עמוד 1
רגיל

בסי ריינר פארקס

בסי ריינר פארקס, 1925-1829

היום, לפני 189 שנים, נולדה בסי ריינר פארקס, סופרת, משוררת, עיתונאית ופעילה למען זכויות נשים באנגליה. היא הייתה חברה בתנועת הנשים המאורגנת הראשונה באנגליה, שהפעילה בכיכר לנגהם בלונדון מועדון קריאה ובית קפה שהיוו מרחב לדיון ולפעולה למען שיפור מעמדן וזכויותיהן של נשים, בעיקר זכויות תעסוקה, השכלה, רכוש והצבעה. היא הייתה העורכת הראשית של “הירחון של נשות אנגליה”, אשר נוסד ע”י קבוצת לנגהם ב-1858 והיה כתב-העת הראשון שקידם ופרסם את פועלן של נשות התקופה לצד סיקור נשים בולטות בהיסטוריה, שירה שכתבו נשים וחדשות רלוונטיות לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליס פרנקלין

אליס קרוליין פרנקלין, 1964-1885

היום, לפני 133 שנים, נולדה אליס פרנקלין, פעילה פמיניסטית בריטית. עם פרוץ מלחה”ע ה-1, היא סייעה למשרד החקלאות וארגנה את “צבא הקרקע של הנשים”, ארגון אזרחי שסיפק לחוות כוח עבודה נשי במקום הגברים שיצאו למלחמה. ב-1919 הייתה ממייסדות “חברת הנשים הבריטיות” לסיוע לנשים שמצאו עצמן לאחר המלחמה ללא עבודה (ו/או ללא בעל מפרנס), ארגון שהיה א-פוליטי ומכיל ונתן מקום משמעותי גם לנשים פמיניסטיות וללסביות. היא הייתה דמות מפתח בייסוד “גילדת נשות העיר”, שפעלה למען שוויון אזרחי ותעסוקתי, וכן כיהנה כמזכירת הליגה היהודית לסופרג’יזם לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: נשות “צבא הקרקע” של בריטניה קוצרות סלק (1942-3)

בתמונה הגדולה: מתוך “לונדון גאזט”, 1931 – פרנקלין מקבלת מהמלך אות קצונה של המסדר המצוין ביותר של האימפריה הבריטית על פועלה לפתרון מצוקתן האישית והכלכלית של נשים שנפלטו אל מחוץ למעגל העבודה לאחר מלחמת העולם הראשונה

רגיל

ליידי מרי וורטלי מונטגו

ליידי מרי וורטלי מונטגו, 1762-1689

היום, לפני 329 שנים, נולדה ליידי מרי וורטלי מונטגו, אצילה, כותבת ומשוררת אנגלייה. כתביה מתארים ומבקרים, בין היתר, את העמדה החברתית דאז כלפי נשים, המעכבת את התפתחותן האינטלקטואלית והחברתית. היא הייתה הראשונה שכתבה רשמים ממסעותיה באימפריה העות’מאנית, כאשת השגריר הבריטי בטורקיה, וחשפה פנים שונות של אורחות החיים במזרח הקרוב, בעיקר של הנשים. בטורקיה נחשפה גם לחיסון לאבעבועות שחורות, שפותח בסין מאות שנים קודם לכן אך באירופה התייחסו אליו כרפואת אליל, שכנעה את משפחת המלוכה הבריטית להתחסן והביאה להפצת החיסון במערב ובעולם כולו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי מונטגו בלבוש טורקי”, ציור מאת ז’אן אטיין ליאוטאר (~1756)

בתמונה הקטנה: “פופ מתנה אהבים עם ליידי מרי”, ציור שמן מאת ויליאם פאוול פרית (1852), המתאר את ליידי מרי פורצת בצחוק לשמע הצהרת אהבתו של המשורר אלכסנדר פופ

