עמוד 1
רגיל

ורה רובין

ורה פלורנס (קופר) רובין, 2016-1928

“החיים שלי היו מסע מרתק. נעשיתי אסטרונומית משום שלא יכולתי לדמיין את עצמי חיה כאן, על כדור הארץ, מבלי לנסות להבין איך עובד היקום. הקריירה המדעית שלי נסבה סביב תצפיות בתנועה של כוכבים בתוך הגלקסיות ושל גלקסיות בתוך היקום. ב-1965, אם התמזל מזלך והתעניינת בשימוש בטלסקופים, יכולת להיכנס לתוך מעבדת מחקר שבנתה מכשירים שצמצמו את זמני החשיפה פי 10 ולהצליח לגלות תגליות מדהימות. נשים בדרך כלל נזקקו ליותר מזל ויותר כוח התמדה מאשר גברים.”
(מתוך מאמרה “מסע מרתק“, הירחון לאסטרונומיה ולאסטרופיזיקה, גיליון 49, ספטמבר 2011)

היום, לפני 91 שנים, נולדה ורה רובין, אסטרונומית יהודייה אמריקאית, עטורת פרסים מדעיים חשובים. היא הייתה מהראשונות שהצביעו על קיומם של צבירי גלקסיות, תיאוריה מהפכנית ולפיה הגלקסיות לא מפוזרות ביקום באופן אקראי ואחיד פחות או יותר, אלא מרוכזות סביב מרכזי מסה. במחקריה פורצי הדרך על תנועת הגזים והכוכבים גילתה את “אפקט רובין-פורד”, אי-התאמה בין המסה של גלקסיות גדולות לבין מהירות הסיבוב העצמי שלהן, ובכך הוכיחה את קיומו של החומר האפל ביקום, מהתיאוריות הפיזיקליות החשובות של המאה ה-21. היא גם פעלה רבות לקידום נשים ושוויון במדע ובאקדמיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ורה רובין וקנט פורד בוחנים את הציוד במצפה הכוכבים לוול, 1965

בתמונה הקטנה: רובין מקבלת את המדליה הלאומית למדעים מנשיא ארה”ב ביל קלינטון, 1993

התמונות מתוך עמוד לכבודה באתר מכון קרנגי למדע בוושינגטון

רגיל

בת אלפיים: בַּאן זָאוֹ

אחרי 2,000 פוסטים, חוגגות שבוע של היא-סטוריה בת אלפיים!

בַּאן זָאוֹ, 116-45 לספירה

בַּאן זָאוֹ, הידועה גם בשם הכבוד הוּיבַּאן, הייתה היסטוריונית ופילוסופית סינית. “הספר של שושלת האן המערבית”, שהשלימה בשנת 111, נחשב לספר ההיסטוריה הרשמי הראשון שנכתב על ידי אישה, והראשון שבו מתועדת גם השושלת מצד אם הקיסר. ספרה “שיעורים לנשים”, על חינוך וכללי התנהגות לנערות ונשים, נותר נפוץ ברחבי סין במשך מאות שנים. היה לה גם עניין רב באסטרונומיה ובמתמטיקה, היא כתבה שירים, מסות וחיבורי הגות, וכן הנחתה את משפחות האצולה בהתקדמות רוחנית וב”אמנויות המיטה” לפי הדאואיזם. עד היום היא זוכה לכבוד כאחת הנשים המשכילות ביותר שהיו בסין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: איור של בַּאן זָאוֹ מאת האמן צֵ’ן זֵ’אנְגָאוֹ

רגיל

שרה סיגר

שרה סיגר, נולדה ב-1971

היום, לפני 47 שנים, נולדה שרה סיגר, פיזיקאית, מדענית חלל ואסטרונומית קנדית-אמריקאית. לשעבר חוקרת-חברה במכון למחקר מתקדם בפרינסטון וחברת סגל בכירה במכון קרנגי למדע בוושינגטון, וכיום פרופ’ מן המניין ב-MIT ועמיתת תוכנית מקארתור היוקרתית. עבודתה פורצת הדרך עוסקת במודלים תיאורטיים להבנה, לניתוח ולגילוי של האטמוספרות של כוכבי לכת שמחוץ למערכת השמש. “נוסחת סיגר” משמשת להערכת מספר הכוכבים בגלקסיה שמתקיימים בהם תנאים מתאימים לקיום חיים, ומאפשרת חיפוש אחר כוכבים בעלי חתימה כימית וביולוגית בת-זיהוי ע”י טלסקופי חלל מרוחקים.

