עמוד 1
רגיל

שייר הייט

שייר (שירלי) הייט, נולדה ב-1942

היום, לפני 75 שנים, נולדה שייר הייט, סקסולוגית, מרצה ופעילה פמיניסטית אמריקאית-גרמנייה. היא התמקדה בעיקר בחקר המיניות הנשית, ובדקה כיצד נשים מתארות את המיניות שלהן ואיזו משמעות הן נותנות לה. היא מצאה, למשל, ש-70% מהן מסוגלות להגיע לאורגזמה באמצעות אוננות או גירוי ישיר של הדגדגן אך לא בעת חדירה. בכך הפריכה וביקרה מחקרים קודמים על מיניות נשית, שהתמקדו רק באורגזמה נרתיקית כשכיחה ורצויה עבור נשים והניחו שהיעדרה מצביע על בעיה בתפקוד המיני. “דוח הייט: מחקר על מיניות האישה” נמכר מאז פרסומו ב-1977 ביותר מ-50 מיליון עותקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

 

רגיל

רות רזניק

רות חדווה רזניק, נולדה ב-1932

היום, לפני 85 שנים, נולדה רות רזניק, פעילה פמיניסטית ישראלית, כלת פרס ישראל על מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה בשינוי המודעות לאלימות במשפחה. היא נמנתה עם מייסדות התנועה הפמיניסטית הישראלית, וב-1977 הייתה ממקימות עמותת “ל.א. – לחימה באלימות נגד נשים”, אשר הקימה את המקלט הראשון בישראל לנשים מוכות (ומאז הקימה מקלטים נוספים וקווי חירום), וכן אוספת ומפיצה מידע על ממדיה ומאפייניה של האלימות נגד נשים, לרבות סחר בנשים. עד היום ממשיכה רזניק לנהל את העמותה, להרצות בפני גופים כמו המשטרה ומערכת הבריאות, ולקדם חקיקה להגנה על נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ז’קלין כהנוב

ז’קלין כהנוב (שוחט), 1979-1917

היום, לפני 38 שנים, נפטרה ז’קלין כהנוב, סופרת ופובליציסטית ישראלית ילידת קהיר. נדודיה בין קהילות שונות, לצד מוסלמים, יהודים ונוצרים, ערבים ואירופים, הולידו אצל כהנוב תפיסת עולם רב-תרבותית ואמונה בצורך באלוהות נשית, שתאפשר את קיומן של תרבויות ודתות שונות זו לצד זו. כהנוב האמינה כי הספרות היא כלי מהותי לשימור ייחוד תרבותי ולבחינת זהויות שונות, ועסקה בכתיבתה רבות בנושאים פמיניסטיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים; במיוחד התעמתה עם ההתנשאות של המערב כלפי המזרח ועם ההפנמה המזרחית של נקודת המבט הזו וקראה תיגר על “כור ההיתוך” הישראלי.

ויקיפדיה

פייסבוק 

רגיל

מרי דאלי

מרי דאלי, 2010-1928

“אני יודעת שאיענש באותה מידה אם אהיה רק טיפ-טיפונת פמיניסטית או אם אלך עד הסוף. אז אני כבר הולכת עד הסוף” – מרי דאלי (נולדה היום, לפני 89 שנים), פילוסופית ותיאולוגית אמריקאית, לסבית ופמיניסטית רדיקלית. בספריה בחנה איך ניתן להתגבר על האנדרוצנטריות שבדתות המערב ולנכס מחדש תגיות פטריארכליות כמו “מכשפה” ו”משוגעת”. היא נודעה כמי שסירבה לקבל סטודנטים גברים לקורסים שלה במגדר כי לדבריה, “כשנשים נמצאות בכיתה עם גברים צעירים, הן שותקות כל הזמן. צוחקים עליהן אם יש להן רעיונות יוצאי דופן. הן חייבות להיות סקסיות; ואז, הן לא יכולות לחשוב באמת.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נזיהה א-דוליימי

