עמוד 1
רגיל

אן מק’לארן

דיים אן לאורה דורינתאה מק’לארן, 2007-1927

היום, לפני 92 שנים, נולדה אן מק’לארן, מדענית בריטית חשובה בתחום הביולוגיה ההתפתחותית. מחקריה החלוציים עסקו בגנטיקה של יונקים, ובפרט בפוריות ובהתפתחות עוברית, ואיפשרו לפתח הליך מבוקר של גירוי-יתר שחלתי, שאיבת ביציות, העברה עוברית ולבסוף הפריה חוץ-גופית. היא הייתה גם חברה בוועדות בינלאומיות לגיבוש כללי ביו-אתיקה למניעת ניצול לרעה של ההתפתחות הטכנולוגית בתחום האמבריולוגיה. בשנות ה-90 מונתה לשרת החוץ ולסגנית נשיא של החברה המלכותית הבריטית – האישה הראשונה בתפקיד בכיר במאות שנות קיומה של האגודה המדעית המובילה למדעי הטבע.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך עמוד הביוגרפיה שלה באתר אוניברסיטת קיימברידג’

בתמונה הקטנה: מק’לארן במעבדה שלה ב-1959 (צילום: ג’ון ביגרס), מתוך עמוד המוקדש לה באתר “נשים ומדע” (בספרדית)

רגיל

קלמנס רויר

קלמנס-אוגוסטין רויר, 1902-1830

היום, לפני 189 שנים, נולדה קלמנס רויר, מלומדת אוטו-דידקטית צרפתייה. בגיל 19 החלה ללמד בבתי ספר לבנות, וכשהחלה להרצות בפני נשים על פילוסופיה, כלכלה ומדע זכתה להצלחה רבה. תוך הטלת ספק מתמדת בתפיסות המקובלות כתבה ספר מבוא לפילוסופיה, מאמרים כלכליים שדנו גם בתפקיד הנשים בכלכלה, מאמרים בעיתון הפמיניסטי “לה פרונד”, ספר על קוסמולוגיה ומבנה החומר, וכן תרגמה לצרפתית את “מוצא המינים” של דארווין והמשיכה לפתח את רעיונותיו בהקשר של אבולוציה חברתית. ב-1870 הייתה לחברה באגודה הפריזאית לאנתרופולוגיה – האישה הראשונה שנבחרה לאגודה מדעית בצרפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קלמנס רויר בשנת 1865, צילום: פליקס נדאר, מתוך אוסף ספריית מרגריט דוראן בפריז

בתמונה הקטנה: קריקטורה של קלמנס רויר, הקוראת עותק של ספרה החדש “החוק המוסרי והטוב”, פורסמה בכתב העת “אנשי היום” בשנת 1881

רגיל

הנרייטה לאקס

הנרייטה לאקס, 1951-1920

היום, לפני 98 שנים, נולדה הנרייטה לאקס, שב-1951 פנתה לביה”ח ג’ון הופקינס, היחיד באזור בולטימור שטיפל אז באפרו-אמריקאים, ואובחנה כחולה בסרטן צוואר הרחם. במהלך הטיפול בה נלקחו ממנה, ללא הסכמתה, דגימות תאים שלימים היוו מקור לתאי הילה, לפי ראשי התיבות של שמה. תאים אלו הצליחו לשגשג במעבדה יותר מכל תא אנושי לפניהם, ולמעשה יכולים להתחלק לנצח ולהעמיד אינסוף דורות של תאים. מאז ועד היום השימוש בהם הביא לפריצות דרך באינספור מחקרים רפואיים ולפיתוח אלפי פטנטים מסחריים. בני משפחתה גילו על השימוש בתאיה רק ב-1975, ומעולם לא קיבלו כל תגמול.

עוד על הנרייטה לאקס

עוד על השימוש בתאי הילה (HeLa Cells) לחקר מחלות (כמו סרטן ואיידס), לפיתוח חיסונים (למשל לפוליו), לפיתוח תרופות (למשל להרפס, להמופיליה ולפרקינסון), לחקר השפעות של חומרים רעילים וקרינה, לחקר הזדקנות של תאים, למיפוי גנטי, לשיבוט תאים ולבדיקת רגישות למגוון חומרים (כמו דבק, דיו ומוצרי קוסמטיקה)

“חיי הנצח של הנרייטה לאקס”, ספרה של רבקה סקלוט מ-2010, מתאר את קורותיהם של תאי הילה ותרומתם למדע ולתעשייה, את קורות משפחת לאקס הענייה ואת קורותיה שלה במסעה לגילוי הסיפור. הספר יצא לאור בעברית ב-2011 בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן, בתרגום של נעמי כרמל.

