עמוד 1
רגיל

אווה קירי

אווה דניס קירי לבואיס, 2007-1904

היום, לפני 113 שנים, נולדה אווה קירי, סופרת, עיתונאית ופסנתרנית צרפתייה-אמריקאית. החל מגיל 20 ניגנה בקונצרטים ועבדה כעיתונאית. בתחילה כתבה בעיקר על אמנות, מוזיקה ותיאטרון, אך עם פרוץ מלחה”ע ה-2 הצטרפה לכוחות צרפת החופשית ופרסמה דיווחים מצפון אפריקה, מברית המועצות ומאסיה ככתבת צבאית. ספריה – “מאדאם קירי”, הביוגרפיה של אמה, ו”מסע בין לוחמים”, על חוויותיה מהחזיתות השונות – היו לרבי-מכר עולמיים. היא שימשה יועצת לענייני נשים בממשלת דה-גול, ייעצה למזכיר הראשון של נאט”ו ופעלה במסגרת יוניס”ף למען אמהות וילדים נזקקים במדינות מתפתחות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מארי, איירין ואווה קירי עם העיתונאית מארי מלוני, ארה”ב 1920

רגיל

ג’וסלין קלמנסיה

ג’וסלין אנדראה קלמנסיה, 2011-1952

“אנחנו, בני האנטילים, צריכים לתרגם כל הזמן. לקרוא ולכתוב בשפה זרה… [לעשות] סינתזה תרבותית, לחשוב בשפה אחרת ולהרגיש בשפה שלנו” – ג’וסלין קלמנסיה (נולדה היום, לפני 65 שנים), סופרת, לשונאית ופמיניסטית ילידת קוראסאו. היא פעלה לקידום התרבות והשפה הקריאולית פפיאמנטו, שפתם של צאצאי העבדים האפריקאים באיים הקאריביים ארובה, בונייר וקוראסאו, עד שב-2007 סוף-סוף הכיר השלטון ההולנדי בשפה כשפה רשמית. קלמנסיה פעלה רבות גם למען השמעת קולן של נשים קאריביות ולמען עצמאות האי קוראסאו, אשר ב-2010 זכה למעמד אוטונומי ונפרד מהאנטילים ההולנדיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מדלן דה-סקודרי

מדלן דה-סקודרי, 1701-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה מדלן דה-סקודרי, סופרת ואשת תרבות צרפתייה, מהדמויות המובילות ברנסאנס הצרפתי ובסלונים הספרותיים של פריז. בתחילה פרסמה את חיבוריה תחת שמו של אחיה, המחזאי ג’ורג’ דה-סקודרי, ואחד מהם – “ארטמן, או כורש הגדול” – נודע כרומן הארוך ביותר שפורסם אי-פעם והוא כולל כ-2.1 מיליון מילים. ב-1652 ייסדה בפריז חוג ספרותי משלה, אשר בו הנהיגה שיח המעדיף דיאלוג על פני נאום וקונצנזוס על פני ויכוח, והפכה לסופרת המפורסמת ביותר בדורה. בחיבוריה הציבה נשים כגיבורות וכמובילות שיח, עודדה השכלה לנשים והתנגדה למוסד הנישואין.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה מריה ון שורמן

אנה מריה ון שורמן, 1678-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה אנה מריה ון שורמן, אמנית ומלומדת הולנדית-גרמנייה. ון שורמן הייתה מהנשים המשכילות באירופה של המאה ה-17, והיוותה מודל למי שנמשכו לעסוק במגוון תחומים. היא הצטיינה בתחומי מדע שונים, בציור ובפיסול, במוזיקה ובספרות, ודברה 14 שפות, בהן לטינית, יוונית, עברית, ערבית, ארמית ואמהרית, בשל עניינה הרב בתיאולוגיה. ב-1636 הורשתה להשתתף בשיעורים באוניברסיטת אוטרכט כשהיא מוסתרת מאחורי וילון, ובכך הייתה לסטודנטית הראשונה ולימים הוסמכה כמשפטנית. ון שורמן פעלה גם לקידום חינוך לנערות ולנשים וגייסה כספים למטרה זו ברחבי אירופה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דיוקן עצמי

