עמוד 1
רגיל

ננסי ליברמן

ננסי אליזבת ליברמן, נולדה ב-1958

היום, לפני 60 שנים, נולדה ננסי ליברמן, כדורסלנית ומאמנת בליגת WNBA ופרשנית ספורט אמריקאית. היא נחשבת לאחת הכדורסלניות הטובות בכל הזמנים, ונכללת בהיכלי התהילה של כדורסל הנשים, של הכדורסל בכלל ושל הספורטאים היהודים. ליברמן קבעה כמה שיאים, שחלקם לא נשברו כבר ארבעה עשורים, כמו הכדורסלנ/ית הצעיר/ה ביותר עם מדליה אולימפית ומספר האסיסטים והריבאונדים לקריירה במכללות. ב-2009 הייתה לאישה הראשונה המאמנת קבוצת כדורסל גברים, כשהחלה לאמן בליגת ה-NBDL החצי-מקצוענית. החל משנת 2000 מוענק פרס שנתי על שמה לכדורסלניות מצטיינות במכללות.

ויקיפדיה

עוד על פרס ננסי ליברמן לכדורסלניות מצטיינות

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עוזרת מאמן בקבוצת “סקרמנטו קינגס”, האישה השנייה בתפקיד אימון בהיסטוריה של ה-NBA

רגיל

אילונה אֵלֶק

אילונה אֵלֶק-שהרר, 1988-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה אילונה אֵלֶק, סייפת הונגרייה ממוצא יהודי, הנחשבת לאחת הסייפות הגדולות בהיסטוריה של הספורט. היא הייתה בת 29 כאשר השתתפה באולימפיאדת ברלין 1936, אשר בה זכתה במדליית הזהב, לצד הלן מאייר, יהודייה גרמנייה שזכתה בכסף, ואלן פרייס, יהודייה אוסטרית שזכתה בארד. היא הייתה בת 45 כשהשתתפה באולימפיאדה האחרונה שלה, הלסינקי 1952, וזכתה בה במדליית כסף. אֵלֶק זכתה בתארים בינלאומיים רבים ברומח, יותר מכל אישה אחרת אי-פעם, באולימפיאדות, באליפויות עולם בסיף ובאליפויות אירופה בסיף – 18 מדליות בסה”כ, 11 מהן זהב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזוכות בתחרות הסיף באולימפיאדת ברלין 1936 (מימין לשמאל) – אילונה אלק, אלן פרייס והלן מאייר (מתוך אתר המשחקים האולימפיים)

רגיל

סיבה ג’ונסון

סיבה ג’ונסון, נולדה ב-1973

היום, לפני 45 שנים, נולדה סיבה ג’ונסון, גולשת סקי אלפיני, שחקנית ומורה לחינוך מיוחד, ילידת איי הבתולה. היא התחרתה לראשונה באולימפיאדת קלגרי בגיל 14 – האדם הצעיר ביותר והשחורה הראשונה (והיחידה עד כה) המתחרה בסקי אלפיני באולימפיאדה. ג’ונסון היא טבעונית מלידה, ומקדישה את מרצה לקידום טבעונות וזכויות בעלי חיים. ב-1989 נפסלה השתתפותה בגביע העולם בסקי לאחר שסירבה, מטעמי מצפון, ללבוש חליפת סקי שכללה צמר ועור, וב-1994 החרימה את אולימפיאדת לילהאמר במחאה על החלטתה של נורווגיה, המדינה המארחת, לחדש את ציד הלווייתנים בשטחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פאני בלנקרס-קואן

פרנסינה (פאני) אלשה בלנקרס-קואן, 2004-1918

היום, לפני 100 שנים, נולדה פאני בלנקרס-קואן, אתלטית הולנדית שכונתה “עקרת הבית המעופפת”, אלופה אולימפית ושיאנית עולם בריצת 100 מ’, 200 מ’, 80 מ’ משוכות ו-100X4 מ’ שליחות, בקפיצה לגובה, בקפיצה לרוחק ובקרב חמש. בניגוד למקובל אז, לא הפסיקה להתחרות גם לאחר נישואיה ולידת ילדיה; ב-1946, רק שישה שבועות לאחר לידת בתה, למשל, זכתה בשתי מדליות זהב באליפות אירופה באתלטיקה. ב-1948 הייתה לאתלטית הראשונה, והיחידה עד כה, שזכתה בארבע מדליות זהב באותה האולימפיאדה. ב-1999 בחרה בה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית ל”אתלטית של המאה העשרים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך דף “היכל התהילה” של פאני בלנקרס-קואן באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF)

