עמוד 1
רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.

החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

 

גרייס או’מלי, 1603-1530

ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643

ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691

בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.

ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775

פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

 

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

קמילה או’גורמן

מריה קמילה או’גורמן חימנז, 1848-1828

היום, לפני 169 שנים, הוצאה להורג קמילה או’גורמן, מאושיות החברה הגבוהה בארגנטינה דאז. כנערה התוודעה לאב לאדיסלב גוטיירס, כומר הקהילה שאליה השתייכה משפחתה, ובין השניים החל להתפתח רומן אסור, שכן הכומר היה כבול בנדר הפרישוּת. ב-1847 גנב גוטיירס מהכנסייה, עבירה שהעונש עליה היה גזר דין מוות. גוטיירס ואו’גורמן נמלטו יחד ומצאו מקלט בפרובינציית קוריינטס, אך במהרה אותרו, נעצרו, וב-18 באוגוסט 1848 הוצאו להורג בידי כיתת יורים בבואנוס איירס. או’גורמן הייתה כבת עשרים ובחודש השמיני להריונה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פולאן דווי

פולאן דווי, 2001-1963

היום, לפני 54 שנים, נולדה פולאן דווי, פורעת חוק ופוליטיקאית הודית. מגיל צעיר נודעה כלוחמת שנקטה פעולות תגמול נגד מי שגזלו רכוש מהקאסטות הנמוכות. היא כונתה “מלכת השודדים” והנהיגה כנופיה, שבנוסף לשוד של בני המעמדות הגבוהים התפרסמה בפעולות תגמול נגד מי שאנסו נשים מהקאסטות הנמוכות, וזכתה למעמד מיתולוגי כ”רובין הוד” פמיניסטית. ב-1983 הועמדה לדין, ישבה 11 שנים בכלא, ואז הוחלט לבטל את כל ההאשמות נגדה. לאחר שחרורה התמודדה בבחירות; חמש שנים כיהנה כחברת הפרלמנט ההודי, ואז נרצחה ע”י שלושה גברים מהמעמד הגבוה כנקמה על פעולותיה נגד בני מעמדם בעבר.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

הנסיכה סופיה דוליפ סינג

הנסיכה סופיה אלכסנדרה דוליפ סינג, 1948-1876

היום, לפני 141 שנים, נולדה סופיה דוליפ סינג, סופרג’יסטית ופעילה למען שחרור הודו, סיקית פונג’אבית שחיה בבריטניה. היא הובילה את “ליגת הנשים נגד מיסוי”, שהתנגדה לשלם מיסים כל עוד אין לנשים זכות הצבעה, וב-1910 השתתפה במצעד הסופרג’יסטיות שבו תקפו אזרחים והמשטרה את הפעילות, אירוע שנודע כ”יום שישי השחור”. על אף היותה מקורבת למשפחת המלוכה הבריטית, היא הייתה “פורעת חוק” וסייעה למנהיגי התנועה הלאומית ההודית. במהלך מלחה”ע ה-1 תמכה בחיילים אסייתיים בכוחות הבריטיים, מחתה נגד האיסור על נשים להשתתף במאמץ המלחמתי והתנדבה לצלב האדום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנסיכה סופיה דוליפ סינג מוכרת את מגזין “הסופרג’יסטית” מחוץ לארמון המפטון קורט בלונדון, שכמה דירות בו היו בבעלותה (כך כיתוב התמונה במקור, כפי שהתפרסמה בעיתון ב-1913)

רגיל

לוסי ברנס

לוסי ברנס, 1966-1879

היום, לפני 138 שנים, נולדה לוסי ברנס, סופרג’יסטית אמריקאית. ב-1912, משסירבה התנועה הלאומית-אמריקאית למען זכויות נשים לנקוט קו חריף יותר נגד המפלגה הדמוקרטית (שהייתה בשלטון), ייסדו ברנס ואליס פול את השדולה הרדיקלית למען זכות בחירה לנשים. ב-1914 הייתה ברנס האישה הראשונה שנאמה בפני הקונגרס על התיקון לחוקה שהציעה סוזן ב’ אנתוני, וב-1916 ייסדה עם פול את מפלגת הנשים הלאומית. מבין כל הסופרג’יסטיות, ברנס שהתה הכי הרבה זמן בכלא, לרוב בשל הפרות סדר בהפגנות מול הבית הלבן, ובמהלך מעצריה הוכתה ע”י הסוהרים, הושלכה לצינוק והואכלה בכפייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

