עמוד 1
רגיל

אדית שטיין

אדית (יהודית) שטיין, 1942-1891

היום, לפני 126 שנים, נולדה אדית שטיין, פילוסופית, אחות ונזירה גרמנייה יהודייה. היא עבדה כעוזרת מחקר וכחברת סגל בחוג לפילוסופיה, וחקרה את תופעת האמפתיה. ב-1921, בעקבות קריאה בכתביה של תרזה מאווילה, המירה את דתה, שינתה את שמה לתרזה בנדיקטה, הצטרפה למסדר הכרמליתי ולימדה נערות בבית ספר קתולי. עם עליית הנאצים לשלטון פנתה לאפיפיור פיוס ה-11 וניסתה לשכנעו לפעול להצלת העם היהודי. לאחר שנספתה במחנה הריכוז אושוויץ, הייתה לסמל ומופת בעולם הקתולי בשל מותה על אמונתה, כמו המרטירים בראשית הנצרות, והוכרזה על ידי הכנסייה הקתולית כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

על פי תפיסת חז”ל, יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, על עבירות שבין אדם – ובת-חוה – למקום. יום זה מוקדש אפוא להתנקות ולהשתחררות מחטאים ומקיבעונות שליליים כדי לקדם את השנה החדשה במצפון נקי ובראש שקט.

אך עבירות שבין אדם לחברו – ולחברתו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו – וחברתו.

ביום שבו אפילו לעבריינים מותר להיות חלק מהקהילה (“בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים”), חשוב לזכור ולהזכיר את הנשים הספורות שבמרוצת הדורות הצליחו לפרוץ דרך ולהיכלל בבתי הכנסת ובמקומות הלימוד, וזכו לקבל הכרה לדורות כתלמידות חכמים וכראשות ישיבה.

גמר חתימה טובה!

 

מרים שפירא, נולדה בסביבות 1360

אם משפחת לוריא המפורסמת, המיוחסת לרש”י ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, אשר הייתה ראשת ישיבה באלזס (חבל ארץ בצרפת של היום) והרצתה שיעורים בתלמוד לפני בחורי ישיבתה, כפי שמעידים צאצאיה המהרש”ל והאר”י.

חוה בכרך, 1652-1585

מלומדת צ’כית נודעת, אשר מלבד ידיעותיה התורניות וחידושי הלכה שהתפרסמו בשמה, הייתה מיוחסת מאוד, נכדתו של המהר”ל מפראג. נכדה רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את שם ספרו הנודע “חות יאיר” על שמה, כתב על בקיאותה בתלמוד הבבלי והירושלמי, במדרשי חז”ל ובספרות השו”ת כי “היתה אם כל חי בתורה ובמעשים, אשר אשה בכל אלה לא מצאנו”.

אסנת ברזאני, 1670-1590

רבנית, למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן ונודעה בכינוי “התנאית”. אביה העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק והתנה את נישואיה בכך שתמשיך בלימוד התורה ולא תיאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת טיפול במשק הבית. בני דורה ראו בה סמכות רבנית לכל דבר, כמי שהייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה, וצאצאיה שימשו ברבנות בעיראק עד המאה ה-20.

חנה רחל ורברמאכר, 1888-1805

נודעה כ”בתולה מלודמיר”, השתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו”רות. ההנהגה הדתית באוקראינה לא ראתה זאת בעין יפה, ומשגברו הרינונים עליה עלתה לארץ ישראל, ובירושלים המשיכה לנהוג כאדמו”רית – התעטפה בטלית, הניחה תפילין, ערכה מדי שבת סעודה שלישית לחסידיה בביתה שבמאה שערים, לימדה תורה, העניקה ברכות, התפללה עם נשים אחרות בכותל המערבי ובקבר רחל, ולפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית.

