עמוד 1
רגיל

מאי זיאדה

מאי זיאדה, 1941-1886

היום, לפני 132 שנים, נולדה מאי זיאדה, משוררת, מתרגמת והוגת דעות לבנונית-פלסטינית, ילידת נצרת. היא שלטה בשפות רבות, פרסמה מאמרים בעיתונות, ספרי שירה, נובלות וביוגרפיות, וניהלה בקהיר את הסלון הספרותי המפורסם ביותר בעולם הערבי. בין היתר, נזקף לזכותה פרסום יצירתו של ג’ובראן ח’ליל ג’ובראן. זיאדה הייתה דמות מפתח בתקופת הנהדה (“התעוררות” בערבית) של ראשית המאה ה-20 ומחלוצות הפמיניזם הערבי. ב-1921 הובילה כנס פמיניסטי ערבי שקרא לנשים להיפתח למערב, לשאוף לחופש ולהשכלה ולהתנגד למסורות שחלף זמנן, אך מבלי לשכוח את זהותן המזרחית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: זיאדה בשנות ה-20 לחייה
בתמונה הקטנה: זיאדה (עומדת משמאל) מגיעה לנמל התעופה של אלכסנדריה, מצרים, 1941. לצִדה, מימין לשמאל: הנסיכה זהרה, אשתו של אמיר ח’ליד אל-ג’זארי, פרופ’ פליקס פאריס, אשתו של פרופ’ פאריס, והנסיכה סמיה, אשתו של אמיר מוח’תאר אל-ג’זארי

רגיל

אָלֶטָה יאקובס

אָלֶטָה הנרייטה יאקובס, 1929-1854

היום, לפני 164 שנים, נולדה אָלֶטָה יאקובס, רופאה, ממציאה, פעילה חברתית וסופרג’יסטית הולנדית יהודייה. בעת שהגישה של נשים להשכלה הייתה מוגבלת, היא נאבקה להיות הרופאה הראשונה בהולנד, והאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה הולנדית בכלל. על אף השמצות וגינויים סייעה בפיתוח הדיאפרגמה כאמצעי מניעה, וסיפקה לנשים בזנות ייעוץ חינם להגנה ממחלות מין. בראשית המאה ה-20 יצאה למסע לקידום מעורבות פוליטית של נשים באפריקה, במזה”ת ובאסיה, והייתה ממייסדות “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, מארגוני הנשים המשפיעים בפוליטיקה העולמית עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמה מהמשתתפות בקונגרס הנשים הבינלאומי בהאג 1915. יאקובס הייתה מיוזמותיו, ומטרתו הייתה למחות על המלחמה המשתוללת באירופה (מלחה”ע ה-1) ולהציע דרכים למניעת מלחמות בעתיד. בין היתר, נוסדה בו “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, ארגון הנשים למען שלום הוותיק בעולם והראשון שקיבל מעמד של ארגון מייעץ לאו”ם, הפועל בעשרות מדינות בעולם.
משמאל לימין: אניטה אאוגספורג (גרמניה), ג’יין אדמס (ארה”ב), יוג’יניה האנר (ארה”ב), אלטה יאקובס (הולנד), קריסטל מקמילן (בריטניה), רוזה ג’נוני (איטליה)

בתמונה הקטנה: יאקובס בהפגנה למען זכות בחירה לנשים ב-1916

רגיל

מרסדס סנדובאל די המפל

מרסדס סנדובאל די המפל, 2005-1919

“אנו מצהירים בזאת כי לנשים יש אותן זכויות וחובות שיש לגברים.” – הסעיף הראשון מתוך הצעת החוק לרפורמה בקודקס האזרחי בפרגוואי להכרה בשוויון בין גברים ונשים, שנוסחה על ידי מרסדס סנדובאל די המפל (נולדה היום, לפני 99 שנים), עורכת דין פמיניסטית מפרגוואי. הרפורמה הזו אושרה סופית רק ב-1992. סנדובאל התמחתה בדיני עבודה ובדיני משפחה, במיוחד בכל הנוגע לזכויות נשים וקטינים, הייתה ממובילות המאבק הסופרג’יסטי בארצה והקימה, בין היתר, את הליגה הפרגוואית לזכויות נשים, את ההתאחדות הפרגוואית לבוגרות אוניברסיטה ואת ארגון נשות העסקים של פרגוואי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה

לוּ (לואיז) אנדריאס-סָלוֹמֶה, 1937-1861

“אם נושיט ידנו אל תוך שיח ורדים נוכל לתפוס כמה פרחים; אבל לא משנה כמה נתפוס, יהיה זה חלק קטן בלבד מהשלם. ובכל זאת, המעט הזה מספיק כדי לחוות את אופיים של הפרחים. רק אם נסרב להכניס ידנו אל תוך השיח, משום שאין ביכולתנו לתפוס את כל הפרחים בו זמנית, או נפזר את הפרחים שתפסנו כאילו היו השיח כולו – רק אז יוכל השיח לפרוח בנפרד מאיתנו, מבלי שנכירוֹ, ואנו ניוותר לבדנו.” (מתוך האוטוביוגרפיה שלה, “במבט לאחור”, שנכתבה בשנותיה האחרונות ופורסמה לראשונה ב-1951)

היום, לפני 81 שנים, הלכה לעולמה לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה, אינטלקטואלית, סופרת, פסיכואנליטיקאית ופמיניסטית גרמנייה ממוצא יהודי-רוסי. ככותבת פורה היא חיברה רומנים, מחזות, ביוגרפיות ומסות, והייתה מהפסיכואנליטיקאיות הראשונות ומהראשונות לכתוב מנקודת מבט פסיכואנליטית על מיניות נשית. אינטלקטואלים בולטים, ביניהם פרידריך ניטשה, זיגמונד פרויד וריינר מריה רילקה, תיארו את היותה מבריקה ומחוננת באופן יוצא דופן ואת השפעתה הרבה על הגותם ויצירתם. מייד לאחר מותה, הגסטאפו החרים ושרף את ספרייתה, משום ש”עסקה במדע יהודי וכללה ספרים רבים מאת יהודים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה (משמאל לימין): לו סלומה, פאול ריי ופרידריך ניטשה (1882)

רגיל

אלואיז לארץ’-מילר

אלואיז לארץ’-מילר, 1920-1886

היום, לפני 98 שנים, נפטרה אלואיז לארץ’-מילר, עובדת סוציאלית וסופרג’יסטית אמריקאית. במהלך מלחה”ע ה-1 עבדה עם הצלב האדום ולאחר מכן פעלה להכשרת מורות למתן עזרה ראשונה. לארץ’-מילר פקדה את נשות אוקלהומה לעצומה למען זכות הבחירה, וב-1919 הסכים מושל אוקלהומה לאשרר את זכותן לבחור ולהיבחר בתנאי שיפעלו בעצמן להשגת רוב בוועדת האשרור. בעודה חולה בשפעת, בניגוד לעצת הרופאים, ניהלה דיבייט מתוקשר עם התובע הכללי וניצחה בו כשהצליחה להשיג את הרוב הנדרש. היא מתה למחרת ממחלתה; התיקון לחוקה אושרר באוקלהומה בהמשך אותו החודש.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: לוחית זיכרון בפארק באוקלהומה “לזכרה של אלואיז לארץ’-מילר, אשר מסרה את חייה עבור מתן זכות הבחירה לנשים, 2.2.1920