אן אסקיו

אן אסקיו, 1546-1521

היום, לפני 471 שנים, הוצאה להורג אן אסקיו, סופרת, משוררת ומרטירית פרוטסטנטית אנגלייה. היא חותנה בגיל 15, ובעלה, שהיה קתולי, נהג בה באלימות. היא הייתה האישה האנגלייה הראשונה שתבעה גירושין, ובעקבות זאת נמלטה ללונדון והפכה למטיפה. אסקיו הייתה גם אחת המשוררות המוקדמות ביותר שידוע שכתבו בשפה האנגלית. ב-1546 נכלאה ועונתה במשך חודש אך סירבה לחזור בה מאמונותיה, האישה היחידה שישנו תיעוד לגבי מסכת העינויים שעברה במצודת לונדון הידועה לשמצה. לבסוף הואשמה בכפירה ונגזר עליה לעלות על המוקד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חיתוך עץ שמתאר את עלייתה על המוקד ב-1546
בתמונה הקטנה: אילוסטרציה מספר על קדושים מעונים משנת 1869

רגיל

אלה גנדי

אלה גנדי, נולדה ב-1940

היום, לפני 77 שנים, נולדה אלה גנדי, עובדת סוציאלית, פעילת שלום ופוליטיקאית דרום אפריקאית ממוצא הודי. ב-1975, תחת משטר האפרטהייד, נאסר עליה לעסוק בפעילות פוליטית והיא אף הושמה במעצר בית למשך תשע שנים בשל פעילותה. גנדי הייתה אחת מחברות מחתרת החזית הדמוקרטית שנפגשו עם נלסון מנדלה בעודו במאסר. בשנים 2004-1994 הייתה חברת הפרלמנט של דרום אפריקה ופעלה בעיקר בוועדת הרווחה, בוועדה ליזמות ציבורית ובוועדת אד-הוק לסוגיית הפונדקאות. כיום היא מפעילה תוכנית מסביב לשעון נגד אלימות במשפחה ומנהלת את קרן הפיתוח של מהטמה גנדי, סבה.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

סמר בדווי

סמר מוחמד בדווי, נולדה ב-1981

היום, לפני 36 שנים, נולדה סמר בדווי, לוחמת זכויות אדם סעודית. ב-2010, לאחר שנים של אלימות מצד אביה, הגישה נגדו תלונה על שסירב להתיר לה להינשא. במקביל הגיש האב כמה תלונות נגדה בגין חוסר ציות למערכת המשמורת הגברית, והיא נעצרה ושוחררה רק כעבור חצי שנה, לאחר קמפיין בינלאומי למענה, והמשמורת עליה ניתנה לדודה. מאז עתרה נגד המשרד לעניינים מוניציפליים על סירובו לרשום אותה בפנקס הבוחרים (התביעה הראשונה בערב הסעודית למען זכות הצבעה לנשים), הגישה תלונה נגד משרד הרישוי על סירובו להנפיק לה רישיון נהיגה ונאמה בפני מועצת האו”ם לזכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי קתרין גודארד

מרי קתרין גודארד, 1816-1738

היום, לפני 279 שנים, נולדה מרי קתרין גודארד, בעלת בית דפוס אמריקאית. העיתון שהוציאה לאור בזמן מלחמת העצמאות האמריקאית היה מהנקראים ביותר אז. כשהעיתון הביע תמיכה במסיבת התה של בוסטון, סירב הדואר הבריטי המלכותי להפיץ את העיתון, וגודארד פתחה מערכת דואר אלטרנטיבית שהפכה לימים לדואר האמריקאי. כשהקונגרס הקונטיננטלי השני, הממשלה דה-פקטו של 13 המושבות בצפון אמריקה שהפכו לארצות הברית, ביקש להפיץ ברבים את הכרזת העצמאות החדשה – גודארד הייתה הראשונה להדפיס את המסמך יחד עם שמות החותמים, על אף שהבריטים החשיבו זאת למעשה של בגידה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אינגריד ניוקירק

