עמוד 1
רגיל

פרוקרו פארסה

ד”ר פרוקרו פארסה, 1980-1922

“אין בי פחד מהמוות. המוות הוא רק רגע חולף ותו לא. אני מוכנה לקבל את המוות בזרועות פתוחות, ולא לחיות בבושה תחת האילוץ לכסות את עצמי. אינני מתכוונת להשתחוות בפני אלה המצפים ממני להביע חרטה על חמישים שנות פועלי למען שוויון בין גברים ונשים. אינני מוכנה ללבוש את הצ’אדור ולצעוד לאחור בהיסטוריה.”
(מתוך מכתבה האחרון מהכלא, שמוען לילדיה)

היום, לפני 97 שנים, נולדה פרוקרו פארסה, רופאה, אשת חינוך ופוליטיקאית איראנית. בעידוד הוריה, מפורצי הדרך לחינוך לנשים באיראן, היא למדה רפואה. מתוך תחושת שליחות לימדה ביולוגיה בבי”ס לבנות, וכן לימדה בהתנדבות נשים בכלא, והייתה דוברת בולטת למען זכויות נשים באיראן. ב-1963 נבחרה לפרלמנט האיראני, ושם קידמה הצבעת נשים ודיני משפחה שוויוניים יותר. כעבור חמש שנים מונתה לשרת החינוך, והייתה לאישה הראשונה בממשלת איראן. במאי 1980, עם ניצחון המהפכה האיסלאמית, היא הואשמה ב”הפצת תועבה בארץ וכפירה באל” והוצאה להורג ע”י כיתת יורים בטהרן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר פארסה (חותמת על המסמך), בתפקידה כשרת החינוך, עם נציגות מועצת הנשים הבינלאומית, סוף שנות ה-60. מתוך גלריית הנשים של המכון ללימודי איראן במרילנד, ארה”ב

בתמונה הקטנה: בבית המשפט של משמרות המהפכה, 1979 (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

פרוע פרח’זאד

פרוע פרח’זאד, 1967-1935

“אָמְרָה הַצִּפּוֹר: ‘אֵיזֶה רֵיחַ, אֵיזֶה שֶׁמֶש, הוֹ
הָאָבִיב בָּא
וַאֲנִי אֵצֵא לְחַפֵּש אֶת בֶּן זוּגִי’

עָפָה הַצִפּוֹר מִקְצֵה הַמִּרְפֶּסֶת
כְּמוֹ הוֹדָעָה עָפָה וְהָלְכָה

הַצִּפּוֹר הָיְתָה קְטַנָּה
הַצִּפּוֹר לֹא חָשְׁבָה
הַצִּפּוֹר לֹא קָרְאָה עִתּוֹן
הַצִּפּוֹר לֹא לָקְחָה הַלְוָאָה
הַצִּפּוֹר לֹא הִכִּירָה אֶת בְּנֵי הָאָדָם

הַצִּפּוֹר לְעֵבֶר הַשָׁמַיִם
וּמֵעַל הַרַמְזוֹרִים
עָפָה גָּבוֹהַּ בְּלֹא יְדִיעָה
וְאֶת הָרְגָעִים הַכְּחֻלִּים
חָוְתָה בְּשִגָּעוֹן

הַצִּפּוֹר, הוֹ, הָיְתָה רַק צִפּוֹר”

היום, לפני 84 שנים, נולדה פרוע פרח’זאד, משוררת ובמאית איראנית, מהיוצרות המשפיעות והמוּכּרות בשפה הפרסית ובאיראן של זמננו, אייקון פמיניסטי הנותנת ביטוי לקול נשי אקטיבי, לרגשותיה, לתשוקותיה ולשאיפותיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

השיר “הציפור הייתה רק ציפור”, מתוך ספר שיריה הרביעי “לידה אחרת” (יצא לאור בעברית בהוצאת קשב לשירה, 2012, תרגמה מפרסית: סיון בלסלב)

התמונות מתוך אתר “ארגון תוס” לקידום ולשימור התרבות והאמנות האיראנית, מייסודה של ג’מיל ח’ראזי

