עמוד 1
רגיל

מצואי יאיורי

מצואי יאיורי, 2002-1934

היום, לפני 84 שנים, נולדה מצואי יאיורי, עיתונאית ופעילת זכויות נשים יפנית, שנודעה במיוחד בפועלה להעלאת המודעות ולמאבק בתיירות המין באסיה. במשך שלושה עשורים סיקרה את הנושא בעיתונות המקומית והעולמית, כתבה ספרים על אי-שוויון מגדרי ועל פשעי מין ביפן, וייסדה כמה ארגוני נשים, בראשם התאחדות נשות אסיה לקידום סולידריות פמיניסטית כלל-אסייתית. ב-1998 הקימה וניהלה את בית הדין הפלילי בטוקיו לפשעי מלחמה כנגד נשים ביפן, שבו הורשעו ממשלת יפן והקיסר הירוהיטו בחטיפה, אונס ורצח שיטתיים של שפחות מין עבור הצבא היפני במהלך מלחה”ע ה-2.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך כרזה של ההתאחדות הבינלאומית לזכויות נשים בפיתוח בר-קיימא (AWID)

בתמונה הקטנה: מתוך תערוכה על חייה במוזיאון הנשים האקטיבי על מלחמה ושלום (WAM), שהוקם ב-2005 על פי צוואתה מכספי הירושה שלה

רגיל

סוואטי פירמאל

סוואטי פירמאל, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה סוואטי פירמאל, מהמדעניות והתעשייניות המובילות בהודו. ענקית התרופות “פירמאל” בניהולה מובילה מחקרים מדעיים על סרטן, סכרת, דלקות ומחלות מידבקות, מפתחת תרופות בנות השגה ופועלת לקידום הרפואה הציבורית. פירמאל הקימה מרכז לאבחון מחלות כרוניות ומרכז לרפואת ספורט, הראשון מסוגו, ומימנה קמפיינים רבים למען בריאות הציבור, רפואה מניעתית, טיהור מים ותזונה נכונה. כנשיאת לשכת המסחר של הודו, האישה הראשונה בתפקיד זה, פעלה לביסוס של מדיניות ציבורית המעודדת יזמות נשית, שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי והציבורי ופיתוח אזורי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פירמאל בכנס העיתונאים הראשון שלה כנשיאת לשכת המסחר ההודית, אוקטובר 2009

רגיל

אנקרנסיון אלזונה

אנקרנסיון אלזונה, 2001-1895

היום, לפני 123 שנים, נולדה אנקרנסיון אלזונה, היסטוריונית וסופרג’יסטית פיליפינית פורצת דרך. ב-1923 השלימה לימודי דוקטורט בהיסטוריה – האישה הפיליפינית הראשונה בעלת דוקטורט, והתזה שלה עסקה בסקירה היסטורית של החינוך לבנות בפיליפינים. היא הרצתה בפקולטה להיסטוריה, וכיהנה כנשיאת ההתאחדות הפיליפינית לנשות אקדמיה. מאמריה וספריה על שוויון מגדרי ועל נשים פיליפיניות חלוצות הניעו תמיכה חברתית ופוליטית בזכות ההצבעה לנשים, שהושגה ב-1937. בשנות ה-60 מונתה ליו”רית המכון הלאומי להיסטוריה, וב-1985 קיבלה תואר כבוד של מדענית לאומית בפיליפינים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אלזונה מקבלת את תואר המדענית הלאומית של הפיליפינים, 1985

בתמונה הקטנה: אלזונה בסביבות 1926

רגיל

סוּנְג מֵיילִינְג

סוּנְג מֵיילִינְג, 2003-1898

“כדוברת אנגלית שוטפת, כנוצרייה, כמודל למה שאמריקאים רבים מקווים שסין תהיה, מאדאם צ’יאנג כבשה את לבו של הקהל האמריקאי במסעותיה ברחבי ארה”ב, החל בשנות ה-30, לגיוס כספים ותמיכה בממשלתו של בעלה. בעיני אמריקאים רבים היא מסמלת את סין המודרנית, המשכילה, הפרו-אמריקאית שהם מייחלים לה.” (מתוך ההספד שנכתב עליה ב”ניו יורק טיימס”)

 

