עמוד 1
רגיל

אמל קלוני

אמל עלם-א-דין קלוני, נולדה ב-1978

היום, לפני 41 שנים, נולדה אמל קלוני, עורכת דין לבנונית-בריטית. היא מתמחה במשפט בינלאומי ובזכויות אדם, ועוסקת בבוררויות בין מדינות בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג; בבתי דין מיוחדים לבחינת פשעי מלחמה שנעשו בלבנון וביוגוסלביה; בוועדות של האו”ם לבחינת עינויים ומלחמה בטרור; במאסרים בלתי חוקיים של עיתונאים באזורי מלחמה ושל ראשי מדינות שהופלו; במאבק להכרה ברצח העם הארמני; ובתביעת דעא”ש על רצח העם היזידי וסחר בבני אדם בבית הדין הפלילי הבינלאומי. הקרן הפילנתרופית שהקימה פועלת למען קידום צדק בבתי משפט, בקהילות ובכיתות לימוד ברחבי העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קלוני ועו”ד ג’פרי רוברטסון, מייצגים יחד את ארמניה בתביעה נגד פוליטיקאי טורקי על הכחשת רצח העם הארמני בבית הדין האירופי לזכויות אדם, 2015

בתמונה הקטנה: מרצה בפני בוגרי אוניברסיטת ואנדרבילט (מאי 2018): 
“אנחנו צריכים אנשים צעירים בעלי אומץ לומר: ‘זה העולם שלנו עכשיו, וכמה דברים עומדים להשתנות!’
כשתשבו בכיסא הנדנדה שלכם ותדברו עם נכדיכם בעוד שנים רבות, ודאו שיהיה לכם סיפור טוב לספר. העצה שלי היא שלא חייבים להיות גנדי או מנדלה או מרטין לותר קינג, ולא חייבים להיות פעילים למען זכויות אדם… יהיו רגעים בחיים שהשביל ביער יתפצל לשתי דרכים, וכשזה יקרה: היו אמיצים. הטילו ספק במה שמקובל ונהוג. התייצבו למאבק למען מה שאתם מאמינים בו.
כאשר נשים בכל רחבי העולם סובלות מהתעללות פיזית ומוטלות מגבלות על יכולתן לעבוד, להיות בעלות רכוש, לעבור ממקום למקום ואפילו לקבל משמורת על ילדיהן, אנו זקוקים לאומץ. כאשר עוד ועוד עיתונאים ברחבי העולם נעצרים, אנחנו זקוקים לאומץ.”
[לנאום המלא]

רגיל

אליס וילדון

אליס אן וילדון, 1919-1866

היום, לפני 153 שנים, נולדה אליס וילדון, סופרג’יסטית, סוציאליסטית ופעילת שלום בריטית. עם הצטרפות בריטניה למלחה”ע ה-1 היא התבטאה רבות נגד מלחמה וסייעה לצעירים שחמקו מגיוס החובה מטעמי מצפון. ב-1917 הורשעו וילדון ומשפחתה בקנוניה לרצוח את ראש הממשלה לויד ג’ורג’. בריאותה הידרדרה במהירות בכלא, ולאחר מותה קברה נותר לא מסומן, מחשש להשחתה. כמאה שנים אחר כך, ב-2012, הוכיח תחקיר של הבי-בי-סי כי הראיות נגדה זויפו ע”י סוכני ביון בשירות הממשלה על-מנת להצדיק את קיום המחלקה שרדפה את התנועה האנטי-מלחמתית ולחזק את דעת הקהל נגדה.

