עמוד 1
רגיל

אן מק’לארן

דיים אן לאורה דורינתאה מק’לארן, 2007-1927

היום, לפני 92 שנים, נולדה אן מק’לארן, מדענית בריטית חשובה בתחום הביולוגיה ההתפתחותית. מחקריה החלוציים עסקו בגנטיקה של יונקים, ובפרט בפוריות ובהתפתחות עוברית, ואיפשרו לפתח הליך מבוקר של גירוי-יתר שחלתי, שאיבת ביציות, העברה עוברית ולבסוף הפריה חוץ-גופית. היא הייתה גם חברה בוועדות בינלאומיות לגיבוש כללי ביו-אתיקה למניעת ניצול לרעה של ההתפתחות הטכנולוגית בתחום האמבריולוגיה. בשנות ה-90 מונתה לשרת החוץ ולסגנית נשיא של החברה המלכותית הבריטית – האישה הראשונה בתפקיד בכיר במאות שנות קיומה של האגודה המדעית המובילה למדעי הטבע.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך עמוד הביוגרפיה שלה באתר אוניברסיטת קיימברידג’

בתמונה הקטנה: מק’לארן במעבדה שלה ב-1959 (צילום: ג’ון ביגרס), מתוך עמוד המוקדש לה באתר “נשים ומדע” (בספרדית)

רגיל

קלמנס רויר

קלמנס-אוגוסטין רויר, 1902-1830

היום, לפני 189 שנים, נולדה קלמנס רויר, מלומדת אוטו-דידקטית צרפתייה. בגיל 19 החלה ללמד בבתי ספר לבנות, וכשהחלה להרצות בפני נשים על פילוסופיה, כלכלה ומדע זכתה להצלחה רבה. תוך הטלת ספק מתמדת בתפיסות המקובלות כתבה ספר מבוא לפילוסופיה, מאמרים כלכליים שדנו גם בתפקיד הנשים בכלכלה, מאמרים בעיתון הפמיניסטי “לה פרונד”, ספר על קוסמולוגיה ומבנה החומר, וכן תרגמה לצרפתית את “מוצא המינים” של דארווין והמשיכה לפתח את רעיונותיו בהקשר של אבולוציה חברתית. ב-1870 הייתה לחברה באגודה הפריזאית לאנתרופולוגיה – האישה הראשונה שנבחרה לאגודה מדעית בצרפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קלמנס רויר בשנת 1865, צילום: פליקס נדאר, מתוך אוסף ספריית מרגריט דוראן בפריז

בתמונה הקטנה: קריקטורה של קלמנס רויר, הקוראת עותק של ספרה החדש “החוק המוסרי והטוב”, פורסמה בכתב העת “אנשי היום” בשנת 1881

רגיל

אנג’ליק די קודריי

אנג’ליק מרגריט די קודריי, 1794-1712

היום, לפני 307 שנים, נולדה אנג’ליק די קודריי, רופאה מיילדת צרפתייה. ב-1740 השלימה התמחות כמיילדת בבית הספר לכירורגיה בפריז, מונתה למנהלת מחלקת יולדות בביה”ח “הוטל דיו” והפכה למוכרת ומוערכת בתחום. במשך כחצי יובל, במינוי המלך לואי ה-15, נדדה בין עשרות ערים וכפרים בצרפת, הכשירה 4,000 מיילדות, ולימדה עשרות מנתחים ורופאים – כל זאת על מנת להקטין את תמותת התינוקות. היא גם המציאה את בובת התרגול הראשונה לתרחישי לידה, בגודל אמיתי, הכוללת רצועות המדמות את מתיחת תעלת הלידה וחיץ הנקביים, וכן בובת תינוק מדויקת לתרגול אחיזות שונות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור של אנג’ליק די קודריי מתוך ספרה של אלואיז דלקרואה, “ביוגרפיה של מיילדות מפורסמות, בעת העתיקה, בעת המודרנית ובימינו” (פריז, 1834)

בתמונה הקטנה: בובת הדגמה ותרגול מקורית מ-1778, המוצגת כיום במוזיאון פלובר להיסטוריה של הרפואה, בעיר רואן שבצרפת