רגיל

מרג’אן סטראפי

מרג’אן סטראפי, נולדה ב-1969

היום, לפני 49 שנים, נולדה מרג’אן סטראפי, סופרת, מאיירת ובמאית צרפתייה ילידת איראן, הפועלת לקידום פציפיזם וזכויות נשים. בסדרת הרומנים הגרפיים האוטוביוגרפיים שלה, “פרספוליס”, היא מגוללת את סיפור התבגרותה באיראן שלפני ואחרי המהפכה האסלאמית. הסדרה המצליחה תורגמה לשפות רבות, זכתה בפרס הפסטיבל הבינלאומי לקומיקס ונבחרה לספר הקומיקס הטוב לשנת 2003 של “טיים” ו”ניו יורק טיימס”. ב-2007 עובדו הספרים לסרט אנימציה, בבימויה של סטראפי עצמה, שזכה בפרס חביב השופטים בפסטיבל קאן ובגראנד פרי בפסטיבל לונדון והיה מועמד גם לאוסקר ולגלובוס הזהב.

ויקיפדיה

עוד על “פרספוליס”
סדרת הספרים יצאה לאור בעברית בהוצאת “אחוזת בית” בשני חלקים, 2005 ו-2009
הסרט שודר בישראל במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים, וזכה בפרס “ברוח החופש” המוענק לסרטים העוסקים בחופש הביטוי, חופש הדת וזכויות האזרח

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סצנה מתוך הסרט “פרספוליס”

התמונה הקטנה מתוך דף האמן שלה באתר “גאונות”

רגיל

אמהות ח’אווראן

אמהות ח’אווראן, פועלות מאז 1980

יום הזיכרון העממי לקורבנות המשטר האיראני, מצוין מאז 1988

אמהות ח’אווראן הוא ארגון נשים הפועלות למען משפחות הנרצחים והאסירים קורבנות המשטר האיראני מאז 1980. אמהות ובנות משפחה של הקורבנות חשפו ב-1988 קברים לא מסומנים בח’אווראן ובהם המונים שהוצאו להורג ע”י המדינה. מאז הן מפגינות, פונות לאו”ם ומתעדות את מקרי הטבח על-מנת לחשוף בפני העולם את הפרת זכויות האדם באיראן, על אף שבמרוצת השנים נרדפו, הותקפו, נכלאו והורחקו מח’אווראן על ידי המשטר. הן גם פועלות לשימור בית הקברות וקבעו יום זיכרון לקורבנות ב-1 בספטמבר. הארגון זכה בפרס בינלאומי, אך תביעותיו להכרה ולצדק נותרו עדיין ללא מענה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור לכבוד מתן פרס קוואנגג’ו לזכויות אדם לאמהות ח’אווראן ב-2014, מאת המאייר האיראני תוכא נייסתאני

בתמונה הקטנה: אמהות ח’אווראן בתהלוכת יום הזיכרון לקורבנות המשטר האיראני בשנת 2005

רגיל

סימין בהבהאני

סימין (ח’לילי) בהבהאני, 2014-1927

“עוֹד אֶבְנֵךְ שֵׁנִית מוֹלֶדֶת
גַּם אִם בְּמֶלֶט נִשְׁמַת חַיַּי
אֲחַזְּקֵךְ בְּעַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ
גַּם אִם יִהְיוּ הֵם עַצְמוֹתַי

עוֹד אָרִיחַ אֶת פְּרָחַיִךְ
מִנְּחִירֵי דּוֹרֵךְ הַצָּעִיר
עוֹד אֶשְׁטֹף אֶת הַדָּם מִפָּנַיִךְ
גַּם אִם בְּזֶרֶם דִּמְעוֹתַי

עוֹד יַגִּיעַ אוֹתוֹ יוֹם מְבֹרָךְ
בּוֹ תִּסּוֹג הָאֲפֵלָה מִן הַבַּיִת
עוֹד אָשׁוּב אֶת שִׁירַי לִצְבֹּעַ
בָּאוֹר שֶׁאֶטֹּל מִתְּכֵלֶת שָׁמַי

[…]
עוֹד אֶבְנֵךְ שֵׁנִית מוֹלֶדֶת
גַּם אִם יִתַּשּׁוּ כּוֹחוֹתַי.”

