עמוד 1
רגיל

לינוי אשרם

לינוי אשרם, נולדה ב-1999

“אף פעם לא הייתי הכי טובה בחוג. כשהייתי קטנה המאמנות שלי לא באמת חשבו שאגיע לרמה הגבוהה. אבל התקדמתי לבד, לאט לאט, ובנות אחרות פרשו. לא השקיעו בי כמו במתעמלות אחרות, אז אני נתתי מעצמי יותר כדי להגיע לרמה הכי גבוהה, ולא שינה לי מה היו הסטנדרטים הנדרשים לספורט הזה”.

היום, לפני 20 שנים, נולדה לינוי אשרם, מתעמלת אמנותית ישראלית. היא החלה להתאמן בהתעמלות אמנותית בגיל 7, והשתתפה בתחרויות בינלאומיות מאז שהייתה בת 12. נכון להיום, היא סגנית אלופת העולם לשנת 2018 (בקרב-רב ובתרגיל החישוק), בעלת חמש מדליות באליפויות העולם, שתי מדליות באליפויות אירופה ו-25 מדליות בתחרויות גביע העולם (שבע מהן מדליות זהב). באוגוסט 2018, בתחרויות ההכנה לאליפות העולם במינסק, השיגה בתרגיל האלות ציון של 20.65 נקודות, הציון הגבוה ביותר שהושג בעולם בכל התרגילים והוכר כשיא עולם חדש על ידי התאחדות ההתעמלות הבינלאומית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: תרגיל החישוק של אשרם בגביע העולם בסופיה, בולגריה, אפריל 2019 (צילום: AFP)

בתמונה הקטנה: אשרם עם מדליית הכסף שלה בתחרות הקרב-רב באליפות העולם בהתעמלות אומנותית, סופיה, בולגריה, ספטמבר 2018 (צילום: ראובן קסטרו)

רגיל

שי דורון

שי דורון, נולדה ב-1985

היום, לפני 34 שנים, נולדה שי דורון, כדורסלנית ישראלית. כנערה הובילה את נבחרת התיכון שלה לשלוש אליפויות ישראל לנוער, וכן זכתה ביותר מ-60 מדליות בתחרויות אתלטיקה. בארה”ב הובילה את התיכון שלה בניו יורק לגמר אליפות התיכונים, ואת אוניברסיטת מרילנד לזכייה באליפות המכללות. ב-2007 הייתה לישראלית הראשונה שנבחרה בדראפט לליגת ה-WNBA, ע”י קבוצת ניו יורק ליברטי. אחר כך שיחקה גם בקבוצות אירופיות, ולאחר חזרתה לארץ זכתה עם אליצור רמלה באליפויות וגביעי המדינה וכן בגביע יורוקאפ. כיום היא משחקת במכבי בנות אשדוד, שעמה זכתה עד כה בארבע אליפויות ובשני גביעים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משחקת עם נבחרת ישראל מול רומניה, נובמבר 2015 (צילום: עודד קרני)

בתמונה הקטנה: שי דורון ב-2007 (צילום: נעם גלאי)

רגיל

סאמיה יוסוף עומאר

סאמיה יוסוף עומאר, 2012-1991

היום, לפני 28 שנים, נולדה סאמיה יוסוף עומאר, אצנית סומלית, היחידה שהתחרתה מטעם סומליה באולימפיאדת בייג’ינג 2008. התקשורת העולמית סיקרה בהתלהבות את נחישותה להתאמן בצל מלחמת האזרחים והטרדות ואיומים מצד מיליציות מקומיות של אל-קאעידה, שכפו על נשים להתכסות ואסרו עליהן לעסוק בספורט. עומאר הגיעה למחנה עקורים, וב-2011 החליטה להימלט לאירופה כדי להתחרות באולימפיאדת לונדון 2012. היא חצתה את הגבול לאתיופיה, שילמה למבריחים כדי לחצות את סודאן ולהגיע ללוב, ושם נכלאה לתקופה קצרה. בגיל 21 טבעה בדרכה לאיטליה על סירת פליטים קטנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתחרה באולימפיאדת ביג’יינג 2008

בתמונה הקטנה: איור מתוך הרומן הגרפי “חלום אולימפי: סיפורה של סאמיה יוסוף עומאר“, מאת ריינהרד קלייסט, פורסם ב-2016