בתמונה הקטנה: על הפודיום באולימפיאדת לונדון 1948, לאחר הזכייה במדליית הזהב בריצת 200 מ’ (משמאל אודרי ויליאמסון הבריטית, זוכת מדליית הכסף, ומימין אודרי פטרסון האמריקאית, זוכת מדליית הארד)

רגיל

נאוול אל מוטוואקל

נאוול אל מוטוואקל, נולדה ב-1962

היום, לפני 56 שנים, נולדה נאוול אל מוטוואקל, ספורטאית מרוקאית. באולימפיאדת לוס אנג’לס 1984 נערך לראשונה מקצה נשים במרוץ 400 מ’ משוכות, וכשזכתה בו הייתה לאישה המוסלמית הראשונה ולמרוקאית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית. בכך הפך הספורט לתחום עיסוק אפשרי לנשים מוסלמיות בכל רחבי העולם, והיא הפכה לאייקון עבור דור שלם של נשים מוסלמיות. ב-1993 ייסדה מרוץ שנתי בקזבלנקה, שהפך למרוץ הנשים הגדול ביותר בעולם המוסלמי. מאז 1998 היא חברה בוועד האולימפי הבינלאומי, ואף כיהנה כסגנית נשיא הוועד. ב-2007 מונתה לשרת הספורט של מרוקו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בקי הָאמוֹן

רבקה לין (בקי) הָאמוֹן, נולדה ב-1977

היום, לפני 41 שנים, נולדה בקי הָאמוֹן, כדורסלנית ומאמנת כדורסל אמריקאית. כבר ב-1999 נבחרה לאשת השנה בספורט בקולורדו, ועשור אח”כ נכללה בחמישיית העונה ובמשחק האולסטאר השנתי של ליגת WNBA. פעמיים השתתפה באולימפיאדה כחלק מנבחרת כדורסל הנשים של רוסיה. ב-2014 פרשה ממשחק עקב פציעה, ומונתה לעוזרת מאמן בקבוצת סן אנטוניו ספרס מליגת ה-NBA ולמאמנת הראשית בליגת הקיץ – המאמנת הראשונה במשרה מלאה בליגת הכדורסל הבכירה בעולם. ב-2016 הייתה חלק מצוות האימון של משחק האולסטאר של ה-NBA – שוב, האישה הראשונה לעשות זאת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נובה פריס

נובה מארי פריס, נולדה ב-1971

היום, לפני 47 שנים, נולדה נובה פריס, אתלטית ופוליטיקאית אוסטרלית. באולימפיאדת אטלנטה 1996 הייתה לאבוריג’ינית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית יחד עם קבוצת הוקי הנשים האוסטרלית. אחר כך שינתה ענף ספורט לריצה מהירה, ובו זכתה ב-2 מדליות זהב במשחקי חבר העמים הבריטי ב-1998 וכן התחרתה באליפות העולם באתלטיקה 1999 ובאולימפיאדת סידני 2000. ב-2013 הייתה פריס “בחירת הקפטנית” של ראשת הממשלה גילארד כנציגת מפלגת הלייבור בטריטוריה הצפונית של אוסטרליה, ונבחרה לסנאטורית הילידית הראשונה במועצה הפדרלית של הפרלמנט האוסטרלי.

