עמוד 1
רגיל

גילדה רדנר

גילדה סוזן רדנר, 1989-1946

היום, לפני 72 שנים, נולדה גילדה רדנר, קומיקאית ושחקנית יהודייה-אמריקאית פורצת דרך. בראשית שנות ה-70 החלה להופיע בסטנד-אפ, זכתה להצלחה מסחררת והצטרפה לתוכנית קומדיה ברדיו ששודרה בכל רחבי ארה”ב. ב-1975 עלתה לשידור תוכנית הטלוויזיה “סאטרדיי נייט לייב”, והיא הייתה חברה בצוות המקורי; היא גם כתבה חלק גדול מהמערכונים, ונודעה במיוחד בפרודיות על מגישי חדשות, שבהשראתה הפכו נפוצות בתוכניות סאטירה. לאחר מותה מסרטן נוסדו לפי צוואתה ארגונים להגברת המודעות לאבחון מוקדם של המחלה, למעקב ורישום של קבוצות סיכון ולתמיכה בחולים ובקרוביהם.

ויקיפדיה

עוד על “קהילות התמיכה בחולי סרטן” (המכונות “מועדוני גילדה”, על שמה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: רדנר ב”סאטרדיי נייט לייב”

בתמונה הקטנה: גילדה רדנר (במרכז), עם (מימין לשמאל) ג’ון קנדי, רוזמרי רדקליף, יוג’ין לוי ודן אקרויד, צוות הקומיקאים של התיאטרון המפורסם “Second City” ב-1974 (מקור: אימגור)

רגיל

פאוזיה קאסינג’ה

פאוזיה קאסינג’ה, הדיון בבקשת המקלט שלה הוכרע ב-1996

“ביום חמישי הודיעו לי שאתחתן. ביום שישי אמרו לי שיחתכו אותי. בחצות ברחתי.” – פאוזיה קאסינג’ה, נערה יתומה בת 17 מטוגו, נמלטה ב-1994 מכפיית נישואים פוליגמיים ומילה, הצליחה להגיע לארה”ב אך נתפסה על ידי רשויות ההגירה, הופשטה, נאזקה ונכלאה, ובקשתה לקבל מקלט נדחתה. היום, לפני 22 שנים, ועדת הערעורים לענייני הגירה הפכה את ההחלטה ויצרה תקדים להכרה ברדיפה מגדרית כסיבה מספקת להענקת מקלט מדיני. עורכת הדין ליילי מילר-מורו, שייצגה אותה פרו-בונו, ייסדה בהשראתה את “מרכז טאהירה לצדק”, המציע סיוע משפטי לפליטות על רקע אלימות ורדיפה מגדריות.

עוד על תקדים קאסינג’ה

עוד על עורכת הדין ליילי מילר-מורו

פייסבוק

בתמונה הקטנה: צילום מסך מתוך מסיבת עיתונאים בהשתתפות פאוזיה קאסינג’ה ב-1997. לקוח מתוך סרטון שבו עו”ד מילר-מורו מציגה את המקרה ואת השלכותיו על מערכת המשפט האמריקאית ומתארת את הקמתו של “מרכז טאהירה לצדק”

רגיל

החוק לשוויון בשכר

החוק לשוויון בשכר, 1963 (תיקון לחוק תנאי עבודה הוגנים 1938)

“המעסיק, בכל מקום עבודה שהוא, לא יפלה בין עובדים על בסיס מגדר על ידי תשלום של שכר נמוך משהיה משלם לעובדים מהמין השני עבור אותה העבודה, הדורשת רמה שווה של כישורים, מאמץ ואחריות, ונעשית תחת תנאי עבודה דומים, אלא במקרה שבו יוכיח כי גובה התשלום תלוי בוותק, ביכולת, בתפוקה או בכל קריטריון הוגן אחר שאינו מגדרי.” – מתוך התיקון לחוק תנאי עבודה הוגנים: שוויון בשכר (עבר בארה”ב היום, לפני 55 שנים), שלפיו אפליה מגדרית פוגעת באיכות חיי העובדים, מונעת ניצול מרבי של משאבי האנוש, יוצרת סכסוכי עבודה, מפריעה למהלך המסחר התקין ומהווה תחרות לא הוגנת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנשיא קנדי בעת טקס החתימה על חוק השוויון בשכר. מתוך כתבה על המאבק לשוויון בשכר במלאת 50 שנה לחוק