נזיהה ג’וודת א-דוליימי, 2007-1923

היום, לפני 10 שנים, נפטרה נזיהה א-דוליימי, רופאה וחלוצה של התנועה הפמיניסטית בעיראק. כרופאה התמקדה במחלות מידבקות באזורים כפריים נידחים, ונחשפה לתנאי המחיה הקשים, במיוחד של נשים. ב-1953 נבחרה לנשיאת התאחדות נשות עיראק, תנועה שבשיאה מנתה 42 אלף חברות. ב-1959 מונתה לשרה לעניינים מוניציפליים – השרה הראשונה בעולם הערבי, וקידמה את חוק מעמד האישה בעיראק, שהסדיר ענייני נישואים וגירושים, ירושה ומשמורת ילדים והיה החוק המתקדם ביותר במזרח התיכון בזמנו. ב-2009 הייתה לפמיניסטית הראשונה המונצחת בעיראק כשפסל בדמותה הוצב בבגדד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קתרין מקינון

קתרין אליס מקינון, נולדה ב-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה קתרין מקינון, משפטנית ופעילה פמיניסטית רדיקלית אמריקאית, המכהנת כראש הקתדרה למשפטים באוניברסיטת מישיגן וכיועצת לענייני מגדר של בית הדין הפלילי הבינלאומי. פועלה מהווה אבן דרך במשפט העולמי בתפיסת חיי היומיום של נשים והשפיע עמוקות על התחיקה המשפטית, ההגות והפעילות הפמיניסטית בנוגע לדיכוי נשים באמצעות אונס, הטרדה מינית, פורנוגרפיה וזנות. בהשפעתה נחקקו החוק הקנדי כנגד מעשים מגונים (1985) והחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית (1998) ו”אמנת האו”ם בדבר מניעת רצח עם” (1992) הכירה בפגיעה המינית בנשות בוסניה.

ויקיפדיה

פייסבוק

כתביה המרכזיים של מקינון אוגדו ותורגמו לעברית על ידי עידית שורר, נערכו על ידי שופטת ביהמ”ש העליון פרופ’ דפנה ברק ארז ויצאו לאור בישראל בספר “פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה” (רסלינג, 2005)

רגיל

קייט מילט

קתרין מוריי “קייט” מילט, 2017-1934

“כשקבוצה אחת שולטת על אחרת, מערכת היחסים ביניהן היא פוליטית. כשהסדר כזה נמשך זמן רב, מתפתחת אידיאולוגיה שמגבה אותו (פאודליזם, גזענות וכיו”ב). כל הציוויליזציות ההיסטוריות הן פטריארכליות, והאידיאולוגיה שלהן היא עליונות גברית […] וזהו אולי כלי הנשק החזק ביותר של הפטריארכיה, האוניברסליות העל-זמנית שלה… היא מבוצרת עדיין בעמדתה משום שהצליחה לגרום לעצמה להיתפס כדבר טבעי.” – קייט מילט (נולדה היום, לפני 83 שנים), סופרת ואמנית אמריקאית, מהאקטיביסטיות והתאורטיקניות הבולטות בפמיניזם הרדיקלי ובגל השני בכלל, מחברת “פוליטיקה מינית” (1970).

ויקיפדיה – קייט מילט

ויקיפדיה – “פוליטיקה מינית”

פייסבוק

רגיל

האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים

האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים, 1981

היום, לפני 36 שנים, מיסד האו”ם את “האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים”, שעליה חתמו 189 מדינות (כל החברות מלבד איראן, פלאו, סומליה, סודאן, טונגה, ארה”ב והוותיקן, אם כי יותר מחמישים מדינות ציינו הסתייגויות).

האמנה כוללת שישה חלקים:

1. אי-אפליה מגדרית והתנגדות לסחר בנשים;

2. זכויות במרחב הציבורי, בדגש על ייצוג פוליטי וזכות ללאום;

3. זכויות חברתיות וכלכליות, בדגש על חינוך, תעסוקה ובריאות, ובפרט עבור נשות סְפָר;

4. זכות לשוויון בחיי משפחה ולשוויון בפני החוק;

5. הקמת ועדה לאכיפת האמנה;

6. השפעת האמנה על התחייבויות אחרות של מדינות חברות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

