עמוד 1
רגיל

יינגלאק צ’ינוואט

יינגלאק צ’ינוואט, נולדה ב-1967

היום, לפני 51 שנים, נולדה יינגלאק צ’ינוואט, אשת עסקים ופוליטיקאית תאילנדית, האישה הראשונה (והיחידה) שכיהנה כראשת ממשלת תאילנד. למשפחתה עסקים רבים, והיא ניהלה כמה מהם, ובראשם חברת הסלולר הגדולה ביותר במדינה. בבחירות 2011, בתום קמפיין ששם דגש על פיוס לאומי ומאבק בעוני, זכתה מפלגת “פאו תאי” (למען תאילנד) בראשותה ברוב מוחלט. אולם בסוף 2013 פרצה מחאה המונית נגדה שהובילה לחודשים של משבר אלים, עד שלבסוף הדיח אותה ביהמ”ש החוקתי של תאילנד והאשים אותה בהפרת אמונים ובהזנחת תפקידה. לפני מתן גזר הדין, צ’ינוואט נמלטה מתאילנד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צ’ינוואט יוצאת מפיקוד חיל האוויר לאחר ישיבת קבינט בבנגקוק, 2014 (מקור: רויטרס, סאן דיילי)

בתמונה הקטנה: צ’ינוואט בפורום הכלכלי העולמי, 2012

רגיל

הכנס העולמי על נשים

הכנס העולמי על נשים, 1975

 

“[העצרת הכללית של האומות המאוחדות] מכירה בכך שנשים מכל העולם, יהיו ההבדלים והפערים ביניהן ככל שיהיו, חולקות את החוויה הכואבת של קבלת יחס לא הוגן, ושככל שתתחזק המודעות שלהן לתופעה זו הן תיעשינה בעלות ברית טבעיות במאבק כנגד כל צורה של דיכוי, כגון קולוניאליזם, גזענות ואפרטהייד, ולפיכך תהווינה פוטנציאל מהפכני אדיר לשינוי כלכלי וחברתי בעולם.

“[…] מכירה גם בצורך הדחוף לשפר את מעמדן של נשים ולמצוא דרכים אפקטיביות יותר לאפשר להן את אותן ההזדמנויות שיש לגברים להשתתף באופן פעיל בפיתוח מדינותיהן […] ובצורך לעודד את מאמציהן לקידום, השגה ושימור של שלום עולמי באמצעות שותפות מלאה שלהן בארגונים מדיניים ובינלאומיים.

“[…] קוראת לממשלות, לשלוחות האו”ם, לארגונים בין-ממשלתיים מקומיים ובינלאומיים ולקהילה הבינלאומית בכלל להתחייב ליצירה של חברה צודקת שבה נשים, גברים וילדים יוכלו לחיות בכבוד, בחופש, בצדק ובשגשוג.”

(מתוך הצהרת מקסיקו)

 

היום, לפני 43 שנים, נפתח כנס הנשים העולמי הראשון של האו”ם במקסיקו סיטי. חשיבותו של הכנס בראייה חדשה של הנשים כשותפות מלאות לתהליכי הפיתוח ויישום המדיניות, בניסוח עמדה אחידה המשלבת תרבויות שונות, ובהיותו זרז לקבוצות פעולה ברחבי העולם. בכנס אומצו שתי תוכניות עבודה: האחת מפרטת יעדים ספציפיים לביטול האפליה נגד נשים; והשנייה מציגה את תרומתן החיונית לפיתוח כלכלי ולשלום עולמי ואת ההכרח לשלבן בין קובעי המדיניות. כן הוקמו מכון המחקר הבינלאומי לקידום נשים, שיתמוך ויממן תוכניות ברוח זו ויעקוב אחר יישומן, ו”יוניפם”, קרן הפיתוח של האו”ם עבור נשים.