היום, לפני 120 שנים, נולדה סוּנְג מֵיילִינְג, הגברת הראשונה של הרפובליקה של סין, אשת הגנרל והנשיא צ’יאנג קאי שק. היא ייסדה את תנועת “החיים החדשים” לאיחוד סין תחת תרבות נאו-קונפוציאנית, הקימה בתי יתומים לילדי חיילים סינים שנפלו בקרב, וכיהנה כחברת היואן (הגוף המחוקק בסין). במהלך מלחה”ע ה-2 פעלה בארה”ב להשגת תמיכה בעמדה הסינית, וכן הובילה את המרד העממי הסיני כנגד פלישת היפנים. במלחמת האזרחים הסינית ב-1949 הובסו כוחותיו של בעלה, ומהגלות בטאיוואן היא הוסיפה למלא תפקיד חשוב כפטרונית של ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום והקרן למתן עזרה לסין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: נואמת בפני בית הנבחרים בארצות הברית, 1943

רגיל

הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ

הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ, 2006-1908

“הכול בחיים חולף. רק הנדבה היא אמיתית ומתמשכת. כאשר את נותנת, את מקבלת. נדבה היא החיסון הטוב ביותר מפני קארמה רעה.”

היום, לפני 110 שנים, נולדה הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ, נזירה בודהיסטית ילידת סין. בגיל חמש נמכרה ע”י משפחתה הענייה כשפחה. בסוף שנות העשרה הצליחה להגר לסינגפור, פתחה עסק קטן לעיצוב שיער, חסכה סנט לסנט, ובשנות ה-40 לחייה, לאחר כמה השקעות חכמות, קנתה בתים להשכרה. ככל שהתעשרה אימצה עוד ועוד ילדים ממשפחות עניות – 31 בסה”כ. ב-1969 הקימה את הבית הסיעודי הבודהיסטי הראשון לנשים עניות מבוגרות. ב-1996, בגיל 88, התראיינה לטלוויזיה כ”גברת הראשונה של הנדבה בסינגפור”, ומינפה את פרסומה על מנת להקים בתים סיעודיים נוספים לחולים נזקקים בכל גיל, מגדר, גזע או דת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טאן אה

טאן אה פנד, 2007-1908

היום, לפני 110 שנים, נולדה טאן אה, זמרת ונציבה בינלאומית ממיאנמר (בורמה). היא הופיעה כנערה עם מקהלת הכנסייה, ובגיל עשרים החלה ללמד אנגלית בתיכונים. יום אחד שכנע אותה אחיה להקליט שיר, שזכה להצלחה מיידית. הוצע לה חוזה הקלטות, ותקליטי הגרמופון שלה כבשו את לבבות הקהל הבורמזי בשנות ה-30 והפכו אותה לאחת הזמרות הגדולות בבורמה. במהלך מלחה”ע ה-2 התגייסה לחיל הנשים הבריטי, אך עם הכיבוש היפני נמלטה להודו ומצאה שם עבודה כשדרנית חדשות. בתום המלחמה, כשהוקם האו”ם, הצטרפה טאן אה לצוות המטה של הארגון ושירתה בו כנציבה שנים רבות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: טאן אה (משמאל) עם הסופרת הבורמזית מי מי קאינג
בתמונה הקטנה: באוקספורד, 2003

השיר הראשון שהקליטה, בראשית שנות ה-30

רגיל

אסמה ג’הנגיר

אסמה ג’ילאני ג’הנגיר, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אסמה ג’הנגיר, עורכת דין ופעילת זכויות אדם פקיסטנית. ב-1980 ייסדה יחד עם אחותה, הנא ג’ילאני, את משרד עורכי הדין הראשון בפקיסטן שבראשו עומדות נשים. ב-1983 הייתה ממקימות פורום הנשים למאבק בחוקים הפקיסטניים המפלים נשים, ביניהם החוק הקובע שעדותה של אישה שווה חצי מעדות גבר, החוק שלפיו על קורבנות אונס להוכיח את חפותן והחוק המתיר לנשים להינשא רק למי שהגבר המשמורן שלהן מאשר. ב-1987 הייתה למייסדת ויו”רית של הנציבות הפקיסטנית לזכויות אדם, הפועלת בין היתר נגד העסקת ילדים ועונש מוות ולמען חופש דת ודמוקרטיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמילי לאו

