עמוד 1
רגיל

אמנדה ג’ונס

אמנדה תאודוזיה ג’ונס, 1914-1835

היום, לפני 182 שנים, נולדה אמנדה ג’ונס, סופרת, משוררת וממציאה אמריקאית. היא הוציאה לאור במהלך חייה חמישה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה, וכן פרסמה עשרות שירים בכתבי עת שונים, והושפעה רבות מתנועת הספיריטואליזם. ב-1872 פיתחה שיטה ליצירת ואקום בשימורי מזון, הידועה כ”תהליך ג’ונס”, ורשמה על שמה חמישה פטנטים המשתמשים בשיטה זו. ב-1880 רשמה פטנט על המצאה נוספת – מבער שמן. כתומכת נלהבת של זכויות נשים וכסופרג’יסטית, ייסדה ב-1890 חברה לשימורי מזון שהעסיקה נשים בלבד, על מנת שתהווה מעין בית ספר לעסקים עבור נשים בתעשייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרי דאלי

מרי דאלי, 2010-1928

“אני יודעת שאיענש באותה מידה אם אהיה רק טיפ-טיפונת פמיניסטית או אם אלך עד הסוף. אז אני כבר הולכת עד הסוף” – מרי דאלי (נולדה היום, לפני 89 שנים), פילוסופית ותיאולוגית אמריקאית, לסבית ופמיניסטית רדיקלית. בספריה בחנה איך ניתן להתגבר על האנדרוצנטריות שבדתות המערב ולנכס מחדש תגיות פטריארכליות כמו “מכשפה” ו”משוגעת”. היא נודעה כמי שסירבה לקבל סטודנטים גברים לקורסים שלה במגדר כי לדבריה, “כשנשים נמצאות בכיתה עם גברים צעירים, הן שותקות כל הזמן. צוחקים עליהן אם יש להן רעיונות יוצאי דופן. הן חייבות להיות סקסיות; ואז, הן לא יכולות לחשוב באמת.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ימימה אבידר-טשרנוביץ

ימימה אבידר-טשרנוביץ, 1998-1909

היום, לפני 108 שנים, נולדה ימימה אבידר-טשרנוביץ, אשת חינוך וסופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 1984. היא ניהלה בתי ספר וגני ילדים עירוניים בתל אביב, שהיוו דוגמה לחלוציות חינוכית בהקניית ערכים לאומיים וחברתיים. במקביל כתבה הצגות ילדים עבור “הבימה” ועיבדה תסכיתי רדיו לילדים, תרגמה לעברית קלאסיקות כמו “הקוסם מארץ עוץ”, “פינוקיו”, “עליסה בארץ הפלאות” ואגדות אנדרסן, וכתבה יותר מ-40 ספרים לילדים ולנוער, בהם “גן-גני”, שנועד ללמד הורים ופעוטות על חגי ישראל ומנהגיהם, ו”שמונה בעקבות אחד”, שנבחר בשנת היובל לספר האהוב ביותר על ילדי הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם חברי “החוג הזקן” ב-1928 (גרעין של תנועת “החוגים” שקם בקרב תלמידי גימנסיה הרצליה, והיה לימים לתנועת הנוער החלוצית “המחנות העולים”), ימימה אבידר-טשרנוביץ במרכז השורה העליונה

רגיל

יהודית הררי

יהודית (איזנברג) הררי, 1979-1885

היום, לפני 132 שנים, נולדה יהודית הררי, מורה, גננת וסופרת ישראלית, מחלוצות החינוך המיוחד בארץ, ממייסדי תל אביב והסתדרות המורים וחברת מועצת “הבימה”. בספרה “אישה ואם בישראל: מתקופת התנ”ך עד שנת העשור למדינת ישראל” (1958) כתבה “על נשי-ישראל שלקחו חלק פעיל בחיי האומה. […] על האישה היהודית שהאירה את בית ישראל במחשכי הגלות, על הנשים שהשתתפו בבנין מולדתנו, בהחייאת לשוננו, בהפרחת שממותינו, בהגנה על אדמותינו […]. רבים בעמנו וביחוד הנשים אינם יודעים הרבה על חיי האישה הישראלית, ומקוה אני שמספר זה ילמדו להכיר את אחיותיהם ואימותיהם.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום הנראוּת הביסקסואלית: סַאפְּפוֹ