 

עוד על הכנס העולמי הראשון על נשים

עוד על תוכנית הפעולה העולמית לביטול האפליה נגד נשים, החלטה 3520 של האו”ם

עוד על הצהרת מקסיקו לחיזוק נקודת המבט הנשית ביישום מדיניות חוץ ובתהליכי פיתוח ושלום, החלטה 66/34 של האו”ם

עוד על “UN Women“, ממשיכתה של “יוניפם” (UNIFEM)

עוד על שנת הנשים הבינלאומית שהוכרזה על ידי האו”ם ב-1975

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ה”ניו יורק טיימס” מדווח על הכנס

בתמונה הקטנה: כמה ממאות הנציגות שהשתתפו בכנס, צילום מסך מתוך סרטון קצר על הכנס

רגיל

פאוזיה קאסינג’ה

פאוזיה קאסינג’ה, הדיון בבקשת המקלט שלה הוכרע ב-1996

“ביום חמישי הודיעו לי שאתחתן. ביום שישי אמרו לי שיחתכו אותי. בחצות ברחתי.” – פאוזיה קאסינג’ה, נערה יתומה בת 17 מטוגו, נמלטה ב-1994 מכפיית נישואים פוליגמיים ומילה, הצליחה להגיע לארה”ב אך נתפסה על ידי רשויות ההגירה, הופשטה, נאזקה ונכלאה, ובקשתה לקבל מקלט נדחתה. היום, לפני 22 שנים, ועדת הערעורים לענייני הגירה הפכה את ההחלטה ויצרה תקדים להכרה ברדיפה מגדרית כסיבה מספקת להענקת מקלט מדיני. עורכת הדין ליילי מילר-מורו, שייצגה אותה פרו-בונו, ייסדה בהשראתה את “מרכז טאהירה לצדק”, המציע סיוע משפטי לפליטות על רקע אלימות ורדיפה מגדריות.

עוד על תקדים קאסינג’ה

עוד על עורכת הדין ליילי מילר-מורו

פייסבוק

בתמונה הקטנה: צילום מסך מתוך מסיבת עיתונאים בהשתתפות פאוזיה קאסינג’ה ב-1997. לקוח מתוך סרטון שבו עו”ד מילר-מורו מציגה את המקרה ואת השלכותיו על מערכת המשפט האמריקאית ומתארת את הקמתו של “מרכז טאהירה לצדק”

רגיל

רחל אוהבת-עמי (חבשוש)

מעצרה של רחל אוהבת-עמי (חבשוש), 1939

היום, לפני 79 שנים, הגיעה לוחמת האצ”ל רחל אוהבת-עמי (חבשוש) לכניסה לבית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים בירושלים, עוטה רעלה ונושאת סל ובו חומר נפץ המוסתר מתחת לפירות וירקות, במטרה לפגוע בעצירים ערבים שנאשמו בפגיעה ביהודים ובבני משפחותיהם שבאו לבקרם בכלא. היא עוררה חשד ונעצרה, בית הדין הצבאי הבריטי גזר עליה מאסר עולם (ולא הוצאה להורג, בשל גילה הצעיר), והיא הועברה לבית הכלא לנשים בבית לחם, יהודייה יחידה בקרב האסירות הערביות. שבע שנים אחר כך, בתום מלחה”ע השנייה, קיבלה חנינה מאת הנציב העליון ושוחררה מבית הסוהר.

מידע נוסף על ניסיון הפיגוע ועל המשפט של חבשוש באתר “אנציקלופדיה יהודית לתרבות ישראל” של מכללת דעת ללימודי יהדות ורוח

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מחזיקה זר בהגיע ארונותיהם של זאב ז’בוטינסקי ורעייתו לשדה התעופה לוד, כנציגה של לוחמות האצ”ל

בתמונה הקטנה: דף מתוך יומן שניהלה בעת מאסרה, שבו היא מתארת את אבלה על מותו של ז’בוטינסקי.

התמונות מתוך אתר מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים

רגיל

“עשינו הפלות!”

“עשינו הפלות!”, 1971

היום, לפני 47 שנים, התפרסם גיליון של מגזין “שטרן” הגרמני שכותרתו הייתה “עשינו הפלות!”. הופיעו בו 374 נשים, ביניהן מפורסמות רבות, שהודו בפומבי בכך שביצעו הפסקת היריון, דבר שהיה לא חוקי אז לפי סעיף 218 לחוק העונשין המערב-גרמני, אשר שונה ב-1976 אך הגבלותיו הוסרו סופית רק עם איחוד גרמניה ב-1992. הגיליון היה פרי יוזמה של העיתונאית הפמיניסטית אליס שוורצר, ונחשב לאבן דרך בתחיית המאבק הפמיניסטי בשנות ה-70: הפרסום שבר את הטאבו על שיח ציבורי על הפלות, הביא להקמת כמה קבוצות פמיניסטיות והאיץ את התארגנות ההתנגדות לחוק האוסר על הפלות.