רגיל

פרל קונור-מוגוטסי

פרל סינתיה קונור-מוגוטסי, 2005-1924

היום, לפני 94 שנים, נולדה פרל קונור-מוגוטסי, סוכנת, אמרגנית, שחקנית ופעילה תרבותית מטרינידד, שהייתה חלוצה וכוח מניע בהכרה ובקידום של אמנות קאריבית, אפריקאית ואסיאתית בבריטניה ובעולם המערבי בכלל. עם הגעתה ללונדון ב-1948 הפך ביתה למרכז עבור אמנים לא-לבנים ומהגרים, והיא הייתה הראשונה לייצג בבריטניה שחקנים, רקדנים, מוזיקאים, סופרים וקולנוענים שחורים וממיעוטים אתניים נוספים, הפיקה והפיצה סרטים פורצי דרך בקולנוע הבריטי השחור והקאריבי, ובשנות ה-60 הייתה ממייסדות אחד התיאטראות השחורים הראשונים בבריטניה, “סדנת התיאטרון השחור”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בעלה, הזמר והשחקן אדריק קונור

רגיל

סילביה פנקהרסט

אסטל סילביה פנקהרסט, 1960-1882

היום, לפני 136 שנים, נולדה סילביה פנקהרסט, פעילה פוליטית בריטית. היא פעלה במיוחד למען זכויותיהן של פועלות, וכן עיצבה את הפרסומים של “איגוד הנשים” שייסדה אמה אמלין, מנהיגת התנועה הסופרג’יסטית, וניהלה אז אחותה קריסטבל. אולם במהלך מלחה”ע ה-1 נפער קרע בינה לבין האיגוד, שהשעה את פעילותו לשם תמיכה במלחמה ועודד גיוס חובה, בעוד סילביה הפציפיסטית התנגדה למלחמה, החביאה סרבני מצפון וסייעה לנשים עניות להשיג מזון, תעסוקה ושירותי רפואה ולממש זכויות משפטיות. בשנות ה-30 הפנתה את מרצה למאבק בפשיזם ובקולוניאליזם, ובמיוחד למען שחרור אתיופיה מאיטליה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מפגינה נגד מדיניות בריטניה בהודו, 1932

בתמונה הקטנה: נואמת באירוע של ליגת הנשים הבינלאומית למען חירות ושלום, האג 1915

רגיל

מרגרט פל

מרגרט פל פוקס, 1702-1614

היום, לפני 316 שנים, הלכה לעולמה מרגרט פל, אשת רוח אנגלייה. היא הייתה ממייסדי “אגודת הידידים”, הידועה יותר כקהילת הקווייקרים, ונמנתה עם המטיפים המוקדמים, הרהוטים והבולטים ביותר של הקהילה הנוצרית רודפת השלום. בשל אמונתם כי הקדושה שורה בכל מעשי האדם והאישה וכי קשר ישיר עם האל הוא נחלת הכול, הקווייקרים סלדו ממנהגי כבוד כלפי בני אצולה ושועים ומתיווך של אנשי דת, ובאופן חריג למאה ה-17 קיימו שוויון רוחני והנהגתי מלא בין כל חברי הקהילה, כולל בין נשים וגברים, כפי שהסבירה באחד הכתבים המפורסמים והחשובים של הקהילה “כמורת נשים מוצדקת”.

ויקיפדיה – מרגרט פל

ויקיפדיה – קווייקרים

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סצינה מפורסמת שהתרחשה ב-1663 באולם הולקר בלונדון – ג’ורג’ פוקס, בן זוגה של מרגרט פל (הישובה מאחוריו), אף הוא ממייסדי הקווייקרים, מסרב להישבע נאמנות לכתר, החלטה שבגינה נכלא. היצירה הוצגה באקדמיה המלכותית ב-1864 וזיכתה את האמן היקס במדליית זהב לציור היסטורי.