אתר שהוקם ומופעל ע”י נינותיה, דיירדרה וקלואי מייסון, למען טיהור שמה, בירור האמת מאחורי הפללתה ותיעוד פועלה ומורשתה

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: תמונת המעצר של וילדון, זכויות ל”דרבי טלגרף

בתמונה הקטנה: אליס וילדון (מימין), עם בנותיה וויני וילדון-מייסון והאטי וילדון, במעצר בתחנת המשטרה של דרבי, ינואר 1917

רגיל

מרגרט קוונדיש, דוכסית ניוקאסל

מרגרט לוקאס קוונדיש, דוכסית ניוקאסל, 1673-1623

היום, לפני 395 שנים, נולדה מרגרט קוונדיש, דוכסית ניוקאסל, פילוסופית, משוררת, סופרת ומחזאית אנגלייה. ספרה “העולם הלוהט” (1666) נחשב לאחד הראשונים בז’אנר המדע הבדיוני, ומתאר עולם אוטופי המקיים הרמוניה ושלום על ידי ביטול החלוקות החברתיות. כך, מתאפשר לה חופש להתייחס לנושאים כמו מגדר, פוליטיקה, גזע, מעמדות, מדע וטבע, באופן העומד בסתירה למקובל בתקופתה בכלל ועבור נשים בפרט. היא פרסמה את יצירותיה בשמה האמיתי ולא בעילום שם כפי שעשו נשים אחרות בתקופתה, וכן הייתה מהראשונות לפעול למען זכויות בעלי חיים ולהתנגד לניסויים בבעלי חיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן מאת תומאס הדסון, 1654

בתמונה הקטנה: דיוקן מאת סר גודפרי קנלר, 1663

רגיל

מרגרט יוז

מרגרט יוז, 1719-1630

הופיעה לראשונה על במת התיאטרון ב-8 בדצמבר 1660

בתקופת הרנסנס באירופה נאסר על נשים להופיע כשחקניות על הבמה, ותפקידי נשים גולמו על ידי שחקנים גברים; הדבר יצר לא מעט מצבים מביכים והעלה חששות ל”פגיעה במוסר” (כלומר, הצגה ועידוד של הומוסקסואליות). ב-1660, עם השבת שלטונה של המלוכה האנגלית, הורה המלך צ’ארלס השני כי תפקידי נשים יגולמו מעתה ע”י שחקניות. וכך, היום, לפני 358 שנים, הופיעה לראשונה אישה – מרגרט יוז בת ה-30 – על במת התיאטרון האנגלי, בתפקיד דסדמונה במחזה “אותלו” של שייקספיר. היא הקסימה את הקהל, התקבלה באהדה רבה, הפכה לידוענית ופתחה את הדרך לשחקניות רבות נוספות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן מאת סר פיטר ללי, 1672; מתוך אתר מוזיאון ג’ונסון לאמנות, אוניברסיטת קורנל בניו יורק

התמונה הקטנה מתוך סיפור עליה בבלוג על נשים גדולות מהמאה ה-17

רגיל

איילין אגר

איילין פורסטר אגר, 1991-1899

היום, לפני 119 שנים, נולדה איילין אגר, ציירת, צלמת ופסלת בריטית. בשנות השלושים הייתה שותפה למהפכת האמנות הסוריאליסטית באירופה, ונחשבת למי שהביאה את הזרם הזה ל”קבוצת לונדון” האוונגרדית. ב-1936 הייתה האישה היחידה שיצירותיה הוצגו בתערוכה הבינלאומית בלונדון. בהמשך שינתה כיוון לטאשיזם, זרם מופשט ואינטואיטיבי יותר. ביצירתה טשטשה את גבולות המגדר, שיחקה עם חומרים ומרקמים, וביטאה את הרעיון פורץ הדרך, המזוהה היום עם אמנות מיצג, שהחיים עצמם מהווים תהליך מתמשך של ביטוי יצירתי. עד היום ניכרת השפעתה גם בעולם האמנות וגם בעולם האופנה.

