עמוד 1
רגיל

שי דורון

שי דורון, נולדה ב-1985

היום, לפני 34 שנים, נולדה שי דורון, כדורסלנית ישראלית. כנערה הובילה את נבחרת התיכון שלה לשלוש אליפויות ישראל לנוער, וכן זכתה ביותר מ-60 מדליות בתחרויות אתלטיקה. בארה”ב הובילה את התיכון שלה בניו יורק לגמר אליפות התיכונים, ואת אוניברסיטת מרילנד לזכייה באליפות המכללות. ב-2007 הייתה לישראלית הראשונה שנבחרה בדראפט לליגת ה-WNBA, ע”י קבוצת ניו יורק ליברטי. אחר כך שיחקה גם בקבוצות אירופיות, ולאחר חזרתה לארץ זכתה עם אליצור רמלה באליפויות וגביעי המדינה וכן בגביע יורוקאפ. כיום היא משחקת במכבי בנות אשדוד, שעמה זכתה עד כה בארבע אליפויות ובשני גביעים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משחקת עם נבחרת ישראל מול רומניה, נובמבר 2015 (צילום: עודד קרני)

בתמונה הקטנה: שי דורון ב-2007 (צילום: נעם גלאי)

רגיל

נילי אברמסקי

נילי אברמסקי, נולדה ב-1970

“ריצה היא דרך חיים שנותנת עוצמות ומעניקה כוחות בכל רמה ורמה”

היום, לפני 49 שנים, נולדה נילי אברמסקי, אתלטית ישראלית, בעלת יותר מ-50 תוארי אליפות ישראל בריצות למרחקים בינוניים וארוכים, מהם 11 תארים במרתון, יותר מכל אתלטית ישראלית אחרת. היא שיאנית ישראל הנוכחית בריצת 2000 מטר, וכן החזיקה בשיאי ישראל בריצת 3000 מטר, 5000 מטר, 10000 מטר, חצי מרתון ומרתון. אברמסקי ייצגה את ישראל באולימפיאדת אתונה 2004, בשתי אליפויות עולם באתלטיקה (הלסינקי 2005 ואוסקה 2007), ב-6 אליפויות עולם בחצי מרתון ובשתי אליפויות עולם בריצות שדה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אברמסקי במרתון התנ”ך, ספטמבר 2018, מתוך אתר “מרתון ישראל” (צילום: ראול בלייכמן)

בתמונה הקטנה: אברמסקי ובתה, מעודדות להשתתף במרתון טבריה 2017

רגיל

לילי חנוך

לילי חנוך, 1942-1899

היום, לפני 119 שנים, נולדה לילי חנוך, אתלטית גרמנייה יהודייה. בשנות ה-20 הייתה האתלטית המובילה בגרמניה ושיאנית עולם בתחומי אתלטיקה רבים, בראשם הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, קפיצה לרוחק ומרוץ שליחים. היא גם אימנה את קבוצת הנשים במועדון הכדורגל היהודי “בר כוכבא ברלין”. לאחר עליית הנאצים לשלטון, גורשה חנוך ממועדון הספורט של ברלין שבמסגרתו התאמנה, ומאוחר יותר נאסרה עליה הפעילות הספורטיבית כליל. בספטמבר 1942 נשלחה לגטו ריגה שבלטביה ונרצחה על ידי האיינזצגרופן יחד עם יהודים רבים מהגטו, הקבורים בקבר אחים ביער ליד ריגה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משחקת כדור-יד במסגרת מועדון הספורט של ברלין, מתוך אתר המנציח ספורטאים יהודים בגרמניה

התמונה הקטנה: מתוך כתבה עליה ב”ישראל היום”

