עמוד 1
רגיל

בירגיט תוט

בירגיט (ברידג’ט) תוט, 1662-1610

היום, לפני 408 שנים, נולדה בירגיט תוט, סופרת ומלומדת דנית, שהייתה מהראשונות לדרוש השכלה לנערות ולנשים. היא ידעה שפות רבות, ביניהן גרמנית, אנגלית, צרפתית, לטינית, יוונית ועברית, ותרגמה יצירות חשובות רבות לדנית כדי להנגישן, במיוחד לנשים. היא זכורה במיוחד בשל תרגום ראשון מסוגו מלטינית של כתבי הפילוסוף הרומאי סנקה, תרגום שיצר שיח תרבותי ודתי חדש בדנמרק והכניס מילים חדשות לשפה הדנית. אף שלא היה לה “מקצוע” ציבורי רשמי היא זכתה לכבוד רב בקהילה האקדמית הדנית, וב-1660 אושרה לה קצבה שנתית מיוחדת מהמלך על מנת להרחיב את ספרייתה ולחקור שפות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עמוד השער של תרגום תוט לעבודותיו של סנקה מלטינית לדנית. שמה אינו מוזכר, אך היא מוצגת כמינרווה אלת החוכמה (חובשת קסדה, בראש העמוד) (מקור: ויקיפדיה)

רגיל

בסי ריינר פארקס

בסי ריינר פארקס, 1925-1829

היום, לפני 189 שנים, נולדה בסי ריינר פארקס, סופרת, משוררת, עיתונאית ופעילה למען זכויות נשים באנגליה. היא הייתה חברה בתנועת הנשים המאורגנת הראשונה באנגליה, שהפעילה בכיכר לנגהם בלונדון מועדון קריאה ובית קפה שהיוו מרחב לדיון ולפעולה למען שיפור מעמדן וזכויותיהן של נשים, בעיקר זכויות תעסוקה, השכלה, רכוש והצבעה. היא הייתה העורכת הראשית של “הירחון של נשות אנגליה”, אשר נוסד ע”י קבוצת לנגהם ב-1858 והיה כתב-העת הראשון שקידם ופרסם את פועלן של נשות התקופה לצד סיקור נשים בולטות בהיסטוריה, שירה שכתבו נשים וחדשות רלוונטיות לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לילי ניר

לילי ניר, 2011-1949

“באחד הימים עת שכבתי בבית החולים, על גבול הייאוש, במסגרת סדרת טיפולים אין סופית, הבטתי סביב ולפתע הבחנתי בחברותי הנשים. בשקט, כמו נמלים עמלניות, הן סייעו לי. זו בישלה, זו שהתה לידי בטיפולים, זו באה לעודד וזו ישבה לידי מבלי לומר דבר. הבנתי כי בקבוצה המיוחדת והנשית הזו, ה’ביחד’ הוא כוח שאפילו הסרטן אינו יכול לנצח. ועל אף הכאבים, הסבל, הבחילות והטשטוש הבשילה בי התובנה, כקרן אור שחדרה אל עולמי החשוך, כי בכל משבר קיימת הזדמנות לצמיחה ולכן אני אקום מהמיטה הזו ואעשה משהו שיחזק ויעצים נשים בפן כלכלי. הבנתי שקבוצת נשים היא חיק תומך ומפרגן וכי הישגים מקבלים משנה תנופה מעצם הנוכחות הנשית. הבנתי גם שהצלחה ולו של אישה אחת סוללת את הדרך לאחרות. ואז, מהמקום הנורא ההוא, החלטתי להקים את מכללת פמיננסי למען ביטחון כלכלי בראש נשי.” – ד”ר לילי ניר על הסיפור של פמיננסי
מתוך: אתר האינטרנט של פמיננסי