רגיל

מאריט ביורגן

מאריט ביורגן, נולדה ב-1980

היום, לפני 39 שנים, נולדה מאריט ביורגן, גולשת סקי למרחקים (קרוס-קאנטרי) מנורווגיה, הנחשבת לגולשת הטובה בעולם, על אף שהיא סובלת מאסתמה. לאחר פיונגצ’אנג 2018, האולימפיאדה החמישית שבה השתתפה, הייתה לשיאנית ספורטאי החורף בכל הזמנים (גברים ונשים), עם 15 מדליות ממשחקי החורף האולימפיים, מהן 8 מדליות זהב. בנוסף יש לה 26 מדליות מאליפויות העולם, מהן 18 מדליות זהב. בגביע העולם, היא גולשת הסקי למרחקים המצליחה אי-פעם, עם 114 ניצחונות אישיים, והספרינטרית המצליחה אי-פעם, עם 29 ניצחונות אישיים, בנוסף ל-30 ניצחונות במרוצי שליחות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביורגן (בחולצה מס’ 1) חוצה את קו הסיום וזוכה בזהב באולימפיאדת ונקובר 2010, [מקור]

בתמונה הקטנה: ביורגן עם שתיים מתוך חמש המדליות שלה באולימפיאדת פיונגצ’אנג 2018 (צילום: מודיקה, “נורדיק פוקוס”), מתוך כתבה על זכייתה בעיטור הכבוד הנורווגי טרייסיל-קנוט לשנת 2018

רגיל

מישל אקרס

מישל אקרס, נולדה ב-1966

היום, לפני 53 שנים, נולדה מישל אקרס, כדורגלנית אמריקאית, משחקניות הכדורגל הטובות בכל הזמנים. ב-1985 כבשה את השער הראשון אי פעם של נבחרת הנשים של ארה”ב. בגביע העולם 1991, שבמשחק הגמר שלו כבשה צמד והעניקה את הגביע לארה”ב, הייתה מלכת השערים של הטורניר. ב-1996 הובילה את ניצחון נבחרתה באולימפיאדה, וב-1999 הובילה את נבחרתה לזכייה שנייה בגביע העולם. אקרס זכתה בתואר המצוינות של פיפ”א על תרומתה לכדורגל העולמי ובתואר כדורגלנית המאה, ונכללה בהיכל התהילה האמריקאי לכדורגל וברשימת פיפ”א 100 של שחקני הכדורגל הטובים בעולם.

ויקיפדיה

עוד על “החרב בעלת שלושת הלהבים“, חוליית ההתקפה המפורסמת של נבחרת ארה”ב בשנות ה-90, שכללה את מישל אקרס, אפריל היינריקס וקארין ג’נינגס

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם מדליית הזהב לנבחרת ארה”ב באולימפיאדת אטלנטה 1996, מתוך אתר פיפ”א

בתמונה הקטנה: מישל אקרס (משמאל), נאבקת על הכדור מול שחקנית הכדורגל הסינית יאן ג’ין, בגמר גביע העולם של פיפ”א לנשים בשנת 1999. משחק זה הוא משחק כדורגל הנשים הנצפה ביותר אי פעם, ומהווה נקודת מפנה בתולדות הענף (צילום: מישל קולפילד, AP)

רגיל

נילי בלאק

נילי בלאק, נולדה ב-1995

היום, לפני 24 שנים, נולדה נילי בלאק, אמנית לחימה ישראלית, אלופת העולם באיגרוף תאילנדי בשלוש השנים האחרונות. היא גדלה במשפחה חרדית-לאומית, ובגיל 11, לאחר גירושי הוריה ויציאת אמה בשאלה, מצאה מפלט בספורט ובאמנויות לחימה והחלה להתאמן ולהתחרות באופן מקצועי. מאז זכתה חמש פעמים באליפות העולם ושלוש פעמים באליפות אירופה באיגרוף תאילנדי, פעם אחת באליפות העולם בקיקבוקס, ופעם אחת במרתון ירושלים. ב-2015 הוענק לה פרס ספורטאית השנה של התאחדות ענפי הספורט שאינם אולימפיים, והיא נכללה ברשימת 100 המשפיעים בעולם היהודי של העיתון “אלגמיינר”.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה באתר ספורט1, על בלאק כ”שגרירה גאה של מדינת ישראל ברחבי העולם” (אוגוסט 2017)

התמונה הקטנה מתוך כתבה ב”מאקו” (ינואר 2018):
“לא משנה לי מאיפה [היריבה שמולי] מגיעה, מאיזו מדינה או מקום. אני רואה מולי מישהי שרוצה לערוף לי את הראש ואני רוצה לעשות לה אותו דבר. זה כיף באיזשהו מקום, העניין של לפרק את מי שמולי. זה להרגיש עליונות, להרגיש שאת שולטת. אפשר להגיד שזה חייתי.”

