עמוד 1
רגיל

צ’יזוקו אואנו

צ’יזוקו אואנו, נולדה ב-1948

היום, לפני 70 שנים, נולדה צ’יזוקו אואנו, סוציולוגית ופמיניסטית יפנית בולטת, מרצה מבוקשת במחלקות למדעי הרוח באוניברסיטאות ביפן ובעולם. מחקריה עוסקים בתיאוריה פמיניסטית, בסוציולוגיה של המשפחה ובהיסטוריה של נשים, והיה לה תפקיד מכריע ביצירת התחום של לימודי מגדר באקדמיה היפנית. היא מבקרת רבות את הטיוח של ההיסטוריה היפנית, שלטענתה מנסה להצדיק קולוניאליזם, גזענות וזוועות שנעשו לפני, בזמן ואחרי מלחה”ע ה-2, ופועלת בין היתר למתן פיצוי לנשים קוריאניות שאולצו להיות שפחות מין עבור חיילי יפן. היא מכהנת גם כמנכ”לית רשת הפעולה הנשית ביפן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריה לורדס סֵרֶנוֹ

מריה לורדס אראנל סֵרֶנוֹ, נולדה ב-1960

היום, לפני 58 שנים, נולדה מריה לורדס סֵרֶנוֹ, עורכת דין ושופטת פיליפינית. היא לימדה באוניברסיטה במשך כ-20 שנה, ושימשה יועצת משפטית של רשויות ממשלתיות שונות וכן של ארגון הסחר העולמי והבנק העולמי. ב-2012 מונתה לכהן כנשיאת ביהמ”ש העליון בפיליפינים – האישה הראשונה בתפקיד זה. במאי השנה החליטו 8 מתוך 14 שופטי העליון, בעקבות עתירה שהגישו נגדה חברי בית הנבחרים בגין אי-דיווח על הכנסות, לבטל את תוקף המינוי שלה ולהדיחה מתפקידה; מנגד, רבים טוענים כי מדובר ברדיפה פוליטית על רקע ביקורתה החריפה על הפרת זכויות אדם ע”י נשיא המדינה דוטרטה.

ויקיפדיה

עוד על העתירה נגד מריה לורדס סרנו

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בנאום לתומכיה לאחר הדחתה, 2018. מקור: ג’ונתן סיונה, ABS-CBN News

רגיל

התנועה לשחרור הרגליים

התנועה לשחרור הרגליים, נוסדה ב-1897

היום, לפני 121 שנים, נוסדה בסין התנועה לשחרור הרגליים, ארגון-גג נגד המנהג הנפוץ של כריכת הרגליים, שהביא לעיוות וניוון כפות רגליהן של ילדות ולאובדן יציבותן ויכולת התנועה שלהן. מאז המאה ה-10, “רגלי הלוטוס” הקטנטנות נחשבו במסורת הסינית ליפות וארוטיות והיוו סמל סטטוס. באמצע המאה ה-19 החלו מיסיונרים נוצרים שהגיעו לסין לבקר את המנהג, ונשים מקומיות מיהרו להקים בהשראתם תנועות התנגדות בכל רחבי סין. בראשית המאה ה-20 כריכת הרגליים נאסרה בפרובינציות רבות, אך רק ב-1912, עם נפילת הקיסרות והקמת הרפובליקה הסינית, נאסר המנהג לחלוטין והוקמו מנגנוני אכיפה.

ויקיפדיה

עוד על כריכת רגליים (“רגלי לוטוס”)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נשים סיניות עם רגליים שנקשרו, תחילת המאה ה-20

בתמונה הקטנה: איור מהמאה ה-18 המציג את פילגש הקיסר יאו ניאנג קושרת את רגליה

רגיל

שִׁיבָּטָה טוֹיוֹ

שִׁיבָּטָה טוֹיוֹ, 2013-1911

“הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב שִׁירָה
אַחֲרֵי שֶׁחָצִיתִי אֶת שְׁנָתִי הַתִּשְׁעִים
מֵאָז, בְּכָל יוֹם
יֵשׁ לִי סִבָּה טוֹבָה לִחְיוֹת.