רגיל

אלברטה שנק אדמס

אלברטה דייזי שנק אדמס, 2009-1928

היום, לפני 90 שנים, נולדה אלברטה שנק אדמס, אינואיטית-אמריקאית שפעלה למען שוויון עבור העמים הילידיים באלסקה. ב-1944, במחאה נגד הפרדה בין הגזעים, שהביאה בפועל להשארה של ילדים לא-לבנים ללא מסגרת חינוכית ושל מבוגרים לא-לבנים ללא אפשרויות תעסוקה, שנק בת ה-16 סירבה לצאת מהאזור ל”לבנים בלבד” בתיאטרון ונעצרה ע”י המשטרה. היא שוחררה למחרת לאחר הפגנת מחאה של הקהילה האינואיטית המקומית, וכתבה על כך למושל אלסקה, שבתגובה הבטיח לה שאף אחד לא יקבל שוב יחס כזה ובתוך כמה חודשים העביר את החוק למניעת אפליה באלסקה (1945).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: “תיאטרון החלומות” בעיר נום שבאלסקה, שבו מחתה אלברטה על מדיניות ההפרדה

רגיל

איימי “בריז” הארפר

איימי “בריז” הארפר, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה איימי “בריז” הארפר, תאורטיקנית חברתית אפרו-אמריקאית, טבעונית ופמיניסטית. כיועצת אסטרטגית בפרויקטים למען הגברת נגישות, מודעות וייצוג לרבגוניות, היא מפתחת תוכניות לימודים, מתכננת כנסים, חוקרת, מרצה ומפרסמת ספרים ומאמרים על ההצטלבות של אנטי-גזענות, פמיניזם וצריכה אתית (טבעונות, סחר הוגן, אורח חיים “ירוק” וכיו”ב). האנתולוגיה פורצת הדרך שערכה, Sistah Vegan, מכילה אוסף כתבים מאת נשים שחורות טבעוניות המחברים בין בחירות תזונתיות למאבקים של קבוצות שוליים להשתחרר ממערכות דיכוי.

ויקיפדיה

אתר האינטרנט של א’ בריז הארפר

הבלוג “The Sistah Vegan Project

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך קמפיין מימון המונים משנת 2014 להוצאת ספר על “גבריות שחורה, טבעונות וצרכנות אתית”

רגיל

ליליאן מולר גילברט

ליליאן אוולין מולר גילברט, 1972-1878

היום, לפני 140 שנים, נולדה ליליאן מולר גילברט, פסיכולוגית, מהנדסת תעשייה ואשת חינוך אמריקאית, הנחשבת לפסיכולוגית הארגונית הראשונה. חברת הייעוץ שלה הייתה חלוצה בתחום הנדסת תעשייה וניהול והתמקדה בחקר זמן ותנועה, בשיפור יעילות ויצרנות ובחקר הגורם האנושי. היא גם ייעצה לנשיאי ארה”ב בסוגיות כמו הגנה אזרחית, ייצור בזמן מלחמה ושיקום פיזי של נכים. ממצאיה יושמו גם בתחום כלכלת הבית, כדי “לספק דרכים מהירות וקלות יותר לביצוע עבודות הבית, שיאפשרו לנשים לעבוד בשכר מחוץ לבית”, והיא המציאה בין היתר את דוושת פח האשפה, את המדפים על דלת המקרר ואת מתגי האור שעל הקיר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בטקס פתיחת הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש גילברט באוניברסיטת רוד איילנד, 1962

בתמונה הקטנה: דיוקן בצבעי שמן מאת פרנק סטנלי הרינג (1930-1929), המוצג בגלריית הדיוקנאות הלאומית בסמית’סוניאן בוושינגטון

רגיל

אסתר מארלי קונוול

אסתר מארלי קונוול, 2014-1922

“לפני כחצי מאה, מחקרה של אסתר קונוול, פרופ’ לכימיה באוניברסיטת רוצ’סטר, על האופן שבו אלקטרונים עוברים דרך סיליקון וחומרים מוליכים למחצה אחרים המריץ את עידן המחשוב. כיום היא חוקרת את תנועתם של מטענים חשמליים דרך דנ”א, שיכולה להוביל ליצירת מוטציות שבתורן עלולות ליצור סרטן, ומצד שני, תכונות של דנ”א יכולות להיות שימושיות בהרכבת מעגלים ננו-חשמליים.”