רגיל

שקונטולה דווי

שקונטולה דווי, 2013-1929

היום, לפני 88 שנים, נולדה שקונטולה דווי, גאונת חישוב וסופרת הודית. “המחשב האנושי” הציגה את יכולות החישוב שלה ברחבי העולם החל מגיל שלוש, לאחר שאביה, איש קרקס וקוסם, הבחין בכישרונה כשניסה ללמדה תעלול קלפים. ב-1982 נרשמה בספר השיאים של גינס כמי שהצליחה לכפול שני מספרים בני 13 ספרות תוך 28 שניות בלבד. ספרה על טכניקות לביצוע פעולות חישוב במהירות עודנו מודפס. בנוסף כתבה נובלות וגם ספרי חידות, אסטרולוגיה ובישול. בעקבות נישואיה להומוסקסואל ערכה מחקר ראשון מסוגו בהודו, וב-1977 פרסמה את “עולמם של ההומוסקסואלים”, ספר פורץ דרך ביחסו המקבל.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

מרי סידני, רוזנת פמברוק

מרי סידני הרברט, רוזנת פמברוק, 1621-1561

היום, לפני 456 שנים, נולדה מרי סידני, רוזנת פמברוק שבאנגליה, סופרת, משוררת ופטרונית של האמנויות. כמי שהתחנכה על פי המסורת ההומניסטית, היו לה הבנה טובה של תאולוגיה ושל קלאסיקות ויכולת לפרש טקסטים מקוריים, והיא הייתה לאחת הנשים האנגליות הראשונות שזכו למוניטין על יצירות בתחומי הספרות והשירה, ותרגומיה למזמורי תהלים השפיעו רבות על התפתחות השירה האנגלית דאז. ביתה, שאירח חוג סלון של ספרות ושירה, נחשב ל”גן עדן למשוררים”. תיאוריות ולפיהן מאחורי זהותו של שייקספיר עמדה למעשה אגודה סודית של פוליטיקאים ואצילים, מזכירות את מרי סידני כחלק מהחבורה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אֶליף שאפאק

אֶליף שאפאק, נולדה ב-1971

“אני מעוניינת להראות את הדברים המשותפים לנו כבני אדם, החולקים את אותו כדור ואת אותם כאבים ושמחות, ולא להערים עוד אבנים בחומות מדומיינות בין תרבויות, דתות וקבוצות אתניות” – אֶליף שאפאק (נולדה היום, לפני 46 שנים), סופרת ופובליציסטית טורקייה פופולרית ורבת השפעה. בספריה היא משלבת מסורות של מספרי סיפורים ממזרח וממערב, המשקפים אידיאלים של רב-תרבותיות וקוסמופוליטיות. כפמיניסטית היא עוסקת רבות בקידום שוויון מגדרי, חופש ביטוי וזכויות להט”ב, מיעוטים ומהגרים בטורקיה ובעולם בכלל וקוראת לסולידריות נשית גלובלית.

ויקיפדיה

שיחת TED של שאפאק על “הפוליטיקה של הספרות” (עם כתוביות בעברית)

שיחת TED של שאפאק על “כוחה המהפכני של חשיבה שונה

פייסבוק 

רגיל

ז’קלין כהנוב

ז’קלין כהנוב (שוחט), 1979-1917

היום, לפני 38 שנים, נפטרה ז’קלין כהנוב, סופרת ופובליציסטית ישראלית ילידת קהיר. נדודיה בין קהילות שונות, לצד מוסלמים, יהודים ונוצרים, ערבים ואירופים, הולידו אצל כהנוב תפיסת עולם רב-תרבותית ואמונה בצורך באלוהות נשית, שתאפשר את קיומן של תרבויות ודתות שונות זו לצד זו. כהנוב האמינה כי הספרות היא כלי מהותי לשימור ייחוד תרבותי ולבחינת זהויות שונות, ועסקה בכתיבתה רבות בנושאים פמיניסטיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים; במיוחד התעמתה עם ההתנשאות של המערב כלפי המזרח ועם ההפנמה המזרחית של נקודת המבט הזו וקראה תיגר על “כור ההיתוך” הישראלי.

ויקיפדיה

פייסבוק 

רגיל

אמנדה ג’ונס

אמנדה תאודוזיה ג’ונס, 1914-1835

היום, לפני 182 שנים, נולדה אמנדה ג’ונס, סופרת, משוררת וממציאה אמריקאית. היא הוציאה לאור במהלך חייה חמישה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה, וכן פרסמה עשרות שירים בכתבי עת שונים, והושפעה רבות מתנועת הספיריטואליזם. ב-1872 פיתחה שיטה ליצירת ואקום בשימורי מזון, הידועה כ”תהליך ג’ונס”, ורשמה על שמה חמישה פטנטים המשתמשים בשיטה זו. ב-1880 רשמה פטנט על המצאה נוספת – מבער שמן. כתומכת נלהבת של זכויות נשים וכסופרג’יסטית, ייסדה ב-1890 חברה לשימורי מזון שהעסיקה נשים בלבד, על מנת שתהווה מעין בית ספר לעסקים עבור נשים בתעשייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי דאלי