רגיל

שרלוטה סלומון

שרלוטה (לוטה) סלומון, 1943-1917

היום, לפני 102 שנים, נולדה שרלוטה סלומון, אמנית מולטימדיה יהודייה גרמנייה. היא למדה באקדמיה לאמנות בברלין, אך ב-1939 נאלצה להימלט לצרפת והחלה ליצור את יצירתה האוטוביוגרפית הגדולה, “חיים? או תיאטרון?: זינגשפיל”, הכוללת ציורי גואש, טקסטים ליריים ופסקול המתעדים יחד 769 סצנות ממאורעות התקופה ומחיי משפחתה, ביניהן התאבדותה של אמה, פגיעה מינית מצד סבה, אהבתה לבן זוגה והגעתה למחנה ריכוז. ב-1943, בחודש החמישי להריונה, נספתה באושוויץ. יצירתה מוצגת כיום במוזיאון להיסטוריה יהודית באמסטרדם, וחלקים ממנה עובדו לספרים, לסרטים, לאופרה ולבלט.

ויקיפדיה

תודה למיכאלה מנדה ינקו על הפוסט שכתבה עליה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מציירת בגינה של וילה ארמיטאז’, אחוזה בעיירה וילהפראנש שבדרום צרפת, בבעלות היהודייה האמריקאית אוטילי מור, שהסתירה בה יהודים רבים, שנת 1939~

בתמונה הגדולה: אחת מיצירותיה, המתעדת את חייו של אהובה הראשון, אלפרד וולפסון, מורה לפיתוח קול באופרה בברלין, שהשתמש במוזיקה ככלי טיפולי בפוסט-טראומה שלו ממלחה”ע הראשונה והיה מחלוצי התרפיה במוזיקה.
הציור מלווה בטקסט הבא:
“הוא היה רופא, מרפא של העצבים – בעיקר של נשים. והייתה לו גם האופרה שלו, שהוא הצליח לנהל כמו שכמעט אף אחד לא הצליח בעבר. ולזכר המורה שהוא גם אהב, הוא גם ניצח על התזמורת. הוא היה גם וירטואוז בנגינתו בכינור. גם ההרצאות שלו לא פסקו. ואז היו המשפחה והילדים, שגם אותם אין להזניח.”
הציור מלווה גם במוזיקה:
הפרק הראשון של “מוזיקת לילה זעירה” מאת מוצארט

הקטלוג השלם של “חיים? או תיאטרון?” און-ליין

רגיל

אידה פרוינד

אידה פרוינד, 1914-1863

היום, לפני 156 שנים, נולדה אידה פרוינד, כימאית בריטית ילידת אוסטריה, המרצה הראשונה לכימיה באוניברסיטה בריטית. הייתה לה השפעה רבה על הוראת הכימיה בכלל, ובקרב בנות ונשים בפרט; היא שמה דגש על פיתוח הבנה מדעית באמצעות ניסויים, ושני ספריה היו לספרי לימוד מרכזיים. היא הגתה את הרעיון של אפיית קאפקייקס של הטבלה המחזורית ככלי עזר ללימוד הנושא, שעד היום מהווה דרך פופולרית וכיפית להצגת הכימיה באירועים לקידום מדע. היא הייתה גם פעילה פמיניסטית למען זכות בחירה, ונאבקה להכניס נשים לאגודה הכימית (מאבק שצלח לבסוף רק ב-1920, לאחר מותה).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קאפקייקס של הטבלה המחזורית כמחווה לאידה פרוינד. מתוך ציוץ של ד”ר היילי לויד, יום עדה לאבלייס לעידוד לימוד מקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) לבנות, אוניברסיטת אדינבורו, אוקטובר 2017

בתמונה הקטנה: תמונתה מתוך דף המוקדש לה באתר “175 פנים של הכימיה: שונות במדע” של האגודה המלכותית הבריטית לכימיה (קרדיט: נונהאם קולג’, קיימברידג’)

