עמוד 1
רגיל

ג’יין לודון

ג’יין ווב לודון, 1858-1807

היום, לפני 211 שנים, נולדה ג’יין לודון, סופרת אנגלייה, מחלוצות תחום המדע הבדיוני. בגיל 17 נותרה יתומה וחסרת פרוטה, והחליטה להתפרנס מכתיבה. ב-1827 יצא לאור ספרה הראשון, “המומיה”, רומן מוזר ופרוע המתרחש במאה ה-22; בשונה מיצירות מד”ב מוקדמות רבות, העתיד לפי לודון לא תואר כדומה לקיים בשינויים קלים אלא כלל שינויים מהפכניים בטכנולוגיה, במדע, בחברה ואפילו באופנה, כמו רובוטים רפואיים, אינטרנט ומכנסי נשים. היא כתבה גם מדריכי גינון פופולריים, אשר לראשונה מסגרו את הגינון כתחביב המתאים גם לנשים צעירות ולאו דווקא כאמנות הדורשת רמה גבוהה של מומחיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור מתוך אחד ממדריכי הגינון של ג’יין לודון, 1842

רגיל

קרוליין הסלט

דיים קרוליין הארייט הסלט, 1957-1895

“החשמל סולל דרך גבוהה יותר עבור נשים – נשים המשוחררות מעבודות פרך, שיש להן זמן להגות בחייהן… אנו צועדים לעבר עידן שבו הפן הרוחני הגבוה יותר של החיים יימצא בהתפתחות חופשית יותר, והדבר יתאפשר רק כאשר נשים תשוחררנה מעבודות הפרך השוחקות את הנשמה. אני רוצה שלכל אישה יהיה הפנאי להכיר יותר לעומק את הסוגיות העומדות על סדר היום.”

היום, לפני 123 שנים, נולדה קרוליין הסלט, מהנדסת אלקטרוניקה ופעילת זכויות נשים אנגלייה. היא עבדה כפקידה בחברה לייצור דוודים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 קיבלה שם הכשרה בסיסית בהנדסה והחלה לפעול למען קידום נשים בעולם האלקטרוניקה. בשנות ה-20 הייתה נשיאת ההתאחדות האלקטרית לנשים, שפעלה לרתום את יתרונות החשמל למען שחרור נשים ממטלות משק הבית כך שתוכלנה לממש את שאיפותיהן מחוץ לבית. הסלט הייתה, בין היתר, נציגת בריטניה בכנסים עולמיים על אנרגיה, נשיאת הפדרציה העולמית לנשות מקצוע וחברת הוועדה לעבודת נשים במשרד העבודה הבינלאומי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך חשבון הטוויטר של ארכיון הספרייה של IET – המכון להנדסה וטכנולוגיה בבריטניה
התמונה הקטנה: מתוך כתבה על 10 נשים פורצות דרך בהנדסה באתר “איך דברים עובדים”

 

רגיל

שרה פורבס בונטה

שרה פורבס בונטה, 1880-1843

היום, לפני 138 שנים, הלכה לעולמה שרה פורבס בונטה, נסיכת בני היורובה שבמערב אפריקה, אזור ניגריה של היום. בגיל 5 התייתמה מהוריה בטבח של צבא דהומיי (ממלכה באזור בנין של היום, ממובילות סחר העבדים האטלנטי דאז) ושועבדה כשפחה למלך – ובמפנה דרמטי נמסרה לקצין בצי המלכותי הבריטי כ”מתנה” למלכה ויקטוריה, שהתרשמה מאוד מחוכמתה יוצאת הדופן ומכישרונה המוזיקלי של הצעירה, אימצה אותה כבת חסות ומימנה את השכלתה. לימים נישאה שרה לאיש עסקים עשיר מסיירה לאון ושבה עמו לאפריקה. כמה מצאצאיה נמנים היום עם האריסטוקרטיה של ניגריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: דיוקנאות של שרה פורבס בונטה מאת קאמי סילבי, ספטמבר 1862. מהדיוקנאות המצולמים הראשונים של אדם שחור, מוצגים היום בגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון

רגיל

לואיזה גארט אנדרסון

ד”ר לואיזה גארט אנדרסון, 1943-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה לואיזה גארט אנדרסון, חלוצה בתחום הרפואה וסופרג’יסטית אנגלייה. היא למדה ועבדה כמנתחת בביה”ס הלונדוני לרפואה לנשים, שנוסד ע”י אמה, אליזבת גארט אנדרסון, הרופאה המוסמכת הראשונה. ב-1910 הייתה במשלחת שהציגה בפני ראש ממשלת בריטניה דרישה לאפשר לנשים את זכות ההצבעה, וכן הייתה חברת האיגוד החברתי והפוליטי של נשות בריטניה. במהלך מלחה”ע ה-1, לאחר שהצעותיה נדחו ע”י הרשויות בבריטניה, התנדבה לצבא צרפת כמנתחת ראשית בחיל הרפואה לנשים והקימה בתי חולים צבאיים שאוישו כולם ע”י נשים – מהמנתחות ועד הסניטריות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם כלביה ויליאם וגארט, סביבות 1915

בתמונה הקטנה: עם אמה, 1876. מתוך הספר “בנות גארט החלוצות – לשבור את המחסומים העומדים בפני נשים” (2008)

רגיל

ספייס גירלז

ספייס גירלז, הסינגל הראשון של הלהקה יצא ב-1996

היום, לפני 22 שנים, הוציאה להקת הבנות הבריטית “ספייס גירלז” את סינגל הבכורה שלהן. שנה וחצי קודם לכן, ויקטוריה אדמס-בקהאם (פוֹש), מלאני בראון (סקארי), אמה בנטון (בייבי), מלאני צ’יסהולם (ספורטי) וג’רי האליוול (ג’ינג’ר) נבחרו מבין מאות מתמודדות, עברו לגור יחד וערכו חזרות ימים ולילות. השיר, “Wannabe”, טיפס במהרה לראש מצעדי הפזמונים ב-37 מדינות בעולם, ונחשב עד היום לסינגל הבכורה הנמכר בכל הזמנים. מאז מכרה הלהקה כ-85 מיליון תקליטים ונחשבת ללהקת הבנות המצליחה בעולם. ב-2007 נמכרו כל הכרטיסים – 23,000 – למופע האיחוד של הלהקה בלונדון תוך 38 שניות בלבד.

 

“יו! אני אגיד לך מה אני רוצה, מה אני באמת באמת רוצה
אז תגידי לי מה את רוצה, מה את באמת באמת רוצה
אני אגיד לך מה אני רוצה, מה אני באמת באמת רוצה
אז תגידי לי מה את רוצה, מה את באמת באמת רוצה
אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה
באמת באמת באמת רוצה זיג-א-זיג-אה

אם אתה רוצה עתיד איתי, תשכח ממה שהיה
אם אתה רוצה להשיג אותי, כדאי שזה יהיה מהר
אל תבזבז עכשיו את הזמן היקר שלי
תתאפס על עצמך ונוכל להיות לגמרי סבבה

אני אגיד לך מה אני רוצה, מה אני באמת באמת רוצה
אז תגידי לי מה את רוצה, מה את באמת באמת רוצה
אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה
באמת באמת באמת רוצה זיג-א-זיג-אה

אם אתה רוצה לאהוב אותי, תסתדר עם החברות שלי
(חייב להסתדר עם החברות)
כדי שזה יהיה לנצח, תדע שהחברות לא תיגמר
אם אתה רוצה לאהוב אותי, אתה חייב לשחרר
רק לקחת אולי יותר קל, אבל ככה זה יהיה

או, מה אתה חושב על זה
עכשיו שאתה יודע איך אני מרגישה?
תגיד, אתה יכול להתמודד עם האהבה שלי? אתה אמיתי?
(אתה אמיתי?)
אנ’לא אברח מזה, אני אתן לך צ’אנס
ואם באמת תציק לי אני פשוט אגיד שלום

יו! אני אגיד לך מה אני רוצה, מה אני באמת באמת רוצה
אז תגידי לי מה את רוצה, מה את באמת באמת רוצה
אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה
באמת באמת באמת רוצה זיג-א-זיג-אה

אם אתה רוצה לאהוב אותי, תסתדר עם החברות שלי
(חייב להסתדר עם החברות)
כדי שזה יהיה לנצח, תדע שהחברות לא תיגמר
אם אתה רוצה לאהוב אותי, אתה חייב לשחרר
(אתה חייב לשחרר)
רק לקחת אולי יותר קל, אבל ככה זה יהיה