גּוּפִי רָזָה וְקָטָן
אַךְ עֵינַי עֲדַיִן רוֹאוֹת
לְלִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים
אָזְנַי עֲדַיִן שׁוֹמְעוֹת
אֶת רַחַשׁ הָרוּחַ
וּפִי עוֹדוֹ מָלֵא חַיִּים.

‘אָמַרְתְּ אֶת זֶה יָפֶה’
מַחְמִיאִים לִי כֻּלָּם

וַאֲנִי שְׂמֵחָה עַל כָּךְ
וְיֵשׁ לִי כּוֹחַ לְהַמְשִׁיךְ.”

היום, לפני 107 שנים, נולדה שיבטה טויו, משוררת יפנית. בגיל 92 נאלצה להפסיק לרקוד והחלה לכתוב שירים, הרוויים שמחת חיים והוקרת ההווה, חרף הבדידות ומכאובי הזִקנה. ספר שיריה הראשון, שפרסמה בגיל 98, הגיע לראש רשימת רבי-המכר ביפן ונמכר במאות אלפי עותקים ברחבי העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

שירה “אני” מופיע בספרה “הבוקר בא תמיד”, שיצא לאור בעברית ב-2017 (תרגום: איתן בולוקן, הוצאת לוקוס)

רגיל

יינגלאק צ’ינוואט

יינגלאק צ’ינוואט, נולדה ב-1967

היום, לפני 51 שנים, נולדה יינגלאק צ’ינוואט, אשת עסקים ופוליטיקאית תאילנדית, האישה הראשונה (והיחידה) שכיהנה כראשת ממשלת תאילנד. למשפחתה עסקים רבים, והיא ניהלה כמה מהם, ובראשם חברת הסלולר הגדולה ביותר במדינה. בבחירות 2011, בתום קמפיין ששם דגש על פיוס לאומי ומאבק בעוני, זכתה מפלגת “פאו תאי” (למען תאילנד) בראשותה ברוב מוחלט. אולם בסוף 2013 פרצה מחאה המונית נגדה שהובילה לחודשים של משבר אלים, עד שלבסוף הדיח אותה ביהמ”ש החוקתי של תאילנד והאשים אותה בהפרת אמונים ובהזנחת תפקידה. לפני מתן גזר הדין, צ’ינוואט נמלטה מתאילנד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צ’ינוואט יוצאת מפיקוד חיל האוויר לאחר ישיבת קבינט בבנגקוק, 2014 (מקור: רויטרס, סאן דיילי)

בתמונה הקטנה: צ’ינוואט בפורום הכלכלי העולמי, 2012

רגיל

מצואי יאיורי

מצואי יאיורי, 2002-1934

היום, לפני 84 שנים, נולדה מצואי יאיורי, עיתונאית ופעילת זכויות נשים יפנית, שנודעה במיוחד בפועלה להעלאת המודעות ולמאבק בתיירות המין באסיה. במשך שלושה עשורים סיקרה את הנושא בעיתונות המקומית והעולמית, כתבה ספרים על אי-שוויון מגדרי ועל פשעי מין ביפן, וייסדה כמה ארגוני נשים, בראשם התאחדות נשות אסיה לקידום סולידריות פמיניסטית כלל-אסייתית. ב-1998 הקימה וניהלה את בית הדין הפלילי בטוקיו לפשעי מלחמה כנגד נשים ביפן, שבו הורשעו ממשלת יפן והקיסר הירוהיטו בחטיפה, אונס ורצח שיטתיים של שפחות מין עבור הצבא היפני במהלך מלחה”ע ה-2.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך כרזה של ההתאחדות הבינלאומית לזכויות נשים בפיתוח בר-קיימא (AWID)

בתמונה הקטנה: מתוך תערוכה על חייה במוזיאון הנשים האקטיבי על מלחמה ושלום (WAM), שהוקם ב-2005 על פי צוואתה מכספי הירושה שלה