רגיל

תמר מטל-שומכר

תמר מטל-שומכר, נולדה ב-1933

היום, לפני 84 שנים, נולדה תמר מטל-שומכר, אתלטית וכדורסלנית ישראלית. היא הייתה קפטנית נבחרת ישראל הראשונה בכדורסל לנשים באליפות אירופה בבודפשט ב-1950, בהיותה בת 16 בלבד, ובאותה שנה זכתה גם במדליית כסף בקפיצה לגובה בתחרויות האתלטיקה של המכביה השלישית. מטל-שומכר הייתה אלופת ישראל ושיאנית ישראל בקפיצה לרוחק ובקפיצה לגובה, וייצגה את ישראל באולימפיאדת הלסינקי 1952 באתלטיקה. היא שיחקה כדורסל בקבוצת הנשים של מכבי תל אביב וזכתה עמה 7 פעמים בגביע המדינה ו-11 פעמים באליפות, ולאחר מכן עבדה גם כמאמנת כדורסל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בוב מקמהון ותמר שומכר ממכבי ת”א מניפים את גביע הנצחון, מתוך אתר “היכל התהילה כדורסל נשים ישראל

רגיל

אליס קוצ’מן

אליס קוצ’מן, 2014-1923

היום, לפני 93 שנים, נולדה אליס קוצ’מן, אתלטית אמריקאית, הנחשבת לאחת האתלטיות הגדולות בכל הזמנים. כשזכתה במדליית זהב אולימפית בקפיצה לגובה באולימפיאדת לונדון 1948 הייתה לאלופה האולימפית השחורה הראשונה בהיסטוריה. בצעירותה, כדי להתאמן, רצה יחפה בדרכי עפר ליד ביתה והשתמשה בציוד ביתי – בשל ההפרדה הגזעית לא הייתה לה גישה להכשרה אתלטית פורמלית כלשהי, וזאת בנוסף להתנגדות הרחבה אז לנשים בספורט. ב-1939 קיבלה מלגת ספורטאית, שאפשרה לה ללמוד ולהתאמן – ולזכות באליפות ארה”ב בקפיצה לגובה ובריצות ל-50 ול-100 מטר במשך עשר שנים רצופות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שיאניות המשחקים הפאראלימפיים

היום, 18 בספטמבר 2016, ננעלים המשחקים הפאראלימפיים ה-15 בריו דה ז’ניירו, ברזיל.

“המשחקים המקבילים” (Parallel Games) נערכו לראשונה במקביל לאולימפיאדת לונדון 1948, בבית החולים השיקומי בסטוק מנדוויל שבאנגליה, מרכז השיקום הגדול ביותר בעולם לפציעות עמוד שדרה. את המרכז הקים ד”ר לודוויג גוטמן בסוף מלחה”ע ה-2, ובחזונו ראה את הפעילות הספורטיבית כחלק מהשיקום ואת המשחקים כאירוע מעורר השראה שצריך להיות בינלאומי. בתחרות הראשונה הזו השתתפו 16 פצועי עמוד שדרה.
ב-1960 נערכו משחקי סטוק מנדוויל ה-99 ברומא, לאחר אולימפיאדת הקיץ באותה שנה, והם נחשבים למעשה לאולימפיאדת הנכים ה-1, או בשם שהפך לרשמי: “המשחקים הפאראלימפיים“. המשחקים התרחבו במרוצת השנים כך שיכללו ענפים נוספים, משחקי חורף וכן ספורטאים בעלי לקויות שונות מלבד פגיעות עמוד שדרה. במשחקים הפאראלימפיים בריו השתתפו יותר מ-4,300 ספורטאים מ-159 מדינות ב-22 ענפים.

בשונה מרוב תחרויות הספורט בעולם, במשחקים הפאראלימפיים דווקא הספורטאיות הן שמובילות את טבלאות המדליות.
בראש טבלת מחזיקי המדליות הפאראלימפיות בכל הזמנים נמצאות 4 נשים: טרישה זורן מארה”ב, ראגנהילד מייקלבוסט מנורבגיה, ביאטריס פייר הס מצרפת וריינהילד מילר מגרמניה.

