עמוד 1
רגיל

לוקה וקס

לוקה (לאה) וקס, 2013-1912

היום, לפני 107 שנים, נולדה לוקה וקס, אשת התנועה הרוויזיוניסטית והאצ”ל, ציירת ופסלת ישראלית. ב-1944, כשחודש מאבקה של “תנועת המרי העברי” בשלטונות המנדט הבריטי עד להקמת מדינה יהודית, הפכה דירתה בתל אביב למקום התכנסות של מטה האצ”ל ומקלט לחבריו. בשנות השבעים לחייה פנתה וקס אל הציור והפיסול. יצירותיה מתארות זיכרונות ממזרח אירופה בטרם השואה ומשחזרות את הרחוב היהודי ואת אורחות חייהם של היהודים, והוצגו בגלריות ובמוזיאונים ברחבי הארץ. ב-1998 הייתה ל”יקירת העיר תל אביב” בשל תרומתה להתפתחות התרבות, החברה והמסחר בעיר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: וקס וכמה מפסליה, מתוך הכתבה “האשה שהסתירה את בגין מתה בגיל 101″ מאת עופר אדרת ל”הארץ” (2013)

התמונה הקטנה: צילום מסך מתוך ריאיון עם לוקה וקס ב-2012, בו היא מספרת “על היכרותה רבת השנים עם מנחם בגין, כסטודנט למשפטים באוניברסיטת ורשה, פגישות מפקדת האצ”ל שנערכו בדירתה, והחברות עם מנחם בגין לאורך השנים”

רגיל

רחל אוהבת-עמי (חבשוש)

מעצרה של רחל אוהבת-עמי (חבשוש), 1939

היום, לפני 79 שנים, הגיעה לוחמת האצ”ל רחל אוהבת-עמי (חבשוש) לכניסה לבית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים בירושלים, עוטה רעלה ונושאת סל ובו חומר נפץ המוסתר מתחת לפירות וירקות, במטרה לפגוע בעצירים ערבים שנאשמו בפגיעה ביהודים ובבני משפחותיהם שבאו לבקרם בכלא. היא עוררה חשד ונעצרה, בית הדין הצבאי הבריטי גזר עליה מאסר עולם (ולא הוצאה להורג, בשל גילה הצעיר), והיא הועברה לבית הכלא לנשים בבית לחם, יהודייה יחידה בקרב האסירות הערביות. שבע שנים אחר כך, בתום מלחה”ע השנייה, קיבלה חנינה מאת הנציב העליון ושוחררה מבית הסוהר.

מידע נוסף על ניסיון הפיגוע ועל המשפט של חבשוש באתר “אנציקלופדיה יהודית לתרבות ישראל” של מכללת דעת ללימודי יהדות ורוח

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מחזיקה זר בהגיע ארונותיהם של זאב ז’בוטינסקי ורעייתו לשדה התעופה לוד, כנציגה של לוחמות האצ”ל

בתמונה הקטנה: דף מתוך יומן שניהלה בעת מאסרה, שבו היא מתארת את אבלה על מותו של ז’בוטינסקי.

התמונות מתוך אתר מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים

רגיל

דבורה קלפוס-נחושתן

דבורה קלפוס-נחושתן, 2005-1925

היום, לפני 13 שנים, הלכה לעולמה דבורה קלפוס-נחושתן, היסטוריונית ישראלית, שנודעה כ”לוחמת מס’ אחת” של אצ”ל. מאז הכריז הארגון ב-1944 על מרד בבריטים, היא השתתפה בפעולות רבות, ביניהן פיצוץ צינור הנפט לבתי הזיקוק בחיפה, תקיפת מתקני הצבא הבריטי במגרשי התערוכה בת”א והשמדת 11 מטוסים צבאיים בשדה התעופה בלוד. ב-1946, בתום פעולה גדולה של אצ”ל לשיתוק תנועת הרכבות בדרום הארץ, נתפסה ונידונה ל-15 שנות מאסר. לאחר קום המדינה, בין היתר, הייתה צירה בוועידת הייסוד של תנועת החרות, הקימה מדרשה לחינוך לאומי ויזמה תערוכת אסירות במוזיאון אסירי המחתרות.

פייסבוק

התמונה הגדולה למעלה: מתוך אתר לוחמי האצ”ל

למטה: מתוך סרטון תיעודי “הורים אלמונים”, כאמו של אלוף עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר לשעבר

התמונה הקטנה מתוך כתבה עליה ב”הארץ”: “הלוחמת מספר אחת של האצ”ל”

רגיל

גאולה כהן

גאולה כהן, נולדה ב-1925

היום, לפני 91 שנים, נולדה גאולה כהן, פוליטיקאית ישראלית. ב-1942 התגייסה לאצ”ל וכשנה לאחר מכן ללח”י, שבמסגרתו בין היתר שידרה ברדיו “קול המחתרת העברית” וערכה את ירחוני המגזין של הלח”י. ב-1972 חברה לתנועת החרות ונבחרה לראשונה לכנסת מטעם הליכוד. ב-1979 הייתה ממייסדי תנועת התחיה. כיו”ר ועדת הקליטה של הכנסת, כהן הנהיגה מאבק בלתי מתפשר למען יהודי ברית המועצות ולמען התרת עלייתם לישראל. כמו כן הנהיגה במשך שנים את מחנה נאמני ארץ ישראל, פעלה לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל השלמה ולביצור מעמדה של ירושלים והייתה מהמתנגדים הבולטים לנסיגה מסיני.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרים גלזר-תעסה

מרים גלזר-תעסה, נולדה ב-1929

היום, לפני 87 שנים, נולדה מרים גלזר-תעסה, מחנכת ואשת ציבור ישראלית. ב-1945, כתלמידת תיכון, החלה לפעול באצ”ל, תחילה בחת”ם (חיל תעמולה מהפכני), שעסק בתעמולה ובגיוס חברים חדשים, ולאחר מכן בח”ק (חיל הקרב). ב-1948 השתתפה במערכה על ירושלים. לאחר מכן הייתה במשך כשלושים שנה מחנכת ומנהלת בכפר הנוער של בית”ר ע”ש יוהנה ז’בוטינסקי. ב-1981 נבחרה לכנסת מטעם הליכוד. בכהונתה כסגנית שר החינוך והתרבות נודעה בביקורתה השמרנית ועוררה דיונים ציבוריים על חופש הביטוי והיצירה. כיו”ר ועדת העלייה והקליטה לקחה חלק בקליטת העלייה מאתיופיה ב-1985-1984.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסתר רזיאל-נאור

אסתר רזיאל-נאור, 2002-1911

היום, לפני 13 שנים, נפטרה אסתר רזיאל-נאור, פוליטיקאית, לוחמת אצ”ל ומורה ישראלית. ב-1936, עם פרוץ המרד הערבי הגדול, הצטרפה לאצ”ל והשתתפה בפעולת תגמול, שכללה יריות וזריקת רימונים לעבר רכבת חולפת. החל מ-1943 צורפה למפקדת האצ”ל ונעצרה פעמים אחדות ע”י הבריטים. לאחר קום המדינה הצטרפה לתנועת החרות ונבחרה מטעמה לכנסת. במהלך 25 שנות כהונתה בכנסת שימשה יו”ר הסיעה והייתה נציגתה בוועדת החינוך והתרבות.

ויקיפדיה

פייסבוק