מרי דאלי, 2010-1928

“אני יודעת שאיענש באותה מידה אם אהיה רק טיפ-טיפונת פמיניסטית או אם אלך עד הסוף. אז אני כבר הולכת עד הסוף” – מרי דאלי (נולדה היום, לפני 89 שנים), פילוסופית ותיאולוגית אמריקאית, לסבית ופמיניסטית רדיקלית. בספריה בחנה איך ניתן להתגבר על האנדרוצנטריות שבדתות המערב ולנכס מחדש תגיות פטריארכליות כמו “מכשפה” ו”משוגעת”. היא נודעה כמי שסירבה לקבל סטודנטים גברים לקורסים שלה במגדר כי לדבריה, “כשנשים נמצאות בכיתה עם גברים צעירים, הן שותקות כל הזמן. צוחקים עליהן אם יש להן רעיונות יוצאי דופן. הן חייבות להיות סקסיות; ואז, הן לא יכולות לחשוב באמת.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ימימה אבידר-טשרנוביץ

ימימה אבידר-טשרנוביץ, 1998-1909

היום, לפני 108 שנים, נולדה ימימה אבידר-טשרנוביץ, אשת חינוך וסופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 1984. היא ניהלה בתי ספר וגני ילדים עירוניים בתל אביב, שהיוו דוגמה לחלוציות חינוכית בהקניית ערכים לאומיים וחברתיים. במקביל כתבה הצגות ילדים עבור “הבימה” ועיבדה תסכיתי רדיו לילדים, תרגמה לעברית קלאסיקות כמו “הקוסם מארץ עוץ”, “פינוקיו”, “עליסה בארץ הפלאות” ואגדות אנדרסן, וכתבה יותר מ-40 ספרים לילדים ולנוער, בהם “גן-גני”, שנועד ללמד הורים ופעוטות על חגי ישראל ומנהגיהם, ו”שמונה בעקבות אחד”, שנבחר בשנת היובל לספר האהוב ביותר על ילדי הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם חברי “החוג הזקן” ב-1928 (גרעין של תנועת “החוגים” שקם בקרב תלמידי גימנסיה הרצליה, והיה לימים לתנועת הנוער החלוצית “המחנות העולים”), ימימה אבידר-טשרנוביץ במרכז השורה העליונה

רגיל

יהודית הררי

יהודית (איזנברג) הררי, 1979-1885

היום, לפני 132 שנים, נולדה יהודית הררי, מורה, גננת וסופרת ישראלית, מחלוצות החינוך המיוחד בארץ, ממייסדי תל אביב והסתדרות המורים וחברת מועצת “הבימה”. בספרה “אישה ואם בישראל: מתקופת התנ”ך עד שנת העשור למדינת ישראל” (1958) כתבה “על נשי-ישראל שלקחו חלק פעיל בחיי האומה. […] על האישה היהודית שהאירה את בית ישראל במחשכי הגלות, על הנשים שהשתתפו בבנין מולדתנו, בהחייאת לשוננו, בהפרחת שממותינו, בהגנה על אדמותינו […]. רבים בעמנו וביחוד הנשים אינם יודעים הרבה על חיי האישה הישראלית, ומקוה אני שמספר זה ילמדו להכיר את אחיותיהם ואימותיהם.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום הנראוּת הביסקסואלית: סַאפְּפוֹ

יום הנראוּת הביסקסואלית

היום, 23 בספטמבר, מצוין מאז 1999 יום הנראוּת הביסקסואלית. החגיגה של ביסקסואליות בפרט, בניגוד לאירועים להט”ביים באופן כללי, מהווה תגובה לדעות הקדומות ולדחיקה לשוליים של א/נשים ביסקסואלים/ות הן בקהילה ה”סטרייטית” והן בקהילת הלהט”ב. הוגות היום טוענות שמאז מהומות סטונוול, הקהילה ההומו-לסבית גדלה בכוחה הפוליטי ובנראותה, בעוד הקהילה הביסקסואלית היא עדיין בלתי-נראית מבחינות רבות – ובראשן, הנטייה החברתית לסווג א/נשים כ”סטרייטים/ות” או “גייז” לפי המגדר הנתפס של בני/ות זוגם/ן. היום קורא אפוא לחברי וחברות הקהילה הביסקסואלית ולתומכיהם/ן ותומכותיהם/ן להכיר ולחגוג את ההיסטוריה הביסקסואלית, התרבות הביסקסואלית ואת כל הביסקסואלים/ות שבקרבתם/ן.

