עמוד 1
רגיל

אליקה קינן

אליקה קינן, נולדה ב-1976

“מדוע הקורבנות חוזרות? כי אין להן משאבים, אין שום מדיניות ציבורית… לחוק הסחר אין רגליים, הוא לא עוזר. אני אסירת תודה כי הוא הציל אותי ושחרר אותי מבית הבושת, סייע לי לצמוח כלוחמת חופש וחיזק אותי. אבל אחרי ששוחררתי, אחרי שהפנמתי שהייתי קורבן כל השנים האלה ויכולתי ללכת הביתה עם הבנות שלי, חשבתי ‘מה אעשה עכשיו?’ חוק הסחר לא יכול לעזור בלי מדיניות ציבורית, כלומר גישה לדיור, טיפול פסיכולוגי לקורבנות הסחר, שילוב מחדש בעבודה אמיתית וגישה לחינוך.”

היום, לפני 43 שנים, נולדה אליקה קינן, שורדת זנות ארגנטינאית ופעילה נגד סחר בנשים. בגיל 17, לאחר שננטשה ע”י שני הוריה, הגיעה לזנות כדי לפרנס את עצמה ואת אחותה הקטנה, ולימים גם את שלוש בנותיה. ב-2012 פשטה המשטרה על בית הבושת שבו הוחזקה, והיא זכתה להכרה כניצולת סחר. קינן יצרה תקדים כשתבעה אזרחית את מנהלי בית הבושת ואת העיר אושואיה שבה פעל באופן ממוסד, ונפסקו לה פיצויים על הנזק הנפשי והפיזי שספגה. מאז הפסיקה אושואיה להעניק רישיונות להפעלת בתי בושת בעיר. כיום קינן עובדת באוניברסיטה בבואנוס איירס, חוקרת ומרצה על סחר בבני אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קינן ותומכות חוגגות לאחר הניצחון בתביעה (צילום: מיכאלה קנטרו), מתוך כתבה באתר “חדשות אמריקה הלטינית”: “פסק דין היסטורי מכיר באחריות של סרסורים ושל המדינה“, נובמבר 2016

התמונה הקטנה: מתוך עמוד הפייסבוק שלה

רגיל

אסטפניה בניני

אסטפניה רומינה בניני רואיז, נולדה ב-1990

“עם יכולת משחק גבוהה, יצירתיות וחיוניות רבות, וכישרון יוצא דופן למסירות עומק ולהבקעת שערים, הקפטנית הנוכחית של ארגנטינה היא הכוח המניע של נבחרתה […] ברמת המועדונים, היא הניפה כמה גביעים במדי ‘קולו-קולו’ הצ’יליאנית, הדהימה בביצועיה העוצמתיים בקבוצה האמריקאית ‘רוח וושינגטון’, ולאחרונה הפגינה יכולות משחק מרשימות גם בליגה הספרדית”

היום, לפני 29 שנים, נולדה אסטפניה בניני, שחקנית כדורגל ארגנטינאית, המשחקת בעמדת החלוצה והקשרית. ב-2014 הובילה את ארגנטינה לניצחון בטורניר “קופה אמריקה נשים”. רבים מכנים אותה “הגרסה הנשית של לאו מסי”.

הציטוט מתוך עמוד השחקנית באתר גביע העולם של פיפ”א לכדורגל נשים 2019, הנערך בימים אלה בצרפת (הגמר יהיה ב-7 ביולי)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בניני במדי “רוח וושינגטון”, 2016 (צילום: טוני קווין) [מקור]

בתמונה הקטנה: בניני במדי נבחרת ארגנטינה, במשחק מול ברזיל ב”קופה אמריקה” 2014 (צילום: מיכאלה איילה אנדס)

רגיל

מריה תרזה פרארי

מריה תרזה פרארי, 1956-1887

היום, לפני 131 שנים, נולדה מריה תרזה פרארי, רופאה ומחנכת ארגנטינאית, שפעלה רבות גם לקידום השכלה גבוהה לנשים. היא הייתה האישה הראשונה שמונתה לפרופ’ באמריקה הלטינית ומהנשים הראשונות שהורשו ללמד רפואה ומיילדות. במחקריה החלוציים בתחום בריאות האישה, חקרה בין היתר טיפול בקרינה בסרטן הרחם במקום ניתוח, ופיתחה מכשיר וגינוסקופיה לבדיקה עדינה של הפות אצל ילדות, לבחינת פגיעה מינית אפשרית ולביצוע ביופסיה. כמו כן, ב-1925 ייסדה בבי”ח בבואנוס איירס מחלקה לגינקולוגיה ומיילדות, שהייתה הראשונה במדינתה להציע ניתוחים קיסריים ושירותי אינקובציה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביה”ח הצבאי המרכזי בבואנוס איירס, שבו הקימה את היחידה לגינקולוגיה (תמונות מתוך ויקיפדיה)

