עמוד 1
רגיל

קתה קולוויץ

קֵתֵה (שמידט) קוֹלְוִויץ, 1945-1867

היום, לפני 151 שנים, נולדה קתה קולוויץ, אמנית הדפסים, ציירת ופסלת גרמנייה. יצירותיה מהוות כתב אישום חברתי ומבטאות הזדהות עמוקה עם מעמד הפועלים, עם רעבים, עניים, חולים ונפגעי מלחמות, ובמיוחד עם נשים ואמהות. ב-1915 השתתפה בכנס הייסוד של ליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחירות בהאג. בנה פטר נפל במלחה”ע ה-1, ולזכרו פיסלה את מצבת הזיכרון “ההורים האבלים”. ב-1920 הייתה לאישה הראשונה באקדמיה הפרוסית לאמנות. עם עליית המשטר הנאצי, הורחקה מהאקדמיה ויצירותיה הוסרו ממוזיאונים. כיום, מוקדשים לה בגרמניה עשרות בתי ספר לאמנות וארבעה מוזיאונים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “אשה עם בנה המת”, תצריב בציפוי רך, 1903. מתוך אוסף מכון ברבר לאמנויות, אוניברסיטת בירמינגהם

בתמונה הקטנה: קולוויץ עובדת על מודל גבס של פסל מ”סדרת האמהות” (סביבות 1935). מתוך כתבה עליה, “צרותיה של אם“, בעיתון הברלינאי “טגס שפיגל” לציון יום הולדתה ה-150

רגיל

ציונה (ציקי) לוי-לירון

ציונה (ציקי) לוי-לירון, 2010-1927

“חשוב לי מאוד להפיץ את השירים של יהדות ספרד ותימן. השירים הללו אינם פולקלור. אמרתי זאת לאנשי ‘קול ישראל’ אך הם סירבו לקבל את דברי. מדוע כל אמן שמכבד את עצמו שש להשמיע את שיריהם של ביאליק וטשרניחובסקי, ואילו שירים שהלחנתי למילותיו של רבי שלום שבזי הם רק פולקלור? אני רוצה שישמיעו את השירים הללו כשירים ישראליים חדשים ותו לא. אין אלה שירי עדות או שירי שכונה. אני לא מאמינה שיש חשיבות למוצא העדתי. אני מאמינה רק במוסיקה טובה”
(מתוך ריאיון עמה בעיתון “יחד”)

היום, לפני 91 שנים, נולדה ציונה (ציקי) לוי-לירון, אמנית, כותבת ומלחינה ישראלית. בהשראת מזמורי התפילה המסורתיים של יוצאי תימן שליוו את ילדותה בכרם התימנים בתל אביב, היא החלה את דרכה המוזיקלית בגיל 24, כשלמדה לנגן בפסנתר ולימדה ריתמיקה בגני ילדים ובבתי ספר בעיר. בשנות ה-60 החלה להלחין ולערוך מוזיקלית שירי ילדים ומחזות לילדים, והייתה מהראשונות בישראל שהלחינו שירים של משוררי יהדות המזרח וספרד, כמו רבי יהודה הלוי, אבן גבירול ושלום שבזי, שבוצעו ע”י מיטב הזמרים. במקביל עסקה גם באמנות פלסטית, וציוריה הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובחו”ל וזכו בפרסים רבים.

המידע עליה מתוך ראיונות שקיים נעם סמית עם ילדיה, יובל לוי ומאירה קרול, ועם אחותה אסתר, במסגרת פרויקט “מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה“. עוד באתר “פוליטיקלי קוראת”.

פייסבוק

רגיל

אליזבט ויז’ה לֶה בּרֶן

אליזבט לואיז ויז’ה לֶה בּרֶן, 1842-1755

היום, לפני 263 שנים, נולדה אליזבט ויז’ה לֶה בּרֶן, ציירת צרפתייה. היא זכתה לחסותם של רבים מאנשי האצולה של תקופתה, ובראשם מארי אנטואנט מלכת צרפת ויקטרינה הגדולה קיסרית רוסיה, והצליחה להפוך לגדולת ציירי הדיוקנאות בתקופתה ולאחת מגדולי הציירים הצרפתים בכלל. היא הייתה אשת העולם הגדול אשר טיילה לבדה בכל רחבי אירופה, בתקופה שבה זה לא היה מקובל לנשים. היא יצרה מאות ציורים המשלבים את סגנון הרוקוקו עם הנאו-קלאסי, ויצירותיה מוצגות עד היום במוזיאונים החשובים בעולם. זיכרונותיה, שפרסמה ב-1837, מהווים תיעוד בעל חשיבות רבה של חיי האמנים דאז.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עצמי (צבעי שמן), 1800

