עמוד 1
רגיל

“ליל האימה”

“ליל האימה”, 1917

היום, לפני 100 שנים, קבוצה של 33 חברות הארגון “הזקיפות השקטות”, שנעצרו משום שהפגינו בחזית הבית הלבן מדי יום בדרישה לקבל זכות הצבעה לנשים, הוכו ועונו באכזריות ע”י סוהרים. האירוע, שזכה לכינוי “ליל האימה”, מסמל את שיאו של גל המעצרים של הסופרג’יסטיות המיליטנטיות בהנהגת “מפלגת הנשים הלאומית” של אליס פול, 218 נשים בסך הכול. הן סבלו גם מתנאי מעצר קשים במיוחד, כולל אוכל מעופש, מניעת טיפול רפואי, מניעת ביקורים והאכלה בכפייה. לאחר מאבק משפטי עיקש שזכה לכיסוי תקשורתי נרחב, הכריז בית המשפט שמעצרן, הרשעתן וכליאתן נעשו באופן שמנוגד לחוקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חברות “מפלגת הנשים הלאומית”, שכונו “הזקיפות השקטות”, בחזית הבית הלבן ב-1917
בתמונה הקטנה: אליס פול על המרפסת, חוגגת יחד עם סופרג’יסטיות נוספות את ניצחונן עם קבלת זכות ההצבעה ב-1920

רגיל

אליזבת קיידי סטנטון

אליזבת קיידי סטנטון, 1902-1815

היום, לפני 202 שנים, נולדה אליזבת קיידי סטנטון, פעילה למען ביטול העבדות ודמות מובילה בתנועה לזכויות האישה בארה”ב, מהכותבות המרכזיות של הצהרת ההמלצות שפורסמה בוועידה הראשונה לזכויות האישה בסנקה פולס ב-1848, וכן של “תולדות מתן זכות ההצבעה לנשים” (1922-1881). ב”תנ”ך האישה” (1895) אתגרה את העמדה המסורתית של הדת כי נשים צריכות להיות כפופות לגבר, וביקשה לקדם תפיסה רדיקלית המדגישה את ההתפתחות האישית. דעותיה השנויות במחלוקת על דת, תעסוקת נשים ומעמד האישה במשפחה הובילו לדחיקתה מהתנועה, ורק שנים לאחר מותה זכתה להכרה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אליזבת קיידי סטנטון עם סוזן ב’ אנתוני

רגיל

אמנדה ג’ונס

אמנדה תאודוזיה ג’ונס, 1914-1835

היום, לפני 182 שנים, נולדה אמנדה ג’ונס, סופרת, משוררת וממציאה אמריקאית. היא הוציאה לאור במהלך חייה חמישה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה, וכן פרסמה עשרות שירים בכתבי עת שונים, והושפעה רבות מתנועת הספיריטואליזם. ב-1872 פיתחה שיטה ליצירת ואקום בשימורי מזון, הידועה כ”תהליך ג’ונס”, ורשמה על שמה חמישה פטנטים המשתמשים בשיטה זו. ב-1880 רשמה פטנט על המצאה נוספת – מבער שמן. כתומכת נלהבת של זכויות נשים וכסופרג’יסטית, ייסדה ב-1890 חברה לשימורי מזון שהעסיקה נשים בלבד, על מנת שתהווה מעין בית ספר לעסקים עבור נשים בתעשייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קלרה גונזלס

קלרה גונזלס קאריו, 1990-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה קלרה גונזלס, האישה הראשונה בפנמה שסיימה לימודי משפטים ושכיהנה כשופטת, והראשונה באמריקה הלטינית שסיימה דוקטורט במשפטים. עבודת התזה שלה הייתה המחקר הראשון על מעמדן של נשים בפנמה ודחפה לשינוי בחוקה הפנמית. ב-1923 הקימה גונזלס את המפלגה הפמיניסטית הלאומית, וב-1946 כיהנה בוועדת החוקה שהעניקה לנשים שוויון חוקי ופוליטי מלא. כשופטת בבימ”ש לנוער סייעה בניסוח קווי המדיניות לשיפוט קטינים והקימה מוסד שיקומי לבני נוער. ביה”ס לסנגורים ציבוריים בפנמה נקרא על שמה, וכן פרס לעורכי דין הנאבקים למען זכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הנסיכה סופיה דוליפ סינג