אינגריד ניוקירק, נולדה ב-1949

“בעלי חיים אינם נתונים לנו כדי שנאכל אותם, נלבש אותם, נערוך בהם ניסויים או נשתמש בהם לבידור.” – אינגריד ניוקירק (נולדה היום, לפני 68 שנים), פעילה למען בעלי חיים אמריקאית ילידת בריטניה. ב-1980 ייסדה את “אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים” (PETA), הארגון הגדול בעולם הפועל להצפת הנושא של רווחת בעלי החיים למודעות הציבור. הארגון בראשותה, בין היתר, עורך קמפיינים להפסקת השימוש בחיות במבחני ריסוק ובבדיקת מוצרים קוסמטיים, נאבק להידוק האכיפה על תעשיות המזון מן החי ומארגן חקירות סמויות של חברות מסחריות, מוסדות לימוד וקרקסים שמנצלים חיות.

ויקיפדיה – אינגריד ניוקירק

עוד על PETA:

ויקיפדיה – PETA

אתר PETA

 

בתמונה הקטנה: עם פמלה אנדרסון, מהפעילות הבולטות של הארגון

בתמונה הגדולה:

למעלה: נגררת על ידי המשטרה לאחר שהתפרצה לאתר שבו נערך טקס שכלל ירי ביונים

למטה: עוד מעצר לאחר הפגנה

פייסבוק

רגיל

לנה בייקר

לנה בייקר, 1945-1900

היום, לפני 117 שנים, נולדה לנה בייקר, האישה היחידה בג’ורג’יה, ארה”ב, שהוצאה להורג בכיסא חשמלי. בייקר, עוזרת בית אפרו-אמריקאית, טענה להגנתה כי המעסיק הלבן שלה נהג לאנוס, להכות ולכלוא אותה וכי חטפה ממנו את האקדח כשתקף אותה ואיים עליה וירתה בו מתוך הגנה עצמית. חבר המושבעים, כולם גברים לבנים, הרשיעו אותה פה אחד ברצח בתום יום אחד של דיונים. משפטה התנהל על רקע דיכוי זכויות האזרח של שחורים בג’ורג’יה, שהנהיגה הפרדה גזעית ומעמד אזרחי סוג ב’ על פי חוק. ב-2005, שישים שנים לאחר הוצאתה להורג, העניקה לה מדינת ג’ורג’יה חנינה מלאה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קרובי משפחתה של בייקר מציגים את תעודת החנינה לתקשורת, לאחר הצלחת הקמפיין לטיהור שמה

רגיל

פד’ילה מבארכ

פד’ילה מבארכ, נעצרה ב-2011

היום, לפני 6 שנים, נעצרה פד’ילה מבארכ, אקטיביסטית בחריינית, והייתה לאישה הראשונה שהוגדרה ע”י ארגון “אמנסטי” כאסירת מצפון על שום חלקה בהפגנות בכיכר הפנינה בבחריין, עם פרוץ “האביב הערבי”. מבארכ נעצרה בתחנת בידוק משטרתית בטענה שהשמיעה מוזיקה “חתרנית” ברכבה, הוכתה ועונתה שוב ושוב ע”י השוטרים, הורשעה ב”תקיפת שוטר”, ב”עידוד שנאה כלפי המשטר” וב”פגיעה בסדר הציבורי”, ונגזרו עליה 4 שנות מאסר. בעקבות פניות רבות מצד ארגונים הומניטריים ולחץ ציבורי, שוחררה כשנה וחצי לאחר מכן, והתקבלה בחום ע”י אלפי תומכים בהפגנה שיזמה האופוזיציה הבחריינית.