1. טרישה זורן היא הספורטאית המעוטרת ביותר בהיסטוריה של המשחקים הפאראלימפיים (גברים ונשים!) – שיאנית המשחקים הפאראלימפיים בכל הזמנים, ומחזיקה במספר הגדול ביותר של מדליות פאראלימפיות. זורן היא שחיינית אמריקאית, ילידת 1964, עיוורת מלידה. זורן נכללה גם כמחליפה בנבחרת השחייה של ארה”ב לאולימפיאדת מוסקבה 1980, אך בסופו של דבר החרימה ארה”ב את המשחקים באותה שנה. במשך 24 שנים, מ-1980 עד 2004, מגיל 16 עד 40, השתתפה זורן בשבעה משחקים פאראלימפיים, ובהם זכתה בסך הכול ב-55 מדליות: 41 מהן זהב, 9 כסף ו-5 ארד.

2. ראגנהילד מייקלבוסט היא גולשת סקי נורדי מנורבגיה, ילידת 1943, שיאנית המדליות במשחקי החורף הפאראלימפיים (ומדורגת שנייה במשחקים הפאראלימפיים בכלל). היא השתתפה בארבעה משחקי חורף פאראלימפיים, בענפים שונים: במירוצי סקי למרחקים קצרים, בינוניים וארוכים, במירוצי מזחלות קרח ובביאתלון (ענף ספורט חורפי אולימפי המשלב סקי למרחקים עם ירי ברובה), וזכתה בסה”כ ב-22 מדליות זהב, 3 כסף ו-2 ארד. היא הספורטאית היחידה שזכתה במדליה בכל תחרות פאראלימפית שבה השתתפה – 27 תחרויות בסה”כ, 27 מדליות!

3. ביאטריס פייר הס היא שחיינית צרפתייה, ילידת 1961, הלוקה בשיתוק מוחין. בחמשת המשחקים הפאראלימפיים שבהם השתתפה, מ-1984 עד 2004, זכתה ב-25 מדליות: 20 מהן זהב ו-5 כסף. היא מדורגת במקום השלישי בטבלת המדליסטים הפאראלימפיים של כל הזמנים.

4. ריינהילד מילר היא גולשת סקי אלפיני ואתלטית גרמנייה, ילידת 1956. כשהייתה בת 3 איבדה את רגלה השמאלית בתאונה. בשישה משחקים פאראלימפיים היא זכתה ב-23 מדליות: 19 מהן זהב, 3 כסף ו-1 ארד, רובן בסקי ומיעוטן באתלטיקה, מה שממקם אותה במקום הרביעי בטבלת המדליסטים הפאראלימפיים של כל הזמנים. מילר היא גם ראשונת הספורטאים הפאראלימפיים שקיבלה חוזה חסות של מיליון דולר.

ספורטאית נוספת הראויה לציון היא נרולי סוזן פיירהול (2006-1944), קשתית ואתלטית ניו זילנדית. היא הייתה אתלטית קודם לתאונת האופנוע שבעקבותיה נעשתה משותקת בפלג גוף תחתון, והתחילה להתאמן בקשת כחלק מהשיקום. היא השתתפה בארבעה משחקים פאראלימפיים, גם בקשתוּת וגם באתלטיקה. ב-1982 זכתה במקום הראשון באליפות חבר העמים הבריטי בקשתוּת (מול מתחרים שאינם נכים), וב-1984 הייתה לספורטאית המשותקת הראשונה שהתחרתה גם במשחקים האולימפיים.

בתמונות: טרישה זורן

פייסבוק

על הספורטאיות הישראליות במשחקים הפאראלימפיים

רגיל

שיאניות ישראל במשחקים הפאראלימפיים

היום, 18 בספטמבר 2016, ננעלים המשחקים הפאראלימפיים ה-15 בריו דה ז’ניירו, ברזיל.
הספורטאים הישראלים זכו בהם בשלוש מדליות ארד: מורן סמואל בחתירה, דורון שזירי בקליעה וענבל פיזרו בשחייה.