הנסיכה סופיה אלכסנדרה דוליפ סינג, 1948-1876

היום, לפני 141 שנים, נולדה סופיה דוליפ סינג, סופרג’יסטית ופעילה למען שחרור הודו, סיקית פונג’אבית שחיה בבריטניה. היא הובילה את “ליגת הנשים נגד מיסוי”, שהתנגדה לשלם מיסים כל עוד אין לנשים זכות הצבעה, וב-1910 השתתפה במצעד הסופרג’יסטיות שבו תקפו אזרחים והמשטרה את הפעילות, אירוע שנודע כ”יום שישי השחור”. על אף היותה מקורבת למשפחת המלוכה הבריטית, היא הייתה “פורעת חוק” וסייעה למנהיגי התנועה הלאומית ההודית. במהלך מלחה”ע ה-1 תמכה בחיילים אסייתיים בכוחות הבריטיים, מחתה נגד האיסור על נשים להשתתף במאמץ המלחמתי והתנדבה לצלב האדום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנסיכה סופיה דוליפ סינג מוכרת את מגזין “הסופרג’יסטית” מחוץ לארמון המפטון קורט בלונדון, שכמה דירות בו היו בבעלותה (כך כיתוב התמונה במקור, כפי שהתפרסמה בעיתון ב-1913)

רגיל

יום הולדת להיא-סטוריה: מרי ריטר בירד

לרגל יום הולדת 4 להיא-סטוריה, מוקירות את ההיסטוריונית הראשונה שכתבה מנקודת מבט היא-סטורית:

מרי ריטר בירד, 1958-1876

“אי-אפשר להבין את הדרך שבה נבנתה החברה שלנו מבלי להכיר בחלקן של נשים בביסוס חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, חופש הפולחן וכל זכויות הפרט, כל ההומניזם, כל ענפי הידע וכל דבר אחר בעל ערך” – מרי ריטר בירד (נולדה היום, לפני 141 שנים), היסטוריונית, ארכיברית ופעילת זכויות נשים וזכויות עובדים אמריקאית. היא הייתה פעילה ב”ליגת איגוד העובדות”, במפלגה הסופרג’יסטית של ניו יורק, באיחוד הקונגרסאי לסופרג’יזם ובארגוני נשים חשובים נוספים, וכתבה ספרים משפיעים על תפקידן ומקומן של נשים בהיסטוריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסתר בקר-ריינין

אסתר בקר-ריינין, 1973-1889

היום, לפני 44 שנים, נפטרה אסתר בקר, אשת העלייה השנייה, חברה בארגון “השומר”, חברת אסיפת הנבחרים הראשונה מטעם “אחדות העבודה” ופעילה בארגון “אמהות עובדות”. היא הייתה מהנשים הראשונות ב”השומר” שהחזיקו בנשק אישי, ואף הבריחה נשק להגנה עצמית ליישובים אחרים. בחוות סג’רה נאבקה על שוויון בין גברים לנשים ופעלה לשינוי חלוקת התפקידים בקולקטיב – הובילה את “מרד חדר האוכל”, שבו שבתו הנשים וסירבו לבשל כל עוד לא ישתתפו הגברים בעבודות המטבח. היא הייתה בין החורשות הראשונות ובין אלו שהנהיגו אופנה שכללה שיער קצוץ ומכנסי עבודה קצרים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם אחיה חיים ואחותה שפרה לבית שטורמן, מתוך האתר של גילי חסקין

 

רגיל

לוסי ברנס

לוסי ברנס, 1966-1879

היום, לפני 138 שנים, נולדה לוסי ברנס, סופרג’יסטית אמריקאית. ב-1912, משסירבה התנועה הלאומית-אמריקאית למען זכויות נשים לנקוט קו חריף יותר נגד המפלגה הדמוקרטית (שהייתה בשלטון), ייסדו ברנס ואליס פול את השדולה הרדיקלית למען זכות בחירה לנשים. ב-1914 הייתה ברנס האישה הראשונה שנאמה בפני הקונגרס על התיקון לחוקה שהציעה סוזן ב’ אנתוני, וב-1916 ייסדה עם פול את מפלגת הנשים הלאומית. מבין כל הסופרג’יסטיות, ברנס שהתה הכי הרבה זמן בכלא, לרוב בשל הפרות סדר בהפגנות מול הבית הלבן, ובמהלך מעצריה הוכתה ע”י הסוהרים, הושלכה לצינוק והואכלה בכפייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