אמילי לאו ואי-הינג, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אמילי לאו, עיתונאית ופוליטיקאית מהונג קונג, לוחמת למען זכויות אדם וחירות. באמצע שנות ה-70 החלה לעבוד כעיתונאית חוקרת בארצה, וב-1984, בעת שייצגה את BBC בהונג קונג, נערך המו”מ בין סין ובריטניה לגבי גורלה של הונג קונג והיא הפכה לאחת ממובילי המחאה נגד הכפפתה לסין הקומוניסטית. בבחירות הראשונות בהונג קונג, ב-1991, נבחרה למועצה המחוקקת ונחשבה למחוקקת הרדיקלית ביותר למען דמוקרטיזציה, מאבק שבמסגרתו נעצרה, נתבעה, ספגה איומים, נרדפה ע”י תומכי סין – וזכתה לתמיכה עממית רחבה. ב-2012 נבחרה ליו”רית המפלגה הדמוקרטית.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה צולמה ע”י פליקס וונג, “סאות’ צ’יינה מורנינג פוסט”
בתמונה הקטנה: דייוויד אקרס-ג’ונס, מושל הונג קונג מטעם בריטניה דאז, נואם בפני ועידת המשגיחים השנתית העשירית של הונג קונג (1985), בעוד אמילי לאו ואי-הינג יושבת (במרכז) בשורת העיתונאים ומביטה קדימה

רגיל

נובוקו יושיָה

נובוקו יושיָה, 1973-1896

היום, לפני 122 שנים, נולדה נובוקו יושיָה, מהסופרות היפניות הפורות והמצליחות ביותר בעידן המודרני, הנחשבת לחלוצת הספרות הלסבית ביפן. היא כתבה בעיקר רומנים רומנטיים לבנות הנעורים, וכתיבתה התאפיינה בתיאורים רגשיים עזים המשלבים ריאליזם ודמיון והתמקדה בחברויות ומערכות יחסים רומנטיות בין נשים. יושיה התריסה נגד נורמות המגדר בלבוש גברי ותספורת קצרה, ברכישת מכונית משלה, בעיצוב ביתה בעצמה, ובעיקר באי-הסתרה של 50 שנות הזוגיות שלה עם אישה בשם מונמה צ’יו. היא הורישה את ביתה למען קידום של תרבות והשכלה בקרב נשים, והוא מהווה היום מוזיאון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רוצ’ירה גופטה

רוצ’ירה גופטה, נולדה ב-1964

היום, לפני 54 שנים, נולדה רוצ’ירה גופטה, אקטיביסטית למיגור הסחר בנשים, מחנכת ועיתונאית הודית. מעל ל-25 שנים היא כותבת בעיתונים המובילים בעולם על זכויות נשים, על עימותים בצפון-מזרח אסיה ועל אפליית מיעוטים וקאסטות, ובמיוחד על סחר בנשים. הארגון הבינלאומי שהקימה, Apne Aap, מסייע לאלפי נשים ונערות להיחלץ ממעגל הזנות ולהשיג השכלה, פרנסה, הגנה משפטית ודיור, וכן פועל להעלאת המודעות לכך שהביקוש לזנות בקרב גברים הוא שמנציח ומרחיב את הסחר בנשים. בשנים האחרונות פועלת גופטה עם האו”ם לקידום תמיכה בקורבנות סחר ולחקיקה נגד סחר בבני אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורג’י צ’ודן

דורג’י צ’ודן, נולדה ב-1960

היום, לפני 57 שנים, נולדה דורג’י צ’ודן, מהנדסת אזרחית ופוליטיקאית מבהוטן, מהמדינות המבודדות ביותר בעולם, המשמרת תרבות בודהיסטית מסורתית. כשהתקבלה לעבודה במחלקה לעבודות ציבוריות, הייתה האישה הבהוטנית הראשונה העובדת כמהנדסת. היא פעלה נגד שחיתות ולמען מודעות לסוגיות מגדריות בבהוטן, ועבדה ביחידה למיגור העוני של האו”ם למען תעסוקה והעצמה של נשים. ב-2008 עברה בהוטן ממשטר מונרכי לחוקתי-דמוקרטי, וצ’ודן פנתה לפוליטיקה, הובילה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, וכיום היא מכהנת כשרת העבודה וההתיישבות, האישה הראשונה בתפקיד שרה בבהוטן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חוק הסאטי הבנגלי

חוק הסאטי הבנגלי (תקנה 17), 1829

היום, לפני 188 שנים, אסרה הודו על קיום טקס ה”סאטי” (מילולית: “האישה המסורה”) – הקרבת האלמנה ההינדית על ידי קבורתה או שריפתה בחיים, יחד עם בעלה המנוח. בתחילת המאה ה-19 אחת מכל אלף אלמנות, מכל הקאסטות, ביצעה סאטי, מרצונה לכאורה אך לעתים קרובות בשל לחץ שהופעל עליה. חוק הסאטי הבנגלי מ-1829 הגדיר את המנהג כנוגד את הטבע והמוסר האנושי, וקבע כי כל בעל תפקיד בקהילה שלא יפעל למניעת טקס כזה, ועל אחת כמה וכמה מי שיעודד טקס כזה או ישתתף בו – יעמוד למשפט פלילי על גרימת מוות. בימינו ישנם מקרי סאטי בודדים; האחרון דווח ב-2008.