היום, לפני 69 שנים, נולדה לילי ניר, פסיכולוגית ויועצת ארגונית ישראלית, מחלוצות התחום בארץ. בשנות ה-70 הקימה את המדור למדעי ההתנהגות של משטרת ישראל ופיתחה סדנאות ניהוליות לכל שדרת הפיקוד של המשטרה, וכן הוסמכה כמגשרת וכנציגת ציבור בבית הדין לעבודה. במקביל לעבודתה בחברת הייעוץ הארגוני המצליחה שהקימה, פעלה רבות למען שוויון בין המינים וחנכה נשים לקידום עסקיהן. ב-2002 ייסדה את “פמיננסי – מכללה כלכלית לנשים”, המכשירה אלפי נשים לעצמאות כלכלית באמצעות סדנאות לניהול תקציב אישי, משפחתי ועסקי ולהתמצאות בשוק ההון והחיסכון הפנסיוני.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: לילי ניר עם בתה ענת. צילום: תמר מצפי ל”סלונה”

בתמונה הקטנה: סדנה של “פמיננסי”, מתוך עמוד הפייסבוק של המכללה

רגיל

ליידי מרי וורטלי מונטגו

ליידי מרי וורטלי מונטגו, 1762-1689

היום, לפני 329 שנים, נולדה ליידי מרי וורטלי מונטגו, אצילה, כותבת ומשוררת אנגלייה. כתביה מתארים ומבקרים, בין היתר, את העמדה החברתית דאז כלפי נשים, המעכבת את התפתחותן האינטלקטואלית והחברתית. היא הייתה הראשונה שכתבה רשמים ממסעותיה באימפריה העות’מאנית, כאשת השגריר הבריטי בטורקיה, וחשפה פנים שונות של אורחות החיים במזרח הקרוב, בעיקר של הנשים. בטורקיה נחשפה גם לחיסון לאבעבועות שחורות, שפותח בסין מאות שנים קודם לכן אך באירופה התייחסו אליו כרפואת אליל, שכנעה את משפחת המלוכה הבריטית להתחסן והביאה להפצת החיסון במערב ובעולם כולו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי מונטגו בלבוש טורקי”, ציור מאת ז’אן אטיין ליאוטאר (~1756)

בתמונה הקטנה: “פופ מתנה אהבים עם ליידי מרי”, ציור שמן מאת ויליאם פאוול פרית (1852), המתאר את ליידי מרי פורצת בצחוק לשמע הצהרת אהבתו של המשורר אלכסנדר פופ

רגיל

ראבייה סאליחו סעיד

ראבייה סאליחו סעיד, נולדה ב-1963

היום, לפני 55 שנים, נולדה ראבייה סאליחו סעיד, פיזיקאית ניגרית. באזור שבו אין לבנות אפשרויות השכלה, רבות נישאות בנעוריהן ומצופה מהן להישאר בבית, סעיד השלימה תואר ראשון ושני במדעים, תואר שני נוסף בלימודי סביבה ודוקטורט בפיזיקה. היא עוסקת בעיקר בפיזיקה של האטמוספרה, וחוקרת השפעות כלל-עולמיות של בירוא יערות ואבק מדברי על האקלים, פתרונות לאתגרים סביבתיים באפריקה ושימוש במשאבי טבע מתחדשים. היא הקימה את התאחדות הפיזיקאיות של ניגריה, ובמסגרת חיל השלום וקרן ויזיולה לחינוך מקדמת וחונכת נשים צעירות באפריקה לעסוק בתחומי מדע וטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוזן הוקפילד

סוזן הוקפילד, נולדה ב-1951

היום, לפני 67 שנים, נולדה סוזן הוקפילד, מדענית מוח אמריקאית. במחקריה השתמשה לראשונה בנוגדנים חד-שבטיים בחקר המוח וגילתה גן בעל תפקיד חשוב בהתפשטות של סרטן במוח. כדיקנית ביה”ס למדעים באוניברסיטת ייל הרחיבה את שירותי הייעוץ התעסוקתי, הטיפול הרפואי והמלגות לסטודנטים. בעת כהונתה כנשיאת המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס – האישה הראשונה בתפקיד זה – הוגדל משמעותית הסיוע הכלכלי לסטודנטים; גדל שיעור המיעוטים והנשים; ונוצרו שיתופי פעולה בין-תחומיים רבים, ובראשם “מיזם האנרגיה של MIT” למציאת פתרונות ירוקים וזולים לצורכי האנרגיה הגלובליים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנשיאה הוקפילד (במרכז התמונה) במדרגות מבניין ההנהלה הראשית של MIT בדרך לטקס לכבוד 150 שנה להיווסדות המכון הטכנולוגי, יוני 2011