ויקיפדיה

פייסבוק

תמונות מתוך: https://alchetron.com/Nova-Peris

הזכויות לתמונה הגדולה שמורות ל-Getty images

רגיל

תמר מטל-שומכר

תמר מטל-שומכר, נולדה ב-1933

היום, לפני 84 שנים, נולדה תמר מטל-שומכר, אתלטית וכדורסלנית ישראלית. היא הייתה קפטנית נבחרת ישראל הראשונה בכדורסל לנשים באליפות אירופה בבודפשט ב-1950, בהיותה בת 16 בלבד, ובאותה שנה זכתה גם במדליית כסף בקפיצה לגובה בתחרויות האתלטיקה של המכביה השלישית. מטל-שומכר הייתה אלופת ישראל ושיאנית ישראל בקפיצה לרוחק ובקפיצה לגובה, וייצגה את ישראל באולימפיאדת הלסינקי 1952 באתלטיקה. היא שיחקה כדורסל בקבוצת הנשים של מכבי תל אביב וזכתה עמה 7 פעמים בגביע המדינה ו-11 פעמים באליפות, ולאחר מכן עבדה גם כמאמנת כדורסל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בוב מקמהון ותמר שומכר ממכבי ת”א מניפים את גביע הנצחון, מתוך אתר “היכל התהילה כדורסל נשים ישראל

רגיל

מאדג’ סירס

פלורנס מדליין “מאדג'” סירס, 1917-1881

היום, לפני 136 שנים, נולדה מאדג’ סירס, מחליקה אמנותית בריטית, שהייתה גם שחיינית ורוכבת. אליפות העולם להחלקה אמנותית נוסדה ב-1896, כאירוע לגברים בלבד. אך משום שאיש לא שיער כי אישה תצליח להתמודד בספורט זה, לא היו תקנות שאסרו על השתתפות נשים – וב-1902 הייתה סירס האישה הראשונה שהתחרתה באליפות, והיא זכתה בה במדליית כסף. בעקבות זאת, נאסרה השתתפות נשים בתחרות, ולאחר מכן נוסדה תחרות נפרדת לנשים. סירס זכתה בשתי האליפויות הראשונות לנשים, ב-1906 וב-1907, וכן באולימפיאדת 1908, שבה נכלל לראשונה מקצוע ההחלקה האמנותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

האלט צ’מבל

האלט צ’מבל, 2014-1916

היום, לפני 101 שנים, נולדה האלט צ’מבל, ארכיאולוגית וסייפת טורקייה. היא השתתפה באולימפיאדת ברלין 1936 בתחרות סיף ליחידות – המוסלמית הראשונה שהתחרתה באולימפיאדה. צ’מבל למדה ארכיאולוגיה בסורבון שבפריז, והפכה למרצה מן המניין באוניברסיטת איסטנבול ולדמות חשובה בשימור המורשת התרבותית של טורקיה. ב-1947 ניהלה חפירה בקאראטפה, מצודה חִתית בהרי הטאורוס שבטורקיה, ומצאה כתובת של המלך אַזַתִוַדַ, שחי במאה ה-8 לפנה”ס. לכתובת דו-לשונית זו, שאִפשרה השוואה בין השפה הפיניקית והלווית, היה תפקיד מרכזי בהבנת הכתב ההירוגליפי החִתי.

ויקיפדיה – האלט צ’מבל

ויקיפדיה – כתובת אזתוד

פייסבוק

בתמונה הקטנה: צ’מבל בחפירה, 1968

רגיל

פסקל ברקוביץ

פסקל נועה ברקוביץ, נולדה ב-1967

היום, לפני 50 שנים, נולדה פסקל ברקוביץ, ספורטאית ואשת תקשורת ישראלית ילידת צרפת. בגיל 15 נחשפה במקרה למוצאה היהודי ולמדינת ישראל, וביולי 1984 הגיעה לראשונה לפעילות התנדבותית בישראל. בדצמבר אותה השנה החליקה בדרכה לבית הספר, נפלה מתחת לרכבת נוסעת ושתי רגליה נקטעו. ב-1985 עלתה לישראל, והייתה למתנדבת הראשונה בצה”ל בכיסא גלגלים. במהלך השנים ייצגה את ישראל במשחקים הפאראלימפיים בשחייה, בחתירה ובאופני יד. היא גם שדרנית, כתבת ועורכת ברדיו ובטלוויזיה, במאית סרטי תעודה ומעבירה הרצאות העצמה מעוררות השראה לקהלים רבים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרויקט ספורט אתגרי שכולל מפגש עם פסקל וטיפוס על קירות, מתוך אתר “נגישות ישראל”