מתוך “50 הנשים החשובות במדע”, מגזין “דיסקבר” (נובמבר 2002)

 

היום, לפני 96 שנים, נולדה אסתר מארלי קונוול, מהנדסת תעשייה, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. מחקריה פורצי הדרך על תכונות של מוליכים למחצה יושמו בחקר הדנ”א ובתעשייה, בעיקר בתחום ההדפסה והצילום. תיאוריית קונוול-וייסקופף שפיתחה מסבירה כיצד עוברים אלקטרונים דרך מוליכים למחצה ומוליכים אורגניים, ותרמה תרומה משמעותית למהפכת המחשוב המודרנית. ב-1997 הייתה קונוול האישה הראשונה שזכתה במדליית אדיסון להנדסה, ב-2006 קיבלה פרס מפעל חיים ע”ש סוזן ב’ אנתוני על מאמציה לקידום נשים במדע, וב-2010 העניק לה נשיא ארה”ב את המדליה הלאומית למדעים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נלי שטראוס-מושנזון

נלי שטראוס-מושנזון, 1933-1892

“מובן כי כל אפשרויות התעסוקה תהיינה פתוחות בפני נשות פלשתינה, כי הן תצבענה בבחירות לצד הגברים וכי תהיינה שותפות בעשייה ציבורית. אולם אין בכך די. הבה ונניח מאחורינו דעות קדומות קטנוניות והתבוננות בלתי נאורה אשר גרמו נכות לנפש הנשית ומנעו את צמיחתה. לא זכויות להשכלה ולא זכויות פוליטיות יעזרו לנו אם לא נשחרר עצמנו מההרמון הרוחני שבו אנו שוכנות.”

(מתוך “פלשתינה שלנו”, ספר המגולל את סיפורה ומאגד כתבים פרי עטה, שפורסם בהוצאה פרטית לאחר מותה, ב-1939)

 

היום, לפני 126 שנים, נולדה נלי שטראוס-מושנזון, עיתונאית ופעילה ציונית ופמיניסטית ילידת ארה”ב. מרגע שגילתה כי יש לה שורשים יהודיים, ניצתה בה אהבה ליהדות ולתנועה הציונית. היא השתלבה בשורות ארגון הדסה, וכישרון הכתיבה שלה גויס לעריכת כתבי-עת ציוניים. ב-1919 עלתה לארץ והשתתפה בהקמת המושב בלפוריה ובית היתומים בשפיה. ב-1924 מונתה רשמית לנציגת הדסה בארץ ישראל, וכן שימשה כמזכירת הסתדרות נשים עבריות, ארגון פילנתרופי לסיוע לנשים ולקידום זכויותיהן. היא הרבתה לכתוב על עתידו של היישוב העברי ועל הצורך בשוויון מגדרי, וב-1929 מונתה לעורכת “דבר” באנגלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך הספר לזכרה, “פלשתינה שלנו”

בתמונה הקטנה: צוות אחיות בבי”ח רוטשילד בירושלים, עם שטראוס-מושנזון (לבושה בשחור) ומנהל ביה”ח ד”ר זלקינד (מתוך אוסף הדסה ביתמונה, ויקיפדיה)
רגיל

מדליין אולברייט

מדליין קורבל אולברייט, נולדה ב-1937

“לקח לי הרבה זמן לפתח קול משלי, ועכשיו, משעשיתי זאת, אני לא מתכוונת לשתוק” – מדליין אולברייט (נולדה היום, לפני 81 שנים), דיפלומטית אמריקאית ממוצא יהודי-צ’כי, שהייתה שגרירת ארה”ב באו”ם ומזכירת המדינה ה-64 של ארה”ב, האישה הראשונה בתפקיד זה והאישה הבכירה ביותר בממשל האמריקאי עד אז. בתפקידה זה הייתה לה השפעה רבה על מדיניות ארה”ב, בעיקר בנוגע למלחמות יוגוסלביה ולמזרח התיכון. היא מכהנת כיום, בין היתר, כפרופ’ לדיפלומטיה באוניברסיטת ג’ורג’טאון, כיו”רית משותפת של מועצת מנהיגות העולם וכיו”רית הוועדה המייעצת לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמזכירת המדינה של ארה”ב, צועדת עם המשלחת הפלסטינית לצד יו”ר הרשות הפלסטינית דאז יאסר ערפאת בוועידת קמפ דיוויד, וירג’יניה, 2000 (מקור וזכויות: גטי אימג’ז)

בתמונה הקטנה: בתפקיד אורח בסדרה “בנות גילמור”