רגיל

סוואטי פירמאל

סוואטי פירמאל, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה סוואטי פירמאל, מהמדעניות והתעשייניות המובילות בהודו. ענקית התרופות “פירמאל” בניהולה מובילה מחקרים מדעיים על סרטן, סכרת, דלקות ומחלות מידבקות, מפתחת תרופות בנות השגה ופועלת לקידום הרפואה הציבורית. פירמאל הקימה מרכז לאבחון מחלות כרוניות ומרכז לרפואת ספורט, הראשון מסוגו, ומימנה קמפיינים רבים למען בריאות הציבור, רפואה מניעתית, טיהור מים ותזונה נכונה. כנשיאת לשכת המסחר של הודו, האישה הראשונה בתפקיד זה, פעלה לביסוס של מדיניות ציבורית המעודדת יזמות נשית, שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי והציבורי ופיתוח אזורי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פירמאל בכנס העיתונאים הראשון שלה כנשיאת לשכת המסחר ההודית, אוקטובר 2009

רגיל

אנקרנסיון אלזונה

אנקרנסיון אלזונה, 2001-1895

היום, לפני 123 שנים, נולדה אנקרנסיון אלזונה, היסטוריונית וסופרג’יסטית פיליפינית פורצת דרך. ב-1923 השלימה לימודי דוקטורט בהיסטוריה – האישה הפיליפינית הראשונה בעלת דוקטורט, והתזה שלה עסקה בסקירה היסטורית של החינוך לבנות בפיליפינים. היא הרצתה בפקולטה להיסטוריה, וכיהנה כנשיאת ההתאחדות הפיליפינית לנשות אקדמיה. מאמריה וספריה על שוויון מגדרי ועל נשים פיליפיניות חלוצות הניעו תמיכה חברתית ופוליטית בזכות ההצבעה לנשים, שהושגה ב-1937. בשנות ה-60 מונתה ליו”רית המכון הלאומי להיסטוריה, וב-1985 קיבלה תואר כבוד של מדענית לאומית בפיליפינים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אלזונה מקבלת את תואר המדענית הלאומית של הפיליפינים, 1985

בתמונה הקטנה: אלזונה בסביבות 1926

רגיל

סוּנְג מֵיילִינְג

סוּנְג מֵיילִינְג, 2003-1898

“כדוברת אנגלית שוטפת, כנוצרייה, כמודל למה שאמריקאים רבים מקווים שסין תהיה, מאדאם צ’יאנג כבשה את לבו של הקהל האמריקאי במסעותיה ברחבי ארה”ב, החל בשנות ה-30, לגיוס כספים ותמיכה בממשלתו של בעלה. בעיני אמריקאים רבים היא מסמלת את סין המודרנית, המשכילה, הפרו-אמריקאית שהם מייחלים לה.”
(מתוך ההספד שנכתב עליה ב”ניו יורק טיימס”)

היום, לפני 120 שנים, נולדה סוּנְג מֵיילִינְג, הגברת הראשונה של הרפובליקה של סין, אשת הגנרל והנשיא צ’יאנג קאי שק. היא ייסדה את תנועת “החיים החדשים” לאיחוד סין תחת תרבות נאו-קונפוציאנית, הקימה בתי יתומים לילדי חיילים סינים שנפלו בקרב, וכיהנה כחברת היואן (הגוף המחוקק בסין). במהלך מלחה”ע ה-2 פעלה בארה”ב להשגת תמיכה בעמדה הסינית, וכן הובילה את המרד העממי הסיני כנגד פלישת היפנים. במלחמת האזרחים הסינית ב-1949 הובסו כוחותיו של בעלה, ומהגלות בטאיוואן היא הוסיפה למלא תפקיד חשוב כפטרונית של ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום והקרן למתן עזרה לסין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: נואמת בפני בית הנבחרים בארצות הברית, 1943

רגיל

הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ

הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ, 2006-1908

“הכול בחיים חולף. רק הנדבה היא אמיתית ומתמשכת. כאשר את נותנת, את מקבלת. נדבה היא החיסון הטוב ביותר מפני קארמה רעה.”