בתמונה הקטנה: הזכויות על הצילום שמורות לפסקל ברקוביץ

רגיל

רנה קנוקוג’י

רנה “ראסטי” קנוקוג’י, 2009-1935

היום, לפני 82 שנים, נולדה רנה קנוקוג’י, יהודייה אמריקאית הנחשבת ל”אמא” של ג’ודו הנשים, האישה הראשונה שהועלתה לדרגת דן 7. ב-1959 התחזתה לגבר וזכתה במדליה בטורניר לגברים בלבד, אך נדרשה להחזיר אותה לאחר שהתגלה שהיא אישה. קנוקוג’י הייתה האישה הראשונה שהותר לה להתאמן בקבוצת גברים ב”קודוקן”, המרכז העולמי של הג’ודו ביפן. ב-1976 החלה לאמן את נבחרת הנשים של ארה”ב בג’ודו, ב-1980 ארגנה ומימנה מכספה הפרטי את תחרות הג’ודו העולמית הראשונה לנשים, והיא הייתה הכוח המניע שהוביל להוספת ענף ג’ודו נשים באולימפיאדת סיאול 1988.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מאילינדה קלמנדי

מאילינדה קלמנדי, נולדה ב-1991

היום, לפני 26 שנים, נולדה מאילינדה קלמנדי, ג’ודוקא קוסוברית. היא החלה להשתתף בתחרויות בינלאומיות ב-2006, אך מבלי לייצג אף מדינה משום שקוסובו טרם הכריזה על עצמאותה. ב-2009 זכתה הן באליפות אירופה והן באליפות העולם עד גיל 20. קלמנדי השתתפה באולימפיאדת לונדון 2012 כחלק מהמשלחת האלבנית, שכן הוועד האולימפי עדיין לא התיר לספורטאים קוסוברים לייצג את ארצם. ב-2013 הייתה לאדם הראשון בהיסטוריה שמייצג/ת את קוסובו באליפות עולם וזוכה, בכל ענף ספורט שהוא. בריו דה ז’ניירו 2016 זכתה במדליית זהב אולימפית ראשונה, הן עבורה והן עבור מדינת קוסובו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אולימפיאדת הנשים הראשונה

אולימפיאדת הנשים הראשונה, 1921

היום, לפני 96 שנים, נפתחה אולימפיאדת הנשים הראשונה, אירוע הספורט הבינלאומי הראשון לנשים. את האירוע יזמה אליס מיליאט הצרפתייה בתגובה להודעת הוועד האולימפי שלפיה נשים לא ייכללו באולימפיאדה של 1924. האירוע נמשך 5 ימים, נערך במועדון הספורט הבינלאומי של מונאקו במונטה קרלו והתחרו בו כ-100 ספורטאיות בענפי אתלטיקה, כדורסל והתעמלות. שלוש פעמים נערכה אולימפיאדת נשים במסגרת זו, שהיוותה אבן דרך משמעותית עבור נשים בספורט, ואחר כך המשיכה המסורת השנתית במשחקים העולמיים לנשים שנערכו עד שנת 1934 על ידי הפדרציה הבינלאומית לספורט נשים, שגם אותה ייסדה מיליאט.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזוכה במירוץ משוכות 65 מ’

בתמונה הקטנה: אליס מיליאט

רגיל

אגנס קלטי

אגנס קלטי, נולדה ב-1921

היום, לפני 96 שנים, נולדה אגנס קלטי, מתעמלת הונגרייה-יהודייה, אלופת עולם ואלופה אולימפית בעלת עשר מדליות, חמש מהן מדליות זהב. היא הייתה לאלופת הונגריה ב-1937, בגיל 16, ולאחר מלחמת העולם השנייה חידשה את אימוניה והגיעה לשלוש אולימפיאדות. היא מדורגת במקום ה-10 בכל הזמנים במספר מדליות הזהב בהתעמלות ובמקום ה-11 בכל הזמנים בסך כל המדליות שצברה, ונחשבת לאחת הספורטאיות היהודיות הגדולות ולאחת המתעמלות הגדולות בכל הזמנים. ב-1957 הגיעה לישראל למשחקי המכבייה החמישית, והחליטה להישאר בארץ. היא עבדה במכון וינגייט ואימנה את נבחרת המתעמלות של ישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לאריסה לטינינה

