עמוד 1
רגיל

שפק פאוויי

שַׂפָק פאוויי, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה שפק פאוויי, פעילה הומניטרית, עיתונאית, דיפלומטית ופוליטיקאית טורקייה. ב-1996, בהיותה סטודנטית לאמנות בציריך, איבדה את ידה ורגלה השמאליות בתאונת רכבת. ב-2003 החלה לעבוד בנציבות האו”ם לפליטים, שם פעלה למען מתן סיוע הומניטרי, זכויות ילדים ונשים ומציאת פתרונות שלום במדינות שונות במזרח התיכון. היא גם ממייסדותיה של ועדת האו”ם לזכויות אנשים עם נכויות. ב-2011 נבחרה לפרלמנט הטורקי כנציגת איסטנבול – האישה הראשונה בעלת מוגבלויות בפרלמנט, ומונתה לוועדות העוסקות בסוגיות סביבתיות וחברתיות. לפני כשנה פרשה מסיבות בריאותיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יינגלאק צ’ינוואט

יינגלאק צ’ינוואט, נולדה ב-1967

היום, לפני 51 שנים, נולדה יינגלאק צ’ינוואט, אשת עסקים ופוליטיקאית תאילנדית, האישה הראשונה (והיחידה) שכיהנה כראשת ממשלת תאילנד. למשפחתה עסקים רבים, והיא ניהלה כמה מהם, ובראשם חברת הסלולר הגדולה ביותר במדינה. בבחירות 2011, בתום קמפיין ששם דגש על פיוס לאומי ומאבק בעוני, זכתה מפלגת “פאו תאי” (למען תאילנד) בראשותה ברוב מוחלט. אולם בסוף 2013 פרצה מחאה המונית נגדה שהובילה לחודשים של משבר אלים, עד שלבסוף הדיח אותה ביהמ”ש החוקתי של תאילנד והאשים אותה בהפרת אמונים ובהזנחת תפקידה. לפני מתן גזר הדין, צ’ינוואט נמלטה מתאילנד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צ’ינוואט יוצאת מפיקוד חיל האוויר לאחר ישיבת קבינט בבנגקוק, 2014 (מקור: רויטרס, סאן דיילי)

בתמונה הקטנה: צ’ינוואט בפורום הכלכלי העולמי, 2012

רגיל

בג”ץ לאה שקדיאל

לאה שקדיאל, נולדה ב-1951

מונתה לחברה במועצה דתית ירוחם ב-19 במאי 1988

ב-1987 עתרה לבג”ץ לאה שקדיאל, מורה למקצועות היהדות, פעילה חברתית וחברת מועצת עיריית ירוחם, אשר נבחרה לייצג את העירייה במועצה הדתית של ירוחם, אך בחירתה נפסלה ע”י שר הדתות בשל מגדרה. בפס”ד תקדימי נקבע כי נשים יכולות להיות חברות במועצות דתיות בשל הזכות לשוויון מגדרי, הגוברת על רחשי לבו של הציבור הדתי. וכך, היום, לפני 30 שנים, הייתה שקדיאל לאישה הראשונה החברה במועצה דתית, ובעקבות זאת נפרצה הדרך לנשים במועצות דתיות, כטוענות רבניות וכיועצות הלכה, וב-2004 אף נבחרה לראשונה אישה – סמדר גרוס – לעמוד בראש המועצה הדתית בכפר סבא.

ויקיפדיה – לאה שקדיאל

ויקיפדיה – בג”ץ שקדיאל נ’ שר הדתות

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום מסך מתוך שיחה עמה בערוץ היוטיוב “המשפחה בדרך”, בביתה בירוחם, 2012

התמונה הקטנה: מתוך אתר בינ”ה

רגיל

מדליין אולברייט

מדליין קורבל אולברייט, נולדה ב-1937

“לקח לי הרבה זמן לפתח קול משלי, ועכשיו, משעשיתי זאת, אני לא מתכוונת לשתוק”

היום, לפני 81 שנים, נולדה מדליין אולברייט, דיפלומטית אמריקאית ממוצא יהודי-צ’כי, שהייתה שגרירת ארה”ב באו”ם ומזכירת המדינה ה-64 של ארה”ב, האישה הראשונה בתפקיד זה והאישה הבכירה ביותר בממשל האמריקאי עד אז. בתפקידה זה הייתה לה השפעה רבה על מדיניות ארה”ב, בעיקר בנוגע למלחמות יוגוסלביה ולמזרח התיכון. היא מכהנת כיום, בין היתר, כפרופ’ לדיפלומטיה באוניברסיטת ג’ורג’טאון, כיו”רית משותפת של מועצת מנהיגות העולם וכיו”רית הוועדה המייעצת לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמזכירת המדינה של ארה”ב, צועדת עם המשלחת הפלסטינית לצד יו”ר הרשות הפלסטינית דאז יאסר ערפאת בוועידת קמפ דיוויד, וירג’יניה, 2000 (מקור וזכויות: גטי אימג’ז)

