עמוד 1
רגיל

רחל שטראוס

רחל (גויטיין) שטראוס, 1963-1880

היום, לפני 139 שנים, נולדה רחל שטראוס, רופאה ופעילה חברתית ישראלית. בצעירותה הייתה הסטודנטית הראשונה לרפואה באוניברסיטת היידלברג, וב-1908 פתחה קליניקה לרפואת נשים במינכן – והייתה לרופאה העצמאית הראשונה בגרמניה. חוברת ההדרכה לנשים בהיריון שפרסמה נחשבה פורצת דרך. ב-1933 עלתה לארץ ישראל ופעלה בארגונים חברתיים רבים, בהם “ברית שלום”, ויצ”ו, מרכז להכשרה מקצועית לנערות ואיגוד נשים אקדמאיות. ב-1952 ייסדה את הקבוצה הישראלית של הליגה הבינלאומית לנשים. היא הייתה גם חלק מהגרעין הראשון בישראל לטיפול במוגבלים שכלית – לימים אקי”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שתילת צבעונים בבית רחל שטראוס בירושלים, 2015. המבנה נרכש עבור אקי”ם באמצעות תרומות שגייסה שטראוס לצורך מתן שירותים לחוסים בו ולאנשים עם מוגבלויות שכליות בכלל, ואחרי מותה נקרא על שמה. מתוך אתר “אורייאנית – מערכת תומכת למידה מתוקשבת

בתמונה הקטנה: רחל שטראוס כסטודנטית לרפואה בגרמניה, 1905

רגיל

וירג’יניה ג’ונסון

כותרת: וירג’יניה ג’ונסון (נולדה כמרי וירג’יניה אשלמן), 2013-1925

היום, לפני 94 שנים, נולדה וירג’יניה ג’ונסון, סקסולוגית פורצת דרך אמריקאית. בצעירותה הייתה זמרת קאנטרי, כתבת לענייני עסקים וסטודנטית לסוציולוגיה. ב-1957 הצטרפה לגינקולוג ויליאם מאסטרס למחקר על הפיזיולוגיה והאנטומיה של התנהגות מינית אנושית, ובעזרת מכשירי מדידה שפיתחו הם בחנו את ארבעת השלבים של העוררות והתגובה המינית. מחקרם החלוצי הפריך תפיסות מקובלות בנוגע לאורגזמה ולמיניות הנשית, היה הראשון לעסוק במיניות גם בגיל הזקנה, אבחן הפרעות בתפקוד המיני והציע להן טיפולים ממוקדים (ביניהם טיפולי המרה להומוסקסואלים, שלימים ג’ונסון הסתייגה מהם נחרצות).

ויקיפדיה

עוד על המחקר פורץ הדרך של מאסטרס וג’ונסון על מיניות האדם

עוד על “הסקס של מאסטרס“, סדרת דרמה מבוססת-ביוגרפיה בערוץ “שואוטיים” האמריקאי

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם מאסטרס, מראיינים זוג ב”קרן מחקר לרבייה ביולוגית” (מרכז מחקר שייסדו, שנקרא לימים “מכון מאסטרס וג’ונסון”), סנט לואיס 1969 (צילום: ג’ורג’ טאמז), מתוך כתבה ב”ניו יורק טיימס” לאחר מותה

רגיל

רבקה לי קרומפלר

רבקה לי קרומפלר, 1895-1831

היום, לפני 188 שנים, נולדה רבקה לי קרומפלר, הרופאה האפרו-אמריקאית הראשונה. ב-1852 החלה לעבוד כאחות, נאבקה להתקבל ללימודי רפואה בקולג’ לנשים, וב-1864 החלה להעניק שירותי רפואה, בעיקר לנשים עניות ולילדים, אף שסבלה מאפליה גזענית ומגדרית, כשרופאים אחרים סירבו לעבוד איתה ורוקחים סירבו להכיר במרשמים שלה. לאחר מלחמת האזרחים עבדה מטעם הרשות הממשלתית לטיפול בפליטים ובעבדים משוחררים, שרופאים לבנים רבים סירבו לטפל בהם. ב-1883 פרסמה את הספר הרפואי הראשון בעולם שנכתב ע”י אפרו-אמריקאי או רופאה-אישה, והקדישה אותו לאחיות ולאמהות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כריכת ספרה מ-1883
“ספר על שיח רפואי בשני חלקים
חלק ראשון: טיפול, מניעה וריפוי של בעיות בדרכי העיכול אצל פעוטות, מלידה עד סוף תקופת יציאת השיניים או עד גיל חמש
חלק שני: כולל מידע מגוון על חיים והתפתחות; תחילת הנשיות; טיפול, מניעה וריפוי של רוב הבעיות המטרידות נשים וצעירים משני המינים
מאת ד”ר רבקה קרומפלר”