לאריסה סימנובה לטינינה, נולדה ב-1934

היום, לפני 82 שנים, נולדה לאריסה לטינינה, מתעמלת סובייטית ילידת אוקראינה. היא המתעמלת בעלת המספר הגבוה ביותר של מדליות זהב אולימפיות – 9, והשנייה בכל הזמנים (גברים ונשים) בסך כול מספר המדליות האולימפיות – 18. באליפות העולם בהתעמלות ב-1958 התחרתה לטינינה כשהיא בהיריון וזכתה בחמש מתוך שש התחרויות שבהן השתתפה. לאחר אליפות העולם ב-1966 פרשה מתחרויות והחלה לאמן את נבחרת ההתעמלות של ברית המועצות, תפקיד שמילאה עד 1977 ובו סייעה לבסס את ברית המועצות ככוח דומיננטי בתחום. באולימפיאדת מוסקבה 1980 הייתה אחראית על תחרויות ההתעמלות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נדין אנגרר

נדין אנגרר, נולדה ב-1978

היום, לפני 38 שנים, נולדה נדין אנגרר, כדורגלנית גרמנייה בעמדת השוערת, שהייתה קפטן נבחרת גרמניה בכדורגל נשים. בגביע העולם לכדורגל נשים 2007 נבחרה לשוערת המצטיינת בטורניר לאחר שלא ספגה אף שער בכל משחקי הנבחרת. בכך גם קבעה שיא של אי ספיגה שעומד על 540 דקות. כשוערת ראשונה, אנגרר זכתה עם נבחרת גרמניה בגביע העולם, באליפות אירופה (פעמיים) ובמדליית ארד באולימפיאדה. בשנת 2013 הייתה השוערת היחידה (גברים ונשים) שזכתה בפרס כדור הזהב (כדורגלנית השנה) של פיפ”א.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליס קוצ’מן

אליס קוצ’מן, 2014-1923

היום, לפני 93 שנים, נולדה אליס קוצ’מן, אתלטית אמריקאית, הנחשבת לאחת האתלטיות הגדולות בכל הזמנים. כשזכתה במדליית זהב אולימפית בקפיצה לגובה באולימפיאדת לונדון 1948 הייתה לאלופה האולימפית השחורה הראשונה בהיסטוריה. בצעירותה, כדי להתאמן, רצה יחפה בדרכי עפר ליד ביתה והשתמשה בציוד ביתי – בשל ההפרדה הגזעית לא הייתה לה גישה להכשרה אתלטית פורמלית כלשהי, וזאת בנוסף להתנגדות הרחבה אז לנשים בספורט. ב-1939 קיבלה מלגת ספורטאית, שאפשרה לה ללמוד ולהתאמן – ולזכות באליפות ארה”ב בקפיצה לגובה ובריצות ל-50 ול-100 מטר במשך עשר שנים רצופות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שיאניות המשחקים הפאראלימפיים

היום, 18 בספטמבר 2016, ננעלים המשחקים הפאראלימפיים ה-15 בריו דה ז’ניירו, ברזיל.

“המשחקים המקבילים” (Parallel Games) נערכו לראשונה במקביל לאולימפיאדת לונדון 1948, בבית החולים השיקומי בסטוק מנדוויל שבאנגליה, מרכז השיקום הגדול ביותר בעולם לפציעות עמוד שדרה. את המרכז הקים ד”ר לודוויג גוטמן בסוף מלחה”ע ה-2, ובחזונו ראה את הפעילות הספורטיבית כחלק מהשיקום ואת המשחקים כאירוע מעורר השראה שצריך להיות בינלאומי. בתחרות הראשונה הזו השתתפו 16 פצועי עמוד שדרה.
ב-1960 נערכו משחקי סטוק מנדוויל ה-99 ברומא, לאחר אולימפיאדת הקיץ באותה שנה, והם נחשבים למעשה לאולימפיאדת הנכים ה-1, או בשם שהפך לרשמי: “המשחקים הפאראלימפיים“. המשחקים התרחבו במרוצת השנים כך שיכללו ענפים נוספים, משחקי חורף וכן ספורטאים בעלי לקויות שונות מלבד פגיעות עמוד שדרה. במשחקים הפאראלימפיים בריו השתתפו יותר מ-4,300 ספורטאים מ-159 מדינות ב-22 ענפים.