אז הנה הסיפור מא’ ועד ת’:
אתה רוצה להיות איתי? אתה צריך להקשיב
יש את אמה, שאוהבת את כל האמת בפנים
ג’רי ומל סי אוהבות לעוף על החיים
ויקטוריה לא באה סתם, היא גברת אמיתית
ומה איתי? … אה, אתה תראה

תזיז ת’גוף יפה ותנענע הכול
תזיז ת’גוף יפה ותנענע הכול

אם אתה רוצה לאהוב אותי, תסתדר עם החברות שלי
(חייב להסתדר עם החברות)
כדי שזה יהיה לנצח, תדע שהחברות לא תיגמר
אם אתה רוצה לאהוב אותי, אתה חייב לשחרר
(אתה חייב לשחרר)
רק לקחת אולי יותר קל, אבל ככה זה יהיה

אם אתה רוצה לאהוב אותי
אתה חייב, אתה חייב, אתה חייב, אתה חייב, אתה חייב
להזיז, להזיז, להזיז, להזיז (כדי שזה יהיה לנצח)
תזיז ת’גוף יפה ותנענע הכול
תזיז ת’גוף יפה ותנענע הכול
הא, הא, הא, הא, הא
תזיז ת’גוף יפה ותנענע הכול
תזיז ת’גוף יפה וזיג-א-זיג-אה

אם אתה רוצה לאהוב אותי…”

הקליפ הרשמי של “wannabe” ביוטיוב

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בסי ריינר פארקס

בסי ריינר פארקס, 1925-1829

היום, לפני 189 שנים, נולדה בסי ריינר פארקס, סופרת, משוררת, עיתונאית ופעילה למען זכויות נשים באנגליה. היא הייתה חברה בתנועת הנשים המאורגנת הראשונה באנגליה, שהפעילה בכיכר לנגהם בלונדון מועדון קריאה ובית קפה שהיוו מרחב לדיון ולפעולה למען שיפור מעמדן וזכויותיהן של נשים, בעיקר זכויות תעסוקה, השכלה, רכוש והצבעה. היא הייתה העורכת הראשית של “הירחון של נשות אנגליה”, אשר נוסד ע”י קבוצת לנגהם ב-1858 והיה כתב-העת הראשון שקידם ופרסם את פועלן של נשות התקופה לצד סיקור נשים בולטות בהיסטוריה, שירה שכתבו נשים וחדשות רלוונטיות לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליס פרנקלין

אליס קרוליין פרנקלין, 1964-1885

היום, לפני 133 שנים, נולדה אליס פרנקלין, פעילה פמיניסטית בריטית. עם פרוץ מלחה”ע ה-1, היא סייעה למשרד החקלאות וארגנה את “צבא הקרקע של הנשים”, ארגון אזרחי שסיפק לחוות כוח עבודה נשי במקום הגברים שיצאו למלחמה. ב-1919 הייתה ממייסדות “חברת הנשים הבריטיות” לסיוע לנשים שמצאו עצמן לאחר המלחמה ללא עבודה (ו/או ללא בעל מפרנס), ארגון שהיה א-פוליטי ומכיל ונתן מקום משמעותי גם לנשים פמיניסטיות וללסביות. היא הייתה דמות מפתח בייסוד “גילדת נשות העיר”, שפעלה למען שוויון אזרחי ותעסוקתי, וכן כיהנה כמזכירת הליגה היהודית לסופרג’יזם לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך “לונדון גאזט”, 1931 – פרנקלין מקבלת מהמלך אות קצונה של המסדר המצוין ביותר של האימפריה הבריטית על פועלה לפתרון מצוקתן האישית והכלכלית של נשים שנפלטו אל מחוץ למעגל העבודה לאחר מלחמת העולם הראשונה

בתמונה הקטנה: נשות “צבא הקרקע” של בריטניה קוצרות סלק (1942-3)