היום, לפני 110 שנים, נולדה הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ, נזירה בודהיסטית ילידת סין. בגיל חמש נמכרה ע”י משפחתה הענייה כשפחה. בסוף שנות העשרה הצליחה להגר לסינגפור, פתחה עסק קטן לעיצוב שיער, חסכה סנט לסנט, ובשנות ה-40 לחייה, לאחר כמה השקעות חכמות, קנתה בתים להשכרה. ככל שהתעשרה אימצה עוד ועוד ילדים ממשפחות עניות – 31 בסה”כ. ב-1969 הקימה את הבית הסיעודי הבודהיסטי הראשון לנשים עניות מבוגרות. ב-1996, בגיל 88, התראיינה לטלוויזיה כ”גברת הראשונה של הנדבה בסינגפור”, ומינפה את פרסומה על מנת להקים בתים סיעודיים נוספים לחולים נזקקים בכל גיל, מגדר, גזע או דת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טאן אה

טאן אה פנד, 2007-1908

היום, לפני 110 שנים, נולדה טאן אה, זמרת ונציבה בינלאומית ממיאנמר (בורמה). היא הופיעה כנערה עם מקהלת הכנסייה, ובגיל עשרים החלה ללמד אנגלית בתיכונים. יום אחד שכנע אותה אחיה להקליט שיר, שזכה להצלחה מיידית. הוצע לה חוזה הקלטות, ותקליטי הגרמופון שלה כבשו את לבבות הקהל הבורמזי בשנות ה-30 והפכו אותה לאחת הזמרות הגדולות בבורמה. במהלך מלחה”ע ה-2 התגייסה לחיל הנשים הבריטי, אך עם הכיבוש היפני נמלטה להודו ומצאה שם עבודה כשדרנית חדשות. בתום המלחמה, כשהוקם האו”ם, הצטרפה טאן אה לצוות המטה של הארגון ושירתה בו כנציבה שנים רבות.

ויקיפדיה

השיר הראשון שהקליטה, בראשית שנות ה-30

פייסבוק

בתמונה הגדולה: טאן אה (משמאל) עם הסופרת הבורמזית מי מי קאינג

בתמונה הקטנה: באוקספורד, 2003

רגיל

אסמה ג’הנגיר

אסמה ג’ילאני ג’הנגיר, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אסמה ג’הנגיר, עורכת דין ופעילת זכויות אדם פקיסטנית. ב-1980 ייסדה יחד עם אחותה, הנא ג’ילאני, את משרד עורכי הדין הראשון בפקיסטן שבראשו עומדות נשים. ב-1983 הייתה ממקימות פורום הנשים למאבק בחוקים הפקיסטניים המפלים נשים, ביניהם החוק הקובע שעדותה של אישה שווה חצי מעדות גבר, החוק שלפיו על קורבנות אונס להוכיח את חפותן והחוק המתיר לנשים להינשא רק למי שהגבר המשמורן שלהן מאשר. ב-1987 הייתה למייסדת ויו”רית של הנציבות הפקיסטנית לזכויות אדם, הפועלת בין היתר נגד העסקת ילדים ועונש מוות ולמען חופש דת ודמוקרטיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמילי לאו

אמילי לאו ואי-הינג, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אמילי לאו, עיתונאית ופוליטיקאית מהונג קונג, לוחמת למען זכויות אדם וחירות. באמצע שנות ה-70 החלה לעבוד כעיתונאית חוקרת בארצה, וב-1984, בעת שייצגה את BBC בהונג קונג, נערך המו”מ בין סין ובריטניה לגבי גורלה של הונג קונג והיא הפכה לאחת ממובילי המחאה נגד הכפפתה לסין הקומוניסטית. בבחירות הראשונות בהונג קונג, ב-1991, נבחרה למועצה המחוקקת ונחשבה למחוקקת הרדיקלית ביותר למען דמוקרטיזציה, מאבק שבמסגרתו נעצרה, נתבעה, ספגה איומים, נרדפה ע”י תומכי סין – וזכתה לתמיכה עממית רחבה. ב-2012 נבחרה ליו”רית המפלגה הדמוקרטית.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה צולמה ע”י פליקס וונג, “סאות’ צ’יינה מורנינג פוסט”

