עמוד 1
רגיל

קתה קולוויץ

קֵתֵה (שמידט) קוֹלְוִויץ, 1945-1867

היום, לפני 151 שנים, נולדה קתה קולוויץ, אמנית הדפסים, ציירת ופסלת גרמנייה. יצירותיה מהוות כתב אישום חברתי ומבטאות הזדהות עמוקה עם מעמד הפועלים, עם רעבים, עניים, חולים ונפגעי מלחמות, ובמיוחד עם נשים ואמהות. ב-1915 השתתפה בכנס הייסוד של ליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחירות בהאג. בנה פטר נפל במלחה”ע ה-1, ולזכרו פיסלה את מצבת הזיכרון “ההורים האבלים”. ב-1920 הייתה לאישה הראשונה באקדמיה הפרוסית לאמנות. עם עליית המשטר הנאצי, הורחקה מהאקדמיה ויצירותיה הוסרו ממוזיאונים. כיום, מוקדשים לה בגרמניה עשרות בתי ספר לאמנות וארבעה מוזיאונים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “אשה עם בנה המת”, תצריב בציפוי רך, 1903. מתוך אוסף מכון ברבר לאמנויות, אוניברסיטת בירמינגהם

בתמונה הקטנה: קולוויץ עובדת על מודל גבס של פסל מ”סדרת האמהות” (סביבות 1935). מתוך כתבה עליה, “צרותיה של אם“, בעיתון הברלינאי “טגס שפיגל” לציון יום הולדתה ה-150

רגיל

שטפני גראף

שטפני מריה (“שטפי”) גראף, נולדה ב-1969

היום, לפני 49 שנים, נולדה שטפני גראף, טניסאית גרמנייה. היא דורגה במקום הראשון בעולם במשך 377 שבועות, יותר מכל שחקן/ית אחר/ת בתולדות הדירוג, והוכתרה כשחקנית הטניס הטובה ביותר במאה ה-20. ב-1988 זכתה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם וגם במדליית זהב אולימפית – היחיד/ה אי פעם שזכתה ב”סלאם המוזהב” בשנה אחת. עד פרישתה ב-1999 זכתה בסה”כ ב-107 תארים ליחידות (22 מהם בטורנירי גראנד סלאם), ו-9 פעמים הוכתרה לשחקנית השנה. כיום היא פעילה ב”ילדים למען מחר”, ארגון שייסדה למען ילדים מאזורי מלחמה ואסון, ובקרן העולמית לשימור חיות בר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“עשינו הפלות!”

“עשינו הפלות!”, 1971

היום, לפני 47 שנים, התפרסם גיליון של מגזין “שטרן” הגרמני שכותרתו הייתה “עשינו הפלות!”. הופיעו בו 374 נשים, ביניהן מפורסמות רבות, שהודו בפומבי בכך שביצעו הפסקת היריון, דבר שהיה לא חוקי אז לפי סעיף 218 לחוק העונשין המערב-גרמני, אשר שונה ב-1976 אך הגבלותיו הוסרו סופית רק עם איחוד גרמניה ב-1992. הגיליון היה פרי יוזמה של העיתונאית הפמיניסטית אליס שוורצר, ונחשב לאבן דרך בתחיית המאבק הפמיניסטי בשנות ה-70: הפרסום שבר את הטאבו על שיח ציבורי על הפלות, הביא להקמת כמה קבוצות פמיניסטיות והאיץ את התארגנות ההתנגדות לחוק האוסר על הפלות.