רגיל

נילי אברמסקי

נילי אברמסקי, נולדה ב-1970

“ריצה היא דרך חיים שנותנת עוצמות ומעניקה כוחות בכל רמה ורמה”

היום, לפני 49 שנים, נולדה נילי אברמסקי, אתלטית ישראלית, בעלת יותר מ-50 תוארי אליפות ישראל בריצות למרחקים בינוניים וארוכים, מהם 11 תארים במרתון, יותר מכל אתלטית ישראלית אחרת. היא שיאנית ישראל הנוכחית בריצת 2000 מטר, וכן החזיקה בשיאי ישראל בריצת 3000 מטר, 5000 מטר, 10000 מטר, חצי מרתון ומרתון. אברמסקי ייצגה את ישראל באולימפיאדת אתונה 2004, בשתי אליפויות עולם באתלטיקה (הלסינקי 2005 ואוסקה 2007), ב-6 אליפויות עולם בחצי מרתון ובשתי אליפויות עולם בריצות שדה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אברמסקי במרתון התנ”ך, ספטמבר 2018, מתוך אתר “מרתון ישראל” (צילום: ראול בלייכמן)

בתמונה הקטנה: אברמסקי ובתה, מעודדות להשתתף במרתון טבריה 2017

רגיל

אורנה אוסטפלד

אורנה אוסטפלד, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אורנה אוסטפלד, שחקנית ומאמנת כדורסל ישראלית. ב-1981 רשמה קבוצתה “מכבי רמת חן” שיא גינס, כשניצחה 221-21, משחק שבו קלעה אוסטפלד 108 נקודות. ב-1987 הקימה והחלה לאמן את קבוצת הכדורסל של רמת השרון, שזכתה מאז באליפויות ובגביעים רבים וב-1999 הגיעה לגמר יורוקאפ נשים. אוסטפלד הובילה גם מאבק להשוואה של מימון קבוצות הגברים והנשים ברשויות המקומיות, וכן לשידור משחקים של קבוצות כדורסל הנשים במסגרות האירופיות. הוועד האולימפי הבינלאומי העניק לה את אות האישה המשפיעה ביותר בספורט הנשים לשנת 2005.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אוסטפלד (מימין) עם יו”ר מנהלת הנשים איריס שטרק ושחקנית נבחרת ישראל נעמי קולודני (צילום: ראובן שוורץ ועוז מועלם, ל”ידיעות אחרונות”). מתוך הכתבה “אנחנו בקרב קיומי“, על שביתה בליגת העל לנשים בשל אי-העברת תקצוב הליגה ממשרד הספורט, 2016

בתמונה הקטנה: מאמנת, באמצע משחק, 2011 (צילום: ברני ארדוב ל”וואלה!”)

רגיל

אבתיהאג’ מוחמד

אבתיהאג’ מוחמד, נולדה ב-1985

היום, לפני 33 שנים, נולדה אבתיהאג’ מוחמד, סייפת אמריקאית, המדורגת נכון להיום שלישית בארה”ב ושמינית בדירוג הבינלאומי. היא המוסלמית-אמריקאית הראשונה שהתחרתה באולימפיאדה כשהיא לובשת חיג’אב, ועם זכייתה בארד בתחרות הקבוצתית באולימפיאדת ריו 2016 הפכה למוסלמית-אמריקאית הראשונה עם מדליה אולימפית. ב-2014 הקימה חברת ביגוד בשם Louella, שמטרתה להביא ביגוד אופנתי ומותאם לנשים דתיות לשוק האמריקאי. היא משמשת כשגרירת ספורט בקהילות מוחלשות במדינות שונות, במסגרת תוכנית של מחלקת המדינה האמריקאית להעצמת נשים וילדות באמצעות ספורט.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך מגזין “טיים ספורט”, 2016 [צילום: דניאל שאה]

בתמונה הקטנה: אבתיהאג’ מוחמד (משמאל) בתחרות סיף מול נציגת צרפת באולימפיאדת ריו 2016, מתוך מאמר ב”הפינגטון פוסט”: “אבתיהאג’ מוחמד לא זכתה היום במדליית זהב, אבל היא זכתה במשהו אפילו יותר גדול” [צילום: פבריס קופריני, גטי אימג’ז]