בתמונה הקטנה: מדליה הנושאת את שמה ודמותה, שעוצבה בשנות ה-80 במסגרת מדליית ספינגרן על הישגים יוצאי דופן של אפרו-אמריקאים מטעם האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים

רגיל

תווחידה בן א-שייח’

תווחידה בן א-שייח’, 2010-1909

היום, לפני 110 שנים, נולדה תווחידה בן א-שייח’, רופאה תוניסאית, הרופאה המוסמכת המוסלמית הראשונה בעולם הערבי. ב-1928 השלימה תואר ראשון בהצטיינות בכימיה, פיזיקה וביולוגיה – האישה הראשונה בתוניס בעלת השכלה גבוהה. לאחר לימודי רפואה בצרפת, בחרה להתמחות ברפואת ילדים ובגינקולוגיה על מנת להנגיש שירותי רפואה לנשים, שנמנעו מבדיקות ומניתוחים בידי רופאים גברים בגלל הפחד מ”חילול כבוד המשפחה”. במהלך הקריירה שלה עסקה גם בהדרכות על תכנון משפחה, אמצעי מניעה והפלות, בהכשרת מיילדות מקצועיות, וכן בהעלאת מודעות למילת נשים ולנישואי ילדות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: תווחידה עורכת קמפיין הסברה למען תכנון המשפחה בתוניסיה [מקור]

רגיל

מריה תרזה פרארי

מריה תרזה פרארי, 1956-1887

היום, לפני 131 שנים, נולדה מריה תרזה פרארי, רופאה ומחנכת ארגנטינאית, שפעלה רבות גם לקידום השכלה גבוהה לנשים. היא הייתה האישה הראשונה שמונתה לפרופ’ באמריקה הלטינית ומהנשים הראשונות שהורשו ללמד רפואה ומיילדות. במחקריה החלוציים בתחום בריאות האישה, חקרה בין היתר טיפול בקרינה בסרטן הרחם במקום ניתוח, ופיתחה מכשיר וגינוסקופיה לבדיקה עדינה של הפות אצל ילדות, לבחינת פגיעה מינית אפשרית ולביצוע ביופסיה. כמו כן, ב-1925 ייסדה בבי”ח בבואנוס איירס מחלקה לגינקולוגיה ומיילדות, שהייתה הראשונה במדינתה להציע ניתוחים קיסריים ושירותי אינקובציה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביה”ח הצבאי המרכזי בבואנוס איירס, שבו הקימה את היחידה לגינקולוגיה (תמונות מתוך ויקיפדיה)

רגיל

קתרינה ואן טוסנברוק

אלברטה פיליפינה קתרינה ואן טוסנברוק, 1925-1852

“לפני הכול, אני מאמינה שלנשים צריך להיות אמון וכבוד לעצמן. אני מאמינה שבאמצעות עבודה מתמדת אנו יכולות להגיע לעצמאות כלכלית. הדימוי של האישה בשיח יתפתח אז למושג חדש. אינני מעזה להתנבא איך הוא ייראה, אבל בדבר אחד אני בטוחה: אנחנו הנשים מגלמות את האידיאל, בין שנאחז במטאטא, באזמל ניתוחים או בהגה השלטון.”
(מתוך נאום של קתרינה ואן טוסנברוק על “היעדר חיי רוח בקרב נשים צעירות וילדות”, בפתיחת כנס על עבודת נשים, האג 1898, לקידום עצמאות כלכלית לנשים)