ב-2017 הופק ב-HBO סרט טלוויזיה על בסיס הספר, בכיכובן של רני אליז גולדסברי כהנרייטה לאקס, רוז ביירן כרבקה סקלוט ואופרה ווינפרי כדבורה, בתה של הנרייטה. הטריילר הרשמי של הסרט “חיי הנצח של הנרייטה לאקס”.

פייסבוק

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

מארי שוֹ שורב

מארי שוֹ שורב, 1990-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה מארי שוֹ שורב, ביולוגית ואימונולוגית אמריקאית, מגלת הוויטמין B12. היא חקרה את האנמיה הממארת, מחלה שהייתה קטלנית בטרם התגלה כי אפשר לטפל בה בתמצית גולמית מהכבד; אולם רק לאחר שד”ר שורב הצליחה לבודד את התרכובת הכימית שהייתה החומר הפעיל בתמצית זו, לימים ויטמין B12, הפסיקה האנמיה להיות המחלה הקשה שהייתה במשך מאות שנים. באופן יוצא דופן, המשקף את ההערכה הרבה כלפיה, אוניברסיטת מרילנד שבה עבדה כחוקרת ומרצה אישרה לה חופשה ארוכה מדי קיץ, ושורב חובבת הטיולים זכתה לבקר במהלך חייה ב-94 מדינות בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שורב במעבדה באוניברסיטת מרילנד, 1948

רגיל

אליזבת בלקבורן

אליזבת הלן בלקבורן, נולדה ב-1948

היום, לפני 69 שנים, נולדה אליזבת בלקבורן, ביולוגית מולקולרית אמריקאית-אוסטרלית, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2009 על חלקה בגילוי הטלומר, אזור הקצה של הכרומוזום המגן על החומר התורשתי בתא בעת שכפולו, והטלומראז הבונה את הטלומר ובכך מאריך את חיי התא. כיום בלקבורן חוקרת בעיקר כיצד משפיעים מצבי דחק על הזדקנות התאים, והיא עמיתה בחברה למדעים של ארה”ב, בריטניה ואוסטרליה. ב-2004 פוטרה מהמועצה הנשיאותית לביואתיקה, בהוראת הבית הלבן, בשל תמיכתה במחקר בתאים עובריים אנושיים בניגוד לעמדת ממשל בוש; מדענים רבים מחו על הרחקתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גלאדיס לונסבורי הובי

גלאדיס לונסבורי הובי, 1993-1910

היום, לפני 107 שנים, נולדה גלאדיס לונסבורי הובי, מיקרוביולוגית אמריקאית. ב-1940 הצליחה הובי להפוך את הפניצילין מניסוי מעבדתי מוצלח לתרופה יעילה לטיפול בבני אדם ולפתח ייצור המוני שלה, שהציל את חייהם של חיילים רבים כבר במהלך מלחה”ע ה-2. מלבד טיפול בחיידקים ובזיהומים, פיתוח התרופה אִפשר לראשונה לבצע השתלת איברים וניתוחי לב פתוח. היא עבדה גם על פיתוח הסטרפטומיצין, מראשונות התרופות האנטיביוטיות והתרופה הראשונה שהופקה למחלת השחפת. ב-1972 ייסדה וערכה את כתב-העת “אנטי-מיקרובים וכימותרפיה” וכתבה יותר מ-200 מאמרים מדעיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: הובי עם אלכסנדר פלמינג, מגלה הפניצילין

רגיל

אמינה גוריב-פאקים

אמינה גוריב-פאקים, נולדה ב-1959

היום, לפני 57 שנים, נולדה אמינה גוריב-פאקים, מדענית מאוריצית בתחום המגוון הביולוגי, המכהנת כיום כנשיאת רפובליקת מאוריציוס (המדינה היחידה באפריקה שמוגדרת כדמוקרטיה מלאה). היא הנשיאה הנבחרת הראשונה, לאחר שביוני 2015 נבחרה פה אחד ע”י חברי הפרלמנט, בתמיכה הן של ראש הממשלה והן של ראש האופוזיציה. קודם לכן כיהנה גוריב-פאקים כיו”רית המועצה הבינלאומית לשיתוף פעולה מדעי באפריקה, כמנהלת המכון למחקר פיטותרפי, שבמסגרתו חקרה את המאפיינים הרפואיים והתזונתיים של הצמחייה האופיינית למאוריציוס, וכדקאנית הפקולטה למדעים באוניברסיטת מאוריציוס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מיונג-הי יו

