עמוד 1
רגיל

מוד נייתן

מוד נייתן, 1946-1862

היום, לפני 156 שנים, נולדה מוד נייתן, עובדת סוציאלית, פעילת זכויות עובדים וסופרג’יסטית יהודייה אמריקאית. כמייסדת ונשיאה של ליגת הצרכנים של ניו יורק, היא חקרה ומצאה כי הנשים שעבדו בחנויות קמעונאיות בניו יורק סבלו מתנאי עבודה ירודים, משכר נמוך תמורת שעות עבודה ארוכות ומהטרדות מיניות, ועודדה צרכנים לשאת באחריות חברתית באשר לתנאי עבודה במפעלים ובסדנאות יזע ולקבל החלטות מושכלות לגבי קניותיהם. היא פעלה רבות גם למען זכות הצבעה לנשים, והראתה כי במדינות שבהן נשים יכולות להצביע, גיל ההסכמה גבוה יותר, שיעור האנאלפביתיות נמוך יותר ושכרן גבוה יותר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נייתן בוועידה השביעית של ברית הסופרג’יסטיות הבינלאומית, בודפשט, יוני 1913

בתמונה הקטנה: גזיר עיתון, מאמר שנכתב עליה ב-1934, ב-“Jewish Daily”

רגיל

מארי לאקוסט ג’רין-לז’ואה

מארי לאקוסט ג’רין-לז’ואה, 1945-1867

היום, לפני 151 שנים, נולדה מארי לאקוסט ג’רין-לז’ואה, פמיניסטית חלוצה קנדית. ב-1907 הייתה ממייסדות הפדרציה הלאומית ע”ש יוחנן המטביל, ארגון שפעל בקנדה למען זכויות חברתיות ופוליטיות לנשים, הן בחזית המשפטית-חוקית, הן בחזית הכלכלית והן מבחינת סוגיות שונות המשפיעות על חייהן של נשים, כמו אספקת חלב לילדים ולאמהות והעלאת מודעות לתמותת תינוקות. בנוסף פעלה ג’רין-לז’ואה למען השכלה גבוהה לנשים, וב-1908 הצליחה להביא לפתיחת הקולג’ הראשון לנשים בקוויבק. ב-1922 הובילה מחאה למען זכות הצבעה לנשים, זכות שהושגה לבסוף במחוז קוויבק רק ב-1940.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם בנותיה איבון, תיאיס, בלאנש, ז’אן, מארי, ברתה וז’סטין (מארי האם במרכז התמונה, יושבת), 1907

התמונות מתוך הארכיון הלאומי של קוויבק (בצרפתית)

רגיל

מריה תרזה פרארי

מריה תרזה פרארי, 1956-1887

היום, לפני 131 שנים, נולדה מריה תרזה פרארי, רופאה ומחנכת ארגנטינאית, שפעלה רבות גם לקידום השכלה גבוהה לנשים. היא הייתה האישה הראשונה שמונתה לפרופ’ באמריקה הלטינית ומהנשים הראשונות שהורשו ללמד רפואה ומיילדות. במחקריה החלוציים בתחום בריאות האישה, חקרה בין היתר טיפול בקרינה בסרטן הרחם במקום ניתוח, ופיתחה מכשיר וגינוסקופיה לבדיקה עדינה של הפות אצל ילדות, לבחינת פגיעה מינית אפשרית ולביצוע ביופסיה. כמו כן, ב-1925 ייסדה בבי”ח בבואנוס איירס מחלקה לגינקולוגיה ומיילדות, שהייתה הראשונה במדינתה להציע ניתוחים קיסריים ושירותי אינקובציה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביה”ח הצבאי המרכזי בבואנוס איירס, שבו הקימה את היחידה לגינקולוגיה (תמונות מתוך ויקיפדיה)

רגיל

ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה

ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה, 1936-1867

היום, לפני 151 שנים, נולדה ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה, רופאה, פעילת זכויות נשים ופוליטיקאית פולנייה. היא למדה רפואה בפריז וב-1898 פתחה שם מרפאה. ב-1905 החליטה לחזור לפולין, והייתה מהרופאות הראשונות ששילבו בעבודתן חינוך נערות להיגיינה ולתזונה נכונה. ב-1919, שנה לאחר שנשות פולין קיבלו את זכות ההצבעה, נבחרה למועצת העיר ורשה ושם פעלה במשך 25 שנים לקידום בריאותן, זכויותיהן ומעורבותן הפוליטית של נשים. בין היתר הובילה מאבק לדה-קרימינליזציה של הפלות, הקימה את המרפאה הראשונה בפולין לתכנון ילודה, וייסדה את ארגון הרופאות הפולניות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: על ספסל הנאשמים, מאי 1931 (במסגרת המשפט נשלחה לשנת מאסר על ארגון הפגנות)