יום הנראוּת הביסקסואלית

היום, 23 בספטמבר, מצוין מאז 1999 יום הנראוּת הביסקסואלית. החגיגה של ביסקסואליות בפרט, בניגוד לאירועים להט”ביים באופן כללי, מהווה תגובה לדעות הקדומות ולדחיקה לשוליים של א/נשים ביסקסואלים/ות הן בקהילה ה”סטרייטית” והן בקהילת הלהט”ב. הוגות היום טוענות שמאז מהומות סטונוול, הקהילה ההומו-לסבית גדלה בכוחה הפוליטי ובנראותה, בעוד הקהילה הביסקסואלית היא עדיין בלתי-נראית מבחינות רבות – ובראשן, הנטייה החברתית לסווג א/נשים כ”סטרייטים/ות” או “גייז” לפי המגדר הנתפס של בני/ות זוגם/ן. היום קורא אפוא לחברי וחברות הקהילה הביסקסואלית ולתומכיהם/ן ותומכותיהם/ן להכיר ולחגוג את ההיסטוריה הביסקסואלית, התרבות הביסקסואלית ואת כל הביסקסואלים/ות שבקרבתם/ן.

ויקיפדיה – יום הנראות הביסקסואלית

 

סַאפְּפוֹ, בת המאה ה-7 לפנה”ס

“אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁמִּסְּעָרָה גְּדוֹלָה מֵגִיחַ פִּתְאוֹם יוֹם נִפְלָא?” – סַאפְּפוֹ, משוררת לירית בת המאה השביעית לפנה”ס, מהאי לסבוס שביוון. תחכומה הלשוני, אוצר המילים הרחב שלה, משפטיה הפסטורליים ותיאוריה את רגשותיה ורצונותיה זיכו אותה במקום של כבוד בשירה היוונית והאוניברסלית, ואפלטון כינה אותה “המוזה העשירית”. חלק משירי האהבה שכתבה מוקדשים לנשים, ולכן נחשבה ללסבית; המושג “לסבית” עצמו מקושר לשם האי שבו גרה, לסבוס. אולם סאפפו כתבה שירה ארוטית גם על גברים, ואין ראיות היסטוריות לגבי העדפותיה המגדריות, ועל כן היא מסמלת עבור רבים ורבות מחיקה ביסקסואלית.

ויקיפדיה – סאפפו

הציטוט הוא פרגמנט מתוך שירה “שיר האחים”; ערך ותרגם מיוונית עתיקה: שמעון בוזגלו

באתר של בוזגלו אפשר לקרוא כמה משיריה, שיצאו לאור בספר “מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו” (אבן חושן, 2009)

 

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרט מתוך מוזאיקה ששמה של סאפפו מופיע עליה, ספרטה, מאה 4-3 לספירה

בתמונה הקטנה: “סאפפו וארינה בגן במיטילנה”, צייר סימון סולומון, 1864

רגיל

צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה

צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה, נולדה ב-1977

היום, לפני 40 שנים, נולדה צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה, סופרת, פמיניסטית ופעילה חברתית ניגרית. ספרה הראשון “היביסקוס סגול”, העוסק במורשת הקולוניאלית והקתולית בניגריה בתקופת ההפיכה הצבאית באמצע המאה ה-20, זכה בפרס חבר העמים הבריטי והיה מועמד לפרסים נחשבים רבים, ביניהם פרס אורנג’ ופרס בוקר. ספרה הרביעי “אמריקנה”, העוסק בהגירה ובקונפליקט הגזעי בארה”ב, נבחר ע”י הניו יורק טיימס לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר לשנת 2013. ספריה של אדיצ’יה, העוסקים כולם בהשמעת קולן של תרבויות שהושתקו, זכו לשבחי הביקורת ותורגמו לכ-30 שפות (כולל עברית).