ויקיפדיה

מידע נוסף באתר “סיפורי אמנות”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קולאז’ תמונות שלה שיצרה בשנות ה-80, ובמרכזו “כובע טקסי לאכילת מרק בויאבז” [מקור]

בתמונה הקטנה: אגר בפריז, שנות ה-20 [מקור]

רגיל

אנה לאונאוונס

אנה הנרייטה אדוארדס לאונאוונס, 1915-1831

היום, לפני 187 שנים, נולדה אנה לאונאוונס, סופרת מסעות, מחנכת ואקטיביסטית בריטית-הודית. ב-1870 התפרסם ספרה המצליח, “האומנת האנגלייה בחצר מלך סיאם”, שתיאר את חוויותיה כמורה של נשותיו וילדיו של המלך מונגקאט מסיאם (כיום תאילנד) ואת ביקורתה על חצר המלך, על מוסד העבדות ועל מעמד הנשים. היא חיה וכתבה גם באוסטרליה, בסינגפור, ברוסיה ובארה”ב, ולבסוף השתקעה בקנדה, שם הייתה לסופרג’יסטית וממייסדות מועצת הנשים המקומית ומכללת נובה סקוטיה לאמנות ועיצוב, המוסד הראשון בקנדה שהעניק תואר באמנות. כתביה ודמותה היוו השראה לספרים, לסרטים ולמחזות.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: דיוקן, שנת 1862~

התמונה הקטנה: דיוקן מאת רוברט האריס, שנת 1905~

(התמונות מתוך ויקיפדיה)

רגיל

דורין לורנס

דורין דלסיטה לורנס, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה דורין לורנס, מורה לחינוך מיוחד ואקטיביסטית בריטית ילידת ג’מייקה. ב-1993 נרצח בנה סטפן על רקע גזעני בלונדון, והיא האשימה את המשטרה בחקירה לא-מקצועית ממניעים גזעניים. בזכות תמיכה שגייסה מצד רבים בקהילה, בתקשורת ובפוליטיקה, הוקמה ועדת חקירה ציבורית שהכריעה ב-1999 כי המשטרה אכן “גזענית באופן ממוסד” וכי יש להעמיד למשפט חוזר את מבצעי הרצח (שזוכו מ”חוסר ראיות”) – קביעה מהפכנית במשפט הפלילי. מאז, לורנס קידמה רפורמה בעבודת המשטרה, ייסדה קרן ע”ש בנה לחינוך לסובלנות ופועלת למען צדק לקורבנות פשעים גזעניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת על רקע תמונת בנה [מקור]

בתמונה הקטנה: צילום של פרנקלין רוג’רס במסגרת פרויקט צילום של נשים מרקעים מגוונים הנאבקות על צדק חברתי “מסירות – דיוקן של לורטה”, 2018 [מקור]

רגיל

איזבלה בירד

איזבלה לוסי בירד-בישופ, 1904-1831

היום, לפני 187 שנים, נולדה איזבלה בירד, חוקרת ארצות, סופרת וצלמת בריטית-סקוטית. בצעירותה חלתה, ולשם הבראה נשלחה להפליג לארה”ב ולקנדה; את רשמיה מהמסע תיארה בספר “אישה אנגלייה באמריקה”, שראה אור ב-1856. מסעותיה הבאים, שברובם טיילה בגפה, גם באזורים נידחים, היו לאוסטרליה ולהוואי, למזרח הרחוק, לפרס ולסיני. ב-1888 ייסדה שני בתי חולים בטיבט ובהודו. ב-1901, בגיל 70, ערכה את מסעה האחרון להרי האטלס. היא כתבה בפירוט על חוויותיה, וספרי המסעות שלה העניקו לה מעמד של ידוענית. בירד הייתה החברה הראשונה בחברה הגאוגרפית המלכותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן משנת 1890