פלורנס ג’פראי הרימן

פלורנס ג’פראי הרימן, 1967-1870

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס ג’פראי הרימן, סופרג’יסטית, פעילה חברתית, פעילת שלום ודיפלומטית אמריקאית. היא הובילה את אחד המצעדים הסופרג’יסטיים בניו יורק, חשפה בפני ועידת הנשים את תנאי העבודה הקשים במפעלי היזע ואת תנאי המגורים בשיכונים, ותוארה ע”י הנשיא רוזוולט כמי שאחראית ל”אספקת חלב לילדים היונקים העניים”. ב-1937 מונתה לשגרירה בנורווגיה. בראשית מלחה”ע ה-2 הקימה את “ועדת החסד”, שסייעה לילדים ולנשים באזורי המלחמה, וב-1940 ארגנה את הברחת אזרחי ארה”ב מהמדינות הסקנדינביות. הרימן המשיכה בפעילותה הפילנתרופית גם בשנות ה-90 לחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הנרייט בי לורנצן

הנרייט בי לורנצן, 2001-1911

היום, לפני 106 שנים, נולדה הנרייט בי לורנצן, הומניסטית, פעילת שלום ופמיניסטית נורווגית. בשנות ה-30 הייתה ממייסדות אקדמיית ננסן, שקידמה פילוסופיה הומניסטית בעידן הטוטליטריזם, ובמסגרת זו הרצתה בעיקר על זכויות נשים ובפני נשים. במהלך מלחה”ע השנייה פעלה בתנועת ההתנגדות הנורווגית, עד שב-1943 נעצרה על ידי הגסטפו ונשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק, שם שהתה עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה ייסדה מגזין נשים שהעלה על סדר היום את זכויות הנשים ואת מקומן בחברה. ב-1995 זכתה באות הכבוד הגבוה ביותר באוסלו ונכללה ברשימת מאה הנשים החשובות ביותר בנורווגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הדסה סמואל

הדסה סמואל, 1986-1897

היום, לפני 120 שנים, נולדה הדסה סמואל, פעילת ציבור ישראלית, יו”ר ויצו בארץ ישראל בשנות ה-40 ויו”ר ויצו העולמית בשנים 1950-1949. היא סייעה בהקמת בתי ספר חקלאיים לבנות בנהלל, בפתח תקווה ובראשון לציון ופעלה נמרצות למען שיתופן המלא של הנשים היהודיות בארץ בפעילות הפוליטית והציבורית. מועצת ארגוני הנשים בארץ ישראל, בראשות סמואל, יזמה וקידמה את גיוס הנשים העבריות לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי בזמן מלחה”ע השנייה, וכן פעלה למען החיילות המשוחררות במציאת פתרונות דיור, תעסוקה והכשרה מקצועית עבורן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מתוך כנס ויצו הראשון בעיר קרלסבאד, צ’כיה, 1921 (סמואל שלישית מימין)

רגיל

מארי פופלין

מארי פופלין, 1913-1846

היום, לפני 104 שנים, מתה מארי פופלין, פמיניסטית, עורכת דין ופעילה פוליטית בלגית. היא פעלה למען מתן חינוך לנשים, והייתה ממייסדות הליגה הבלגית לזכויות נשים ב-1892. היא הייתה האישה הראשונה בבלגיה שסיימה לימודי דוקטורט במשפטים, אך בקשתה ב-1888 להצטרף ללשכת עורכי הדין של בלגיה נדחתה, על אף העובדה שלא היו חוק או תקנה שאסרו על קבלת נשים ללשכה. גם ערעוריה לא צלחו, אך זכו לכיסוי תקשורתי נרחב בבלגיה ובאירופה בכלל כהמחשה לכך שעצם הגישה להשכלה גבוהה אינה מספיקה להשגת שוויון מגדרי ללא תהליכי שינוי חברתיים וחוקיים עמוקים יותר.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