רגיל

אנקרנסיון אלזונה

אנקרנסיון אלזונה, 2001-1895

היום, לפני 123 שנים, נולדה אנקרנסיון אלזונה, היסטוריונית וסופרג’יסטית פיליפינית פורצת דרך. ב-1923 השלימה לימודי דוקטורט בהיסטוריה – האישה הפיליפינית הראשונה בעלת דוקטורט, והתזה שלה עסקה בסקירה היסטורית של החינוך לבנות בפיליפינים. היא הרצתה בפקולטה להיסטוריה, וכיהנה כנשיאת ההתאחדות הפיליפינית לנשות אקדמיה. מאמריה וספריה על שוויון מגדרי ועל נשים פיליפיניות חלוצות הניעו תמיכה חברתית ופוליטית בזכות ההצבעה לנשים, שהושגה ב-1937. בשנות ה-60 מונתה ליו”רית המכון הלאומי להיסטוריה, וב-1985 קיבלה תואר כבוד של מדענית לאומית בפיליפינים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אלזונה מקבלת את תואר המדענית הלאומית של הפיליפינים, 1985

בתמונה הקטנה: אלזונה בסביבות 1926

רגיל

שַרְבַּט גוּלָה

שַרְבַּט גוּלָה, נולדה ב-1972

היום, לפני 46 שנים, נולדה שַרְבַּט גוּלָה, אישה אפגנית-פתאנית אשר בגיל 6 איבדה את הוריה במהלך פלישת בריה”מ לאפגניסטן והגיעה למחנה פליטים בפקיסטן, שם צולמה ע”י סטיב מק’קורי. תמונת פניה התנוססה על שער גיליון יוני 1985 של נשיונל ג’יאוגרפיק, שעסק בפליטים ברחבי העולם, והפכה לתמונה המוכרת ביותר בהיסטוריה של המגזין ולסמל לגורלן של פליטוֹת. זהות “הנערה האפגנית” נותרה לא ידועה, עד שב-2002 הצליח המגזין לאתר אותה בכפר קטן באפגניסטן והקים לכבודה ולכבוד בנותיה קרן לקידום חינוכן של בנות באפגניסטן, שסייעה להקמת מרכזי חינוך והכשרה, ספריות ועיתון לילדות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נשיא אפגניסטן אשרף גאני מברך את שרבט עם חזרתה לאפגניסטן ב-2016, לאחר שגורשה שוב מפקיסטן יחד עם פליטים אפגנים רבים. (מקור)

בתמונה הקטנה: “הנערה האפגנית”, צילם סטיב מק’קורי (1984)

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

יום האישה הבינלאומי: הזורעות בדמעה

מאז המהפכה הנאוליתית, עם המעבר מחברות ציד ולקט נוודיות לחברות חקלאיות ביישובי קבע, ועד ימינו, כשחקלאות היא עדיין העיסוק הנפוץ בעולם – נשים אחראיות לייצור רוב המזון. נשות הכפר מהוות כרבע מאוכלוסיית העולם ורוב מקרב העוסקים בחקלאות, אך הן נותרו מאחור בכל קנה מידה. הן מהוות פחות מ-20% מבעלי האדמות, פער השכר המגדרי באזורי הכפר מגיע ל-40%, הן סובלות יותר מתת-תזונה, והביטחון התעסוקתי שלהן וגישתן לשירותי בריאות לוקים בחסר. מחקרים מראים כי קידום השכלתן ומעמדן כמקבלות החלטות, יותר מכל פעולה אחרת, יעודד קיימוּת ויביא לצמצום משבר המזון העולמי.