בתמונה הקטנה: דיוקן של מרגרט פל, סביבות 1860

רגיל

ויויאן וסטווד

דיים ויויאן איזבל וסטווד, נולדה ב-1941

היום, לפני 77 שנים, נולדה ויויאן וסטווד, מעצבת אופנה ואשת עסקים בריטית, שהכניסה את סגנונות האופנה של הפאנק והגל החדש למיינסטרים. מהבוטיק הראשון שלה בלונדון, לצד בן זוגה מלקולם מקלארן, אמרגן להקת ה”סקס פיסטולס”, הובילה את סצינת הפאנק של שנות ה-70 מבחינה אופנתית ומוזיקלית גם יחד. אופנת הפאנק שעיצבה כללה מוטיבים של בדס”מ, כמו שרשראות קשירה וקולרים, לצד איפור ושיער שערורייתיים. רשת החנויות שלה הלכה והתרחבה ברחבי העולם, ומגוון מוצרים שעיצבה הפכו לאייקונים של מאבקים חשובים, כמו פירוק מנשק גרעיני, שינוי האקלים וזכויות אזרח.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ויויאן ווסטווד מפצירה לצרוך פחות במהלך תצוגת אופנה טעונה פוליטית בשבוע האופנה של הגברים בלונדון, 2017 (מקור)

רגיל

קרוליין נורטון

קרוליין נורטון, 1877-1808

היום, לפני 210 שנים, נולדה קרוליין נורטון, אשת חברה וסופרת אנגלייה, שנחשבת עד היום סמל למאבק למען צדק. ב-1836 עזבה את בעלה, שהתברר כקנאי ורכושני, שתיין ואלים, והוא תבע את אחד מחבריה הקרובים, שהיה אז ראש הממשלה, בגין בגידה פלילית עמה. ביהמ”ש דחה את התביעה, אך נורטון לא הורשתה להתגרש, נמנעה ממנה גישה לילדיה והכנסותיה מכתיבה נחשבו של בעלה. היא ניהלה קמפיין רב-תהודה, שבעקבותיו עברו לראשונה חוקים המאפשרים לנשים להיחשב ישות משפטית נפרדת מהבעל בסוגיות כמו משמורת ילדים, גירושין בבית דין אזרחי ושמירה על רכושן לאחר הנישואין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קרוליין נורטון (מימין), סמואל רוג’רס ומריה לואיזה פיפס, בציור של פרנק סטון, סביבות 1845
בתמונה הקטנה: נורטון ב-1863

רגיל

מרגרט בונדפילד

מרגרט גרייס בונדפילד, 1953-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה מרגרט בונדפילד, אקטיביסטית ופוליטיקאית בריטית. בגיל 14 החלה לעבוד בחנות לרקמות כדי לסייע בפרנסת המשפחה, הזדעזעה מתנאי העבודה והפכה לאחת מבכירות המאבק למען זכויות עובדים ולאישה הראשונה שעמדה בראש התאחדות האיגודים המקצועיים בבריטניה. ב-1908 הקימה במפלגת הלייבור שדולה פמיניסטית למען זכות בחירה אוניברסלית, שאינה מוגבלת לפי מגדרו או מעמדו הכלכלי של אדם, אשר הושגה בסופו של דבר ב-1928. בונדפילד נבחרה לראשונה לפרלמנט הבריטי ב-1923 ומונתה לתפקיד שרת העבודה ב-1929 – האישה הראשונה בקבינט הבריטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בונדפילד נושאת נאום לציון 2.2 מיליון חתימות על עצומה למען שלום, שנאספו על ידי הליגה הבינלאומית של נשים לשלום וחירות, אשר נשלחה לוועידת הפירוק מנשק בז’נבה, 1932. (צילום מתוך הארכיון של בית הספר לכלכלה של לונדון)

רגיל

הסטר לוסי סטנהופ

ליידי הסטר לוסי סטנהופ, 1839-1776

היום, לפני 242 שנים, נולדה הסטר לוסי סטנהופ, אשת חברה והרפתקנית בריטית, הנחשבת לחלוצת הארכיאולוגיה של ארץ ישראל. ב-1810 יצאה בבגדי גבר, ללא רעלה, רכובה על אוכף כמנהג הגברים, למסע נדודים בכל אגן הים התיכון. כשהתגלגל לידיה כתב-יד איטלקי מימי הביניים שהצביע על אוצר הקבור תחת חורבות מסגד באשקלון, היא ביקשה וקיבלה מהסולטאן העות’מאני אישור לחפור – וב-1815 הייתה לאדם הראשון בעת המודרנית שנעץ אֵת חפירה באדמת ארץ ישראל. החפירה העלתה שרידי עמודים וכותרות וחרסים, וכן פסל שיש גדול מהתקופה הרומית; אוצר הזהב משאת נפשה לא נמצא.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה לטיטיה בארבוד