היום, לפני 166 שנים, נולדה קתרינה ואן טוסנברוק, רופאה וסופרג’יסטית הולנדית. ב-1880 הייתה לסטודנטית הראשונה באוניברסיטת אוטרכט, ומהרופאות המוסמכות הראשונות בהולנד ובאירופה בכלל. היא התמחתה כגינקולוגית, בעת שבה לא היו רופאות מומחיות, וקידמה היגיינה ורפואה מונעת לנשים; בין היתר, התנגדה למחוכים, תמכה בהפלות ופעלה נגד ניתוחי עיקור לא הכרחיים. ב-1899, על אף ספק ולעג מצד הממסד הרפואי, הוכיחה את קיומו ומבנהו של היריון חוץ-רחמי בשחלות, וב-1902 חקרה לראשונה את סרטן צוואר הרחם. לאחר מותה נוסדה קרן על שמה, המעניקה מלגות מחקר לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר ואן טוסנברוק, צילום: ג’ייקוב מרקלבך, 1922 (מתוך האתר של ארכיון העיר אמסטרדם)

בתמונה הקטנה: ד”ר ואן טוסנברוק, צילום: פ”ד ואן ראיין, סביבות 1890

רגיל

אָלֶטָה יאקובס

אָלֶטָה הנרייטה יאקובס, 1929-1854

היום, לפני 164 שנים, נולדה אָלֶטָה יאקובס, רופאה, ממציאה, פעילה חברתית וסופרג’יסטית הולנדית יהודייה. בעת שהגישה של נשים להשכלה הייתה מוגבלת, היא נאבקה להיות הרופאה הראשונה בהולנד, והאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה הולנדית בכלל. על אף השמצות וגינויים סייעה בפיתוח הדיאפרגמה כאמצעי מניעה, וסיפקה לנשים בזנות ייעוץ חינם להגנה ממחלות מין. בראשית המאה ה-20 יצאה למסע לקידום מעורבות פוליטית של נשים באפריקה, במזה”ת ובאסיה, והייתה ממייסדות “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, מארגוני הנשים המשפיעים בפוליטיקה העולמית עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמה מהמשתתפות בקונגרס הנשים הבינלאומי בהאג 1915. יאקובס הייתה מיוזמותיו, ומטרתו הייתה למחות על המלחמה המשתוללת באירופה (מלחה”ע ה-1) ולהציע דרכים למניעת מלחמות בעתיד. בין היתר, נוסדה בו “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, ארגון הנשים למען שלום הוותיק בעולם והראשון שקיבל מעמד של ארגון מייעץ לאו”ם, הפועל בעשרות מדינות בעולם.
משמאל לימין: אניטה אאוגספורג (גרמניה), ג’יין אדמס (ארה”ב), יוג’יניה האנר (ארה”ב), אלטה יאקובס (הולנד), קריסטל מקמילן (בריטניה), רוזה ג’נוני (איטליה)

בתמונה הקטנה: יאקובס בהפגנה למען זכות בחירה לנשים ב-1916

רגיל

זוהרה בגום קאזי

זוהרה בגום קאזי, 2007-1912

היום, לפני 105 שנים, נולדה זוהרה בגום קאזי, רופאה בנגלשית שכונתה “פלורנס נייטינגייל של דאקה” בשל היותה האישה המוסלמית-בנגלית הראשונה שעסקה ברפואה. במשך שנים אחדות היא חיה באשרם שייסד מהאטמה גנדי בנאגפור, הודו, והעניקה שם טיפול רפואי חינם לעניים. היא גם אימצה וחינכה ילדים רבים ממשפחות מצוקה ברחבי בנגלדש. במהלך הקריירה שלה, קאזי כיהנה בכמה משרות רפואיות חשובות, ביניהן פרופסורית בקולג’ הרפואי של דאקה ומנהלת מחלקת המיילדות והגינקולוגיה בבית החולים שלו, וכן סיפקה טיפול ללוחמי חופש שנפגעו במהלך מלחמת השחרור של בנגלדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי שרליב