רגיל

סוזנה טרימרקו דה ורון

שרה סוזנה דל ולה טרימרקו דה ורון, נולדה ב-1954

בתה, מריה (מריטה) דה ורון, נחטפה ב-2002

היום, לפני 16 שנים, נחטפה מריטה ורון, צעירה ארגנטינאית בת 23 ואם לפעוטה בת שנתיים, בדרכה מביתה לביקור אצל רופא, כנראה ע”י סוחרי נשים למטרות מין. אמה, סוזנה טרימרקו, במאמציה לאתר את בתה, חקרה, חשפה והעלתה אל סדר היום הציבורי את רשת הסחר בנשים בארגנטינה ובדרום אמריקה בכלל, ואת הממסד המאפשר את קיומה – ולא נרתעה גם לנוכח הצתת ביתה, ניסיונות דריסה ואינספור איומי מוות מצד ארגוני פשע ושוטרים ושופטים מושחתים. הארגון לתמיכה בקורבנות סחר שהקימה חילץ עד כה מאות נשים וכן קידם חקיקה נגד פרסום שירותי מין. מריטה עצמה מעולם לא נמצאה.

עוד על סוזנה טרימרקו

עוד על מריטה ורון ועל הפיכתה לסמל לסחר בנשים בארגנטינה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציור קיר המציג דיוקן של טרימרקו בבואנוס איירס

בתמונה הקטנה: אוחזת תמונה של בתה

רגיל

אמילי שינדלר

אמילי שינדלר, 2001-1907

היום, לפני 110 שנים, נולדה אמילי שינדלר, גרמנייה שיחד עם בעלה אוסקר הצילה את חייהם של מאות יהודים במלחה”ע השנייה על ידי העסקתם במפעל אמייל ותחמושת, כך שזכו לחסינות מפני הנאצים כעובדים חיוניים למאמץ המלחמתי. בתום המלחמה נמלטו בני הזוג לארגנטינה, מחשש מפני העמדה לדין עקב קשריהם עם הנאצים; לאחר מות אוסקר, שינדלר נתמכה כלכלית על ידי ארגון יהודי ושוטרים ארגנטינאים הוצבו להגן עליה מפני קבוצות אנטישמיות קיצוניות 24 שעות ביממה. “יד ושם” הכיר בה כחסידת אומות העולם ב-1994, ועל מצבתה נחרטו המילים: “כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו.”

ויקיפדיה

פייסבוק

בסרט “רשימת שינדלר” גילמה את דמותה קרולין גודול

בתמונה הגדולה: אמילי ואוסקר שינדלר, שנות ה-40

בתמונה הקטנה: אמילי שינדלר, 2000

רגיל

קמילה או’גורמן

מריה קמילה או’גורמן חימנז, 1848-1828

היום, לפני 169 שנים, הוצאה להורג קמילה או’גורמן, מאושיות החברה הגבוהה בארגנטינה דאז. כנערה התוודעה לאב לאדיסלב גוטיירס, כומר הקהילה שאליה השתייכה משפחתה, ובין השניים החל להתפתח רומן אסור, שכן הכומר היה כבול בנדר הפרישוּת. ב-1847 גנב גוטיירס מהכנסייה, עבירה שהעונש עליה היה גזר דין מוות. גוטיירס ואו’גורמן נמלטו יחד ומצאו מקלט בפרובינציית קוריינטס, אך במהרה אותרו, נעצרו, וב-18 באוגוסט 1848 הוצאו להורג בידי כיתת יורים בבואנוס איירס. או’גורמן הייתה כבת עשרים ובחודש השמיני להריונה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמהות פלסה דה מאז’ו