אנה לטיטיה בארבוד, 1825-1743

היום, לפני 193 שנים, מתה אנה לטיטיה בארבוד, משוררת, מסאית, סופרת ואשת חינוך אנגלייה. כתביה עסקו בנאורות ובמעלת הרגישות וערערו על הגדרות מסורתיות של נשיות. לשיריה נודעה תרומה מכרעת להתפתחות הכתיבה הרומנטית הבריטית, ספרי הלימוד וספרי הילדים שכתבה היוו מודל פדגוגי במשך יותר ממאה שנים, והאנתולוגיה שערכה על ספרות בריטית במאה ה-18 סייעה בביסוס הקאנון המוכר לנו כיום. מעמדה ההיסטורי בספרות נדחק בשל כוחות שמרניים שהשמיצו אותה, בעיקר מאז שפרסמה שיר המבקר את השתתפות בריטניה במלחמות נפוליאון, ורק בעשורים האחרונים היא זוכה לעדנה מחודשת.

 

“זְכֻיּוֹת הָאִשָּׁה” / אנה לטיטיה בארבוד (1773)

כֵּן, אִשָּׁה פְּצוּעָה, עִמְדִי עַל זְכוּתֵךְ לְהִתְבַּטֵּא!

קוּמִי, אִשָּׁה! זְמַן רָב מִדַּי מְבֻזָּה, דְּחוּיָה, נֶעֱקֶדֶת;

נוֹלַדְתְּ לִמְשֹׁל תַּחַת עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל הַחֹק הַמֻּטֶּה,

הָשִׁיבִי אֶל הַפִּסְגָּה אֶת הָאִימְפֶּרְיָה שֶׁלָּךְ הַמּוּלֶדֶת!

 

צַעֲדִי קָדִימָה, עוֹטָה שִׁרְיוֹן שְׁמֵימִי נִשְׂגֶּה;

הַטֹּהַר הַמַּלְאָכִי הַזֶּה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִתְלַכְלֵךְ;

לְכִי, הִתְפַּטְּרִי מִשִּׁלְטוֹנוֹ הַיָּהִיר שֶׁל הַגֶּבֶר הַגֵּא,

וְנַשְּׁקִי אֶת הַשַּׁרְבִיט הַמֻּזְהָב שֶׁל כֵּס מַלְכוּתֵךְ.

 

לְכִי, חִגְרִי לְגוּפֵךְ חֵן וְחֶסֶד וּצְאִי לְהִלָּחֵם;

אִסְפִי אֶת מְלַאי הַתּוֹתָחִים הַמְּנַצְנְצִים בָּאֹפֶק;

נִימָה מְמִסָּה רַכָּה שֶׁל שְׁאָגַת הַתּוֹתָח הָרוֹעֵם,

סֹמֶק לְחַיִּים וְהִסּוּס זָהִיר הֵם לָךְ כְּלֵי נֶשֶׁק.

 

זְכֻיּוֹתַיִךְ הֵן כְּאִימְפֶּרְיָה: אַל נָא תְּבַקְּשִׁי דַּלָּה –

מֻרְגָּשׁוֹת, לֹא מֻגְדָּרוֹת, תֹּאבַדְנָה בְּדִין וּדְבָרִים;

כְּתַעֲלוּמוֹת קְדוֹשׁוֹת, הַמֻּסְתָּרוֹת מִן הַתְּהִלָּה,

רַחֲקִי מִתִּגְרַת שְׂפָתַיִם וְיִקָּשְׁרוּ לָךְ כְּתָרִים.

 

נַסִּי אֶת כֹּל אֲשֶׁר הַתּוּשִׁיָּה וְהַיְּצִירָתִיּוּת מַצִּיעוֹת לְשַׁבֵּר,

אֶל אוֹיְבֵי הָאִימְפֶּרְיָה שֶׁלָּךְ שִׁלְחִי בֶּרֶךְ עַקְשָׁנִית;

הִפְכִי אֶת הַגֶּבֶר הַבּוֹגְדָנִי לְמַטָּרָה, לֹא לְחָבֵר;

שֶׁהֲרֵי אַתְּ יְכוֹלָה לְהוֹבִיל, אַךְ לְעוֹלָם לֹא לִהְיוֹת חָפְשִׁית.