בתמונה הקטנה: עם המצלמה שלה, בשנטאו שבמחוז גואנדונג שבדרום סין, בשנים 1897-1894

רגיל

אליס סטיוארט

אליס מרי סטיוארט, 2002-1906

היום, לפני 112 שנים, נולדה אליס סטיוארט, רופאה ואפידמיולוגית בריטית. ב-1942 הוקמה באוקספורד מחלקה לרפואה מונעת ורפואה סוציאלית, וכמנהלת המחלקה היא בחנה בעיות בריאותיות שמהן סבלו פועלים, למשל במפעלי תחמושת בזמן מלחמה. בשנות ה-50 הדגימה לראשונה קשר בין צילומי רנטגן של נשים הרות לבין מחלות של ילדיהן, מחקר שהתקבל בספק ומסקנותיו יושמו רק כעבור שנים רבות. סטיוארט חקרה גם מחלות בקרב עובדי מפעל לייצור פלוטוניום, והראתה את הנזק העצום הנגרם מחשיפה לקרינה, אפילו בכמויות קטנות. ב-1986 הייתה הזוכה הראשונה ב”פרס הקיום הנכון”.

ויקיפדיה

עוד על תחום הרפואה הסוציאלית, השואף לקדם מודעות והבנה לאופנים שבהם משפיעים גורמים סוציו-אקונומיים על בריאות ועל גישה לשירותי רפואה, וליצור תנאים לחברה בריאה יותר על-סמך הבנות אלה

עוד על “פרס הקיום הנכון“, המכונה פרס נובל האלטרנטיבי, המוענק על הישגים בתחומים כגון זכויות אדם, סביבתנות, פיתוח בר-קיימא, בריאות וחינוך

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בקונגרס האירופי החמישי של האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (IPPNW), קובנטרי, בריטניה, 1990

בתמונה הקטנה: עם קבוצת רופאים ואחיות באדינבורו, סקוטלנד, במחאה על פצצות הגרעין. על המיטה שלד עם כתובת “NHS” (שירות הבריאות הלאומי של בריטניה) ותחתיו הכיתוב “מיטות ולא פצצות”

רגיל

ג’ולי אנדרוז

דיים ג’וליה אליזבת אנדרוז, נולדה ב-1935

היום, לפני 83 שנים, נולדה ג’ולי אנדרוז, שחקנית וזמרת אנגלייה, עטורת פרסי אוסקר, גלובוס הזהב, גראמי, באפט”א ואמי. בזכות כישרונה האדיר, כבר בגיל 12 הופיעה על בימות לונדון. בגיל 20 לוהקה ל”גבירתי הנאווה”, המחזמר המצליח ביותר בברודוויי אי-פעם. על תפקידה הראשון בקולנוע, כמרי פופינס, זכתה באוסקר בגיל 29; שנה אחר כך כיכבה ב”צלילי המוזיקה”, מהסרטים המצליחים ביותר בכל הזמנים. בשנים האחרונות דיבבה סרטים, ביניהם “שרק” ו”המיניונים”, ויחד עם בתה אמה כתבה סדרת ספרי ילדים מהנמכרות ביותר באמריקה ויצרה תוכנית המציגה לילדים את עולם התיאטרון והאמנות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אנדרוז ביום הולדתה השמונים, 2015 (זכויות לאלברטו אי. רודריגז/גטי אימג’ז)

התמונה הקטנה: מתוך “צלילי המוזיקה”, 1965

רגיל

ברברה באטריק

ברברה באטריק, נולדה ב-1930

היום, לפני 88 שנים, נולדה ברברה באטריק, מתאגרפת בריטית, מחלוצות אגרוף הנשים בעולם. אל מול ביקורות שתיארו אותה כ”מבישה”, “מפלצתית” ו”עלבון לנשיות”, היא החלה ב-1948 להופיע בקרנבלים באירופה ובארה”ב כמתאגרפת, והתמודדה גם מול גברים בקרבות ראווה. במהרה הייתה לאלופת העולם הראשונה באגרוף נשים מקצועני, ואחד הקרבות שבהם השתתפה, בקנדה, היה קרב הנשים הראשון ששודר. ב-1960, בעת הריונה הראשון, פרשה כשהיא בלתי-מנוצחת במשקל זבוב ותרנגול. ב-1989 הקימה את הפדרציה הבינלאומית לאגרוף נשים, וב-2012 הוכנסה להיכל התהילה הבינלאומי לאגרוף.