היום, לפני 91 שנים, נולדה סימין בהבהאני, המשוררת הלאומית של איראן ופעילה למען זכויות אדם ואישה. “הלביאה האיראנית”, כך כונתה, נחשבת לסמל של השירה הפרסית ושל המשכילים באיראן, והייתה מועמדת פעמיים לפרס נובל בספרות.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך שירה “עוד אבנך שנית מולדת”, תרגמה לעברית: אורלי נוי

רגיל

מַרים מירזחאני

מַרים מירזחאני, 2017-1977

היום, לפני 41 שנים, נולדה מַרים מירזחאני, מתמטיקאית איראנית. בגיל 17 ו-18 זכתה בניקוד מושלם ובמדליות זהב באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית. במהלך לימודיה לדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת הרווארד תוארה כ”יוצאת דופן בנחישותה ובסקרנותה הבלתי-מתפשרת”, וב-2004, בגיל 27, מונתה לפרופ’ למתמטיקה באוניברסיטאות פרינסטון וסטנפורד. ב-2014 הייתה מירזחאני לאישה הראשונה – והאיראנית הראשונה – שזכתה במדליית פילדס, הפרס היוקרתי ביותר בתחום המתמטיקה, על “תרומתה הייחודית לחקר הדינמיקה והגאומטריה של יריעות רימן ומרחבי המצבים שלהן”.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה באדיבות שירות העיתונות של אוניברסיטת סטנפורד

התמונה הקטנה: צולמה ע”י מוט קרטר עבור מכון קליי למתמטיקה, נלקחה מתוך ההספד שנכתב עליה ב”גרדיאן”

רגיל

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, 1936-1883

היום, לפני 82 שנים, נפטרה זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, נסיכה פרסית, בתו של מלך פרס במחצית השנייה של המאה ה-19. תאג’ א-סלטנה הייתה חלוצה בקידום זכויות נשים באיראן וחברה מייסדת של ארגון הנשים המחתרתי, “האגודה לחירות הנשים”, שפעל למען שוויון מגדרי בראשית המאה ה-20. היא הייתה האישה הראשונה בחצר המלוכה שהסירה את החיג’אב ולבשה בגדים מערביים. היא הייתה גם סופרת, ציירת ואינטלקטואלית, ונהגה לארח בביתה אירועי ספרות מדי שבוע. תוכניות ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטאות רבות, מטהראן ועד הרווארד, מלמדות על חייה, כתיבתה ופועלה הפמיניסטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מהנאז אפכמי

מהנאז אפכמי, נולדה ב-1941

“עלינו לתהות: מדוע מניעתן של זכויות האזרח הבסיסיות ביותר מנשים מבוססת תמיד על עיקרון מהותי כלשהו של התרבות? האם התרבות הזו קיימת באמת, או שמא מדובר באיזו סטייה המשמשת לשימור של פריווילגיות כלכליות, חברתיות או פשוט פסיכולוגיות?”

היום, לפני 77 שנים, נולדה מהנאז אפכמי, פעילת זכויות נשים איראנית. ב-1969 ייסדה את התאחדות הנשים האקדמאיות באיראן, ובשנים 1978-1976 כיהנה בקבינט האיראני כשרה לענייני נשים. לאחר המהפכה האסלאמית הוגלתה מארצה, ומאז היא מרצה וכותבת רבות על התנועה הפמיניסטית, שוויון מגדרי, זכויות אדם, מנהיגות, מעמדן של נשים בחברות אסלאמיות וחלקן של נשים בבניית חברה אזרחית. היא המייסדת והנשיאה של שותפוּת ללימודי נשים, ארגון בינלאומי לעידוד השכלה והעצמה של נשים, ומנהלת השדולה ללימודי איראן, הפועלת להגברת המודעות הבינלאומית למתרחש באיראן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אפכמי (משמאל), עם יסמין מורשד (פעילת זכויות נשים מבנגלדש) ופאטמה מרניסי (פעילת זכויות נשים ממרוקו), 1996

רגיל

זהרא רהנוורד

זהרא רהנוורד, נולדה ב-1945

היום, לפני 72 שנים, נולדה זהרא רהנוורד, אקדמאית, אמנית ופוליטיקאית איראנית, שפועלת למען קידום זכויות הנשים באיראן. בשנים 2006-1998 כיהנה כדיקאנית אוניברסיטת אל-זהרה בטהרן, האישה הראשונה העומדת בראש מוסד אקדמי באיראן מאז מהפכת 1979, וכן כיהנה כיועצת פוליטית לנשיא איראן הקודם, מוחמד ח’תאמי. כשזכה אחמדניז’אד בבחירות, נערך טיהור של נציגי התנועה הרפורמיסטית ורהנוורד הוסרה מתפקידה כדיקאנית. כיום היא ממנהיגות האופוזיציה בארצה וחברת התנועה הפוליטית “הדרך הירוקה לתקווה”, שפועלת נגד נשיאותו של אחמדניז’אד ולמען קיום החוקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בהיה ח’אנם