דיים מרי שרליב, 1930-1845

היום, לפני 172 שנים, נולדה דיים מרי שרליב, רופאה בריטית חלוצה. ב-1882, בהיותה בת 37, סיימה לימודי רפואה וכירורגיה בהצטיינות יתרה. בעזרת מלגה מלאה התמחתה ברפואה מיילדותית בווינה, ובזכות התעקשות והתמדה הצליחה להתנסות גם בלמידה מעשית. לאחר מכן הרצתה באוניברסיטה הרפואית במדרס שבהודו על מיילדות וגינקולוגיה. רק ב-1888 קיבלה רשמית תואר של דוקטור לרפואה בבריטניה, והחלה לעבוד כמנתחת בביה”ח לנשים בלונדון ובמרפאתה הפרטית, במקביל לעבודתה כמרצה לרפואה משפטית, מרצה לרפואה מיילדותית וגינקולוגית ראשית בביה”ח הציבורי המלכותי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי-אן בואווין

מארי-אן בואווין, 1841-1773

היום, לפני 244 שנים, נולדה מארי-אן בואווין, מיילדת, ממציאה וסופרת צרפתייה, אחת הנשים החשובות ברפואה במאה ה-19. היא גילתה כמה מהגורמים לדימומים, להפלות ולמחלות של השליה והרחם, והייתה מהראשונות להשתמש בסטתוסקופ כדי להקשיב לדופק עוברי ומהראשונות לבצע כריתת רחם בעל גידול סרטני. בואווין המציאה כמה מכשירים חשובים לבדיקות וגינליות, ביניהם הפלווימטר להערכת מצבו של אגן ירכיים של יולדת כדי לדעת אם נדרש ניתוח קיסרי, והספקולום לבדיקת הנרתיק וצוואר הרחם. ספרי הלימוד הרפואיים שכתבה תורגמו לשפות רבות ונעשה בהם שימוש במשך 150 שנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קתרינה דלטון

קתרינה דלטון, 2004-1916

היום, לפני 100 שנים, נולדה קתרינה דלטון, רופאה גינקולוגית בריטית וחלוצה במחקר של התסמונת הקדם-וסתית. ב-1948, בהיותה סטודנטית לרפואה ובהיריון, שמה לב שהמיגרנות החודשיות שלה נעלמו, חקרה והסיקה שכאבי הראש נבעו מירידה בכמות ההורמון פרוגסטרון לפני הווסת. ב-1953 התפרסם מאמרה הראשון על התסמונת, שד”ר דלטון היא שטבעה את שמה, ובו ביססה את קיומו של קשר בין תנודות הורמונליות במחזור החודשי לבין שינויי התנהגות וסימפטומים פיזיים – כמו כאבי ראש, אסתמה, אפילפסיה, עוררות גבוהה, תשישות ודיכאון – תוך מאבק בדעה המקובלת דאז שכל אלה אינם אלא פרי הדמיון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום האישה הבינלאומי: נשים לגופן

יום האישה הבינלאומי: נשים לגופן

תחום רפואת הנשים, רפואה מיילדותית וגינקולוגית, התקדם בצעדי ענק ב-200 השנים האחרונות. הנשים הוויקטוריאניות, למשל, היו עלולות לעבור הוצאת שחלות כטיפול במחלה המומצאת “היסטריה”, ובמאה ה-18 החליפו רופאים גברים בהינף יד את השיטות המסורתיות ללידה טבעית בהליכים רפואיים. כיום, יותר מבעבר, למרבית הנשים במדינות המפותחות יש נגישות למידע רפואי, לטיפול רפואי הולם ולאמצעי מניעה, אך גם היום ישנה ביקורת רבה על הנורמות וההתנהלות ברפואת הנשים.

במאמרה מ-2003 “מה הנשים האלה רוצות?” מתייחסת ג’ודית הוק לסוף שנות השישים בארה”ב כנקודת זמן מרכזית שבה אימצו ארגוני נשים במוצהר את הרפואה כסוגיה פמיניסטית. ב-1969 החליט כנס נשים בבוסטון בצעד חלוצי להעלות את “נשים וגופן” כנושא דיון פמיניסטי מרכזי, ובעקבותיו התכנס קולקטיב בריאות האישה של בוסטון והפיק ב-1970 אסופת מאמרים בשם “נשים לגופן” (“Our Bodies, Ourselves”) העוסקים בנושאים כמו לידה, אמצעי מניעה והפלות.

