עמוד 1
רגיל

פרנסס המילטון ארנולד

פרנסס המילטון ארנולד, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה פרנסס המילטון ארנולד, מהנדסת, ממציאה ופרופ’ לכימיה ביופיזיקלית אמריקאית, כלת פרס נובל לכימיה 2018. בעבודתה בתחום האנרגיה הסולרית פיתחה מקורות אנרגיה בת-קיימא לאזורים מבודדים. היא זכתה להכרה בינלאומית כמובילת דרך בתחום האבולוציה המכוונת, המאפשר שיפור תהליכים בגוף ע”י יצירה של מערכות ביולוגיות שימושיות, כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים ומעגלי ויסות גנטיים, והכוונה אופטימלית של פעולתן. עם 40 הפטנטים שרשמה נמנים שיטה להפקת ביו-דלק ממקורות מתחדשים, חלופה אקולוגית לחומרי הדברה וריצוף יעיל של הגנום האנושי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: במסיבת עיתונאים בשטוקהולם לרגל קבלת פרס הנובל, דצמבר 2018

התמונה הקטנה: מתוך המאמר “האבולוציה המכוונת של פרנסס ארנולד: החלבונים מתפתחים, וכך גם היא“, “בלומברג ביזנס-וויק”, מרץ 2012 (צילום: קייל ג’ונסון)

רגיל

נטי סטיבנס

נטי מריה סטיבנס, 1912-1861

היום, לפני 158 שנים, נולדה נטי סטיבנס, מדענית אמריקאית, מחלוצות מדע הגנטיקה. ב-1905 היא הייתה הראשונה לזהות ולהגדיר שהבסיס הכרומוזומלי לקביעת מין תלוי בנוכחות או בהיעדר כרומוזום Y, בתקופה שבה לא היה לגמרי מקובל שגנטיקה משפיעה על תופעות פיזיולוגיות יותר מאשר גורמים סביבתיים. עשרות המאמרים שפרסמה בקריירה הקצרה שלה הוכיחו את חוקי התורשה של מנדל וקידמו מאוד את ההבנה של תורשה כרומוזומלית. היא אמנם זכתה בהכרה על תרומתה למדע, אך לא קיבלה משרה סדירה באוניברסיטה ועמיתיה, אף שרק התבססו על מחקריה בדיעבד, קיבלו עליהם קרדיט חלקי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סטיבנס ב-1904 (צילום באדיבות מכון קרנגי למדע). מתוך העמוד המוקדש לה באתר היכל התהילה הלאומי לנשים

בתמונה הקטנה: סטיבנס במעבדה בתחנה הזואולוגית בנאפולי, 1909 (זכויות לארכיון מכללת ברין מאר). מתוך “נטי סטיבנס: כרומוזומי המין וסקסיזם“, רשומה בבלוג של החברה האמריקאית לגנטיקה

רגיל

יסמין אבו פריחה

ד”ר יסמין אבו פריחה, נולדה ב-1989

היום, לפני 30 שנים, נולדה יסמין אבו פריחה, רופאה ופעילה חברתית בדואית ישראלית. עוד בהיותה תלמידת תיכון הקימה, במסגרת עמותת LEAD לפיתוח מנהיגות צעירה בישראל, מרכז העשרה והעצמה לנערות בדואיות בתל שבע. היא עובדת כרופאה פנימית במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. מייסדת ומנכ”לית ארגון “ג’נסיס”, המנגיש בדיקות סקר גנטיות לאוכלוסייה הבדואית, ששיעור הסובלים ממחלות גנטיות ותמותת התינוקות בה גבוהים בהרבה מהממוצע. היא פעילה גם בפרויקט ואדי עתיר, חווה חקלאית קהילתית המבוססת על תכנון בר-קיימא.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך נאומה בוועידת איפא”ק, מרץ 2019