ויקיפדיה

דיווח של “אמנסטי” על המאמצים למען שחרורה, ינואר 2012

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אחת ההפגנות בכיכר הפנינה בבחריין, מרץ 2011

רגיל

אולריקה אלאונורה סטלהמר

אולריקה אלאונורה סטלהמר, 1733-1683

היום, לפני 284 שנים, נפטרה אולריקה אלאונורה סטלהמר, אישה שוודית ששירתה כחייל במלחמה הצפונית הגדולה בין שוודיה לבין קואליציה של רוסיה הצארית, דנמרק ונורווגיה. היא העידה שתמיד נהנתה מהמטלות הניתנות לגברים, שלא למדה כמעט אף אחת מהמטלות המבוצעות על ידי נשים, ושרבים אמרו לה ש”חבל שהיא לא גבר” כדי שתוכל לנצל היטב את כישורי הציד והרכיבה שלה. כשמשפחתה התרוששה, בחרה סטלהמר לברוח מגורלן של אחיותיה – ובמקום להינשא, התחפשה לגבר והתגייסה לצבא. היא נשפטה והורשעה בגין התחזותה לגבר וכן בגין נישואיה לאישה, חטאים דתיים שדינם היה מוות אך נגזר עליה רק חודש מאסר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיצג עם דמותה במוזיאון בשוודיה

בתמונה הקטנה: פרשים בצבא השוודי מהמאה ה-17

רגיל

אליזבת’ הולמס

אליזבת’ אן הולמס, נולדה ב-1984
היום, לפני 33 שנים, נולדה אליזבת’ הולמס, יזמת וממציאה אמריקאית. ב-2003, כסטודנטית לכימיה בת 19, ייסדה את חברת “תראנוס”, שפיתחה ערכה מהירה לבדיקות דם ורשמה עשרות פטנטים להנגשת בדיקות מעבדה לכול. בשיאה, ב-2014, הוערך שווי החברה בכ-9 מיליארד דולר. מגזין “פורבס” הכריז כי הולמס, שתוארה כ”סטיב ג’ובס הבאה”, היא המיליארדרית הצעירה ביותר בעולם שעשתה את הונה בעצמה. שנה אחר כך נמחק שווי החברה – כתבת תחקיר העלתה חשדות לזיוף תוצאות הבדיקות ולהונאת משקיעים, מִנהל המזון והתרופות הורה על הפסקת השימוש במוצרי החברה, והתובע הפדרלי והרשות לני”ע פתחו בחקירה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן דו-לה-וו

אן דו-לה-וו, 1710-1661
היום, לפני 307 שנים, נפטרה אן דו-לה-וו, שכונתה “מריאן”, פיראטית צרפתייה, אחת משתי הנשים היחידות שהתפרסמו כחלק משודדי הים הקאריביים. כשהפיראט המפורסם לורן דה גראף העליב אותה היא הזמינה אותו לדו-קרב, ובסופו של דבר הוא נכנע והתפעל כל כך מאומץ לבה שהציע לה להינשא לו. היא הצטרפה אליו לספינת השודדים שלו, והשתתפה גם במעשי השוד ובקרבות. התפיסה אז הייתה כי נוכחותה של אישה על ספינה מביאה מזל רע, אך מריאן נחשבה דווקא לקמע ותוארה כאמיצה, תקיפה ואכזרית. אחת מבנותיה התפרסמה אף היא כממשיכת דרכה לאחר שהשתתפה בדו-קרב מול גבר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יוליה טימושנקו

יוליה וולודימיריבנה טימושנקו, נולדה ב-1960

היום, לפני 56 שנים, נולדה יוליה טימושנקו, פוליטיקאית אוקראינית. ב-2004 סחפה בנאומיה רבים להפגין כנגד שחיתות וגניבת קולות של הנשיא המכהן; התקשורת כינתה אותה “ז’אן ד’ארק של המהפכה הכתומה”. כשנבחר נשיא חדש, מונתה לכהן כראשת הממשלה – האישה הראשונה בתפקיד זה. ב-2010 הפסידה במירוץ לנשיאות, ושנה אחר כך, בהיותה יו”ר האופוזיציה, הורשעה במעילה ובשימוש לרעה בסמכויותיה ונגזרו עליה שבע שנות מאסר. האיחוד האירופי וארה”ב הביעו דאגה בשל רדיפתה הפוליטית, אך רק ב-2014, בעקבות הצלחת המהומות באוקראינה, היא נוקתה מאשמה, שוחררה ונבחרה לפרלמנט בראש רשימה שקיבלה 19 מושבים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פוליקרפה סאלאווריאטה