האג’נדה המשותפת שהתגבשה על ידי פעילות בתנועות לשוויון זכויות ולשחרור האישה בנוגע לרפואת נשים כללה שלושה עקרונות מרכזיים:
1. בין אם המטופלת מאמצת את הפתרונות הרפואיים או שוללת אותם לחלוטין, יש לקדם את זכותה להחליט על גופה.
2. יש למגר את התפיסה שלפיה כל אירועי הגוף הנשי ראויים להיחשב כמוקדי פעולה רפואית, גישה שהובילו בין היתר תומכות לידה טבעית אשר סירבו לקבל את זיהוי הלידה כמקרה חירום רפואי.
3. על פמיניסטיות לקחת חלק פעיל בהבניה מחדש של שיח הרופא/ה-מטופלת כך שיחזיר לנשים את הבעלות על גופן, למשל על ידי פעילות לעידוד בדיקות עצמיות על מנת לנטרל את היראה סביב המקצועיות הרפואית ולצמצם את ההיררכיה בין הרופא/ה והחולה.

בשנת 2012 פרסמה ועדת האתיקה של FIGO, ארגון הגג של איגודי רופאי נשים מרחבי העולם, המייעץ בין היתר לארגון הבריאות העולמי, אזהרות והמלצות בנוגע לדעות קדומות שרירות וקיימות של רופאים/ות כלפי מטופלות: למשל, האמונה שכל הנשים מעוניינות להיות אמהות ומוכנות להקריב כל דבר לשם כך, שנשים הן רגישות ופגיעות ולכן אינן מסוגלות לקבל החלטות עקביות וחד-משמעיות, שהן כפופות לגברים בחייהן (בני זוג, אבות, אחים, עמיתים או רופאים), ושנשים צעירות המבקשות אמצעי מניעה הן מופקרות מינית. הוועדה הראתה כיצד דעות קדומות אלה עלולות להוביל למניעת ייעוץ רפואי מספק לטיפול בבעיות בריאותיות בזמן היריון אשר עלול להזיק לעובר (מתוך הנחה כי האישה תמיד תעדיף להקריב את בריאותה שלה) או למניעת מידע רפואי מתוך חשש שהמטופלת לא תוכל לעמוד במתח או בחרדה. במקרים כאלה, התריעה הוועדה, התוצאה היא שלילת אחריותה של אישה על גופה ומניעת זכותה לבחור בטיפול בריאותי באופן חופשי ומודע.

כמתבקש בתחום שעוסק רבות באיברי מין וברבייה, סקר שנערך בארה”ב ב-2012 מצא כי רופאי נשים נוטים לשאול על פעילות מינית יותר מרופאים אחרים, אך לרוב הם אינם שואלים על גורמים כמו זהות מינית, הרגלי מין או שביעות רצון מיחסי המין, גורמים חשובים ומשפיעים במיוחד על מצבה הבריאותי של המטופלת שאינם עולים בבדיקות סטנדרטיות. הדיון חשוב במיוחד לשיפור הטיפול בנשים שמיניותן מושתקת, כמו נשים במהלך היריון, ולמתן מענה הולם לסכנות הבריאותיות הייחודיות לנשים ממיעוטים חברתיים או לנשים לסביות וביסקסואליות.על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, בתחום רפואת הנשים יש עדיין רוב של רופאים גברים, אך הדור הבא של רופאי הנשים צפוי לכלול בעיקר רופאות. אחד המחקרים שנערך בארה”ב בעשור האחרון מצא כי מרבית המטופלות מעדיפות רופאת נשים, בעיקר בכל הנוגע לבדיקה הפיזית, עד כדי כך ש-23% מהנשאלות העידו כי הסיבה העיקרית שלהן לבחירת הרופאה הייתה היותה אישה. נטייה זו בולטת במיוחד בקרב בנות מיעוטים ונשים לא-לבנות.

מחקרים אשר בדקו את הסיבות להעדפה זו מצאו בין היתר כי רופאות נשים נוטות לאמץ סגנון טיפול ממוקד-מטופלת, המאופיין בעידוד המטופלת לשתף בתפיסת עולמה הסובייקטיבית ובניסיונה ולקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות על הטיפול בה. רופאים גברים, לעומת זאת, נוטים להתמקד בקביעות רפואיות-פיזיות אובייקטיביות-גנריות.