רגיל

אוֹנָה מסיוטיינה

אוֹנָה מסיוטיינה, 1949-1883

היום, לפני 135 שנים, נולדה אוֹנָה מסיוטיינה, אשת חינוך ופעילת זכויות נשים ליטאית. ב-1905 הייתה ממקימות התאחדות הנשים הליטאיות, הארגון הראשון במדינה למען זכויות נשים. היא הקימה וניהלה את בית הספר הראשון לבנות בשפה הליטאית ופעלה לקידום השפה והתרבות הליטאית. היא פעלה גם נגד האוטוקרטיה הצארית ולמען עצמאות ליטא, ייצגה את איגוד המורים הליטאי ואת מועצת הנשים הליטאיות בכנסים פוליטיים וכיהנה כחברת מועצה במחוז אוטנה. ממשלת ליטא הכירה בפועלה והעניקה לה אותות כבוד רבים, אך עם עליית השלטון הסובייטי הורחקה ממשרות ההוראה ומהשירות הציבורי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מנהלת בית הספר לבנות בווילנה, 1921

בתמונה הקטנה: הפלג הקתולי של האספה המכוננת של נשות ליטא (אונה מסיוטיינה ראשונה מימין), 1921

רגיל

יום השוויון לנשים

יום השוויון לנשים, מצוין בארה”ב מאז 1973

“זהו סיפור על נשים שיצרו את אחד המאבקים הלא-אלימים היצירתיים והמוצלחים ביותר למען זכויות אזרח שנראו בעולם. זהו מאבק בלתי-רגיל, במיוחד כשמובאות בחשבון המשוכות שהיה על הסופרג’יסטיות לצלוח. ללא כוח כלכלי, חוקי או פוליטי משל עצמן, ולמול התנגדות מבוצרת וממומנת היטב, נשים נאבקו בכל מדינה ומדינה למען זכויותיהן כאזרחיות. כדי להשיג תמיכה בזכותן להצביע, נשים הפיצו אינספור עצומות, נאמו, פרסמו עיתונות ונדדו ברחבי המדינה. לעתים קרובות הן סבלו מלעג, מהטרדות ואף מתקיפות מצד ההמון ומצד המשטרה. חלקן הושלכו לכלא, וזכו ליחס קשה כשמחו על כך. ובכל זאת הן המשיכו לנוע. לבסוף, ב-26 באוגוסט 1920, מטרתן הושגה עם התיקון ה-19.
[…] יום השוויון לנשים מאפשר לנו להקדיש תשומת לב ליתרונות הרבים של שוויון אמיתי ולתפקידן של נשים בחיים הציבוריים שלנו. נשים בשירות הציבורי ובממשל שירתו אותנו היטב כאומה בפועלן למען פינוי מכשולים, אכיפת חוקים, יישום רעיונות חדשים ושינוי עמדות הציבור. הנשים שאנו זוכרות היום מספרות סיפור מעורר השראה על מקומנו בהיסטוריה. הן מזכירות לנו שכאזרחי ואזרחיות ארה”ב יש לכולנו ההזדמנות – והאחריות – להתגבר על מכשולים, להשקיע את מיטב המאמצים ולהצטרף יחד ליצירת חברה דמוקרטית יותר.”
(מתוך “ואף על פי כן, נעו ונעו”, עלון של הפרויקט הלאומי להיסטוריה נשית לקראת יום השוויון 2018)

