עמוד 1
רגיל

מריה לורדס סֵרֶנוֹ

מריה לורדס אראנל סֵרֶנוֹ, נולדה ב-1960

היום, לפני 58 שנים, נולדה מריה לורדס סֵרֶנוֹ, עורכת דין ושופטת פיליפינית. היא לימדה באוניברסיטה במשך כ-20 שנה, ושימשה יועצת משפטית של רשויות ממשלתיות שונות וכן של ארגון הסחר העולמי והבנק העולמי. ב-2012 מונתה לכהן כנשיאת ביהמ”ש העליון בפיליפינים – האישה הראשונה בתפקיד זה. במאי השנה החליטו 8 מתוך 14 שופטי העליון, בעקבות עתירה שהגישו נגדה חברי בית הנבחרים בגין אי-דיווח על הכנסות, לבטל את תוקף המינוי שלה ולהדיחה מתפקידה; מנגד, רבים טוענים כי מדובר ברדיפה פוליטית על רקע ביקורתה החריפה על הפרת זכויות אדם ע”י נשיא המדינה דוטרטה.

ויקיפדיה

עוד על העתירה נגד מריה לורדס סרנו

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בנאום לתומכיה לאחר הדחתה, 2018. מקור: ג’ונתן סיונה, ABS-CBN News

רגיל

קריסטל איסטמן

קריסטל קתרין איסטמן, 1928-1881

“גברים אולי אומרים עכשיו [משאושרה זכות ההצבעה ברמה הפדרלית], ‘תודה לאל, המאבק האינסופי של הנשים הסתיים!’ אבל הנשים, כפי שאני מכירה אותן, אומרות, ‘עכשיו סוף סוף אנחנו יכולות להתחיל’. כשנאבקו למען הזכות להצביע, רוב הנשים ניסו לנהוג באופן מכובד בנוגע לכל נושא אחר. עכשיו הן יכולות להגיד מה הן באמת רוצות; ומה שהן באמת רוצות, בדיוק כמו כל שאר העולם הנאבק, הוא חופש.
[…] אז מהי אפוא “הבעיה של נשים” עם חופש? נראה לי שהעניין הוא כזה: איך לארגן את העולם כך שנשים תוכלנה להיות בנות אדם, עם סיכוי להשתמש במגוון המתנות שיש להן במגוון דרכים, במקום להיות מיועדות בשל מינן המקרי לתחום פעילות יחיד – משק הבית וגידול הילדים. ואם וכאשר הן יבחרו במשק הבית ובגידול הילדים, עיסוק זה יוכר על ידי העולם כעבודה, שבצידה תגמול כלכלי מוגדר המאפשר לה שלא להזדקק לתלות בגבר כלשהו.
[לשם כך,] עלינו לחולל מהפכה בחינוך המוקדם של הבנים והבנות. זה חייב להיות נשי באותה המידה שזה גברי להתפרנס ולעמוד ברשות עצמך. וזה חייב להיות גברי באותה המידה שזה נשי לדעת לבשל ולתפור ולנקות ולטפל בעצמך בשגרה. אין צורך לומר שהחלק השני של מהפכה זו צפוי לעורר התנגדות עזה יותר מהחלק הראשון. [הרי] קיומן של הנשים המפרנסות טרם הביא להתפתחותם של עקרי בית.
זה לא כל הפמיניזם, כמובן, אבל זה מספיק בשביל להתחיל.”
(מתוך נאומה מ-1920, “עכשיו אפשר להתחיל: מה הלאה? היום שאחרי זכות הצבעה לנשים“, הנכלל ברשימת מאה הנאומים החשובים במאה ה-20 בארה”ב)