בתמונה הקטנה: דיוקן עצמי עם בתה (צבעי שמן), 1789

רגיל

אסתר לוריא

אסתר לוריא, 1998-1913

היום, לפני 20 שנים, נפטרה אסתר לוריא, ציירת ישראלית ילידת לטביה. ב-1934 עלתה לארץ, עיצבה תפאורות לתיאטרון העברי ולעדלאידע בת”א וציירה דיוקנאות ונופים. ב-1937 הציגה בקיבוץ גבע את תערוכתה הראשונה. היא הציגה גם באירופה, ולרוע המזל ביקרה שם בעת הכיבוש הנאצי; עבודותיה הוחרמו כ”אמנות יהודית אסורה”, והיא גורשה לגטו קובנה. ציוריה מהתקופה ההיא מהווים תיעוד ייחודי של חיי היומיום היהודיים בגטו ובמחנות. הקהילה היהודית התגייסה לשימור יצירותיה ולהטמנתן, והן מצויות כיום באוספי אמנות של בית לוחמי הגטאות ויד ושם. לוריא המשיכה ליצור ולהציג תערוכות בארץ ובעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עצמי של לוריא בצעירותה

בתמונה הקטנה: לוריא, שנות ה-80

רגיל

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, 1936-1883

היום, לפני 82 שנים, נפטרה זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, נסיכה פרסית, בתו של מלך פרס במחצית השנייה של המאה ה-19. תאג’ א-סלטנה הייתה חלוצה בקידום זכויות נשים באיראן וחברה מייסדת של ארגון הנשים המחתרתי, “האגודה לחירות הנשים”, שפעל למען שוויון מגדרי בראשית המאה ה-20. היא הייתה האישה הראשונה בחצר המלוכה שהסירה את החיג’אב ולבשה בגדים מערביים. היא הייתה גם סופרת, ציירת ואינטלקטואלית, ונהגה לארח בביתה אירועי ספרות מדי שבוע. תוכניות ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטאות רבות, מטהראן ועד הרווארד, מלמדות על חייה, כתיבתה ופועלה הפמיניסטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סופי טויבר-ארפ

סופי הנרייט גרטרוד טויבר-ארפ, 1943-1889

היום, לפני 129 שנים, נולדה סופי טויבר-ארפ, אמנית רב-תחומית שווייצרית, הנחשבת לאחת האמניות החשובות במאה ה-20 בתחום האמנות הקונקרטית. היא הייתה ממייסדות תנועת הדאדא, שקראה תיגר על האמונות והמוסכמות של החברה האירופית שלאחר מלחה”ע ה-1 באמצעות שפה מופשטת במגוון של ז’אנרים אמנותיים. טויבר-ארפ הופיעה בקברט האוונגרדי ע”ש וולטר בריקוד ובשירה, יצרה תיאטרון בובות, הקימה תפאורות, ארגה שטיחי קיר גאומטריים, פיסלה ולימדה עיצוב תלבושות ועיצוב פנים באוניברסיטת ציריך לאמנות. היא האישה היחידה המופיעה כיום על שטר כסף שווייצרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך מיצג באסקונה, שווייץ, 1925

בתמונה הקטנה: פורטרט עצמי עם “ראש דאדא”, 1920

רגיל

אנה מריה ון שורמן

אנה מריה ון שורמן, 1678-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה אנה מריה ון שורמן, אמנית ומלומדת הולנדית-גרמנייה. ון שורמן הייתה מהנשים המשכילות באירופה של המאה ה-17, והיוותה מודל למי שנמשכו לעסוק במגוון תחומים. היא הצטיינה בתחומי מדע שונים, בציור ובפיסול, במוזיקה ובספרות, ודברה 14 שפות, בהן לטינית, יוונית, עברית, ערבית, ארמית ואמהרית, בשל עניינה הרב בתיאולוגיה. ב-1636 הורשתה להשתתף בשיעורים באוניברסיטת אוטרכט כשהיא מוסתרת מאחורי וילון, ובכך הייתה לסטודנטית הראשונה ולימים הוסמכה כמשפטנית. ון שורמן פעלה גם לקידום חינוך לנערות ולנשים וגייסה כספים למטרה זו ברחבי אירופה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דיוקן עצמי