בשונה מרוב תחרויות הספורט בעולם, במשחקים הפאראלימפיים דווקא הספורטאיות הן שמובילות את טבלאות המדליות.
בראש טבלת מחזיקי המדליות הפאראלימפיות בכל הזמנים נמצאות 4 נשים: טרישה זורן מארה”ב, ראגנהילד מייקלבוסט מנורבגיה, ביאטריס פייר הס מצרפת וריינהילד מילר מגרמניה.

1. טרישה זורן היא הספורטאית המעוטרת ביותר בהיסטוריה של המשחקים הפאראלימפיים (גברים ונשים!) – שיאנית המשחקים הפאראלימפיים בכל הזמנים, ומחזיקה במספר הגדול ביותר של מדליות פאראלימפיות. זורן היא שחיינית אמריקאית, ילידת 1964, עיוורת מלידה. זורן נכללה גם כמחליפה בנבחרת השחייה של ארה”ב לאולימפיאדת מוסקבה 1980, אך בסופו של דבר החרימה ארה”ב את המשחקים באותה שנה. במשך 24 שנים, מ-1980 עד 2004, מגיל 16 עד 40, השתתפה זורן בשבעה משחקים פאראלימפיים, ובהם זכתה בסך הכול ב-55 מדליות: 41 מהן זהב, 9 כסף ו-5 ארד.

2. ראגנהילד מייקלבוסט היא גולשת סקי נורדי מנורבגיה, ילידת 1943, שיאנית המדליות במשחקי החורף הפאראלימפיים (ומדורגת שנייה במשחקים הפאראלימפיים בכלל). היא השתתפה בארבעה משחקי חורף פאראלימפיים, בענפים שונים: במירוצי סקי למרחקים קצרים, בינוניים וארוכים, במירוצי מזחלות קרח ובביאתלון (ענף ספורט חורפי אולימפי המשלב סקי למרחקים עם ירי ברובה), וזכתה בסה”כ ב-22 מדליות זהב, 3 כסף ו-2 ארד. היא הספורטאית היחידה שזכתה במדליה בכל תחרות פאראלימפית שבה השתתפה – 27 תחרויות בסה”כ, 27 מדליות!

3. ביאטריס פייר הס היא שחיינית צרפתייה, ילידת 1961, הלוקה בשיתוק מוחין. בחמשת המשחקים הפאראלימפיים שבהם השתתפה, מ-1984 עד 2004, זכתה ב-25 מדליות: 20 מהן זהב ו-5 כסף. היא מדורגת במקום השלישי בטבלת המדליסטים הפאראלימפיים של כל הזמנים.

4. ריינהילד מילר היא גולשת סקי אלפיני ואתלטית גרמנייה, ילידת 1956. כשהייתה בת 3 איבדה את רגלה השמאלית בתאונה. בשישה משחקים פאראלימפיים היא זכתה ב-23 מדליות: 19 מהן זהב, 3 כסף ו-1 ארד, רובן בסקי ומיעוטן באתלטיקה, מה שממקם אותה במקום הרביעי בטבלת המדליסטים הפאראלימפיים של כל הזמנים. מילר היא גם ראשונת הספורטאים הפאראלימפיים שקיבלה חוזה חסות של מיליון דולר.