עם זאת, נמצא כי שביעות הרצון מרופאי נשים עולה ככל שהם מאמצים גישה המשתפת את המטופלת בהחלטות ובמידע רפואי, וכן ככל ששירותי הבריאות מאפשרים ללקוחות לבחור את רופא/ת הנשים. החוקרת לארגו-ג’נסן מסכמת את מחקרה מ-2012 בהמלצה: “רופאים אינם יכולים לשנות את מינם, אך הם יכולים לשנות את אופן התקשורת שלהם עם המטופלת. כיוון שרמות גבוהות של אמון ושביעות רצון משפרות תוצאות רפואיות, בתי ספר לרפואה חייבים ליישם בתוכנית הלימודים שלהם דרכי תקשורת המתמקדות במטופלת”.וקצרה היריעה מלתאר את ההטיה המגדרית שעליה מצביעים שלל מחקרים בכלל תחומי הרפואה, שמתבטאת בנטייה לפרש תלונות רפואיות בהתאם למגדר המטופל/ת באופן שמוביל לעתים לתת-אבחון, לאבחון מאוחר או לאבחון שגוי; בהגדרת סימפטומים של מצב רפואי לפי האופן שבו הם באים לידי ביטוי אצל זכרים (מה שמוביל למשל לתת-אבחון של התקפי לב אצל נשים ולשיעורי תמותה גבוהים יותר אצלן ממחלות לב, פשוט כי אצלן זה נראה קצת אחרת); בעריכת ניסויים טיפוליים ותרופתיים על נבדקים זכרים בלבד כדי להימנע מ”משתנים מתערבים” (מה שמוביל למשל לתופעות לוואי מסוכנות שלא נבדקו בקרב מטופלות ולהיעדרן של תרופות המותאמות להן), ועוד ועוד.יותר מאי פעם בהיא-סטוריה, בזכות אחיותינו שנאבקו על כך ועודן נאבקות, יש לנו היום מידה לא מעטה של נגישות למידע ולזכויות כמטופלות. כמו שכותבת ד”ר ליאור ברוך, בבלוג הרפואה הישראלי הפמיניסטי המומלץ Livriuta לבריאותה : “אני מאוהבת במקצוע הרפואה ובעבודה שלי, ואחד מהדברים שאני יותר אוהבת הוא היכולת לתת למטופלות/ים הבנה וכוח על הגוף שלהן/ם, את הזכות להחליט בעצמן/ם על סוג הטיפול שיקבלו, ומתי והיכן יקבלו אותו […] הגישה החופשית לאינטרנט היא דבר מבורך, בעיני, לתחום זכויות המטופלת. יש בו המון מידע כתוב ומוסרט, ברמות שונות לפי רצוננו. אבל יש בו גם חסרונות: לא תמיד המידע שמופץ בכזה חופש הוא מידע מדויק, ולעתים לא מעטות הוא מלווה באינטרסים. וזה, זה בדיוק הדבר שקשה לי לראות. אז אני חושבת שמגיע לנו בלוג רפואה פמיניסטית. מקום מוכוון אשה, שוויוני ופתוח, שגם נותן מידע מדויק, מבוסס וחף מאג’נדה פרסומית/כלכלית/אחרת”.

רפואה שלמה לכולן!

————————–——-
מקורות:

Houck, C. H. (2003), “What Do These Women Want? Feminist Responses to Feminine Forever, 1963-1980”
Lagro-Janssan, A. (2012), “Physician’s Gender: Communication Style, Patient Preferences and Patient Satisfaction in Gynecology and Obstetrics: A Systemic Review”
Sobecki et al. (2012), “What We Don’t Talk About When We Don’t Talk About Sex: Results of a National Survey of United States Obstetrician/Gynecologists”
“Ethical Issues in Obstetrics and Gynecology by the FIGO Committee for the Study of Ethical Aspects of Human Reproduction and Women’s Health” (2012)
“Women, Power, and Reproductive Healthcare: Highlights from 19th and 20th Century Obstetrical and Gynecological Practice”, Historical Collections & Archives.