ויקיפדיה

פייסבוק

עוד על אליס שוורצר (בתמונה הקטנה)

תמונתה של שוורצר מתוך אתר WDR הגרמני

רגיל

גרטה הרמן

גרטה (הנרי) הרמן, 1984-1901

היום, לפני 117 שנים, נולדה גרטה הרמן, מתמטיקאית ופילוסופית גרמנייה. עבודת הדוקטורט שלה במתמטיקה קבעה לראשונה את קיומם של אלגוריתמים בבעיות מופשטות ומהווה טקסט מכונן של האלגברה החישובית. לעבודתה על יסודות המכניקה הקוונטית הייתה השפעה מכרעת על התפתחות התחום, אף שבמשך שנים לא זכתה לכבוד הראוי, והיא נחשבת כיום לאחד הניתוחים הפילוסופיים המוקדמים והטובים ביותר בתחום. בשנות ה-30 הצטרפה למחתרת נגד הנאצים, ולאחר מלחה”ע ה-2 הייתה שותפה לרפורמה השלטונית בגרמניה ועמדה בראש האקדמיה הפילוסופית-פוליטית לצדק חברתי ולפוליטיקה אחראית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה

לוּ (לואיז) אנדריאס-סָלוֹמֶה, 1937-1861

“אם נושיט ידנו אל תוך שיח ורדים נוכל לתפוס כמה פרחים; אבל לא משנה כמה נתפוס, יהיה זה חלק קטן בלבד מהשלם. ובכל זאת, המעט הזה מספיק כדי לחוות את אופיים של הפרחים. רק אם נסרב להכניס ידנו אל תוך השיח, משום שאין ביכולתנו לתפוס את כל הפרחים בו זמנית, או נפזר את הפרחים שתפסנו כאילו היו השיח כולו – רק אז יוכל השיח לפרוח בנפרד מאיתנו, מבלי שנכירוֹ, ואנו ניוותר לבדנו.”
(מתוך האוטוביוגרפיה שלה, “במבט לאחור”, שנכתבה בשנותיה האחרונות ופורסמה לראשונה ב-1951)

היום, לפני 81 שנים, הלכה לעולמה לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה, אינטלקטואלית, סופרת, פסיכואנליטיקאית ופמיניסטית גרמנייה ממוצא יהודי-רוסי. ככותבת פורה היא חיברה רומנים, מחזות, ביוגרפיות ומסות, והייתה מהפסיכואנליטיקאיות הראשונות ומהראשונות לכתוב מנקודת מבט פסיכואנליטית על מיניות נשית. אינטלקטואלים בולטים, ביניהם פרידריך ניטשה, זיגמונד פרויד וריינר מריה רילקה, תיארו את היותה מבריקה ומחוננת באופן יוצא דופן ואת השפעתה הרבה על הגותם ויצירתם. מייד לאחר מותה, הגסטאפו החרים ושרף את ספרייתה, משום ש”עסקה במדע יהודי וכללה ספרים רבים מאת יהודים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה (משמאל לימין): לו סלומה, פאול ריי ופרידריך ניטשה (1882)

רגיל

זֶלמָה מאיר

זֶלמָה מאיר, 1984-1884

היום, לפני 134 שנים, נולדה זֶלמָה מאיר, ממובילות הסיעוד כמקצוע בישראל. ב-1916 הוזמנה מגרמניה לירושלים על ידי ד”ר משה וולך, הרופא הראשי של בית החולים “שערי צדק”, ושימשה כיד ימינו וכאחות הראשית בבית החולים במשך יותר מחמישים שנה. האחות זלמה השרתה במחלקות רוח מסבירת פנים של יחס אישי לחולים, מתוך סבלנות, אמפתיה, חום ומסירות, לצד הצבת סטנדרטים גבוהים של סדר והיגיינה ודרישות קפדניות ומחמירות מאחיות בית החולים. היא הכשירה את כל צוות האחיות והמיילדות ופיקחה על עבודתן, וב-1934 ייסדה את בית הספר לאחיות של “שערי צדק” שקנה לו שם עולמי.