רגיל

דיפיקה קורופ

דיפיקה קורופ, נולדה ב-1998

היום, לפני 21 שנים, נולדה דיפיקה קורופ, ממציאה ומדענית בריטית ממוצא הודי. ב-2012 זכתה בפרס המדען הצעיר, על השיטה החדשה והזולה שפיתחה לטיהור מים בעזרת אנרגיית השמש, שהצליחה לצמצם את רמת הקוליפורמים במים מ-8,000 ל-50 תאים ביחידה, ולהביא לחימצון מהיר יותר של מתילן כחול (המסייע לאבחון הרעלות וזיהומים ולטיפול בהם). עד 2015 שיפרה את שיטתה ופיתחה אבטיפוס לרכיב פוטו-קטליזטור חדיר, המפרק ומשבית 100% מהחיידקים במי שופכין תוך 15 דקות של חשיפה לשמש. באותה שנה זכתה בפרס יריד המדע של גוגל, ונכללה ברשימת “30 מתחת ל-30” של “פורבס”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במהלך לימודיה בתיכון, מתמחה במכון הלאומי לבריאות ועורכת מחקר בנוירוביולוגיה (צילום: אביה, פראדיפ קורופ). מתוך ריאיון עמה בבלוג ההשכלה של “נשיונל ג’יאוגרפיק”, מרץ 2016

בתמונה הקטנה: במפגש עם תלמידי תיכון בעיר טירווננתאפורם, מחוז קרלה, הודו (צילום: ס’ מהינשה). מתוך כתבה בעיתון היומי “הינדו” על זכייתה בתואר “המדענית הצעירה המבטיחה של אמריקה”, אוגוסט 2013

רגיל

רחל ששון בר

רחל ששון בר, 1927-1858

היום, לפני 161 שנים, נולדה רחל ששון בר, עיתונאית בריטית ילידת הודו, בת למשפחת ששון המפורסמת מבגדד, שחלשה על חלק גדול מהמסחר הענף בין הודו לבריטניה ונודעה במפעליה הפילנתרופיים. ב-1891 מונתה לעורכת הראשית של “האובזרבר”, ושנתיים אחר כך גם של ה”סאנדיי טיימס” – ובכך הייתה לאישה הראשונה שערכה עיתונים לאומיים חשובים בבריטניה, בעת שבה לנשים אפילו לא הייתה זכות הצבעה. היה זה “האובזרבר” בניהולה שחשף ב-1898 את זיוף המסמכים המרשיעים בפרשת דרייפוס, ועיתוניה תמכו גם ברעיון הציוני מראשיתו וסיקרו באהדה את פועלו של הרצל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ראשונה משמאל (יושבת), בצילום משפחתי של משפחת ששון. צילום מתוך ספרם של אילת נגב ויהודה קורן “הגברת הראשונה של רחוב פליט”

התמונות מתוך המאמר “נושלה מצוואה של מיליונים* – והפכה לגברת הראשונה של העיתונות הבריטית“, מאת אושי דרמן, בלוג בית התפוצות, ינואר 2018

* משום שנישאה ליהודי מומר

רגיל

רבקה בת מאיר טיקטינר

רבקה בת מאיר טיקטינר, ? – 1605

היום, לפני 414 שנים, הלכה לעולמה רבקה בת מאיר טיקטינר, סופרת ופייטנית ילידת פולין שפעלה בעיקר מפראג. היא כונתה “רבנית”, ומכתיבתה ניכר כי הייתה דרשנית מנוסה ובקיאה בספרות המוסר, בפרקי אבות ובמדרשים. ספרה “מֵינֶקֶת רבקה”, הנחשב לספר השלם הראשון שנכתב ע”י אישה יהודייה, הוא ספר מוסר ביידיש המנחה נשים נשואות לטפח ולפתח את חוכמת הגוף והנפש ולהתמודד עם מגוון חובות הלכתיות, משפחתיות וחברתיות. השיר “שמחת תורה לִיד” שחיברה, המיועד לנשים המבקשות לקשט את ספר התורה ולהשתתף בשמחת החג, הוא השיר הקדום ביותר ביידיש שנשתמר מפולין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שער ספר המוסר “מינקת רבקה” – הקדמת הרבנית, פראג 1609 (מתוך ויקיפדיה)

בתמונה הקטנה: בית הכנסת בעיירה שבה נולדה טיקוצ’ין (טיקטין), 1642, כפי שהונצח בבול דואר בפולין (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע”ש אוסטר). 
מתוך המאמר “חיי רבקה: האישה הראשונה שכתבה ספר מוסר יהודי שלם“, מאת דור סער-מן, בלוג בית התפוצות, דצמבר 2018

רגיל

ילנה דימיטרייביץ’

