עמוד 1
רגיל

לניינג לין

לניינג לין, 2003-1918

היום, לפני 101 שנים, נולדה לניינג לין, מדענית חומרים סינית, שכונתה “אם החומרים המוליכים למחצה” ו”אם חומרי הנדסת החלל”. בחברה שבה נשים לא זכו לשום השכלה וחותנו כילדות, היא נאבקה ללמוד, והייתה מהסינים הראשונים שקיבלו דוקטורט בארה”ב. מאמצע שנות ה-50 חקרה במכון לפיזיקה ובמכון לחומרים מוליכים למחצה באקדמיה הסינית למדעים, והפכה את סין למובילה בתחומי המיקרואלקטרוניקה והאלקטרואופטיקה. בין פיתוחיה הבולטים: הסיליקון החד-גבישי, החומר הבסיסי כמעט בכל מעבד אלקטרוני כיום; והגליום ארסניד, החומר הראשון שממנו יוצרו בהצלחה תאים סולריים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: באקדמיה הסינית למדעים, שנות ה-80

בתמונה הקטנה: בצעירותה, סוף שנות ה-30

רגיל

מרגרט מויר

ליידי מרגרט ברוס מויר, 1942-1864

“חיוני לנשים ללמוד ולהבין את החשמל. כוונתי לכך שעליהן לא רק להכיר היטב מכונות כביסה, הסקה ובישול חשמליות, אלא גם לרכוש די ידע טכני שיאפשר להן לתקן נתיכים ולבצע תיקונים קטנים אחרים. רק בדרך זו תוכלנה נשים להעריך את המחיר הנמוך ואת השימושיות הגבוהה של החשמל, ולהתייחס אליו כאל כוח שביכולתו לחלצן מעבודות הבית הבלתי הכרחיות.”
(מתוך מאמרה על “חזון הבית העתידי”, שפורסם ב”מורנינג פוסט” ביולי 1931)

היום, לפני 155 שנים, נולדה מרגרט מויר, מהנדסת אוטו-דידקטית, מחנכת ופעילה למען זכויות עובדים וזכויות נשים מסקוטלנד. כאחת ממייסדות “אגודת המהנדסות” הבריטית ב-1919, נודעה כמי שהובילה את “שחר עידן החשמל” וקידמה את הכנסת החשמל אל תוך בתי המגורים כחלק חשוב משחרורן של נשים לפתח קריירות מחוץ לבית. כדי לאפשר לפועלים במשרה מלאה לנוח בסוף השבוע, יישמה תוכנית רווחה שבמסגרתה גייסה עובדים חלופיים ואף עבדה בעצמה כמפעילת מחרטה. היא הקימה מערך של הכשרות בהנדסה לנשים, תמכה בעבודתן של טייסות חלוצות וקידמה הנגשה של תעסוקה לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן משנת 1900~

בתמונה הקטנה: אנדרטה לציון משפחת מויר בבית הקברות ברוקווד, בריטניה

רגיל

פלורנס ויולט מקנזי

פלורנס ויולט מקנזי, 1982-1890

היום, לפני 128 שנים, נולדה פלורנס ויולט מקנזי, מהנדסת חשמל ומומחית אלחוט אוסטרלית. ב-1922 הייתה “מיס מק” האישה הראשונה באוסטרליה שסיימה תואר בהנדסת חשמל וגם קיבלה רישיון להפעלת רדיו, פתחה חנות למוצרי אלחוט וייסדה את המגזין הראשון באוסטרליה לחובבי רדיו. בשנות ה-30 החלה לפעול לקידום השכלה טכנית לנערות ולנשים ופתחה מרכז להכשרת נשים לתפעל מכשירי חשמל ביתיים כדי לשחררן מעבודות הפרך בבית וגם לשלבן בתעשייה. החל מ-1939 הכשירה נשים לשידור מורס ואיתות חירום, ובמהלך מלחה”ע ה-2 שכנעה את חיל הים האוסטרלי לגייס כ-3,000 מהן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מקנזי, במדים שעיצבה עבור חיל הנשים לאיתות חירום (WESC) שהקימה במסגרת חיל הים האוסטרלי, 1941~

בתמונה הקטנה: מקנזי, 1935~

(התמונות מתוך אתר המתעד את ההיסטוריה של סידני)

רגיל

קרוליין הסלט

דיים קרוליין הארייט הסלט, 1957-1895

“החשמל סולל דרך גבוהה יותר עבור נשים – נשים המשוחררות מעבודות פרך, שיש להן זמן להגות בחייהן… אנו צועדים לעבר עידן שבו הפן הרוחני הגבוה יותר של החיים יימצא בהתפתחות חופשית יותר, והדבר יתאפשר רק כאשר נשים תשוחררנה מעבודות הפרך השוחקות את הנשמה. אני רוצה שלכל אישה יהיה הפנאי להכיר יותר לעומק את הסוגיות העומדות על סדר היום.”