בתמונה הקטנה: דייוויד אקרס-ג’ונס, מושל הונג קונג מטעם בריטניה דאז, נואם בפני ועידת המשגיחים השנתית העשירית של הונג קונג (1985), בעוד אמילי לאו ואי-הינג יושבת (במרכז) בשורת העיתונאים ומביטה קדימה

רגיל

נובוקו יושיָה

נובוקו יושיָה, 1973-1896

היום, לפני 122 שנים, נולדה נובוקו יושיָה, מהסופרות היפניות הפורות והמצליחות ביותר בעידן המודרני, הנחשבת לחלוצת הספרות הלסבית ביפן. היא כתבה בעיקר רומנים רומנטיים לבנות הנעורים, וכתיבתה התאפיינה בתיאורים רגשיים עזים המשלבים ריאליזם ודמיון והתמקדה בחברויות ומערכות יחסים רומנטיות בין נשים. יושיה התריסה נגד נורמות המגדר בלבוש גברי ותספורת קצרה, ברכישת מכונית משלה, בעיצוב ביתה בעצמה, ובעיקר באי-הסתרה של 50 שנות הזוגיות שלה עם אישה בשם מונמה צ’יו. היא הורישה את ביתה למען קידום של תרבות והשכלה בקרב נשים, והוא מהווה היום מוזיאון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רוצ’ירה גופטה

רוצ’ירה גופטה, נולדה ב-1964

היום, לפני 54 שנים, נולדה רוצ’ירה גופטה, אקטיביסטית למיגור הסחר בנשים, מחנכת ועיתונאית הודית. מעל ל-25 שנים היא כותבת בעיתונים המובילים בעולם על זכויות נשים, על עימותים בצפון-מזרח אסיה ועל אפליית מיעוטים וקאסטות, ובמיוחד על סחר בנשים. הארגון הבינלאומי שהקימה, Apne Aap, מסייע לאלפי נשים ונערות להיחלץ ממעגל הזנות ולהשיג השכלה, פרנסה, הגנה משפטית ודיור, וכן פועל להעלאת המודעות לכך שהביקוש לזנות בקרב גברים הוא שמנציח ומרחיב את הסחר בנשים. בשנים האחרונות פועלת גופטה עם האו”ם לקידום תמיכה בקורבנות סחר ולחקיקה נגד סחר בבני אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורג’י צ’ודן

דורג’י צ’ודן, נולדה ב-1960

היום, לפני 57 שנים, נולדה דורג’י צ’ודן, מהנדסת אזרחית ופוליטיקאית מבהוטן, מהמדינות המבודדות ביותר בעולם, המשמרת תרבות בודהיסטית מסורתית. כשהתקבלה לעבודה במחלקה לעבודות ציבוריות, הייתה האישה הבהוטנית הראשונה העובדת כמהנדסת. היא פעלה נגד שחיתות ולמען מודעות לסוגיות מגדריות בבהוטן, ועבדה ביחידה למיגור העוני של האו”ם למען תעסוקה והעצמה של נשים. ב-2008 עברה בהוטן ממשטר מונרכי לחוקתי-דמוקרטי, וצ’ודן פנתה לפוליטיקה, הובילה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, וכיום היא מכהנת כשרת העבודה וההתיישבות, האישה הראשונה בתפקיד שרה בבהוטן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חוק הסאטי הבנגלי

חוק הסאטי הבנגלי (תקנה 17), 1829

היום, לפני 188 שנים, אסרה הודו על קיום טקס ה”סאטי” (מילולית: “האישה המסורה”) – הקרבת האלמנה ההינדית על ידי קבורתה או שריפתה בחיים, יחד עם בעלה המנוח. בתחילת המאה ה-19 אחת מכל אלף אלמנות, מכל הקאסטות, ביצעה סאטי, מרצונה לכאורה אך לעתים קרובות בשל לחץ שהופעל עליה. חוק הסאטי הבנגלי מ-1829 הגדיר את המנהג כנוגד את הטבע והמוסר האנושי, וקבע כי כל בעל תפקיד בקהילה שלא יפעל למניעת טקס כזה, ועל אחת כמה וכמה מי שיעודד טקס כזה או ישתתף בו – יעמוד למשפט פלילי על גרימת מוות. בימינו ישנם מקרי סאטי בודדים; האחרון דווח ב-2008.