ויקיפדיה

פייסבוק

שיחת ה-TED שלה על “הסכנה שבסיפור יחיד” (עם כתוביות בעברית)

שיחת ה-TED שלה על כך ש”כולנו צריכות להיות פמיניסטיות

רגיל

קייט מילט

קתרין מוריי “קייט” מילט, 2017-1934

“כשקבוצה אחת שולטת על אחרת, מערכת היחסים ביניהן היא פוליטית. כשהסדר כזה נמשך זמן רב, מתפתחת אידיאולוגיה שמגבה אותו (פאודליזם, גזענות וכיו”ב). כל הציוויליזציות ההיסטוריות הן פטריארכליות, והאידיאולוגיה שלהן היא עליונות גברית […] וזהו אולי כלי הנשק החזק ביותר של הפטריארכיה, האוניברסליות העל-זמנית שלה… היא מבוצרת עדיין בעמדתה משום שהצליחה לגרום לעצמה להיתפס כדבר טבעי.” – קייט מילט (נולדה היום, לפני 83 שנים), סופרת ואמנית אמריקאית, מהאקטיביסטיות והתאורטיקניות הבולטות בפמיניזם הרדיקלי ובגל השני בכלל, מחברת “פוליטיקה מינית” (1970).

ויקיפדיה – קייט מילט

ויקיפדיה – “פוליטיקה מינית”

פייסבוק

רגיל

פלורנס דיקס

פלורנס אמיליה דיקס, 1959-1864

היום, לפני 153 שנים, נולדה פלורנס דיקס, מורה וסופרת קנדית. ב-1918, לאחר ארבע שנות מחקר וכתיבה, שלחה להוצאה לאור “מקמילן” את ספרה, “הרשת של הרומן העולמי”, המתעד את ההיסטוריה של העולם תוך הדגשת תרומתן של נשים. כעבור כחצי שנה קיבלה דחייה. כשקראה את “דברי ימי עולם” של הרברט ג’ורג’ ולס, שיצא לאור ב-1920 באותה הוצאה, הבחינה בדמיון ברור בינו לבין ספרה. היא תבעה את ההוצאה ואת ולס אך הפסידה, וכך גם בביהמ”ש לערעורים ולבסוף גם בביהמ”ש העליון בלונדון. רבים כיום מאמינים כי בתי המשפט זלזלו בה בשל מגדרה וכי ללא ספק נעשה פלגיאט.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיקס מימין

רגיל

וירג’יניה וייאחו

וירג’יניה וייאחו גארסיה, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה וירג’יניה וייאחו, סופרת, עיתונאית ומנחת טלוויזיה קולומביאנית. היא קיבלה מקלט פוליטי בארה”ב לאחר שהעידה בתיק הרצח של המועמד לנשיאות לואיס קרלוס גלן והביאה להרשעתו של שר המשפטים אלברטו סנטופימיו, שפעל כשותפו של פבלו אסקובר, מסוחרי הסמים האכזריים, העשירים והחזקים בהיסטוריה. היא העידה גם על תפקיד צבאו של אסקובר בטבח בבית המשפט בבוגוטה ב-1985, שבו נרצחו יותר ממאה אנשים, ביניהם 11 שופטי ביהמ”ש העליון. ספרה על יחסיה עם אסקובר ועל הקשרים בין השלטון לקרטלי הקוקאין עמד בראש רשימת רבי-המכר הן בארה”ב והן בקולומביה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: וייאחו לצד פבלו אסקובר

