עמוד 1
רגיל

הלן ספארו

הלן ספארו, 1970-1891

היום, לפני 128 שנים, נולדה הלן ספארו, רופאה ומיקרוביולוגית פולנייה-אוקראינית, הידועה כחלוצה בתחום בריאות הציבור. במהלך מלחה”ע ה-1 החלה לעבוד כרופאה ולטפל במגפות בצבא האדום. לאחר מכן עמדה בחזית ההתמודדות עם מגפות הטיפוס והכולרה בפולין, וב-1922 מונתה לראש המכון הלאומי לרפואה מונעת בוורשה. יחד עם פול דוראן, פיתחה ב-1940 חיסון נוגד קדחת, הקרוי עד היום על שמם. ספארו עמדה בראש שירות החיסונים הבינלאומי במכון ע”ש פסטר בצרפת, וקידמה תוכניות חיסון ברחבי העולם כנגד שחפת, דיפטריה, מחלת השָנית, קדחת הכתמים וקדחת אנדמית חוזרת (קדחת המערות).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר ספארו בשנת 1958, מתוך ויקיפדיה

בתמונה הקטנה: ד”ר ספארו בתפקידה כמנהלת המעבדה של מכון פסטר בתוניסיה, 1957, מתוך ארכיון המכון

רגיל

אולגה נסיכת קייב

אולגה נסיכת קייב, ?-969

היום, לפני 1049 שנים, נפטרה אולגה, שליטת נסיכות קייב החל מ-945, לאחר שבעלה איגור נהרג ע”י הדרבליאנים, אחד העמים הסלביים דאז. בין פעולותיה הראשונות הייתה נקמה על מותו, ע”י הריגת אלפים מבני האליטה הדרבליאנית, הרס עריהם וסיפוח שטחיהם. בתקופתה נבנו בקייב בתי האבן הראשונים, הוקמו לראשונה מקומות מסחר שבהמשך נבנו בהם כנסיות ונערכה רפורמה ראשונה מסוגה בחלוקת הנסיכות ליחידות מנהליות ובמערכת גביית המסים. אולגה הוטבלה לנצרות בקונסטנטינופול – הראשונה משליטי רוסיה שהתנצרו, ובשל פעילותה הנמרצת להעברת הנסיכות לנצרות, לימים הוכרזה כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנסיכה אולגה רואה את גופת בעלה, איגור הגדול. ציור מאת וסילי סוריקוב, 1915

בתמונה הקטנה: ציור מאת מיכאיל נסטרוב, 1892

רגיל

היידי-מרי שטפנשיין-פייפר

היידי-מרי מרתה שטפנישיין-פייפר, נולדה ב-1963

“עבורי, חקר החלל הוא פשוט התקדמות טבעית של המקום שאליו הולכת האנושות, ככל שאנחנו מתקדמים יותר ויש לנו יותר טכנולוגיה להתקדם. לפני אלפי שנים אנשים הלכו מעבר לגבעה הבאה, מעבר להר, מעבר לנהר. אחר כך זה הוביל לחציית האוקיינוסים, ואז אמרנו “אוקיי, בואו נלך אל השמים” […] הסתכלנו על השמים ועל הכוכבים והגלקסיות וחשבנו מה יש שם בחוץ… אנחנו סקרנים. אנחנו, כבני אדם, תמיד רוצים לדעת מה יש שם בחוץ – מה עוד אנחנו יכולים ללמוד, ואיך אנחנו יכולים לעשות את זה. ואולי נוכל ללמוד משהו שנוכל להביא בחזרה לכאן ולפתור כמה מהבעיות שיש לנו על כדור הארץ.”