רגיל

אלידע גרא

אלִידַע גֵּרָא, 2017-1931

היום, לפני שנה, הלכה לעולמה אלִידַע גֵּרָא, במאית קולנוע וכוריאוגרפית ישראלית. בניו יורק, עיר הולדתה, למדה מחול ב”ג’וליארד” ואצל מרתה גרהם והופיעה בתיאטראות אוף-ברודוויי. משעלתה לישראל, לימדה תנועה בתיאטרון הקאמרי, ייסדה את פסטיבל “גוונים במחול” ויצרה סרטים. גרא הייתה נציגה בולטת ואישה יחידה בתנועת “הרגישות החדשה”, שביקשה ליצור בארץ קולנוע מודרניסטי ואמנותי בניגוד לקולנוע הריאליזם הציוני שקידמה המדינה. סרטה “לפני מחר” (1969) הוא הסרט העלילתי הראשון באורך מלא שביימה אישה בישראל; ב-2013 זכה לכבוד מאוחר, כשנבחר לנעול את הפסטיבל לסרטי נשים ברחובות.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: צילמה אבישג שאר-ישוב
בתמונה הקטנה: ישראל (פולי) פוליאקוב ורינה גנור, כוכבי סרטה “לפני מחר”
התמונות מתוך כתבה ב”הארץ” על הקרנת הסרט בפסטיבל לסרטי נשים ברחובות ב-2013: “לאן נעלמה הבמאית הראשונה של הקולנוע הישראלי?”

רגיל

מרתה נוסבאום

מרתה קרייבן נוסבאום, נולדה ב-1947

היום, לפני 71 שנים, נולדה מרתה נוסבאום, פילוסופית של המוסר ופמיניסטית יהודייה אמריקאית. כחברת הסגל הזוטרה הראשונה בהרווארד, נתקלה באפליה רבה ובהטרדות מיניות ולא ניתנה לה קביעות. כיום היא פרופ’ מן המניין באוניברסיטת שיקגו וחברת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים והחברה הפילוסופית האמריקאית. לתפיסתה, שקנתה לה שם עולמי כתיאורטיקנית של צדק, פיתוח כלכלי תלוי ביחסי כוחות ובחירויות ממשיות שיש לאוכלוסיות שונות. גישת היכולות שפיתחה תרמה לעיצוב מדיניות כלכלית בינלאומית גם על בסיס איכות חיים, והביאה ליצירת המדד לפיתוח אנושי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליס ווטרס

אליס לואיז ווטרס, נולדה ב-1944

מתוך נימוקי השופטים בהתאחדות סן פלגרינו ל-50 המסעדות הטובות בעולם, כשהעניקו לה ב-2007 פרס על מפעל חיים: “אליס ווטרס – המתוארת לעתים כבעלת חזון, כחלוצה, כ’אם הבישול האמריקאי’ וכ’דמות החשובה ביותר בהיסטוריה הקולינרית של צפון אמריקה’ – היא ללא ספק אחת מהדמויות המשפיעות ביותר על הבישול באמריקה ב-50 השנים האחרונות.”

היום, לפני 74 שנים, נולדה אליס ווטרס, שפית וחלוצת מסעדנות העילית בארה”ב. בהשראת תרבות היין והאוכל בביסטרו הצרפתיים, שלדבריה “יכולה להזין את הלב והנשמה”, פתחה ב-1971 את מסעדת “שה פניס” בקליפורניה, שמתבססת על אוכל פשוט וטעים העשוי ממרכיבים אורגניים וטריים מרשת של חקלאים מקומיים. ווטרס מדורגת לעתים קרובות כאחת מהשפים הטובים בעולם ומסעדתה כאחת המסעדות הטובות בעולם. בנוסף היא מקדמת רפורמה תזונתית בארה”ב ובעולם, שתאפשר גישה למזון מקומי בריא, ומובילה את הארגון “מזון אטי”, שפועל לשימור מסורות חקלאיות ולהגנה על המגוון הביולוגי.

ויקיפדיה

רגיל

קורטה סקוט קינג

קורטה סקוט קינג, 2006-1927

“אין אי-צדק, גדול ככל שיהיה, שיכול להצדיק אפילו מעשה אחד של אלימות כלפי אדם אחר.” – קורטה סקוט קינג (נולדה היום, לפני 91 שנים), ממובילות התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית לצד בעלה מרטין לותר קינג. החל מחרם האוטובוסים של מונטגומרי ב-1956, וביתר שאת לאחר רצח בעלה ב-1968, היא הנהיגה את התנועה, קידמה חקיקה כנגד הפרדה גזעית וייסדה את מרכז קינג לשינוי חברתי לא-אלים, המנוהל כיום על ידי בתם ברניס קינג. היא פעלה רבות גם למען סוגיות חשובות נוספות, כמו שוויון זכויות לנשים, שלום עולמי, צדק כלכלי, זכויות להט”ב, התנגדות לאפרטהייד ואורח חיים טבעוני.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן סאליבן

