עמוד 1
רגיל

פרנסס המילטון ארנולד

פרנסס המילטון ארנולד, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה פרנסס המילטון ארנולד, מהנדסת, ממציאה ופרופ’ לכימיה ביופיזיקלית אמריקאית, כלת פרס נובל לכימיה 2018. בעבודתה בתחום האנרגיה הסולרית פיתחה מקורות אנרגיה בת-קיימא לאזורים מבודדים. היא זכתה להכרה בינלאומית כמובילת דרך בתחום האבולוציה המכוונת, המאפשר שיפור תהליכים בגוף ע”י יצירה של מערכות ביולוגיות שימושיות, כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים ומעגלי ויסות גנטיים, והכוונה אופטימלית של פעולתן. עם 40 הפטנטים שרשמה נמנים שיטה להפקת ביו-דלק ממקורות מתחדשים, חלופה אקולוגית לחומרי הדברה וריצוף יעיל של הגנום האנושי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: במסיבת עיתונאים בשטוקהולם לרגל קבלת פרס הנובל, דצמבר 2018

התמונה הקטנה: מתוך המאמר “האבולוציה המכוונת של פרנסס ארנולד: החלבונים מתפתחים, וכך גם היא“, “בלומברג ביזנס-וויק”, מרץ 2012 (צילום: קייל ג’ונסון)

רגיל

דיפיקה קורופ

דיפיקה קורופ, נולדה ב-1998

היום, לפני 21 שנים, נולדה דיפיקה קורופ, ממציאה ומדענית בריטית ממוצא הודי. ב-2012 זכתה בפרס המדען הצעיר, על השיטה החדשה והזולה שפיתחה לטיהור מים בעזרת אנרגיית השמש, שהצליחה לצמצם את רמת הקוליפורמים במים מ-8,000 ל-50 תאים ביחידה, ולהביא לחימצון מהיר יותר של מתילן כחול (המסייע לאבחון הרעלות וזיהומים ולטיפול בהם). עד 2015 שיפרה את שיטתה ופיתחה אבטיפוס לרכיב פוטו-קטליזטור חדיר, המפרק ומשבית 100% מהחיידקים במי שופכין תוך 15 דקות של חשיפה לשמש. באותה שנה זכתה בפרס יריד המדע של גוגל, ונכללה ברשימת “30 מתחת ל-30” של “פורבס”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במהלך לימודיה בתיכון, מתמחה במכון הלאומי לבריאות ועורכת מחקר בנוירוביולוגיה (צילום: אביה, פראדיפ קורופ). מתוך ריאיון עמה בבלוג ההשכלה של “נשיונל ג’יאוגרפיק”, מרץ 2016

בתמונה הקטנה: במפגש עם תלמידי תיכון בעיר טירווננתאפורם, מחוז קרלה, הודו (צילום: ס’ מהינשה). מתוך כתבה בעיתון היומי “הינדו” על זכייתה בתואר “המדענית הצעירה המבטיחה של אמריקה”, אוגוסט 2013

רגיל

אביבה גלעדי

אביבה גלעדי, 2001-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה אביבה גלעדי, מדענית גרעין ישראלית, מומחית לכורים אטומיים להפקת אנרגיה ולהתפלת מים, שהכשירה רבים ממהנדסי הגרעין של ישראל. ב-1948 עלתה ארצה מהונגריה והחלה ללמד בתיכון. כעבור שנים אחדות הייתה למרצה וחוקרת בטכניון, במחלקה לפיזיקה. לאור הצטיינותה, הוזמנה ע”י הוועדה האמריקאית לאנרגיה אטומית להשתלם בלימודי גרעין בארה”ב, וב-1963 הייתה לאישה הראשונה בעולם בעלת רישיון להפעלת כורים גרעיניים. שנתיים אחר-כך הוזמנה שוב לארה”ב על-מנת לסייע בהקמת כור להתפלת מים בפוארטו ריקו ובהכשרת המהנדסים שיתפעלו אותו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: אביבה גלעדי במרכז למחקר גרעיני שורק, 1963 (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