רגיל

ליידי מרי וורטלי מונטגו

ליידי מרי וורטלי מונטגו, 1762-1689

היום, לפני 329 שנים, נולדה ליידי מרי וורטלי מונטגו, אצילה, כותבת ומשוררת אנגלייה. כתביה מתארים ומבקרים, בין היתר, את העמדה החברתית דאז כלפי נשים, המעכבת את התפתחותן האינטלקטואלית והחברתית. היא הייתה הראשונה שכתבה רשמים ממסעותיה באימפריה העות’מאנית, כאשת השגריר הבריטי בטורקיה, וחשפה פנים שונות של אורחות החיים במזרח הקרוב, בעיקר של הנשים. בטורקיה נחשפה גם לחיסון לאבעבועות שחורות, שפותח בסין מאות שנים קודם לכן אך באירופה התייחסו אליו כרפואת אליל, שכנעה את משפחת המלוכה הבריטית להתחסן והביאה להפצת החיסון במערב ובעולם כולו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי מונטגו בלבוש טורקי”, ציור מאת ז’אן אטיין ליאוטאר (~1756)

בתמונה הקטנה: “פופ מתנה אהבים עם ליידי מרי”, ציור שמן מאת ויליאם פאוול פרית (1852), המתאר את ליידי מרי פורצת בצחוק לשמע הצהרת אהבתו של המשורר אלכסנדר פופ

רגיל

פרל קונור-מוגוטסי

פרל סינתיה קונור-מוגוטסי, 2005-1924

היום, לפני 94 שנים, נולדה פרל קונור-מוגוטסי, סוכנת, אמרגנית, שחקנית ופעילה תרבותית מטרינידד, שהייתה חלוצה וכוח מניע בהכרה ובקידום של אמנות קאריבית, אפריקאית ואסיאתית בבריטניה ובעולם המערבי בכלל. עם הגעתה ללונדון ב-1948 הפך ביתה למרכז עבור אמנים לא-לבנים ומהגרים, והיא הייתה הראשונה לייצג בבריטניה שחקנים, רקדנים, מוזיקאים, סופרים וקולנוענים שחורים וממיעוטים אתניים נוספים, הפיקה והפיצה סרטים פורצי דרך בקולנוע הבריטי השחור והקאריבי, ובשנות ה-60 הייתה ממייסדות אחד התיאטראות השחורים הראשונים בבריטניה, “סדנת התיאטרון השחור”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בעלה, הזמר והשחקן אדריק קונור

רגיל

סילביה פנקהרסט

אסטל סילביה פנקהרסט, 1960-1882

היום, לפני 136 שנים, נולדה סילביה פנקהרסט, פעילה פוליטית בריטית. היא פעלה במיוחד למען זכויותיהן של פועלות, וכן עיצבה את הפרסומים של “איגוד הנשים” שייסדה אמה אמלין, מנהיגת התנועה הסופרג’יסטית, וניהלה אז אחותה קריסטבל. אולם במהלך מלחה”ע ה-1 נפער קרע בינה לבין האיגוד, שהשעה את פעילותו לשם תמיכה במלחמה ועודד גיוס חובה, בעוד סילביה הפציפיסטית התנגדה למלחמה, החביאה סרבני מצפון וסייעה לנשים עניות להשיג מזון, תעסוקה ושירותי רפואה ולממש זכויות משפטיות. בשנות ה-30 הפנתה את מרצה למאבק בפשיזם ובקולוניאליזם, ובמיוחד למען שחרור אתיופיה מאיטליה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מפגינה נגד מדיניות בריטניה בהודו, 1932

בתמונה הקטנה: נואמת באירוע של ליגת הנשים הבינלאומית למען חירות ושלום, האג 1915

רגיל

מרגרט פל

מרגרט פל פוקס, 1702-1614

היום, לפני 316 שנים, הלכה לעולמה מרגרט פל, אשת רוח אנגלייה. היא הייתה ממייסדי “אגודת הידידים”, הידועה יותר כקהילת הקווייקרים, ונמנתה עם המטיפים המוקדמים, הרהוטים והבולטים ביותר של הקהילה הנוצרית רודפת השלום. בשל אמונתם כי הקדושה שורה בכל מעשי האדם והאישה וכי קשר ישיר עם האל הוא נחלת הכול, הקווייקרים סלדו ממנהגי כבוד כלפי בני אצולה ושועים ומתיווך של אנשי דת, ובאופן חריג למאה ה-17 קיימו שוויון רוחני והנהגתי מלא בין כל חברי הקהילה, כולל בין נשים וגברים, כפי שהסבירה באחד הכתבים המפורסמים והחשובים של הקהילה “כמורת נשים מוצדקת”.