היום, מזה 45 שנים, נחגג בארה”ב יום השוויון לנשים לציון היום ב-1920 שבו אומץ התיקון ה-19 לחוקה האמריקאית, האוסר על הממשלה למנוע מאזרחיות אמריקאיות את זכות ההצבעה על בסיס מינן. בעקבות השביתה הלאומית של נשות ארה”ב למען שוויון תעסוקתי במהלך שנת 1970 ופעילות הגל השני של הפמיניזם למען ביטול ההבדלים הקבועים בחוק בין גברים לנשים בתחומים כמו המשפחה, הרכוש והתעסוקה, העלתה חברת הקונגרס בלה אבצוג את ההצעה לציין את היום כהוקרה למאבקן של עשרות אלפי הפעילות מאז ועידת סנקה פולס ב-1848, וכתזכורת לדרך שעוד נותרה עד לשוויון אמיתי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בלה אבצוג, יוזמת היום

בתמונה הגדולה: פרט מתוך איור של ועידת סנקה פולס 1848 (Bettmann / גטי אימג’ז)

רגיל

קרוליין הסלט

דיים קרוליין הארייט הסלט, 1957-1895

“החשמל סולל דרך גבוהה יותר עבור נשים – נשים המשוחררות מעבודות פרך, שיש להן זמן להגות בחייהן… אנו צועדים לעבר עידן שבו הפן הרוחני הגבוה יותר של החיים יימצא בהתפתחות חופשית יותר, והדבר יתאפשר רק כאשר נשים תשוחררנה מעבודות הפרך השוחקות את הנשמה. אני רוצה שלכל אישה יהיה הפנאי להכיר יותר לעומק את הסוגיות העומדות על סדר היום.”

היום, לפני 123 שנים, נולדה קרוליין הסלט, מהנדסת אלקטרוניקה ופעילת זכויות נשים אנגלייה. היא עבדה כפקידה בחברה לייצור דוודים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 קיבלה שם הכשרה בסיסית בהנדסה והחלה לפעול למען קידום נשים בעולם האלקטרוניקה. בשנות ה-20 הייתה נשיאת ההתאחדות האלקטרית לנשים, שפעלה לרתום את יתרונות החשמל למען שחרור נשים ממטלות משק הבית כך שתוכלנה לממש את שאיפותיהן מחוץ לבית. הסלט הייתה, בין היתר, נציגת בריטניה בכנסים עולמיים על אנרגיה, נשיאת הפדרציה העולמית לנשות מקצוע וחברת הוועדה לעבודת נשים במשרד העבודה הבינלאומי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך חשבון הטוויטר של ארכיון הספרייה של IET – המכון להנדסה וטכנולוגיה בבריטניה
התמונה הקטנה: מתוך כתבה על 10 נשים פורצות דרך בהנדסה באתר “איך דברים עובדים”

 

רגיל

מרי וירג’יניה קוק פאריש

מרי וירג’יניה קוק פאריש, 1945-1862

“נראה כי לבנים חושבים שניתנה להם זכות משמיים להפעיל מלחמת אזרחים על שחורים, עד כדי שפיכות דמים. הם מתייחסים לחייהם של אחיהם השחורים כבועה שאפשר לפוצצה להנאתם. אותה הרוח שהתקיימה בדרום לפני עשרים וארבע שנים [עת בוטלה העבדות], עודנה קיימת ומשגשגת היום. זכויותיו של השחור כאזרח עדיין נשדדות, דבר המובהר לו מעל לכל ספק באמצעות מותם של אלו שנפלו במרד האחרון. הזעקה אינה יכולה להימשך עוד.”
(מתוך טור שלה במוסף הנשים של כתב העת “הבפטיסט האמריקאי”, 1889)

היום, לפני 156 שנים, נולדה מרי וירג’יניה קוק פאריש, אשת חינוך, עיתונאית ופעילה חברתית אמריקאית, מראשונות הפמיניזם הבפטיסטי השחור. אף שכנערה שחורה בדרום ארה”ב דלתות רבות היו סגורות בפניה, היא נאבקה ללמוד ולהצטיין, והייתה לפרופ’ לחינוך באוניברסיטה. היא נודעה ככותבת ונואמת מוכשרת, ונאבקה לפרסם את דעותיה בקהילה הנוצרית על זכות בחירה לנשים, על רפורמה חברתית לאי-אפליית שחורים ועל שוויון זכויות לכולם בתעסוקה ובחינוך. ב-1896 השתתפה בכנס הייסוד של ההתאחדות הלאומית של נשים צבעוניות, שם פעלה לקידום רפורמה בחינוך, בבריאות וברווחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור של קוק פאריש, 1891 (מתוך הארכיון הדיגיטלי של ספריית ניו יורק)