ילנה דימיטרייביץ’, 1945-1862

היום, לפני 157 שנים, נולדה ילנה דימיטרייביץ’, סופרת, משוררת, פעילה חברתית ופמיניסטית סרבית. ספרה הראשון מ-1894, על נשות ההרמון בניש שבסרביה תחת השלטון העות’מאני, הוא הספר הראשון בסרביה שפורסם על ידי אישה. היא הייתה חברה מרכזית ב”מעגל האחיות הסרביות”, ארגון של סופרות, אמניות ופעילות הומניטריות פמיניסטיות שקידם אמנציפציה לנשים ונערות. תשוקתה הגדולה הייתה מסעות בכל רחבי העולם על מנת לאתר נשים חופשיות ולהבין את אורחות חייהן השונים והדומים, וכתיבתה פרשה תמונה רחבה ואוהדת במיוחד של הפמיניזם הלא-מערבי בראשית המאה ה-20.

ויקיפדיה

פייסבוק

תודה לאוראל בילינסון, היסטוריון של הבלקן, על הפוסט המרתק שכתב עליה

בתמונה הגדולה: תמונתה המופיעה על כריכת ספרה האחרון מ-1940, “שבעה ימים ושלושה אוקיינוסים: בכל רחבי העולם”. [מקור]

בתמונה הקטנה: פסל של דימטרייביץ’ במצודת ניש, סרביה

רגיל

אלסנדרה ג’יליאני

אלסנדרה ג’יליאני, 1307 (?) – 1326

היום, לפני 693 שנים, הלכה לעולמה אלסנדרה ג’יליאני, מדענית איטלקייה, הנחשבת לאישה הראשונה בהיסטוריה המתועדת שעסקה באנטומיה ובפתולוגיה. היא עבדה כסייעת בניתוחים שביצע מונדינו דה לואיזי, אבי האנטומיה המודרנית, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בולוניה, ונודעה ביכולתה יוצאת הדופן בהכנת גופות למחקר אנטומי ולהכשרה רפואית. השיטה שפיתחה לשם כך להזרקת צבע לכלי הדם תרמה במיוחד להבנת אופן הפעולה של מחזור הדם הקטן, בין הלב לריאות. העדויות ההיסטוריות לעבודתה נעלמו או הושמדו, לפי ההשערות בשל זעזוע הכנסייה מהישגיה של אישה בתחום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הציור “שיעור באנטומיה” מ-1493, ובו מונדינו דה לואיזי יושב על כיסא ואוחז בספר, ודמות של אישה (שהיא ככל הנראה אלסנדרה ג’יליאני) מדגימה את הנחיותיו

בתמונה הקטנה: איור מתוך ספרו של דה לואיזי, “אנטומיה” (מהדורת 1541)

רגיל

פאני לוואלד-שטאר

פאני לוואלד-שטאר, 1889-1811

“זהו ההיבט היפה והמעודד באמת בחופש; אף אחת לא נאבקת להשגתו רק עבור עצמה.”
(מתוך האוטוביוגרפיה שלה “חינוכה של פאני לוואלד”, 1871)

היום, לפני 208 שנים, נולדה פאני לוואלד-שטאר, סופרת יהודייה גרמנייה. האוטוביוגרפיה שלה, המפורסמת שביצירותיה, מתארת את מסעה הייחודי של אישה חופשייה יחסית לתקופה וניסיונה להעצים אחרות ולהוות עבורן דוגמה אישית. בנוסף כתבה על חייהן של נשים העובדות בשכר הנמוך ביותר במשק, כמו משרתות ותופרות. אוסף מאמריה מ-1870, “בעד ונגד נשים”, מקדם אמנציפציה לנשות מעמד הביניים, כך שתהיה להן גישה להשכלה בכל הרמות ולכל תחומי החיים הציבוריים. היא קראה להן גם להזדהות עם “אחיותיהן העניות” ולתמוך בחינוך לכולן, כמו גם במתן ביטוח בריאות וקצבת זקנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן מ-1847~