“המשחקים המקבילים” (Parallel Games) נערכו לראשונה במקביל לאולימפיאדת לונדון 1948, בבית החולים השיקומי בסטוק מנדוויל שבאנגליה, מרכז השיקום הגדול ביותר בעולם לפציעות עמוד שדרה. את המרכז הקים ד”ר לודוויג גוטמן בסוף מלחה”ע ה-2, ובחזונו ראה את הפעילות הספורטיבית כחלק מהשיקום ואת המשחקים כאירוע מעורר השראה שצריך להיות בינלאומי. בתחרות הראשונה הזו השתתפו 16 פצועי עמוד שדרה.
ב-1960 נערכו משחקי סטוק מנדוויל ה-99 ברומא, לאחר אולימפיאדת הקיץ באותה שנה, והם נחשבים למעשה לאולימפיאדת הנכים ה-1, או בשם שהפך לרשמי: “המשחקים הפאראלימפיים“. המשחקים התרחבו במרוצת השנים כך שיכללו ענפים נוספים, משחקי חורף וכן ספורטאים בעלי לקויות שונות מלבד פגיעות עמוד שדרה. במשחקים הפאראלימפיים בריו השתתפו יותר מ-4,300 ספורטאים מ-159 מדינות ב-22 ענפים.

ישראל השתתפה במשחקים הפאראלימפיים מאז ראשיתם, ב-1960 (אם כי רק במשחקי הקיץ), ואת משחקי הקיץ הפאראלימפיים ה-3 אירחה בתל אביב ב-1968. ישראל מדורגת במקום ה-13 בעולם במספר המדליות הפאראלימפיות הכולל: 383 מדליות, ובהן 124 זהב, 124 כסף ו-135 ארד.

בשונה מרוב תחרויות הספורט בעולם, במשחקים הפאראלימפיים דווקא הספורטאיות הן שמובילות את טבלאות המדליות. מבחינת הספורטאיות הפאראלימפיות הישראליות: בראש טבלת המדליסטים בישראל עומדת ציפי רובין, והמדליה הישראלית הראשונה היא של מתי אנג’ל.

הספורטאית הישראלית המעוטרת ביותר בספורט הנכים, ובספורט בכלל (גברים ונשים!), היא צפורה רוזנבאום-רובין. צפורה רוזנבאום-רובין, ילידת 1946, היא אלופה ושיאנית עולם פאראלימפית, הספורטאית הישראלית המעוטרת ביותר. היא השתתפה בשבעה משחקים פאראלימפיים, מ-1964 עד 1992, מגיל 18 עד 46, בענפים שונים: שחייה, טניס שולחן ואתלטיקה (כולל הדיפת כדור ברזל, הטלת כידון, זריקת דיסקוס, זריקת אלה וקרב חמש). רובין, המשותקת בפלג גופה התחתון, זכתה בסך הכול ב-21 מדליות: 11 מהן זהב, 4 כסף ו-6 ארד, ומדורגת במקום ה-27 בעולם בכל הזמנים במספר מדליות הזהב הפאראלימפיות ובמקום ה-14 במספר המדליות הפאראלימפיות בכלל.

המדליסטית הישראלית הראשונה היא מתי אנג’ל (2012-1938). היא עלתה לישראל מבולגריה ב-1948, ב-1956 התגייסה לצה”ל, נפצעה קשה בתאונת ירי במהלך מבצע קדש ונותרה משותקת חלקית בארבע גפיים ורתוקה לכיסא גלגלים. כבר ב-1960, במשחקים הפאראלימפיים ה-1 ברומא, זכתה בשתי מדליות כסף: אחת בשחייה ואחת בטניס שולחן – המדליות הראשונות של ישראל. בשלושת המשחקים הפאראלימפיים הבאים היא זכתה ב-2 מדליות זהב, מדליית כסף נוספת ומדליית ארד – בסה”כ 6 מדליות.

מדליסטיות פאראלימפיות ישראליות בולטות נוספות:

בתיה משעני-לחובר
בשני משחקים פאראלימפיים (1964 ו-1968) זכתה ב-11 מדליות: מהן 3 זהב, 5 כסף ו-3 ארד, בענפים שונים: שחייה, טניס שולחן ואתלטיקה (הטלת כידון, מירוץ כיסאות גלגלים, מירוץ שליחים בכיסאות גלגלים, הדיפת כדור ברזל וזריקת אלה).

מיכל אסקפה
הוברחה לארץ מצרפת במהלך מלחה”ע ה-2 במסגרת עליית הנוער, נפגעת פוליו. זוכת 7 מדליות: 2 זהב, 1 כסף ו-4 ארד, בארבעה משחקים פאראלימפיים, בענפים שונים: טניס שולחן, שחייה וכדורסל כיסאות גלגלים.