בתמונה הקטנה: צילום משנת 1893 לערך
רגיל

לואיזה גארט אנדרסון

ד”ר לואיזה גארט אנדרסון, 1943-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה לואיזה גארט אנדרסון, חלוצה בתחום הרפואה וסופרג’יסטית אנגלייה. היא למדה ועבדה כמנתחת בביה”ס הלונדוני לרפואה לנשים, שנוסד ע”י אמה, אליזבת גארט אנדרסון, הרופאה המוסמכת הראשונה. ב-1910 הייתה במשלחת שהציגה בפני ראש ממשלת בריטניה דרישה לאפשר לנשים את זכות ההצבעה, וכן הייתה חברת האיגוד החברתי והפוליטי של נשות בריטניה. במהלך מלחה”ע ה-1, לאחר שהצעותיה נדחו ע”י הרשויות בבריטניה, התנדבה לצבא צרפת כמנתחת ראשית בחיל הרפואה לנשים והקימה בתי חולים צבאיים שאוישו כולם ע”י נשים – מהמנתחות ועד הסניטריות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם כלביה ויליאם וגארט, סביבות 1915

בתמונה הקטנה: עם אמה, 1876. מתוך הספר “בנות גארט החלוצות – לשבור את המחסומים העומדים בפני נשים” (2008)

רגיל

דוריס פליישמן

דוריס אלסה פליישמן, 1980-1891

היום, לפני 127 שנים, נולדה דוריס פליישמן, סופרת, עיתונאית, אשת יחסי ציבור ופעילה פמיניסטית אמריקאית. היא למדה פילוסופיה ופסיכולוגיה, שיחקה כדורסל וטניס, והשתתפה בצעדות נשים למען שלום ולמען סופרג’יזם. היא כתבה בעיתון טור לנשים על בישול ואופנה וגם על עבודה, ספורט, פוליטיקה וזכויות אזרח, ועבדה במשרד יח”צ על קמפיינים של מועמדים לנשיאות והאיגוד לקידום אנשים צבעוניים, בין היתר. משנות ה-50 ואילך פעלה להשוואת תנאי השכר של נשים ומעמדן בכלכלה ובתקשורת. אך יותר מכול, נודעה כאישה הנשואה הראשונה בארה”ב שב-1925 הוציאה דרכון הנושא את שמה מלפני הנישואין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בעלה, אדוארד ברנייס

רגיל

קלרה שורטרידג’ פולץ

קלרה (קארי) שורטרידג’ פולץ, 1934-1849

היום, לפני 169 שנים, נולדה קלרה שורטרידג’ פולץ, משפטנית אמריקאית. ב-1876, משננטשה לבד עם חמישה ילדים, החלה לעבוד במשרד של שופט וכן להרצות ולכתוב על זכות הצבעה לנשים. לאחר מאבק מול ביה”ס למשפטים של אוני’ קליפורניה, שלא קיבל נשים עד אז, ולאחר עוד מאבק לשינוי הגדרת החברים בלשכת עוה”ד של קליפורניה, מ”גברים לבנים” ל”בני אדם” – הייתה לאישה הראשונה במערב ארה”ב שהצטרפה ללשכת עוה”ד, ובמשך 56 השנים עד מותה פעלה לקידום זכויות המוחלשים. ב-1893 הציגה רעיון רדיקלי: מתן סיוע משפטי מסובסד לנאשמים עניים, ובכך יזמה את הקמת הסניגוריה הציבורית.