יוהנה (“אן”) מנספילד סאליבן מייסי, 1936-1866

היום, לפני 152 שנים, נולדה אן סאליבן, מורה ומטפלת אמריקאית. בגיל 5 לקתה בגרענת, מחלת עיניים זיהומית שהותירה אותה עיוורת כמעט לחלוטין עוד בטרם למדה קרוא וכתוב, אך בסיוע בית המחסה שבו שהתה התקבלה ללימודים בבית הספר פרקינס לעיוורים. בגיל 20, עם סיום לימודיה, הייתה למורה ולבת לוויה של הלן קלר בת ה-6. במהרה הצליחה ללמד את הלן, באמצעות שיטה שפיתחה של הקשה אל כף היד, מאות מילים, חשבון בסיסי, קריאת כתב ברייל – ובעיקר, כיצד לתקשר ולהשתלב בחברה. סאליבן הייתה לאישה הראשונה שזכתה בכבוד להיקבר בקתדרלה הלאומית של ארה”ב בוושינגטון.

ויקיפדיה

על “עושת הנפלאות“, סרט המתעד את שיטת הלימוד והתקשורת שפיתחה סאליבן עבור קלר

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אן סאליבן (עומדת) והלן קלר (יושבת), סביבות 1909

בתמונה הקטנה: סאליבן וקלר בקייפ קוד, 1888

רגיל

ג’יין בולין

ג’יין מטילדה בולין, 2007-1908

היום, לפני 110 שנים, נולדה ג’יין בולין, משפטנית אמריקאית. היא הייתה הסטודנטית השחורה היחידה ואחת משלוש נשים בלבד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל. ב-1932 הייתה לאישה השחורה הראשונה החברה בלשכת עורכי הדין של ניו יורק, וב-1939 הייתה לאישה השחורה הראשונה שמונתה לשופטת בארה”ב. ב-40 שנותיה בבית המשפט לענייני משפחה בניו יורק היא פעלה רבות למען זכויות של ילדים, לעידוד אינטגרציה גזעית במסגרות חינוך ציבוריות ולמינוי קציני מבחן ללא תלות בגזע או בדת. בנוסף שימשה כיועצת המשפטית של ארגונים רבים לקידום שחורים, ובמיוחד נשים שחורות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי קולטר

מארי אליזבת ג’יין קולטר, 1958-1869

היום, לפני 149 שנים, נולדה מארי קולטר, אדריכלית ומעצבת אמריקאית חשובה, מהנשים הבודדות שקיבלו הסמכה פורמלית ורישיון לעסוק בתחום זה באותה תקופה. היא לימדה אמנות, רישום ואדריכלות, ובמשך שנים רבות עבדה כאדריכלית ומעצבת מובילה של אתרי נופש, מבנים מסחריים ומרחבים ציבוריים, שזכו להכרה רשמית כציוני דרך היסטוריים בארה”ב, בראשם אתרים בפארק הלאומי של הגרנד קניון. סגנון העיצוב שיצרה משתמש במוטיבים לטיניים וילידיים אמריקאיים ובחומרים מקומיים, נפוץ עד היום בכל רחבי דרום-מערב ארה”ב ומהווה השראה לז’אנר שלם של עיצוב פארקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קולטר (מימין) מציגה תוכניות בניין לאשתו של שר הפנים במסגרת פרויקט בנייה של מבנים בפארק הלאומי של הגרנד קניון (ככל הנראה משנת 1935)