ויקיפדיה – יום הנראות הביסקסואלית

 

סַאפְּפוֹ, בת המאה ה-7 לפנה”ס

“אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁמִּסְּעָרָה גְּדוֹלָה מֵגִיחַ פִּתְאוֹם יוֹם נִפְלָא?” – סַאפְּפוֹ, משוררת לירית בת המאה השביעית לפנה”ס, מהאי לסבוס שביוון. תחכומה הלשוני, אוצר המילים הרחב שלה, משפטיה הפסטורליים ותיאוריה את רגשותיה ורצונותיה זיכו אותה במקום של כבוד בשירה היוונית והאוניברסלית, ואפלטון כינה אותה “המוזה העשירית”. חלק משירי האהבה שכתבה מוקדשים לנשים, ולכן נחשבה ללסבית; המושג “לסבית” עצמו מקושר לשם האי שבו גרה, לסבוס. אולם סאפפו כתבה שירה ארוטית גם על גברים, ואין ראיות היסטוריות לגבי העדפותיה המגדריות, ועל כן היא מסמלת עבור רבים ורבות מחיקה ביסקסואלית.

ויקיפדיה – סאפפו

הציטוט הוא פרגמנט מתוך שירה “שיר האחים”; ערך ותרגם מיוונית עתיקה: שמעון בוזגלו

באתר של בוזגלו אפשר לקרוא כמה משיריה, שיצאו לאור בספר “מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו” (אבן חושן, 2009)

 

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרט מתוך מוזאיקה ששמה של סאפפו מופיע עליה, ספרטה, מאה 4-3 לספירה

בתמונה הקטנה: “סאפפו וארינה בגן במיטילנה”, צייר סימון סולומון, 1864

רגיל

צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה

צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה, נולדה ב-1977

היום, לפני 40 שנים, נולדה צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה, סופרת, פמיניסטית ופעילה חברתית ניגרית. ספרה הראשון “היביסקוס סגול”, העוסק במורשת הקולוניאלית והקתולית בניגריה בתקופת ההפיכה הצבאית באמצע המאה ה-20, זכה בפרס חבר העמים הבריטי והיה מועמד לפרסים נחשבים רבים, ביניהם פרס אורנג’ ופרס בוקר. ספרה הרביעי “אמריקנה”, העוסק בהגירה ובקונפליקט הגזעי בארה”ב, נבחר ע”י הניו יורק טיימס לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר לשנת 2013. ספריה של אדיצ’יה, העוסקים כולם בהשמעת קולן של תרבויות שהושתקו, זכו לשבחי הביקורת ותורגמו לכ-30 שפות (כולל עברית).

ויקיפדיה

פייסבוק

שיחת ה-TED שלה על “הסכנה שבסיפור יחיד” (עם כתוביות בעברית)

שיחת ה-TED שלה על כך ש”כולנו צריכות להיות פמיניסטיות

רגיל

קייט מילט

קתרין מוריי “קייט” מילט, 2017-1934

“כשקבוצה אחת שולטת על אחרת, מערכת היחסים ביניהן היא פוליטית. כשהסדר כזה נמשך זמן רב, מתפתחת אידיאולוגיה שמגבה אותו (פאודליזם, גזענות וכיו”ב). כל הציוויליזציות ההיסטוריות הן פטריארכליות, והאידיאולוגיה שלהן היא עליונות גברית […] וזהו אולי כלי הנשק החזק ביותר של הפטריארכיה, האוניברסליות העל-זמנית שלה… היא מבוצרת עדיין בעמדתה משום שהצליחה לגרום לעצמה להיתפס כדבר טבעי.” – קייט מילט (נולדה היום, לפני 83 שנים), סופרת ואמנית אמריקאית, מהאקטיביסטיות והתאורטיקניות הבולטות בפמיניזם הרדיקלי ובגל השני בכלל, מחברת “פוליטיקה מינית” (1970).

ויקיפדיה – קייט מילט

ויקיפדיה – “פוליטיקה מינית”

פייסבוק

רגיל

פלורנס דיקס

פלורנס אמיליה דיקס, 1959-1864

היום, לפני 153 שנים, נולדה פלורנס דיקס, מורה וסופרת קנדית. ב-1918, לאחר ארבע שנות מחקר וכתיבה, שלחה להוצאה לאור “מקמילן” את ספרה, “הרשת של הרומן העולמי”, המתעד את ההיסטוריה של העולם תוך הדגשת תרומתן של נשים. כעבור כחצי שנה קיבלה דחייה. כשקראה את “דברי ימי עולם” של הרברט ג’ורג’ ולס, שיצא לאור ב-1920 באותה הוצאה, הבחינה בדמיון ברור בינו לבין ספרה. היא תבעה את ההוצאה ואת ולס אך הפסידה, וכך גם בביהמ”ש לערעורים ולבסוף גם בביהמ”ש העליון בלונדון. רבים כיום מאמינים כי בתי המשפט זלזלו בה בשל מגדרה וכי ללא ספק נעשה פלגיאט.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיקס מימין