רגיל

שיין גולד

שיין אליזבת גולד, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה שיין גולד, שחיינית אוסטרלית. ב-1971, בהיותה בת 15 בלבד, שברה את השיא העולמי הראשון שלה, ב-100 מ’ חתירה, והייתה לאישה הראשונה שיורדת מגבול 17 דקות ב-1500 מ’ חתירה. באולימפיאדת מינכן 1972 זכתה ב-5 מדליות אישיות, והייתה לאישה הראשונה – והיחידה עד כה – שהחזיקה בשיאי העולם בחתירה בכל המרחקים, מ-100 מ’ ועד 1500 מ’. מאז פרשה משחייה היא עובדת בחווה, מלמדת רכיבה על סוסים וגלישה ומאמנת שחייה. בחודש שעבר הייתה השורדת האחרונה ב”הישרדות אוסטרליה” – הזוכה המבוגר/ת ביותר בהיסטוריה הבינלאומית של התוכנית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מובילה מדי בוקר קבוצת שחייה בחוף המזרחי של טסמניה (אחד האזורים הקשים לשחייה ולשיט בשל זרמים חזקים מהאוקיינוס השקט)

בתמונה הקטנה: עם אחת ממדליות הזהב שלה, 1972 [מתוך האתר “ביוגרפיות וחיים” (בספרדית)]

רגיל

לילי חנוך

לילי חנוך, 1942-1899

היום, לפני 119 שנים, נולדה לילי חנוך, אתלטית גרמנייה יהודייה. בשנות ה-20 הייתה האתלטית המובילה בגרמניה ושיאנית עולם בתחומי אתלטיקה רבים, בראשם הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, קפיצה לרוחק ומרוץ שליחים. היא גם אימנה את קבוצת הנשים במועדון הכדורגל היהודי “בר כוכבא ברלין”. לאחר עליית הנאצים לשלטון, גורשה חנוך ממועדון הספורט של ברלין שבמסגרתו התאמנה, ומאוחר יותר נאסרה עליה הפעילות הספורטיבית כליל. בספטמבר 1942 נשלחה לגטו ריגה שבלטביה ונרצחה על ידי האיינזצגרופן יחד עם יהודים רבים מהגטו, הקבורים בקבר אחים ביער ליד ריגה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משחקת כדור-יד במסגרת מועדון הספורט של ברלין, מתוך אתר המנציח ספורטאים יהודים בגרמניה

התמונה הקטנה: מתוך כתבה עליה ב”ישראל היום”

רגיל

לינדזי וון

לינדזי קרולין קילדו-וון, נולדה ב-1984

היום, לפני 34 שנים, נולדה לינדזי וון, גולשת אלפינית אמריקאית. היא אלופה אולימפית ואלופת עולם, ונחשבת לגולש/ת האמריקאי/ת המצליח/ה ביותר בכל הזמנים ומהטובות בעולם אי-פעם. וון עלתה על דוכן המנצחות בתחרויות של הגביע העולמי 137 פעמים, 82 מהן כזוכה (ו-4 פעמים כזוכת גביע העולם הכללי!), יותר מכל גולש/ת אחר/ת בכל הזמנים; היא זכתה 3 פעמים ב-3 תארים לעונה אחת, והיא מהגולשות הבודדות בהיסטוריה שזכו בכל חמשת ענפי הסקי האלפיני. ב-2009 ו-2010 זכתה וון בתואר ספורטאית השנה בארצות הברית, וב-2010 זכתה בתואר ספורטאית השנה בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום עבור “Under Armour” (חברת מוצרי ספורט)

בתמונה הקטנה: באולימפיאדת החורף בפיונגצ’אנג, דרום קוריאה, פברואר 2018

רגיל

ברברה באטריק

ברברה באטריק, נולדה ב-1930

היום, לפני 88 שנים, נולדה ברברה באטריק, מתאגרפת בריטית, מחלוצות אגרוף הנשים בעולם. אל מול ביקורות שתיארו אותה כ”מבישה”, “מפלצתית” ו”עלבון לנשיות”, היא החלה ב-1948 להופיע בקרנבלים באירופה ובארה”ב כמתאגרפת, והתמודדה גם מול גברים בקרבות ראווה. במהרה הייתה לאלופת העולם הראשונה באגרוף נשים מקצועני, ואחד הקרבות שבהם השתתפה, בקנדה, היה קרב הנשים הראשון ששודר. ב-1960, בעת הריונה הראשון, פרשה כשהיא בלתי-מנוצחת במשקל זבוב ותרנגול. ב-1989 הקימה את הפדרציה הבינלאומית לאגרוף נשים, וב-2012 הוכנסה להיכל התהילה הבינלאומי לאגרוף.