רגיל

דיאנה ניאד

דיאנה ניאד, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה דיאנה ניאד, שחיינית מים פתוחים, סופרת, עיתונאית ומרצה אמריקאית. היא קבעה כמה שיאי עולם בשחייה במים פתוחים, וב-2013, בגיל 64, הייתה הראשונה – והיחיד/ה עד כה – ששחתה מהוואנה שבקובה לפלורידה שבארה”ב, מרחק של 177 ק”מ, ללא סנפירים וללא כלוב הגנה נגד כרישים, במשך כ-53 שעות. זה היה ניסיונה החמישי; ניסיונות קודמים שלה הופסקו בשל כאבים בכתף, התקף אסטמה, התקפה של נחיל מדוזות מהזן הארסי ביותר באוקיינוס וסופת ברקים. ניאד סיפרה בריאיון כי ב-1964 נאנסה על ידי מאמן קבוצת השחייה שלה בתיכון מספר רב של פעמים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ניאד מציגה את הצלקות שהותיר בה נחיל המדוזות הארסיות, צילמה קתרין אופי (Catherine Opie)

רגיל

אִסמת חופתאי

אִסמת חופתאי, 1991-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה אִסמת חופתאי, סופרת הודית מוסלמית פורצת דרך, שנודעה באופייה העשוי לבלי חת ובאידיאולוגיה הפמיניסטית שלה. בכתביה עסקה חופתאי בנושאים פמיניסטיים שונים, במיניות נשית, בגינונים מעמדיים ובקונפליקטים רבים נוספים המאפיינים את החברה ההודית המודרנית. רבים מכתביה צונזרו במזרח אסיה בשל עמדותיה המהפכניות בנוגע לנשים ובנוגע לדת. בסגנונה הבוטה השמיעה את קולם של המושתקים והמושתקות, והיוותה השראה לדור שלם של כותבות, קוראות ואינטלקטואליות בשפת האורדו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לנה קיכלר-זילברמן

לנה קיכלר-זילברמן, 1987-1910

היום, לפני 30 שנים, נפטרה לנה קיכלר-זילברמן, מורה וסופרת ישראלית ילידת פולין, מומחית לפסיכולוגיה ולחינוך, אשר בתום מלחה”ע ה-2 אספה יותר ממאה ילדים יתומים ניצולי שואה, בגילאי 15-3, ששהו בבית הוועד היהודי בקרקוב במצב גופני ונפשי ירוד. היא הקימה עבורם בית בעיירת הנופש זאקופנה, הייתה להם לאם חלופית, טיפלה בהם ושיקמה אותם. התקפות אנטישמיות אילצו אותה לברוח וב-1948 עלתה איתם לישראל. היא פרסמה את סיפורם בספרה “מאה ילדים שלי”, שראה אור בשנת 1959 והיה רב-המכר הראשון בארץ שתיאר את קורותיהם של נשים וילדים בתקופת השואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם ילדות ניצולות בזמן ששהו בבית מחסה בצרפת

בתמונה הקטנה: מפגש כמה עשרות מ”מאה הילדים” בבית לוחמי הגטאות, יוני 2010

(שתי התמונות מתוך האוסף של בית לוחמי הגטאות)

רגיל

סוזנה רייט

סוזנה רייט, 1784-1697

היום, לפני 320 שנים, נולדה סוזנה רייט, משוררת ומלומדת, בוטנאית ואשת עסקים משפיעה במושבה האמריקאית פנסילבניה. בחוותה גידלה כשותנית לייצור בירה, קנבוס לייצור נייר וטקסטיל, פשתן ואינדיגו, וכן גידלה תולעי משי והקימה את המפעל הראשון בארה”ב למשי. היא גם חקרה את השימושים הרפואיים של צמחים והפיקה מהם תרופות. שיריה נגעו בהגות ובמיסטיקה; באחד מהם, למשל, הטילה ספק ב”חוק האלוהי” המצדיק את אי-השוויון המגדרי בנישואים. משום שנודעה בשיקול דעתה וביושרתה שימשה גם כנציגת ביהמ”ש, ניסחה מסמכים משפטיים, כמו שטרי חוב וצוואות, ויישבה מחלוקות מקומיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מכתב שכתבה רייט ב-1755, אחד מני רבים במסגרת תכתובותיה עם בכירי ההוגים ואנשי העסקים של התקופה
בתמונה הקטנה: אחוזת רייט בפנסילבניה, העומדת עד היום ומשמשת כמוזיאון