גאולה סירי
ילידת 1949, עלתה מתימן במסגרת “מרבד הקסמים” ולקתה בשיתוק ילדים. במשחקים הפאראלימפיים בתל אביב 1968 זכתה ב-7 מדליות: מדליית זהב בכדורסל, ו-2 מדליות כסף ו-4 ארד בתחומי האתלטיקה (מירוץ שליחים בכיסאות גלגלים, הטלת כידון, הדיפת כדור ברזל, זריקת אלה, זריקת דיסקוס ומירוץ כיסאות גלגלים).

אורה גולדשטיין-אנלין
ילידת 1944, לקתה בשיתוק ילדים. זוכת 13 מדליות: 4 זהב, 5 כסף ו-4 ארד, בשלושה משחקים פאראלימפיים, בענפים שונים: שחייה, כדורסל ואתלטיקה (הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, קרב חמש ומירוץ עגלות).

מלכה חלפון-פוטשניק
ילידת 1949, סובלת משיתוק ברגלה. בשלושה משחקים פאראלימפיים זכתה ב-9 מדליות: 4 זהב, 4 כסף ו-1 ארד, בשחייה, בכדורסל כיסאות גלגלים ובאתלטיקה (הטלת כידון, זריקת דיסקוס, הדיפת כדור ברזל וזריקת אלה).

קרן לייבוביץ’
ילידת 1973, נפצעה במהלך שירותה הצבאי ונותרה משותקת חלקית בשתי רגליה. בשני משחקים פאראלימפיים (2000 ו-2004) זכתה ב-7 מדליות בשחייה: 4 זהב, 2 כסף ו-1 ארד. בנוסף, פעלה רבות להעלאת המודעות הציבורית לספורט הנכים ולמתן תמיכות לספורטאים בעלי מוגבלויות.

ענבל פיזרו
ילידת 1987, סובלת משיתוק בגפיה התחתונות בשל סיבוך בלידה. בארבעת המשחקים הפאראלימפיים האחרונים זכתה ב-9 מדליות בשחייה: 4 כסף ו-5 ארד. היא מחזיקה במספר הגדול ביותר של מדליות בקרב הנבחרת הפאראלימפית הנוכחית, ועוד היד נטויה!

————————-

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציפי רובין מטילה כידון

בתמונה הקטנה: בול שהנפיקה ישראל לרגל אירוח אולימפיאדת הנכים ה-3 בתל אביב ב-1968

עוד על ספורטאיות מהעולם במשחקים הפאראלימפיים

רגיל

רבקה סטיבנס

רבקה סטיבנס, נולדה ב-1961

היום, לפני 54 שנים, נולדה רבקה סטיבנס, עיתונאית ומטפסת הרים בריטית. במסגרת הקריירה העיתונאית שלה הייתה עורכת ב-Financial Times והגישה תוכנית מדע ב-BBC. ב-1993 הייתה האישה הבריטית הראשונה שהעפילה לפסגת האוורסט. היא קבעה שיאים בריטיים נוספים לנשים בטיפוס הרים, וגם בענפים אחרים – בין היתר, היא שטה לקוטב הדרומי ולאנטארקטיקה, והשלימה אתגר שכלל ריצה, רכיבה על אופניים ושיט בקאנו דרך הרי הרוקי הקנדיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

וילמה רודולף

וילמה רודולף, 1994-1940

היום, לפני 75 שנים, נולדה וילמה רודולף, ספורטאית אמריקאית, שכונתה “האיילה השחורה”. כשהייתה בת 6 חלתה בפוליו וסבלה משיתוק ברגלה השמאלית. לאחר סדרת טיפולים ארוכה הקדישה עצמה לספורט, ובגיל 16 כבר נחשבה לאצנית הטובה בארה”ב. ב-1960, באולימפיאדת רומא, הייתה האצנית האמריקאית הראשונה שזכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות. לאחר האולימפיאדה ביקשה כי בניגוד לרצון המושל במדינתה טנסי, מצעד ההוקרה עבורה יהיה מעורב.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סטניסלווה וואלסייביץ’