ויקיפדיה

אתר הפדרציה הבינלאומית לאגרוף נשים (WIBF)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: באטריק עולה לזירה, שנות ה-50
בתמונה הקטנה: באטריק מפגינה כישורי אגרוף גם בגיל 86, מתוך סרטון קצרצר לקידום הסרט הדוקומנטרי “Unladylike”, על מאבקן של נשים להתאגרף

רגיל

איימי ויינהאוס

איימי ג’ייד ויינהאוס, 2011-1983

היום, לפני 35 שנים, נולדה איימי ויינהאוס, זמרת-יוצרת יהודייה-בריטית, מהמוזיקאיות הבולטות בשני העשורים האחרונים. סגנונה האקלקטי עירב ז’אנרים רבים, בהם סול, סקא, ג’אז ורית’ם אנד בלוז. ב-2006 יצא אלבומה השני, Back to Black, האלבום הנמכר ביותר בעולם ב-2007, שהפך אותה לאמנית הבריטית הראשונה שזכתה בחמישה פרסי גראמי באותה השנה, כולל תגלית השנה, תקליט השנה ושיר השנה. היא זכתה גם בפרס הזמרת הטובה ביותר בבריטניה לשנת 2007, ובפרסים רבים נוספים. ביולי 2011 הפכה למרבה הצער לחלק מ”מועדון 27” כשנפטרה בביתה שבלונדון מהרעלת אלכוהול.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ויינהאוס מופיעה בטקס פרסי MTV, לוס אנג’לס 2007

בתמונה הקטנה: מאחורי הקלעים עם הלהקה המלווה שלה, 2009

רגיל

אפואה דורקנו

אפואה דורקנו, 2014-1949

היום, לפני 69 שנים, נולדה אפואה דורקנו, אקטיביסטית גאנית-בריטית, יוזמת התנועה הגלובלית לביטול הנוהג של מילת נשים. היא עבדה כאחות בבתי חולים בלונדון, כשבמהלך הכשרתה כמיילדת התוודעה לתופעה של מילת נשים. היא הובילה משלחת של ארגון זכויות אדם בינלאומי לאפריקה על מנת לאסוף נתונים על היקף הנוהג, שב-1980 פרסמה את אחד הדוחות הראשונים על מילת נשים בעולם. ב-1983 ייסדה דורקנו מרכז מחקר ופיתוח למען בריאות האישה, וכן שימשה כיועצת מיוחדת לארגון הבריאות העולמי, על מנת שהסוגיה “תהפוך מבעיה שאין לה הכרה לסוגיה מרכזית עבור ממשלות ברחבי העולם”.

ויקיפדיה

עוד על מנהג מילת נשים והמאבק למניעתו

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מרצה בכנס TED, דצמבר 2013 (צילום: אופי סנדו)

בתמונה הקטנה: צילום של גרהם טרנר ל”גרדיאן”, 2014

רגיל

ג’יין לודון

ג’יין ווב לודון, 1858-1807

היום, לפני 211 שנים, נולדה ג’יין לודון, סופרת אנגלייה, מחלוצות תחום המדע הבדיוני. בגיל 17 נותרה יתומה וחסרת פרוטה, והחליטה להתפרנס מכתיבה. ב-1827 יצא לאור ספרה הראשון, “המומיה”, רומן מוזר ופרוע המתרחש במאה ה-22; בשונה מיצירות מד”ב מוקדמות רבות, העתיד לפי לודון לא תואר כדומה לקיים בשינויים קלים אלא כלל שינויים מהפכניים בטכנולוגיה, במדע, בחברה ואפילו באופנה, כמו רובוטים רפואיים, אינטרנט ומכנסי נשים. היא כתבה גם מדריכי גינון פופולריים, אשר לראשונה מסגרו את הגינון כתחביב המתאים גם לנשים צעירות ולאו דווקא כאמנות הדורשת רמה גבוהה של מומחיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור מתוך אחד ממדריכי הגינון של ג’יין לודון, 1842