כריסטיאנה פיגרס

קארן כריסטיאנה פיגרס אולסן, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה כריסטיאנה פיגרס, דיפלומטית מקוסטה ריקה, שפועלת כבר 35 שנים למען קביעת מדיניות בינלאומית אחראית בתחומי אקלים, פיתוח בר-קיימא, אנרגיה מתחדשת, שימושי קרקע ומים ושיתופי פעולה טכניים ופיננסיים. ב-2010 מונתה לעמוד בראש ועדת המסגרת של האו”ם לשינויי אקלים, ומאז הקדישה את כל-כולה לקידום השיח הגלובלי בתחום, בהתבסס על הוגנות, שקיפות ושיתוף פעולה, תוך הבטחת יציבות, צמיחה וביטחון תזונתי לכל מדינה. תחת ניהולה התגבש הסכם פריז, שנכנס לתוקפו ב-2016 ורשם הישג היסטורי: חתמו עליו פה אחד כל 195 המדינות החברות והמשקיפות באו”ם.

עוד על כריסטיאנה פיגרס

עוד על הסכם פריז לשינוי אקלים

שיחת TED של כריסטיאנה פיגרס, “הסיפור הפנימי של ועידת האקלים בפריז” (כתוביות בעברית):
מה הייתם עושים אם העבודה שלכם הייתה להציל את הפלנטה? כשכריסטיאנה פיגרס נבחרה על ידי האו”ם להוביל את ועידת האקלים של פריז בדצמבר 2015, היא הגיבה בדרך שבה היו מגיבים רוב האנשים: זה יהיה בלתי אפשרי להביא את מנהיגיהן של 195 מדינות להסכמה על האופן שבו יש להאט את שינוי האקלים. גלו איך היא הפכה את הסקפטיות לאופטימיות – ועזרה לעולם להשיג את הסכם האקלים הכי חשוב בהיסטוריה.

פייסבוק

רגיל

ראבייה סאליחו סעיד

ראבייה סאליחו סעיד, נולדה ב-1963

היום, לפני 55 שנים, נולדה ראבייה סאליחו סעיד, פיזיקאית ניגרית. באזור שבו אין לבנות אפשרויות השכלה, רבות נישאות בנעוריהן ומצופה מהן להישאר בבית, סעיד השלימה תואר ראשון ושני במדעים, תואר שני נוסף בלימודי סביבה ודוקטורט בפיזיקה. היא עוסקת בעיקר בפיזיקה של האטמוספרה, וחוקרת השפעות כלל-עולמיות של בירוא יערות ואבק מדברי על האקלים, פתרונות לאתגרים סביבתיים באפריקה ושימוש במשאבי טבע מתחדשים. היא הקימה את התאחדות הפיזיקאיות של ניגריה, ובמסגרת חיל השלום וקרן ויזיולה לחינוך מקדמת וחונכת נשים צעירות באפריקה לעסוק בתחומי מדע וטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוזן הוקפילד

סוזן הוקפילד, נולדה ב-1951

היום, לפני 67 שנים, נולדה סוזן הוקפילד, מדענית מוח אמריקאית. במחקריה השתמשה לראשונה בנוגדנים חד-שבטיים בחקר המוח וגילתה גן בעל תפקיד חשוב בהתפשטות של סרטן במוח. כדיקנית ביה”ס למדעים באוניברסיטת ייל הרחיבה את שירותי הייעוץ התעסוקתי, הטיפול הרפואי והמלגות לסטודנטים. בעת כהונתה כנשיאת המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס – האישה הראשונה בתפקיד זה – הוגדל משמעותית הסיוע הכלכלי לסטודנטים; גדל שיעור המיעוטים והנשים; ונוצרו שיתופי פעולה בין-תחומיים רבים, ובראשם “מיזם האנרגיה של MIT” למציאת פתרונות ירוקים וזולים לצורכי האנרגיה הגלובליים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנשיאה הוקפילד (במרכז התמונה) במדרגות מבניין ההנהלה הראשית של MIT בדרך לטקס לכבוד 150 שנה להיווסדות המכון הטכנולוגי, יוני 2011

רגיל

ויויאן ווינג-ווה יאם

ויויאן ווינג-ווה יאם, נולדה ב-1963

היום, לפני 54 שנים, נולדה ויויאן ווינג-ווה יאם, כימאית מהונג-קונג. היא החברה הצעירה ביותר שנבחרה לאקדמיה הסינית למדעים, כלת פרס אונסק”ו לנשים במדע ועשרות פרסים נוספים. ב-1988 מונתה לחברת סגל בביה”ס הפוליטכני בהונג קונג, וסייעה להקים את המחלקה הראשונה לכימיה שם. מחקריה עוסקים בדיודות אורגניות מפיקות אור, ועולה מהם שכחמישית מהאנרגיה העולמית משמשת לתאורה, ועל כן תאורה יעילה יותר תפחית באופן משמעותי את ניצולת האנרגיה. יישום בולט של עבודתה הוא דרכי תצוגה יעילות יותר בצגים של מכשירים סלולריים, מחשבים וטלוויזיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריה טלקס