היום, לפני 137 שנים, נולדה קריסטל איסטמן, סוציולוגית ועורכת דין אמריקאית. בעקבות מחקר חלוצי שערכה על פגיעות במקומות עבודה, ניסחה ב-1909 את החוק הראשון שעסק בפיצויים לנפגעי תאונות עבודה. היא הייתה ממנהיגות המאבק לזכות בחירה לנשים, ממייסדות ליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחירות, ממייסדות האיגוד האמריקאי נגד מיליטריזם ואימפריאליזם, מייסדת ועורכת של מגזין האמנות הרדיקלי “המשחרר”, וממייסדות האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, שפועל עד היום. פעילותה פורצת הדרך הושתקה בשל תיוגה כקומוניסטית, ורק בשנת 2000 הוכנסה להיכל התהילה הלאומי לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עדנה ארבל

עדנה ארבל, נולדה ב-1944

היום, לפני 74 שנים, נולדה עדנה ארבל, משפטנית ישראלית, אשר נודעה בהגנתה העקבית על זכויות אדם ועל טוהר המידות, ברגישותה לקבוצות מוחלשות וביחסה המחמיר לעבירות מין. היא כיהנה כפרקליטת מחוז מרכז, וכן הייתה חברה בוועדות החקירה של פרשת קו 300 והטבח בסברה ושתילה. ב-1996 מונתה לפרקליטת המדינה, ובתפקידה זה המליצה להגיש כתבי אישום נגד שורה של בכירים, ביניהם מנכ”לים, ראשי ערים, שרים וראשי הממשלה אולמרט, נתניהו ושרון. ב-2004 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון, שם בין היתר דחתה את ערעורו של קצב ופסלה את התיקון לחוק המתיר לכלוא מסתננים.

ויקיפדיה

פייסבוק

את התמונה הגדולה צילם נעם מוסקוביץ’, מתוך אתר האנציקלופדיה החברתית

רגיל

פאוזיה קאסינג’ה

פאוזיה קאסינג’ה, הדיון בבקשת המקלט שלה הוכרע ב-1996

“ביום חמישי הודיעו לי שאתחתן. ביום שישי אמרו לי שיחתכו אותי. בחצות ברחתי.”

פאוזיה קאסינג’ה, נערה יתומה בת 17 מטוגו, נמלטה ב-1994 מכפיית נישואים פוליגמיים ומילה, הצליחה להגיע לארה”ב אך נתפסה על ידי רשויות ההגירה, הופשטה, נאזקה ונכלאה, ובקשתה לקבל מקלט נדחתה. היום, לפני 22 שנים, ועדת הערעורים לענייני הגירה הפכה את ההחלטה ויצרה תקדים להכרה ברדיפה מגדרית כסיבה מספקת להענקת מקלט מדיני. עורכת הדין ליילי מילר-מורו, שייצגה אותה פרו-בונו, ייסדה בהשראתה את “מרכז טאהירה לצדק”, המציע סיוע משפטי לפליטות על רקע אלימות ורדיפה מגדריות.

עוד על תקדים קאסינג’ה

עוד על עורכת הדין ליילי מילר-מורו

פייסבוק

בתמונה הקטנה: צילום מסך מתוך מסיבת עיתונאים בהשתתפות פאוזיה קאסינג’ה ב-1997. לקוח מתוך סרטון שבו עו”ד מילר-מורו מציגה את המקרה ואת השלכותיו על מערכת המשפט האמריקאית ומתארת את הקמתו של “מרכז טאהירה לצדק”

רגיל

החוק לשוויון בשכר

החוק לשוויון בשכר, 1963 (תיקון לחוק תנאי עבודה הוגנים 1938)

“המעסיק, בכל מקום עבודה שהוא, לא יפלה בין עובדים על בסיס מגדר על ידי תשלום של שכר נמוך משהיה משלם לעובדים מהמין השני עבור אותה העבודה, הדורשת רמה שווה של כישורים, מאמץ ואחריות, ונעשית תחת תנאי עבודה דומים, אלא במקרה שבו יוכיח כי גובה התשלום תלוי בוותק, ביכולת, בתפוקה או בכל קריטריון הוגן אחר שאינו מגדרי.”