בתמונה הקטנה: תצלום דיוקן מ-1880

רגיל

מאריט ביורגן

מאריט ביורגן, נולדה ב-1980

היום, לפני 39 שנים, נולדה מאריט ביורגן, גולשת סקי למרחקים (קרוס-קאנטרי) מנורווגיה, הנחשבת לגולשת הטובה בעולם, על אף שהיא סובלת מאסתמה. לאחר פיונגצ’אנג 2018, האולימפיאדה החמישית שבה השתתפה, הייתה לשיאנית ספורטאי החורף בכל הזמנים (גברים ונשים), עם 15 מדליות ממשחקי החורף האולימפיים, מהן 8 מדליות זהב. בנוסף יש לה 26 מדליות מאליפויות העולם, מהן 18 מדליות זהב. בגביע העולם, היא גולשת הסקי למרחקים המצליחה אי-פעם, עם 114 ניצחונות אישיים, והספרינטרית המצליחה אי-פעם, עם 29 ניצחונות אישיים, בנוסף ל-30 ניצחונות במרוצי שליחות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביורגן (בחולצה מס’ 1) חוצה את קו הסיום וזוכה בזהב באולימפיאדת ונקובר 2010, [מקור]

בתמונה הקטנה: ביורגן עם שתיים מתוך חמש המדליות שלה באולימפיאדת פיונגצ’אנג 2018 (צילום: מודיקה, “נורדיק פוקוס”), מתוך כתבה על זכייתה בעיטור הכבוד הנורווגי טרייסיל-קנוט לשנת 2018

רגיל

רוזה בונהור

רוזה (מארי-רוזלי) בונהור, 1899-1822

היום, לפני 197 שנים, נולדה רוזה בונהור, אמנית ריאליסטית צרפתייה, אולי הציירת המפורסמת ביותר במאה ה-19. הצגת ציורי החיות שלה, “חורשים בניוורנה” (1848) ו”יריד הסוסים” (1853), בסלון פריז הובילה להכרה ותהילה בינלאומיות, לתמיכת המלכה ויקטוריה ביצירותיה מחיי הכפר בסקוטלנד ולהצגת יצירותיה בתערוכה העולמית של שיקגו ב-1893 (מאירועי התרבות החשובים בהיסטוריה). היא הייתה האמנית הראשונה שהוכתרה בתואר קצינה גבוהה בלגיון הכבוד הצרפתי, והצלחתה פתחה בפני נשים דלתות רבות למוסדות האמנות. היא הייתה פורצת דרך גם בפתיחותה לגבי בנות זוגה ובלבושה הגברי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום של בונהור מ-1863, צילום: אנדרה אדולף-אז’ן דיזדרי

בתמונה הקטנה: בונהור (עומדת) ובת זוגה נטלי מיקאס (יושבת), ניס 1882

רגיל

פדרציית ארגוני הסיוע לנשים

הפדרציה של ארגוני הסיוע לנשים באנגליה, נוסדה ב-1996

היום, לפני 23 שנים, נוסדה הפדרציה המורחבת של ארגוני הסיוע לנשים באנגליה, ששמה לה למטרה למגר את האלימות כלפי נשים וילדים במשפחה. ארגוני הסיוע האנגליים היו הראשונים בעולם שהקימו מקלט לנשים הסובלות מאלימות בביתן (1974), קידמו חוק נגד אלימות במשפחה (1976) והפעילו קו סיוע טלפוני חינמי (שנות ה-80). כיום, בתיאום הפדרציה, עשרות ארגונים באנגליה מפעילים מקלטים וסיוע טלפוני ומקוון 24 שעות ביממה ומעניקים סיוע משפטי ופסיכולוגי, לצד הובלת מחקרים וקמפיינים, ברמה המקומית, הלאומית והגלובלית, לקידום חקיקה ושירותים ממוסדים ולחינוך ומודעות של הציבור.

מתוך החזון של פדרציית ארגוני הסיוע:
“נשים מהוות את הרוב המכריע של קורבנות האלימות במשפחה. אלימות במשפחה היא הפרה של זכויות האדם של נשים וילדיהן. היא נובעת מניצול של יחסי כוח ושליטה, ומושרשת היסטורית במעמד הלא-שוויוני של נשים בחברה.
לכולם יש זכות אנושית בסיסית לחיות בביטחון ולהיות חופשיים מאלימות ומהתעללות. לחברה יש חובה להכיר בזכות זו ולהגן עליה.
אנו פועלות למען עתיד שבו כל שורדות האלימות במשפחה יקבלו את המענה, הסיוע והתמיכה הנכונים, מרגע פנייתן הראשונה.”