רגיל

קרוליין הסלט

דיים קרוליין הארייט הסלט, 1957-1895

“החשמל סולל דרך גבוהה יותר עבור נשים – נשים המשוחררות מעבודות פרך, שיש להן זמן להגות בחייהן… אנו צועדים לעבר עידן שבו הפן הרוחני הגבוה יותר של החיים יימצא בהתפתחות חופשית יותר, והדבר יתאפשר רק כאשר נשים תשוחררנה מעבודות הפרך השוחקות את הנשמה. אני רוצה שלכל אישה יהיה הפנאי להכיר יותר לעומק את הסוגיות העומדות על סדר היום.”

היום, לפני 123 שנים, נולדה קרוליין הסלט, מהנדסת אלקטרוניקה ופעילת זכויות נשים אנגלייה. היא עבדה כפקידה בחברה לייצור דוודים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 קיבלה שם הכשרה בסיסית בהנדסה והחלה לפעול למען קידום נשים בעולם האלקטרוניקה. בשנות ה-20 הייתה נשיאת ההתאחדות האלקטרית לנשים, שפעלה לרתום את יתרונות החשמל למען שחרור נשים ממטלות משק הבית כך שתוכלנה לממש את שאיפותיהן מחוץ לבית. הסלט הייתה, בין היתר, נציגת בריטניה בכנסים עולמיים על אנרגיה, נשיאת הפדרציה העולמית לנשות מקצוע וחברת הוועדה לעבודת נשים במשרד העבודה הבינלאומי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך חשבון הטוויטר של ארכיון הספרייה של IET – המכון להנדסה וטכנולוגיה בבריטניה
התמונה הקטנה: מתוך כתבה על 10 נשים פורצות דרך בהנדסה באתר “איך דברים עובדים”

 

רגיל

שרה פורבס בונטה

שרה פורבס בונטה, 1880-1843

היום, לפני 138 שנים, הלכה לעולמה שרה פורבס בונטה, נסיכת בני היורובה שבמערב אפריקה, אזור ניגריה של היום. בגיל 5 התייתמה מהוריה בטבח של צבא דהומיי (ממלכה באזור בנין של היום, ממובילות סחר העבדים האטלנטי דאז) ושועבדה כשפחה למלך – ובמפנה דרמטי נמסרה לקצין בצי המלכותי הבריטי כ”מתנה” למלכה ויקטוריה, שהתרשמה מאוד מחוכמתה יוצאת הדופן ומכישרונה המוזיקלי של הצעירה, אימצה אותה כבת חסות ומימנה את השכלתה. לימים נישאה שרה לאיש עסקים עשיר מסיירה לאון ושבה עמו לאפריקה. כמה מצאצאיה נמנים היום עם האריסטוקרטיה של ניגריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: דיוקנאות של שרה פורבס בונטה מאת קאמי סילבי, ספטמבר 1862. מהדיוקנאות המצולמים הראשונים של אדם שחור, מוצגים היום בגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון

רגיל

לואיזה גארט אנדרסון

ד”ר לואיזה גארט אנדרסון, 1943-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה לואיזה גארט אנדרסון, חלוצה בתחום הרפואה וסופרג’יסטית אנגלייה. היא למדה ועבדה כמנתחת בביה”ס הלונדוני לרפואה לנשים, שנוסד ע”י אמה, אליזבת גארט אנדרסון, הרופאה המוסמכת הראשונה. ב-1910 הייתה במשלחת שהציגה בפני ראש ממשלת בריטניה דרישה לאפשר לנשים את זכות ההצבעה, וכן הייתה חברת האיגוד החברתי והפוליטי של נשות בריטניה. במהלך מלחה”ע ה-1, לאחר שהצעותיה נדחו ע”י הרשויות בבריטניה, התנדבה לצבא צרפת כמנתחת ראשית בחיל הרפואה לנשים והקימה בתי חולים צבאיים שאוישו כולם ע”י נשים – מהמנתחות ועד הסניטריות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם כלביה ויליאם וגארט, סביבות 1915