מבט-על על פני כדור הארץ יגלה שכמעט 500 מיליון דונמים, יותר משליש משטחי היבשה בעולם, משמשים לגידולים חקלאיים. שדות חיטה ושעורה ועדשים וחומוס במזרח התיכון ובתת-היבשת ההודית, שדות תירס ושעועית ועגבניות ותפוחי אדמה ומטעי קקאו באמריקה, שדות אורז וסויה באסיה, מטעי הדרים ובננות וקוקוס באזורים הטרופיים, מטעי תפוחים ופטל וכרמים ושדות גזר וסלק ופטריות באירופה, שדות דוחן ודורה וטף ומטעי קפה וקולה ומקשות אבטיחים באפריקה, ועוד ועוד גידולים שנפוצו לכל עבר ונמצאים עד היום במטבחים שלנו ובכל מקום סביבנו.
ממעוף הציפור אפשר לראות במרחבים האדירים של השדות והמטעים האלה מיליוני דמויות חורשות, זורעות, מדשנות, נושאות מים, משקות, קוצרות, קוטפות, דשות, מובילות תוצרים חקלאיים אל השווקים ומהשווקים אל הבתים. מי הן?
הידעת שכשני-שלישים מהן, ובמדינות מתפתחות עד 80%, הן נשים?

תפקידן החיוני של נשים בחקלאות – בשדות ובמטעים ובשווקים הכפריים – נותר חבוי במהלך רוב ההיסטוריה משום שלא ניתנה להן גישה לעמדות השפעה פוליטיות ולתהליכי קבלת החלטות, לעצמאות כלכלית או להשכלה והתמקצעות. תוצריהן נשארו בסביבתן המקומית, והן היוו ומהוות עדיין את עמוד התווך של הכלכלה המקומית, במיוחד במדינות מתפתחות. ככלל, ככל שהאזור עני יותר, כך חלק גדול יותר מהעבודה החקלאית נעשה ע”י נשים, בעוד ההכנסות והרווחים מגיעים יותר לגברים ופחות לנשים.
לפי ארגון המזון והחקלאות של האו”ם, המודרניזציה המהירה של החקלאות והכנסתן של טכנולוגיות חדשות שיפרו את מצבם של העשירים יותר מאשר של העניים, ואת מצבם של גברים יותר מאשר של נשים. כך, אף על פי שנשים עושות את רוב העבודה החקלאית ברמה הגלובלית, הן מקבלות פחות שכר (אם בכלל) עבור עבודה שנחשבת עונתית או חלקית אף שהן עובדות למעשה שעות רבות יותר מגברים, ואילו גברים הם עדיין בעלי רוב האדמות, שולטים על עבודתן ושכרן של נשים ועל קבלת ההחלטות.

מצד שני, דו”ח של הבנק העולמי משנת 2017 מראה כי ככל שגדלה גישתן של נשות הכפר למידע, להכשרה, למדע ולטכנולוגיה – הן משנות את ייצור המזון ואת צריכתו כך שמשאבים ואדמות מנוצלים באופן בר-קיימא, וכך שהתוצרים מגיעים אל הנזקקים להם ביותר, בקהילות העניות ביותר במדינות המתפתחות. שוויון מגדרי, כך מראים מחקרים של ארגונים בינלאומיים רבים, הוא טוב לחקלאות, טוב לביטחון תזונתי, טוב לאיזון אקלימי וטוב לחברה בכלל.
נשות הכפר של המאה ה-21, יותר מאי-פעם, מתארגנות ופועלות למען זכויותיהן ולמען שיפור פרנסתן ורווחתן. יותר מאי-פעם, הן רוכשות כישורים חדשים, משתמשות בשיטות חקלאיות חדשניות, מקימות עסקים מצליחים ומגיעות לעמדות רבות-השפעה. במטרה להגיע לחיים בני-קיימא ולאיכות חיים ראויה עבור עצמן ועבור קהילותיהן, הן מקדמות יותר מאי-פעם גישה לבעלות על אדמות ועל אמצעי ייצור, לשירותים פיננסיים, לתנאי עבודה הוגנים, להשכלה ולשירותי בריאות.