ויקיפדיה – מרגרט פל

ויקיפדיה – קווייקרים

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סצינה מפורסמת שהתרחשה ב-1663 באולם הולקר בלונדון – ג’ורג’ פוקס, בן זוגה של מרגרט פל (הישובה מאחוריו), אף הוא ממייסדי הקווייקרים, מסרב להישבע נאמנות לכתר, החלטה שבגינה נכלא. היצירה הוצגה באקדמיה המלכותית ב-1864 וזיכתה את האמן היקס במדליית זהב לציור היסטורי.

בתמונה הקטנה: דיוקן של מרגרט פל, סביבות 1860

רגיל

ויויאן וסטווד

דיים ויויאן איזבל וסטווד, נולדה ב-1941

היום, לפני 77 שנים, נולדה ויויאן וסטווד, מעצבת אופנה ואשת עסקים בריטית, שהכניסה את סגנונות האופנה של הפאנק והגל החדש למיינסטרים. מהבוטיק הראשון שלה בלונדון, לצד בן זוגה מלקולם מקלארן, אמרגן להקת ה”סקס פיסטולס”, הובילה את סצינת הפאנק של שנות ה-70 מבחינה אופנתית ומוזיקלית גם יחד. אופנת הפאנק שעיצבה כללה מוטיבים של בדס”מ, כמו שרשראות קשירה וקולרים, לצד איפור ושיער שערורייתיים. רשת החנויות שלה הלכה והתרחבה ברחבי העולם, ומגוון מוצרים שעיצבה הפכו לאייקונים של מאבקים חשובים, כמו פירוק מנשק גרעיני, שינוי האקלים וזכויות אזרח.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ויויאן ווסטווד מפצירה לצרוך פחות במהלך תצוגת אופנה טעונה פוליטית בשבוע האופנה של הגברים בלונדון, 2017 (מקור)

רגיל

קרוליין נורטון

קרוליין נורטון, 1877-1808

היום, לפני 210 שנים, נולדה קרוליין נורטון, אשת חברה וסופרת אנגלייה, שנחשבת עד היום סמל למאבק למען צדק. ב-1836 עזבה את בעלה, שהתברר כקנאי ורכושני, שתיין ואלים, והוא תבע את אחד מחבריה הקרובים, שהיה אז ראש הממשלה, בגין בגידה פלילית עמה. ביהמ”ש דחה את התביעה, אך נורטון לא הורשתה להתגרש, נמנעה ממנה גישה לילדיה והכנסותיה מכתיבה נחשבו של בעלה. היא ניהלה קמפיין רב-תהודה, שבעקבותיו עברו לראשונה חוקים המאפשרים לנשים להיחשב ישות משפטית נפרדת מהבעל בסוגיות כמו משמורת ילדים, גירושין בבית דין אזרחי ושמירה על רכושן לאחר הנישואין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קרוליין נורטון (מימין), סמואל רוג’רס ומריה לואיזה פיפס, בציור של פרנק סטון, סביבות 1845

בתמונה הקטנה: נורטון ב-1863

רגיל

מרגרט בונדפילד

מרגרט גרייס בונדפילד, 1953-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה מרגרט בונדפילד, אקטיביסטית ופוליטיקאית בריטית. בגיל 14 החלה לעבוד בחנות לרקמות כדי לסייע בפרנסת המשפחה, הזדעזעה מתנאי העבודה והפכה לאחת מבכירות המאבק למען זכויות עובדים ולאישה הראשונה שעמדה בראש התאחדות האיגודים המקצועיים בבריטניה. ב-1908 הקימה במפלגת הלייבור שדולה פמיניסטית למען זכות בחירה אוניברסלית, שאינה מוגבלת לפי מגדרו או מעמדו הכלכלי של אדם, אשר הושגה בסופו של דבר ב-1928. בונדפילד נבחרה לראשונה לפרלמנט הבריטי ב-1923 ומונתה לתפקיד שרת העבודה ב-1929 – האישה הראשונה בקבינט הבריטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בונדפילד נושאת נאום לציון 2.2 מיליון חתימות על עצומה למען שלום, שנאספו על ידי הליגה הבינלאומית של נשים לשלום וחירות, אשר נשלחה לוועידת הפירוק מנשק בז’נבה, 1932. (צילום מתוך הארכיון של בית הספר לכלכלה של לונדון)