היום, לפני 55 שנים, עבר בארה”ב התיקון לחוק תנאי עבודה הוגנים: שוויון בשכר, שלפיו אפליה מגדרית פוגעת באיכות חיי העובדים, מונעת ניצול מרבי של משאבי האנוש, יוצרת סכסוכי עבודה, מפריעה למהלך המסחר התקין ומהווה תחרות לא הוגנת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנשיא קנדי בעת טקס החתימה על חוק השוויון בשכר. מתוך כתבה על המאבק לשוויון בשכר במלאת 50 שנה לחוק

רגיל

ג’ורג’ינה תאודורה ווד

ג’ורג’ינה תאודורה ווד, נולדה ב-1947

היום, לפני 71 שנים, נולדה ג’ורג’ינה תאודורה ווד, משפטנית גאנית. היא החלה את הקריירה שלה כקצינת תביעה של משטרת גאנה. ב-1974 עברה אל כס השיפוט, והלכה והתקדמה כשופטת עד למינויה ב-2007 לשופטת הבכירה של ביהמ”ש העליון – האישה הראשונה העומדת בראש הרשות השופטת של גאנה והאישה הבכירה ביותר עד אז בהיסטוריה הפוליטית של גאנה. ב-2017, עם פרישתה, מונתה לחברה במועצת המדינה, חבר היועצים הבכיר לנשיא גאנה. היא מכהנת גם כחברת ועד ב”מרכז לצדק גלובלי”, ארגון בינלאומי הפועל ליישום ולאכיפה של חוקים לזכויות אדם על מנת לקדם שוויון מגדרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ווד מושבעת לשופטת הראשונה בביהמ”ש העליון, לצד נשיא גאנה ג’ון קופור (מימין) ובן זוגה אדמין ווד (משמאל). מתוך האתר “גאנה-ווב”

רגיל

הנרייטה דודל

הנרייטה אוגוסטה דודל, 1918-1827

היום, לפני 191 שנים, נולדה הנרייטה דודל, חלוצה במאבק לזכויות נשים באוסטרליה. המאבק שלה החל ב-1869 במכתב שכתבה על “צדק שווה לנשים” לעיתון במלבורן, והגיע לשיאו בשנות ה-80 של המאה ה-19 עם הקמת “החברה הסופרג’יסטית של הנשים הוויקטוריאניות”, הארגון הראשון למען זכות הצבעה לנשים באוסטרליה. ב-1884 החלה במאבק מול בתי המשפט הוויקטוריאניים, בהציגה ביקורת חריפה על אי-יכולתם להגן על נשים מפני אלימות: “זעמן של הנשים נובע בין היתר מכך שאלו שביצעו פשעים אלימים כנגד נשים הם גם אלו שיש להם חלק בקביעת החוקים בעוד לקורבנותיהם אין.”

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום מ-1845 בערך (מתוך: ויקיפדיה)

בתמונה הקטנה: הדודל של גוגל שהוקדש לה לפני כשנה

רגיל

טובה שטרסברג-כהן

טובה שטרסברג-כהן, נולדה ב-1933

היום, לפני 85 שנים, נולדה טובה שטרסברג-כהן, משפטנית ישראלית. ב-1994 מונתה לשופטת בית המשפט העליון, שלתפיסתה עליו לייצג את החוק והנורמות הראויות, ולא בהכרח את כל רובדי החברה. היא קידמה במיוחד את חוקי היסוד ואת צמצום תחולת ההתיישנות, ובין פסיקותיה המפורסמות היו פתיחת קורס טיס בפני נשים מתאימות (עתירת אליס מילר) ואיסור על פיטום אווזים בישראל. ב-2003 מונתה לנציבה הראשונה של תלונות הציבור על שופטים, ובמסגרת זו בחנה יותר מ-5,000 תלונות שהוגשו לה, הנהיגה גם ביקורת יזומה בבתי הדין ופעלה לייעול מערכת המשפט ולקיצור זמן ניהולם של תיקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך הכתבה “השופטת זועקת: ‘פגיעה בדמוקרטיה'”