רגיל

וירג’יניה וייאחו

וירג’יניה וייאחו גארסיה, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה וירג’יניה וייאחו, סופרת, עיתונאית ומנחת טלוויזיה קולומביאנית. היא קיבלה מקלט פוליטי בארה”ב לאחר שהעידה בתיק הרצח של המועמד לנשיאות לואיס קרלוס גלן והביאה להרשעתו של שר המשפטים אלברטו סנטופימיו, שפעל כשותפו של פבלו אסקובר, מסוחרי הסמים האכזריים, העשירים והחזקים בהיסטוריה. היא העידה גם על תפקיד צבאו של אסקובר בטבח בבית המשפט בבוגוטה ב-1985, שבו נרצחו יותר ממאה אנשים, ביניהם 11 שופטי ביהמ”ש העליון. ספרה על יחסיה עם אסקובר ועל הקשרים בין השלטון לקרטלי הקוקאין עמד בראש רשימת רבי-המכר הן בארה”ב והן בקולומביה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: וייאחו לצד פבלו אסקובר

רגיל

דיאנה ניאד

דיאנה ניאד, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה דיאנה ניאד, שחיינית מים פתוחים, סופרת, עיתונאית ומרצה אמריקאית. היא קבעה כמה שיאי עולם בשחייה במים פתוחים, וב-2013, בגיל 64, הייתה הראשונה – והיחיד/ה עד כה – ששחתה מהוואנה שבקובה לפלורידה שבארה”ב, מרחק של 177 ק”מ, ללא סנפירים וללא כלוב הגנה נגד כרישים, במשך כ-53 שעות. זה היה ניסיונה החמישי; ניסיונות קודמים שלה הופסקו בשל כאבים בכתף, התקף אסטמה, התקפה של נחיל מדוזות מהזן הארסי ביותר באוקיינוס וסופת ברקים. ניאד סיפרה בריאיון כי ב-1964 נאנסה על ידי מאמן קבוצת השחייה שלה בתיכון מספר רב של פעמים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ניאד מציגה את הצלקות שהותיר בה נחיל המדוזות הארסיות, צילמה קתרין אופי (Catherine Opie)

רגיל

אִסמת חופתאי

אִסמת חופתאי, 1991-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה אִסמת חופתאי, סופרת הודית מוסלמית פורצת דרך, שנודעה באופייה העשוי לבלי חת ובאידיאולוגיה הפמיניסטית שלה. בכתביה עסקה חופתאי בנושאים פמיניסטיים שונים, במיניות נשית, בגינונים מעמדיים ובקונפליקטים רבים נוספים המאפיינים את החברה ההודית המודרנית. רבים מכתביה צונזרו במזרח אסיה בשל עמדותיה המהפכניות בנוגע לנשים ובנוגע לדת. בסגנונה הבוטה השמיעה את קולם של המושתקים והמושתקות, והיוותה השראה לדור שלם של כותבות, קוראות ואינטלקטואליות בשפת האורדו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לנה קיכלר-זילברמן

לנה קיכלר-זילברמן, 1987-1910

היום, לפני 30 שנים, נפטרה לנה קיכלר-זילברמן, מורה וסופרת ישראלית ילידת פולין, מומחית לפסיכולוגיה ולחינוך, אשר בתום מלחה”ע ה-2 אספה יותר ממאה ילדים יתומים ניצולי שואה, בגילאי 15-3, ששהו בבית הוועד היהודי בקרקוב במצב גופני ונפשי ירוד. היא הקימה עבורם בית בעיירת הנופש זאקופנה, הייתה להם לאם חלופית, טיפלה בהם ושיקמה אותם. התקפות אנטישמיות אילצו אותה לברוח וב-1948 עלתה איתם לישראל. היא פרסמה את סיפורם בספרה “מאה ילדים שלי”, שראה אור בשנת 1959 והיה רב-המכר הראשון בארץ שתיאר את קורותיהם של נשים וילדים בתקופת השואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם ילדות ניצולות בזמן ששהו בבית מחסה בצרפת

בתמונה הקטנה: מפגש כמה עשרות מ”מאה הילדים” בבית לוחמי הגטאות, יוני 2010

(שתי התמונות מתוך האוסף של בית לוחמי הגטאות)