עמוד 1
רגיל

שרה כפרי

שרה כפרי (או כפרית), 1983-1900

“תפקיד האישה בחברתנו אינו מתמצה בטיפול בילדים, היא חברה שווה לכל, בעלת זכויות וחובות שוות. היא עצמה צריכה להכיר בכך, ואז תשתחרר מכל אותן מסורות והנטיות הטבועות באופייה והמרתקות אותה רק למשק הבית. החברה במושב עדיין אינה עומדת במעלה שווה עם החבר בכל תחומי החיים, עדיין לא תפסה את העמדה הראויה לה. דווקא במושב, המיוסד על הפרט, הבונה את חייו ואת משקו לפי נטיותיו הנפשיות, חייבת החברה להיות שווה עם החבר ביצירת המשק, וכן לשאת על שכמה את עול קיום המשפחה.”
(מתוך “חיים של משמעות”, אסופת מאמרים שכתבה, שיצאה לאור לאחר מותה ב-1985 בעריכת שלמה אבן-שושן)

היום, לפני 119 שנים, נולדה שרה כפרי, אשת ציבור ישראלית. היא הייתה הגננת הראשונה של נהלל, וממייסדות כפר יהושע שבעמק יזרעאל. שנים רבות הייתה פעילה במועצת הפועלות, בארגון אמהות עובדות ובתנועת המושבים, בעיקר בתחומי חינוך, בריאות וסעד. היא פעלה במיוחד למען מעמד האישה: הדריכה נשים במושבים, ולימים במעברות, פעלה לקידום מעמדן ועודדה אותן להשתלב בפעילות ציבורית. כחברת הכנסת השנייה והשלישית מטעם מפא”י, פעלה לגיבוש חוק אימוץ ילדים, להקמת אגף משטרתי ייעודי לטיפול בעבריינות נוער ולהקמת מסגרות מוגנות עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים וסיוע להוריהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך פרויקט “מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה“, ראו בבלוג של ד”ר שרון גבע: “איך קוראים לך תזכירי לי? בעקבות חברת הכנסת שרה כפרי

התמונה הקטנה: מתוך אתר הכנסת

רגיל

כרמן ליירה

כרמן איזבל קארוואג’ל קסאדה, שנודעה בשם העט כרמן ליירה, 1949-1888

היום, לפני 131 שנים, נולדה כרמן איזבל קארוואג’ל קסאדה, שנודעה בשם העט כרמן ליירה, סופרת, אשת חינוך ופעילת זכויות עובדים מקוסטה ריקה. היא נודעת כסופרת הידועה הראשונה מקוסטה ריקה וכמי שייסדה את גן הילדים הראשון בשיטת מונטסורי בקוסטה ריקה, שבו לימדה במיוחד ילדים עניים. היא ייסדה גם את המפלגה הקומוניסטית של קוסטה ריקה וכן את אחד מהאיגודים הראשונים במדינה של נשים פועלות, שיחד ערערו את התבססות החברה על מעמדות ועל הגבלת תפקידי הנשים לבית, לנישואין ולאמהוּת. ככל שהעמיקה פעילותה זו, היא הורחקה מעבודתה במערכת החינוך ולבסוף הוגלתה למקסיקו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דמותה המופיעה בעשור האחרון על שטר של 20 אלף קולון

רגיל

חוה וֶרבָּה

חוה וֶרבָּה, 1969-1909

“[היא] ידעה רק מוסכם אחד, תמרור אחד בדרכה החינוכית – והוא: הילד, הילד על לבטיו, היסוסיו, הילד – שאליו יש להתייחס לא רק בכבוד וביראת כבוד, אלא שיש להעמיק ולראותו מבפנים, להבין אותו, להכיר אותו, ובזהירות, בתבונה, להוליכו בשבילי החיים. […] היתה זו מהפכה לתת לילד לפתח מבפנים את כוחותיו היוצרים, לתת לו לשחק חופשי בפינת הבובה, לתת לו את קוביות הענק, את האהבה לאסתטי, את האהבה לצליל, למנגינה. […] לתת לו למצוא את עצמו, את אישיותו. ועל הכל: לקשור את הילד בעבותות אהבה אל כור מחצבתו, אל המסורת, אל החגים היהודיים, אל האזרחות הטובה. […] אם קם לנו דור המגינים, דור התקומה, תודות למחנכות כחווה קם הדור הזה. […] דור שלם של גננות הקימה, ומבלי שכתר מנהיגות הוכתר על ראשה, היתה מנהיגה בשדה החינוך בעצם אישיותה, בדרך עבודתה, בדוגמה אשר נתנה לכל מי שבא לגן של חווה וראה אותה בעבודתה.”
(מתוך הספד שכתבה עליה סופרת הילדים והמחנכת ימימה אבידר-טשרנוביץ בעיתון “דבר”)