ויקיפדיה 

פייסבוק

בתמונה הגדולה: זלמה מאיר בשנות ה-70, צילום: עליזה אורבך, מתוך תערוכה שהוצגה בבית האמנים בירושלים

בתמונה הקטנה: אחות מוסמכת מקבלת את סיכת האחות בבית הספר לאחיות של “שערי צדק”, צופה (משמאל) האחות זלמה מאיר

רגיל

תקיפות מיניות בערב השנה החדשה בגרמניה

תקיפות מיניות בערב השנה החדשה בגרמניה, 2015

היום, לפני שנתיים, במהלך חגיגות ערב השנה החדשה בקלן, בהמבורג ובערים נוספות בגרמניה, כ-1,200 נשים הותקפו מינית ע”י קבוצות גדולות שהתקהלו סביבן ברחוב. לפי ההערכות, כ-2,000 גברים היו מעורבים בתקיפות, רובם מבקשי מקלט מצפון אפריקה. גל התקיפות, כישלון המשטרה בטיפול במצב והימנעות התקשורת מדיווח על כך, הציתו דיונים סוערים על משבר הפליטים באירופה, הניעו שינויים במדיניות ההגירה וחשפו כשל מהותי בחוק הגרמני – שלפיו, על מנת שתקיפה מינית תיחשב לפשע עליה להוות “סכנה לחייה או לשלמותה של הקורבן” ועל האישה להתנגד פיזית – ולכן תקיפות אלה כלל אינן מהוות עבירה.

ויקיפדיה

כתבה: “למה התקיפות של נשים בגרמניה בערב השנה החדשה אפילו לא היו פשע

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נשים בקלן מוחות נגד סקסיזם וגזענות לאחר התקיפות המיניות בערב השנה החדשה. צילום: וולפגנג רטאי, רויטרס

בתמונה הקטנה: הפגנות בהמבורג, גרמניה, במחאה על אלימות כנגד נשים שם וברחבי המדינה. צילום: בודו מרקס, סוכנות הצילום הצרפתית

רגיל

מרלן דיטריך

מריה מגדלנה (מרלן) דיטריך, 1992-1901

היום, לפני 116 שנים, נולדה מרלן דיטריך, שחקנית, זמרת ואייקון אופנה גרמנייה-אמריקאית, אשר הצטיירה כ”פאם פאטאל” וכמודל לביסקסואליות. בשנות ה-20 החלה לשחק בתיאטרון ובסרטים אילמים בגרמניה, ולאחר הופעותיה בסרטים כמו “המלאך הכחול” ו”שנגחאי אקספרס” הפכה לאחת השחקניות הידועות והמרוויחות ביותר דאז. במהלך מלחה”ע השנייה, כבר כאזרחית ארה”ב, הביעה התנגדות עזה לנאצים, פתחה את ביתה בפני גולים מאירופה והתנדבה לבדר חיילים בחזיתות השונות. ב-1999 דירג אותה מכון הסרטים האמריקאי במקום התשיעי ברשימת השחקניות הטובות בכל הזמנים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “השחקנית מרלן דיטריך מבקרת את חיילות חיל הנשים של צבא ארה”ב אי-שם בצרפת, 18 בנובמבר 1944. על ביקוריה אצל הכוחות הלוחמים אמרה: ‘יש משהו בחיילים האמריקאים שאי-אפשר להסביר. הם מכירים תודה על כל דבר, אפילו על שחקנית קולנוע שבאה לראות אותם.'” (מתוך אוסף הצילומים של חיל התקשורת והמידע של ארה”ב במלחה”ע השנייה)

בתמונה הקטנה: מתוך הסרט “מרוקו” (1930)

רגיל

קתרינה פון בורה

קתרינה פון בורה, 1552-1499

היום, לפני 465 שנים, נפטרה קתרינה פון בורה, נזירה גרמנייה ודמות מפתח ברפורמציה הפרוטסטנטית. בצעירותה קשרה קשר עם נזירות אחרות להימלט מהחיים במנזר, שאליו נשלחה בגיל 5, ופנתה לעזרה אל מרטין לותר, מייסד והוגה הנצרות הפרוטסטנטית, והוא אכן עזר להן לברוח ולמצוא בתים, בעלים או עבודה. קתרינה עצמה נישאה ללותר, לקחה על עצמה את ניהול נכסי המנזר והצליחה לכלכל את משפחתם ואת תלמידיהם הרבים, וכן הפעילה בית חולים במתחם. היא נחשבת למי שסייעה להגדיר את אורח החיים המשפחתי ואת דמותה של האישה כריבונית במשק הבית הפרוטסטנטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