חסיה דרורי

חסיה דרורי קופפרמינץ, 1976-1899

“המילה ‘בעל’ תמיד צרמה את אזני ולא הלמה את תוכן יחסינו עם האדם הקרוב ביותר בחיים [ובכך] מסתלף המושג האמיתי של יחסי אישה ואיש. ובאמת, מדוע ‘אשתי’ – כן יפה להגיד, ו’אישי’ – לא? זה רק הרגל של דורות עברו.” – חסיה דרורי (נפטרה היום, לפני 41 שנים), מתוך דיון במליאת הכנסת על חוק שיווי זכויות האישה, 1951. דרורי הייתה פעילה במועצת הפועלות ובתנועת המושבים, צירה בקונגרסים הציוניים וחברת כנסת בכנסת הראשונה. היא כיהנה כמרכזת ארצית של ארגון אמהות עובדות, כינסה דיונים בנושא מעמד האישה ביישוב המתגבש ונאבקה להשוואת מעמדם של שני ראשי המשפחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קורנליה די ביי

קורנליה די ביי, 1948-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה קורנליה די ביי, מהפכנית, רופאה הומאופתית, אשת חינוך ומנהיגה בתנועה הסופרג’יסטית בארה”ב. היא פעלה למען זכויות עובדים, לקידום רפורמה במערכת החינוך, למען הבטחת רכושן של נשים נשואות ולמען התאגדות של המורות והמורים, וכן חשפה שחיתויות, עודדה קבלת החלטות באופן דמוקרטי, פעלה נגד עונש מוות וטיפלה במרפאתה בעיקר בעניים. הסופרג’יסטית המפורסמת אליס סטון בלקוול אמרה עליה שהיא “בעלת המוח הפעיל ביותר בשיקגו”.

ויקיפדיה

לקריאה נוספת

פייסבוק

רגיל

נני הלן בארוס

נני הלן בארוס, 1961-1879

היום, לפני 138 שנים, נולדה נני הלן בארוס, מחנכת, מנהיגה דתית, פעילה למען זכויות אזרח ובתנועה הסופרג’יסטית ואשת עסקים אפרו-אמריקאית. ב-1900 פרצה להכרה לאומית לאחר נאומה הסוחף בכנס הבפטיסטי הלאומי על האופן שבו “נמנעת מהאחיות האפשרות לעזור”. ב-1909 ייסדה בוושינגטון את בית הספר הלאומי להכשרה מקצועית של נשים ונערות, שחרת על דגלו גאווה גזעית, עצמאות כלכלית וחינוך למוסר עבודה עבור בנות הדור השני לביטול העבדות. בית הספר נקרא על שמה מאז מותה וזכה להיכלל ברשימת המוסדות הלאומיים ההיסטוריים של ארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אחד המחזורים הראשונים בבית הספר שהקימה

רגיל

אדי באלו

אדי לוסיה באלו, 1916-1838

היום, לפני 179 שנים, נולדה אדי באלו, סופרג’יסטית, משוררת, ציירת, סופרת ומרצה אמריקאית. במהלך מלחמת האזרחים בארה”ב עבדה כאחות במחנה של צבא האיחוד, ולימים כתבה שירים רבים על חוויותיה במהלך המלחמה והטיפול בפצועים. היא פעלה רבות למען “חסרי המזל” ו”נשים שסררו” וכן למען רפורמה בבתי הסוהר. היא הייתה כותבת ומרצה בולטת בתנועה הספיריטואליסטית ובתנועה הסופרג’יסטית. באלו הייתה בין המנהיגות שב-1872 הגישו לקונגרס עצומה, החתומה ע”י 45,000 נשים הדורשות את זכותן להצביע, ושתמכו במועמדותה ההיסטורית של ויקטוריה וודהול על נשיאות ארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה בגלי

שרה גיאורג בגלי, 1888-1805 (תאריך פטירתה משוער)