היום, לפני 109 שנים, נולדה חוה וֶרבָּה, גננת וסופרת ילדים ישראלית. במהלך לימודיה בסמינר ציוני לגננות בפולין עבדה כמתמחה בבית היתומים של יאנוש קורצ’אק, וכן סייעה להעביר מרכזים חינוכיים ציוניים בפולין ובאוקראינה לחינוך בשפה העברית. ב-1933 עלתה לישראל, וב”גן של חוה” בתל אביב התחנכו ילדים מכל שכבות הציבור, בהם ילדי השכונות, ילדי עולים וילדי מיטב אמני ישראל. היא יישמה תפיסות הומניסטיות חדשניות בחינוך והייתה ממעצבי החינוך לגיל הרך בישראל, כחברת התאחדות הגננות, כמדריכה לגננות ולריתמיקה בסמינר הקיבוצים וכמי שספריה היו לספרי יסוד בגני הילדים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חוה עם ילדי הגן שלה, שלהי שנות ה-30

בתמונה הקטנה: חוה ורבה, אביב 1947

[התמונות מתוך ויקיפדיה]

רגיל

אסתר שפירא גינזבורג

אסתר שפירא גינזבורג, 1966-1881

היום, לפני 137 שנים, נולדה אסתר שפירא גינזבורג, חלוצה ופורצת דרך בהוראה לגיל הרך בארץ ישראל. ב-1898 ייסדה את גן הילדים הראשון בארץ במושבה ראשון לציון, המוסד החינוכי הראשון לגיל הרך שהקנה לילדים וילדות שליטה בעברית והסמיך גננות שחנכו גני ילדים עבריים נוספים. לפי שיטתה החינוכית, במרכז תוכנית הלימודים בגן עמדה פעילות עצמאית של הילדים והילדות המבוססת על ניסיונם תוך הבעה עצמית ספונטנית, משחק ויוזמות חופשיות. כמה מורים וסופרים עברים, רובם מקרב חברי ביל”ו, סייעו בהקמת הגן וכן כתבו ותרגמו עבור הילדים לעברית פרוזה, שירים ומשחקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אסתר שפירא גינזבורג (משמאל) עם ילדי גן הילדים העברי הראשון
צילומים מתוך אתר המשפחות של המושבה ראשון לציון

רגיל

ימימה אבידר-טשרנוביץ

ימימה אבידר-טשרנוביץ, 1998-1909

היום, לפני 108 שנים, נולדה ימימה אבידר-טשרנוביץ, אשת חינוך וסופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 1984. היא ניהלה בתי ספר וגני ילדים עירוניים בתל אביב, שהיוו דוגמה לחלוציות חינוכית בהקניית ערכים לאומיים וחברתיים. במקביל כתבה הצגות ילדים עבור “הבימה” ועיבדה תסכיתי רדיו לילדים, תרגמה לעברית קלאסיקות כמו “הקוסם מארץ עוץ”, “פינוקיו”, “עליסה בארץ הפלאות” ואגדות אנדרסן, וכתבה יותר מ-40 ספרים לילדים ולנוער, בהם “גן-גני”, שנועד ללמד הורים ופעוטות על חגי ישראל ומנהגיהם, ו”שמונה בעקבות אחד”, שנבחר בשנת היובל לספר האהוב ביותר על ילדי הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם חברי “החוג הזקן” ב-1928 (גרעין של תנועת “החוגים” שקם בקרב תלמידי גימנסיה הרצליה, והיה לימים לתנועת הנוער החלוצית “המחנות העולים”), ימימה אבידר-טשרנוביץ במרכז השורה העליונה

רגיל

יהודית הררי

יהודית (איזנברג) הררי, 1979-1885

היום, לפני 132 שנים, נולדה יהודית הררי, מורה, גננת וסופרת ישראלית, מחלוצות החינוך המיוחד בארץ, ממייסדי תל אביב והסתדרות המורים וחברת מועצת “הבימה”. בספרה “אישה ואם בישראל: מתקופת התנ”ך עד שנת העשור למדינת ישראל” (1958) כתבה “על נשי-ישראל שלקחו חלק פעיל בחיי האומה. […] על האישה היהודית שהאירה את בית ישראל במחשכי הגלות, על הנשים שהשתתפו בבנין מולדתנו, בהחייאת לשוננו, בהפרחת שממותינו, בהגנה על אדמותינו […]. רבים בעמנו וביחוד הנשים אינם יודעים הרבה על חיי האישה הישראלית, ומקוה אני שמספר זה ילמדו להכיר את אחיותיהם ואימותיהם.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נאדיה חילו

