עמוד 1
רגיל

פרנסס המילטון ארנולד

פרנסס המילטון ארנולד, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה פרנסס המילטון ארנולד, מהנדסת, ממציאה ופרופ’ לכימיה ביופיזיקלית אמריקאית, כלת פרס נובל לכימיה 2018. בעבודתה בתחום האנרגיה הסולרית פיתחה מקורות אנרגיה בת-קיימא לאזורים מבודדים. היא זכתה להכרה בינלאומית כמובילת דרך בתחום האבולוציה המכוונת, המאפשר שיפור תהליכים בגוף ע”י יצירה של מערכות ביולוגיות שימושיות, כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים ומעגלי ויסות גנטיים, והכוונה אופטימלית של פעולתן. עם 40 הפטנטים שרשמה נמנים שיטה להפקת ביו-דלק ממקורות מתחדשים, חלופה אקולוגית לחומרי הדברה וריצוף יעיל של הגנום האנושי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: במסיבת עיתונאים בשטוקהולם לרגל קבלת פרס הנובל, דצמבר 2018

התמונה הקטנה: מתוך המאמר “האבולוציה המכוונת של פרנסס ארנולד: החלבונים מתפתחים, וכך גם היא“, “בלומברג ביזנס-וויק”, מרץ 2012 (צילום: קייל ג’ונסון)

רגיל

אגנס מרי מנסור

אגנס מרי מנסור, 2004-1931

היום, לפני 88 שנים, נולדה אגנס מרי מנסור, נזירה קתולית וד”ר לביוכימיה אמריקאית, בת למהגרים מלבנון. לאחר 30 שנות עבודה הומניטרית מטעם הכנסייה, ב-1983 מונתה לנהל את מחלקת הרווחה של מישיגן, שבמסגרתה ניתן מימון להפלות עבור נשים חסרות אמצעים. בתגובה, בצעד נדיר, הציב לה הוותיקן אולטימטום: להתפטר או לעזוב את הכנסייה. היא בחרה בתפקידה כמנהלת הרווחה והצליחה, בין היתר, להגיע לשיא באיתור הורים מזניחים, ליזום תוכניות תמיכה באמהות בנות עשרה ולהרחיב את הסיוע לנפגעות אלימות במשפחה. היא גם ייסדה ארגון למען בריאות והשכלה של ילדים החיים בעוני.

“האמונה שלי תמיד הייתה עמוקה מספיק כדי לשרוד ארגון המורכב מבני אדם, שלכולם יש חולשות ופגמים. אני לא חושבת שעלינו לאפשר לבני אדם, גם אם הם מייצגים את האל, להתערב במערכת היחסים שלנו עם האל…
ככל הנראה קשה יותר לשמור על אמונה קתולית בימינו, מפני שאנו נדרשים ליותר אחריות אישית, שיפוט עצמי, בחירה אישית, אשר נכנסים לתוך מערכת קבלת ההחלטות האישית שלנו. פעם, דברים היו הרבה יותר ‘שחור או לבן’. זה תמיד היה אחד הכשלים של הכנסייה; הכול היה שחור-לבן, והיה עליך ללכת בעקבות הוראת הכנסייה מבלי להטיל ספק. המדיניות הייתה: אל תחשבו על זה, אל תקראו אפילו בכתבי הקודש, שמא תפרשו אותם לא נכון. והיה משהו מנחם בסדר הזה של הדברים.
אבל דברים אינם שחורים ולבנים. על מנת שיהיו לדברים משמעות והיגיון עבורך, עליך לתפוס את עצמך בידיים ולומר ‘אני לא לגמרי מבינ/ה את העניין, אבל אני מקבל/ת אותו’. כך, לפחות האחריות היא שלך. לפני כן, לא יכולת לקחת אחריות על הפעולות שלך. נכון, עכשיו קשה יותר, אבל לדעתי זה בריא יותר, כן יותר, אותנטי יותר. וזה מאפשר לבני אדם להיות חופשיים יותר.”
[הציטוט מתוך מאמר דעה שכתבה בנובמבר 1985, המסביר את בחירתה שלא לקבל את דעת הכנסייה (בתמונה הגדולה)]

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רוז בילבול

ד”ר רוז בילבול, 2012-1909

היום, לפני 7 שנים, הלכה לעולמה רוז בילבול, רוקחת, ביוכימאית ויזמית ישראלית. הצלחתה בייצור אתיל-כלוריד, חומר להרדמה מקומית ששימש בניתוחי שדה, הצילה פצועים רבים של הצבא הבריטי במזרח התיכון במהלך מלחה”ע ה-2. בשנות ה-40 קנתה בשוק של יריחו פרי שלא הכירה – פפאיה. היא גילתה כי לפרי סגולות ריפוי נדירות בזכות האנזים פפאין, וכי ריכוזו גבוה במיוחד בפפאיה הגדלה ביריחו. מוצרים שונים שפיתחה – כמו משחות לטיפול בעור ותרופות להקלת כאב ולהורדת כולסטרול, וגם ריבות וחמוצים – הביאו את סגולות הפפאיה לתודעה העולמית ונמכרים עד היום בחנויות טבע ברחבי העולם.