ויקיפדיה

פייסבוק

עוד על אליס שוורצר (בתמונה הקטנה)

תמונתה של שוורצר מתוך אתר WDR הגרמני

רגיל

אלברטה שנק אדמס

אלברטה דייזי שנק אדמס, 2009-1928

היום, לפני 90 שנים, נולדה אלברטה שנק אדמס, אינואיטית-אמריקאית שפעלה למען שוויון עבור העמים הילידיים באלסקה. ב-1944, במחאה נגד הפרדה בין הגזעים, שהביאה בפועל להשארה של ילדים לא-לבנים ללא מסגרת חינוכית ושל מבוגרים לא-לבנים ללא אפשרויות תעסוקה, שנק בת ה-16 סירבה לצאת מהאזור ל”לבנים בלבד” בתיאטרון ונעצרה ע”י המשטרה. היא שוחררה למחרת לאחר הפגנת מחאה של הקהילה האינואיטית המקומית, וכתבה על כך למושל אלסקה, שבתגובה הבטיח לה שאף אחד לא יקבל שוב יחס כזה ובתוך כמה חודשים העביר את החוק למניעת אפליה באלסקה (1945).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: “תיאטרון החלומות” בעיר נום שבאלסקה, שבו מחתה אלברטה על מדיניות ההפרדה

רגיל

רכבת אמצעי המניעה

רכבת אמצעי המניעה, 1971

היום, לפני 47 שנים, נערכה באירלנד הפגנת מחאה שנודעה כ”רכבת אמצעי המניעה”. חברות תנועת השחרור של נשות אירלנד ארגנו נסיעה המונית מדבלין לבלפסט שמעבר לגבול, בצפון אירלנד, על מנת לרכוש שם אמצעי מניעה, שהחוק אסר על ייבוא ומכירה שלהם. בעת חזרתן לאירלנד, במכס, הכריזו בקול מה רכשו, נופפו בהפגנתיות באמצעי המניעה וניפחו קונדומים כמו בלונים. בכך הן הסתכנו לא רק בסטיגמה חברתית כמופקרות אלא גם במעצר ובקנסות גבוהים. המחאה זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב, שברה את הטאבו על שיח על מניעת היריון והפלות באירלנד והיוותה נקודת מפנה במאבק לזכויות נשים באירלנד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אקטיביסטיות על הרציף בתחנת קונולי בדבלין לפני העלייה לרכבת לבלפסט, 1971. על השלט כתוב “Irish Women’s Liberation Movement” – תנועת השחרור של נשות אירלנד

בתמונה הקטנה: נל מק’קפרטי, אחת ממשתתפות ההפגנה, בפאנל בנושא רכבת אמצעי המניעה, במסגרת מפגשים על זכויות נשים בראייה היסטורית שנערכו ב-2017. צילום: אנה מורן, מתוך כתבה ב”University Times”

רגיל

הנרייטה דודל

הנרייטה אוגוסטה דודל, 1918-1827

היום, לפני 191 שנים, נולדה הנרייטה דודל, חלוצה במאבק לזכויות נשים באוסטרליה. המאבק שלה החל ב-1869 במכתב שכתבה על “צדק שווה לנשים” לעיתון במלבורן, והגיע לשיאו בשנות ה-80 של המאה ה-19 עם הקמת “החברה הסופרג’יסטית של הנשים הוויקטוריאניות”, הארגון הראשון למען זכות הצבעה לנשים באוסטרליה. ב-1884 החלה במאבק מול בתי המשפט הוויקטוריאניים, בהציגה ביקורת חריפה על אי-יכולתם להגן על נשים מפני אלימות: “זעמן של הנשים נובע בין היתר מכך שאלו שביצעו פשעים אלימים כנגד נשים הם גם אלו שיש להם חלק בקביעת החוקים בעוד לקורבנותיהם אין.”