 

כַּבְּדִי אֶת הַמֻּפְקָר, רַסְּנִי אֶת הַזָּדוֹן;

רַכְּכִי אֶת הַזּוֹעֵף, הַבְהִירִי אֶת הַמַּקְדִּיר:

יִהְיוּ חֲסָדַיִךְ נִתְבָּעִים יוֹתֵר מִכָּל דּוֹרוֹן –

מְסַכְּנִים אֶת כֹּל שֶׁהַפָּחוּת מַתִּיר.

 

אַךְ אַל תְּקַוִּי, צֶלֶם אֱנוֹשׁ נִשְׂגָּב שֶׁאַתְּ,

לְהִוָּתֵר בְּטוּחָה בַּמַּעֲמָד נִשָּׂא זֶה רַב-הָעֵרֶךְ;

מַחֲלִישָׁה וּמֻחְלֶשֶׁת, תְּגַלִּי בַּקָּרוֹב בְּאַחַת

שֶׁקְרִירוּתֵךְ שׁוֹכֶכֶת וְגַאֲוָתֵךְ מְפַנָּה דֶּרֶךְ.

 

אָז, רַק אָז, תִּנְטְשִׁי כָּל שְׁאַפְתָּנוּת חֲמַקְמַקָּה,

רִסּוּן אוֹ שִׁלְטוֹן לְבָבֵךְ יְעֻמְעַם אַט-אַט,

בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל הַטֶּבַע, כָּךְ לִמְּדַתְנוּ הָאֱמֶת הָרַכָּה,

בְּאַהֲבָה הֲדָדִית אוֹבֶדֶת זְכוּת הָאַחַת.

(תרגום: מתת גולדברג אלון)

 

עוד משיריה של אנה לטיטיה בארבוד

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציור של ריצ’ארד סמואל משנת 1778, המתאר את הנשים כמוזות במקדש אפולו: אליזבת קרטר (משמאל), אנה לטיטיה בארבוד (מימין), אנג’ליקה קאופמן (יושבת). (בציור המקורי מופיעה גם אליזבת אן לינלי)

רגיל

ז’קלין די פרה

ז’קלין מארי די פרה, 1987-1945

היום, לפני 73 שנים, נולדה ז’קלין די פרה, צ’לנית אנגלייה, מגדולי הצ’לנים בכל הזמנים. היא הייתה בת ארבע כששמעה צ’לו בפעם הראשונה, בשידור רדיו, ומאז נעשה צליל הצ’לו חלק בלתי נפרד מחייה. כבר בגיל עשר זכתה בפרס בינלאומי, ובגיל 12 הופיעה בקונצרטים של ה-BBC בלונדון. לכל אורך הקריירה הקצרה שלה הופיעה עם מיטב התזמורות והסולנים, זכתה בפרסים רבים, ונודעה במיוחד בשיתוף הפעולה הפורה שלה עם בן זוגה, הפסנתרן דניאל ברנבוים. לאחר שהחלה לאבד תחושה באצבעות, ב-1973, בגיל 28, אובחנה כחולה בטרשת נפוצה, ועם הזמן לא יכלה לנגן עוד, הפכה למשותקת ולבסוף מתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ז’קלין די פרה, בכיסא גלגלים, מקבלת אות כבוד כחברת המסדר הבריטי מהנסיך פיליפ בארמון בקינגהאם, 1978

רגיל

ארנסטינה רוז

ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז, 1892-1810

“ואם תאמר לי שהתנ”ך מתנגד לזכויותינו? אז אשיב שהדרישות שלנו אינן נסמכות על ספר שלא ידוע מתי נכתב, או על ידי מי. אם תאמר לי מה פאולוס השליח או פטרוס הקדוש אומרים על הנושא? אז אשיב, שוב, שהדרישות שלנו אינן נסמכות על דעותיו של אף אדם, אפילו לא פאולוס או פטרוס […] ספרים ודעות, יהא מקורם אשר יהא, אם הם עומדים בסתירה לזכויות אדם, אינם אלא אות מתה.”