סטניסלווה וואלסייביץ’, 1980-1911

היום, לפני 104 שנים, נולדה סטניסלווה וואלסייביץ’, ספורטאית פולנייה. במהלך האליפות הפאן-סלבית ב-1930 בפראג זכתה בחמש מדליות זהב. ב-1932 סירבה להתאזרח בארה”ב, למרות שחיה שם כמעט כל חייה, והחליטה לייצג את פולין באולימפיאדה של 1932, שבה זכתה במדליה אולימפית ושברה שיא עולם בריצה. בנתיחה לאחר מותה התברר כי היא נולדה כאינטרסקס, והיו מי שביקשו לבטל את הישגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמנדה קלמנט

אמנדה קלמנט, 1971-1888

היום, לפני 127 שנים, נולדה אמנדה קלמנט, ספורטאית ושופטת ספורט אמריקאית. קלמנט הייתה האישה הראשונה שמונתה לכהן כשופטת ראשית בשכר במשחק בייסבול, כמו גם האישה הראשונה ששפטה במשחק כדורסל בליגת התיכונים. היא הייתה פעילה בענפים ספורטיביים רבים, ביניהם כדור-יד, כדורסל, ריצה, התעמלות קרקע וטניס, וכן החזיקה בשיאי עולם בהדיפת כדור ברזל, בריצת ספרינט, בריצת משוכות ובבייסבול.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ע’אדה שועאע

ע’אדה שועאע, נולדה ב-1972

היום, לפני 42 שנים, נולדה ע’אדה שועאע, אתלטית סורית. שועאע התחילה את הקריירה שלה ככדורסלנית, כששיחקה בנבחרת הלאומית של סוריה, אך במהרה החלה להתחרות בקרב שבעה. ב-1991 השתתפה לראשונה באליפות אסיה בטוקיו, וזכתה במדליית הכסף. ב-1995, באליפות העולם בגרמניה, זכתה במדליית הזהב. ב-1996, באולימפיאדת אטלנטה, זכתה במקום הראשון – מדליית הזהב הסורית הראשונה, והיחידה עד כה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסתר רוט-שחמורוב

אסתר רוט-שחמורוב, נולדה ב-1952

היום, לפני 62 שנים, נולדה אסתר רוט-שחמורוב, אתלטית ישראלית. כשהייתה בת 15 שברה את שיא ישראל בריצת משוכות. לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, פרשה מן התחרות על אף שהעפילה לשלב חצי הגמר. באולימפיאדת מונטריאול הייתה הספורטאית הישראלית הראשונה שהעפילה לגמר אולימפי. במשחקי אסיה זכתה בחמש מדליות זהב. היא כלת פרס ישראל לספורט לשנת 1999.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קתי פרימן

קתרין “קתי” אסטריד סאלום פרימן, נולדה ב-1973

היום, לפני 41 שנים, נולדה קתרין “קתי” אסטירד סאלום פרימן, רצה למרחקים קצרים אוסטרלית. פרימן הייתה האבוריג’ינית הראשונה שזכתה במדליית הזהב, כשהייתה בת 16, במשחקי חבר העמים הבריטי. מאז זכתה פרימן פעמיים במדליית זהב באליפות העולם לריצת 400 מטר, והיא בעלת התוצאה השישית בטיבה בעולם בריצה זו בכל הזמנים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בובי גיב

רוברטה לואיז “בובי” גיב, נולדה ב-1942

היום, לפני 71 שנים, נולדה רוברטה לואיז “בובי” גיב, אצנית אמריקאית והאישה הראשונה שרצה מרתון, במרתון בוסטון בשנת 1966. כיוון שבאותה עת ריצת המרתון התחרותית הייתה סגורה בפני נשים, ניסו למנוע את השתתפותה והישגיה לא נרשמו. היא המשיכה לרוץ במרתונים הבאים, יחד עם נשים נוספות. התחרות נפתחה רשמית לנשים רק בשנת 1972.

ויקיפדיה

פייסבוק