בכל יום, ובמיוחד בימים כמו יום האישה הבינלאומי, אנחנו מבקשות להנכיח בהיא-סטוריה את פועלן האדיר של נשים יוצאות דופן ופורצות דרך. היום אנחנו מבקשות להעניק, אולי על ארוחה טובה ומזינה, רגע של מחשבה והמון כבוד והערכה למאות מיליוני נשים, שכבר יותר מעשרת אלפים שנה קמות לעמל יומן המפרך, ופשוטו כמשמעו – מזינות את העולם. בתיאבון!

——-

מקורות:

דו”ח של UN Women על היתרונות של שוויון מגדרי בתחומי החקלאות ופיתוח הכפר

דו”ח של ארגון המזון והחקלאות של האו”ם על תפקידן של נשים בחקלאות

דו”ח של הבנק העולמי על נשים בחקלאות כסוכנות של שינוי במערכת המזון העולמית

דו”ח של הארגון לשוויון מגדרי של האיחוד האירופי על חקלאות ופיתוח הכפר בראייה מגדרית

עוד על הנושא השנתי של UN Women עבור יום האישה הבינלאומי 2018: “נשות הכפר משנות את החיים בעולם”

עוד על חקלאות באופן כללי:
https://he.wikipedia.org/wiki/חקלאות
http://ecowiki.org.il/המהפכה_החקלאית
https://ecowiki.org.il/wiki/חקלאות_בת_קיימא

עוד על הקשר בין חקלאות ומגדר:
https://en.wikipedia.org/wiki/Gender_roles_in_agriculture
https://www.wikigender.org/wiki/women-and-agriculture/
כתב-העת למגדר, חקלאות וביטחון תזונתי

עוד על יום האישה הבינלאומי

פייסבוק

רגיל

אָלֶטָה יאקובס

אָלֶטָה הנרייטה יאקובס, 1929-1854

היום, לפני 164 שנים, נולדה אָלֶטָה יאקובס, רופאה, ממציאה, פעילה חברתית וסופרג’יסטית הולנדית יהודייה. בעת שהגישה של נשים להשכלה הייתה מוגבלת, היא נאבקה להיות הרופאה הראשונה בהולנד, והאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה הולנדית בכלל. על אף השמצות וגינויים סייעה בפיתוח הדיאפרגמה כאמצעי מניעה, וסיפקה לנשים בזנות ייעוץ חינם להגנה ממחלות מין. בראשית המאה ה-20 יצאה למסע לקידום מעורבות פוליטית של נשים באפריקה, במזה”ת ובאסיה, והייתה ממייסדות “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, מארגוני הנשים המשפיעים בפוליטיקה העולמית עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמה מהמשתתפות בקונגרס הנשים הבינלאומי בהאג 1915. יאקובס הייתה מיוזמותיו, ומטרתו הייתה למחות על המלחמה המשתוללת באירופה (מלחה”ע ה-1) ולהציע דרכים למניעת מלחמות בעתיד. בין היתר, נוסדה בו “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, ארגון הנשים למען שלום הוותיק בעולם והראשון שקיבל מעמד של ארגון מייעץ לאו”ם, הפועל בעשרות מדינות בעולם.
משמאל לימין: אניטה אאוגספורג (גרמניה), ג’יין אדמס (ארה”ב), יוג’יניה האנר (ארה”ב), אלטה יאקובס (הולנד), קריסטל מקמילן (בריטניה), רוזה ג’נוני (איטליה)

בתמונה הקטנה: יאקובס בהפגנה למען זכות בחירה לנשים ב-1916

רגיל

מהנאז אפכמי

מהנאז אפכמי, נולדה ב-1941

“עלינו לתהות: מדוע מניעתן של זכויות האזרח הבסיסיות ביותר מנשים מבוססת תמיד על עיקרון מהותי כלשהו של התרבות? האם התרבות הזו קיימת באמת, או שמא מדובר באיזו סטייה המשמשת לשימור של פריווילגיות כלכליות, חברתיות או פשוט פסיכולוגיות?”