ויקיפדיה

אתר הפדרציה הבינלאומית לאגרוף נשים (WIBF)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: באטריק עולה לזירה, שנות ה-50
בתמונה הקטנה: באטריק מפגינה כישורי אגרוף גם בגיל 86, מתוך סרטון קצרצר לקידום הסרט הדוקומנטרי “Unladylike”, על מאבקן של נשים להתאגרף

רגיל

קדמברי מוראלי

קדמברי מוראלי ווייד, נולדה ב-1975

היום, לפני 43 שנים, נולדה קדמברי מוראלי, עיתונאית וסופרת הודית, בעיקר בתחום הספורט. בסוף שנות ה-90 החלה לכתוב בעיתונות ההודית, במיוחד על מגדר, פיתוח וסביבה ומדי פעם על ספורט. בין היתר סיקרה את פסגת כדור הארץ של האו”ם ב-1997. ב-2001 עברה לתחום הספורט במשרה מלאה, ובין היתר היא מסקרת את ענף הקריקט בעולם. ב-2005 מונתה לעורכת הראשית של “ספורט אילוסטרייטד הודו” – האדם הצעיר/ה ביותר והאישה הראשונה בתפקיד זה בעיתון ספורט. היא כותבת גם בלוג מצליח על חייה של בתה כילדה עם צרכים מיוחדים, וכן פועלת לקידום נשים בספורט ובקריירות בכלל.

ויקיפדיה

הבלוג שלה על בתה, “תיאטרון הבובות

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם בתה, מתוך עמוד הטוויטר שלה

רגיל

ננסי ליברמן

ננסי אליזבת ליברמן, נולדה ב-1958

היום, לפני 60 שנים, נולדה ננסי ליברמן, כדורסלנית ומאמנת בליגת WNBA ופרשנית ספורט אמריקאית. היא נחשבת לאחת הכדורסלניות הטובות בכל הזמנים, ונכללת בהיכלי התהילה של כדורסל הנשים, של הכדורסל בכלל ושל הספורטאים היהודים. ליברמן קבעה כמה שיאים, שחלקם לא נשברו כבר ארבעה עשורים, כמו הכדורסלנ/ית הצעיר/ה ביותר עם מדליה אולימפית ומספר האסיסטים והריבאונדים לקריירה במכללות. ב-2009 הייתה לאישה הראשונה המאמנת קבוצת כדורסל גברים, כשהחלה לאמן בליגת ה-NBDL החצי-מקצוענית. החל משנת 2000 מוענק פרס שנתי על שמה לכדורסלניות מצטיינות במכללות.

ויקיפדיה

עוד על פרס ננסי ליברמן לכדורסלניות מצטיינות

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עוזרת מאמן בקבוצת “סקרמנטו קינגס”, האישה השנייה בתפקיד אימון בהיסטוריה של ה-NBA

רגיל

שטפני גראף

שטפני מריה (“שטפי”) גראף, נולדה ב-1969

היום, לפני 49 שנים, נולדה שטפני גראף, טניסאית גרמנייה. היא דורגה במקום הראשון בעולם במשך 377 שבועות, יותר מכל שחקן/ית אחר/ת בתולדות הדירוג, והוכתרה כשחקנית הטניס הטובה ביותר במאה ה-20. ב-1988 זכתה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם וגם במדליית זהב אולימפית – היחיד/ה אי פעם שזכתה ב”סלאם המוזהב” בשנה אחת. עד פרישתה ב-1999 זכתה בסה”כ ב-107 תארים ליחידות (22 מהם בטורנירי גראנד סלאם), ו-9 פעמים הוכתרה לשחקנית השנה. כיום היא פעילה ב”ילדים למען מחר”, ארגון שייסדה למען ילדים מאזורי מלחמה ואסון, ובקרן העולמית לשימור חיות בר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אילונה אֵלֶק