רגיל

נתיבה בן יהודה

נתיבה בן יהודה, 2011-1928

היום, לפני 89 שנים, נולדה נתיבה בן יהודה, לוחמת פלמ”ח, סופרת ושדרנית רדיו. במלחמת העצמאות שירתה כקצינת חבלה ולוחמת, מפעילת הדוידקה היחידה בצפת. בן יהודה הייתה מילונאית של הסלנג העברי, הקדישה מאמצים רבים לשמירת מורשת הזמר העברי, וכתבה למעלה מ-20 ספרים על הלשון העברית, על קורות ירושלים וארץ ישראל ועל תולדות הזמר העברי. תוכנית הרדיו שלה התייחדה בכך שדובר בה רק על דברים טובים וחיוביים. ב-1993 קיבלה את פרס ראש הממשלה ליוצרים, ב-1998 זכתה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, וב-2004 הוענק לה התואר “יקירת ירושלים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם דן בן אמוץ באירוע בצפת

רגיל

סוזן אלואיז הינטון

סוזן אלואיז הינטון, נולדה ב-1948

היום, לפני 69 שנים, נולדה סוזן אלואיז הינטון, סופרת אמריקאית. שמה נעשה מוכר בכל בית ב-1967, עם פרסום “נערי הכרך“, ספרה הראשון והמצליח ביותר, שכתבה בגיל 15. הוא פורסם תחת ראשי התיבות של שמה בלבד, כדי שהמבקרים לא יקטלו אותו בשל מגדרה. במרוצת השנים נמכר הספר ביותר מ-14 מיליון עותקים, והוא מוסיף להימכר עד היום בכחצי מיליון עותקים בשנה ונכלל בתוכנית הלימודים בתיכונים. ב-1983 ביים פרנסיס פורד קופולה סרט מצליח בשם זה, וב-1990 הופקו גם סדרת טלוויזיה ומחזה. ארגון הספריות האמריקאי העניק לה פרס על תרומתה הרבה לכתיבה לנוער בעשרת ספריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: על הסט של “נערי הכרך” עם קופולה

רגיל

אן אסקיו

אן אסקיו, 1546-1521

היום, לפני 471 שנים, הוצאה להורג אן אסקיו, סופרת, משוררת ומרטירית פרוטסטנטית אנגלייה. היא חותנה בגיל 15, ובעלה, שהיה קתולי, נהג בה באלימות. היא הייתה האישה האנגלייה הראשונה שתבעה גירושין, ובעקבות זאת נמלטה ללונדון והפכה למטיפה. אסקיו הייתה גם אחת המשוררות המוקדמות ביותר שידוע שכתבו בשפה האנגלית. ב-1546 נכלאה ועונתה במשך חודש אך סירבה לחזור בה מאמונותיה, האישה היחידה שישנו תיעוד לגבי מסכת העינויים שעברה במצודת לונדון הידועה לשמצה. לבסוף הואשמה בכפירה ונגזר עליה לעלות על המוקד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חיתוך עץ שמתאר את עלייתה על המוקד ב-1546
בתמונה הקטנה: אילוסטרציה מספר על קדושים מעונים משנת 1869

רגיל

שרה שנירר

שרה שנירר, 1935-1883

היום, לפני 134 שנים, נולדה שרה שנירר, פעילת חינוך חרדית וסופרת יידיש ילידת פולין. ב-1918 ייסדה את רשת “בית יעקב” כדי להעניק לבנות גם חינוך דתי ולא רק חינוך כללי. בית הספר התרחב ובחסות “אגודת ישראל” הפך לרשת חינוכית דתית לבנות, הקיימת עד היום כמעט בכל קהילות ישראל המנהלות אורח חיים אורתודוקסי-חרדי. שנירר נחשבת גם לחלוצת הכתיבה הספרותית החדשה לבנות דתיות: היא כתבה סיפורים, מחזות חינוכיים ופרקי מוסר, שנדפסו בעיתונות הילדים הדתית ביידיש, וכן פרסמה אוטוביוגרפיה על מפעל חייה. יצירותיה זכו לתפוצה רבה וחלקן תורגמו לעברית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הא שיאנגנינג