 

מאחורי הטקסט שבכותרת התמונה:

“גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי […] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה” – אגרת מחורזת משנת 1664, מאת הרב פנחס חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, לרבנית אסנת ברזאני

(מתוך הספר “יהודי מוצל: מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה”, מאת עזרא לניאדו, הוצאת המכון לחקר יהדות מוצל, 1981)

פייסבוק

רגיל

בג”ץ אורית גורן נ’ “הום סנטר”

בג”ץ אורית גורן נ’ “הום סנטר”, 2011

היום, לפני 6 שנים, ניתן “בג”ץ 1758/11 אורית גורן נ’ הום סנטר”, פסק הדין הראשון בישראל שהכריע בסוגיית הבדלי שכר על רקע אפליה מגדרית. גורן עבדה במחלקת כלי עבודה ב”הום סנטר”, וגילתה כי היא משתכרת כ-60% משכרו של עמית המבצע עבודה זהה. מנהליה סירבו לדרישתה להשוות את תנאי השכר, והיא התפטרה והגישה תביעה לבית הדין לעבודה. בית המשפט קבע כי כשקיימים פערי שכר משמעותיים בין גברים לנשים, עובר אל המעביד נטל ההוכחה כי הפער בשכר נובע משיקולים לגיטימיים או ענייניים, ופסק לה פיצויים משום שלא הוכח שוני בעבודה שביצעו השניים או בכישוריהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אורית גורן, צילמה הדר כהן

מתוך כתבה ב”הארץ”, המופיעה בתמונה הקטנה

רגיל

יום הנראוּת הביסקסואלית: סַאפְּפוֹ

יום הנראוּת הביסקסואלית

היום, 23 בספטמבר, מצוין מאז 1999 יום הנראוּת הביסקסואלית. החגיגה של ביסקסואליות בפרט, בניגוד לאירועים להט”ביים באופן כללי, מהווה תגובה לדעות הקדומות ולדחיקה לשוליים של א/נשים ביסקסואלים/ות הן בקהילה ה”סטרייטית” והן בקהילת הלהט”ב. הוגות היום טוענות שמאז מהומות סטונוול, הקהילה ההומו-לסבית גדלה בכוחה הפוליטי ובנראותה, בעוד הקהילה הביסקסואלית היא עדיין בלתי-נראית מבחינות רבות – ובראשן, הנטייה החברתית לסווג א/נשים כ”סטרייטים/ות” או “גייז” לפי המגדר הנתפס של בני/ות זוגם/ן. היום קורא אפוא לחברי וחברות הקהילה הביסקסואלית ולתומכיהם/ן ותומכותיהם/ן להכיר ולחגוג את ההיסטוריה הביסקסואלית, התרבות הביסקסואלית ואת כל הביסקסואלים/ות שבקרבתם/ן.

ויקיפדיה – יום הנראות הביסקסואלית

 

סַאפְּפוֹ, בת המאה ה-7 לפנה”ס

“אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁמִּסְּעָרָה גְּדוֹלָה מֵגִיחַ פִּתְאוֹם יוֹם נִפְלָא?” – סַאפְּפוֹ, משוררת לירית בת המאה השביעית לפנה”ס, מהאי לסבוס שביוון. תחכומה הלשוני, אוצר המילים הרחב שלה, משפטיה הפסטורליים ותיאוריה את רגשותיה ורצונותיה זיכו אותה במקום של כבוד בשירה היוונית והאוניברסלית, ואפלטון כינה אותה “המוזה העשירית”. חלק משירי האהבה שכתבה מוקדשים לנשים, ולכן נחשבה ללסבית; המושג “לסבית” עצמו מקושר לשם האי שבו גרה, לסבוס. אולם סאפפו כתבה שירה ארוטית גם על גברים, ואין ראיות היסטוריות לגבי העדפותיה המגדריות, ועל כן היא מסמלת עבור רבים ורבות מחיקה ביסקסואלית.

ויקיפדיה – סאפפו

הציטוט הוא פרגמנט מתוך שירה “שיר האחים”; ערך ותרגם מיוונית עתיקה: שמעון בוזגלו

באתר של בוזגלו אפשר לקרוא כמה משיריה, שיצאו לאור בספר “מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו” (אבן חושן, 2009)

 

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרט מתוך מוזאיקה ששמה של סאפפו מופיע עליה, ספרטה, מאה 4-3 לספירה

בתמונה הקטנה: “סאפפו וארינה בגן במיטילנה”, צייר סימון סולומון, 1864

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.

החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

 

גרייס או’מלי, 1603-1530

ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643

ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691

בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.

ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775

פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

 

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

נערות הרדיום

נערות הרדיום החלו לעבוד במפעל ב-1917
הראשונה מהן נפטרה ב-1922

היום, לפני 95 שנים, נפטרה מולי מאגיה, אמריקאית בת 24, מזיהום מוזר, ובזו אחר זו מתו באותה הדרך כמה מעמיתותיה לעבודה במפעל לשעונים, שם צבעו את המחוגים ברדיום זוהר. רבות אחרות חלו בהרעלת קרינה. אף שהסכנות בחשיפה לחומר היו ידועות, לעובדות נאמר שהצבע בטוח לשימוש, והופעל לחץ על רופאים לייחס את מחלתן ומותן לסיבות אחרות. מאבקן של חמש מהן לצדק היה לאחד המקרים הראשונים שבהם הוטלה על מעסיק האחריות לבריאות עובדיו – ובעקבותיו השתנו חוקי העבודה בארה”ב כך שעובד/ת יכול/ה לתבוע נזיקין מהמעסיק, והוקמה הרשות לבטיחות וגהות בעבודה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה למעלה: עובדות המפעל לשעונים באירוע חברתי, מולי מאגיה שלישית מימין
למטה: נערות רדיום מאוטווה, יחד עם עורך הדין שלהן
בתמונה הקטנה: עובדות המפעל בפס הייצור
מתוך כתבה ב”טלגרף” וכתבה ב”שיקגו טונייט” (זהירות, תמונות קשות)
רגיל

רובי ברידג’ס

רובי נל ברידג’ס הול, נולדה ב-1954

היום, לפני 63 שנים, נולדה רובי ברידג’ס, האפרו-אמריקאית הראשונה שנכנסה לבי”ס ללבנים במדינות הדרום, לאחר שביהמ”ש העליון כפה עליהן לבטל את מדיניות הסגרגציה. ביום הראשון ללימודים בשנת 1960, ברידג’ס בת ה-6 הגיעה ללימודים במכונית משוריינת, מלווה בארבעה מרשלים. מפגינים רבים התקהלו מול ביה”ס, זרקו ביצים ועגבניות, הניפו שלטים נגד האינטגרציה וקראו סיסמאות גזעניות. הוריהם של כל הילדים הוציאו אותם מביה”ס, אם כי החזירו אותם בהדרגה, וכל המורים מלבד אחת סירבו ללמד אותה במשך כל שנת הלימודים הראשונה. כיום פועלת ברידג’ס לקידום ערכים של סובלנות וכבוד כלפי הזולת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה:

למעלה: ברידג’ס בליווי המרשלים על מדרגות בית הספר, 14 בנובמבר 1960

למטה: “הבעיה שאיתה כולנו חיים”, צייר נורמן רוקוול (1960)

רגיל

נירג’ה בהנוט

נירג’ה בהנוט, 1986-1963

היום, לפני 31 שנים, נהרגה נירג’ה בהנוט, דוגמנית ודיילת הודית. היא הייתה הדיילת הראשית בטיסה 73 של חברת התעופה “פאן-אמריקן” שב-5.9.86 נחטפה ע”י טרוריסטים במהלך עצירה בפקיסטן. בהנוט הצליחה ליידע את הטייס וצוותו בעודם על הקרקע, והללו הצליחו להימלט, ובכך מנעה מהמטוס לעזוב את שדה התעופה; היא הצילה את חייהם של רבים מהנוסעים כשסייעה להם לברוח דרך יציאות החירום; ונורתה ומתה כשהגנה בגופה על 3 ילדים ממטח של כדורים. לאחר מותה הייתה ההודית הצעירה ביותר, והאישה הראשונה, שזכתה באות הגבורה והאומץ הגבוה ביותר במדינתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים

האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים, 1981

היום, לפני 36 שנים, מיסד האו”ם את “האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים”, שעליה חתמו 189 מדינות (כל החברות מלבד איראן, פלאו, סומליה, סודאן, טונגה, ארה”ב והוותיקן, אם כי יותר מחמישים מדינות ציינו הסתייגויות).

האמנה כוללת שישה חלקים:

1. אי-אפליה מגדרית והתנגדות לסחר בנשים;

2. זכויות במרחב הציבורי, בדגש על ייצוג פוליטי וזכות ללאום;

3. זכויות חברתיות וכלכליות, בדגש על חינוך, תעסוקה ובריאות, ובפרט עבור נשות סְפָר;

4. זכות לשוויון בחיי משפחה ולשוויון בפני החוק;

5. הקמת ועדה לאכיפת האמנה;

6. השפעת האמנה על התחייבויות אחרות של מדינות חברות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מניפסט הנשים בגאנה