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום מ-1845 בערך (מתוך: ויקיפדיה)

בתמונה הקטנה: הדודל של גוגל שהוקדש לה לפני כשנה

רגיל

דבורה קלפוס-נחושתן

דבורה קלפוס-נחושתן, 2005-1925

היום, לפני 13 שנים, הלכה לעולמה דבורה קלפוס-נחושתן, היסטוריונית ישראלית, שנודעה כ”לוחמת מס’ אחת” של אצ”ל. מאז הכריז הארגון ב-1944 על מרד בבריטים, היא השתתפה בפעולות רבות, ביניהן פיצוץ צינור הנפט לבתי הזיקוק בחיפה, תקיפת מתקני הצבא הבריטי במגרשי התערוכה בת”א והשמדת 11 מטוסים צבאיים בשדה התעופה בלוד. ב-1946, בתום פעולה גדולה של אצ”ל לשיתוק תנועת הרכבות בדרום הארץ, נתפסה ונידונה ל-15 שנות מאסר. לאחר קום המדינה, בין היתר, הייתה צירה בוועידת הייסוד של תנועת החרות, הקימה מדרשה לחינוך לאומי ויזמה תערוכת אסירות במוזיאון אסירי המחתרות.

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך כתבה עליה ב”הארץ”: “הלוחמת מספר אחת של האצ”ל”

התמונה הגדולה: למעלה – מתוך אתר לוחמי האצ”ל

למטה – מתוך סרטון תיעודי “הורים אלמונים”, כאמו של אלוף עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר לשעבר

רגיל

רזאן זיתונה

רזאן זיתונה, נולדה ב-1977

היום, לפני 41 שנים, נולדה רזאן זיתונה, עורכת דין ועיתונאית סורית, ממייסדות האגודה למען זכויות אדם בסוריה. מ-2001 הגנה על חירותם של אסירים פוליטיים ואסירי חופש הביטוי בסוריה, ודיווחה תדיר על פשעי השלטון הסורי נגד אזרחיו. ב-2011 הקימה את מרכז התיעוד להפרת זכויות אדם בסוריה, שנועד להוות מוקד ידע לתקשורת העולמית, ובנתה והובילה ועדה של מאות פעילים צעירים משכילים שדנה במהפכה הסורית ובצדק העתידי הנדרש בסוריה. ב-2013, לאחר אינספור איומים על חייה, נחטפה ע”י קבוצה חמושה אנונימית, כנראה מארגון המורדים של צבא האסלאם, ומאז נעלמו עקבותיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: רזאן זיתונה בשידור הווידאו האחרון שלה לפני שנחטפה, דצמבר 2013

רגיל

אליס ווטרס

אליס לואיז ווטרס, נולדה ב-1944

מתוך נימוקי השופטים בהתאחדות סן פלגרינו ל-50 המסעדות הטובות בעולם, כשהעניקו לה ב-2007 פרס על מפעל חיים: “אליס ווטרס – המתוארת לעתים כבעלת חזון, כחלוצה, כ’אם הבישול האמריקאי’ וכ’דמות החשובה ביותר בהיסטוריה הקולינרית של צפון אמריקה’ – היא ללא ספק אחת מהדמויות המשפיעות ביותר על הבישול באמריקה ב-50 השנים האחרונות.”

היום, לפני 74 שנים, נולדה אליס ווטרס, שפית וחלוצת מסעדנות העילית בארה”ב. בהשראת תרבות היין והאוכל בביסטרו הצרפתיים, שלדבריה “יכולה להזין את הלב והנשמה”, פתחה ב-1971 את מסעדת “שה פניס” בקליפורניה, שמתבססת על אוכל פשוט וטעים העשוי ממרכיבים אורגניים וטריים מרשת של חקלאים מקומיים. ווטרס מדורגת לעתים קרובות כאחת מהשפים הטובים בעולם ומסעדתה כאחת המסעדות הטובות בעולם. בנוסף היא מקדמת רפורמה תזונתית בארה”ב ובעולם, שתאפשר גישה למזון מקומי בריא, ומובילה את הארגון “מזון אטי”, שפועל לשימור מסורות חקלאיות ולהגנה על המגוון הביולוגי.