התמונה הקטנה מתוך הכתבה “ללא כלימה וללא גלימה: ספר חדש חושף מה באמת עובר בראש של שופטי העליון”

(זכויות לפלאש90)

רגיל

אנג’ליקה לוזאנו קוריאה

אנג’ליקה לוזאנו קוריאה, נולדה ב-1975

היום, לפני 43 שנים, נולדה אנג’ליקה לוזאנו קוריאה, עורכת דין, פוליטיקאית ופעילת זכויות להטב”ק קולומביאנית. כבר כסטודנטית עבדה כיועצת משפטית של ראש המחוז שבו גרה, שם התמקדה בהגנה על זכויות ילידים, ואחר כך שימשה כיועצת לשני סנאטורים. ב-2005 נבחרה לראשת מחוז בבוגוטה בירת קולומביה וב-2011 לחברת מועצת העיר. ב-2014 נבחרה לבית המחוקקים של קולומביה כחברת מפלגת הברית הירוקה – המחוקקת הלהט”בית המוצהרת הראשונה במדינה. במסגרת תפקידה זה היא פועלת, בין היתר, למאבק בשחיתות, להגנת הסביבה ולשוויון בזכויות הזוגיות, האימוץ והירושה של זוגות חד-מיניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך כתבה ב”אל מונדו”, מרץ 2018: “קהילת הלהטא”ב מקבלת שני מושבים בקונגרס” (בפורטוגזית)

רגיל

רזאן זיתונה

רזאן זיתונה, נולדה ב-1977

היום, לפני 41 שנים, נולדה רזאן זיתונה, עורכת דין ועיתונאית סורית, ממייסדות האגודה למען זכויות אדם בסוריה. מ-2001 הגנה על חירותם של אסירים פוליטיים ואסירי חופש הביטוי בסוריה, ודיווחה תדיר על פשעי השלטון הסורי נגד אזרחיו. ב-2011 הקימה את מרכז התיעוד להפרת זכויות אדם בסוריה, שנועד להוות מוקד ידע לתקשורת העולמית, ובנתה והובילה ועדה של מאות פעילים צעירים משכילים שדנה במהפכה הסורית ובצדק העתידי הנדרש בסוריה. ב-2013, לאחר אינספור איומים על חייה, נחטפה ע”י קבוצה חמושה אנונימית, כנראה מארגון המורדים של צבא האסלאם, ומאז נעלמו עקבותיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: רזאן זיתונה בשידור הווידאו האחרון שלה לפני שנחטפה, דצמבר 2013

רגיל

אנה מונטנגרו

אנה לימה (קארמו) מונטנגרו, 2006-1915

היום, לפני 103 שנים, נולדה אנה מונטנגרו, סופרת, משוררת, עיתונאית, עורכת דין ואקטיביסטית ברזילאית. רבים ממאבקיה המשפטיים ומכתביה עסקו בזכויות סוציו-אקונומיות ובריאותיות של נשים, בגזענות חוקית ותרבותית כנגד שחורים ובזכויותיהם החוקתיות של פועלים בעיר ובכפר. ב-1964 הוגלתה מברזיל בשל פעילותה הקומוניסטית, הצטרפה לפדרציית הנשים הדמוקרטית הבינלאומית ופעלה רבות למען זכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט במסגרת אונסק”ו. כעבור 15 שנים הותר לה לחזור לארצה, והיא זכתה להכרה ולהוקרה על פועלה מטעם לשכת עורכי הדין בברזיל ומטעם המדינה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מצואי יאיורי