היום, לפני 123 שנים, נולדה קרוליין הסלט, מהנדסת אלקטרוניקה ופעילת זכויות נשים אנגלייה. היא עבדה כפקידה בחברה לייצור דוודים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 קיבלה שם הכשרה בסיסית בהנדסה והחלה לפעול למען קידום נשים בעולם האלקטרוניקה. בשנות ה-20 הייתה נשיאת ההתאחדות האלקטרית לנשים, שפעלה לרתום את יתרונות החשמל למען שחרור נשים ממטלות משק הבית כך שתוכלנה לממש את שאיפותיהן מחוץ לבית. הסלט הייתה, בין היתר, נציגת בריטניה בכנסים עולמיים על אנרגיה, נשיאת הפדרציה העולמית לנשות מקצוע וחברת הוועדה לעבודת נשים במשרד העבודה הבינלאומי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך חשבון הטוויטר של ארכיון הספרייה של IET – המכון להנדסה וטכנולוגיה בבריטניה
התמונה הקטנה: מתוך כתבה על 10 נשים פורצות דרך בהנדסה באתר “איך דברים עובדים”

 

רגיל

אסתר מארלי קונוול

אסתר מארלי קונוול, 2014-1922

“לפני כחצי מאה, מחקרה של אסתר קונוול, פרופ’ לכימיה באוניברסיטת רוצ’סטר, על האופן שבו אלקטרונים עוברים דרך סיליקון וחומרים מוליכים למחצה אחרים המריץ את עידן המחשוב. כיום היא חוקרת את תנועתם של מטענים חשמליים דרך דנ”א, שיכולה להוביל ליצירת מוטציות שבתורן עלולות ליצור סרטן, ומצד שני, תכונות של דנ”א יכולות להיות שימושיות בהרכבת מעגלים ננו-חשמליים.”
מתוך “50 הנשים החשובות במדע”, מגזין “דיסקבר” (נובמבר 2002)

היום, לפני 96 שנים, נולדה אסתר מארלי קונוול, מהנדסת תעשייה, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. מחקריה פורצי הדרך על תכונות של מוליכים למחצה יושמו בחקר הדנ”א ובתעשייה, בעיקר בתחום ההדפסה והצילום. תיאוריית קונוול-וייסקופף שפיתחה מסבירה כיצד עוברים אלקטרונים דרך מוליכים למחצה ומוליכים אורגניים, ותרמה תרומה משמעותית למהפכת המחשוב המודרנית. ב-1997 הייתה קונוול האישה הראשונה שזכתה במדליית אדיסון להנדסה, ב-2006 קיבלה פרס מפעל חיים ע”ש סוזן ב’ אנתוני על מאמציה לקידום נשים במדע, וב-2010 העניק לה נשיא ארה”ב את המדליה הלאומית למדעים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

אן (אנדיני) מקוסינסקי

אן (אנדיני) מקוסינסקי, נולדה ב-1997

היום, לפני 20 שנים, נולדה אן (אנדיני) מקוסינסקי, סטודנטית קנדית ממוצא פיליפיני ופולני, אשר בהיותה תלמידת תיכון המציאה את “הפנס החלול”, המשתמש באפקט תרמואלקטרי כדי להמיר אנרגיית חום לחשמל ולהפעיל נורת לד. מתוך שאיפה “לבטל את השימוש בסוללות שאי-אפשר למחזר”, היא מעורבת בכמה פרויקטים מסחריים המשתמשים בהמצאתה זו. היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס יריד המדע הקנדי, פרס יריד המדע של גוגל לגיל 16-15, פרס המדע הבינלאומי של אינטל ופרס יריד המהנדסים, ונכללה ברשימות “30 מתחת לגיל 30” של “טיים” ושל “פורבס”.