מניפסט הנשים בגאנה, 2004

היום, לפני 13 שנים, פורסם “מניפסט הנשים בגאנה” על ידי קואליציה של פעילות פמיניסטיות וארגוני נשים מגאנה. המניפסט מתאר את מצבן של הנשים הגאניות ודורש שוויון זכויות, קורא להשתתפותן במפלגות הגאניות ובממשלה, ותובע מהממשלה להבטיח להן שכר מינימום וגישה למערכות חינוך ובריאות, ובפרט להפלות. המניפסט מתייחס גם באופן מיוחד לסוגיות הנוגעות לנשים בעלות מוגבלויות. מאז פרסומו העבירה ממשלת גאנה חוק למניעת אלימות במשפחה, חוק נגד סחר בנשים וחוק למען אנשים בעלי מוגבלויות, וכן הוציאה את מילת הנשים אל מחוץ לחוק.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ד”ר רוז מנסה-קוטין, מנהלת ארגון ABANTU מערב אפריקה, אחד הגופים המקדמים זכויות נשים בגאנה

רגיל

פרדקה מַזיָא

פרידה (פרדקה) מַזיָא, 1994-1922

היום, לפני 95 שנים, נולדה פרדקה מַזיָא, חברת המחתרת היהודית במלחה”ע השנייה ומחנכת ישראלית. המלחמה פרצה כשהייתה בת 17, וכחברת תנועת “הנוער הציוני” שימשה כמדריכת נוער, כאחות בבית חולים של הקהילה היהודית, כמנהלת מעון לתינוקות בגטו וכקשרית. מזיא ראתה חשיבות עליונה בתיעוד השואה, וכבר בשנות ה-50 הקליטה עדויות קולקטיביות והעלתה על הכתב את קורותיה וקורות תנועות הנוער היהודי בשנות המלחמה. היא העידה במשפט אייכמן, יזמה וליוותה את המשלחת הראשונה של בני נוער ישראלים לפולין ב-1965 והייתה מהיוזמים והמייסדים של מכון “משואה” ללימודי השואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרדקה מזיא (משמאל) ושרה שנר נשמית (מימין), במסגרת משלחת שביקרה באושוויץ-בירקנאו ב-1963, מתוך אתר לוחמי הגטאות

בתמונה הקטנה: מזיא מעידה במשפט אייכמן, 1961

רגיל

אביגיל שפֶּרבֶּר

אביגיל שפֶּרבֶּר, נולדה ב-1973

היום, לפני 44 שנים, נולדה אביגיל שפרבר, צלמת ובמאית ישראלית. ב-2005 ייסדה את ארגון “בת קול“, המהווה מסגרת של תמיכה וערבות הדדית לנשים לסביות דתיות ופועל לשינוי התפיסות של החברה הדתית בנושא זה. סרטיה – ביניהם “אחותי בנצ’יה” (1999) על ילדה אתיופית שהכירה בעת השירות הלאומי ומשפחתה אימצה, “התליין” (2010) על התליין של אדולף אייכמן, ו”תקופת מבחן” (2014) על גידול בנה המשותף עם בת זוגה לשעבר – זכו בפרסים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, בפסטיבל הסרטים הישראלי בניו יורק, בפסטיבל סרטי התעודה באמסטרדם (אידפא) וב”דוקאביב”.

ויקיפדיה

פייסבוק

“בתפילה של ימים נוראים אנחנו אומרים: ‘אלוהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי.’ זה משפט קצת תמוה; הרב קוק מסביר את זה כך: עד שלא נוצרתי כנראה שהעולם לא היה זקוק לי, אחרת כבר הייתי נוצר, ועכשיו שנוצרתי, אם אינני ממלא את הייעוד שלי, אם אני לא מי שנוצרתי להיות, אז בעצם כאילו לא נוצרתי.

“אני חושבת שכולנו מכירות את התחושה הזו, שלא היינו עצמנו, שפחדנו להיות אנחנו, שכאילו לא נוצרנו, אבל ‘בת קול’ מאפשרת לנו – ולעוד רבות שלא יכולות להיות פה הערב – לבחור בחיים, למצוא את הייעוד שלנו, להרגיש שעכשיו שנוצרתי אני כדאית לעולם.”