(ארנסטינה רוז משיבה למטיף דתי בכנס הלאומי השביעי לזכויות האישה, ניו יורק, 26-25 בנובמבר 1856; מתוך “ההיסטוריה של זכות ההצבעה לנשים”, כרך 1, עמ’ 663-661)

 

היום, לפני 208 שנים, נולדה ארנסטינה רוז, פמיניסטית אתאיסטית ילידת פולין, שלחמה נגד העבדות ונגד דת מאורגנת ולמען זכויות אדם, מחשבה חופשית ושוויון זכויות. מגיל צעיר מחתה נמרצות ובפומבי נגד אי-השוויון במעמדה של האישה ביהדות ובכלל, ובמהלך חייה נודעה כנואמת מחוננת ו”מלכת הבמות”. בלונדון הצטרפה לתנועת הסוציאליזם האוטופי של רוברט אוון, שקראה לשוויון עולמי ללא אפליה על רקע מגדר, מעמד, צבע עור, אתניות, לאום או דת. בארה”ב הייתה רוז לכוח אינטלקטואלי מוביל במה שהיה לימים התנועה הפמיניסטית, וקידמה במיוחד שוויון לנשים בענייני ירושה ובעלות על רכוש.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

פאנוניקה דה קניגסווארטר

פאנוניקה (ניקה) דה קניגסווארטר, 1988-1913

היום, לפני 104 שנים, נולדה פאנוניקה דה קניגסווארטר, “ברונית הבי-בופ”, בת למשפחת רוטשילד הבריטית שהייתה פטרונית חשובה של מוזיקת ג’אז. בזמן מלחמת העולם השנייה הצטרפה קניגסווארטר לצבא צרפת החופשית ושירתה כמפענחת צפנים, נהגת ושדרנית רדיו. בשנת 1951 עקרה לניו יורק, שם התיידדה עם מוזיקאים בולטים רבים והייתה לפטרונית של כמה מהם, בראשם ת’לוניוס מונק, צ’רלי פרקר ומרי לו ויליאמס. היא נהגה לארח ג’ם סשנים בסוויטה שלה במנהטן ולספק למוזיקאים הסעה להופעות וגם מקום לגור בו כשנזקקו לכך. יצירות ג’אז רבות הוקדשו לה או נקראו על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: פאנוניקה עם ת’לוניוס מונק

התמונה הגדולה צולמה ע”י מונטה סליט, 1964

התמונה הקטנה צולמה בסן פרנסיסקו, לפני הקלטת אלבום

רגיל

לואיז בראון

הפרייתה של לואיז ג’וי בראון, 1977

היום, לפני 40 שנים, התבצעה לראשונה אחת מפריצות הדרך הרפואיות החשובות של המאה ה-20: הפריה חוץ-גופית מוצלחת. לסלי וג’ון בראון מאנגליה ניסו להיכנס להיריון במשך תשע שנים, ללא הצלחה, עד שהוצע להם להשתתף בפרוצדורה הניסיונית, ובעקבותיה נולדה ביולי 1978 תינוקת בריאה בשם לואיז. ההפריה עוררה מחלוקת סביב סוגיית ההתערבות הרפואית בילודה היוצרת, לטענת המתנגדים, “תינוקות פרנקנשטיין”. מאז נולדו כתוצאה מהפריה חוץ-גופית מיליוני ילדים בעולם – קרוב לאחוז אחד מכל הלידות בעולם המערבי. לואיז בראון עצמה היא כיום אם לשני בנים, שנוצרו באופן טבעי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: לסלי, ג’ון ולואיז בראון, 1979

* ישראל היא המדינה החמישית בעולם שבוצעה בה הפריית מבחנה, ובעקבות הפריה זו נולדה בשנת 1982 אשת התקשורת רומי נוימרק.