ויקיפדיה

רגיל

מארי-ג’וזף אנג’ליק

מארי-ג’וזף דיטה אנג’ליק, הוצאה להורג ב-1734

היום, לפני 284 שנים, עלתה באש העיר הישנה של מונטריאול בחבל קוויבק שבקנדה. מארי-ג’וזף אנג’ליק, שפחה שחורה צעירה – שרק יומיים קודם לכן הוחזרה לבעליה לאחר ניסיון בריחה – הורשעה בהצתת בית בעליה שהובילה לשריפה הגדולה, והיא עונתה, הוצאה להורג בתלייה וגופתה נשרפה. שאלת אשמתה עדיין שנויה במחלוקת בקרב היסטוריונים, כאשר מצד אחד נטען שהשריפה נגרמה בשוגג ושהיא הורשעה רק בשל היותה “שפחה מועדת”, ומצד שני נטען שעשתה זאת כמרד נגד עבדות. בכל מקרה, אנג’ליק מהווה עד היום סמל לאישה מעוררת השראה שנאבקה באומץ למען עצמאותה ולמען חייה.

ויקיפדיה

פרוטוקול המשפט המפורט, ומסמכים חשובים נוספים המספקים הקשר, זמינים בתרגום לאנגלית

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “המציתה: מארי-ג’וזף אנג’ליק”, יצירה של קית’ לאנג, מדיה מעורבת, 2012

בתמונה הקטנה: מסמכים מההליך המשפטי נגד אנג’ליק

רגיל

אגתה אווילינגיימאנה

אגתה אווילינגיימאנה, 1994-1953

היום, לפני 24 שנים, נרצחה אגתה אווילינגיימאנה, ראשת ממשלת רואנדה, ע”י המשמר הנשיאותי – אות הפתיחה לרצח העם ברואנדה. היא הייתה מורה לכימיה (על אף התנגדות לכך שבנות ילמדו מדעים), והגיעה לתודעת הציבור כשהקימה קואופרטיב של הסגל האקדמי. ב-1992 מונתה לשרת החינוך מטעם המפלגה הדמוקרטית, וביטלה את מערכת המכסות והמלגות האקדמיות על בסיס אתניות, החלטה שקוממה עליה את הקיצוניים בני ההוטו. ב-1993, בניסיון להגיע להסכם שלום בין טוטסי להוטו, הסכימו הנשיא וכל המפלגות על מינויה לראשת הממשלה – האישה הראשונה, והיחידה עד כה, בתפקיד זה.

ויקיפדיה

עוד על רצח העם ברואנדה

פייסבוק

רגיל

סוזנה טרימרקו דה ורון

שרה סוזנה דל ולה טרימרקו דה ורון, נולדה ב-1954

בתה, מריה (מריטה) דה ורון, נחטפה ב-2002

היום, לפני 16 שנים, נחטפה מריטה ורון, צעירה ארגנטינאית בת 23 ואם לפעוטה בת שנתיים, בדרכה מביתה לביקור אצל רופא, כנראה ע”י סוחרי נשים למטרות מין. אמה, סוזנה טרימרקו, במאמציה לאתר את בתה, חקרה, חשפה והעלתה אל סדר היום הציבורי את רשת הסחר בנשים בארגנטינה ובדרום אמריקה בכלל, ואת הממסד המאפשר את קיומה – ולא נרתעה גם לנוכח הצתת ביתה, ניסיונות דריסה ואינספור איומי מוות מצד ארגוני פשע ושוטרים ושופטים מושחתים. הארגון לתמיכה בקורבנות סחר שהקימה חילץ עד כה מאות נשים וכן קידם חקיקה נגד פרסום שירותי מין. מריטה עצמה מעולם לא נמצאה.

עוד על סוזנה טרימרקו

עוד על מריטה ורון ועל הפיכתה לסמל לסחר בנשים בארגנטינה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציור קיר המציג דיוקן של טרימרקו בבואנוס איירס

בתמונה הקטנה: אוחזת תמונה של בתה

רגיל

מונה זילברשטיין

מונה זילברשטיין, 1988-1948

היום, לפני 30 שנים, מתה מונה זילברשטיין, שחקנית קולנוע ודוגמנית ישראלית, ממנת יתר של הרואין. כנערה צעירה בת 14 החלה לפקוד את קפה “כסית”, חברה ל”חבורת לול” והייתה לאחת הדמויות הבולטות בבוהמה התל אביבית. היא השתתפה בכל סרט ישראלי חשוב בשנות ה-60 וה-70; תפקידה הזכור ביותר הוא דינה בסרט “מציצים”. זילברשטיין התמכרה לסמים קשים, עברה אשפוזים ומעצרים וניסיונות גמילה חוזרים ונשנים. ב-1984, לאחר עוד ניסיון גמילה, ייבאה לישראל את קבוצות התמיכה של מכורים אנונימיים והצליחה להפיצן בכל רחבי הארץ ובמיוחד לשלבן בשירות בתי הסוהר.