היום, לפני 55 שנים, נולדה היידי-מרי שטפנשיין-פייפר, קצינת צי ואסטרונאוטית אמריקאית ממוצא אוקראיני. ב-1985 השלימה תואר שני בהנדסת מכונות ב-MIT, וכן הוכשרה כקצינת צלילה וקצינת חילוץ והצלה בחיל הים. היא הובילה משימות חילוץ ימיות מורכבות, כמו דליפת מכלית נפט ליד הוואי או טביעת צוללת ליד פרו. היא טסה פעמיים לחלל כמומחית משימה של נאס”א, והייתה לאחת הנשים הבודדות ששהו מחוץ לתחנת החלל כשתיקנה והתקינה מערכות חיצוניות, כמו כבלי חשמל, תאים סולריים, רדיאטורים ואנטנות רדיו. ב-2009 פרשה מנאס”א וחזרה לחיל הים כמנהלת הטכנולוגיות הראשית של הצי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

על פי תפיסת חז”ל, יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, על עבירות שבין אדם – ובת-חוה – למקום. יום זה מוקדש אפוא להתנקות ולהשתחררות מחטאים ומקיבעונות שליליים כדי לקדם את השנה החדשה במצפון נקי ובראש שקט.
אך עבירות שבין אדם לחברו – ולחברתו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו – וחברתו.
ביום שבו אפילו לעבריינים מותר להיות חלק מהקהילה (“בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים”), חשוב לזכור ולהזכיר את הנשים הספורות שבמרוצת הדורות הצליחו לפרוץ דרך ולהיכלל בבתי הכנסת ובמקומות הלימוד, וזכו לקבל הכרה לדורות כתלמידות חכמים וכראשות ישיבה.

גמר חתימה טובה! 

מרים שפירא, נולדה בסביבות 1360
אם משפחת לוריא המפורסמת, המיוחסת לרש”י ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, אשר הייתה ראשת ישיבה באלזס (חבל ארץ בצרפת של היום) והרצתה שיעורים בתלמוד לפני בחורי ישיבתה, כפי שמעידים צאצאיה המהרש”ל והאר”י.

חוה בכרך, 1652-1585
מלומדת צ’כית נודעת, אשר מלבד ידיעותיה התורניות וחידושי הלכה שהתפרסמו בשמה, הייתה מיוחסת מאוד, נכדתו של המהר”ל מפראג. נכדה רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את שם ספרו הנודע “חות יאיר” על שמה, כתב על בקיאותה בתלמוד הבבלי והירושלמי, במדרשי חז”ל ובספרות השו”ת כי “היתה אם כל חי בתורה ובמעשים, אשר אשה בכל אלה לא מצאנו”.

אסנת ברזאני, 1670-1590
רבנית, למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן ונודעה בכינוי “התנאית”. אביה העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק והתנה את נישואיה בכך שתמשיך בלימוד התורה ולא תיאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת טיפול במשק הבית. בני דורה ראו בה סמכות רבנית לכל דבר, כמי שהייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה, וצאצאיה שימשו ברבנות בעיראק עד המאה ה-20.

חנה רחל ורברמאכר, 1888-1805
נודעה כ”בתולה מלודמיר”, השתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו”רות. ההנהגה הדתית באוקראינה לא ראתה זאת בעין יפה, ומשגברו הרינונים עליה עלתה לארץ ישראל, ובירושלים המשיכה לנהוג כאדמו”רית – התעטפה בטלית, הניחה תפילין, ערכה מדי שבת סעודה שלישית לחסידיה בביתה שבמאה שערים, לימדה תורה, העניקה ברכות, התפללה עם נשים אחרות בכותל המערבי ובקבר רחל, ולפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית.

מאחורי הטקסט שבכותרת התמונה:
“גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי […] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה” – אגרת מחורזת משנת 1664, מאת הרב פנחס חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, לרבנית אסנת ברזאני
(מתוך הספר “יהודי מוצל: מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה”, מאת עזרא לניאדו, הוצאת המכון לחקר יהדות מוצל, 1981)

פייסבוק

רגיל

טובה ברמן ישורון

ד”ר טובה ברמן ישורון, 1997-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה טובה ברמן ישורון, מהדמויות הבולטות ברפואה הציבורית בישראל. היא התקבלה לאוניברסיטת קייב כבר בגיל 17, על אף ההגבלות על גיל הכניסה ועל מספר היהודים, וב-1921 סיימה את לימודי הרפואה. ב-1923 עלתה לארץ והחלה לעבוד כרופאה במחנות החלוצים. כראשת המחלקה לרפואה מונעת במרכז קופת החולים, פיתחה את רפואת הילדים, הרחיבה את שירותי “טיפת חלב” והכניסה את הפיקוח הרפואי לבתי הספר. לאחר קום המדינה עודדה קליטת רופאים מבין העולים וכוח עזר רפואי לפריפריה, וכן קידמה את הקמת ביה”ס לרפואה בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: קופת חולים לאומית, 1939