אילונה אֵלֶק-שהרר, 1988-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה אילונה אֵלֶק, סייפת הונגרייה ממוצא יהודי, הנחשבת לאחת הסייפות הגדולות בהיסטוריה של הספורט. היא הייתה בת 29 כאשר השתתפה באולימפיאדת ברלין 1936, אשר בה זכתה במדליית הזהב, לצד הלן מאייר, יהודייה גרמנייה שזכתה בכסף, ואלן פרייס, יהודייה אוסטרית שזכתה בארד. היא הייתה בת 45 כשהשתתפה באולימפיאדה האחרונה שלה, הלסינקי 1952, וזכתה בה במדליית כסף. אֵלֶק זכתה בתארים בינלאומיים רבים ברומח, יותר מכל אישה אחרת אי-פעם, באולימפיאדות, באליפויות עולם בסיף ובאליפויות אירופה בסיף – 18 מדליות בסה”כ, 11 מהן זהב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזוכות בתחרות הסיף באולימפיאדת ברלין 1936 (מימין לשמאל) – אילונה אלק, אלן פרייס והלן מאייר (מתוך אתר המשחקים האולימפיים)

רגיל

סיבה ג’ונסון

סיבה ג’ונסון, נולדה ב-1973

היום, לפני 45 שנים, נולדה סיבה ג’ונסון, גולשת סקי אלפיני, שחקנית ומורה לחינוך מיוחד, ילידת איי הבתולה. היא התחרתה לראשונה באולימפיאדת קלגרי בגיל 14 – האדם הצעיר ביותר והשחורה הראשונה (והיחידה עד כה) המתחרה בסקי אלפיני באולימפיאדה. ג’ונסון היא טבעונית מלידה, ומקדישה את מרצה לקידום טבעונות וזכויות בעלי חיים. ב-1989 נפסלה השתתפותה בגביע העולם בסקי לאחר שסירבה, מטעמי מצפון, ללבוש חליפת סקי שכללה צמר ועור, וב-1994 החרימה את אולימפיאדת לילהאמר במחאה על החלטתה של נורווגיה, המדינה המארחת, לחדש את ציד הלווייתנים בשטחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פאני בלנקרס-קואן

פרנסינה (פאני) אלשה בלנקרס-קואן, 2004-1918

היום, לפני 100 שנים, נולדה פאני בלנקרס-קואן, אתלטית הולנדית שכונתה “עקרת הבית המעופפת”, אלופה אולימפית ושיאנית עולם בריצת 100 מ’, 200 מ’, 80 מ’ משוכות ו-100X4 מ’ שליחות, בקפיצה לגובה, בקפיצה לרוחק ובקרב חמש. בניגוד למקובל אז, לא הפסיקה להתחרות גם לאחר נישואיה ולידת ילדיה; ב-1946, רק שישה שבועות לאחר לידת בתה, למשל, זכתה בשתי מדליות זהב באליפות אירופה באתלטיקה. ב-1948 הייתה לאתלטית הראשונה, והיחידה עד כה, שזכתה בארבע מדליות זהב באותה האולימפיאדה. ב-1999 בחרה בה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית ל”אתלטית של המאה העשרים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך דף “היכל התהילה” של פאני בלנקרס-קואן באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF)

בתמונה הקטנה: על הפודיום באולימפיאדת לונדון 1948, לאחר הזכייה במדליית הזהב בריצת 200 מ’ (משמאל אודרי ויליאמסון הבריטית, זוכת מדליית הכסף, ומימין אודרי פטרסון האמריקאית, זוכת מדליית הארד)

רגיל

נאוול אל מוטוואקל

נאוול אל מוטוואקל, נולדה ב-1962

היום, לפני 56 שנים, נולדה נאוול אל מוטוואקל, ספורטאית מרוקאית. באולימפיאדת לוס אנג’לס 1984 נערך לראשונה מקצה נשים במרוץ 400 מ’ משוכות, וכשזכתה בו הייתה לאישה המוסלמית הראשונה ולמרוקאית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית. בכך הפך הספורט לתחום עיסוק אפשרי לנשים מוסלמיות בכל רחבי העולם, והיא הפכה לאייקון עבור דור שלם של נשים מוסלמיות. ב-1993 ייסדה מרוץ שנתי בקזבלנקה, שהפך למרוץ הנשים הגדול ביותר בעולם המוסלמי. מאז 1998 היא חברה בוועד האולימפי הבינלאומי, ואף כיהנה כסגנית נשיא הוועד. ב-2007 מונתה לשרת הספורט של מרוקו.

ויקיפדיה

פייסבוק