עמוד 1
רגיל

קתלין לין

קתלין פלורנס לין, 1955-1874

היום, לפני 145 שנים, נולדה קתלין לין, רופאה ופעילה פוליטית אירית. היא הייתה מהנשים הראשונות שלמדו רפואה באירלנד, וב-1909 הייתה לעמיתה בקולג’ הרופאים המלכותי של אירלנד. היא נודעה בתמיכתה בפועלים השובתים ב”נעילה הגדולה” וכקצינת הרפואה הראשית בצבא האזרחים ב”מרידת חג הפסחא”. היא פעלה רבות באגודה האירית לזכות בחירה לנשים, וב-1923 הייתה מהראשונות שנבחרו לפרלמנט האירי. בביה”ח שהקימה ב-1919 למען אמהות וילדים חסרי אמצעים, שנוהל ע”י נשים בלבד, חוסנו כל המטופלים נגד שפעת ושחפת; בעקבות הצלחת התוכנית, מאז 1950 מחוסנים כל התינוקות באירלנד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מטפלת בילדים בחצר בית החולים שהקימה, סנט אולטן. מתוך “הבלוג המרכזי למורשת קולג’ הרופאים המלכותי של אירלנד

בתמונה הקטנה: לין (משמאל) עם מדלן פרנץ’-מאלן (שהייתה כנראה זוגתה). מתוך “אייריש טיימס

רגיל

רכבת אמצעי המניעה

רכבת אמצעי המניעה, 1971

היום, לפני 47 שנים, נערכה באירלנד הפגנת מחאה שנודעה כ”רכבת אמצעי המניעה”. חברות תנועת השחרור של נשות אירלנד ארגנו נסיעה המונית מדבלין לבלפסט שמעבר לגבול, בצפון אירלנד, על מנת לרכוש שם אמצעי מניעה, שהחוק אסר על ייבוא ומכירה שלהם. בעת חזרתן לאירלנד, במכס, הכריזו בקול מה רכשו, נופפו בהפגנתיות באמצעי המניעה וניפחו קונדומים כמו בלונים. בכך הן הסתכנו לא רק בסטיגמה חברתית כמופקרות אלא גם במעצר ובקנסות גבוהים. המחאה זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב, שברה את הטאבו על שיח על מניעת היריון והפלות באירלנד והיוותה נקודת מפנה במאבק לזכויות נשים באירלנד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אקטיביסטיות על הרציף בתחנת קונולי בדבלין לפני העלייה לרכבת לבלפסט, 1971. על השלט כתוב “Irish Women’s Liberation Movement” – תנועת השחרור של נשות אירלנד

בתמונה הקטנה: נל מק’קפרטי, אחת ממשתתפות ההפגנה, בפאנל בנושא רכבת אמצעי המניעה, במסגרת מפגשים על זכויות נשים בראייה היסטורית שנערכו ב-2017. צילום: אנה מורן, מתוך כתבה ב”University Times”

רגיל

סביטה הלפנאבר

מותה של סביטה הלפנאבר, 2012

היום, לפני 5 שנים, מתה סביטה הלפנאבר, רופאת שיניים אירית בת 31, מזיהום ברחמה בשבוע ה-17 להריונה. בקשתה לבצע הפלה לאחר שאובחנה אצלה הפסקת היריון טבעית – נדחתה, וזאת משום שהחוק באירלנד קבע כי הפלה היא עבירה פלילית שעונשה מאסר עולם, מבלי להגדיר במדויק סייגים לכך. מותה עורר באירלנד ובעולם מחאות והפגנות, ובעקבות זאת המליץ משרד הבריאות האירי לשנות את מדיניות ההפלות. ב-2013 עבר “החוק להגנת החיים במהלך היריון”, הקובע נחרצות כי מותר להפסיק היריון אם יש חשש לחיי האישה. ממשלת אירלנד הצהירה כי בשנה הבאה תערוך משאל עם על האיסור לבצע הפלות.