מצואי יאיורי, 2002-1934

היום, לפני 84 שנים, נולדה מצואי יאיורי, עיתונאית ופעילת זכויות נשים יפנית, שנודעה במיוחד בפועלה להעלאת המודעות ולמאבק בתיירות המין באסיה. במשך שלושה עשורים סיקרה את הנושא בעיתונות המקומית והעולמית, כתבה ספרים על אי-שוויון מגדרי ועל פשעי מין ביפן, וייסדה כמה ארגוני נשים, בראשם התאחדות נשות אסיה לקידום סולידריות פמיניסטית כלל-אסייתית. ב-1998 הקימה וניהלה את בית הדין הפלילי בטוקיו לפשעי מלחמה כנגד נשים ביפן, שבו הורשעו ממשלת יפן והקיסר הירוהיטו בחטיפה, אונס ורצח שיטתיים של שפחות מין עבור הצבא היפני במהלך מלחה”ע ה-2.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך כרזה של ההתאחדות הבינלאומית לזכויות נשים בפיתוח בר-קיימא (AWID)

בתמונה הקטנה: מתוך תערוכה על חייה במוזיאון הנשים האקטיבי על מלחמה ושלום (WAM), שהוקם ב-2005 על פי צוואתה מכספי הירושה שלה

רגיל

ג’יין בולין

ג’יין מטילדה בולין, 2007-1908

היום, לפני 110 שנים, נולדה ג’יין בולין, משפטנית אמריקאית. היא הייתה הסטודנטית השחורה היחידה ואחת משלוש נשים בלבד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל. ב-1932 הייתה לאישה השחורה הראשונה החברה בלשכת עורכי הדין של ניו יורק, וב-1939 הייתה לאישה השחורה הראשונה שמונתה לשופטת בארה”ב. ב-40 שנותיה בבית המשפט לענייני משפחה בניו יורק היא פעלה רבות למען זכויות של ילדים, לעידוד אינטגרציה גזעית במסגרות חינוך ציבוריות ולמינוי קציני מבחן ללא תלות בגזע או בדת. בנוסף שימשה כיועצת המשפטית של ארגונים רבים לקידום שחורים, ובמיוחד נשים שחורות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פולאק סולנקה

פולאק סולנקה, נולדה ב-1932

היום, לפני 86 שנים, נולדה פולאק סולנקה, משפטנית ופעילה חברתית ניגרית. היא האישה הראשונה שקיבלה מעמד של עורכת דין בכירה בבית המשפט העליון של ניגריה, בשל “האומץ שהפגינה ברדיפה אחר הצדק ובהגנה על המקופחים למען חיים טובים יותר”. היא הייתה גם הנציבה הראשונה במדינה המערבית של ניגריה והיו”רית הראשונה של תאגיד השידור הניגרי. ב-1994 נבחרה לנשיאת הארגון הבינלאומי “זונטה”, המאגד רשת של ארגונים חברתיים התנדבותיים של נשות עסקים ואקדמאיות בכל רחבי העולם לקידום נשים – הלא-לבנה והאפריקאית הראשונה שעמדה בראש הארגון.

ויקיפדיה

עוד על ארגון “זונטה” (אמון/יושר בשפת הלקוטה הילידית-אמריקאית)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פולאק סולנקה עם פרופ’ פביאן אג’וגוו, באירוע ההשקה של ספרם המשותף “מגמות מסורתיות ומודרניות במשפטים ובעריכת דין בניגריה”, אפריל 2016