עוד על חוק הסאטי הבנגלי

עוד על טקס ה”סאטי”

פייסבוק

רגיל

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, 1953-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, מנהיגה בולטת של נשות מלולוס שבפיליפינים. ב-1888 הובילה את מאבקן הראשון של נשות מלולוס מול המושל הספרדי, שבסופו קיבלו אישור להקים בית ספר לנשים. היא סייעה רבות למהפכנים למען עצמאות הפיליפינים כנגד כיבוש הספרדי והאמריקאי, בין היתר בהקמת הצלב האדום הפיליפיני ובהעברת הודעות מוצפנות בין המורדים. בנוסף, כמי שנשים רבות באו ללמוד ממנה לבשל, מיוחס לה במידה רבה גם שימורו של המטבח הפיליפיני המסורתי. ביתה הוכרז כמרכז מורשת לאומי ומופעל בו היום מוזיאון נשות מלולוס, המנוהל ע”י החימש (בן-נין) שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “נשות מלולוס”, צייר רפאל דל קסאל. מוצג בבית אויאנגקוי-סנטוס
לפי הבלוג “התייר הטרנסצנדנטלי“, הציור מתאר את הרגע ההיסטורי ב-12 בדצמבר 1888 שבו הנשים, בנותיהם של מהפכנים וסוחרים סינים עשירים, הציגו בפני המושל ולריאנו ויילר את דרישתן ללמוד ספרדית בבית ספר.

בתמונה הקטנה: מוזיאון נשות מלולוס בבית אויאנגקוי-סנטוס

רגיל

שקונטולה דווי

שקונטולה דווי, 2013-1929

היום, לפני 88 שנים, נולדה שקונטולה דווי, גאונת חישוב וסופרת הודית. “המחשב האנושי” הציגה את יכולות החישוב שלה ברחבי העולם החל מגיל שלוש, לאחר שאביה, איש קרקס וקוסם, הבחין בכישרונה כשניסה ללמדה תעלול קלפים. ב-1982 נרשמה בספר השיאים של גינס כמי שהצליחה לכפול שני מספרים בני 13 ספרות תוך 28 שניות בלבד. ספרה על טכניקות לביצוע פעולות חישוב במהירות עודנו מודפס. בנוסף כתבה נובלות וגם ספרי חידות, אסטרולוגיה ובישול. בעקבות נישואיה להומוסקסואל ערכה מחקר ראשון מסוגו בהודו, וב-1977 פרסמה את “עולמם של ההומוסקסואלים”, ספר פורץ דרך ביחסו המקבל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זוהרה בגום קאזי

זוהרה בגום קאזי, 2007-1912

היום, לפני 105 שנים, נולדה זוהרה בגום קאזי, רופאה בנגלשית שכונתה “פלורנס נייטינגייל של דאקה” בשל היותה האישה המוסלמית-בנגלית הראשונה שעסקה ברפואה. במשך שנים אחדות היא חיה באשרם שייסד מהאטמה גנדי בנאגפור, הודו, והעניקה שם טיפול רפואי חינם לעניים. היא גם אימצה וחינכה ילדים רבים ממשפחות מצוקה ברחבי בנגלדש. במהלך הקריירה שלה, קאזי כיהנה בכמה משרות רפואיות חשובות, ביניהן פרופסורית בקולג’ הרפואי של דאקה ומנהלת מחלקת המיילדות והגינקולוגיה בבית החולים שלו, וכן סיפקה טיפול ללוחמי חופש שנפגעו במהלך מלחמת השחרור של בנגלדש.

ויקיפדיה

פייסבוק