ויקיפדיה

על הצהרת ממשלת אירלנד לערוך משאל עם על הפלות, ספטמבר 2017

פייסבוק

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.
החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

גרייס או’מלי, 1603-1530
ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643
ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691
בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.
ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775
פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

אליס אוורט

אליס אוורט, 1949-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אליס אוורט, מתמטיקאית, אסטרונומית ומהנדסת בריטית ילידת אירלנד. קולג’ הנשים של קיימברידג’ לא נתן אז לנשים תארים, אך התיר להן לשבת בשיעורים ולהיבחן. היא עברה את כל הבחינות בהצטיינות ב-1889, ושנה אחר כך הייתה האישה הראשונה שקיבלה שכר על עבודה בתחום האסטרונומיה, כשהחלה לעבוד במצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ’. הייתה לה תרומה רבה גם למחקר בתחום האופטיקה ולפיתוח הטלוויזיות הראשונות בשנות ה-20 וה-30.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: צילום משנת 1933 של חברי הסגל במצפה הכוכבים של גריניץ’

רגיל

אנני ראסל מונדר

אנני ראסל מונדר, 1947-1868

היום, לפני 149 שנים, נולדה אנני ראסל מונדר, אסטרונומית ומתמטיקאית מצפון אירלנד. ב-1889 סיימה תואר במתמטיקה בהצטיינות בקולג’ לנשים השייך לאוניברסיטת קיימברידג’, אך לא יכלה לקבל תואר רשמי. ב-1891 החלה לעבוד במצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ’, צילמה תמונות רבות של כתמי שמש וליקויי חמה, ומצאה קשר ביניהם לבין אקלים כדור הארץ. כשנישאה נאלצה להתפטר מהשירות הציבורי, אך המשיכה לעקוב אחר השמש ונחשבה למומחית לצילומה. רק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט על מאמרים שפרסמה קודם לכן תחת שמו של בעלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אוגוסטה גרגורי

ליידי איזבלה אוגוסטה גרגורי, 1932-1852

היום, לפני 165 שנים, נולדה ליידי אוגוסטה גרגורי, סופרת, מחזאית ומנהלת תיאטרון אירית. ב-1893 החלה לאגד סיפורי עם, פולקלור ומיתולוגיות איריות, ובשל כך נודעה בתרומתה הרבה להתפתחות זרם התחייה הספרותית באירלנד. היא ייסדה, יחד עם ויליאם בטלר ייטס ואחרים, את התיאטרון הספרותי האירי ותיאטרון אבי בדבלין, שאותו ניהלה במשך כמעט 30 שנים. במהלך השנים הללו כתבה מחזות רבים, שהיו מהפופולריים ביותר בתיאטרון. ג’ורג’ ברנרד שו תיאר אותה כ”אישה האירית החיה הגדולה ביותר”, אולם היא נפטרה באנונימיות כמעט מוחלטת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

כריסטינה נובל

כריסטינה נובל, נולדה ב-1944

היום, לפני 72 שנים, נולדה כריסטינה נובל, “אמא טינה”, אירית הפועלת למען ילדים. כנערה הופרדה מאחיה, נמלטה מבית יתומים, נאנסה, תינוקה נלקח ממנה והאיש שנישאה לו הִכה אותה. במהלך מלחמת וייטנאם החלה לחלום על סבלם של הילדים והרגישה כי הם קוראים לה לעזרה. ב-1989 החלה נובל ללכת בין קהילות עניות בווייטנאם (ואחר כך גם במונגוליה), לעתים תוך סיכון חייה, ולחפש ילדים עזובים הזקוקים לעזרה רפואית, להגנה מפני ניצול מיני או לעזרה כלכלית. עד היום סייעה “קרן כריסטינה נובל לעזרה לילדים מעוטי יכולת” ליותר מ-700 אלף ילדים והקימה מרפאות חירום, בתי ספר ומקלטים לילדים חסרי בית.

ויקיפדיה

הסרט “נובל”, שיצא ב-2014, מספר את סיפורה

אתר הקרן של כריסטינה נובל לעזרה לילדים מעוטי יכולת

פייסבוק

רגיל

דרבלה מרפי

דרבלה מרפי, נולדה ב-1931

היום, לפני 85 שנים, נולדה דרבלה מרפי, רוכבת אופניים, הרפתקנית וסופרת ספרי מסעות אירית. היא התפרסמה ב-1965, עם צאת ספרה על מסע האופניים שעשתה מאירלנד להודו, דרך איראן, אפגניסטן ופקיסטן, מסע שעליו חלמה מגיל 10, עת קיבלה לראשונה אופניים משלה. את מסעותיה ערכה ללא סיוע וללא מותרות, תוך הסתמכות על אדיבותם של המקומיים, מה שהוביל גם למצבים מסוכנים; למשל, היא הותקפה ע”י עדת זאבים ביוגוסלביה, ספגה איומים מצד חיילים באתיופיה ונשדדה בסיביר. בספריה תיארה גם סוגיות פוליטיות חשובות, כמו הפליטים מטיבט, המלחמה בצפון אירלנד, האפרטהייד בדרום אפריקה, רצח העם ברואנדה וההתחממות הגלובלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ליליאן בלנד