היום, לפני 77 שנים, נולדה מהנאז אפכמי, פעילת זכויות נשים איראנית. ב-1969 ייסדה את התאחדות הנשים האקדמאיות באיראן, ובשנים 1978-1976 כיהנה בקבינט האיראני כשרה לענייני נשים. לאחר המהפכה האסלאמית הוגלתה מארצה, ומאז היא מרצה וכותבת רבות על התנועה הפמיניסטית, שוויון מגדרי, זכויות אדם, מנהיגות, מעמדן של נשים בחברות אסלאמיות וחלקן של נשים בבניית חברה אזרחית. היא המייסדת והנשיאה של שותפוּת ללימודי נשים, ארגון בינלאומי לעידוד השכלה והעצמה של נשים, ומנהלת השדולה ללימודי איראן, הפועלת להגברת המודעות הבינלאומית למתרחש באיראן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אפכמי (משמאל), עם יסמין מורשד (פעילת זכויות נשים מבנגלדש) ופאטמה מרניסי (פעילת זכויות נשים ממרוקו), 1996

רגיל

צגה מלקו

צגה פנטהון מלקו, נולדה ב-1968

“עד היום בכל מקום שאני הולכת מלווה אותי שאלה אחת: ‘גברת, אני צריכה פעמיים בשבוע ניקיון, את פנויה לניקיון?’ היום אני אומרת: כן, אני פנויה לניקיון, אבל לא של בתים, של שחיתות. אני מוכנה לניקיון של אטימות, ניקיון של ראיית האחר כנחות בשל שמו, מבטאו, צבע עורו.”

היום, לפני 50 שנים, נולדה צגה מלקו, עיתונאית ופעילה חברתית ישראלית. היא עבדה ב”קול ישראל” כמנהלת מחלקת השידורים באמהרית וכמנהלת רשת א’ (האישה הראשונה ויוצאת אתיופיה הראשונה בתפקיד זה), וכיום עובדת ברדיו רק”ע כעיתונאית בשפה האמהרית. מלקו היא ממובילות המחאה ב-1996 על השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, ופעילה במסגרות שונות למען חינוך וקידום של יוצאי אתיופיה בישראל. ב-2015 הוצבה במקום השלישי ברשימת מפלגת “כולנו”, אך מועמדותה נפסלה משום שלא הייתה תקופת צינון מספקת מאז פרישתה מרשות השידור.

ויקיפדיה

על ספרה האוטוביוגרפי “לא בבית ספרנו“, העוסק בעלייתה לישראל ובהתמודדותה עם הגזענות בחברה הישראלית (הוצאת סטימצקי, 2014)

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה בערוץ 7, צילום: מרים צחי

התמונה הקטנה מתוך כתבה בוואלה! ברנז’ה, צילום: יוסי ציפקיס

רגיל

מריה סטיוארט

מריה ו’ סטיוארט, 1879-1803

“אה! מדוע ההבחנה האכזרית והנוקשה הזו? רק משום שאלוהים יצר גוונים שונים של עור? אם כך, אבוי לאנושות הרכה והמתפשרת! ‘אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון!’ ובכל זאת, ככלות הכול, אני סבורה שלוּ החופשיים מקרב בני אמריקה השחורים יפנו את תשומת לבם בנחישות אל עבר ערך מוסרי ושיפור אינטלקטואלי, אזי זאת תהיה התוצאה: דעות קדומות ייעלמו בהדרגה, והלבנים ייאלצו לומר: התירו השלשלאות!”
“שהרי אין שלשלאות משפילות וכובלות יותר משלשלאות הבורות – אלו שמגבילות את הרוח, ומונעות ממנה שדה נרחב של ידע שימושי ומדעי. הו, לו רק הייתי זוכה להשכלה מוקדמת, אזי מחשבתי הייתה עתה מתרחבת ומעמיקה כל כך! אך אויה, אין לי אלא יכולת מוסרית.”
(מתוך נאומה “איכה תשבו כאן למות?” בפני החברה של ניו אינגלנד נגד העבדות, אולם פרנקלין בבוסטון, 21 בספטמבר 1832. בתמונה הגדולה: תמליל הנאום, כפי שפורסם בגיליון נובמבר 1832 של שבועון התנועה נגד עבדות)