מיונג-הי יו, נולדה ב-1954

היום, לפני 62 שנים, נולדה מיונג-הי יו, מיקרוביולוגית דרום-קוריאנית, ראש התוכנית למו”פ במכון הקוריאני למדעים ולטכנולוגיה. מחקריה – המתמקדים בפענוח המבנה של אלפא-1 אנטיטריפסין, אנזים חשוב לפירוק חלבונים, ובחומצות אמינו שיכולות לדכא מוטציות שונות בתא – התפרסמו בכתבי-העת המדעיים החשובים ביותר בתחומי הביוכימיה, הגנטיקה, הביולוגיה המולקולרית, האימונולוגיה והמיקרוביולוגיה. כיועצת המדעית לנשיא דרום קוריאה וכשרה בכירה לענייני העתיד הלאומי, פיקחה על עבודת הממשלה בתחום המדע והטכנולוגיה וקידמה כלכלה דלת פחמן וטכנולוגיות ירוקות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ניקול מרתה לה דוארין

ניקול מרתה לה דוארין, נולדה ב-1930

היום, לפני 86 שנים, נולדה ניקול מרתה לה דוארין, ביולוגית התפתחותית צרפתייה עטורת פרסים מדעיים. היא התפרסמה במיוחד במחקריה על כימרות, יצורים רב-תאיים שלתאים סומטיים שונים שלהם יש מטען גנטי שונה. בזכות הטכנולוגיה שהמציאה ליצירת עוברי עופות כימריים הצליחה לעקוב אחר התפתחותם של תאים נפרדים באורגניזם הגדל ולהראות שתאי פרקורסור (תאי גזע) ברכס העצבי יכולים להתמיין לתאים מסוגים שונים. מחקריה הביאו לתובנות משמעותיות על מערכת החיסון, מערכת הדם ומערכת העצבים של בעלי חיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אאוחניה דל פינו

אאוחניה דל פינו, נולדה ב-1945

היום, לפני 71 שנים, נולדה אאוחניה דל פינו, פרופ’ לביולוגיה התפתחותית מאקוודור. מחקריה על הצפרדע האנדית, שמיוחדת בכך שהיא שומרת את ביציה בתוך כיס ולא מטילה אותן במים, תרמו רבות להבנת הקשר שבין אבולוציה להתפתחות עוברית. דל פינו כיהנה כסגנית נשיא קרן צ’ארלס דארווין למחקר ולשימור איי גלאפגוס, אתר מורשת עולמית. היא המדענית הראשונה מאקוודור שזוכה להכרה בינלאומית: בשנת 2000 זכתה בפרס אונסק”ו לנשים במדע וב-2006 צורפה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מתילדה קרים

מתילדה קרים, נולדה ב-1926

היום, לפני 89 שנים, נולדה מתילדה קרים, ד”ר לביולוגיה ופעילה חברתית שוויצרית-אמריקאית. ב-1953 הגיעה לישראל כחלק מקבוצת מחקר במכון ויצמן, שפיתחה לראשונה שיטה לבדיקת מין הילוד. בשנות השישים הייתה פעילה בתנועה לזכויות האזרח ולמען הקהילה הגאה. בשנות השמונים הקדישה מרצה למחקר על איידס ולהעלאת המודעות לנגיף, והקימה את האגודה האמריקאית לחקר האיידס. על פועלה זה זכתה בשנת 2000 במדליית החירות הנשיאותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרדית ל’ פטרסון

מרדית ל’ פטרסון, נולדה ב-1977

היום, לפני 38 שנים, נולדה מרדית ל’ פטרסון, סופרת מדע בדיוני, עיתונאית ומומחית טכנולוגיה אמריקאית. עבודתה מתמקדת בבלשנות חישובית וביישום שלה באבטחת מחשבים. היא פיתחה שיטת אבטחה חדשה וחשפה נקודות פריצה בטכנולוגיות קיימות. היא פרסמה שירים וסיפורי מד”ב רבים וכותבת בלוג גיקי מצליח במיוחד. פטרסון היא גם דמות מובילה בתנועת הביו-האקרים, המשלבת ביולוגיה בפעילות מחתרתית המקדמת את חופש המידע.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגרט אוקלי דייהוף

מרגרט אוקלי דייהוף, 1983-1925

היום, לפני 90 שנים, נולדה מרגרט אוקלי דייהוף, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. ב-1959 הייתה האישה הראשונה להצטרף לאגודה המדעית הביו-פיזיקלית, ולימים הייתה גם נשיאתה הראשונה. כחוקרת במרכז הרפואי של אוניברסיטת ג’ורג’טאון הפכה לחלוצת תחום הביואינפורמטיקה, בכך ששילבה יישומים של מתמטיקה ושיטות מחשוב שונות במחקר הביוכימי. אחד מהישגיה החשובים היה יצירת מסד נתונים על חלבונים וחומצות אמינו, שמאפשר לקדם את המחקר הרפואי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מרגרט אוקלי דייהוף ובתה רות, שהיא רופאה וחוקרת ביואינפורמטיקה רפואית נודעת בזכות עצמה. כך היא מספרת על החלק שהיה לאמה בקידום המקצועי שלה:

“אמי הייתה פרופ’ למדעים בבית ספר לרפואה ושכנעה אותי שעליי להבין לא רק את מה שרופאים עושים אלא גם איך הם עובדים ואיך הם מקבלים החלטות. תמיד חשבתי שמחשבים יהיו חשובים בעתיד הרפואה והביולוגיה. התעניינתי בכל התחומים האלה כשגדלתי, ויכולתי לבחור אם ללמוד מדעי המחשב או ללכת לבית ספר לרפואה. אז החלטתי ללכת לבית ספר לרפואה כדי להבין טוב יותר לא רק טיפול בחולים אלא גם את המנגנונים והידע של הרפואה.”