עוד על העמותה הישראלית “נשים לגופן”:
ויקיפדיה
אתר
דף פייסבוק

עוד על “Our Bodies, Ourselves”, הארגון והספר האמריקאי:
ויקיפדיה
אתר
דף פייסבוק

 

הנושא “נשים וגופן” עלה כמושא לדיון פמיניסטי בכנס שחרור האישה בבוסטון ב-1969, שבמהלכו חלקו נשים מניסיונן האישי באינטראקציות עם רופאים. שנה לאחר מכן יצא לאור הספר החלוצי “נשים לגופן”, שבחן את הרפואה בהקשר חברתי ומגדרי. הספר, שהיה לרב-מכר עולמי, עבר מאז עדכונים והרחבה בנושאים כמו היריון וגיל הבלות. הארגון “נשים לגופן” עוסק בחינוך, בייעוץ ובקידום הנושא, וגם בישראל פועלת מאז 2005 תנועה באותו השם לשינוי תפיסות הבריאות של נערות ונשים בישראל.

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קבוצת הנשים שחיברה את הגרסה הראשונה של הספר.
רגיל

“מצעד הדיים”

ארגון “מצעד הדיים”, נוסד ב-1938

היום, לפני 78 שנים, ייסד נשיא ארה”ב רוזוולט את “מצעד הדיים”, ארגון שלא למטרות רווח הפועל למאבק במחלת הפוליו ולשיפור בריאותן של אמהות ותינוקות. מאז השתנה ייעודו וכיום פעילותו מתמקדת במתן מידע וייעוץ לנשים הרות ולנשים בגיל הפריון, בכל הנוגע לבריאות הילוד והאם. הארגון גם מעניק תמיכה למשפחות שתינוקותיהן סובלים/ות ממחלות או מפגיעה פיזית אחרת. בשנים האחרונות סופג הארגון ביקורת קשה מצד ארגונים שמרניים בשל תמיכתו במרפאות לתכנון המשפחה.

ויקיפדיה

אתר הארגון

פייסבוק

רגיל

קתרין המלין

קתרין המלין, נולדה ב-1924

היום, לפני 91 שנים, נולדה קתרין המלין, גינקולוגית אוסטרלית. ב-1959 הקימה יחד עם בן זוגה בי”ס למיילדות באדיס אבבה. במהלך שהותם נחשפו לבעיית הפיסטולה הנפוצה בקרב נשים אפריקאיות, למדו את התחום והחלו לבצע ניתוחים מתקנים בבית החולים. ב-1974 הקימו בני הזוג בית חולים ייעודי לטיפול בבעיית הפיסטולה, ומאז טיפל המוסד בעשרות אלפי נשים. מדי שנה מבצע בית החולים כ-2,500 ניתוחים ללא תשלום לטיפול בפיסטולה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום השואה הבינלאומי: גיזלה פרל

יום השואה הבינלאומי: גיזלה פרל, 1988-1907

גיזלה פרל הייתה גינקולוגית יהודייה-רומנייה, שב-1944 גורשה לאושוויץ, שם נרצחו בעלה ובנה. היא טיפלה באסירות בתנאי דחק וסייעה למאות נשים להפיל, כיוון שנשים הרות לרוב הוכו למוות או עברו ניסויים ע”י ג’וזף מנגלה. ב-1951 היגרה לניו יורק, שם יילדה כ-3,000 תינוקות והפכה למומחית בעלת שם בתחום ההפריות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גאו יאוג’י

גאו יאוג’י, נולדה ב-1927

היום, לפני 86 שנים, נולדה גאו יאוג’י, גינקולוגית סינית. ב-1996 החלה יאוג’י לפעול למען מניעת נגיף האיידס וטיפול בנפגעיו, וכן למען חשיפת חלקה של ממשלת סין בהפצת הנגיף. ב-2007 נעצרה גאו ונגזר עליה מאסר בית. בסיועם של פוליטיקאים אמריקאים נמלטה לארה”ב. כיום, בגיל 86, היא חיה בניו יורק בגפה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לאקשמי סהגל

לאקשמי סהגל, 2012-1914

היום, לפני 99 שנים, נולדה לאקשמי סהגל, רופאת נשים, ששירתה כראש חיל הנשים בצבא לשחרור הודו וכיהנה כשרה לענייני נשים בממשלתו של הינד. ב-1971, בזמן המלחמה על עצמאות בנגלדש, הקימה סהגל מרפאות לטיפול בפליטים. כמו כן הקימה את איגוד הנשים ההודיות למען דמוקרטיה. היא המשיכה לקבל מטופלים במרפאתה עד שהייתה בת 92.

ויקיפדיה

פייסבוק