יום זה מוקדש לה בלוח השנה של הכנסייה הלותרנית בארה”ב

בתמונה הגדולה: דיוקן מאת לוקאס קרנאץ’, 1529

בתמונה הקטנה: טקס החתונה של מרטין לותר וקתרינה פון בורה, משמאל הכומר בוגנהאגן, מימין העדים ד”ר ג’ונאס אייבל והצייר לוקאס קרנאץ’ (שם הצייר/ת לא ידוע)

רגיל

דורותיאה ארכסלבן

דורותיאה כריסטיאנה ארכסלבן, 1762-1715

היום, לפני 302 שנים, נולדה דורותיאה ארכסלבן, הרופאה הראשונה בגרמניה. מגיל צעיר עבדה לצד אביה הרופא, ונאבקה למען זכותה לעסוק אף היא ברפואה, על אף החוק שאסר אז על נשים להיות בעלות משרה ציבורית. ב-1742 פרסמה עלון ובו טיעונים בעד הכנסת נשים לאוניברסיטאות וניתוח של המכשולים המונעים מנשים ללמוד, ביניהם תחזוקת הבית וגידול הילדים. ב-1754, לאחר שפרידריך השני מלך פרוסיה התערב לטובתה ולאחר שרקטור אוניברסיטת “האלה” החליט להתיר לה להיבחן, הייתה האישה הגרמנייה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור ורישיון לעסוק ברפואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה מריה ון שורמן

אנה מריה ון שורמן, 1678-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה אנה מריה ון שורמן, אמנית ומלומדת הולנדית-גרמנייה. ון שורמן הייתה מהנשים המשכילות באירופה של המאה ה-17, והיוותה מודל למי שנמשכו לעסוק במגוון תחומים. היא הצטיינה בתחומי מדע שונים, בציור ובפיסול, במוזיקה ובספרות, ודברה 14 שפות, בהן לטינית, יוונית, עברית, ערבית, ארמית ואמהרית, בשל עניינה הרב בתיאולוגיה. ב-1636 הורשתה להשתתף בשיעורים באוניברסיטת אוטרכט כשהיא מוסתרת מאחורי וילון, ובכך הייתה לסטודנטית הראשונה ולימים הוסמכה כמשפטנית. ון שורמן פעלה גם לקידום חינוך לנערות ולנשים וגייסה כספים למטרה זו ברחבי אירופה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דיוקן עצמי

רגיל

שייר הייט

שייר (שירלי) הייט, נולדה ב-1942

היום, לפני 75 שנים, נולדה שייר הייט, סקסולוגית, מרצה ופעילה פמיניסטית אמריקאית-גרמנייה. היא התמקדה בעיקר בחקר המיניות הנשית, ובדקה כיצד נשים מתארות את המיניות שלהן ואיזו משמעות הן נותנות לה. היא מצאה, למשל, ש-70% מהן מסוגלות להגיע לאורגזמה באמצעות אוננות או גירוי ישיר של הדגדגן אך לא בעת חדירה. בכך הפריכה וביקרה מחקרים קודמים על מיניות נשית, שהתמקדו רק באורגזמה נרתיקית כשכיחה ורצויה עבור נשים והניחו שהיעדרה מצביע על בעיה בתפקוד המיני. “דוח הייט: מחקר על מיניות האישה” נמכר מאז פרסומו ב-1977 ביותר מ-50 מיליון עותקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמילי שינדלר

אמילי שינדלר, 2001-1907

היום, לפני 110 שנים, נולדה אמילי שינדלר, גרמנייה שיחד עם בעלה אוסקר הצילה את חייהם של מאות יהודים במלחה”ע השנייה על ידי העסקתם במפעל אמייל ותחמושת, כך שזכו לחסינות מפני הנאצים כעובדים חיוניים למאמץ המלחמתי. בתום המלחמה נמלטו בני הזוג לארגנטינה, מחשש מפני העמדה לדין עקב קשריהם עם הנאצים; לאחר מות אוסקר, שינדלר נתמכה כלכלית על ידי ארגון יהודי ושוטרים ארגנטינאים הוצבו להגן עליה מפני קבוצות אנטישמיות קיצוניות 24 שעות ביממה. “יד ושם” הכיר בה כחסידת אומות העולם ב-1994, ועל מצבתה נחרטו המילים: “כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו.”