ויקיפדיה

עוד על הסניגוריה הציבורית בארה”ב

פייסבוק

רגיל

קריסטל איסטמן

קריסטל קתרין איסטמן, 1928-1881

“גברים אולי אומרים עכשיו [משאושרה זכות ההצבעה ברמה הפדרלית], ‘תודה לאל, המאבק האינסופי של הנשים הסתיים!’ אבל הנשים, כפי שאני מכירה אותן, אומרות, ‘עכשיו סוף סוף אנחנו יכולות להתחיל’. כשנאבקו למען הזכות להצביע, רוב הנשים ניסו לנהוג באופן מכובד בנוגע לכל נושא אחר. עכשיו הן יכולות להגיד מה הן באמת רוצות; ומה שהן באמת רוצות, בדיוק כמו כל שאר העולם הנאבק, הוא חופש.
[…] אז מהי אפוא “הבעיה של נשים” עם חופש? נראה לי שהעניין הוא כזה: איך לארגן את העולם כך שנשים תוכלנה להיות בנות אדם, עם סיכוי להשתמש במגוון המתנות שיש להן במגוון דרכים, במקום להיות מיועדות בשל מינן המקרי לתחום פעילות יחיד – משק הבית וגידול הילדים. ואם וכאשר הן יבחרו במשק הבית ובגידול הילדים, עיסוק זה יוכר על ידי העולם כעבודה, שבצידה תגמול כלכלי מוגדר המאפשר לה שלא להזדקק לתלות בגבר כלשהו.
[לשם כך,] עלינו לחולל מהפכה בחינוך המוקדם של הבנים והבנות. זה חייב להיות נשי באותה המידה שזה גברי להתפרנס ולעמוד ברשות עצמך. וזה חייב להיות גברי באותה המידה שזה נשי לדעת לבשל ולתפור ולנקות ולטפל בעצמך בשגרה. אין צורך לומר שהחלק השני של מהפכה זו צפוי לעורר התנגדות עזה יותר מהחלק הראשון. [הרי] קיומן של הנשים המפרנסות טרם הביא להתפתחותם של עקרי בית.
זה לא כל הפמיניזם, כמובן, אבל זה מספיק בשביל להתחיל.”
(מתוך נאומה מ-1920, “עכשיו אפשר להתחיל: מה הלאה? היום שאחרי זכות הצבעה לנשים“, הנכלל ברשימת מאה הנאומים החשובים במאה ה-20 בארה”ב)

היום, לפני 137 שנים, נולדה קריסטל איסטמן, סוציולוגית ועורכת דין אמריקאית. בעקבות מחקר חלוצי שערכה על פגיעות במקומות עבודה, ניסחה ב-1909 את החוק הראשון שעסק בפיצויים לנפגעי תאונות עבודה. היא הייתה ממנהיגות המאבק לזכות בחירה לנשים, ממייסדות ליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחירות, ממייסדות האיגוד האמריקאי נגד מיליטריזם ואימפריאליזם, מייסדת ועורכת של מגזין האמנות הרדיקלי “המשחרר”, וממייסדות האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, שפועל עד היום. פעילותה פורצת הדרך הושתקה בשל תיוגה כקומוניסטית, ורק בשנת 2000 הוכנסה להיכל התהילה הלאומי לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בסי ריינר פארקס

בסי ריינר פארקס, 1925-1829

היום, לפני 189 שנים, נולדה בסי ריינר פארקס, סופרת, משוררת, עיתונאית ופעילה למען זכויות נשים באנגליה. היא הייתה חברה בתנועת הנשים המאורגנת הראשונה באנגליה, שהפעילה בכיכר לנגהם בלונדון מועדון קריאה ובית קפה שהיוו מרחב לדיון ולפעולה למען שיפור מעמדן וזכויותיהן של נשים, בעיקר זכויות תעסוקה, השכלה, רכוש והצבעה. היא הייתה העורכת הראשית של “הירחון של נשות אנגליה”, אשר נוסד ע”י קבוצת לנגהם ב-1858 והיה כתב-העת הראשון שקידם ופרסם את פועלן של נשות התקופה לצד סיקור נשים בולטות בהיסטוריה, שירה שכתבו נשים וחדשות רלוונטיות לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליס פרנקלין

אליס קרוליין פרנקלין, 1964-1885

היום, לפני 133 שנים, נולדה אליס פרנקלין, פעילה פמיניסטית בריטית. עם פרוץ מלחה”ע ה-1, היא סייעה למשרד החקלאות וארגנה את “צבא הקרקע של הנשים”, ארגון אזרחי שסיפק לחוות כוח עבודה נשי במקום הגברים שיצאו למלחמה. ב-1919 הייתה ממייסדות “חברת הנשים הבריטיות” לסיוע לנשים שמצאו עצמן לאחר המלחמה ללא עבודה (ו/או ללא בעל מפרנס), ארגון שהיה א-פוליטי ומכיל ונתן מקום משמעותי גם לנשים פמיניסטיות וללסביות. היא הייתה דמות מפתח בייסוד “גילדת נשות העיר”, שפעלה למען שוויון אזרחי ותעסוקתי, וכן כיהנה כמזכירת הליגה היהודית לסופרג’יזם לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך “לונדון גאזט”, 1931 – פרנקלין מקבלת מהמלך אות קצונה של המסדר המצוין ביותר של האימפריה הבריטית על פועלה לפתרון מצוקתן האישית והכלכלית של נשים שנפלטו אל מחוץ למעגל העבודה לאחר מלחמת העולם הראשונה