אמהות פלסה דה מאז’ו, מאז 1977

היום, לפני 40 שנים, נערכה בפלסה דה מאז’ו שבבואנוס איירס, מול משכן נשיא ארגנטינה, עצרת מחאה של 14 אמהות שילדיהן נעלמו ללא כל מידע בתקופת שלטונה של החונטה הצבאית במדינה, בין 1976 ל-1983. העיתונות לא הורשתה לסקר את ההפגנה הבלתי-חוקית, אך השמועה עברה מפה לאוזן ובשבוע שלאחר מכן הצטרפו אמהות נוספות והוחלט לקיים עצרת מחאה מדי יום חמישי. גם לאחר חטיפתן והיעלמן של שלוש מהמייסדות, נמשכו העצרות כסדרן בהשתתפות אלפים עד שנת 2006, אז הגיעה יו”ר ארגון האמהות להבנות עם נשיא ארגנטינה. עד היום נערכים בכיכר מדי יום חמישי מצעדים לזכר הנעלמים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רחל ליברמן

רחל ליברמן, 1935-1900

היום, לפני 116 שנים, נולדה רחל ליברמן, אולי הלוחמת הראשונה בסחר בנשים. לאחר מות בעלה נקלעה ליברמן, אם לשניים, למצוקה כלכלית ואולצה להיכנס למעגל הזנות דרך “צבי מגדל”, רשת ענפה של סחר בנשים שהפעילו במשך עשרות שנים בארגנטינה סרסורים יהודים, שבכפייה או במרמה חטפו נערות מאירופה לזנות והפעילו עליהן אלימות פיזית מינית ופסיכולוגית. לאחר כמה שנים חסכה ליברמן מספיק כסף כדי לפדות את שחרורה, קנתה בית ופתחה עסק. אבל “צבי מגדל” חששו שבנות אחרות ילכו בדרכה וחטפו אותה חזרה לארגון. בייאושה ותוך סיכון חייה פנתה למשטרה, ובזכותה נחשפה ונפלה הרשת כולה.

ויקיפדיה

עוד על “צבי מגדל

פייסבוק

רגיל

אווה (“אוויטה”) פרון

אווה (“אוויטה”) פרון, 1952-1919

היום, לפני 97 שנים, נולדה אווה (“אוויטה”) פרון, רעייתו השנייה של נשיא ארגנטינה חואן פרון. למורת רוחם של רבים מהאליטה, היה לה תפקיד מרכזי בקביעת המדיניות של בעלה כנשיא, מעל ומעבר למקובל ל”גברת הראשונה”. היא התגייסה לפעילות ציבורית נמרצת והייתה מעורבת מאוד בניהול ענייני המדינה, במיוחד בתחומי רווחה, חברה וזכויות נשים. גם “קרן אווה פרון”, שגייסה כספים לקידום מטרות חברתיות ולסיוע לעניים, תרמה למעמדה הנערץ על המוני העם בארגנטינה, בעיקר בני מעמד הפועלים שממנו העפילה לצמרת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נורמה אליאנדרו

נורמה אליאנדרו, נולדה ב-1936

היום, לפני 80 שנים, נולדה נורמה אליאנדרו, שחקנית ותסריטאית ארגנטינאית. בשנות ה-70 הוגלתה לאורוגוואי בשל דעותיה הליברליות כנגד החונטה הצבאית ששלטה במדינה, וחזרה למולדתה רק ב-1982, לאחר נפילת השלטון. הפריצה הגדולה שלה קרתה ב-1985, כשזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן על תפקידה בסרט הארגנטינאי עטור הפרסים “הסיפור האמיתי”. ב-1987 הייתה מועמדת לאוסקר ולגלובוס הזהב כשחקנית משנה בדרמה המקסיקנית “גבי: סיפור אמיתי” – השחקנית הארגנטינאית הראשונה, והיחידה, שהייתה מועמדת לאוסקר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלחנדרה פיסארניק

אלחנדרה פיסארניק, 1972-1936

“אִם תָּעֵזִּי לְהַפְתִּיעַ
אֶת אֱמֶת הַקִּיר הַיָּשָׁן הַזֶּה,
וְאֶת סְדָקָיו, אֶת חֲרִיצָיו,
הַיּוֹצְרִים פָּנִים, סְפִינְכְּסִים,
יָדַיִם, שְׁעוֹנֵי מַיִם,
וַדַּאי תָּבוֹא
נוֹכְחוּת לְצִמְאוֹנֵךְ,
אוּלַי יִסְתַּלֵּק
הַחֶסֶר הַשּׁוֹתֶה אוֹתָךְ.”