ויקיפדיה

שיחת TED של שרה סיגר, “החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו” (בתמונה הקטנה, צילום מסך מתוך הסרטון)

פייסבוק

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

אליס אוורט

אליס אוורט, 1949-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אליס אוורט, מתמטיקאית, אסטרונומית ומהנדסת בריטית ילידת אירלנד. קולג’ הנשים של קיימברידג’ לא נתן אז לנשים תארים, אך התיר להן לשבת בשיעורים ולהיבחן. היא עברה את כל הבחינות בהצטיינות ב-1889, ושנה אחר כך הייתה האישה הראשונה שקיבלה שכר על עבודה בתחום האסטרונומיה, כשהחלה לעבוד במצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ’. הייתה לה תרומה רבה גם למחקר בתחום האופטיקה ולפיתוח הטלוויזיות הראשונות בשנות ה-20 וה-30.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: צילום משנת 1933 של חברי הסגל במצפה הכוכבים של גריניץ’

רגיל

אנני ראסל מונדר

אנני ראסל מונדר, 1947-1868

היום, לפני 149 שנים, נולדה אנני ראסל מונדר, אסטרונומית ומתמטיקאית מצפון אירלנד. ב-1889 סיימה תואר במתמטיקה בהצטיינות בקולג’ לנשים השייך לאוניברסיטת קיימברידג’, אך לא יכלה לקבל תואר רשמי. ב-1891 החלה לעבוד במצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ’, צילמה תמונות רבות של כתמי שמש וליקויי חמה, ומצאה קשר ביניהם לבין אקלים כדור הארץ. כשנישאה נאלצה להתפטר מהשירות הציבורי, אך המשיכה לעקוב אחר השמש ונחשבה למומחית לצילומה. רק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט על מאמרים שפרסמה קודם לכן תחת שמו של בעלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זיב-און-ניסה

זיב-און-ניסה, 1702-1638

היום, לפני 379 שנים, נולדה זיב-און-ניסה (בפרסית: “כתר המין הנשי”), נסיכת האימפריה המוגולית, אימפריה שראשיה היו מוסלמים ממוצא מונגולי, ששלטה בתת-היבשת ההודית מתחילת המאה ה-16 עד אמצע המאה ה-19. היא נודעה כמלומדת בתחומים אקדמיים שונים, ובכללם דת, פילוסופיה, מתמטיקה, אסטרונומיה וספרות. במיוחד התפרסמה באלפי השירים שכתבה, ואף הלחינה ושרה, בפרסית ובערבית, תחת שם העט “מח’פי”, שמשמעו “הנחבא/ת”. בעשרים השנים האחרונות לחייה הוחזקה כאסירה והונה הוחרם, ככל הנראה כעונש על רומן אסור או בגלל התנגדותו של אביה הקיסר להיותה משוררת ומוזיקאית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ביאטריס טינסלי

ביאטריס מיוריאל היל טינסלי, 1981-1941

היום, לפני 76 שנים, נולדה ביאטריס טינסלי, אסטרונומית וקוסמולוגית ניו זילנדית. מחקרה תרם רבות להבנת האופן שבו גלקסיות נוצרות, מתפתחות ומתות ולחקר המפץ הגדול, כשהראה שיש להביא בחשבון גורמים כמו מרכיבים כימיים בתוך הגלקסיות, מסת הגלקסיות וקצב היווצרות הכוכבים. ב-1974 הייתה לאישה הראשונה שמונתה לפרופסורית לאסטרונומיה באוניברסיטת ייל, והספיקה לפרסם כ-100 מחקרים בתחום עד למותה ממחלת הסרטן ב-1981. האגודה האמריקאית לאסטרונומיה מעניקה פרס שנתי על שמה למחקר פורץ דרך בתחום האסטרונומיה והאסטרופיזיקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סנדרה פאבר

סנדרה מור פאבר, נולדה ב-1944

היום, לפני 72 שנים, נולדה סנדרה פאבר, פרופ’ לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה. היא הייתה חברת הסגל הראשונה במצפה הכוכבים ליק של אוניברסיטת קליפורניה. ב-1976 גילתה יחד עם אחד הדוקטורנטים שלה את קשר פאבר-ג’קסון, שמעריך את מהירות הכוכבים על פי הבוהק שלהם ומסייע להבין את האופן שבו נוצרו גלקסיות אליפטיות מאז המפץ הגדול ועד היום. החל משנות ה-80 הייתה שותפה להקמתו ולהפעלתו של הטלסקופ האופטי הגדול בעולם במצפה הכוכבים קק שבהוואי, וכן בבניית המצלמה הפלנטרית רחבת השדה הראשונה עבור טלסקופ החלל האבל, שבאמצעותה ערכה מחקרים פורצי דרך על היווצרות היקום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה וינלוק