המלכה ראניה

ראניה אל-עבדאללה מלכת ירדן, נולדה ב-1970

היום, לפני 47 שנים, נולדה ראניה אל-עבדאללה מלכת ירדן. היא נולדה בכווית לפליטים פלסטינים, ונודעת בפעילותה למען איכות הסביבה, בריאות, חינוך, דיאלוג בין-תרבותי ועוד, וכן למען בני עמה הפלסטינים. היא הקימה את קרן נהר הירדן, גוף חוץ-ממשלתי לעידוד אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, יזמה תוכנית הגנה על ילדים בסיכון של אלימות במשפחה ואת קרן אל-עמאן למען עתידם של יתומים, וקידמה מתן מלגות לירדנים הלומדים באוניברסיטאות ברחבי העולם. ב-2007 הכיר בה יוניסף כנציגה הראשונה למען הילדים, וב-2009 היא מונתה ליו”רית כבוד של יוזמת האו”ם למען חינוך לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביקור אצל פליטות סוריות בלסבוס, יוון

רגיל

ג’יהאן סאדאת

ג’יהאן סאדאת, נולדה ב-1933

היום, לפני 84 שנים, נולדה ג’יהאן סאדאת, מנהיגה פוליטית ופעילת זכויות אדם מצרייה. כגברת הראשונה של מצרים, השפיעה רבות על הרפורמה בחקיקה למען זכויות האזרח במדינה. חוקים שקידמה העניקו לנשים מגוון של זכויות חדשות, כמו הזכות לדמי מזונות ולמשמורת על ילדים במקרה של גירושין, ומכונים לעתים קרובות “חוקי ג’יהאן”. בין היתר ייסדה מרכז שיקומי לפצועי מלחמה אחרי מלחמת ששת הימים, קואופרטיב העוזר לנשים באזור דלתת הנילוס להגיע לעצמאות כלכלית, את החברה המצרית למען חולי סרטן, את בנק הדם המצרי וארגון המסייע ליתומים מצרים למצוא משפחה מאמצת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת באוניברסיטת הרווארד, 1975 (הזכויות על התמונה לאוני’ הרווארד)

בתמונה הקטנה: עם אנואר, 1979

רגיל

שריל סנדברג

שריל קארה סנדברג, נולדה ב-1969

“נשים מייחסות את ההצלחה שלהן לעבודה קשה, למזל ולעזרה שקיבלו. גברים נוטים לייחס את אותה הצלחה בעיקר לכישוריהם האישיים” – שריל סנדברג (נולדה היום, לפני 48 שנים), אשת עסקים יהודייה אמריקאית. לאחר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים בהצטיינות יתרה בהרווארד, הצטרפה לחברת הייעוץ העסקי המובילה “מקינזי”, עבדה כחוקרת בכירה בבנק העולמי וכראש סגל במשרד האוצר האמריקאי וכיהנה כסגנית נשיא ב”גוגל”, וכיום היא סמנכ”לית התפעול של “פייסבוק”. היא מופיעה תדיר ברשימות הנשים הבולטות ביותר בעסקים, ופועלת לסייע לנשים “לפרוץ קדימה” לעמדות מנהיגות.

ויקיפדיה

שיחת ה-TED של סנדברג (עם כתוביות בעברית): “מדוע יש מעט מדי נשים מנהיגות?

על ספרה “לפרוץ קדימה: נשים, קריירה והרצון להנהיג” (Lean In: Women, Work, and the Will to Lead)

כתבה מעניינת על סנדברג ב”ניו יורק טיימס“, 2012

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם סנאטור צ’ארלס שומר מניו יורק

רגיל

זהרא רהנוורד

זהרא רהנוורד, נולדה ב-1945

היום, לפני 72 שנים, נולדה זהרא רהנוורד, אקדמאית, אמנית ופוליטיקאית איראנית, שפועלת למען קידום זכויות הנשים באיראן. בשנים 2006-1998 כיהנה כדיקאנית אוניברסיטת אל-זהרה בטהרן, האישה הראשונה העומדת בראש מוסד אקדמי באיראן מאז מהפכת 1979, וכן כיהנה כיועצת פוליטית לנשיא איראן הקודם, מוחמד ח’תאמי. כשזכה אחמדניז’אד בבחירות, נערך טיהור של נציגי התנועה הרפורמיסטית ורהנוורד הוסרה מתפקידה כדיקאנית. כיום היא ממנהיגות האופוזיציה בארצה וחברת התנועה הפוליטית “הדרך הירוקה לתקווה”, שפועלת נגד נשיאותו של אחמדניז’אד ולמען קיום החוקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אִסמת חופתאי