היום, לפני 80 שנים, נולדה אלחנדרה פיסארניק, משוררת יהודייה ארגנטינאית. בשנות ה-60 כתבה וערכה בכתבי-עת בפריז, השתייכה לחוג הספרותי הפריזאי ותרגמה לספרדית את יצירותיהם של משוררים צרפתים רבים. שיריה, העוסקים בעיקר בבדידות, באהבה אבודה, בייאוש ובמוות, זכו להכרה בינלאומית.

ויקיפדיה

פייסבוק

השיר מתוך “בלילה הזה, בעולם הזה”, תרגמה מספרדית: טל ניצן

רגיל

ליברטד למארקה

ליברטד למארקה, 2000-1908

היום, לפני 107 שנים, נולדה ליברטד למארקה, שחקנית וזמרת ארגנטינאית. למארקה נחשבת לאחת מסמלי עידן הזהב של הקולנוע הארגנטינאי והמקסיקני. כבר בגיל 7 זכתה בתחרות במה, בגיל 15 קיבלה תפקיד ראשון בתיאטרון מקצועי ובגיל 18 קיבלה חוזה במקהלה בבואנוס איירס. היא זכתה להצלחה אדירה באמריקה הלטינית ונודעה כ”יקירת האמריקות”. במהלך הקריירה שלה הופיעה ב-65 סרטים וב-6 טלנובלות, הקליטה יותר מ-800 שירים והופיעה פעמים אינספור על בימת התיאטרון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלפונסינה סטורני

אלפונסינה סטורני, 1938-1892

“שְׁתֵּי מִלִּים פּשְּׁוּטוֹת לָחַשְׁתָּ בְּאוֹזְנַי
הַלַּיְלָה. שְׁתֵּי מִלִּים עֲיֵפוֹת
מֵרוֹב שימוש.
מִלִּים נוֹשָׁנוֹת שֶׁהָיוּ לָחֲדִשׁוֹת.

[…]

כֹּה מְתוּקוֹת שְׁתֵּי הַמִּלִּים
שֶׁבְּהֶסַּח-הַדַּעַת אֲנִי אוֹמֶרֶת – הוֹ, אֵיךְ הַחַיִּים יָפִים! –
כֹּה עֲרֵבוֹת וְכֹה שְׁקֵטוֹת הַמִּלִּים
שֶׁמוֹשְׁחוֹת עַל גּוּפִי שְׁמָנִים רֵיחַנִיים.

כֹּה מְתוּקוֹת וְכֹה נָאוֹת
שֶׁאֶצְבַּעוֹתַי הַנִּלְהָבוֹת נָעוֹת
אֶל הַשָּׁמַיִם בִּתְנוּעַת מִסְפָּרַיִם.
הו, כֹּה חוֹשְׁקוֹת אֶצְבַּעוֹתַי
לְחַטֵּב כּוֹכָב”

היום, לפני 123 שנים, נולדה אלפונסינה סטורני, מחשובות המשוררות הארגנטינאיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

כריסטינה פרננדס דה קירשנר

כריסטינה פרננדס דה קירשנר, נולדה ב-1953

היום, לפני 61 שנים, נולדה כריסטינה פרננדס קירשנר, פוליטיקאית ארגנטינאית. ב-28 באוקטובר 2007 נבחרה קירשנר לנשיאות ארגנטינה, ברוב מוחץ, ובכך הייתה לאישה השנייה בראשות המדינה ולאישה הראשונה שנבחרה לתפקיד. ב-2010 חתמה בין היתר על חוק המתיר נישואים בין בני אותו המין בארגנטינה. ב-2011 התמודדה בשנית בבחירות לנשיאות המדינה ונבחרה לכהונה שנייה, ברוב מוחץ עוד יותר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרסדס סוסה

מרסדס סוסה, 2009-1935

היום, לפני 79 שנים, נולדה מרסדס סוסה, זמרת ארגנטינאית. סוסה הייתה בין מייסדות תנועת “זמר חדש”, שקראה לפיתוחו של סגנון זמר לאומי ייחודי. ב-1979 עצרו השלטונות את סוסה על הבמה בעת הופעה והיא הוגלתה. שירי המחאה שכתבה בגלות הפכו אותה לאחד הסמלים המובהקים למאבק כנגד השלטון הצבאי בארגנטינה. עד היום, סוסה מוכרת ונערצת בעולם כולו.

ויקיפדיה

פייסבוק