רגיל

קייט מילט

קתרין מוריי “קייט” מילט, 2017-1934

“כשקבוצה אחת שולטת על אחרת, מערכת היחסים ביניהן היא פוליטית. כשהסדר כזה נמשך זמן רב, מתפתחת אידיאולוגיה שמגבה אותו (פאודליזם, גזענות וכיו”ב). כל הציוויליזציות ההיסטוריות הן פטריארכליות, והאידיאולוגיה שלהן היא עליונות גברית […] וזהו אולי כלי הנשק החזק ביותר של הפטריארכיה, האוניברסליות העל-זמנית שלה… היא מבוצרת עדיין בעמדתה משום שהצליחה לגרום לעצמה להיתפס כדבר טבעי.”

היום, לפני 83 שנים, נולדה קייט מילט, סופרת ואמנית אמריקאית, מהאקטיביסטיות והתאורטיקניות הבולטות בפמיניזם הרדיקלי ובגל השני בכלל, מחברת “פוליטיקה מינית” (1970).

ויקיפדיה – קייט מילט

ויקיפדיה – “פוליטיקה מינית”

פייסבוק

רגיל

אליסון בכדל

אליסון בכדל, נולדה ב-1960

היום, לפני 57 שנים, נולדה אליסון בכדל, קריקטוריסטית אמריקאית, אשר עיבוד של רומן גרפי שלה למחזמר זכה בפרס טוני. ב-1983 החלה ליצור את סדרת הקומיקס “לסביות שכדאי להיזהר מהן”, אשר בה נטבע לראשונה המונח “מבחן בכדל”. המבחן בודק אם סרטים וסדרות עלילתיים מקיימים תנאי בסיסי לייצוג נשים: האם יש בהם לפחות סצנה אחת שבה שתי נשים, שיש להן שם פרטי, משוחחות ביניהן על נושא שאינו מערכת יחסים עם גבר? סקירות שונות העלו שרק כ-50% מהסרטים עוברים את המבחן. ב-2014 קבעה קרן הקולנוע האירופית את “מבחן בכדל” כאחד המסננים לסרטים המוגשים לה.

ויקיפדיה – אליסון בכדל

ויקיפדיה – “מבחן בכדל”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קטע מיצירה גרפית של בכדל

רגיל

לי גודי

לי גודי, 1994-1908

היום, לפני 109 שנים, נולדה לי גודי, אמנית פלסטית אמריקאית. לא הרבה ידוע על חייה עד גיל 60, אז הופיעה לפתע על מדרגות המכון לאמנות בשיקגו, החלה למכור את ציוריה לעוברים ושבים, ועל אף היותה חסרת בית הלבושה בבגדים משונים זכתה בהערכתם של אספני אמנות. גודי מכרה את ציוריה ותצלומיה בהצלחה והם הוצגו גם במיטב הגלריות והמוזיאונים, אך היא בחרה להישאר ברחוב, התרחקה מחברת אנשים שאינם אמנים, דחתה כל הצעה לעזרה ולא התעניינה בהכרת הממסד. היא נחשבת לאחת האמניות המוערכות ביותר כיום בשיקגו על ידי אספנים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עצמי, “ללא כותרת”

רגיל

אדמוניה לואיס

אדמוניה ויילדפלאואר לואיס, 1907-1844

היום, לפני 173 שנים, נולדה אדמוניה לואיס, פסלת אמריקאית. היא האישה הראשונה ממוצא אפריקאי וילידי שזכתה לתהילה בינלאומית בעולם האמנות בשל יכולתה לשלב תמות ודימויים אפריקאים וילידיים בפיסול בסגנון נאו-קלאסי. עבודותיה התפרסמו במיוחד במהלך מלחמת האזרחים, כשפיסלה את דיוקנאותיהם של פעילים למען שחרור עבדים. ממכירת יצירותיה אלה הצליחה לחסוך די כסף על מנת לעבור לרומא, ועל דרכונה נכתב: “גברת אדמוניה לואיס היא נערה שחורה שנשלחה לאיטליה לאחר שהפגינה כישרון אדיר כפסלת.” הסטודיו המצליח שלה ברומא הפך לאתר עלייה לרגל לשוחרי אמנות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הא שיאנגנינג