בתמונה הקטנה: עם אמה, 1876. מתוך הספר “בנות גארט החלוצות – לשבור את המחסומים העומדים בפני נשים” (2008)

רגיל

ספייס גירלז

ספייס גירלז, הסינגל הראשון של הלהקה יצא ב-1996

היום, לפני 22 שנים, הוציאה להקת הבנות הבריטית “ספייס גירלז” את סינגל הבכורה שלהן. שנה וחצי קודם לכן, ויקטוריה אדמס-בקהאם (פוֹש), מלאני בראון (סקארי), אמה בנטון (בייבי), מלאני צ’יסהולם (ספורטי) וג’רי האליוול (ג’ינג’ר) נבחרו מבין מאות מתמודדות, עברו לגור יחד וערכו חזרות ימים ולילות. השיר, “Wannabe”, טיפס במהרה לראש מצעדי הפזמונים ב-37 מדינות בעולם, ונחשב עד היום לסינגל הבכורה הנמכר בכל הזמנים. מאז מכרה הלהקה כ-85 מיליון תקליטים ונחשבת ללהקת הבנות המצליחה בעולם. ב-2007 נמכרו כל הכרטיסים – 23,000 – למופע האיחוד של הלהקה בלונדון תוך 38 שניות בלבד.

 

“יו! אני אגיד לך מה אני רוצה, מה אני באמת באמת רוצה
אז תגידי לי מה את רוצה, מה את באמת באמת רוצה
אני אגיד לך מה אני רוצה, מה אני באמת באמת רוצה
אז תגידי לי מה את רוצה, מה את באמת באמת רוצה
אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה
באמת באמת באמת רוצה זיג-א-זיג-אה

אם אתה רוצה עתיד איתי, תשכח ממה שהיה
אם אתה רוצה להשיג אותי, כדאי שזה יהיה מהר
אל תבזבז עכשיו את הזמן היקר שלי
תתאפס על עצמך ונוכל להיות לגמרי סבבה

אני אגיד לך מה אני רוצה, מה אני באמת באמת רוצה
אז תגידי לי מה את רוצה, מה את באמת באמת רוצה
אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה
באמת באמת באמת רוצה זיג-א-זיג-אה

אם אתה רוצה לאהוב אותי, תסתדר עם החברות שלי
(חייב להסתדר עם החברות)
כדי שזה יהיה לנצח, תדע שהחברות לא תיגמר
אם אתה רוצה לאהוב אותי, אתה חייב לשחרר
רק לקחת אולי יותר קל, אבל ככה זה יהיה

או, מה אתה חושב על זה
עכשיו שאתה יודע איך אני מרגישה?
תגיד, אתה יכול להתמודד עם האהבה שלי? אתה אמיתי?
(אתה אמיתי?)
אנ’לא אברח מזה, אני אתן לך צ’אנס
ואם באמת תציק לי אני פשוט אגיד שלום

יו! אני אגיד לך מה אני רוצה, מה אני באמת באמת רוצה
אז תגידי לי מה את רוצה, מה את באמת באמת רוצה
אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה
באמת באמת באמת רוצה זיג-א-זיג-אה

אם אתה רוצה לאהוב אותי, תסתדר עם החברות שלי
(חייב להסתדר עם החברות)
כדי שזה יהיה לנצח, תדע שהחברות לא תיגמר
אם אתה רוצה לאהוב אותי, אתה חייב לשחרר
(אתה חייב לשחרר)
רק לקחת אולי יותר קל, אבל ככה זה יהיה