נאדיה חילו, 2015-1953

היום, לפני 64 שנים, נולדה נאדיה חילו, אשת ציבור ועובדת סוציאלית ערבייה-ישראלית. היא הייתה אחת הערביות הראשונות בשירות המבחן לנוער, הקימה את “מרכז הירש” המשלב פעילויות רווחה וחינוך לגיל הרך, ייסדה את עמותת “מנארה” לקידום מנהיגות נשית ערבית, ונבחרה לממונה על מעמד האישה הערבייה במרכז השלטון המקומי. כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, הנוצרייה הראשונה בכנסת, הקימה את השדולה לדו-קיום יהודי-ערבי, ופעלה בין היתר לשיפור הטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, לגיבוש נהלים לטיפול בקטינים חוסים ולמניעת רצח נשים במגזר הערבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קייט דאגלס וויגין

קייט דאגלס וויגין, 1923-1856

היום, לפני 160 שנים, נולדה קייט דאגלס וויגין, מחנכת ומחברת ספרי ילדים אמריקאית, שנודעה במיוחד בספר הילדים הקלאסי שלה מ-1903 “רבקה מחוות סאניברוק”. בעידן שבו ילדים נחשבו לכוח עבודה זול ותו לא, וויגין האמינה כי יש לטפח את צרכיהם ויכולותיהם של ילדים בהתאם למשנתו החינוכית של פרידריך פרבל והקדישה את חייה לרווחתם: ב-1878 הקימה את גן הילדים החינמי הראשון בשכונת עוני של סן פרנסיסקו, בשנות ה-80 של המאה ה-19 הקימה יחד עם אחותה נורה סמית בי”ס להכשרת גננות, וכן ערכה ערבי קריאה מספריה על מנת לגייס כספים לארגוני צדקה שונים למען ילדים.

ויקיפדיה

עוד על אחותה, נורה סמית

פייסבוק

רגיל

פאטי היל

פאטי היל, 1946-1868

היום, לפני 147 שנים, נולדה פאטי היל, מלחינה, מחנכת וגננת אמריקאית. בשנות ה-20 הייתה ממובילות התנועה לחינוך פרוגרסיבי בארה”ב, הייתה בין מקימות המועצה הלאומית לחינוך לגיל הרך ומייסדת המכון לחקר רווחת הילד בביה”ס להוראה באוניברסיטת קולומביה. היל נכנסה להיכל התהילה של המלחינים האמריקאים מאחר שחיברה, יחד עם אחותה מילדרד, את הלחן לשיר המפורסם “Happy Birthday to You”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה מימין למטה: אחותה, מילדרד היל

רגיל

חסיה סוקניק

חסיה סוקניק, 1968-1889

היום, לפני 125 שנים, נולדה חסיה סוקניק, מחנכת ופעילת ציבור פמיניסטית רוסייה-ישראלית. בשנת 1914 הקימה בשכונת זיכרון משה את גן הילדים העברי המודרני הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה. סיפוריו הראשונים של לוין קיפניס נכתבו במיוחד על פי הזמנתה עבור ילדי הגן. היא עמדה בראש התאחדות הגננות וניהלה את הסמינר הראשון לגננות בישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרים רות

מרים רות, 2005-1910

היום, לפני 9 שנים, נפטרה מרים רות, סופרת ילדים, חוקרת ספרות, גננת ומחנכת ישראלית. היא החלה לכתוב כשהייתה בת 60 וחיברה יותר מ-20 ספרים לילדים, ביניהם כמה מן הספרים הפופולריים ביותר לגיל הרך בעברית: “מעשה בחמישה בלונים”, “הבית של יעל” ו”תירס חם”. רות זכתה בפרסים רבים על יצירתה, בין השאר “אות החיוך” של יוניצ”ף.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מונה מחמודניזאד

מונה מחמודניזאד, 1983-1965

היום, לפני 31 שנים, הוצאה להורג מונה מחמודניזאד, בהאית איראנית. ב-23.10.1982 נלקחה מחמודניזאד מביתה לבית כלא בשיראז. חודש אחר כך הועברה לכלא אחר, שם עברה חקירות תחת עינויים. היא הואשמה “בהטעיית ילדים ונוער” כיוון שהייתה גננת בת האמונה הבהאית. ב-18.6.1983 הוצאה להורג בתלייה יחד עם 9 נשים נוספות.

ויקיפדיה

פייסבוק