בתמונה הקטנה: נשות “צבא הקרקע” של בריטניה קוצרות סלק (1942-3)

רגיל

מריה חזוס אלוורדו ריברה

מריה חזוס אלוורדו ריברה, 1971-1878

“העיקרון הבסיסי של הפמיניזם הוא שוויון של הגבר והאישה בפוטנציאל המנטלי וביכולת לעבוד, שוויון שהוכח ללא עוררין על ידי ההיסטוריה, ואפילו על ידי התבוננות שטחית בחיי היומיום. ברור כי יש צדק מוחלט בשחרור הנשים מן האפוטרופסות הכפויה והאכזרית של הגבר”

היום, לפני 140 שנים, נולדה מריה חזוס אלוורדו ריברה, פעילה חברתית ופמיניסטית רדיקלית, אשת חינוך, עיתונאית וסופרת פרואנית, הנחשבת לראשונת המגנות על זכויות נשים בפרו. “המהפכה הנשית”, ארגון שהקימה ב-1914, קידם הסכמה ציבורית רחבה וחקיקה בעד קבלת נשים לעבודות ממשלתיות ובעד זכות הצבעה לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך דברים שנשאה ב-1911 בכנס על פמיניזם, בלימה, פרו.

התמונה הקטנה מתוך סרטון מחווה ל”מריה חזוס אלוורדו ומאבקה למען אזרחותן של הפרואניות”

רגיל

נלי שטראוס-מושנזון

נלי שטראוס-מושנזון, 1933-1892

“מובן כי כל אפשרויות התעסוקה תהיינה פתוחות בפני נשות פלשתינה, כי הן תצבענה בבחירות לצד הגברים וכי תהיינה שותפות בעשייה ציבורית. אולם אין בכך די. הבה ונניח מאחורינו דעות קדומות קטנוניות והתבוננות בלתי נאורה אשר גרמו נכות לנפש הנשית ומנעו את צמיחתה. לא זכויות להשכלה ולא זכויות פוליטיות יעזרו לנו אם לא נשחרר עצמנו מההרמון הרוחני שבו אנו שוכנות.”
(מתוך “פלשתינה שלנו”, ספר המגולל את סיפורה ומאגד כתבים פרי עטה, שפורסם בהוצאה פרטית לאחר מותה, ב-1939)

היום, לפני 126 שנים, נולדה נלי שטראוס-מושנזון, עיתונאית ופעילה ציונית ופמיניסטית ילידת ארה”ב. מרגע שגילתה כי יש לה שורשים יהודיים, ניצתה בה אהבה ליהדות ולתנועה הציונית. היא השתלבה בשורות ארגון הדסה, וכישרון הכתיבה שלה גויס לעריכת כתבי-עת ציוניים. ב-1919 עלתה לארץ והשתתפה בהקמת המושב בלפוריה ובית היתומים בשפיה. ב-1924 מונתה רשמית לנציגת הדסה בארץ ישראל, וכן שימשה כמזכירת הסתדרות נשים עבריות, ארגון פילנתרופי לסיוע לנשים ולקידום זכויותיהן. היא הרבתה לכתוב על עתידו של היישוב העברי ועל הצורך בשוויון מגדרי, וב-1929 מונתה לעורכת “דבר” באנגלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך הספר לזכרה, “פלשתינה שלנו”

בתמונה הקטנה: צוות אחיות בבי”ח רוטשילד בירושלים, עם שטראוס-מושנזון (לבושה בשחור) ומנהל ביה”ח ד”ר זלקינד (מתוך אוסף הדסה ביתמונה, ויקיפדיה)