הא שיאנגנינג, 1972-1878

היום, לפני 139 שנים, נולדה הא שיאנגנינג, מהפכנית, פמיניסטית, פוליטיקאית ואמנית סינית ילידת הונג קונג. היא הייתה שותפה בולטת בתנועה המהפכנית של סון יאט-סן, “אבי האומה” של הרפובליקה הסינית. היא נאבקה למען שיווי זכויות מוחלט לנשים כשרה בממשלתו של סון, ארגנה את העצרת הראשונה בסין ליום האישה הבינלאומי ב-1924 והקימה בתי חולים ובתי ספר לנשים. בעתות מלחמה, מול היפנים, ארגנה את פעילותן של נשות הצלב האדום ואת איגוד ההצלה הלאומי. היא הייתה גם ציירת ומשוררת מוערכת, כיהנה בשנות ה-60 כיו”רית איגוד האמנים הסיניים וב-1997 הוקם מוזיאון על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

קרדיט לצילום: Niu Weiyu

רגיל

עדה אייזקס מנקן

עדה אייזקס מנקן, 1868-1835

היום, לפני 182 שנים, נולדה עדה אייזקס מנקן, שחקנית, ציירת ומשוררת אמריקאית. היא פרסמה כ-20 מאמרים וכ-100 שירים, שעסקו בעיקר במערכות יחסים ובמיניות חופשית וכן במאבקן של נשים למצוא מקום בעולם ובסוגיות פוליטיות שונות. יצירתה לא זכתה לפרסום רב בחייה, ועיקר פרסומה בא בשל אורח חייה הבוהמייני והופעותיה הסנסציוניות בתיאטראות ברחבי ארה”ב ואירופה, כמי שהופיעה על הבמה בעירום לכאורה במחזה “מזפה” והייתה לשחקנית בעלת השכר הגבוה ביותר בזמנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ניקי דה סן פאל

קתרין מארי-אנייס “ניקי” דה סן פאל, 2002-1930

היום, לפני 15 שנים, נפטרה ניקי דה סן פאל, פסלת, ציירת ויוצרת סרטים צרפתייה-אמריקאית, מהאמניות הבודדות שיצרו פסלי ענק. סן פאל דיברה רבות, באופן בוטה וגלוי, על סוגיות פוליטיות וחברתיות רבות, כמו המלחמה באלג’יריה, המאבק באיידס והגל השני של הפמיניזם, ועמדותיה באו לידי ביטוי גם ביצירותיה. פסליה מסדרת “נאנאס”, למשל, חגגו את הגוף הנשי ומחו כנגד ההסללה המגדרית של נשים כאמהות, מכשפות או פרוצות. פסליה המוכרים ביותר בישראל הם “הגולם” (“המפלצת”) בגן רבינוביץ’ וגן הפסלים “תיבת נח” בגן החיות התנ”כי שבירושלים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לאורה ווילר וורינג

לאורה ווילר וורינג, 1948-1887

היום, לפני 130 שנים, נולדה לאורה ווילר וורינג, אמנית ומחנכת אפרו-אמריקאית. היא התפרנסה בדוחק כמורה לאמנות ולמוזיקה, עד שב-1914 זכתה במלגה ללימודי אמנות באירופה. בפריז של שנות ה-20 ציירה בגני לוקסמבורג, חקרה את היצירות במוזיאון הלובר וספגה את תרבות האמנים הפריזאים. ב-1927 השתתפה בתערוכה הראשונה בארה”ב של אמנות אפרו-אמריקאית, שם נשכרה גם כדי לצייר פורטרטים של אפרו-אמריקאים בולטים ובחרה כמה דמויות מהרנסאנס של הארלם. וורינג גם כתבה ואיירה סיפורים שהתפרסמו בכתב-העת של האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן של אנה וושינגטון דרי, שציירה וורינג ב-1927

רגיל

מאקיקו פוטאקי

מאקיקו פוטאקי, 2016-1958

היום, לפני שנה, נפטרה מאקיקו פוטאקי, אנימטורית יפנית. היא נודעה במיוחד בשל עבודתה עבור סטודיו ג’יבלי במשך יותר מ-30 שנים, שבמסגרתה יצרה אנימה עבור כל סרטיו של הבמאי הייאו מיאזאקי, החל מ”הנסיכה מעמק הרוחות” ב-1984. סרטי האנימה הידועים ביותר שלה הם “השכן הקסום שלי טוטורו”, “הנסיכה מונונוקי”, “המסע המופלא” (זוכה פרס אוסקר), “הטירה הנעה” וכן העיבוד הקולנועי של המאנגה “אקירה” של קצוהירו אוטומו, שהפך במהרה לסרט פולחן והיווה השראה לסרטים רבים כציון דרך במדיום האנימה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פריים מתוך הסרט “המסע המופלא”