ליליאן בלנד, 1971-1878

היום, לפני 138 שנים, נולדה ליליאן בלנד, עיתונאית וטייסת אירית. היא עבדה כעיתונאית וצלמת עיתונות בלונדון, ונודעה בסגנון חיים לא שגרתי לתקופתה – למשל עישנה, לבשה מכנסיים ותרגלה אמנויות לחימה. ב-1909 קיבלה גלויה מצרפת ועליה תמונת מטוסו של בלריו, הראשון שטס מעל תעלת למאנש, והתעוררה בה תשוקה לטוס. היא קראה מעט על האחים רייט, וב-1910 תכננה ובנתה בעצמה כלי טיס דו-כנפי, “מיי-פליי”, והצליחה לטוס בו למרחק קצר. “מיי-פליי” היה לא רק המטוס הראשון שתוכנן ונבנה ע”י אישה אלא גם המטוס הממונע הראשון באירלנד, ובלנד הייתה לטייסת האירית הראשונה.

ויקיפדיה

עוד על המטוס של בלנד, “מיי-פליי”

פייסבוק

רגיל

אייריס מרדוק

אייריס מרדוק, 1999-1919

“להיות אישה זה כמו להיות מאירלנד. כולם אומרים שאת חשובה וחביבה, אבל בכל מקרה את תמיד במקום השני”

היום, לפני 17 שנים, נפטרה אייריס מרדוק, סופרת ופילוסופית אירית. ספרה הראשון, “תחת הרשת”, נבחר בארה”ב לאחד ממאה הרומנים הטובים ביותר של המאה ה-20. ב-1978 זכתה מרדוק בפרס בוקר על ספרה “הים, הים”, וב-1987 קיבלה תואר אצולה בריטי. היא כתבה בחייה 25 רומנים, שישה ספרי פילוסופיה, ארבעה מחזות ושני ספרי שירה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רבקה וסט

רבקה וסט, 1983-1892

“אני אישית מעולם לא הצלחתי לגלות פמיניזם מהו; אני רק יודעת שאנשים קוראים לי פמיניסטית בכל פעם שאני מבטאת רגשות שמבדילים אותי מסמרטוט רצפה”

היום, לפני 123 שנים, נולדה דיים רבקה וסט (שם העט של ססילי איזבל פירפילד), פמיניסטית וסופרת ממוצא בריטי-אירי. מגיל צעיר הייתה וסט פעילה בולטת בתנועה הסופרג’יסטית. היא החלה את עבודתה העיתונאית בכתב העת “האישה החופשית”, ולימים פרסמה בכתבי העת החשובים ביותר מאמרים רבים שדבררו מטרות פמיניסטיות וסוציאליות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פרנסיס אוגריידי

פרנסיס אוגריידי, נולדה ב-1959

היום, לפני 56 שנים, נולדה פרנסיס אוגריידי, פעילת זכויות עובדים בריטית ממוצא אירי. בשנות ה-90 החלה לנהל קמפיינים של איגוד עובדי התחבורה והעובדים הכלליים, אחד מארגוני העובדים הגדולים ביותר בבריטניה, למשל בנושא של שכר מינימום. אוגריידי עמדה בראש מחלקת הארגון של התאחדות האיגודים המקצועיים הבריטיים (TUC), והחל מ-2003 היא המזכירה הכללית של ההתאחדות. ב-2013 הוצבה במקום ה-11 ברשימת הנשים המשפיעות ביותר בבריטניה של ה-BBC.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בתי המחסה מגדלנה

בתי המחסה מגדלנה, 1996-1758

היום, לפני 19 שנים, נסגר אחרון בתי המחסה מגדלנה. בתי המחסה נוסדו במאה ה-19 בבריטניה ובאירלנד על מנת לשקם נשים שעסקו בזנות. כשהשתלטה עליהם הכנסייה ייעודן השתנה ממוסד שיקום למעין כלא: החלו להישלח אליהם גם אמהות לא נשואות, נשים מאותגרות התפתחותית ונשים שעברו התעללות, והנזירות המשגיחות הונחו להשתמש באמצעים קיצוניים על מנת להרתיע אותן מלעזוב ולעודדן לחזור בתשובה במקום. כ-30,000 נשים נשלחו לבתי המחסה במהלך 150 שנות קיומם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי רובינסון