ויקיפדיה

“המסיבה של מונה זילברשטיין התחילה בגיל 15. כולם היו שם. המטרה: להתנסות בכל, הרבה ומהר. ב”כסית” ושלוחותיה כתבו על היופי שלה שירים. בעיתונים דיווחו על כל צעד שעשתה. קראו לה נערת זוהר. אחר כך קראו לה שחקנית. היא הדרדרה לסמים, עברה דרך העולם התחתון, הגיעה לאשפתות, וחזרה משם.” (סדרת ראיונות עם מונה זילברשטיין, אוגוסט 1987, כחצי שנה לפני מותה)

 

“אל תעברי לבד ילדה ברחוב

בשיער גולש,

אל תעברי לבד ילדה ברחוב

זה משחק באש!

 

כל הגברים כולם יביטו בך

במבט עורג,

כל הגברים כולם יביטו בך

במבט הורג!

 

הקשיבי,

מה יהיה אם אחד פתאום ישבור

את לבך הרך?

אל מיטתו לעד אותך יקשור…

למה, למה לך?”

(מתוך שיר של “שלישיית גשר הירקון” מאת חיים חפר, שנכתב על מונה זילברשטיין בת ה-16)

 

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מונה זילברשטיין ואורי זוהר בצילומי יח”צ מתוך הסרט “מציצים”

בתמונה הגדולה: צילם ציון ציפריס, מתוך כתבה ב”פנאי פלוס”, מרץ 2018, על “סיפור חייה הטראגי של נערת הזוהר מ’מציצים’: מונה זילברשטיין

רגיל

קרוליין נורטון

קרוליין נורטון, 1877-1808

היום, לפני 210 שנים, נולדה קרוליין נורטון, אשת חברה וסופרת אנגלייה, שנחשבת עד היום סמל למאבק למען צדק. ב-1836 עזבה את בעלה, שהתברר כקנאי ורכושני, שתיין ואלים, והוא תבע את אחד מחבריה הקרובים, שהיה אז ראש הממשלה, בגין בגידה פלילית עמה. ביהמ”ש דחה את התביעה, אך נורטון לא הורשתה להתגרש, נמנעה ממנה גישה לילדיה והכנסותיה מכתיבה נחשבו של בעלה. היא ניהלה קמפיין רב-תהודה, שבעקבותיו עברו לראשונה חוקים המאפשרים לנשים להיחשב ישות משפטית נפרדת מהבעל בסוגיות כמו משמורת ילדים, גירושין בבית דין אזרחי ושמירה על רכושן לאחר הנישואין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קרוליין נורטון (מימין), סמואל רוג’רס ומריה לואיזה פיפס, בציור של פרנק סטון, סביבות 1845
בתמונה הקטנה: נורטון ב-1863

רגיל

שַרְבַּט גוּלָה

שַרְבַּט גוּלָה, נולדה ב-1972

היום, לפני 46 שנים, נולדה שַרְבַּט גוּלָה, אישה אפגנית-פתאנית אשר בגיל 6 איבדה את הוריה במהלך פלישת בריה”מ לאפגניסטן והגיעה למחנה פליטים בפקיסטן, שם צולמה ע”י סטיב מק’קורי. תמונת פניה התנוססה על שער גיליון יוני 1985 של נשיונל ג’יאוגרפיק, שעסק בפליטים ברחבי העולם, והפכה לתמונה המוכרת ביותר בהיסטוריה של המגזין ולסמל לגורלן של פליטוֹת. זהות “הנערה האפגנית” נותרה לא ידועה, עד שב-2002 הצליח המגזין לאתר אותה בכפר קטן באפגניסטן והקים לכבודה ולכבוד בנותיה קרן לקידום חינוכן של בנות באפגניסטן, שסייעה להקמת מרכזי חינוך והכשרה, ספריות ועיתון לילדות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: “הנערה האפגנית”, צילם סטיב מק’קורי (1984)
בתמונה הגדולה: נשיא אפגניסטן אשרף גאני מברך את שרבט עם חזרתה לאפגניסטן ב-2016, לאחר שגורשה שוב מפקיסטן יחד עם פליטים אפגנים רבים. (מקור)