רגיל

הסטר לוסי סטנהופ

ליידי הסטר לוסי סטנהופ, 1839-1776

היום, לפני 242 שנים, נולדה הסטר לוסי סטנהופ, אשת חברה והרפתקנית בריטית, הנחשבת לחלוצת הארכיאולוגיה של ארץ ישראל. ב-1810 יצאה בבגדי גבר, ללא רעלה, רכובה על אוכף כמנהג הגברים, למסע נדודים בכל אגן הים התיכון. כשהתגלגל לידיה כתב-יד איטלקי מימי הביניים שהצביע על אוצר הקבור תחת חורבות מסגד באשקלון, היא ביקשה וקיבלה מהסולטאן העות’מאני אישור לחפור – וב-1815 הייתה לאדם הראשון בעת המודרנית שנעץ אֵת חפירה באדמת ארץ ישראל. החפירה העלתה שרידי עמודים וכותרות וחרסים, וכן פסל שיש גדול מהתקופה הרומית; אוצר הזהב משאת נפשה לא נמצא.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה לטיטיה בארבוד

אנה לטיטיה בארבוד, 1825-1743

היום, לפני 193 שנים, מתה אנה לטיטיה בארבוד, משוררת, מסאית, סופרת ואשת חינוך אנגלייה. כתביה עסקו בנאורות ובמעלת הרגישות וערערו על הגדרות מסורתיות של נשיות. לשיריה נודעה תרומה מכרעת להתפתחות הכתיבה הרומנטית הבריטית, ספרי הלימוד וספרי הילדים שכתבה היוו מודל פדגוגי במשך יותר ממאה שנים, והאנתולוגיה שערכה על ספרות בריטית במאה ה-18 סייעה בביסוס הקאנון המוכר לנו כיום. מעמדה ההיסטורי בספרות נדחק בשל כוחות שמרניים שהשמיצו אותה, בעיקר מאז שפרסמה שיר המבקר את השתתפות בריטניה במלחמות נפוליאון, ורק בעשורים האחרונים היא זוכה לעדנה מחודשת.

 

“זְכֻיּוֹת הָאִשָּׁה” / אנה לטיטיה בארבוד (1773)

כֵּן, אִשָּׁה פְּצוּעָה, עִמְדִי עַל זְכוּתֵךְ לְהִתְבַּטֵּא!
קוּמִי, אִשָּׁה! זְמַן רָב מִדַּי מְבֻזָּה, דְּחוּיָה, נֶעֱקֶדֶת;
נוֹלַדְתְּ לִמְשֹׁל תַּחַת עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל הַחֹק הַמֻּטֶּה,
הָשִׁיבִי אֶל הַפִּסְגָּה אֶת הָאִימְפֶּרְיָה שֶׁלָּךְ הַמּוּלֶדֶת!

צַעֲדִי קָדִימָה, עוֹטָה שִׁרְיוֹן שְׁמֵימִי נִשְׂגֶּה;
הַטֹּהַר הַמַּלְאָכִי הַזֶּה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִתְלַכְלֵךְ;
לְכִי, הִתְפַּטְּרִי מִשִּׁלְטוֹנוֹ הַיָּהִיר שֶׁל הַגֶּבֶר הַגֵּא,
וְנַשְּׁקִי אֶת הַשַּׁרְבִיט הַמֻּזְהָב שֶׁל כֵּס מַלְכוּתֵךְ.

לְכִי, חִגְרִי לְגוּפֵךְ חֵן וְחֶסֶד וּצְאִי לְהִלָּחֵם;
אִסְפִי אֶת מְלַאי הַתּוֹתָחִים הַמְּנַצְנְצִים בָּאֹפֶק;
נִימָה מְמִסָּה רַכָּה שֶׁל שְׁאָגַת הַתּוֹתָח הָרוֹעֵם,
סֹמֶק לְחַיִּים וְהִסּוּס זָהִיר הֵם לָךְ כְּלֵי נֶשֶׁק.

זְכֻיּוֹתַיִךְ הֵן כְּאִימְפֶּרְיָה: אַל נָא תְּבַקְּשִׁי דַּלָּה –
מֻרְגָּשׁוֹת, לֹא מֻגְדָּרוֹת, תֹּאבַדְנָה בְּדִין וּדְבָרִים;
כְּתַעֲלוּמוֹת קְדוֹשׁוֹת, הַמֻּסְתָּרוֹת מִן הַתְּהִלָּה,
רַחֲקִי מִתִּגְרַת שְׂפָתַיִם וְיִקָּשְׁרוּ לָךְ כְּתָרִים.