תודה לפוסט שנכתב עליה ב”קבוצת חובבי היסטוריה”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במעבדתה ביריחו

בתמונה הקטנה: במטע הפפאיות שחכרה וטיפחה ביריחו

התמונות מתוך ריאיון עמה מ-2008: “ד”ר רוז בלבול – האישה שחצתה את הגבולות

רגיל

מרג’ורי הורנינג

מרג’ורי ג’ניס הורנינג, נולדה ב-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה מרג’ורי הורנינג, ביוכימאית ופרמקולוגית אמריקאית, מחלוצות תחום הכרומטוגרפיה ויישומיו במחקר על מטבוליזם של תרופות. בשנות ה-40 עבדה כחוקרת במחלקת ילדים בבי”ח, בשנות ה-50 כמנהלת מעבדה כימית במכון הלאומי לבריאות ואחר כך כפרופ’ לביוכימיה במכוני מחקר מובילים בארה”ב. ב-1984 מונתה לנשיאת האגודה האמריקאית לפרמקולוגיה ותרפויטיקה. מחקריה הראו בין היתר כי מטבוליטים של תרופות יכולים לעבור מאישה הרה לעובר ומאם מיניקה לתינוק – ושינו את היחס הרפואי להשפעתם של תרופות, עישון ואלכוהול במהלך היריון על פגמים בעוברים ובתינוקות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מדענים במכון הלאומי לבריאות, 1961 (הורנינג שלישית מימין בשורה הראשונה, במשקפי שמש)

רגיל

קנדייס פרת

קנדייס פרת, 2013-1946

היום, לפני 70 שנים, נולדה קנדייס פרת, מדענית מוח ופרמקולוגית אמריקאית. היא פרסמה יותר מ-250 מאמרים מדעיים על פפטידים ועל תפקידיהם במערכת החיסון, בדגש על טיפול באיידס ובאלצהיימר. ידועה במיוחד בשל גילוי הקולטנים האופיואידיים, אתרי הקשירה של אנדורפינים בתאי המוח. פרת מילאה שורה של תפקידים כחוקרת במכון הלאומי האמריקאי לבריאות הנפש עד שב-1983 מונתה לנהל את היחידה לביוכימיה של המוח, ובכך הייתה למנהלת הראשונה – והיחידה עד כה – במכון. בשנותיה האחרונות הייתה פרופסורית חוקרת במחלקה לפיזיולוגיה ולביופיזיקה באוניברסיטת ג’ורג’טאון בוושינגטון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מוד מנטן

מוד מנטן, 1960-1879

היום, לפני 137 שנים, נולדה מוד מנטן, רופאה ומדענית קנדית, מהנשים הראשונות בקנדה שקיבלו תואר דוקטור ברפואה. מאחר שנאסר אז על נשים לעסוק במחקר בקנדה, נאלצה מנטן לערוך את מחקריה בארצות אחרות, כמו ארה”ב וגרמניה. היא נודעה בעיקר בפיתוח המודל של קינטיקת מיכאליס-מנטן, המתאר את קצב הריאקציה הביוכימית בתלות בפעילות של אנזימים, וכן במחקריה ההיסטוכימיים לאיתור חלבונים ברקמות ולאבחון מחלות. היא גם ניגנה, ציירה, טיפסה על הרים ושלטה בשפות רבות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’ואן א’ שטייץ

ג’ואן א’ שטייץ, נולדה ב-1941

היום, לפני 75 שנים, נולדה ג’ואן א’ שטייץ, פרופ’ לביוכימיה וביופיזיקה מולקולרית באוניברסיטת ייל. לדבריה, מאחר שלא שמעה בצעירותה על מדעניות, החלה ללמוד רפואה בהרווארד, אך במהרה עברה למסלול חדש בביוכימיה והייתה לאישה הראשונה שעבדה במעבדתו של זוכה פרס נובל ג’יימס ווטסון. שטייץ התפרסמה בזכות תגליותיה פורצות הדרך בתחום ה-RNA והריבוזומים ויש המחשיבים אותה לאחת המדעניות הגדולות בדורנו. היא ידועה גם במאבקה למען קידום נשים במדע ובאקדמיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגרט אוקלי דייהוף

מרגרט אוקלי דייהוף, 1983-1925

היום, לפני 90 שנים, נולדה מרגרט אוקלי דייהוף, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. ב-1959 הייתה האישה הראשונה להצטרף לאגודה המדעית הביו-פיזיקלית, ולימים הייתה גם נשיאתה הראשונה. כחוקרת במרכז הרפואי של אוניברסיטת ג’ורג’טאון הפכה לחלוצת תחום הביואינפורמטיקה, בכך ששילבה יישומים של מתמטיקה ושיטות מחשוב שונות במחקר הביוכימי. אחד מהישגיה החשובים היה יצירת מסד נתונים על חלבונים וחומצות אמינו, שמאפשר לקדם את המחקר הרפואי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מרגרט אוקלי דייהוף ובתה רות, שהיא רופאה וחוקרת ביואינפורמטיקה רפואית נודעת בזכות עצמה. כך היא מספרת על החלק שהיה לאמה בקידום המקצועי שלה:

“אמי הייתה פרופ’ למדעים בבית ספר לרפואה ושכנעה אותי שעליי להבין לא רק את מה שרופאים עושים אלא גם איך הם עובדים ואיך הם מקבלים החלטות. תמיד חשבתי שמחשבים יהיו חשובים בעתיד הרפואה והביולוגיה. התעניינתי בכל התחומים האלה כשגדלתי, ויכולתי לבחור אם ללמוד מדעי המחשב או ללכת לבית ספר לרפואה. אז החלטתי ללכת לבית ספר לרפואה כדי להבין טוב יותר לא רק טיפול בחולים אלא גם את המנגנונים והידע של הרפואה.”

רגיל

גרטרוד עליון

גרטרוד עליון, 1999-1918

היום, לפני 97 שנים, נולדה גרטרוד עליון, ביוכימאית יהודייה-אמריקאית. היא לא התקבלה ללימודי דוקטורט בשל אפליה מגדרית, והחלה לעבוד כעוזרת של ג’ורג’ היצ’ינגס בחברת תרופות. במהלך עבודתה פיתחה עקרונות חשובים במחקרים תרופתיים, שהביאו לפיתוחן של תרופות רבות, ביניהן האציקלוביר למחלת ההרפס וה-AZT לאיידס. על כך זכתה ב-1988 בפרס נובל לרפואה. ב-1991 הייתה לאישה הראשונה שנכנסה להיכל התהילה של הממציאים האמריקאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יהודית בירק

יהודית בירק, 2013-1926

היום, לפני שנתיים, נפטרה יהודית בירק, ביוכימאית ישראלית. בירק פיתחה את תוכנית הלימודים בביוכימיה ובתזונת בעלי חיים, הייתה בין מקימי מחלקת המחקר של הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות והקימה את ביה”ס למדעי התזונה. כחוקרת היא אפיינה לראשונה את ההורמון בטא ליפוטרופין, שהתגלה כמשכך כאבים טבעי. מנגנון הפעולה המהווה אב-טיפוס למעכבי פרוטאזות בקטניות נקרא על שמה. ב-1998 זכתה בפרס ישראל לחקר החקלאות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רות ארנון

רות ארנון, נולדה ב-1933

היום, לפני 81 שנים, נולדה רות ארנון, ביוכימאית ישראלית. עבודתה המדעית התמקדה באימונולוגיה, ובמיוחד בפיתוח תרכיבי חיסון מלאכותיים ובחקר תגובת החיסון. במשך שנים רבות עסקה בפיתוח תרופה למחלת הטרשת הנפוצה. ארנון היא פרופ’ מן המניין במכון ויצמן למדע מאז 1975 וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת 2001. היא מכהנת כיום כנשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האישה הראשונה בתפקיד זה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עדה יונת

עדה יונת, נולדה ב-1939

היום, לפני 75 שנים, נולדה עדה יונת, ביוכימאית ישראלית. ב-1970 החלה לעבוד כחוקרת במכון ויצמן למדע, וייסדה את המעבדה הראשונה בישראל לקריסטלוגרפיה של חלבונים. טכניקה זו מאפשרת לבחון מבנה של מולקולות ביולוגיות. מחקרה על מבנה הריבוזום ועל פעולתו מאפשר להבין טוב יותר כיצד פועלות תרופות אנטיביוטיות ולפתח תרופות חדשות. על מחקרה זה זכתה בשנת 2009 בפרס נובל לכימיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פלורנס ברברה סיברט

פלורנס ברברה סיברט, 1991-1897

היום, לפני 116 שנים, נולדה פלורנס ברברה סיברט, ביוכימאית אמריקאית, שזכתה לתהילה כשהצליחה לבודד תמצית מזוקקת של טוברקיולין, שהוא החומר שבו משתמשים עד היום לזיהוי מחלת השחפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לינה שטרן

לינה שטרן, 1968-1878

היום, לפני 135 שנים, נולדה לינה שטרן, ביוכימאית, רופאה והומניסטית ילידת רוסיה. שטרן הייתה האישה הראשונה שכיהנה כפרופ’ באוניברסיטת ז’נבה שבשווייץ. ב-1925 היגרה חזרה לבריה”מ, מטעמים אידיאולוגיים, ותגליותיה הרפואיות הצילו את חייהם של אלפי חיילים שנלחמו בחזית במלחמת העולם הראשונה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גרטי קורי

גרטי קורי, 1957-1896

היום, לפני 117 שנים, נולדה גרטי קורי, ביוכימאית צ’כית-אמריקאית. ב-1947 זכתה קורי בפרס נובל לרפואה על גילוי המסלול המטבולי, שבו הופך גלוקוז לחומצה לקטית בתאי השריר, ולאחר מכן הופכת החומצה הלקטית בחזרה לגלוקוז בתאי הכבד.

ויקיפדיה

פייסבוק