רגיל

הנרייטה באקלר סייברלינג

הנרייטה באקלר סייברלינג, 1979-1888

היום, לפני 130 שנים, נולדה הנרייטה באקלר סייברלינג, פעילה חברתית אמריקאית. ב-1934, זמן קצר לאחר ביטולו של חוק היובש בארה”ב, ייסדה במסגרת קבוצת אוקספורד הנוצרית את הקבוצה הראשונה שנתנה תמיכה הדדית וערכה תפילה משותפת למען חברים שהודו בבעיית אלכוהוליזם. סייברלינג הקדישה רבות לניהול פגישות התמיכה, לצד לימודי קודש ושיחות אישיות עם המכורים. במהרה התגבשה תוכנית שיקום בת 12 צעדים והארגון התרחב והפך ל”אלכוהוליסטים אנונימיים”, המהווה היום כתובת לעשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם הסובלים מסוגים שונים של התמכרות והתנהגות כפייתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

אתר “אלכוהוליסטים אנונימיים ישראל

בתמונה הגדולה: הנרייטה סייברלינג (עומדת במרכז התמונה), יחד עם אחיה והוריה, סביבות 1915 (צילום מתוך: http://inthepantry.blogspot.co.il/)

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

פייסבוק

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

יום האישה הבינלאומי: הזורעות בדמעה

מאז המהפכה הנאוליתית, עם המעבר מחברות ציד ולקט נוודיות לחברות חקלאיות ביישובי קבע, ועד ימינו, כשחקלאות היא עדיין העיסוק הנפוץ בעולם – נשים אחראיות לייצור רוב המזון. נשות הכפר מהוות כרבע מאוכלוסיית העולם ורוב מקרב העוסקים בחקלאות, אך הן נותרו מאחור בכל קנה מידה. הן מהוות פחות מ-20% מבעלי האדמות, פער השכר המגדרי באזורי הכפר מגיע ל-40%, הן סובלות יותר מתת-תזונה, והביטחון התעסוקתי שלהן וגישתן לשירותי בריאות לוקים בחסר. מחקרים מראים כי קידום השכלתן ומעמדן כמקבלות החלטות, יותר מכל פעולה אחרת, יעודד קיימוּת ויביא לצמצום משבר המזון העולמי.

 

מבט-על על פני כדור הארץ יגלה שכמעט 500 מיליון דונמים, יותר משליש משטחי היבשה בעולם, משמשים לגידולים חקלאיים. שדות חיטה ושעורה ועדשים וחומוס במזרח התיכון ובתת-היבשת ההודית, שדות תירס ושעועית ועגבניות ותפוחי אדמה ומטעי קקאו באמריקה, שדות אורז וסויה באסיה, מטעי הדרים ובננות וקוקוס באזורים הטרופיים, מטעי תפוחים ופטל וכרמים ושדות גזר וסלק ופטריות באירופה, שדות דוחן ודורה וטף ומטעי קפה וקולה ומקשות אבטיחים באפריקה, ועוד ועוד גידולים שנפוצו לכל עבר ונמצאים עד היום במטבחים שלנו ובכל מקום סביבנו.

ממעוף הציפור אפשר לראות במרחבים האדירים של השדות והמטעים האלה מיליוני דמויות חורשות, זורעות, מדשנות, נושאות מים, משקות, קוצרות, קוטפות, דשות, מובילות תוצרים חקלאיים אל השווקים ומהשווקים אל הבתים. מי הן?

הידעת שכשני-שלישים מהן, ובמדינות מתפתחות עד 80%, הן נשים?