נַסִּי אֶת כֹּל אֲשֶׁר הַתּוּשִׁיָּה וְהַיְּצִירָתִיּוּת מַצִּיעוֹת לְשַׁבֵּר,
אֶל אוֹיְבֵי הָאִימְפֶּרְיָה שֶׁלָּךְ שִׁלְחִי בֶּרֶךְ עַקְשָׁנִית;
הִפְכִי אֶת הַגֶּבֶר הַבּוֹגְדָנִי לְמַטָּרָה, לֹא לְחָבֵר;
שֶׁהֲרֵי אַתְּ יְכוֹלָה לְהוֹבִיל, אַךְ לְעוֹלָם לֹא לִהְיוֹת חָפְשִׁית.

כַּבְּדִי אֶת הַמֻּפְקָר, רַסְּנִי אֶת הַזָּדוֹן;
רַכְּכִי אֶת הַזּוֹעֵף, הַבְהִירִי אֶת הַמַּקְדִּיר:
יִהְיוּ חֲסָדַיִךְ נִתְבָּעִים יוֹתֵר מִכָּל דּוֹרוֹן –
מְסַכְּנִים אֶת כֹּל שֶׁהַפָּחוּת מַתִּיר.

אַךְ אַל תְּקַוִּי, צֶלֶם אֱנוֹשׁ נִשְׂגָּב שֶׁאַתְּ,
לְהִוָּתֵר בְּטוּחָה בַּמַּעֲמָד נִשָּׂא זֶה רַב-הָעֵרֶךְ;
מַחֲלִישָׁה וּמֻחְלֶשֶׁת, תְּגַלִּי בַּקָּרוֹב בְּאַחַת
שֶׁקְרִירוּתֵךְ שׁוֹכֶכֶת וְגַאֲוָתֵךְ מְפַנָּה דֶּרֶךְ.

אָז, רַק אָז, תִּנְטְשִׁי כָּל שְׁאַפְתָּנוּת חֲמַקְמַקָּה,
רִסּוּן אוֹ שִׁלְטוֹן לְבָבֵךְ יְעֻמְעַם אַט-אַט,
בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל הַטֶּבַע, כָּךְ לִמְּדַתְנוּ הָאֱמֶת הָרַכָּה,
בְּאַהֲבָה הֲדָדִית אוֹבֶדֶת זְכוּת הָאַחַת.

(תרגום: מתת גולדברג אלון)

 

עוד משיריה של אנה לטיטיה בארבוד

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציור של ריצ’ארד סמואל משנת 1778, המתאר את הנשים כמוזות במקדש אפולו: אליזבת קרטר (משמאל), אנה לטיטיה בארבוד (מימין), אנג’ליקה קאופמן (יושבת). (בציור המקורי מופיעה גם אליזבת אן לינלי)

רגיל

ז’קלין די פרה

ז’קלין מארי די פרה, 1987-1945

היום, לפני 73 שנים, נולדה ז’קלין די פרה, צ’לנית אנגלייה, מגדולי הצ’לנים בכל הזמנים. היא הייתה בת ארבע כששמעה צ’לו בפעם הראשונה, בשידור רדיו, ומאז נעשה צליל הצ’לו חלק בלתי נפרד מחייה. כבר בגיל עשר זכתה בפרס בינלאומי, ובגיל 12 הופיעה בקונצרטים של ה-BBC בלונדון. לכל אורך הקריירה הקצרה שלה הופיעה עם מיטב התזמורות והסולנים, זכתה בפרסים רבים, ונודעה במיוחד בשיתוף הפעולה הפורה שלה עם בן זוגה, הפסנתרן דניאל ברנבוים. לאחר שהחלה לאבד תחושה באצבעות, ב-1973, בגיל 28, אובחנה כחולה בטרשת נפוצה, ועם הזמן לא יכלה לנגן עוד, הפכה למשותקת ולבסוף מתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ז’קלין די פרה, בכיסא גלגלים, מקבלת אות כבוד כחברת המסדר הבריטי מהנסיך פיליפ בארמון בקינגהאם, 1978