רגיל

קרוליין נורטון

קרוליין נורטון, 1877-1808

היום, לפני 210 שנים, נולדה קרוליין נורטון, אשת חברה וסופרת אנגלייה, שנחשבת עד היום סמל למאבק למען צדק. ב-1836 עזבה את בעלה, שהתברר כקנאי ורכושני, שתיין ואלים, והוא תבע את אחד מחבריה הקרובים, שהיה אז ראש הממשלה, בגין בגידה פלילית עמה. ביהמ”ש דחה את התביעה, אך נורטון לא הורשתה להתגרש, נמנעה ממנה גישה לילדיה והכנסותיה מכתיבה נחשבו של בעלה. היא ניהלה קמפיין רב-תהודה, שבעקבותיו עברו לראשונה חוקים המאפשרים לנשים להיחשב ישות משפטית נפרדת מהבעל בסוגיות כמו משמורת ילדים, גירושין בבית דין אזרחי ושמירה על רכושן לאחר הנישואין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קרוליין נורטון (מימין), סמואל רוג’רס ומריה לואיזה פיפס, בציור של פרנק סטון, סביבות 1845

בתמונה הקטנה: נורטון ב-1863

רגיל

דליה דורנר

דליה דורנר, נולדה ב-1934

היום, לפני 84 שנים, נולדה דליה דורנר, משפטנית ישראלית. בצבא שירתה בין היתר כסניגורית הראשית וכשופטת בית הדין הצבאי לערעורים, והייתה הקצינה הראשונה בצה”ל (מחוץ לחיל הנשים) בדרגת אל”ם. עם פרישתה מהצבא מונתה לשופטת מחוזית בב”ש ואחר כך בירושלים, וב-1993 מונתה לשופטת ביהמ”ש העליון. היא נודעה בפסיקותיה התומכות בעקרון השוויון בפני החוק, בחופש הביטוי ובזכויות אדם, בפרט זכויות נשים ולהט”ב. ב-2004 כיהנה גם כיו”רית ועדת הבחירות לכנסת. לאחר פרישתה מכס השיפוט, הייתה בין היתר נשיאת מועצת העיתונות ויו”רית ועדת החקירה בנושא הסיוע לניצולי שואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דורנר כחלק מהרכב השופטים של ביהמ”ש המחוזי בירושלים במשפט דמיאניוק, 1987

רגיל

מישל סוארז ברטורה

מישל סוארז ברטורה, נולדה ב-1983

היום, לפני 35 שנים, נולדה מישל סוארז ברטורה, פעילה חברתית, עורכת דין, סופרת ופוליטיקאית אורוגוואית. היא הטרנסג’נדרית המוצהרת הראשונה באורוגוואי שהשלימה תואר אוניברסיטאי, הראשונה שהוכשרה כעורכת דין והראשונה שנבחרה למשרה פוליטית בכלל ולסנאטורית בפרט. כיועצת משפטית של אחד מארגוני הלהט”ב המובילים באורוגוואי, ב-2011 ניסחה והציגה לקונגרס הצעת חוק לשוויון בנישואין של להט”ב, חוק שאושר סופית שנתיים אחר כך. בנוסף היא דוברת נגד שמנופוביה ונגד אידיאל היופי כסטריאוטיפ אבסורדי של אישה צעירה, רזה ויפה לנצח, באופן המהווה כלי דיכוי עבור כל הנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ח’לוד אל-פקיה