רגיל

ביאטריס בריגדן

ביאטריס אליס בריגדן, 1977-1888

“לפי הסטנדרטים שרווחו בימיה, להיות שאפתנית, להיוותר רווקה מבחירה, לפרנס את עצמה בנחישות ולבטא ללא הרף את האמת שלה – כל אלה היו סיבות מספיקות לתייגה כרדיקלית.” (מתוך ספרה של אליסון קמפבל מ-1991, “ביאטריס בריגדן: השנים המעצבות של פמיניסטית סוציאליסטית, 1932-1888”, עמ’ 151)

 

היום, לפני 130 שנים, נולדה ביאטריס בריגדן, מהפכנית חברתית ופמיניסטית קנדית. במסגרת תנועת הגוספל החברתי, שעיגנה רציונל דתי ומוסרי לקידום שוויון חברתי וכלכלי, היא הרצתה בפני נשים על נושאים “שערורייתיים” כמו מחלות מין, תכנון ילודה ושוויון מגדרי אינטלקטואלי. פורום הדוברים של הפועלים שייסדה ערך כנסים רבים על סוגיות חברתיות וכלכליות של נשים, ילידים, מהגרים ובני מעמד הפועלים. בריגדן ייסדה גם את התאחדות הנשים החברתית-כלכלית, שהקימה קבוצות לימוד בכל ערי קנדה לחיזוק ביטחונן העצמי ומעורבותן הפוליטית של נשים, והפכה לימים לחלק מהמפלגה הדמוקרטית החדשה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, 1936-1883

היום, לפני 82 שנים, נפטרה זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, נסיכה פרסית, בתו של מלך פרס במחצית השנייה של המאה ה-19. תאג’ א-סלטנה הייתה חלוצה בקידום זכויות נשים באיראן וחברה מייסדת של ארגון הנשים המחתרתי, “האגודה לחירות הנשים”, שפעל למען שוויון מגדרי בראשית המאה ה-20. היא הייתה האישה הראשונה בחצר המלוכה שהסירה את החיג’אב ולבשה בגדים מערביים. היא הייתה גם סופרת, ציירת ואינטלקטואלית, ונהגה לארח בביתה אירועי ספרות מדי שבוע. תוכניות ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטאות רבות, מטהראן ועד הרווארד, מלמדות על חייה, כתיבתה ופועלה הפמיניסטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ארנסטינה רוז

ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז, 1892-1810

“ואם תאמר לי שהתנ”ך מתנגד לזכויותינו? אז אשיב שהדרישות שלנו אינן נסמכות על ספר שלא ידוע מתי נכתב, או על ידי מי. אם תאמר לי מה פאולוס השליח או פטרוס הקדוש אומרים על הנושא? אז אשיב, שוב, שהדרישות שלנו אינן נסמכות על דעותיו של אף אדם, אפילו לא פאולוס או פטרוס […] ספרים ודעות, יהא מקורם אשר יהא, אם הם עומדים בסתירה לזכויות אדם, אינם אלא אות מתה.”

(ארנסטינה רוז משיבה למטיף דתי בכנס הלאומי השביעי לזכויות האישה, ניו יורק, 26-25 בנובמבר 1856; מתוך “ההיסטוריה של זכות ההצבעה לנשים”, כרך 1, עמ’ 663-661)

 

היום, לפני 208 שנים, נולדה ארנסטינה רוז, פמיניסטית אתאיסטית ילידת פולין, שלחמה נגד העבדות ונגד דת מאורגנת ולמען זכויות אדם, מחשבה חופשית ושוויון זכויות. מגיל צעיר מחתה נמרצות ובפומבי נגד אי-השוויון במעמדה של האישה ביהדות ובכלל, ובמהלך חייה נודעה כנואמת מחוננת ו”מלכת הבמות”. בלונדון הצטרפה לתנועת הסוציאליזם האוטופי של רוברט אוון, שקראה לשוויון עולמי ללא אפליה על רקע מגדר, מעמד, צבע עור, אתניות, לאום או דת. בארה”ב הייתה רוז לכוח אינטלקטואלי מוביל במה שהיה לימים התנועה הפמיניסטית, וקידמה במיוחד שוויון לנשים בענייני ירושה ובעלות על רכוש.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