מרי רובינסון, נולדה ב-1944

היום, לפני 71 שנים, נולדה מרי רובינסון, פוליטיקאית אירית. כחברת סנאט פעלה רבות למען זכויות נשים. ב-1997 נבחרה לנשיאת אירלנד הראשונה, ובמסגרת תפקידה העבירה בין היתר תיקון המאפשר הפצה חופשית של אמצעי מניעה, ותיקון נוסף אשר ביטל את החוק האוסר על הומוסקסואליות והשווה את גיל ההסכמה ליחסים הומוסקסואליים לזה של יחסים הטרוסקסואליים. אחר כך מונתה לנציבת האו”ם לזכויות אדם ועמדה בראש ועידת האו”ם נגד הגזענות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פרנסס פאוור קובי

פרנסס פאוור קובי, 1904-1822

היום, לפני 111 שנים, נפטרה פרנסס פאוור קובי, רפורמטורית חברתית, תאורטיקנית פמיניסטית ולוחמת חלוצה למען זכויות בעלי חיים מאירלנד. קובי תמכה בשיפור מצבם של נערות עברייניות ושל עניים, בהשכלה גבוהה לנשים ובסופרג’יזם, והייתה חברה בוועד המנהל של “האגודה הלאומית בלונדון למען זכות הצבעה לנשים”. ב-1875 ייסדה קובי את “האגודה להגנת בעלי החיים הנתונים לניסויים” – הארגון הראשון בעולם שניהל קמפיין נגד ניסויים בבעלי חיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גרייס גיפורד

גרייס גיפורד, 1955-1888

היום, לפני 127 שנים, נולדה גרייס גיפורד, אמנית ואקטיביסטית אירית. בעלה, ג’וזף פלאנקט, היה בין מארגני המרד האירי כנגד השלטון הבריטי בארצם, נידון למוות והוצא להורג. במהלך מלחמת האזרחים ב-1923 פעלה גיפורד במסגרת ה-IRA. היא נעצרה ונאסרה למשך 3 חודשים. לאחר שחרורה זכתה לנידוי חברתי וכלכלי, אך הצליחה למכור את הקריקטורות שלה לכמה עיתונים. כשנפטרה ב-1955, זכתה לקבורת גיבורות במעמד נשיא אירלנד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’וסלין בל בורנל

ג’וסלין בל בורנל, נולדה ב-1943

היום, לפני 71 שנים, נולדה ג’וסלין בל בורנל, אסטרופיזיקאית אירית. במהלך הפוסט-דוקטורט שלה גילתה בורנל את ה”פולסר” הראשון – כוכב נייטרונים, שנוצר מכוכב מסיבי בעת סופרנובה, המסתובב ופולט קרינה אלקטרומגנטית. אולם מי שזכה בפרס נובל על הגילוי היה דווקא המנחה שלה, אנטוני היואיש. ההתעלמות מפועלה ואי-ההכרה בה עוררו סערה אדירה בקרב אסטרופיזיקאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בטי ויליאמס

בטי ויליאמס, נולדה ב-1943

היום, לפני 71 שנים, נולדה בטי ויליאמס, פעילת זכויות אדם אירית. ויליאמס החלה לפעול לאחר מותם של שלושה ילדים בצפון אירלנד, במהלך עימות בין כוחות בריטיים ואיריים. היא החלה להחתים תושבים על עצומות ולארגן הפגנות ומחאות אזרחיות לא אלימות. חצי שנה לאחר מכן ירד שיעור התקריות האלימות בכ-70%.‏‏ ב-1977 הוענק לויליאמס ולשותפתה למאבק, מייריד קוריגן, פרס נובל לשלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגרט חסן

מרגרט חסן, 2004-1945

היום, לפני 69 שנים, נולדה מרגרט חסן, עובדת ארגון סעד אירית. ב-1991 הצטרפה חסן לארגון “CARE”, שפעל למען תברואה, בריאות ותזונה בעיראק הנצורה. ב-1998 הייתה חסן אחראית על טיפול בילדים חולי לוקמיה בעיראק. ב-19.10.2004 נחטפה חסן בבגדד, וסרטון מטעם השובים שלה פורסם. ב-15.11.2004 מצאו כוחות מארינס את גופתה.

ויקיפדיה

פייסבוק