התמונה הקטנה: מתוך אתר “a-list“, מאגר מומחים ודוברים ערבים בישראל

רגיל

מארי-קלייר קינג

מארי-קלייר קינג, נולדה ב-1946

היום, לפני 72 שנים, נולדה מארי-קלייר קינג, גנטיקאית אמריקאית. במסגרת מחקריה, בין היתר, הוכיחה כי הגנום של בני אדם ושל שימפנזים זהה ב-99%, חקרה את הגורמים הגנטיים לאובדן שמיעה, וגילתה את הגנים האחראים על תורשת סרטן השד וסרטן השחלות, גילוי שחולל מהפכה בחקר של מחלות רבות. קינג כיהנה גם כנשיאת הקהילה האמריקאית לזכויות אדם והייתה חלוצה בהחלת חקר DNA על נושא זכויות אדם, תחום המכונה גנטיקה משפטית – הוכחה של קרבה משפחתית בין נעדרים באזורי לחימה וקורבנות אחרים של הפרת זכויות אדם, כמו הילדים החטופים בארגנטינה שאותרו, לבין הוריהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קינג (משמאל) מציגה את מחקר ה-DNA לזיהוי נעדרים וחטופים. הצילום באדיבות “הסבתות של כיכר דה מאז’ו” מארגנטינה

בתמונה הקטנה: קינג והצוות שלה, מתוך “סיאטל טיימז”, 1998

רגיל

שרלוט “לוטי” אורבך

שרלוט “לוטי” אורבך, 1994-1899

היום, לפני 118 שנים, נולדה שרלוט אורבך, זואולוגית וגנטיקאית גרמנייה-יהודייה. היא התפרסמה לאחר שגילתה כי גז חרדל עשוי לגרום למוטציות בזבובי פירות, גילוי שהוביל להתפתחות התחום המדעי של המוטגנזה, תהליך בביולוגיה מולקולרית שבו משתנה המידע הגנטי של אורגניזם, בין שהמוטציה מתרחשת באופן ספונטני בטבע ובין כתוצאה מחשיפה מכוונת. היא נודעה כמרצה מרתקת במיטב אוניברסיטאות בריטניה, כתבה עשרות מאמרים מדעיים, וב-1976 קיבלה את מדליית דרווין. היא בלטה גם בתמיכתה בפירוק הנשק הגרעיני ובהתנגדותה לאפרטהייד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי פרנסס ליאון

מרי פרנסס ליאון, 2014-1925

היום, לפני 91 שנים, נולדה מרי פרנסס ליאון, גנטיקאית אנגלייה. היא למדה בקיימברידג’, בתקופה שבה מספר הנשים באוניברסיטה הוגבל והתואר שקיבלו לאחר אותו המסלול כמו הגברים ‏היה סמלי בלבד, ובאופן יוצא דופן המשיכה עד לדוקטורט. היא תרמה רבות לחקר הגנטיקה של יונקים, ובעיקר נודעה בגילוי התופעה החשובה של השתקת כרומוזום X, המכונה גם “ליאוניזציה”, על שמה. מחקרה מסביר את מנגנון השליטה הגנטי על כרומוזום ה-X, כך שנשים רבות הן בריאות ללא כל תסמינים אף שהן נשאיות למחלות שונות הקשורות לכרומוזום X.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מעיינה זץ

מעיינה זץ, נולדה ב-1947

היום, לפני 67 שנים, נולדה מעיינה זץ, ביולוגית מולקולרית וגנטיקאית ברזילאית ממוצא יהודי. ב-1981 ייסדה זץ יחד עם צוותה את העמותה הברזילאית לניוון שרירים. ב-1995, לראשונה בעולם, איתרה פרופ’ זץ, יחד עם פרופ’ מריה פסוס ואלואיזה דה סאה, גנים מחוללי מחלות ניוון שרירים בזרועות וברגליים. עד היום סייעה זץ לכ-16,000 בני אדם ממשפחות נשאיות של גנים מחוללי מחלות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ברברה מק’קלינטוק

ברברה מק’קלינטוק, 1992-1902

היום, לפני 112 שנים, נולדה ברברה מק’קלינטוק, חוקרת ציטוגנטיקה אמריקאית. בשנות הארבעים היא פרסמה תיאוריה ולפיה ישנם גנים אשר “מקפצים” בין הכרומוזומים בעת חלוקת תא הרבייה (מיוזה). הממסד המדעי של תקופתה הגיב לטענותיה בלעג מר, ורק בשנות השישים הוכחו השערותיה כנכונות. ב-1983 הייתה מק’קלינטוק לאישה הראשונה, והיחידה עד כה, שזכתה לבדה בפרס נובל לרפואה.

ויקיפדיה

פייסבוק