רגיל

לאריסה לטינינה

לאריסה סימנובה לטינינה, נולדה ב-1934

היום, לפני 82 שנים, נולדה לאריסה לטינינה, מתעמלת סובייטית ילידת אוקראינה. היא המתעמלת בעלת המספר הגבוה ביותר של מדליות זהב אולימפיות – 9, והשנייה בכל הזמנים (גברים ונשים) בסך כול מספר המדליות האולימפיות – 18. באליפות העולם בהתעמלות ב-1958 התחרתה לטינינה כשהיא בהיריון וזכתה בחמש מתוך שש התחרויות שבהן השתתפה. לאחר אליפות העולם ב-1966 פרשה מתחרויות והחלה לאמן את נבחרת ההתעמלות של ברית המועצות, תפקיד שמילאה עד 1977 ובו סייעה לבסס את ברית המועצות ככוח דומיננטי בתחום. באולימפיאדת מוסקבה 1980 הייתה אחראית על תחרויות ההתעמלות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יוליה טימושנקו

יוליה וולודימיריבנה טימושנקו, נולדה ב-1960

היום, לפני 56 שנים, נולדה יוליה טימושנקו, פוליטיקאית אוקראינית. ב-2004 סחפה בנאומיה רבים להפגין כנגד שחיתות וגניבת קולות של הנשיא המכהן; התקשורת כינתה אותה “ז’אן ד’ארק של המהפכה הכתומה”. כשנבחר נשיא חדש, מונתה לכהן כראשת הממשלה – האישה הראשונה בתפקיד זה. ב-2010 הפסידה במירוץ לנשיאות, ושנה אחר כך, בהיותה יו”ר האופוזיציה, הורשעה במעילה ובשימוש לרעה בסמכויותיה ונגזרו עליה שבע שנות מאסר. האיחוד האירופי וארה”ב הביעו דאגה בשל רדיפתה הפוליטית, אך רק ב-2014, בעקבות הצלחת המהומות באוקראינה, היא נוקתה מאשמה, שוחררה ונבחרה לפרלמנט בראש רשימה שקיבלה 19 מושבים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לודמילה פבליצ’נקו

לודמילה פבליצ’נקו, 1974-1916

היום, לפני 100 שנים, נולדה לודמילה פבליצ’נקו, צלפית סובייטית-אוקראינית. עם פלישתו של הצבא הגרמני לרוסיה ביוני 1941 הייתה בין המתנדבים הראשונים להתגייס לחיל הרובאים, ובהמשך המלחמה הייתה למדריכת ירי. ראוי לציין שמתוך כ-2,000 צלפיות בסך הכול בצבא האדום, רק כ-500 שרדו את המלחמה. ב-1942 נשלחה פבליצ’נקו לארה”ב ולקנדה לביקור ממלכתי, והייתה האזרחית הסובייטית הראשונה שהתקבלה בבית הלבן. ב-1943 זכתה לעיטור הגבורה הגבוה ביותר מטעם ברית המועצות, ודמותה עיטרה בול סובייטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אירנה רטושינסקיה

אירנה רטושינסקיה, נולדה ב-1954

היום, לפני 62 שנים, נולדה אירנה רטושינסקיה, משוררת וסופרת רוסייה-אוקראינית, דיסידנטית בולטת כנגד המשטר הסובייטי. ב-1982 נעצרה באשמת המרדה אנטי-סובייטית ונשפטה לשבע שנים במחנה עבודה ולחמש שנים נוספות של גלות. במהלך מאסרה כתבה רטושינסקיה כ-250 שירים, שעסקו בזכויות אדם, בחירות, בחופש וביופיים של החיים. את שיריה מהכלא חרטה על סבונים, שיננה ורק אז נתנה להם להישטף. ב-1987 קיבלה מקלט מדיני בארה”ב, עד שב-1998 שבה סוף סוף אל מולדתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שושנה שרירא