(מתוך דבריה של שפרבר בערב לרגל עשור ל”בת קול”)

 

בתמונה הגדולה: מתוך אתר “בת קול”

רגיל

דיאנה ניאד

דיאנה ניאד, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה דיאנה ניאד, שחיינית מים פתוחים, סופרת, עיתונאית ומרצה אמריקאית. היא קבעה כמה שיאי עולם בשחייה במים פתוחים, וב-2013, בגיל 64, הייתה הראשונה – והיחיד/ה עד כה – ששחתה מהוואנה שבקובה לפלורידה שבארה”ב, מרחק של 177 ק”מ, ללא סנפירים וללא כלוב הגנה נגד כרישים, במשך כ-53 שעות. זה היה ניסיונה החמישי; ניסיונות קודמים שלה הופסקו בשל כאבים בכתף, התקף אסטמה, התקפה של נחיל מדוזות מהזן הארסי ביותר באוקיינוס וסופת ברקים. ניאד סיפרה בריאיון כי ב-1964 נאנסה על ידי מאמן קבוצת השחייה שלה בתיכון מספר רב של פעמים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ניאד מציגה את הצלקות שהותיר בה נחיל המדוזות הארסיות, צילמה קתרין אופי (Catherine Opie)

רגיל

קמילה או’גורמן

מריה קמילה או’גורמן חימנז, 1848-1828

היום, לפני 169 שנים, הוצאה להורג קמילה או’גורמן, מאושיות החברה הגבוהה בארגנטינה דאז. כנערה התוודעה לאב לאדיסלב גוטיירס, כומר הקהילה שאליה השתייכה משפחתה, ובין השניים החל להתפתח רומן אסור, שכן הכומר היה כבול בנדר הפרישוּת. ב-1847 גנב גוטיירס מהכנסייה, עבירה שהעונש עליה היה גזר דין מוות. גוטיירס ואו’גורמן נמלטו יחד ומצאו מקלט בפרובינציית קוריינטס, אך במהרה אותרו, נעצרו, וב-18 באוגוסט 1848 הוצאו להורג בידי כיתת יורים בבואנוס איירס. או’גורמן הייתה כבת עשרים ובחודש השמיני להריונה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי דרם

מרי אדלייד דרם, 1894-1828

היום, לפני 189 שנים, נולדה מרי דרם, עיתונאית ונואמת פמיניסטית צרפתייה, אשר האמינה בשינוי חברתי הדרגתי יותר מאשר במהפכות ופעלה למען חינוך ורפורמות חקיקתיות שיקדמו שינוי כזה. בין היתר קידמה חינוך לבנות ואמנציפציה פוליטית לנשים, ייסדה את “האגודה לזכויות נשים” ב-1870, הייתה ממקימות “החברה לשיפור גורלה של האישה” ב-1874, והייתה מיוזמות “האמנה הבינלאומית בדבר זכויות נשים” ב-1878. דרם הייתה האישה הראשונה שהושבעה ל”בונים החופשיים” בצרפת, וב-1892 יזמה את המסדר הבינלאומי המעורב הראשון של הבונים החופשיים, שנקרא “זכות האדם”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: פסל בדמותה הניצב בפריז

רגיל

נשות בסלניי

נשות בסלניי, 1942

היום, לפני 75 שנים, חלפה על פני בסלניי, כפר צ’רקסי מבודד בקווקז, שיירה של ילדים יתומים ורעבים, רובם יהודים, שניצלו מהפגזת רכבת מלנינגרד וחיפשו מחסה. 32 מנשות הכפר החליטו לאמץ אותם, מתוך תחושת חובה להציל חיי אדם ללא הבדלי דת או מוצא. ישיבת חירום כונסה בכפר עוד באותו היום, והוחלט לתמוך באימוץ, להקצות תוספת מזון למשפחות המאמצות ולזייף את רישומי האוכלוסין של הכפר כדי להעניק לילדים תעודות מזויפות. על אף איומים קולקטיביים חוזרים ונשנים מצד הנאצים, איש מתושבי הכפר לא הסגיר את הילדים. כל הילדים שרדו את המלחמה, ושלושה מהם חיים עד היום בכפר.

ויקיפדיה

פייסבוק

כתבות על מאבקם של תושבי הכפר לקבל הכרה כחסידי אומות עולם:

http://www.davar1.co.il/57566/

https://news.walla.co.il/item/3046775

 

בתמונה הגדולה: האנדרטה לכבוד מצילות היתומים הנמצאת במרכז הכפר (מתוך כתבה ב”רואים עולם” על “הצ’רקסים המוסלמים שהצילו יהודים בשואה“)

בתמונה הקטנה: נשות הכפר יחד עם הילדים, מתוך אתר Circassia (באדיבות הדף “רחוב משלה“, שעלה בו פוסט מורחב על נשות בסלניי)