נובוקו יושיָה

נובוקו יושיָה, 1973-1896

היום, לפני 122 שנים, נולדה נובוקו יושיָה, מהסופרות היפניות הפורות והמצליחות ביותר בעידן המודרני, הנחשבת לחלוצת הספרות הלסבית ביפן. היא כתבה בעיקר רומנים רומנטיים לבנות הנעורים, וכתיבתה התאפיינה בתיאורים רגשיים עזים המשלבים ריאליזם ודמיון והתמקדה בחברויות ומערכות יחסים רומנטיות בין נשים. יושיה התריסה נגד נורמות המגדר בלבוש גברי ותספורת קצרה, ברכישת מכונית משלה, בעיצוב ביתה בעצמה, ובעיקר באי-הסתרה של 50 שנות הזוגיות שלה עם אישה בשם מונמה צ’יו. היא הורישה את ביתה למען קידום של תרבות והשכלה בקרב נשים, והוא מהווה היום מוזיאון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לוקרישה מוט

לוקרישה מוט, 1880-1793

היום, לפני 225 שנים, נולדה לוקרישה מוט, פעילה חברתית אמריקאית. מודעותה לזכויות נשים התגבשה כשהחלה בנערותה לעבוד כמורה וגילתה שהקולגות הגברים קיבלו שכר גבוה משמעותית מהנשים. כבר בגיל 27 הוסמכה מוט כמטיפה נוצרית קוויקרית; בעת שבה נשים לרוב לא הורשו לדבר בציבור היא הרצתה בפני קהלים שונים על דת ורפורמות חברתיות, ויכולותיה הרטוריות הפכו אותה לדוברת מרכזית למען זכויות נשים, ביטול העבדות וזכות הצבעה לכל האזרחים. היא הייתה גם ממנסחות הצהרת ההמלצות של ועידת סנקה פולס ב-1848, המסמך והאירוע המכונן של התנועה הסופרג’יסטית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הוועד המנהל של אגודת פנסילבניה נגד עבדות, 1851. עומדים, משמאל לימין: מארי גרו, א”מ דייוויס, האוורת’ וות’רלד, אבי קימבר וג’ מילר מק’קים; יושבים, משמאל לימין: מרגרט ג’יימס בורליי, בנג’מין ס’ בייקון, רוברט פורוויס ולוקרישה מוט (הצילום מתוך אוסף סופיה סמית’, סמית’ קולג’)

רגיל

זיינב אל-ע’זאלי

זיינב אל-ע’זאלי, 2005-1919

היום, לפני 99 שנים, נולדה זיינב אל-ע’זאלי, מנהיגה מצרייה, הנחשבת לחלוצה של הפמיניזם האסלאמי. היא לחמה למען זכויות האישה במסגרת “האיחוד הנשי”, הארגון הפמיניסטי המצרי הראשון, אך משום שהאמינה שהחירות של הנשים צריכה להיות במסגרת האסלאם הקימה ב-1940 את הארגון הנשי האסלאמי. היא ייסדה כתב עת לנשים הערביות, הצטרפה ל”אחים המוסלמים”, החלה ללמד תיאולוגיה, הלכה ומשפט והקימה מכללה להכשרת מטיפות. לאחר המהפכה במצרים בשנות ה-50, הייתה האישה היחידה שנשפטה לצד שורה של מנהיגים דתיים ונגזר עליה עונש מוות, שהומתק למאסר עם עבודות פרך.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה צולמה ע”י חמידה קוטב, 1965