בתמונה הקטנה: קולטר, בשנת 1919 לערך

מתוך אתר שירות הפארקים הלאומיים של ארה”ב

רגיל

ג’נט מק’קלאוד

ג’נט מק’קלאוד (יט-סי-בלו – “האישה שמדברת”), 2003-1934

היום, לפני 84 שנים, נולדה ג’נט מק’קלאוד, פעילת זכויות ילידים בארה”ב. היא כונתה “רוזה פארקס של תנועת הילידים האמריקאים” לאחר שהובילה מחאה למען חופש העיסוק של ילידים בארה”ב, שהוכרעה ב-1974 כשבית המשפט פסק נגד הרשויות שפגעו בזכויותיהם והתנכלו להם. בשנות ה-70 פעלה מק’קלאוד להפצת המסר של הרוחניות הילידית המסורתית ונאמה ברחבי העולם על זכויות של נשים ילידיות ועל צדק חברתי וזכויות אדם. ב-1985 ערכה בחוותה את הכנס הראשון של מה שהיה לימים “רשת הנשים הילידיות”, קואליציית ארגונים לקידום נשים ומשפחות ילידיות מצ’ילה ועד קנדה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם אחותה אידית בקמפיין תמיכה במטה המאבק למען הישרדותם של הילידים האמריקאים
בתמונה הגדולה: מק’קלאוד (מימין) עם אניטה פז בוושינגטון, 1992. הצילום לקוח מכריכת הספר “נשות המאבק הילידי: דיוקנאות ועדויות של נשים ילידיות אמריקאיות” מאת רוני פארלי

רגיל

מינה ואן ווינקל

וילהלמינה (מינה) קרוליין ג’ינג’ר ואן ווינקל, 1933-1875

היום, לפני 143 שנים, נולדה מינה ואן ווינקל, עובדת סוציאלית, סופרג’יסטית וקצינת משטרה אמריקאית. במסגרת עבודתה עם המועצה הלאומית לצרכנות ועם לשכות רווחה, חשפה את תנאי ההעסקה הקשים של ילדים מהגרים בחוות. ב-1908 ייסדה את ההתאחדות הפוליטית של נשות ניו ג’רזי, שפעלה למען זכות הצבעה לנשים במדינה. ב-1918 התגייסה למשטרת מחוז קולומביה, וכעבור שנה מונתה לנהל את מחלקת הנשים של המשטרה. כנשיאה של התאחדות השוטרות הבינלאומית, ואן ווינקל הובילה מאבק להגנה על נערות ונשים בתהליך אכיפת החוק, מתוך תפיסה שיש לסייע למי שמעדו לשפר את חייהן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ואן ווינקל מניפה את הלפיד הסופרג’יסטי במהלך הפגנת “העברת לפיד הניצחון” בניו ג’רזי, אוגוסט 1915

רגיל

סוזן הוקפילד

סוזן הוקפילד, נולדה ב-1951

היום, לפני 67 שנים, נולדה סוזן הוקפילד, מדענית מוח אמריקאית. במחקריה השתמשה לראשונה בנוגדנים חד-שבטיים בחקר המוח וגילתה גן בעל תפקיד חשוב בהתפשטות של סרטן במוח. כדיקנית ביה”ס למדעים באוניברסיטת ייל הרחיבה את שירותי הייעוץ התעסוקתי, הטיפול הרפואי והמלגות לסטודנטים. בעת כהונתה כנשיאת המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס – האישה הראשונה בתפקיד זה – הוגדל משמעותית הסיוע הכלכלי לסטודנטים; גדל שיעור המיעוטים והנשים; ונוצרו שיתופי פעולה בין-תחומיים רבים, ובראשם “מיזם האנרגיה של MIT” למציאת פתרונות ירוקים וזולים לצורכי האנרגיה הגלובליים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנשיאה הוקפילד (במרכז התמונה) במדרגות מבניין ההנהלה הראשית של MIT בדרך לטקס לכבוד 150 שנה להיווסדות המכון הטכנולוגי, יוני 2011

רגיל

הנרייטה באקלר סייברלינג

הנרייטה באקלר סייברלינג, 1979-1888

היום, לפני 130 שנים, נולדה הנרייטה באקלר סייברלינג, פעילה חברתית אמריקאית. ב-1934, זמן קצר לאחר ביטולו של חוק היובש בארה”ב, ייסדה במסגרת קבוצת אוקספורד הנוצרית את הקבוצה הראשונה שנתנה תמיכה הדדית וערכה תפילה משותפת למען חברים שהודו בבעיית אלכוהוליזם. סייברלינג הקדישה רבות לניהול פגישות התמיכה, לצד לימודי קודש ושיחות אישיות עם המכורים. במהרה התגבשה תוכנית שיקום בת 12 צעדים והארגון התרחב והפך ל”אלכוהוליסטים אנונימיים”, המהווה היום כתובת לעשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם הסובלים מסוגים שונים של התמכרות והתנהגות כפייתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

אתר “אלכוהוליסטים אנונימיים ישראל

בתמונה הגדולה: הנרייטה סייברלינג (עומדת במרכז התמונה), יחד עם אחיה והוריה, סביבות 1915 (צילום מתוך: http://inthepantry.blogspot.co.il/)