עוד על חוק הסאטי הבנגלי

עוד על טקס ה”סאטי”

פייסבוק

 

רגיל

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, 1953-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, מנהיגה בולטת של נשות מלולוס שבפיליפינים. ב-1888 הובילה את מאבקן הראשון של נשות מלולוס מול המושל הספרדי, שבסופו קיבלו אישור להקים בית ספר לנשים. היא סייעה רבות למהפכנים למען עצמאות הפיליפינים כנגד כיבוש הספרדי והאמריקאי, בין היתר בהקמת הצלב האדום הפיליפיני ובהעברת הודעות מוצפנות בין המורדים. בנוסף, כמי שנשים רבות באו ללמוד ממנה לבשל, מיוחס לה במידה רבה גם שימורו של המטבח הפיליפיני המסורתי. ביתה הוכרז כמרכז מורשת לאומי ומופעל בו היום מוזיאון נשות מלולוס, המנוהל ע”י החימש (בן-נין) שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מוזיאון נשות מלולוס בבית אויאנגקוי-סנטוס
בתמונה הגדולה: “נשות מלולוס”, צייר רפאל דל קסאל. מוצג בבית אויאנגקוי-סנטוס
לפי הבלוג “התייר הטרנסצנדנטלי“, הציור מתאר את הרגע ההיסטורי ב-12 בדצמבר 1888 שבו הנשים, בנותיהם של מהפכנים וסוחרים סינים עשירים, הציגו בפני המושל ולריאנו ויילר את דרישתן ללמוד ספרדית בבית ספר.


רגיל

שקונטולה דווי

שקונטולה דווי, 2013-1929

היום, לפני 88 שנים, נולדה שקונטולה דווי, גאונת חישוב וסופרת הודית. “המחשב האנושי” הציגה את יכולות החישוב שלה ברחבי העולם החל מגיל שלוש, לאחר שאביה, איש קרקס וקוסם, הבחין בכישרונה כשניסה ללמדה תעלול קלפים. ב-1982 נרשמה בספר השיאים של גינס כמי שהצליחה לכפול שני מספרים בני 13 ספרות תוך 28 שניות בלבד. ספרה על טכניקות לביצוע פעולות חישוב במהירות עודנו מודפס. בנוסף כתבה נובלות וגם ספרי חידות, אסטרולוגיה ובישול. בעקבות נישואיה להומוסקסואל ערכה מחקר ראשון מסוגו בהודו, וב-1977 פרסמה את “עולמם של ההומוסקסואלים”, ספר פורץ דרך ביחסו המקבל.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

זוהרה בגום קאזי

זוהרה בגום קאזי, 2007-1912

היום, לפני 105 שנים, נולדה זוהרה בגום קאזי, רופאה בנגלשית שכונתה “פלורנס נייטינגייל של דאקה” בשל היותה האישה המוסלמית-בנגלית הראשונה שעסקה ברפואה. במשך שנים אחדות היא חיה באשרם שייסד מהאטמה גנדי בנאגפור, הודו, והעניקה שם טיפול רפואי חינם לעניים. היא גם אימצה וחינכה ילדים רבים ממשפחות מצוקה ברחבי בנגלדש. במהלך הקריירה שלה, קאזי כיהנה בכמה משרות רפואיות חשובות, ביניהן פרופסורית בקולג’ הרפואי של דאקה ומנהלת מחלקת המיילדות והגינקולוגיה בבית החולים שלו, וכן סיפקה טיפול ללוחמי חופש שנפגעו במהלך מלחמת השחרור של בנגלדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רצ’יה סלטאנה