רגיל

טרואן דה מריקור

אן-ז’וזף טרואן דה מריקור, 1817-1762

היום, לפני 255 שנים, נולדה טרואן דה מריקור, זמרת ומהפכנית צרפתייה, מבשרת המאבק לאמנציפציה של הנשים. ב-1789, עם כינוס אסיפת המעמדות הראשונה בוורסאי, הייתה האישה היחידה שהחלה לפקוד את הטריבונות של האסיפה המחוקקת. דה מריקור הביעה בנאומיה השקפות רדיקליות שהקדימו את זמנן בעד זכות הנשים לשוויון, זכותן לבחור ולהיבחר בארגונים פוליטיים ושילובן בצבא, ונגד דחיקתן אל תפקידים מסורתיים של אמהות, רעיות ועקרות בית. היא הושמצה כבעלת מוסר מפוקפק, נעצרה בשל כוונות שטפלו עליה לרצוח את המלכה, ולבסוף אושפזה בשל מחשבות שווא של רדיפה ושיגעון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פולאן דווי

פולאן דווי, 2001-1963

היום, לפני 54 שנים, נולדה פולאן דווי, פורעת חוק ופוליטיקאית הודית. מגיל צעיר נודעה כלוחמת שנקטה פעולות תגמול נגד מי שגזלו רכוש מהקאסטות הנמוכות. היא כונתה “מלכת השודדים” והנהיגה כנופיה, שבנוסף לשוד של בני המעמדות הגבוהים התפרסמה בפעולות תגמול נגד מי שאנסו נשים מהקאסטות הנמוכות, וזכתה למעמד מיתולוגי כ”רובין הוד” פמיניסטית. ב-1983 הועמדה לדין, ישבה 11 שנים בכלא, ואז הוחלט לבטל את כל ההאשמות נגדה. לאחר שחרורה התמודדה בבחירות; חמש שנים כיהנה כחברת הפרלמנט ההודי, ואז נרצחה ע”י שלושה גברים מהמעמד הגבוה כנקמה על פעולותיה נגד בני מעמדם בעבר.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

הנסיכה סופיה דוליפ סינג

הנסיכה סופיה אלכסנדרה דוליפ סינג, 1948-1876

היום, לפני 141 שנים, נולדה סופיה דוליפ סינג, סופרג’יסטית ופעילה למען שחרור הודו, סיקית פונג’אבית שחיה בבריטניה. היא הובילה את “ליגת הנשים נגד מיסוי”, שהתנגדה לשלם מיסים כל עוד אין לנשים זכות הצבעה, וב-1910 השתתפה במצעד הסופרג’יסטיות שבו תקפו אזרחים והמשטרה את הפעילות, אירוע שנודע כ”יום שישי השחור”. על אף היותה מקורבת למשפחת המלוכה הבריטית, היא הייתה “פורעת חוק” וסייעה למנהיגי התנועה הלאומית ההודית. במהלך מלחה”ע ה-1 תמכה בחיילים אסייתיים בכוחות הבריטיים, מחתה נגד האיסור על נשים להשתתף במאמץ המלחמתי והתנדבה לצלב האדום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנסיכה סופיה דוליפ סינג מוכרת את מגזין “הסופרג’יסטית” מחוץ לארמון המפטון קורט בלונדון, שכמה דירות בו היו בבעלותה (כך כיתוב התמונה במקור, כפי שהתפרסמה בעיתון ב-1913)

רגיל

“נראית כמו מהנדסת”

“נראית כמו מהנדסת”, 2015

היום, לפני שנתיים, קמה תנועת “נראית כמו מהנדסת” על ידי אייסיס אנצ’לה, מפתחת תוכנה אמריקאית. אנצ’לה השתתפה בפרסומת גיוס לחברת תוכנה, הואשמה שהיא דוגמנית ולא באמת מהנדסת וספגה ביקורת רבה. מטרת הקמפיין הייתה לנתץ סטראוטיפים ולעודד נראוּת של מגוון אוכלוסיות שלרוב אינן מיוצגות בתעשיית המהנדסים, בעיקר נשים, לא-לבנים ולהטבפא”קים. בעזרת ההאשטאג “נראית כמו מהנדסת” הוזמנו מיעוטים בקרב המהנדסים לחלוק את חוויותיהם ואת תמונותיהם. בעקבות הצלחת הקמפיין קמו קמפיינים דומים נוספים, למשל “נראית כמו מנתחת” ו”נראית כמו פרופסור”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אייסיס אנצ’לה