אִסמת חופתאי, 1991-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה אִסמת חופתאי, סופרת הודית מוסלמית פורצת דרך, שנודעה באופייה העשוי לבלי חת ובאידיאולוגיה הפמיניסטית שלה. בכתביה עסקה חופתאי בנושאים פמיניסטיים שונים, במיניות נשית, בגינונים מעמדיים ובקונפליקטים רבים נוספים המאפיינים את החברה ההודית המודרנית. רבים מכתביה צונזרו במזרח אסיה בשל עמדותיה המהפכניות בנוגע לנשים ובנוגע לדת. בסגנונה הבוטה השמיעה את קולם של המושתקים והמושתקות, והיוותה השראה לדור שלם של כותבות, קוראות ואינטלקטואליות בשפת האורדו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עאישה אל-סנא

עאישה אל-סנא, נולדה ב-1941

היום, לפני 76 שנים, נולדה עאישה אל-סנא, עובדת סוציאלית, אחות ופעילת זכויות נשים מרוקאית. היא עבדה במשרד הבריאות המרוקאי למען העלאת מודעות לבריאותן של נשים וכן פעלה רבות למען תחומים שנויים במחלוקת, שזיכו אותה בביקורת רבה מצד שמרנים, כמו אמצעי מניעה, מעמדם של ילדים ממזרים וקורבנות גילוי עריות. בשנות ה-70 החלה להפיק תוכניות טלוויזיה ורדיו שעסקו בבריאותן של נשים, ביניהן תוכנית הטלוויזיה הראשונה במרוקו שעסקה בחינוך להיגיינה. ב-1985 הקימה את “איגוד הסולידריות הנשית”, שמטרתו לסייע לאמהות יחידניות ולקורבנות התעללות ולהעניק להן הכשרות שונות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום הולדת להיא-סטוריה: מרי ריטר בירד

לרגל יום הולדת 4 להיא-סטוריה, מוקירות את ההיסטוריונית הראשונה שכתבה מנקודת מבט היא-סטורית:

מרי ריטר בירד, 1958-1876

“אי-אפשר להבין את הדרך שבה נבנתה החברה שלנו מבלי להכיר בחלקן של נשים בביסוס חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, חופש הפולחן וכל זכויות הפרט, כל ההומניזם, כל ענפי הידע וכל דבר אחר בעל ערך” – מרי ריטר בירד (נולדה היום, לפני 141 שנים), היסטוריונית, ארכיברית ופעילת זכויות נשים וזכויות עובדים אמריקאית. היא הייתה פעילה ב”ליגת איגוד העובדות”, במפלגה הסופרג’יסטית של ניו יורק, באיחוד הקונגרסאי לסופרג’יזם ובארגוני נשים חשובים נוספים, וכתבה ספרים משפיעים על תפקידן ומקומן של נשים בהיסטוריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בלה אבצוג

בלה סביצקי אבצוג, 1998-1920

“הם העניקו לנו את ‘יום האישה הבינלאומי’. ב-1975 העניקו לנו את ‘שנת האישה’. אמרתי, פעם, מי יודע, אם נתנהג יפה, ירשו לנו להיות ממש-ממש בעניינים. ובכן, לא התנהגנו יפה, ואנחנו היכן שאנחנו” – בלה אבצוג (נולדה היום, לפני 97 שנים), עורכת דין ומנהיגה פמיניסטית יהודייה אמריקאית. “בלה הלוחמנית” הייתה ממובילות הגל השני של הפמיניזם, נמנתה עם מקימות התנועות “נשים למען השלום” ו”האסיפה הפוליטית לנשים”, וכן פעלה למען זכויות האזרח, זכויות להט”ב ואיכות הסביבה. ב-1970 נבחרה לקונגרס, תחת סיסמת הבחירות: “מקומה של האישה בבית – בית הנבחרים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“קוֹלֵךְ”