רצ’יה סלטאנה, 1240-1205

היום, לפני 777 שנים, נפטרה רצ’יה סלטאנה, שנודעה גם כג’לאלת א-דין סלטאנה, שליטת דלהי היחידה אי-פעם, והאישה הראשונה מבין שלוש ששלטו בעולם המוסלמי בכלל בימי הביניים. ב-1236, לאחר מות אביה ועם הדחתו של אחיה מהשלטון, מונתה לשליטה וקיבלה את התואר סלטאנה. היא נודעה כמצביאה מוצלחת וכפוליטיקאית ממולחת, שידעה לאזן את מאבקי הכוח בין הממלוכים, לשמור על נאמניה ולאפשר למתאסלמים להתקדם במעלה הסולם הפוליטי. היא גם הפגינה סובלנות כלפי ההינדואיזם, והציגה דת זו לצד מסורות האסלאם בבתי הספר, במרכזי המחקר ובספריות ציבוריות שהקימה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: פוסטר של סרט בוליווד משנת 1983 על חייה

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.

החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

 

גרייס או’מלי, 1603-1530

ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643

ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691

בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.

ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775

פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

 

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

נירג’ה בהנוט

נירג’ה בהנוט, 1986-1963

היום, לפני 31 שנים, נהרגה נירג’ה בהנוט, דוגמנית ודיילת הודית. היא הייתה הדיילת הראשית בטיסה 73 של חברת התעופה “פאן-אמריקן” שב-5.9.86 נחטפה ע”י טרוריסטים במהלך עצירה בפקיסטן. בהנוט הצליחה ליידע את הטייס וצוותו בעודם על הקרקע, והללו הצליחו להימלט, ובכך מנעה מהמטוס לעזוב את שדה התעופה; היא הצילה את חייהם של רבים מהנוסעים כשסייעה להם לברוח דרך יציאות החירום; ונורתה ומתה כשהגנה בגופה על 3 ילדים ממטח של כדורים. לאחר מותה הייתה ההודית הצעירה ביותר, והאישה הראשונה, שזכתה באות הגבורה והאומץ הגבוה ביותר במדינתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נשות בסלניי

נשות בסלניי, 1942

היום, לפני 75 שנים, חלפה על פני בסלניי, כפר צ’רקסי מבודד בקווקז, שיירה של ילדים יתומים ורעבים, רובם יהודים, שניצלו מהפגזת רכבת מלנינגרד וחיפשו מחסה. 32 מנשות הכפר החליטו לאמץ אותם, מתוך תחושת חובה להציל חיי אדם ללא הבדלי דת או מוצא. ישיבת חירום כונסה בכפר עוד באותו היום, והוחלט לתמוך באימוץ, להקצות תוספת מזון למשפחות המאמצות ולזייף את רישומי האוכלוסין של הכפר כדי להעניק לילדים תעודות מזויפות. על אף איומים קולקטיביים חוזרים ונשנים מצד הנאצים, איש מתושבי הכפר לא הסגיר את הילדים. כל הילדים שרדו את המלחמה, ושלושה מהם חיים עד היום בכפר.

ויקיפדיה

פייסבוק

כתבות על מאבקם של תושבי הכפר לקבל הכרה כחסידי אומות עולם:

http://www.davar1.co.il/57566/

https://news.walla.co.il/item/3046775

 

בתמונה הגדולה: האנדרטה לכבוד מצילות היתומים הנמצאת במרכז הכפר (מתוך כתבה ב”רואים עולם” על “הצ’רקסים המוסלמים שהצילו יהודים בשואה“)

בתמונה הקטנה: נשות הכפר יחד עם הילדים, מתוך אתר Circassia (באדיבות הדף “רחוב משלה“, שעלה בו פוסט מורחב על נשות בסלניי)

רגיל

אִסמת חופתאי

אִסמת חופתאי, 1991-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה אִסמת חופתאי, סופרת הודית מוסלמית פורצת דרך, שנודעה באופייה העשוי לבלי חת ובאידיאולוגיה הפמיניסטית שלה. בכתביה עסקה חופתאי בנושאים פמיניסטיים שונים, במיניות נשית, בגינונים מעמדיים ובקונפליקטים רבים נוספים המאפיינים את החברה ההודית המודרנית. רבים מכתביה צונזרו במזרח אסיה בשל עמדותיה המהפכניות בנוגע לנשים ובנוגע לדת. בסגנונה הבוטה השמיעה את קולם של המושתקים והמושתקות, והיוותה השראה לדור שלם של כותבות, קוראות ואינטלקטואליות בשפת האורדו.

ויקיפדיה

פייסבוק