בהיה ח’אנם, 1932-1846

היום, לפני 85 שנים, נפטרה בהיה ח’אנם, מנהיגה וקדושה של הדת הבהאית. ב-1852 הוגלתה משפחתה מאיראן לבגדד, ובהמשך לקונסטנטינופול, ובגיל 21 הגיעה כאסירה לעיירת העונשין בעכו. שם קיבלה את פניהם של עולי הרגל הרבים שהגיעו אל אביה, בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית. רק ב-1908, בהיותה בת 62, שוחררו כל האסירים הפוליטיים באימפריה העות’מאנית, והיא קיבלה לידיה את הנהגת הדת הבהאית. במקביל, הקימה בי”ס ובית מחסה ליתומים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 חילקה מזון לרעבי חיפה. נדיבותה הקנתה לה אהדה אדירה בקרב הבריטים והיא אף זכתה בתואר אצולה בשל כך.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם משלחת עולות רגל, בהיה במרכז השורה הראשונה (ללא כיסוי ראש)

רגיל

שחלא שרכּת

שחלא שרכּת, נולדה ב-1956

היום, לפני 61 שנים, נולדה שחלא שרכּת, עיתונאית וסופרת פמיניסטית בולטת ואחת ממייסדות התנועה לזכויות האישה באיראן. שחלא היא מייסדת המגזין “זאנן” (“נשים”), שעוסק בסוגיות שמטרידות נשים איראניות, לרבות רפורמות בחוק, אלימות במשפחה ומיניות, ונחשב למגזין הנשים החשוב ביותר באיראן שלאחר המהפכה. שרכּת הובאה לא פעם בפני בית המשפט בשל האופן החתרני שבו היא מסקרת ידיעות במגזין שלה ומאתגרת את גבולות השיח הפוליטי באיראן. ב-2001, למשל, נגזרו עליה ארבעה חודשי מאסר משום שהשתתפה בוועידה בברלין שבה דנו בעתידה הפוליטי של איראן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: שער של אחד הגיליונות של “זנאן”

רגיל

מעסומה אבתכאר

מעסומה אבתכאר, נולדה ב-1960

היום, לפני 56 שנים, נולדה מעסומה אבתכאר, המכהנת מאז 2013 כשרה להגנת הסביבה באיראן. בכהונתה הקודמת בתפקיד זה, בשנים 2005-1997, הייתה האישה הראשונה בתפקיד ממשלתי כלשהו באיראן. אבתכאר בעלת תואר דוקטור באימונולוגיה, פרסמה עשרות מאמרים מדעיים בתחום, נבחרה לנשיאת הכנס הבינלאומי לאימונולוגיה ב-2013 ועדיין מכהנת כפרופ’ באוניברסיטה בטהרן. בעבר כיהנה גם כחברת מועצת העיר טהרן, ייסדה את המכון האקדמי והמחקרי לנשים וניהלה את רשת ארגוני הנשים באיראן. ב-1979 הכיר אותה העולם כ”מארי”, הדוברת של הסטודנטים שהשתלטו על שגרירות ארה”ב בטהרן.

ויקיפדיה

עוד על משבר בני הערובה באיראן ב-1980-1979, במהלך המהפכה האסלאמית

פייסבוק

רגיל

אנושה אנצארי

אנושה אנצארי, נולדה ב-1966

היום, לפני 50 שנים, נולדה אנושה אנצארי, מהנדסת איראנית-אמריקאית, מייסדת ויו”רית “פרודיאה סיסטמס” ובעבר מייסדת ומנכ”לית “טלקום טכנולוגיות בע”מ”. יחד עם בני משפחתה היא עומדת מאחורי “פרס אנצארי”, שבמטרה לעודד פיתוח של תעשיית חלל מסחרית לציבור הרחב הציע פרס של 10 מיליון דולר לארגון הלא-ממשלתי הראשון שישגר לחלל חללית מאוישת פעמיים. בספטמבר 2006, כמה ימים לאחר יום הולדתה ה-40, הייתה לאיראנית הראשונה בחלל וכן לאישה היחידה עד כה שמימנה בעצמה את טיסתה לחלל. ב-2015 קיבלה את “פרס חלוצי החלל” על תרומתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שירין עבאדי