רגיל

רוזה וולט-שטראוס

רוזה וולט-שטראוס, 1938-1856

היום, לפני 152 שנים, נולדה רוזה וולט-שטראוס, רופאה ופעילה פמיניסטית. ב-1878 הייתה לרופאה הראשונה באוסטריה מולדתה, ובין רופאות העיניים הראשונות באירופה בכלל. היא נישאה לאיש עסקים אמריקאי, ובארה”ב עבדה כמנתחת עיניים ונחשפה לסופרג’יסטיות. עם עלייתה ב-1919 לארץ ישראל, היא פרסמה בעיתונות תביעה להכרה בזכות האישה לשוויון כזכות אוניברסלית שאין לערער עליה, ובמהרה נבחרה ליו”רית התאחדות הנשים העבריות לשיווי זכויות. בזכות המאבק שניהלו בשנות ה-20 מול מנהיגי היישוב הישן, שאלת זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לא הועמדה בספק עם הקמת המדינה.

ויקיפדיה

עוד על “המלחמה בהדרת נשים, גרסת המנדט: מפלגת נשים לוחמנית הוקמה בארץ ישראל כבר ב-1919, כשבמדינות אחרות רק חלמו על כך. המאבק שניהלו קצר הצלחות, בהן העלאת גיל הנישואין וזכות בחירה לנשים” (מתוך כתבה ב”הארץ”, 2013)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בתה, נלי שטראוס-מושנזון, עיתונאית ופעילה פמיניסטית אף היא (בתמונה היא בת שנה, 1893, באדיבות הארכיון הציוני המרכזי)

בתמונה הקטנה: כמה מן המנהיגות והמייסדות של התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל; וולט-שטראוס יושבת במרכז (1932, באדיבות ארכיון יד בן צבי)

רגיל

ספר הבישול הסופרג’יסטי

ספר הבישול הסופרג’יסטי, יצא לאור לראשונה ב-1886

היום, לפני 131 שנים, יצא לאור ספר הבישול הסופרג’יסטי הראשון. בין המתכונים למגוון של מאכלים ביתיים מרגיעים וגם מנות מפוארות, באדיבותן של פעילות בולטות, נשזרו ציטוטים מפורסמים וקריצות סאטיריות בעד זכות ההצבעה לנשים. מאחורי הקלעים של הצעדות, ההפגנות והנאומים שבחזית, ספרי הבישול של הסופרג’יסטיות שימשו לגיוס כספים ולהפצת המסר לכל בית, וכן ליצירת רשתות בין נשים. בנוסף, הן רצו להוציא את העוקץ מהלעג שהופנה כלפיהן ולהפריך את התפיסה הרווחת שתמיכה בשוויון זכויות לנשים עומדת בסתירה ליכולתן לדאוג לבתיהן ולהיות רעיות ואמהות.

 

“פשטידה לבעל הסקפטי

1 ליטר טוב לב אנושי

8 סיבות:

מלחמה

עבדות לבנה

העבדת ילדים

8,000,000 נשים עובדות

דרכי תחבורה רעועות

מים מורעלים

אוכל מזוהם

יש לערבב עם טקט וכפפות קטיפה, בלי סרקזם, במיוחד את הקרום העליון. חובה לעבוד עם הקרום העליון בזהירות רבה, פן יהפוך למריר מדי.”

(אחד המתכונים הסאטיריים מתוך “ספר הבישול הסופרג’יסטי” שיצא לאור בפיטסבורג ב-1915)

 

עוד על ספרי הבישול הסופרג’יסטיים

פייסבוק

 

בתמונה הגדולה: כריכת הספר מ-1886

בתמונה הקטנה: אליס בנקר סטוקהם, מיילדת וגינקולוגית משיקגו, שכאשת רפואה בלטה בהתנגדותה לאלכוהול וללבישת מחוכים, ובאופן מפתיע לזמנה עודדה אוננות. היא תרמה לספר מתכון לעוגת קורליין