היום, לפני 138 שנים, נפטרה מריה סטיוארט, מורה, עיתונאית, מרצה ואקטיביסטית אפרו-אמריקאית. היא התייתמה מהוריה בגיל 5, נשלחה לעבוד כמשרתת ולא זכתה לחינוך פורמלי. ב-1831 החלה לפרסם מאמרים בשבועון של התנועה נגד עבדות וכן הוציאה לאור אסופה של מדיטציות דתיות שפיתחה. היא הייתה האישה האמריקאית הראשונה, ככל הידוע, שנאמה בפני קהל מעורב של נשים וגברים לבנים ושחורים, והאפרו-אמריקאית הראשונה שנאמה בציבור כנגד סקסיזם וגזענות. בנאומיה ובפועלה החינוכי בקרב ילדי עבדים דחפה את קהילתה לדרוש חירות, לרכוש השכלה ולפתח מוסדות קהילתיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

יום זה מוקדש לה בלוח השנה של הכנסייה האפיסקופלית

רגיל

סוראיה טארזי

סוראיה טארזי, 1968-1899

היום, לפני 118 שנים, נולדה סוראיה טארזי, מלכת אפגניסטן בראשית המאה ה-20. המלכה סוראיה ייסדה את ביה”ס הראשון לנערות בקאבול ואת המגזין הראשון לנשים, והייתה המלכה-רעיה המוסלמית הראשונה שליוותה את בעלה באירועים פומביים מכל הסוגים ואף בישיבות ממשלה. היא הסירה מעליה את הרעלה באקט פומבי מתריס, שהיווה דוגמה לנשים של מנהיגים אפגנים נוספים, ועודדה נשים לרכוש השכלה. בהשפעתה, המלך אמאנולה חאן שבר מסורת של מאות שנות פוליגמיה והציב דוגמה אישית של מונוגמיה, וכן היה המנהיג האפגני הראשון שדיבר נגד ההכרח להתכסות ברעלה ותמך בהשכלה לבנות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אביגייל אדמס

אביגייל סמית’ אדמס, 1818-1744

“זכרו את הגברות… אלמלא תינתן תשומת לב מיוחדת לגברות, נהיה נחושות למרוד ולא נראה עצמנו מחויבות לחוקים שאינם משמיעים את קולנו ואינם מייצגים אותנו.”

היום, לפני 273 שנים, נולדה אביגייל אדמס, אשתו של ג’ון אדמס, הנשיא השני של ארה”ב. מאות מכתביה של הגברת הראשונה (הציטוט לעיל מתוך מכתב לבעלה, הנשיא) נודעים כתיעוד ייחודי בכנותו ובהיקפו של המהפכה האמריקאית. אדמס השפיעה רבות על עיצוב פניה של המדינה שנוסדה, ביקרה את תפיסת החירות של מנסחי החוקה בעודם משעבדים שחורים, ונחשבת לאחת מחלוצות הפמיניזם בארה”ב כמי שפעלה לקידום זכויותיהן לרכוש ולהשכלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, 1953-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, מנהיגה בולטת של נשות מלולוס שבפיליפינים. ב-1888 הובילה את מאבקן הראשון של נשות מלולוס מול המושל הספרדי, שבסופו קיבלו אישור להקים בית ספר לנשים. היא סייעה רבות למהפכנים למען עצמאות הפיליפינים כנגד כיבוש הספרדי והאמריקאי, בין היתר בהקמת הצלב האדום הפיליפיני ובהעברת הודעות מוצפנות בין המורדים. בנוסף, כמי שנשים רבות באו ללמוד ממנה לבשל, מיוחס לה במידה רבה גם שימורו של המטבח הפיליפיני המסורתי. ביתה הוכרז כמרכז מורשת לאומי ומופעל בו היום מוזיאון נשות מלולוס, המנוהל ע”י החימש (בן-נין) שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “נשות מלולוס”, צייר רפאל דל קסאל. מוצג בבית אויאנגקוי-סנטוס
לפי הבלוג “התייר הטרנסצנדנטלי“, הציור מתאר את הרגע ההיסטורי ב-12 בדצמבר 1888 שבו הנשים, בנותיהם של מהפכנים וסוחרים סינים עשירים, הציגו בפני המושל ולריאנו ויילר את דרישתן ללמוד ספרדית בבית ספר.