רגיל

גלאדיס רוקמור דיוויס

גלאדיס רוקמור דיוויס, 1967-1901

היום, לפני 116 שנים, נולדה גלאדיס רוקמור דיוויס, אמנית אמריקאית. בתחילת הקריירה שלה הופיעו עבודותיה בקטלוגים מסחריים ובמגזיני אופנה מובילים, ובמהרה נשכרה כמעצבת גרפית עבור משרד פרסום גדול בשיקגו, שם הייתה האישה הראשונה בחברה. בשנות ה-40 החליטה לפרוש מעבודתה המסחרית ולהתמקד באמנות. היא זכתה בפרסים רבים, יצירותיה הוצגו במיטב הגלריות והמוזיאונים בארה”ב, והביקורות אף כינו אותה “פלא העשור של האמנות האמריקאית”. במהלך מלחה”ע ה-2 תרמה יצירות למימון המאמץ המלחמתי, וב-1957 תרמה יצירות לקרן החירום של האו”ם לילדים (יוניסף).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עצמי

בתמונה הקטנה: צילום של רוקמור דיוויס מציירת, פורסם במגזין לייף ב-1943

רגיל

אדי באלו

אדי לוסיה באלו, 1916-1838

היום, לפני 179 שנים, נולדה אדי באלו, סופרג’יסטית, משוררת, ציירת, סופרת ומרצה אמריקאית. במהלך מלחמת האזרחים בארה”ב עבדה כאחות במחנה של צבא האיחוד, ולימים כתבה שירים רבים על חוויותיה במהלך המלחמה והטיפול בפצועים. היא פעלה רבות למען “חסרי המזל” ו”נשים שסררו” וכן למען רפורמה בבתי הסוהר. היא הייתה כותבת ומרצה בולטת בתנועה הספיריטואליסטית ובתנועה הסופרג’יסטית. באלו הייתה בין המנהיגות שב-1872 הגישו לקונגרס עצומה, החתומה ע”י 45,000 נשים הדורשות את זכותן להצביע, ושתמכו במועמדותה ההיסטורית של ויקטוריה וודהול על נשיאות ארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רוז אוניל

רוז ססיל אוניל, 1944-1874

היום, לפני 73 שנים, נפטרה רוז אוניל, מאיירת אמריקאית. ב-1896 פורסמו איוריה לראשונה במגזין, ובכך הייתה לקריקטוריסטית הראשונה שיצירותיה יצאו לאור בארה”ב. דמויות הקומיקס הפופולרי “קיופיז”, שיצרה החל מ-1909, יוצרו גם כבובות, נעשו פופולריות במיוחד והפכו לאחד מסוגי הצעצועים הראשונים ששווקו באופן המוני. בזכות הצלחתם של הקומיקס והבובות הייתה למאיירת בעלת השכר הגבוה ביותר בעולם בתקופתה. אוניל כתבה גם רומנים וספרי שירה, הציגה פסלים וציורים בתערוכות, הייתה פעילה בתנועה הסופרג’יסטית והיוותה מודל ל”אישה החדשה” המשכילה, המודרנית והחופשייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריה סיבילה מריאן

מריה סיבילה מריאן, 1717-1647

היום, לפני 370 שנים, נולדה מריה סיבילה מריאן, מאיירת מדעית וחוקרת טבע גרמנייה, חלוצת המחקר האנטומולוגי, אשר תרמה לייסוד הבוטניקה והזואולוגיה המודרניות. היא כתבה ספר לימוד שבו תיארה את חקירותיה בטבע על הפיכת זחלים לפרפרים ואת העובדות הרבות שגילתה בנוגע לחייהם של חרקים. בספרה מ-1675, “ספר הפרחים החדש”, שילבה גם איורים של צמחים וחרקים והייתה הראשונה להציע להם קטלוג. ב-1701 פרסמה את “מטמורפוזה של חרקים בסורינאם”, ספר שגילה לאירופים לראשונה את המגוון המדהים של יערות הגשם, ועודנו מפורסם בחוגים מדעיים (נערך ועודכן לאחרונה ב-2016).

ויקיפדיה

פייסבוק