רגיל

סופיה גומליוס

סופיה לוביזה גומליוס, 1915-1840

היום, לפני 177 שנים, נולדה סופיה גומליוס, אשת עסקים שוודית. בגיל 37 לוותה כסף מאחיה כדי להקים משרד פרסום, שהלך וצמח ברחבי אירופה והוא פעיל עד היום, כלומר הוא ממשרדי הפרסום והתקשורת הוותיקים בעולם. היא תמכה בהצגת אמת בפרסום כדי לבנות אמון מול הלקוחות, ובידלה את עצמה ממתחריה דאז בכך שהעסיקה מאיירים ויצרה פרסומות המשלבות אלמנטים ויזואליים עם סלוגנים. גומליוס הייתה גם פעילה למען דמוקרטיה ועיתונות חופשית בשוודיה, ושימשה כגזברית הארגון של נשות שוודיה למען סופרג’יזם. בעת מותה תוארה כאשת העסקים המצליחה ביותר בשוודיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, 1953-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, מנהיגה בולטת של נשות מלולוס שבפיליפינים. ב-1888 הובילה את מאבקן הראשון של נשות מלולוס מול המושל הספרדי, שבסופו קיבלו אישור להקים בית ספר לנשים. היא סייעה רבות למהפכנים למען עצמאות הפיליפינים כנגד כיבוש הספרדי והאמריקאי, בין היתר בהקמת הצלב האדום הפיליפיני ובהעברת הודעות מוצפנות בין המורדים. בנוסף, כמי שנשים רבות באו ללמוד ממנה לבשל, מיוחס לה במידה רבה גם שימורו של המטבח הפיליפיני המסורתי. ביתה הוכרז כמרכז מורשת לאומי ומופעל בו היום מוזיאון נשות מלולוס, המנוהל ע”י החימש (בן-נין) שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מוזיאון נשות מלולוס בבית אויאנגקוי-סנטוס
בתמונה הגדולה: “נשות מלולוס”, צייר רפאל דל קסאל. מוצג בבית אויאנגקוי-סנטוס
לפי הבלוג “התייר הטרנסצנדנטלי“, הציור מתאר את הרגע ההיסטורי ב-12 בדצמבר 1888 שבו הנשים, בנותיהם של מהפכנים וסוחרים סינים עשירים, הציגו בפני המושל ולריאנו ויילר את דרישתן ללמוד ספרדית בבית ספר.


רגיל

“ליל האימה”

“ליל האימה”, 1917

היום, לפני 100 שנים, קבוצה של 33 חברות הארגון “הזקיפות השקטות”, שנעצרו משום שהפגינו בחזית הבית הלבן מדי יום בדרישה לקבל זכות הצבעה לנשים, הוכו ועונו באכזריות ע”י סוהרים. האירוע, שזכה לכינוי “ליל האימה”, מסמל את שיאו של גל המעצרים של הסופרג’יסטיות המיליטנטיות בהנהגת “מפלגת הנשים הלאומית” של אליס פול, 218 נשים בסך הכול. הן סבלו גם מתנאי מעצר קשים במיוחד, כולל אוכל מעופש, מניעת טיפול רפואי, מניעת ביקורים והאכלה בכפייה. לאחר מאבק משפטי עיקש שזכה לכיסוי תקשורתי נרחב, הכריז בית המשפט שמעצרן, הרשעתן וכליאתן נעשו באופן שמנוגד לחוקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חברות “מפלגת הנשים הלאומית”, שכונו “הזקיפות השקטות”, בחזית הבית הלבן ב-1917
בתמונה הקטנה: אליס פול על המרפסת, חוגגת יחד עם סופרג’יסטיות נוספות את ניצחונן עם קבלת זכות ההצבעה ב-1920