רגיל

שבוע היא-סטוריה שחורה: ואנגרי מאטאיי

ואנגרי מאטאיי, 2011-1940

ואנגרי מוטה מאטאיי הייתה פעילה פוליטית וסביבתית קנייתית. ב-1971 השלימה דוקטורט בביולוגיה, עם התמחות באנטומיה, ובכך הייתה לאישה הראשונה במזרח ומרכז אפריקה בעלת תואר דוקטור. ב-1977, בסיוע ארגון הנשים של קניה, יזמה פרויקט של שתילת עצים לשיפור מצב מגוריהם, בריאותם ותזונתם של אזרחי קניה. ב-2004 הייתה האישה האפריקאית הראשונה שזכתה בפרס נובל לשלום, שהוענק לה על תרומתה לפיתוח בר-קיימא, לדמוקרטיה ולשלום.

ויקיפדיה

עוד על חודש ההיסטוריה השחורה, שמצוין בפברואר

פייסבוק

רגיל

דיקסי לי ריי

דיקסי לי ריי, 1994-1914

היום, לפני 100 שנים, נולדה דיקסי לי ריי, זואולוגית ופוליטיקאית אמריקאית. ריי הייתה מרצה לביולוגיה ימית באוניברסיטת וושינגטון. ב-1973 הייתה ריי האישה הראשונה שמונתה לשבת בוועדת האנרגיה האטומית האמריקאית. ב-1976 הייתה האישה הראשונה שנבחרה לכהן כמושלת וושינגטון. לאחר מותה נוסד פרס על שמה, שניתן למהנדסים שפועלים למען שימור הסביבה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מעיינה זץ

מעיינה זץ, נולדה ב-1947

היום, לפני 67 שנים, נולדה מעיינה זץ, ביולוגית מולקולרית וגנטיקאית ברזילאית ממוצא יהודי. ב-1981 ייסדה זץ יחד עם צוותה את העמותה הברזילאית לניוון שרירים. ב-1995, לראשונה בעולם, איתרה פרופ’ זץ, יחד עם פרופ’ מריה פסוס ואלואיזה דה סאה, גנים מחוללי מחלות ניוון שרירים בזרועות וברגליים. עד היום סייעה זץ לכ-16,000 בני אדם ממשפחות נשאיות של גנים מחוללי מחלות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רייצ’ל קרסון

רייצ’ל לואיז קרסון, 1964-1907

היום, לפני 107 שנים, נולדה רייצ’ל קרסון, זואולוגית וביולוגית ימית אמריקאית. בשנת 1951 התפרסם ספרה “הים סביבנו”, שהיה להצלחה גדולה: הוא כיכב במשך 86 שבועות ברשימת רבי-המכר של ה”ניו יורק טיימס”. ב-1962 פרסמה קרסון את ספרה “אביב דומם”, שעסק בהשפעותיהם של חומרי הדברה בכלל, ודי-די-טי בפרט, על הסביבה, ונחשב לספר המכונן של התנועה למען איכות הסביבה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ריטה לוי-מונטלצ’יני

ריטה לוי-מונטלצ’יני, 2012-1909

היום, לפני 105 שנים, נולדה ריטה לוי-מונטלצ’יני, מומחית לביולוגיה התפתחותית איטלקייה-יהודייה. באמצעות ניסויים, שהחלה בביתה במהלך מלחה”ע השנייה והמשיכה בארה”ב, חשפה את “גורמי הגדילה” – קבוצה רחבה של חלבונים ופפטידים המופרשים על ידי תאים מסוימים, נקשרים לקולטנים על גבי תאים אחרים ושולטים בקצב הגידול שלהם ובמאפייניו. על גילויה זה זכתה בפרס נובל לרפואה בשנת 1986.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לינדה באק

לינדה באק, נולדה ב-1947

היום, לפני 67 שנים, נולדה לינדה באק, ביולוגית אמריקאית, פרופ’ באוניברסיטת הרווארד. ב-2004 זכתה באק, יחד עם ריצ’ארד אקסל, בפרס נובל לרפואה על מחקרם בתחום קולטני הריח. באק ואקסל הראו כי קולטני הריח הם ממשפחת הקולטנים המצומדים לחלבון G שנמצאים באפיתל בעומק האף.

ויקיפדיה

פייסבוק