“קוֹלֵךְ”, נוסד ב-1998

היום, לפני 19 שנים, ייסדה ד”ר חנה קהת את “קוֹלֵךְ – פורום הנשים הדתיות”, תנועה שמטרותיה להוביל שינוי חברתי בנושא שוויון מגדרי בקהילה הדתית בישראל, לתקן את אי-השוויון במעמדן האישי של נשים בנישואין הדתיים ולהיאבק בכל צורה של אלימות מגדרית. הארגון שותף ב”פורום תקנה” לטיפול בהטרדות מיניות מצד רבנים, עורך כנסים וימי עיון בנושא, מפיץ תוכניות להעצמה מגדרית במרכז המנהיגות של הארגון ובמערכת החינוך הדתית ומוביל מאבקים פמיניסטיים שונים, כמו מינוי דיינות, מציאת פתרון למסורבות גט ומניעת הפרדה מגדרית. מנכ”לית העמותה כיום היא עו”ד יעל רוקמן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך אתר “קולך”, האירוע הוא הקרנה חגיגית של הסרט “ישמח חתני” בסינמטק חולון בשיתוף עם קבוצת הפייסבוק “אני פמיניסטית *דתיה* – וגם לי אין חוש הומור” וסינמטק חולון.

בתמונה הקטנה: חנה קהת, המייסדת

 

רגיל

פלורנס ג’פראי הרימן

פלורנס ג’פראי הרימן, 1967-1870

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס ג’פראי הרימן, סופרג’יסטית, פעילה חברתית, פעילת שלום ודיפלומטית אמריקאית. היא הובילה את אחד המצעדים הסופרג’יסטיים בניו יורק, חשפה בפני ועידת הנשים את תנאי העבודה הקשים במפעלי היזע ואת תנאי המגורים בשיכונים, ותוארה ע”י הנשיא רוזוולט כמי שאחראית ל”אספקת חלב לילדים היונקים העניים”. ב-1937 מונתה לשגרירה בנורווגיה. בראשית מלחה”ע ה-2 הקימה את “ועדת החסד”, שסייעה לילדים ולנשים באזורי המלחמה, וב-1940 ארגנה את הברחת אזרחי ארה”ב מהמדינות הסקנדינביות. הרימן המשיכה בפעילותה הפילנתרופית גם בשנות ה-90 לחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שביתת התופרות של פורד

שביתת התופרות של פורד, 1968

היום, לפני 49 שנים, פתחו התופרות של מפעל פורד בלונדון בשביתה, בדרישה לקבל שכר הוגן על עבודתן. הנשים, שתפרו את כיסויי המושבים במכוניות, התבשרו באותו היום שהן יסווגו כקבוצת עובדים נפרדת וישתכרו 15% פחות מגברים בעבודה מקבילה מבחינת כישורים ושעות עבודה. ייצור המכוניות נעצר למשך שלושה שבועות, עד שהושוו התנאים בעקבות התערבותה של שרת העבודה, ברברה קאסל. שביתה זו מהווה אבן דרך במאבק על יחסי עבודה בבריטניה והובילה להעברת החוק לשכר שווה בשנת 1970, שלראשונה אסר על אי-שוויון בין גברים ונשים בשכר ובתנאי העסקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מצביעות על תום השביתה

בתמונה הקטנה: ברברה קאסל שותה תה עם נציגות השובתות

רגיל

חסיה דרורי

חסיה דרורי קופפרמינץ, 1976-1899

“המילה ‘בעל’ תמיד צרמה את אזני ולא הלמה את תוכן יחסינו עם האדם הקרוב ביותר בחיים [ובכך] מסתלף המושג האמיתי של יחסי אישה ואיש. ובאמת, מדוע ‘אשתי’ – כן יפה להגיד, ו’אישי’ – לא? זה רק הרגל של דורות עברו.” – חסיה דרורי (נפטרה היום, לפני 41 שנים), מתוך דיון במליאת הכנסת על חוק שיווי זכויות האישה, 1951. דרורי הייתה פעילה במועצת הפועלות ובתנועת המושבים, צירה בקונגרסים הציוניים וחברת כנסת בכנסת הראשונה. היא כיהנה כמרכזת ארצית של ארגון אמהות עובדות, כינסה דיונים בנושא מעמד האישה ביישוב המתגבש ונאבקה להשוואת מעמדם של שני ראשי המשפחה.

ויקיפדיה

פייסבוק