ויקיפדיה

לקריאה נוספת, כתבה ב”דיגיטל ז’ורנל”: “האם אן מקוסינסקי תשנה את העולם?”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזוכים ביריד המדע של גוגל 2013 (משמאל לימין): ויניי קומאר, אן מקוסינסקי, אליף בילגין ואריק צ’ן. צולם ע”י אנדרו פדרמן, גוגל

בתמונה הקטנה: אן מקוסינסקי מחזיקה את ההמצאה המדהימה שלה, הפנס החלול

רגיל

אורה אנטין

אורה אנטין-וולמן, נולדה ב-1943

היום, לפני 73 שנים, נולדה אורה אנטין-וולמן, פיזיקאית ישראלית. אנטין היא פרופ’ מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטת תל אביב, יועצת במכון ויצמן, פרופ’ אורחת באוניברסיטאות המובילות בעולם ועמיתה בחברה הלאומית לפיזיקה בארה”ב, בבריטניה, בנורבגיה, ביפן ועוד. היא מנהלת ומובילה עשרות מענקי מחקר בתחומים מגוונים, כמו פיזיקה של מצב מוצק, הולכה אלקטרונית, מוליכות-על, לוקליזציה של אלקטרונים, מגנטיות, ננו-מדע ותרמו-אלקטריות. המגזין של האגודה האמריקאית לפיזיקה כלל אותה בעשירון העליון של רשימת הפיזיקאים המשפיעים בעולם כיום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריה טלקס

מריה טלקס, 1995-1900

היום, לפני 21 שנים, נפטרה מריה טלקס, מדענית וממציאה פורצת דרך אמריקאית ילידת הונגריה. כביופיזיקאית במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס היא הייתה מחלוצות המחקר הטכנולוגי של אנרגיה סולרית, והייתה הראשונה ליצור גנרטור תרמו-אלקטרי, לתכנן מערכת חימום סולרית ולפתח מקרר תרמו-אלקטרי המתבסס על עקרונות של מוליכות למחצה. היא המציאה גם שפע של מכשירים תרמיים פרקטיים, כמו יחידה מיניאטורית להתפלת מים הפועלת על אנרגיה סולרית, שהצילה את חייהם של רבים משהוכנסה לסירות הצלה. מאז 2012 נכללת טלקס בהיכל התהילה של הממציאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קתרין ג’ונסון

קתרין ג’ונסון, נולדה ב-1918

היום, לפני 98 שנים, נולדה קתרין ג’ונסון, פיזיקאית, מדענית חלל ומתמטיקאית אפרו-אמריקאית, שתרמה רבות לתוכניות האוויר והחלל של ארה”ב ביישום המוקדם של מחשבים אלקטרוניים דיגיטליים בנאס”א. ג’ונסון סיימה את לימודי התיכון כשהייתה בת 14, ושני תארים ראשונים בגיל 18. ב-1938, בגיל 20, הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה ששברה את הסגרגציה וקיבלה תואר שני באוניברסיטת מערב וירג’יניה שהייתה ללבנים בלבד. היא נודעה בחישוביה המדויקים של ניווט אסטרונומי, וחישבה את מסלולם של פרויקט מרקורי ושל טיסת אפולו 11 לירח ב-1969.

ויקיפדיה

פייסבוק

ב-2016 יצא לאקרנים סרט הקולנוע “מאחורי המספרים” על פעילותן של ג’ונסון ונשים אפרו-אמריקאיות נוספות בתוכנית מרקורי ובנאס”א.

רגיל

אלזי מקגיל

אלזי מקגיל, 1980-1905

היום, לפני 34 שנים, נפטרה אלזי מקגיל, מהנדסת אווירונאוטיקה קנדית. מקגיל הייתה האישה הקנדית הראשונה בעלת תואר בהנדסת חשמל, והאישה הראשונה בעולם בעלת תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה. ב-1938 הייתה האישה הראשונה בדירקטוריון של המכון ההנדסי הקנדי. המפעל שבראשו עמדה מקגיל נבחר לייצר את מטוסי ההוריקן עבור צבא בריטניה, והיא התפרסמה בכינוי “מלכת ההוריקנים”. תחת ניהולה התרחב המפעל פי תשעה והעסיק כ-50% עובדות.

ויקיפדיה

פייסבוק