ח’לוד אל-פקיה, נולדה ב-1977

מונתה לשופטת בבית דין שרעי ב-2009

“הבחנתי בהיעדרן של נשים מכס המשפט בבית הדין השרעי. זה דרבן אותי לחפש את הסיבות לכך. חיפשתי סיבות משפטיות ודתיות שמונעות מנשים לכהן בתפקיד. לא מצאתי [כאלה]. על פי החוק, כל מבוגר כשיר ובעל תואר ראשון במשפטים או במשפט השריעה יכול להחזיק בתפקיד, ללא כל אזכור מגדרי. יותר מזה, לא קיימת גם שום מגבלה דתית על פי ארבעת עיקרי המשפט האיסלאמי. הצגתי את המחקר שלי לאב בית הדין דאז תייסיר אל-תמימי, ואמרתי לו שאני רוצה לכהן כשופטת בבית הדין השרעי. הוא היה המום, זה לא משהו שקורה כל יום.”
“גם אזרחים הביעו התנגדות, אמרו שיתקשו לקבל פסיקה של שופטת. […] לדעתי, המחסום היחיד שמונע מנשים להחזיק בעמדה שכזו הוא תרבותי וחברתי, ומקורו במנהגים ובמסורת. […] לתפקיד הזה יש דימוי מסוים של גברים מזוקנים בטורבן או בתרבוש. אזרחים רבים הביעו מורת רוח מהנוכחות הנשית, כי האמינו שלתפקיד יש היבט דתי, ולכן צריכים למלא אותו אנשי דת. היום ההפתעה ומורת הרוח פחתו, אבל הפכו גם לעניין שבשגרה. יש כאלה שחורקים שיניים ומשלימים עם זה.”
(מתוך ריאיון עם פקיה באתר החדשות מהמזרח התיכון, “אל מוניטור”)

היום, לפני 9 שנים, מונתה ח’לוד אל-פקיה לשופטת בבית דין שרעי ברמאללה, הראשונה בעולם הערבי במעמד זה. פקיה, בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, החלה את מסלולה המקצועי במרכז הנשים לייעוץ וסיוע משפטי, ובמשך כמה שנים התמקדה בהגנה על נשים נפגעות אלימות, הן בבתי משפט אזרחיים והן בבית הדין השרעי. לאחר שעברה את בחינות המשפט האסלאמי שעורכת הרשות הפלסטינית, גברה על עשרות מועמדים גברים לתפקיד השיפוט ומונתה לשופטת שרעית, ובכך פרצה דרך לאחד המעוזים האחרונים בעולם הערבי שהיו שמורים לגברים בלבד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: השופטת ח’לוד אל-פקיה (מימין) מדברת בפאנל של ביה”ס לתיאולוגיה של הרווארד (צילום מתוך כתב העת “הרווארד גאזט”)

רגיל

מרסדס סנדובאל די המפל

מרסדס סנדובאל די המפל, 2005-1919

“אנו מצהירים בזאת כי לנשים יש אותן זכויות וחובות שיש לגברים.”
(הסעיף הראשון מתוך הצעת החוק לרפורמה להכרה בשוויון בין גברים ונשים)

היום, לפני 99 שנים, נולדה מרסדס סנדובאל די המפל, עורכת דין פמיניסטית מפרגוואי, אשר ניסחה את הצעת החוק לרפורמה בקודקס האזרחי בפרגוואי להכרה בשוויון בין גברים ונשים. הרפורמה הזו אושרה סופית רק ב-1992. סנדובאל התמחתה בדיני עבודה ובדיני משפחה, במיוחד בכל הנוגע לזכויות נשים וקטינים, הייתה ממובילות המאבק הסופרג’יסטי בארצה והקימה, בין היתר, את הליגה הפרגוואית לזכויות נשים, את ההתאחדות הפרגוואית לבוגרות אוניברסיטה ואת ארגון נשות העסקים של פרגוואי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פאטו בנסודה

פאטו בּוֹם בנסודה, נולדה ב-1961

היום, לפני 57 שנים, נולדה פאטו בנסודה, משפטנית למען זכויות אדם מגמביה. לאחר לימודי משפטים בניגריה והתמחות במשפט בינלאומי ימי בבית הספר של האו”ם, הצטרפה כעורכת דין לשורות התביעה הכללית של גמביה, וב-1998 מונתה לכהן כשרת המשפטים וכתובעת הכללית. כעבור שנתיים, כנראה בשל תשומת הלב הרבה שהקדישה לזכויות אדם בארצה, הדיח אותה נשיא גמביה מתפקידיה אלה, וב-2004 הצטרפה לבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה. ב-2012 נבחרה פה אחד לכהן כתובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ונכללה ברשימת “מאה האנשים המשפיעים בעולם” של מגזין טיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בנסודה בפורום אוסלו 2014