בתמונה הקטנה: מוזיאון נשות מלולוס בבית אויאנגקוי-סנטוס

רגיל

דורותיאה ארכסלבן

דורותיאה כריסטיאנה ארכסלבן, 1762-1715

היום, לפני 302 שנים, נולדה דורותיאה ארכסלבן, הרופאה הראשונה בגרמניה. מגיל צעיר עבדה לצד אביה הרופא, ונאבקה למען זכותה לעסוק אף היא ברפואה, על אף החוק שאסר אז על נשים להיות בעלות משרה ציבורית. ב-1742 פרסמה עלון ובו טיעונים בעד הכנסת נשים לאוניברסיטאות וניתוח של המכשולים המונעים מנשים ללמוד, ביניהם תחזוקת הבית וגידול הילדים. ב-1754, לאחר שפרידריך השני מלך פרוסיה התערב לטובתה ולאחר שרקטור אוניברסיטת “האלה” החליט להתיר לה להיבחן, הייתה האישה הגרמנייה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור ורישיון לעסוק ברפואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלכסנדרה אלבקיאן

אלכסנדרה אלבקיאן, נולדה ב-1988

היום, לפני 29 שנים, נולדה אלכסנדרה אלבקיאן, מתכנתת קזחית, פיראטית רשת ויוצרת האתר sci-hub. האתר עוקף את מגבלות התשלום הגבוה שגובות ההוצאות לאור המדעיות ומאפשר לכל מי שחפץ בכך גישה ישירה, בחינם, ליותר מ-62 מיליון מאמרים אקדמיים. כתב העת Science הגדיר את האתר שלה כ”מעשה אלטרואיסטי מעורר השראה או מיזם פלילי עצום, תלוי את מי שואלים”, וכתב העת Nature כלל אותה ברשימת עשרת האנשים החשובים במדע לשנת 2016. נכון להיום עומד כנגדה צו הסגרה לארה”ב בגין הפרת זכויות יוצרים בסך מיליוני דולרים והיא חיה במסתור.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה מריה ון שורמן

אנה מריה ון שורמן, 1678-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה אנה מריה ון שורמן, אמנית ומלומדת הולנדית-גרמנייה. ון שורמן הייתה מהנשים המשכילות באירופה של המאה ה-17, והיוותה מודל למי שנמשכו לעסוק במגוון תחומים. היא הצטיינה בתחומי מדע שונים, בציור ובפיסול, במוזיקה ובספרות, ודברה 14 שפות, בהן לטינית, יוונית, עברית, ערבית, ארמית ואמהרית, בשל עניינה הרב בתיאולוגיה. ב-1636 הורשתה להשתתף בשיעורים באוניברסיטת אוטרכט כשהיא מוסתרת מאחורי וילון, ובכך הייתה לסטודנטית הראשונה ולימים הוסמכה כמשפטנית. ון שורמן פעלה גם לקידום חינוך לנערות ולנשים וגייסה כספים למטרה זו ברחבי אירופה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דיוקן עצמי