אנה וינלוק, 1904-1857

היום, לפני 159 שנים, נולדה אנה וינלוק, אסטרונומית אמריקאית. היא הייתה מראשונות “החשביות של הרווארד”, נשים שעבדו במצפה הכוכבים של אוניברסיטת הרווארד בעיבוד הנתונים האסטרונומיים. וינלוק התבלטה במיוחד כשערכה את הקטלוג השלם ביותר לתקופתה של הכוכבים הסמוכים לקטבים. היא ידועה גם בחישובים ובמחקר המקיף שערכה בנוגע לאסטרואידים. היה לה חלק חשוב בפרויקט “קיימברידג’ זון”, שבמשך עשרים שנה אסף מידע רב על יותר ממאה אלף כוכבים ומשמש עד היום מצפי כוכבים וחוקרים ברחבי העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורותיאה קלמפקה

דורותיאה קלמפקה, 1942-1861

היום, לפני 155 שנים, נולדה דורותיאה קלמפקה, אסטרונומית צרפתייה. ב-1886 הוחלט להפיק אטלס של השמים, שעל חלק הארי שלו היה אמון מצפה הכוכבים בפריז. על ניהול הפרויקט החשוב התחרתה עם חמישים גברים, ועל אף האפליה המובנית באותן שנים כנגד נשים, קלמפקה היא שנבחרה להתמנות למנהלת המצפה. קלמפקה הייתה האישה הראשונה שזכתה ב”פרס הנשים” מהחברה האסטרונומית בצרפת ושהוכנסה לאקדמיה הצרפתית למדעים. היא הייתה גם הראשונה לקבל דוקטורט במדעים מהסורבון. ב-1934 הוכנסה למסדר הלאומי של לגיון הכבוד, עיטור הכבוד החשוב ביותר בצרפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’ולי וינטר הנסן

ג’ולי וינטר הנסן, 1960-1890

היום, לפני 56 שנים, נפטרה ג’ולי וינטר הנסן, אסטרונומית דנית. היא הייתה האישה הראשונה שקיבלה תפקיד כלשהו באוניברסיטת קופנהגן, כשמונתה להיות מחשבת במצפה הכוכבים האוניברסיטאי. היא נודעה כעובדת אנרגטית במיוחד, שבנוסף לעבודתה הרגילה כתצפיתנית ומבצעת חישובים מתמטיים של התצפיות, ערכה את כתב-העת הנורדי לאסטרונומיה ומאוחר יותר הייתה למנהלת לשכת הטלגרם של התאגיד האסטרונומי הבינלאומי. ב-1939 הייתה האסטרונומית הראשית במצפה הכוכבים של קופנהגן, ונודעה בחישוביה המדויקים של מסלולי כוכבי לכת ושביטים. ב-1956 הוענק לה תואר אבירות מטעם המסדר הדני.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרים חדיד

מרים חדיד, נולדה ב-1969

היום, לפני 46 שנים, נולדה מרים חדיד, אסטרונומית מרוקאית. חדיד היא בין האסטרונומיות הראשונות שנבחרו להציב ולנהל טלסקופ ענק על הר הפאראנאל במדבר אטקמה בצ’ילה, המדבר היבש בעולם. היא גם האסטרונומית הראשונה בעולם שהקימה מצפה כוכבים באנטארקטיקה, ומי שהניחה את הדגל הראשון של מדינה ערבית (מרוקו) בקוטב הדרומי. מגזין “פורבס” בחר בה כאחת מ-30 האנשים המרתקים בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פיאמטה וילסון

פיאמטה וילסון, 1920-1864

היום, לפני 151 שנים, נולדה פיאמטה וילסון, אסטרונומית בריטית. ב-1910 הצטרפה לחברה האסטרונומית הבריטית, ומונתה למנהלת המחלקה המטאורית שלה. היא ביצעה את רוב התצפיות מחצר ביתה, והמשיכה בהן גם תחת ההפצצות הגרמניות. עד מותה ב-1920 צפתה וילסון בכ-10,000 מטאורים, חישבה את מסלולם של כ-650 מהם וכתבה מאמרים רבים על מטאורים וכוכבי שביט. היא קיבלה מלגת מחקר בהרווארד אך לא הספיקה לנצל אותה לפני מותה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