שירין עבאדי, נולדה ב-1947

היום, לפני 68 שנים, נולדה שירין עבאדי, עורכת דין ופעילת זכויות אדם איראנית. ב-1970 החלה לכהן כשופטת בטהראן, אך ב-1979, בתום המהפכה, קבע השלטון הדתי באיראן שאישה אינה יכולה לכהן כשופטת, ולכן הועברה לתפקיד של עוזרת משפטית. עבאדי הקימה וניהלה את הארגון לתמיכה בזכויות ילדים באיראן. ב-2003 זכתה בפרס נובל לשלום על מאמציה למען הדמוקרטיה וזכויות האדם – האיראנית הראשונה והאישה המוסלמית הראשונה שזכתה בפרס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מונה מחמודניזאד

מונה מחמודניזאד, 1983-1965

היום, לפני 31 שנים, הוצאה להורג מונה מחמודניזאד, בהאית איראנית. ב-23.10.1982 נלקחה מחמודניזאד מביתה לבית כלא בשיראז. חודש אחר כך הועברה לכלא אחר, שם עברה חקירות תחת עינויים. היא הואשמה “בהטעיית ילדים ונוער” כיוון שהייתה גננת בת האמונה הבהאית. ב-18.6.1983 הוצאה להורג בתלייה יחד עם 9 נשים נוספות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שיווא נזר אהארי

שיווא נזר אהארי, נולדה ב-1984

היום, לפני 30 שנים, נולדה שיווא נזר אהארי, לוחמת זכויות אדם ועיתונאית איראנית. אהארי היא אחת ממייסדות “אגודת העיתונאים למען זכויות האדם”. אהארי נעצרה לא אחת על ידי הממשל האיראני באשמה של “ניסיונות להשפיל את הממשלה המוסלמית”, “התאגדות במטרה להפיל את הממשל” “הפרעה לסדר הציבורי” ו”מרידה באלוהים”. מאז 2012 מרצה מאסר של 4 שנים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פורים: מלכות עתיקות – טומיריס

פורים: מלכות עתיקות – טומיריס, ? – 530 לפנה”ס

טומיריס הייתה מלכת המאסגטים, שבט איראני נוודי שחי במרכז אסיה, מזרחית לים הכספי (כיום בטורקמניסטן), במאה השישית לפנה”ס. טומיריס ידועה כמי שהביסה והרגה את המלך כורש, כשניסה לפלוש ולכבוש את ארצה. טומיריס נחקקה בהיסטוריה של העמים הטורקיים כגיבורה לאומית, ודמותה הונצחה באמנות ובשירה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מהנאז מוחמדי

מהנאז מוחמדי, נולדה ב-1975

היום, לפני 39 שנים, נולדה מהנאז מוחמדי, פמיניסטית ויוצרת סרטים איראנית. סרטיה התיעודיים זכו בפרסים בינלאומיים ועוררו סערה, שבעקבותיה דרכונה נלקח. מאז 2007 נעצרה מוחמדי 3 פעמים ונאסר עליה להמשיך לעבוד. לפני שנתיים, מכתב שכתבה הוקרא בפסטיבל קאן, ובו אמרה בין השאר: “אני אישה ויוצרת סרטים, די בשתי סיבות אלו כדי שאחשב לפושעת בארצי.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מחרנגיז דאוולטשאחי

מחרנגיז דאוולטשאחי, 2008-1919

היום, לפני 94 שנים, נולדה מחרנגיז דאוולטשאחי, פעילה חברתית איראנית ופוליטיקאית, שכיהנה במשרות חשובות, ביניהן השרה לענייני נשים ושגרירת איראן בדנמרק. דאוולטשאחי ייסדה את “הדרך החדשה”, ארגון שפעל למען קידום נשים באמצעות הכשרה מקצועית, כמו כן, יצרה תוכניות לאוריינות מבוגרים בדרום טהרן. עם ההפיכה ב-1979, נמלטה דאוולטשאחי לפריז.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דוריס לסינג

דוריס לסינג, 2013-1919

“למעט מאוד אנשים אכפת מחופש, מחירות, מהאמת, למעט מאוד. למעט מאוד אנשים יש אומץ, אומץ מהסוג שהדמוקרטיה נסמכת עליו. ללא אנשים בעלי אומץ כזה, החברה החופשית תגווע, או שלעולם לא תיוולד.”

היום, לפני 94 שנים, נולדה דוריס לסינג, סופרת בריטית ילידת איראן, כלת פרס נובל לספרות לשנת 2007.

ויקיפדיה

פייסבוק