רגיל

אליזבת קיידי סטנטון

אליזבת קיידי סטנטון, 1902-1815

היום, לפני 202 שנים, נולדה אליזבת קיידי סטנטון, פעילה למען ביטול העבדות ודמות מובילה בתנועה לזכויות האישה בארה”ב, מהכותבות המרכזיות של הצהרת ההמלצות שפורסמה בוועידה הראשונה לזכויות האישה בסנקה פולס ב-1848, וכן של “תולדות מתן זכות ההצבעה לנשים” (1922-1881). ב”תנ”ך האישה” (1895) אתגרה את העמדה המסורתית של הדת כי נשים צריכות להיות כפופות לגבר, וביקשה לקדם תפיסה רדיקלית המדגישה את ההתפתחות האישית. דעותיה השנויות במחלוקת על דת, תעסוקת נשים ומעמד האישה במשפחה הובילו לדחיקתה מהתנועה, ורק שנים לאחר מותה זכתה להכרה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אליזבת קיידי סטנטון עם סוזן ב’ אנתוני

רגיל

אמנדה ג’ונס

אמנדה תאודוזיה ג’ונס, 1914-1835

היום, לפני 182 שנים, נולדה אמנדה ג’ונס, סופרת, משוררת וממציאה אמריקאית. היא הוציאה לאור במהלך חייה חמישה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה, וכן פרסמה עשרות שירים בכתבי עת שונים, והושפעה רבות מתנועת הספיריטואליזם. ב-1872 פיתחה שיטה ליצירת ואקום בשימורי מזון, הידועה כ”תהליך ג’ונס”, ורשמה על שמה חמישה פטנטים המשתמשים בשיטה זו. ב-1880 רשמה פטנט על המצאה נוספת – מבער שמן. כתומכת נלהבת של זכויות נשים וכסופרג’יסטית, ייסדה ב-1890 חברה לשימורי מזון שהעסיקה נשים בלבד, על מנת שתהווה מעין בית ספר לעסקים עבור נשים בתעשייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קלרה גונזלס

קלרה גונזלס קאריו, 1990-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה קלרה גונזלס, האישה הראשונה בפנמה שסיימה לימודי משפטים ושכיהנה כשופטת, והראשונה באמריקה הלטינית שסיימה דוקטורט במשפטים. עבודת התזה שלה הייתה המחקר הראשון על מעמדן של נשים בפנמה ודחפה לשינוי בחוקה הפנמית. ב-1923 הקימה גונזלס את המפלגה הפמיניסטית הלאומית, וב-1946 כיהנה בוועדת החוקה שהעניקה לנשים שוויון חוקי ופוליטי מלא. כשופטת בבימ”ש לנוער סייעה בניסוח קווי המדיניות לשיפוט קטינים והקימה מוסד שיקומי לבני נוער. ביה”ס לסנגורים ציבוריים בפנמה נקרא על שמה, וכן פרס לעורכי דין הנאבקים למען זכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הנסיכה סופיה דוליפ סינג

הנסיכה סופיה אלכסנדרה דוליפ סינג, 1948-1876

היום, לפני 141 שנים, נולדה סופיה דוליפ סינג, סופרג’יסטית ופעילה למען שחרור הודו, סיקית פונג’אבית שחיה בבריטניה. היא הובילה את “ליגת הנשים נגד מיסוי”, שהתנגדה לשלם מיסים כל עוד אין לנשים זכות הצבעה, וב-1910 השתתפה במצעד הסופרג’יסטיות שבו תקפו אזרחים והמשטרה את הפעילות, אירוע שנודע כ”יום שישי השחור”. על אף היותה מקורבת למשפחת המלוכה הבריטית, היא הייתה “פורעת חוק” וסייעה למנהיגי התנועה הלאומית ההודית. במהלך מלחה”ע ה-1 תמכה בחיילים אסייתיים בכוחות הבריטיים, מחתה נגד האיסור על נשים להשתתף במאמץ המלחמתי והתנדבה לצלב האדום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנסיכה סופיה דוליפ סינג מוכרת את מגזין “הסופרג’יסטית” מחוץ לארמון המפטון קורט בלונדון, שכמה דירות בו היו בבעלותה (כך כיתוב התמונה במקור, כפי שהתפרסמה בעיתון ב-1913)