וונדי פרידמן

וונדי פרידמן, נולדה ב-1957

היום, לפני 58 שנים, נולדה וונדי פרידמן, אסטרונומית קנדית-אמריקאית. ב-1987 הייתה האישה הראשונה בסגל הבכיר של מכון קרנגי שבקליפורניה. ב-2003 מונתה למנהלת מצפי הכוכבים של מכון קרנגי. פרידמן עמדה בראש קבוצה של 30 אסטרונומים מרחבי העולם שחקרה את “קבוע האבל”, כלי שמסייע במדידת גילו של היקום ביחס לגודלו הנצפה ולקצב התפשטותו, ואשר קביעתו קידמה רבות את המחקר בתחומי האסטרונומיה והאסטרופיזיקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קרולין אלן פורנס

קרולין אלן פורנס, 1936-1869

היום, לפני 146 שנים, נולדה קרולין אלן פורנס, אסטרונומית אמריקאית. ב-1900 הייתה האישה הראשונה בעלת דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה. החל מ-1910 ניהלה את מצפה הכוכבים בוואסר קולג’ והחל מ-1915 עמדה בראש המחלקה לאסטרונומיה בוואסר. ספרה, “מבוא לחקר כוכבים משתנים”, הפך לאחד מכתבי היסוד בתחום. החל מ-1917 פעלה גם למען שיתופי פעולה בין ארגוני נשים אמריקאיים ויפניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה למעלה: קרולין באחד משיתופי הפעולה שלה עם נשים יפניות

רגיל

רובי פיין-סקוט

רובי פיין-סקוט, 1981-1912

היום, לפני 103 שנים, נולדה רובי פיין-סקוט, רדיו-פיזיקאית ורדיו-אסטרונומית אוסטרלית. פיין-סקוט הייתה האישה הראשונה שלמדה פיזיקה באוניברסיטת סידני. היא אחת מהמדעניות האוסטרליות החשובות ביותר עד היום, והמדענית הראשונה בעולם שהגתה את האפשרות של רדיו-אסטרונומיה. במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה מעורבת בפרויקט של זיהוי רדאר. היא הייתה גם פעילה מאוד בתנועה לזכויות הנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קרוליין הרשל

קרוליין הרשל, 1848-1750

היום, לפני 265 שנים, נולדה קרוליין הרשל, אסטרונומית גרמנייה-אנגלייה. הרשל נחשבת לאחת המדעניות הראשונות שזכו להכרה בפני עצמן. היא הייתה האישה הראשונה שקיבלה קצבה שנתית מבית המלוכה האנגלי עבור עבודתה המדעית, והראשונה שקיבלה מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה. תגליותיה בשנים 1783-1797 כללו גלקסיית לוויין של אנדרומדה ושמונה כוכבי שביט. אחד מהם, השביט המחזורי, נקרא על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי פיירפקס סומרוויל

מארי פיירפקס סומרוויל, 1872-1780

היום, לפני 234 שנים, נולדה מארי פיירפקס סומרוויל, מדענית, מתמטיקאית ואסטרונומית סקוטית. בשנת 1831 היא החלה לכתוב ספרים מדעיים לציבור הרחב בשפה פשוטה, והללו הפכו לספרי לימוד נפוצים במהלך המאה ה-19. ב-1835 היא הייתה אחת משתי הנשים הראשונות שהתקבלו לחברה האסטרונומית המלכותית, והאישה הראשונה שזכתה בפרס מהחברה הגיאוגרפית המלכותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריה מיטשל

מריה מיטשל, 1889-1818

היום, לפני 196 שנים, נולדה מריה מיטשל, אסטרונומית ופמיניסטית אמריקאית. ב-1835 הקימה מיטשל בי”ס לנערות, שהיה אחד מבתי הספר המעורבים הראשונים בארה”ב. ב-1847 גילתה מיטשל, באמצעות טלסקופ, כוכב לכת, שמאוחר יותר נקרא על שמה. היא הייתה האישה הראשונה שהתקבלה כחברה לאקדמיה האמריקאית למדעים ואמנויות, והראשונה שמונתה לפרופ’ לאסטרונומיה בקולג’ ואסאר המפורסם.

ויקיפדיה

פייסבוק