רגיל

הנרייטה דודל

הנרייטה אוגוסטה דודל, 1918-1827

היום, לפני 191 שנים, נולדה הנרייטה דודל, חלוצה במאבק לזכויות נשים באוסטרליה. המאבק שלה החל ב-1869 במכתב שכתבה על “צדק שווה לנשים” לעיתון במלבורן, והגיע לשיאו בשנות ה-80 של המאה ה-19 עם הקמת “החברה הסופרג’יסטית של הנשים הוויקטוריאניות”, הארגון הראשון למען זכות הצבעה לנשים באוסטרליה. ב-1884 החלה במאבק מול בתי המשפט הוויקטוריאניים, בהציגה ביקורת חריפה על אי-יכולתם להגן על נשים מפני אלימות: “זעמן של הנשים נובע בין היתר מכך שאלו שביצעו פשעים אלימים כנגד נשים הם גם אלו שיש להם חלק בקביעת החוקים בעוד לקורבנותיהם אין.”

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום מ-1845 בערך (מתוך: ויקיפדיה)

בתמונה הקטנה: הדודל של גוגל שהוקדש לה לפני כשנה

רגיל

סילביה פנקהרסט

אסטל סילביה פנקהרסט, 1960-1882

היום, לפני 136 שנים, נולדה סילביה פנקהרסט, פעילה פוליטית בריטית. היא פעלה במיוחד למען זכויותיהן של פועלות, וכן עיצבה את הפרסומים של “איגוד הנשים” שייסדה אמה אמלין, מנהיגת התנועה הסופרג’יסטית, וניהלה אז אחותה קריסטבל. אולם במהלך מלחה”ע ה-1 נפער קרע בינה לבין האיגוד, שהשעה את פעילותו לשם תמיכה במלחמה ועודד גיוס חובה, בעוד סילביה הפציפיסטית התנגדה למלחמה, החביאה סרבני מצפון וסייעה לנשים עניות להשיג מזון, תעסוקה ושירותי רפואה ולממש זכויות משפטיות. בשנות ה-30 הפנתה את מרצה למאבק בפשיזם ובקולוניאליזם, ובמיוחד למען שחרור אתיופיה מאיטליה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מפגינה נגד מדיניות בריטניה בהודו, 1932

בתמונה הקטנה: נואמת באירוע של ליגת הנשים הבינלאומית למען חירות ושלום, האג 1915

רגיל

עאישה תיימור

עאישה (עִסמת) תיימור, 1902-1840

היום, לפני 116 שנים, נפטרה עאישה תיימור, סופרת ומשוררת מצרייה. במסגרת פעילותה החברתית והפמיניסטית קראה לשיפור מצבן של נשים בחברה הערבית, למאבק בקולוניאליזם ולהכללתם של בני קבוצות אתניות ומעמדות שונים בתהליך בניית האומה המצרית. בתקופה שבה העיסוק הציבורי בתרבות היה נחלתם של גברים בלבד, תיימור נחשבה לאחת הכותבות הבולטות לתיאטרון, בדגש על עולמן של נשים, תקוותיהן והמחסומים שבדרכן. שירתה, בערבית, בטורקית ובפרסית, התאפיינה ברגש עז ואמיתי, בפרט בשירי ההספד שלה, שהושפעו ממאורעות חייה ובראשם מותה של בתה הבכורה תאוחידה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כריכת ספרה “ספר ההרפתקאות של אל-הלל”, שיצא לאור ב-1956, מתוך אתר ebay

רגיל

נורייה אולבייה מוולאן צ’יוולק

נורייה אולבייה מוולאן צ’יוולק, 1964-1893

“בעידן זה של התעוררות, בחברה חדשה המבוססת על נאורות וקִדמה, החלטתי להוציא לאור כתב עת שיעודד נשים לנקוט את הצעדים ההכרחיים להתקדמות”

היום, לפני 54 שנים, נפטרה נורייה אולבייה מוולאן צ’יוולק, פעילת זכויות נשים ועיתונאית טורקייה. ב-1913 ייסדה את “עולם הנשים”, כתב העת הפמיניסטי הראשון בטורקיה, שהעסיק רק נשים ככותבות וכעובדות דפוס והיה הראשון לפרסם תמונה של אישה מוסלמית. באותה שנה ייסדה גם את החברה העות’מאנית להגנה על זכויות נשים, שפעלה לקידום אפשרויות ההשכלה והתעסוקה של נשים, לשינוי קוד הלבוש המגביל אותן ולהשוואת מעמדן במשפחה.

ויקיפדיה

פייסבוק