ספורטאית נוספת הראויה לציון היא נרולי סוזן פיירהול (2006-1944), קשתית ואתלטית ניו זילנדית. היא הייתה אתלטית קודם לתאונת האופנוע שבעקבותיה נעשתה משותקת בפלג גוף תחתון, והתחילה להתאמן בקשת כחלק מהשיקום. היא השתתפה בארבעה משחקים פאראלימפיים, גם בקשתוּת וגם באתלטיקה. ב-1982 זכתה במקום הראשון באליפות חבר העמים הבריטי בקשתוּת (מול מתחרים שאינם נכים), וב-1984 הייתה לספורטאית המשותקת הראשונה שהתחרתה גם במשחקים האולימפיים.

בתמונות: טרישה זורן

פייסבוק

על הספורטאיות הישראליות במשחקים הפאראלימפיים

רגיל

שיאניות ישראל במשחקים הפאראלימפיים

היום, 18 בספטמבר 2016, ננעלים המשחקים הפאראלימפיים ה-15 בריו דה ז’ניירו, ברזיל.
הספורטאים הישראלים זכו בהם בשלוש מדליות ארד: מורן סמואל בחתירה, דורון שזירי בקליעה וענבל פיזרו בשחייה.

“המשחקים המקבילים” (Parallel Games) נערכו לראשונה במקביל לאולימפיאדת לונדון 1948, בבית החולים השיקומי בסטוק מנדוויל שבאנגליה, מרכז השיקום הגדול ביותר בעולם לפציעות עמוד שדרה. את המרכז הקים ד”ר לודוויג גוטמן בסוף מלחה”ע ה-2, ובחזונו ראה את הפעילות הספורטיבית כחלק מהשיקום ואת המשחקים כאירוע מעורר השראה שצריך להיות בינלאומי. בתחרות הראשונה הזו השתתפו 16 פצועי עמוד שדרה.
ב-1960 נערכו משחקי סטוק מנדוויל ה-99 ברומא, לאחר אולימפיאדת הקיץ באותה שנה, והם נחשבים למעשה לאולימפיאדת הנכים ה-1, או בשם שהפך לרשמי: “המשחקים הפאראלימפיים“. המשחקים התרחבו במרוצת השנים כך שיכללו ענפים נוספים, משחקי חורף וכן ספורטאים בעלי לקויות שונות מלבד פגיעות עמוד שדרה. במשחקים הפאראלימפיים בריו השתתפו יותר מ-4,300 ספורטאים מ-159 מדינות ב-22 ענפים.

ישראל השתתפה במשחקים הפאראלימפיים מאז ראשיתם, ב-1960 (אם כי רק במשחקי הקיץ), ואת משחקי הקיץ הפאראלימפיים ה-3 אירחה בתל אביב ב-1968. ישראל מדורגת במקום ה-13 בעולם במספר המדליות הפאראלימפיות הכולל: 383 מדליות, ובהן 124 זהב, 124 כסף ו-135 ארד.

בשונה מרוב תחרויות הספורט בעולם, במשחקים הפאראלימפיים דווקא הספורטאיות הן שמובילות את טבלאות המדליות. מבחינת הספורטאיות הפאראלימפיות הישראליות: בראש טבלת המדליסטים בישראל עומדת ציפי רובין, והמדליה הישראלית הראשונה היא של מתי אנג’ל.

הספורטאית הישראלית המעוטרת ביותר בספורט הנכים, ובספורט בכלל (גברים ונשים!), היא צפורה רוזנבאום-רוביןצפורה רוזנבאום-רובין, ילידת 1946, היא אלופה ושיאנית עולם פאראלימפית, הספורטאית הישראלית המעוטרת ביותר. היא השתתפה בשבעה משחקים פאראלימפיים, מ-1964 עד 1992, מגיל 18 עד 46, בענפים שונים: שחייה, טניס שולחן ואתלטיקה (כולל הדיפת כדור ברזל, הטלת כידון, זריקת דיסקוס, זריקת אלה וקרב חמש). רובין, המשותקת בפלג גופה התחתון, זכתה בסך הכול ב-21 מדליות: 11 מהן זהב, 4 כסף ו-6 ארד, ומדורגת במקום ה-27 בעולם בכל הזמנים במספר מדליות הזהב הפאראלימפיות ובמקום ה-14 במספר המדליות הפאראלימפיות בכלל.