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קנרי וורף, לונדון, מרץ 2015, מתוך קמפיין להעלאת מודעות:
“תסתכלו עלי, אל תעצמו עיניים. אם אתם יכולים לראות אלימות במשפחה, אתם יכולים לעזור לעצור אותה”

בתמונה הקטנה: מתוך קמפיין “SOS – הצילו את המקלטים שלנו, הצילו חיים”, להבטחת המשך המימון של שירותים מצילי חיים לשורדות אלימות

התמונות והציטוט מתוך אתר הפדרציה

רגיל

אווה ברון

גרד אווה ססיליה ברון, נולדה ב-1954

היום, לפני 65 שנים, נולדה אווה ברון, כָּמְרָה שוודית. ב-1978 הוסמכה לכמורה בכנסייה הקתולית-לטינית השוודית והחלה לשרת קהילה בדרום שוודיה, ובמרוצת השנים הלכה וטיפסה במעלה דרגות הכמורה. ב-2009 נבחרה לתפקיד הבישופית של סטוקהולם – ובכך הייתה ללסבית המוצהרת הראשונה העומדת בראש כנסייה מרכזית כלשהי בעולם, והלהט”בית הראשונה במעמד זה הנמצאת בזוגיות חד-מינית מוכרת רשמית. באתר הכנסייה השוודית כתבה: “אני יודעת מה זה אומר שמעמידים בסימן שאלה את מהותך. עתה בורכתי בעמדה של כוח, ואני יכולה להשתמש בו לטובת מי שאין להם.”

“זה מאוד חיובי שהכנסייה שלנו משמשת כאן דוגמה ובוחרת בי לתפקיד הבישוף על סמך כישוריי וניסיוני, כאשר ידוע לה גם שהיא עלולה להיתקל בהתנגדות לכך”
(תגובתה לכך שמטקס ההכתרה שלה נעדרו נציגי הכנסייה האנגליקנית, הכנסייה הלותרנית העולמית והכנסיות של איסלנד, אסטוניה, לטביה וליטא)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מוכתרת לתפקיד הבישוף של סטוקהולם ע”י הארכיבישוף אנדרס ווייריד (צילום: מגנוס ארונסון, IKON), מתוך כתבה עליה ב”QX”, העיתון הלהטב”קי המוביל בסקנדינביה

התמונה הקטנה: תמונתה כחברת הנהלה בקרן הדלונד לפעולות הומניטריות ולמחקר רפואי

רגיל

איזבלה צ’רטוריסקה

הנסיכה איזבלה דורותה צ’רטוריסקה, 1835-1746

היום, לפני 273 שנים, נולדה איזבלה צ’רטוריסקה, אצילה, מנהיגה פוליטית מהפכנית ופטרונית אמנות פולנייה, דמות מובילה בעידן הנאורות בפולין. ב-1775 הפכה את הארמון למקום מפגש אינטלקטואלי ופוליטי, מהליברלים והמתקדמים באירופה. היא הייתה חלק מ”המפלגה הפטריוטית”, שהביאה לאימוץ החוקה הדמוקרטית הראשונה באירופה (חוקת 3 במאי 1791), שכוננה מונרכיה חוקתית עם שוויון פוליטי בין המעמדות. ב-1801 ייסדה בארמון לשעבר את “היכל סיבילה”, המוזיאון הראשון של פולין, המתעד את פאר ההיסטוריה והתרבות הפולניות; מוזיאון צ’רטוריסקי פועל עד היום בעיר קרקוב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן מאת קזימיירז וויניאקובסקי, 1796; מתוך מאמר באתר “סיור תרבות” על “הנסיכה איזבלה צ’רטוריסקה: מייסדת המוזיאון הראשון בפולין”

בתמונה הקטנה: דיוקן מאת אלכסנדר רוזלין, 1774 (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

בריגיט קיפר

ד”ר בריגיט קיפר, נולדה ב-1958

“מחלות נפשיות הן מחלות ביולוגיות. המוח הוא איבר; אמנם איבר מורכב ומרתק במיוחד, אך ככל איבר בגוף האדם, ניתן לטפל בו”