אז הנה הסיפור מא’ ועד ת’:
אתה רוצה להיות איתי? אתה צריך להקשיב
יש את אמה, שאוהבת את כל האמת בפנים
ג’רי ומל סי אוהבות לעוף על החיים
ויקטוריה לא באה סתם, היא גברת אמיתית
ומה איתי? … אה, אתה תראה

תזיז ת’גוף יפה ותנענע הכול
תזיז ת’גוף יפה ותנענע הכול

אם אתה רוצה לאהוב אותי, תסתדר עם החברות שלי
(חייב להסתדר עם החברות)
כדי שזה יהיה לנצח, תדע שהחברות לא תיגמר
אם אתה רוצה לאהוב אותי, אתה חייב לשחרר
(אתה חייב לשחרר)
רק לקחת אולי יותר קל, אבל ככה זה יהיה

אם אתה רוצה לאהוב אותי
אתה חייב, אתה חייב, אתה חייב, אתה חייב, אתה חייב
להזיז, להזיז, להזיז, להזיז (כדי שזה יהיה לנצח)
תזיז ת’גוף יפה ותנענע הכול
תזיז ת’גוף יפה ותנענע הכול
הא, הא, הא, הא, הא
תזיז ת’גוף יפה ותנענע הכול
תזיז ת’גוף יפה וזיג-א-זיג-אה

אם אתה רוצה לאהוב אותי…”

הקליפ הרשמי של “wannabe” ביוטיוב

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בסי ריינר פארקס

בסי ריינר פארקס, 1925-1829

היום, לפני 189 שנים, נולדה בסי ריינר פארקס, סופרת, משוררת, עיתונאית ופעילה למען זכויות נשים באנגליה. היא הייתה חברה בתנועת הנשים המאורגנת הראשונה באנגליה, שהפעילה בכיכר לנגהם בלונדון מועדון קריאה ובית קפה שהיוו מרחב לדיון ולפעולה למען שיפור מעמדן וזכויותיהן של נשים, בעיקר זכויות תעסוקה, השכלה, רכוש והצבעה. היא הייתה העורכת הראשית של “הירחון של נשות אנגליה”, אשר נוסד ע”י קבוצת לנגהם ב-1858 והיה כתב-העת הראשון שקידם ופרסם את פועלן של נשות התקופה לצד סיקור נשים בולטות בהיסטוריה, שירה שכתבו נשים וחדשות רלוונטיות לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליס פרנקלין

אליס קרוליין פרנקלין, 1964-1885

היום, לפני 133 שנים, נולדה אליס פרנקלין, פעילה פמיניסטית בריטית. עם פרוץ מלחה”ע ה-1, היא סייעה למשרד החקלאות וארגנה את “צבא הקרקע של הנשים”, ארגון אזרחי שסיפק לחוות כוח עבודה נשי במקום הגברים שיצאו למלחמה. ב-1919 הייתה ממייסדות “חברת הנשים הבריטיות” לסיוע לנשים שמצאו עצמן לאחר המלחמה ללא עבודה (ו/או ללא בעל מפרנס), ארגון שהיה א-פוליטי ומכיל ונתן מקום משמעותי גם לנשים פמיניסטיות וללסביות. היא הייתה דמות מפתח בייסוד “גילדת נשות העיר”, שפעלה למען שוויון אזרחי ותעסוקתי, וכן כיהנה כמזכירת הליגה היהודית לסופרג’יזם לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך “לונדון גאזט”, 1931 – פרנקלין מקבלת מהמלך אות קצונה של המסדר המצוין ביותר של האימפריה הבריטית על פועלה לפתרון מצוקתן האישית והכלכלית של נשים שנפלטו אל מחוץ למעגל העבודה לאחר מלחמת העולם הראשונה

בתמונה הקטנה: נשות “צבא הקרקע” של בריטניה קוצרות סלק (1942-3)