המדליסטית הישראלית הראשונה היא מתי אנג’ל (2012-1938). היא עלתה לישראל מבולגריה ב-1948, ב-1956 התגייסה לצה”ל, נפצעה קשה בתאונת ירי במהלך מבצע קדש ונותרה משותקת חלקית בארבע גפיים ורתוקה לכיסא גלגלים. כבר ב-1960, במשחקים הפאראלימפיים ה-1 ברומא, זכתה בשתי מדליות כסף: אחת בשחייה ואחת בטניס שולחן – המדליות הראשונות של ישראל. בשלושת המשחקים הפאראלימפיים הבאים היא זכתה ב-2 מדליות זהב, מדליית כסף נוספת ומדליית ארד – בסה”כ 6 מדליות.

מדליסטיות פאראלימפיות ישראליות בולטות נוספות:

בתיה משעני-לחובר
בשני משחקים פאראלימפיים (1964 ו-1968) זכתה ב-11 מדליות: מהן 3 זהב, 5 כסף ו-3 ארד, בענפים שונים: שחייה, טניס שולחן ואתלטיקה (הטלת כידון, מירוץ כיסאות גלגלים, מירוץ שליחים בכיסאות גלגלים, הדיפת כדור ברזל וזריקת אלה).

מיכל אסקפה
הוברחה לארץ מצרפת במהלך מלחה”ע ה-2 במסגרת עליית הנוער, נפגעת פוליו. זוכת 7 מדליות: 2 זהב, 1 כסף ו-4 ארד, בארבעה משחקים פאראלימפיים, בענפים שונים: טניס שולחן, שחייה וכדורסל כיסאות גלגלים.

גאולה סירי
ילידת 1949, עלתה מתימן במסגרת “מרבד הקסמים” ולקתה בשיתוק ילדים. במשחקים הפאראלימפיים בתל אביב 1968 זכתה ב-7 מדליות: מדליית זהב בכדורסל, ו-2 מדליות כסף ו-4 ארד בתחומי האתלטיקה (מירוץ שליחים בכיסאות גלגלים, הטלת כידון, הדיפת כדור ברזל, זריקת אלה, זריקת דיסקוס ומירוץ כיסאות גלגלים).

אורה גולדשטיין-אנלין
ילידת 1944, לקתה בשיתוק ילדים. זוכת 13 מדליות: 4 זהב, 5 כסף ו-4 ארד, בשלושה משחקים פאראלימפיים, בענפים שונים: שחייה, כדורסל ואתלטיקה (הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, קרב חמש ומירוץ עגלות).

מלכה חלפון-פוטשניק
ילידת 1949, סובלת משיתוק ברגלה. בשלושה משחקים פאראלימפיים זכתה ב-9 מדליות: 4 זהב, 4 כסף ו-1 ארד, בשחייה, בכדורסל כיסאות גלגלים ובאתלטיקה (הטלת כידון, זריקת דיסקוס, הדיפת כדור ברזל וזריקת אלה).

קרן לייבוביץ’
ילידת 1973, נפצעה במהלך שירותה הצבאי ונותרה משותקת חלקית בשתי רגליה. בשני משחקים פאראלימפיים (2000 ו-2004) זכתה ב-7 מדליות בשחייה: 4 זהב, 2 כסף ו-1 ארד. בנוסף, פעלה רבות להעלאת המודעות הציבורית לספורט הנכים ולמתן תמיכות לספורטאים בעלי מוגבלויות.

ענבל פיזרו
ילידת 1987, סובלת משיתוק בגפיה התחתונות בשל סיבוך בלידה. בארבעת המשחקים הפאראלימפיים האחרונים זכתה ב-9 מדליות בשחייה: 4 כסף ו-5 ארד. היא מחזיקה במספר הגדול ביותר של מדליות בקרב הנבחרת הפאראלימפית הנוכחית, ועוד היד נטויה!

————————-

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציפי רובין מטילה כידון

בתמונה הקטנה: בול שהנפיקה ישראל לרגל אירוח אולימפיאדת הנכים ה-3 בתל אביב ב-1968

עוד על ספורטאיות מהעולם במשחקים הפאראלימפיים