פוליקרפה סאלאווריאטה, 1817-1795

היום, לפני 199 שנים, הוצאה להורג פוליקרפה סאלאווריאטה, המכונה “לה פולה”, גיבורת מלחמת העצמאות של קולומביה. היא הייתה תופרת מגרנדה החדשה (כיום שטחן של כמה מדינות בדרום אמריקה), שריגלה למען כוחות המהפכה במאבקה של אמריקה ההיספנית לעצמאות. לה פולה השיגה אישור מעבר נדיר אל האזור שבו גרו הספרדים, הסתננה אל בתיהם בהציעה לנשותיהם שירותי תפירה, וכך אספה מידע על הבכירים בכוחות הקולוניאליים ועל תוכניותיהם. איש לא חשד בה עד שנמצאו רשימות שלה בידי מורדים שנלכדו, היא נשפטה באשמת בגידה חמורה והוצאה להורג מול כיתת יורים. יום מותה נקבע כ”יום האישה הקולומביאנית”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גיל רוזנברג

גיל (גילה) רוזנברג, נולדה ב-1983

היום, לפני 33 שנים, נולדה גיל רוזנברג, ישראלית-קנדית שהייתה האישה הזרה הראשונה להצטרף לארגון הצבאי הנשי הכורדי במלחמתו נגד דעא”ש. רוזנברג נולדה וגדלה בקנדה, עלתה לישראל והתנדבה לשרת ביחידה לחילוץ ולהתגוננות אזרחית של פיקוד העורף. ב-2014 הצטרפה לכוחות הכורדיים ממניעים הומניטריים ואידיאולוגיים: “הם האחים שלנו, הנלחמים בכוחות הרשע. אנחנו כיהודים אומרים ‘לעולם לא עוד’ וזה נכון לכולם.” התקשורת העולמית התעניינה מאוד בסיפורה, במיוחד כשנטען שנחטפה ע”י דאע”ש, אך דיווחים אלה הופרכו. ביולי 2015, לאחר כמה חודשי לחימה בעיראק ובסוריה, חזרה רוזנברג לישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מעסומה אבתכאר

מעסומה אבתכאר, נולדה ב-1960

היום, לפני 56 שנים, נולדה מעסומה אבתכאר, המכהנת מאז 2013 כשרה להגנת הסביבה באיראן. בכהונתה הקודמת בתפקיד זה, בשנים 2005-1997, הייתה האישה הראשונה בתפקיד ממשלתי כלשהו באיראן. אבתכאר בעלת תואר דוקטור באימונולוגיה, פרסמה עשרות מאמרים מדעיים בתחום, נבחרה לנשיאת הכנס הבינלאומי לאימונולוגיה ב-2013 ועדיין מכהנת כפרופ’ באוניברסיטה בטהרן. בעבר כיהנה גם כחברת מועצת העיר טהרן, ייסדה את המכון האקדמי והמחקרי לנשים וניהלה את רשת ארגוני הנשים באיראן. ב-1979 הכיר אותה העולם כ”מארי”, הדוברת של הסטודנטים שהשתלטו על שגרירות ארה”ב בטהרן.

ויקיפדיה

עוד על משבר בני הערובה באיראן ב-1980-1979, במהלך המהפכה האסלאמית

פייסבוק

רגיל

פאניה (“דורה”) קפלן

פאניה (“דורה”) קפלן, 1918-1890

ניסתה להתנקש בחייו של לנין ב-1918

היום, לפני 98 שנים, ניסתה פאניה (“דורה”) קפלן, מהפכנית רוסייה ממוצא יהודי, להתנקש בחייו של שליט ברית המועצות, ולדימיר לנין, תקרית שהציתה במידה רבה התקוממות אזרחית. ב-1906 נעצרה קפלן בת ה-16 בשל מעורבותה בניסיון התנקשות באישיות בכירה בממשל ונידונה למאסר עולם במחנה עבודה סיבירי. ב-30 באוגוסט 1918 ירתה בלנין שלושה כדורים, ששניים מהם פגעו בכתפו ובריאתו, בשל “בגידתו בעקרונות המהפכה”, כך טענה בחקירתה. היא הוצאה להורג ב-3 בספטמבר אותה השנה. בחודשים הבאים הוצאו להורג ללא משפט כ-800 יריבים פוליטיים של הבולשביקים.

ויקיפדיה

פייסבוק