רגיל

ג’וליאן מנוריץ’

ג’וליאן מנוריץ’, 1416-1342

היום, לפני 675 שנים, נולדה ג’וליאן מנוריץ’, תיאולוגית ומיסטיקנית נוצרייה אנגלייה חשובה. ג’וליאן הייתה ידועה כסמכות רוחנית וכיועצת בקהילת נוריץ’, העיר השנייה בגודלה באנגליה דאז. ספרה “התגלויות של אהבה אלוהית”, שסיימה לכתוב ב-1395, הוא הספר הראשון באנגלית שידוע שנכתב ע”י אישה, ובו תיארה בבהירות ובעומק את חזיונות האל שחוותה כאהבה אִמהית ואת תפיסתה את החטא כשלב הכרחי למודעות עצמית ולקבלת תפקיד האל בחיי האדם. כתב יד זה הפך נפוץ בקהילות קתוליות ואנגליקניות ברחבי אירופה, תורגם לשפות רבות והודפס במהדורות שונות מאז 1670 ועד ימינו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי סידני, רוזנת פמברוק

מרי סידני הרברט, רוזנת פמברוק, 1621-1561

היום, לפני 456 שנים, נולדה מרי סידני, רוזנת פמברוק שבאנגליה, סופרת, משוררת ופטרונית של האמנויות. כמי שהתחנכה על פי המסורת ההומניסטית, היו לה הבנה טובה של תאולוגיה ושל קלאסיקות ויכולת לפרש טקסטים מקוריים, והיא הייתה לאחת הנשים האנגליות הראשונות שזכו למוניטין על יצירות בתחומי הספרות והשירה, ותרגומיה למזמורי תהלים השפיעו רבות על התפתחות השירה האנגלית דאז. ביתה, שאירח חוג סלון של ספרות ושירה, נחשב ל”גן עדן למשוררים”. תיאוריות ולפיהן מאחורי זהותו של שייקספיר עמדה למעשה אגודה סודית של פוליטיקאים ואצילים, מזכירות את מרי סידני כחלק מהחבורה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אֶליף שאפאק

אֶליף שאפאק, נולדה ב-1971

“אני מעוניינת להראות את הדברים המשותפים לנו כבני אדם, החולקים את אותו כדור ואת אותם כאבים ושמחות, ולא להערים עוד אבנים בחומות מדומיינות בין תרבויות, דתות וקבוצות אתניות” – אֶליף שאפאק (נולדה היום, לפני 46 שנים), סופרת ופובליציסטית טורקייה פופולרית ורבת השפעה. בספריה היא משלבת מסורות של מספרי סיפורים ממזרח וממערב, המשקפים אידיאלים של רב-תרבותיות וקוסמופוליטיות. כפמיניסטית היא עוסקת רבות בקידום שוויון מגדרי, חופש ביטוי וזכויות להט”ב, מיעוטים ומהגרים בטורקיה ובעולם בכלל וקוראת לסולידריות נשית גלובלית.

ויקיפדיה

שיחת TED של שאפאק על “הפוליטיקה של הספרות” (עם כתוביות בעברית)

שיחת TED של שאפאק על “כוחה המהפכני של חשיבה שונה

פייסבוק 

רגיל

אניטה רודיק

דיים אניטה לוסיה רודיק, 2007-1942

היום, לפני 75 שנים, נולדה אניטה רודיק, אשת עסקים ופעילת זכויות אדם וסביבה בריטית, שייסדה את “בודי שופ”, חברת קוסמטיקה לייצור ולשיווק של מוצרי טיפוח טבעיים, שטבעה את המונח “צרכנות מוסרית”. רודיק האמינה שעל חברות מסחריות להוות סוג של מנהיגות מוסרית, בהיותן כוח עצום בימינו, אף יותר מדתות או ממשלות, והחברה שלה הייתה מהראשונות לאסור על שימוש ברכיבים שנוסו על בעלי חיים ומהראשונות לקדם סחר הוגן מול מדינות מתפתחות. ב-1990 הקימה את הארגון “ילדים על הקצה”, שמסייע לילדים שנפגעו או התייתמו בשל מלחמות, אסונות טבע או איידס ומחלות נוספות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.

החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

 

גרייס או’מלי, 1603-1530

ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643

ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691

בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.

ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775

פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

 

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836