היום, לפני 61 שנים, נולדה בריגיט קיפר, מדענית צרפתייה בעלת שם עולמי בפסיכיאטריה ובנוירוביולוגיה מולקולרית. מחקריה על קולטנים לחומרים אופיואידים, ותגליותיה על מבנים מוחיים וגנים הקשורים אליהם, זרו אור על האופן שבו חומרים כמו מורפין והרואין יכולים להקל כאבים וליצור התמכרויות, וסללו דרך להבנה טובה יותר של מנגנונים מוחיים הכרוכים בכאב, בהתמכרות לסמים ובהפרעות נפשיות – ובעקבות זאת למגוון טיפולים חדשים בהתמכרויות ובהפרעות דיכאון וחרדה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת במרכז הבינתחומי לחקר המוח בקוויבק סיטי, קנדה, בערב לציון 30 שנות מחקר במרכז להבנה, טיפול ומניעה של הפרעות ומחלות מוחיות, אוקטובר 2017

בתמונה הקטנה: מתוך העמוד שלה במרכז המחקר של ביה”ח דאגלס המשויך לאוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קנדה – פרופסור במחלקה לפסיכיאטריה, ראש מכון המחקר להפרעות התפתחותיות בפקולטה לרפואה, ראש המחקר הקנדי לנוירוביולוגיה של הפרעות מצב רוח והתמכרויות

רגיל

אליס ביילי

אליס ביילי, 1938-1872

היום, לפני 147 שנים, נולדה אליס ביילי, ציירת שווייצרית חשובה, שהתפרסמה בציורי הצמר הייחודיים לה, שבהם השתמשה בגדילי חוטים קצרים כבמשיכות מכחול. היא נודעה בפרשנותה הרדיקלית לקוביזם ולפוֹביזם ובהיותה חלק מתנועת הדאדא בפריז של ראשית המאה ה-20. יצירתה התאפיינה באסתטיקה עתידנית ובאוונגרד מודרניסטי, והיא נודעה כמי ש”אוהבת לעשות שימוש נועז בצבעים עזים, בקווי מתאר חזקים ובאנטומיה ומרחב לא ריאליסטיים באופן מודגש”. עבודותיה ייצגו את אמני שווייץ בתערוכה שנדדה ברחבי אירופה החל מ-1912, ובמותה הקימה קרן סיוע לאמנים שווייצרים צעירים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עצמי, שמן על קנבס, 80X60, שנת 1917

בתמונה הקטנה: ביילי ב-1926, מתוך דף האמנית שלה באתר המוזיאון הלאומי האמריקאי לנשים באמנות

רגיל

מיפ חיס

מיפ חיס (נולדה בשם הרמינה סנטרושיץ), 2010-1909

“אני לא רוצה להיחשב גיבורה… עשיתי מה שכל אדם הגון היה עושה. דמיינו אנשים צעירים שגדלים בתחושה שעל אדם להיות גיבור כדי למלא את חובתו האנושית. אני חוששת שאף אחד לא יעזור לעולם לאנשים אחרים, כי מי הוא גיבור? אני לא. אני רק אישה רגילה, עקרת בית ומזכירה. אבל גם מזכירה או עקרת בית או נערה פשוטה יכולה, בדרכים הקטנות שיש לה, להדליק אור קטן בחדר חשוך.”
(מתוך ההקדמה לאוטוביוגרפיה שלה, שיצאה לאור בשנת 2009, “לזכור את אנה פרנק: סיפורה של האישה שעזרה להחביא את משפחת פרנק”)

היום, לפני 110 שנים, נולדה מיפ חיס, חסידת אומות העולם הולנדית. ב-1933 התחברה עם משפחת פרנק, כשהחלה לעבוד כמזכירה בחנות התבלינים שלהם. לאחר הכיבוש הנאצי, על אף איומים שקיבלה, סירבה להצטרף לארגון הנשים התומכות במפלגה הנאצית, ובמשך שנתיים סייעה להחביא את בני משפחת פרנק ויהודים נוספים. כשהתגלה מקום המסתור, חיס סיכנה את חייה בניסיון שווא לשחד קצינים כדי לשחררם. היא גם הצליחה לשמור על היומן המפורסם וסיפורים נוספים שכתבה אנה פרנק, ולאחר המלחמה העבירה אותם לאוטו פרנק, אבי המשפחה והיחיד ששרד, והוא הוציא אותם לאור.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיפ חיס, עם יאן חיס (בעלה) ואוטו פרנק (מימין), 1961