ויקיפדיה

פייסבוק

בסרט “רשימת שינדלר” גילמה את דמותה קרולין גודול

בתמונה הגדולה: אמילי ואוסקר שינדלר, שנות ה-40

בתמונה הקטנה: אמילי שינדלר, 2000

רגיל

אדית שטיין

אדית (יהודית) שטיין, 1942-1891

היום, לפני 126 שנים, נולדה אדית שטיין, פילוסופית, אחות ונזירה גרמנייה יהודייה. היא עבדה כעוזרת מחקר וכחברת סגל בחוג לפילוסופיה, וחקרה את תופעת האמפתיה. ב-1921, בעקבות קריאה בכתביה של תרזה מאווילה, המירה את דתה, שינתה את שמה לתרזה בנדיקטה, הצטרפה למסדר הכרמליתי ולימדה נערות בבית ספר קתולי. עם עליית הנאצים לשלטון פנתה לאפיפיור פיוס ה-11 וניסתה לשכנעו לפעול להצלת העם היהודי. לאחר שנספתה במחנה הריכוז אושוויץ, הייתה לסמל ומופת בעולם הקתולי בשל מותה על אמונתה, כמו המרטירים בראשית הנצרות, והוכרזה על ידי הכנסייה הקתולית כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אווה (רחל) פרנק

אווה (רחל) פרנק, 1816-1754

היום, לפני 201 שנים, נפטרה אווה פרנק, מנהיגת כת הפרנקיסטים, האישה היחידה שהוכרזה כמשיחה ע”י כת יהודית. אביה, יעקב פרנק, הועיד אותה להנהגה מרגע לידתה; אף שמה טעון בסמליות של חוה ורחל אמנו. נאסר עליה להתחתן או לעזוב את הקהילה, היא הוצגה כברייה קדושה וכהתגלמות השכינה והייתה למושא פולחן: המאמינים, לרוב בני החברה הגבוהה, נוצרים ופרנקיסטים גם יחד, סגדו לאיקונות בדמותה ועולי רגל חויבו בטקס קפדני בבואם לפניה. חצר הפרנקיסטים הוקמה בעיר אופנבאך שבגרמניה, ושם אווה תרמה רבות לעניים וכן הקימה בכספה את הקפלה הראשונה בעיר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לוֹטֶה כהן

שרלוטה (לוֹטֶה) כהן, 1983-1893

היום, לפני 124 שנים, נולדה לוֹטֶה כהן, חלוצת האדריכליות בארץ ישראל. ב-1916 קיבלה דיפלומה מהפקולטה לאדריכלות בבית הספר הטכני הגבוה של ברלין, ואת ניסיונה המקצועי צברה במהלך מלחה”ע הראשונה בשיקום ערים וכפרים בפרוסיה המזרחית שספגו פגיעות קשות. ב-1921 עלתה לארץ ישראל והטביעה את חותמה בדפוסי ההתיישבות החדשים בקיבוצים ובמושבים בשנות ה-20, בשכונות שהוקמו עבור אנשי העלייה החמישית ובשיכונים של ראשית המדינה. סגנון הבנייה שלה היה פונקציונלי וצנוע מסיבות אידיאולוגיות. הבולט שבבנייניה היה פנסיון “קֶטֶה דן” ברחוב הירקון 97, על חוף תל אביב.