 

תפקידן החיוני של נשים בחקלאות – בשדות ובמטעים ובשווקים הכפריים – נותר חבוי במהלך רוב ההיסטוריה משום שלא ניתנה להן גישה לעמדות השפעה פוליטיות ולתהליכי קבלת החלטות, לעצמאות כלכלית או להשכלה והתמקצעות. תוצריהן נשארו בסביבתן המקומית, והן היוו ומהוות עדיין את עמוד התווך של הכלכלה המקומית, במיוחד במדינות מתפתחות. ככלל, ככל שהאזור עני יותר, כך חלק גדול יותר מהעבודה החקלאית נעשה ע”י נשים, בעוד ההכנסות והרווחים מגיעים יותר לגברים ופחות לנשים.

לפי ארגון המזון והחקלאות של האו”ם, המודרניזציה המהירה של החקלאות והכנסתן של טכנולוגיות חדשות שיפרו את מצבם של העשירים יותר מאשר של העניים, ואת מצבם של גברים יותר מאשר של נשים. כך, אף על פי שנשים עושות את רוב העבודה החקלאית ברמה הגלובלית, הן מקבלות פחות שכר (אם בכלל) עבור עבודה שנחשבת עונתית או חלקית אף שהן עובדות למעשה שעות רבות יותר מגברים, ואילו גברים הם עדיין בעלי רוב האדמות, שולטים על עבודתן ושכרן של נשים ועל קבלת ההחלטות.

 

מצד שני, דו”ח של הבנק העולמי משנת 2017 מראה כי ככל שגדלה גישתן של נשות הכפר למידע, להכשרה, למדע ולטכנולוגיה – הן משנות את ייצור המזון ואת צריכתו כך שמשאבים ואדמות מנוצלים באופן בר-קיימא, וכך שהתוצרים מגיעים אל הנזקקים להם ביותר, בקהילות העניות ביותר במדינות המתפתחות. שוויון מגדרי, כך מראים מחקרים של ארגונים בינלאומיים רבים, הוא טוב לחקלאות, טוב לביטחון תזונתי, טוב לאיזון אקלימי וטוב לחברה בכלל.

נשות הכפר של המאה ה-21, יותר מאי-פעם, מתארגנות ופועלות למען זכויותיהן ולמען שיפור פרנסתן ורווחתן. יותר מאי-פעם, הן רוכשות כישורים חדשים, משתמשות בשיטות חקלאיות חדשניות, מקימות עסקים מצליחים ומגיעות לעמדות רבות-השפעה. במטרה להגיע לחיים בני-קיימא ולאיכות חיים ראויה עבור עצמן ועבור קהילותיהן, הן מקדמות יותר מאי-פעם גישה לבעלות על אדמות ועל אמצעי ייצור, לשירותים פיננסיים, לתנאי עבודה הוגנים, להשכלה ולשירותי בריאות.

 

בכל יום, ובמיוחד בימים כמו יום האישה הבינלאומי, אנחנו מבקשות להנכיח בהיא-סטוריה את פועלן האדיר של נשים יוצאות דופן ופורצות דרך. היום אנחנו מבקשות להעניק, אולי על ארוחה טובה ומזינה, רגע של מחשבה והמון כבוד והערכה למאות מיליוני נשים, שכבר יותר מעשרת אלפים שנה קמות לעמל יומן המפרך, ופשוטו כמשמעו – מזינות את העולם. בתיאבון!

——-

מקורות:

דו”ח של UN Women על היתרונות של שוויון מגדרי בתחומי החקלאות ופיתוח הכפר

דו”ח של ארגון המזון והחקלאות של האו”ם על תפקידן של נשים בחקלאות

דו”ח של הבנק העולמי על נשים בחקלאות כסוכנות של שינוי במערכת המזון העולמית

דו”ח של הארגון לשוויון מגדרי של האיחוד האירופי על חקלאות ופיתוח הכפר בראייה מגדרית

עוד על הנושא השנתי של UN Women עבור יום האישה הבינלאומי 2018: “נשות הכפר משנות את החיים בעולם”

עוד על חקלאות באופן כללי:

https://he.wikipedia.org/wiki/חקלאות

http://ecowiki.org.il/המהפכה_החקלאית

https://ecowiki.org.il/wiki/חקלאות_בת_קיימא

עוד על הקשר בין חקלאות ומגדר:

https://en.wikipedia.org/wiki/Gender_roles_in_agriculture

https://www.wikigender.org/wiki/women-and-agriculture/

כתב-העת למגדר, חקלאות וביטחון תזונתי

עוד על יום האישה הבינלאומי

 

פייסבוק