בתמונה הקטנה: מיפ חיס בעת השקת הגרסה המורחבת והמוערת של “יומנה של אנה פרנק” בהוצאת המכון ההולנדי לתיעוד מלחמתי, בית אנה פרנק באמסטרדם, מאי 1987

רגיל

קלרה קמפונר

קלרה קמפונר, 1972-1888

היום, לפני 131 שנים, נולדה קלרה קמפונר, פוליטיקאית ופמיניסטית ספרדייה, שידועה במאבקה להכליל סעיפים המבטיחים שוויון בין גברים ונשים בחוקה הספרדית. כבת למעמד הפועלים, היא החלה לעבוד בגיל 13 כתופרת, וכן עבדה במשרדי דואר, כמורה, כמזכירה בעיתון וכקלדנית. ב-1924 השלימה לימודי משפטים באוניברסיטת מדריד, החלה לפעול בארגוני נשים למען שוויון זכויות במשפחה, וב-1931, אף על פי שלנשות ספרד לא הייתה עדיין זכות הצבעה, נבחרה לצד שתי נשים נוספות לאסיפה המכוננת של ספרד. היא כיהנה גם כשרת הרווחה, אך עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד נאלצה לגלות לשווייץ.

“גבירותיי ורבותיי, באשר לסדרת ההצהרות שהועלו היום כנגד הצבעת נשים, אני חייבת לומר, בכל הכבוד הנדרש, שאין להן בסיס במציאות. בואו נבחן כמה מהן. […] האם נשים לא סובלות מההשלכות של החקיקה ומשלמות מסים לתמיכה במדינה בדיוק כמו הגברים? הרי כל השלכה של החקיקה המפורטת כאן חלה על שני המינים, אבל מכוונת ומנוסחת רק על ידי אחד מהם! איך אפשר לומר שנשים לא נלחמו למען הרפובליקה ושנדרשות להן עוד שנים ארוכות כדי להפגין את יכולתן? ולמה לא הגברים? למה הגבר יקבל את מלוא זכויותיו עם בוא הרפובליקה, ואלה של הנשים יתעכבו?
“חברים, חשבו לרגע – חשבו היטב – כאשר אתם סוגרים את הדלת בפני נשים בעניין הבחירה ומצהירים כי הן לא ישפיעו כלל על החיים הפוליטיים, […] האם יש לכם זכות לעשות זאת? לא; יש לכם את הזכות שהחוק נתן לכם, החוק שאתם-עצמכם יצרתם, אבל אין לכם את הזכות הטבעית הבסיסית, הנשענת על כבוד לכל אדם.
“[…] רק מי שלפי עקרונותיו ומצפונו אינו רואה את האישה כבת אנוש, מסוגל לומר שזכויות אדם ואזרח אינן חייבות להיות זהות עבור נשים וגברים. […] דבר נוסף: אל תשכחו שאינכם בנים לגבר בלבד, אלא תוצר של שני המינים. אם כן, […] תרצו או לא, אתם משתמשים גם בחצי הנשי ‘חסר היכולת’ שלכם. אז אני וכל הנשים שאני מייצגת רוצות להצביע עם החצי הגברי שלנו… כולנו ילדים של גברים ונשים וקיבלנו את שני החלקים בהווייתנו.
“[…] לעתים קרובות, באירועים ציבוריים, אני רואה בקהל נשים לא פחות מגברים. ובעיני כולם וכולן נוצצים אותם תקווה לגאולה, רצון לעזור, תשוקה ואידיאלים. אל תעשו טעות היסטורית שלעולם לא תספיקו להתאבל עליה ולכפר עליה; אל תשאירו בצד את האישה, המייצגת כוח חדש, כוח צעיר. היא, כמוך, תומכת ברפובליקה. היא, כמוך, סבלה ומקווה. הדרך היחידה להתקדם למימוש חופש היא להנגיש אותו לכולם.”
(מתוך נאומה בפני האסיפה המכוננת שניסחה את החוקה החדשה של הרפובליקה הספרדית, ב-1 באוקטובר 1931, לפני ההצבעה על זכות הבחירה לנשים בספרד, שאושרה ברוב של 161 קולות לעומת 121.)
הנאום המלא (בספרדית)

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת בפני עצרת גדולה במדריד, 1931