רגיל

ארנסטינה רוז

ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז, 1892-1810

“ואם תאמר לי שהתנ”ך מתנגד לזכויותינו? אז אשיב שהדרישות שלנו אינן נסמכות על ספר שלא ידוע מתי נכתב, או על ידי מי. אם תאמר לי מה פאולוס השליח או פטרוס הקדוש אומרים על הנושא? אז אשיב, שוב, שהדרישות שלנו אינן נסמכות על דעותיו של אף אדם, אפילו לא פאולוס או פטרוס […] ספרים ודעות, יהא מקורם אשר יהא, אם הם עומדים בסתירה לזכויות אדם, אינם אלא אות מתה.”
(ארנסטינה רוז משיבה למטיף דתי בכנס הלאומי השביעי לזכויות האישה, ניו יורק, 26-25 בנובמבר 1856; מתוך “ההיסטוריה של זכות ההצבעה לנשים”, כרך 1, עמ’ 663-661)

היום, לפני 208 שנים, נולדה ארנסטינה רוז, פמיניסטית אתאיסטית ילידת פולין, שלחמה נגד העבדות ונגד דת מאורגנת ולמען זכויות אדם, מחשבה חופשית ושוויון זכויות. מגיל צעיר מחתה נמרצות ובפומבי נגד אי-השוויון במעמדה של האישה ביהדות ובכלל, ובמהלך חייה נודעה כנואמת מחוננת ו”מלכת הבמות”. בלונדון הצטרפה לתנועת הסוציאליזם האוטופי של רוברט אוון, שקראה לשוויון עולמי ללא אפליה על רקע מגדר, מעמד, צבע עור, אתניות, לאום או דת. בארה”ב הייתה רוז לכוח אינטלקטואלי מוביל במה שהיה לימים התנועה הפמיניסטית, וקידמה במיוחד שוויון לנשים בענייני ירושה ובעלות על רכוש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פאנוניקה דה קניגסווארטר

פאנוניקה (ניקה) דה קניגסווארטר, 1988-1913

היום, לפני 104 שנים, נולדה פאנוניקה דה קניגסווארטר, “ברונית הבי-בופ”, בת למשפחת רוטשילד הבריטית שהייתה פטרונית חשובה של מוזיקת ג’אז. בזמן מלחמת העולם השנייה הצטרפה קניגסווארטר לצבא צרפת החופשית ושירתה כמפענחת צפנים, נהגת ושדרנית רדיו. בשנת 1951 עקרה לניו יורק, שם התיידדה עם מוזיקאים בולטים רבים והייתה לפטרונית של כמה מהם, בראשם ת’לוניוס מונק, צ’רלי פרקר ומרי לו ויליאמס. היא נהגה לארח ג’ם סשנים בסוויטה שלה במנהטן ולספק למוזיקאים הסעה להופעות וגם מקום לגור בו כשנזקקו לכך. יצירות ג’אז רבות הוקדשו לה או נקראו על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: פאנוניקה עם ת’לוניוס מונק

התמונה הגדולה צולמה ע”י מונטה סליט, 1964

התמונה הקטנה צולמה בסן פרנסיסקו, לפני הקלטת אלבום

רגיל

לואיז בראון

הפרייתה של לואיז ג’וי בראון, 1977

היום, לפני 40 שנים, התבצעה לראשונה אחת מפריצות הדרך הרפואיות החשובות של המאה ה-20: הפריה חוץ-גופית מוצלחת. לסלי וג’ון בראון מאנגליה ניסו להיכנס להיריון במשך תשע שנים, ללא הצלחה, עד שהוצע להם להשתתף בפרוצדורה הניסיונית, ובעקבותיה נולדה ביולי 1978 תינוקת בריאה בשם לואיז. ההפריה עוררה מחלוקת סביב סוגיית ההתערבות הרפואית בילודה היוצרת, לטענת המתנגדים, “תינוקות פרנקנשטיין”. מאז נולדו כתוצאה מהפריה חוץ-גופית מיליוני ילדים בעולם – קרוב לאחוז אחד מכל הלידות בעולם המערבי. לואיז בראון עצמה היא כיום אם לשני בנים, שנוצרו באופן טבעי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: לסלי, ג’ון ולואיז בראון, 1979

* ישראל היא המדינה החמישית בעולם שבוצעה בה הפריית מבחנה, ובעקבות הפריה זו נולדה בשנת 1982 אשת התקשורת רומי נוימרק.