שושנה שרירא, 2003-1917

היום, לפני 98 שנים, נולדה שושנה שרירא, סופרת, עיתונאית ומתרגמת ישראלית-אוקראינית. ב-1938 החלה להתפרסם סדרת מאמריה “נשים בספרות” בעיתון “הארץ”, ובמהלך השנים התפרסמו מאות מכתביה בעיתונות היומית ובכתבי עת שונים. ספרה “שערי עזה” היה רב-מכר ב-1960, והיא חיברה 5 רומנים נוספים וקובצי סיפורים קצרים. שרירא נכללה ברשימת 2000 הסופרים המשפיעים במאה העשרים של המרכז הביוגרפי של קיימברידג’.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שרירא בבית-קפה תל-אביבי, לצדו של העיתונאי גבריאל צפרוני, 1940 בקירוב

רגיל

אירן נמירובסקי

אירן נמירובסקי, 1942-1903

היום, לפני 112 שנים, נולדה אירן נמירובסקי, סופרת אוקראינית-צרפתייה ממוצא יהודי. ב-1929 יצא לאור ספרה “דויד גולדר” וזכה להצלחה אדירה. בשנות הארבעים, בעקבות חוק מעמד היהודים בצרפת, הופסקה הוצאתם לאור של ספריה. ב-1942 נעצרה נמירובסקי בהיותה “חסרת נתינות ממוצא יהודי”, ולבסוף גורשה לאושוויץ ונספתה שם. ספרה האחרון על הכיבוש הנאצי של פריז – “סוויטה צרפתית” – מעולם לא הושלם, אך ב-2004 גילתה אותו בתה ופרסמה אותו, והוא היה לרב-מכר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ורדינה שלונסקי

ורדינה שלונסקי, 1990-1905

היום, לפני 110 שנים, נולדה ורדינה שלונסקי, מלחינה, פסנתרנית ועיתונאית אוקראינית-ישראלית. שלונסקי, הנחשבת למלחינה הישראלית הראשונה, הלחינה יותר ממאה שירים של משוררים שונים, אופוסים, קנטטות, סימפוניה וקונצ’רטו לפסנתר. היא זכתה בפרסים באירופה, אך התקשתה להשתלב בחיי המוזיקה בישראל. מעטות מיצירותיה בוצעו בישראל החל מאמצע שנות ה-60, אך היא התפרנסה בעיקר כמורה לפסנתר. בערוב ימיה זכתה בשני פרסי אקו”ם על פועלה המוזיקלי – ב-1973 וב-1984 למפעל חיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זלדה

זלדה שניאורסון-מישקובסקי, 1984-1914

“היה לנו אוצר סמוי של פנאי
עדין כאוויר הבוקר
פנאי של סיפורים, דמעות, נשיקות וחגים.
פנאי של אמא, פנאי של סבתא והדודות.
יושבות בנחת בסירה של זיו
שטות אט אט בדוגית השלום
עם הירח
ועם המזלות”

היום, לפני 100 שנים, נולדה זלדה שניאורסון-מישקובסקי, משוררת ומחנכת ישראלית ילידת אוקראינה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לסיה אוקראינקה

לסיה אוקראינקה (לריסה פטריבנה קוסאץ’-קביטקה), 1913-1871

היום, לפני 143 שנים, נולדה לסיה אוקראינקה, מהמשוררות והסופרות החשובות ביותר בספרות האוקראינית. אוקראינקה התנגדה באופן פעיל לשלטון הצארי הרוסי, ובשנת 1902 היא תרגמה את המניפסט הקומוניסטי לאוקראינית. בשנת 1907 היא נאסרה על ידי המשטרה הצארית ונותרה תחת מעקב לאחר שחרורה. באוקראינה הוקמו פסלים רבים בדמותה ורחובות רבים נקראו על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה הוצול

אנה הוצול, נולדה ב-1984

היום, לפני 29 שנים, נולדה אנה הוצול, אקטיביסטית פמיניסטית אוקראינית. ב-2008 הקימה הוצול את “פמן”, ארגון שמטרתו להילחם בתיירות המין, במוסדות הדת, בסוכנויות נישואים בינלאומיות, בסקסיזם ובנושאים חברתיים לאומיים ובינלאומיים שונים. כיום מונה הארגון כ-140 חברות ורבבות תומכות ברשת.

ויקיפדיה

פייסבוק