ויקיפדיה

פייסבוק

[תודה לתומר שלוש, שכתב פוסט על לוטה כהן במסגרת השת”פ שלנו עם “פורום מתכנני ערים צעירים” לרגל יום האישה הבינלאומי]

רגיל

סידי (שרה) ורונסקי

סידי (שרה) ורונסקי, 1947-1883

היום, לפני 134 שנים, נולדה סידי ורונסקי, מחלוצות העבודה הסוציאלית בגרמניה ובארץ ישראל. ורונסקי פעלה בלשכת הרווחה המרכזית ליהודי גרמניה, ייצגה ארגוני רווחה שונים בכנסים בינלאומיים והתמנתה לחברת סגל בביה”ס הראשון לעבודה סוציאלית בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עלתה לישראל וייסדה בירושלים את הספרייה המרכזית, את ביה”ס הראשון לעבודה סוציאלית ואת ארגון העובדות הסוציאליות. היא האמינה כי השירות הסוציאלי הוא מרכיב מהותי בבניין הבית הלאומי היהודי, קידמה חקיקה למען קשישים, אמהות ונוער, וטבעה בחיבוריה הרבים ז’רגון מקצועי שמשמש עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רות וסטהיימר

ד”ר רות קרולה וסטהיימר, נולדה ב-1928

היום, לפני 89 שנים, נולדה רות וסטהיימר, מטפלת מינית יהודייה-אמריקאית. היא נולדה בגרמניה, ב-1939 נשלחה לבית יתומים בשווייץ ע”י הוריה, שנספו בשואה, לאחר המלחמה עלתה לישראל, התגייסה ל”הגנה” כצלפית ונפצעה במלחמת השחרור. בשנות ה-50 עברה לצרפת ואח”כ לארה”ב, שם למדה ולימדה פסיכולוגיה וחינוך בדגש על מיניות. ב-1980 החלה ד”ר רות לשדר את תוכנית הרדיו “דיבורים על מין” (Sexually speaking), זכתה להצלחה מסחררת, הפכה לאישיות טלוויזיונית מוכרת בכל בית בארה”ב וגם כתבה כ-40 ספרים בתחום. בשנות ה-90 הנחתה תוכנית דומה גם בישראל, “מין תוכנית”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרלוט “לוטי” אורבך

שרלוט “לוטי” אורבך, 1994-1899

היום, לפני 118 שנים, נולדה שרלוט אורבך, זואולוגית וגנטיקאית גרמנייה-יהודייה. היא התפרסמה לאחר שגילתה כי גז חרדל עשוי לגרום למוטציות בזבובי פירות, גילוי שהוביל להתפתחות התחום המדעי של המוטגנזה, תהליך בביולוגיה מולקולרית שבו משתנה המידע הגנטי של אורגניזם, בין שהמוטציה מתרחשת באופן ספונטני בטבע ובין כתוצאה מחשיפה מכוונת. היא נודעה כמרצה מרתקת במיטב אוניברסיטאות בריטניה, כתבה עשרות מאמרים מדעיים, וב-1976 קיבלה את מדליית דרווין. היא בלטה גם בתמיכתה בפירוק הנשק הגרעיני ובהתנגדותה לאפרטהייד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יוהאנה מסטורף

יוהאנה מסטורף, 1909-1828

היום, לפני 189 שנים, נולדה יוהאנה מסטורף, ארכיאולוגית גרמנייה שהתמחתה בתקופה הפרהיסטורית וקידמה את התחום בגרמניה ובאירופה בכלל. היא הייתה האישה הראשונה שניהלה מוזיאון ונחשבת לפרופסורית הראשונה בגרמניה. היא כתבה ספרים ומאמרים רבים על אתנוגרפיה ועל ארכיאולוגיה, בפרט בכל הנוגע למערכת שלוש התקופות – חלוקת הפרהיסטוריה של אירופה לשלושה פרקי זמן על פי הטכנולוגיה העיקרית ששימשה באותה תקופה ליצירת כלים, אבן, ברונזה או ברזל. היא לימדה את הציבור על חשיבות שימורם של ממצאים פרהיסטוריים, וכן הרצתה על מיתולוגיה נורדית.

ויקיפדיה

פייסבוק