מריה טלקס, 1995-1900

היום, לפני 21 שנים, נפטרה מריה טלקס, מדענית וממציאה פורצת דרך אמריקאית ילידת הונגריה. כביופיזיקאית במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס היא הייתה מחלוצות המחקר הטכנולוגי של אנרגיה סולרית, והייתה הראשונה ליצור גנרטור תרמו-אלקטרי, לתכנן מערכת חימום סולרית ולפתח מקרר תרמו-אלקטרי המתבסס על עקרונות של מוליכות למחצה. היא המציאה גם שפע של מכשירים תרמיים פרקטיים, כמו יחידה מיניאטורית להתפלת מים הפועלת על אנרגיה סולרית, שהצילה את חייהם של רבים משהוכנסה לסירות הצלה. מאז 2012 נכללת טלקס בהיכל התהילה של הממציאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מיונג-הי יו

מיונג-הי יו, נולדה ב-1954

היום, לפני 62 שנים, נולדה מיונג-הי יו, מיקרוביולוגית דרום-קוריאנית, ראש התוכנית למו”פ במכון הקוריאני למדעים ולטכנולוגיה. מחקריה – המתמקדים בפענוח המבנה של אלפא-1 אנטיטריפסין, אנזים חשוב לפירוק חלבונים, ובחומצות אמינו שיכולות לדכא מוטציות שונות בתא – התפרסמו בכתבי-העת המדעיים החשובים ביותר בתחומי הביוכימיה, הגנטיקה, הביולוגיה המולקולרית, האימונולוגיה והמיקרוביולוגיה. כיועצת המדעית לנשיא דרום קוריאה וכשרה בכירה לענייני העתיד הלאומי, פיקחה על עבודת הממשלה בתחום המדע והטכנולוגיה וקידמה כלכלה דלת פחמן וטכנולוגיות ירוקות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנני איזלי

אנני איזלי, 2011-1933

היום, לפני 83 שנים, נולדה אנני איזלי, מדענית אפרו-אמריקאית בתחומי מדעי המחשב, המתמטיקה והנדסת החלל. ב-1955 הצטרפה לוועדה המייעצת הלאומית לאווירונאוטיקה (לימים: נאס”א) כמתמטיקאית ומהנדסת מחשבים, אחת האפרו-אמריקאיות הראשונות בסוכנות. איזלי הובילה את הצוות שפיתח ויישם תוכנות לניתוח של טכנולוגיות אנרגיה חלופית, כמו אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח, וכן תוכנות להפעלת טיל הקנטאור, המסייע לשיגור של מעבורות חלל ולווייני צבא, מזג אוויר ותקשורת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סמירה מוסה

סמירה מוסה, 1952-1917

היום, לפני 98 שנים, נולדה סמירה מוסה, מדענית גרעין מצרייה. מוסה הייתה האישה המצרייה הראשונה שקיבלה דוקטורט בקרינה גרעינית, והפרופ’ הראשונה באוניברסיטת קהיר. מוסה פעלה להפיכת השימוש הרפואי בטכנולוגיה גרעינית לזול ונגיש לכול. היא האדם הלא-אמריקאי הראשון שקיבל הרשאה לבקר במתקני הגרעין האמריקאיים. היא ארגנה את הוועידה הבינלאומית הראשונה שעסקה ב”גרעין למען שלום”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דיקסי לי ריי

דיקסי לי ריי, 1994-1914

היום, לפני 100 שנים, נולדה דיקסי לי ריי, זואולוגית ופוליטיקאית אמריקאית. ריי הייתה מרצה לביולוגיה ימית באוניברסיטת וושינגטון. ב-1973 הייתה ריי האישה הראשונה שמונתה לשבת בוועדת האנרגיה האטומית האמריקאית. ב-1976 הייתה האישה הראשונה שנבחרה לכהן כמושלת וושינגטון. לאחר מותה נוסד פרס על שמה, שניתן למהנדסים שפועלים למען שימור הסביבה.

ויקיפדיה

פייסבוק