הא שיאנגנינג, 1972-1878

היום, לפני 139 שנים, נולדה הא שיאנגנינג, מהפכנית, פמיניסטית, פוליטיקאית ואמנית סינית ילידת הונג קונג. היא הייתה שותפה בולטת בתנועה המהפכנית של סון יאט-סן, “אבי האומה” של הרפובליקה הסינית. היא נאבקה למען שיווי זכויות מוחלט לנשים כשרה בממשלתו של סון, ארגנה את העצרת הראשונה בסין ליום האישה הבינלאומי ב-1924 והקימה בתי חולים ובתי ספר לנשים. בעתות מלחמה, מול היפנים, ארגנה את פעילותן של נשות הצלב האדום ואת איגוד ההצלה הלאומי. היא הייתה גם ציירת ומשוררת מוערכת, כיהנה בשנות ה-60 כיו”רית איגוד האמנים הסיניים וב-1997 הוקם מוזיאון על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

קרדיט לצילום: Niu Weiyu

רגיל

עדה אייזקס מנקן

עדה אייזקס מנקן, 1868-1835

היום, לפני 182 שנים, נולדה עדה אייזקס מנקן, שחקנית, ציירת ומשוררת אמריקאית. היא פרסמה כ-20 מאמרים וכ-100 שירים, שעסקו בעיקר במערכות יחסים ובמיניות חופשית וכן במאבקן של נשים למצוא מקום בעולם ובסוגיות פוליטיות שונות. יצירתה לא זכתה לפרסום רב בחייה, ועיקר פרסומה בא בשל אורח חייה הבוהמייני והופעותיה הסנסציוניות בתיאטראות ברחבי ארה”ב ואירופה, כמי שהופיעה על הבמה בעירום לכאורה במחזה “מזפה” והייתה לשחקנית בעלת השכר הגבוה ביותר בזמנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מאי סוונסון

אנה תילדה מאי סוונסון, 1989-1913

“נָשִׁים אוֹ הֵן

צְרִיכוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת

אֲדָנִים לְסוּסִים קְטַנִּים

מְנִיעִים אֶת אַדְנֵי

הָעֵץ הַלָּלוּ

נָעִים בִּמְתִיקוּת כְּבֶעָבָר

עִם תְּנוּדוֹת

הַנִּעְנוּעַ הַקָּצוּב

שֶל סוּסִים גְּבָרִים.

הַדְּבָרִים הַצּוֹהֲלִים בְּיוֹתֵר בַּחֲדַר הַמִּשְׂחָקִים.

הַיָּדִיּוֹת הֶחָשׁוֹת

וְאָז הָאָזְנַיִם

הַבִּלְתִּי חָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם

כֹּה צוֹהֲלוֹת כָּרָגִיל

כֹּה מַחְמָדִיוֹת בְּהֵרָכְבָן

תַּחַת הָאֶגְרוֹפִים הַבּוֹטְחִים

בְּהִתְנַדְנְדָם עַד

שׁוּבָם עַל כַּנָּם.

אֶגוֹ יוֹרֵד לַקַּרְקַע וְהָרַגְלַיִם הָלְאָה שׁוֹעֲטוֹת.

נְכוֹנוּת נַיַּחַת

מְפֻתָּה לִהְיוֹת יַצִּיבָה

נִמְרֶצֶת לִפְעֻלָּה

וּמְחַיֶּכֶת

נָשִׁים צְרִיכוֹת

צְרִיכוֹת תָּמִיד אֲדָנִים

לְהַמְתִּין לַגְּבָרִים.”

– מאי סוונסון (נולדה היום, לפני 104 שנים), מהמשוררות האמריקאיות החשובות והמקוריות במאה ה-20.

ויקיפדיה

פייסבוק

“נשים”, מאי סוונסון, מתוך ספרה: “דברים חדשים ונבחרים התופסים מקום”, 1978

תרגמה לעברית: מתת עשת