היום, לפני 212 שנים, נולדה שרה בגלי, פעילה בולטת לזכויות נשים ועובדים בארה”ב. ב-1844 הקימה את “איגוד הנשים לרפורמה בעבודה”, שנאבק לשיפור תנאי התברואה במפעלים ולסביבת עבודה בטוחה יותר לנשים. עצומה שכתבה הובילה לשימוע הראשון בהיסטוריה של ארה”ב על קיצור יום העבודה ל-10 שעות. בסופו של דבר סירב בית המחוקקים להתערב, אך נוצר לחץ ציבורי כה רב עד כי תאגידי הטקסטיל קיצרו את יום העבודה בעצמם. בגלי הייתה מעורבת גם ברפורמות משמעותיות בנושאי ביטול העבדות, שלום ובריאות, ניהלה מקלט לנשים במצוקה ופתחה מרפאה הומאופתית ב”דולר לעשיר וחינם לעני”.

ויקיפדיה

פייסבוק

** בסרט “הסופרג’יסטיות” (2015), דמותה של אדית אלין (שמגולמת ע”י הלנה בונהם קרטר) מבוססת במידה רבה על בגלי, וכן מתוארים שם השימוע ההיסטורי בפני בית המחוקקים שפועלות הטקסטיל העידו בו והמרפאה שלה ושל בעלה לצמחי מרפא

רגיל

רוז אוניל

רוז ססיל אוניל, 1944-1874

היום, לפני 73 שנים, נפטרה רוז אוניל, מאיירת אמריקאית. ב-1896 פורסמו איוריה לראשונה במגזין, ובכך הייתה לקריקטוריסטית הראשונה שיצירותיה יצאו לאור בארה”ב. דמויות הקומיקס הפופולרי “קיופיז”, שיצרה החל מ-1909, יוצרו גם כבובות, נעשו פופולריות במיוחד והפכו לאחד מסוגי הצעצועים הראשונים ששווקו באופן המוני. בזכות הצלחתם של הקומיקס והבובות הייתה למאיירת בעלת השכר הגבוה ביותר בעולם בתקופתה. אוניל כתבה גם רומנים וספרי שירה, הציגה פסלים וציורים בתערוכות, הייתה פעילה בתנועה הסופרג’יסטית והיוותה מודל ל”אישה החדשה” המשכילה, המודרנית והחופשייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קאמלאדווי צ’אטופאדהייאי

קאמלאדווי צ’אטופאדהייאי, 1988-1903
היום, לפני 114 שנים, נולדה קאמלאדווי צ’אטופאדהייאי, מנהיגה חברתית הודית. היא פעלה רבות במסגרת תנועת העצמאות ההודית והנכיחה את זכויות הנשים במאבק, וכן הייתה הכוח המניע מאחורי התחדשות האמנויות והתיאטרון ההודיים. ב-1926 הייתה האישה הראשונה שרצה בבחירות לפרלמנט ההודי. שנה לאחר מכן הקימה את ועידת הנשים ההודיות, אשר במסגרתה הוקמו מוסדות חינוך לנשים, וכן יזמה את התנועה הקואופרטיבית לעידוד סטנדרט סוציו-אקונומי חדש עבור נשות הודו. משנות ה-40 ואילך, במדינת הודו העצמאית, עזרה בשיקום פליטים ובעלי מלאכה שאיבדו את מקומם בעידן החדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ליליאן וואלד

ליליאן די וואלד, 1940-1867

היום, לפני 150 שנים, נולדה ליליאן וואלד, אחות ופעילה הומניטרית יהודייה אמריקאית. ב-1893, כבוגרת לימודי סיעוד, החלה להעניק שיעורי סיעוד בסיסיים למהגרים עניים בניו יורק. היא טבעה את המונח “אחות לבריאות הציבור” כשהנהיגה ביקורי בית וטיפול קרוב לקהילה, והקימה את הארגון “רחוב הנרי”, שבמסגרתו ניהלה צוות של עשרות אחיות שהעניקו טיפול לקהילות מהגרים עניות; לבסוף הפך הארגון לשירות ביקור האחיות של ניו יורק, מערכת הסיעוד הציבורית הראשונה בעולם. וואלד הייתה גם סופרג’יסטית ופציפיסטית, ופעלה למען רווחתן של פועלות, למען איסור חוקתי על העסקת ילדים וכן למען ביטול ההפרדה הגזעית.

ויקיפדיה

פייסבוק