בתמונה הקטנה: בתפקיד אורח בסדרה “בנות גילמור”

רגיל

אנג’ליקה לוזאנו קוריאה

אנג’ליקה לוזאנו קוריאה, נולדה ב-1975

היום, לפני 43 שנים, נולדה אנג’ליקה לוזאנו קוריאה, עורכת דין, פוליטיקאית ופעילת זכויות להטב”ק קולומביאנית. כבר כסטודנטית עבדה כיועצת משפטית של ראש המחוז שבו גרה, שם התמקדה בהגנה על זכויות ילידים, ואחר כך שימשה כיועצת לשני סנאטורים. ב-2005 נבחרה לראשת מחוז בבוגוטה בירת קולומביה וב-2011 לחברת מועצת העיר. ב-2014 נבחרה לבית המחוקקים של קולומביה כחברת מפלגת הברית הירוקה – המחוקקת הלהט”בית המוצהרת הראשונה במדינה. במסגרת תפקידה זה היא פועלת, בין היתר, למאבק בשחיתות, להגנת הסביבה ולשוויון בזכויות הזוגיות, האימוץ והירושה של זוגות חד-מיניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך כתבה ב”אל מונדו”, מרץ 2018: “קהילת הלהטא”ב מקבלת שני מושבים בקונגרס” (בפורטוגזית)

רגיל

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, נולדה ב-1939

היום, לפני 79 שנים, נולדה גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, רופאה ופוליטיקאית נורווגית, האישה הראשונה שנבחרה לראשות ממשלת נורווגיה. בכהונתה השנייה מינתה לראשונה בעולם ממשלה מאוזנת מגדרית, ובמהלך כהונתה השלישית היה לה תפקיד חשוב בתיווך הסכמי אוסלו. לאחר מכן עמדה בראש ועדת האו”ם למען הסביבה, שטבעה את המונח “פיתוח בר-קיימא” והניעה את “אג’נדה 21”, מתווה גלובלי לקידום הנושא. כמנהלת ארגון הבריאות העולמי, בין היתר, התמודדה בהצלחה עם התפרצות הסארס והובילה קמפיין עולמי נגד עישון. ב-2011 הייתה יעד עיקרי במתקפת הטרור בנורווגיה, אך ניצלה ללא פגע.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ראשת הממשלה ברוּנדטלנד, 1981

בתמונה הקטנה: נשיאת ארגון הבריאות העולמי, 2000

רגיל

נאוול אל מוטוואקל

נאוול אל מוטוואקל, נולדה ב-1962

היום, לפני 56 שנים, נולדה נאוול אל מוטוואקל, ספורטאית מרוקאית. באולימפיאדת לוס אנג’לס 1984 נערך לראשונה מקצה נשים במרוץ 400 מ’ משוכות, וכשזכתה בו הייתה לאישה המוסלמית הראשונה ולמרוקאית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית. בכך הפך הספורט לתחום עיסוק אפשרי לנשים מוסלמיות בכל רחבי העולם, והיא הפכה לאייקון עבור דור שלם של נשים מוסלמיות. ב-1993 ייסדה מרוץ שנתי בקזבלנקה, שהפך למרוץ הנשים הגדול ביותר בעולם המוסלמי. מאז 1998 היא חברה בוועד האולימפי הבינלאומי, ואף כיהנה כסגנית נשיא הוועד. ב-2007 מונתה לשרת הספורט של מרוקו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אגתה אווילינגיימאנה

אגתה אווילינגיימאנה, 1994-1953

היום, לפני 24 שנים, נרצחה אגתה אווילינגיימאנה, ראשת ממשלת רואנדה, ע”י המשמר הנשיאותי – אות הפתיחה לרצח העם ברואנדה. היא הייתה מורה לכימיה (על אף התנגדות לכך שבנות ילמדו מדעים), והגיעה לתודעת הציבור כשהקימה קואופרטיב של הסגל האקדמי. ב-1992 מונתה לשרת החינוך מטעם המפלגה הדמוקרטית, וביטלה את מערכת המכסות והמלגות האקדמיות על בסיס אתניות, החלטה שקוממה עליה את הקיצוניים בני ההוטו. ב-1993, בניסיון להגיע להסכם שלום בין טוטסי להוטו, הסכימו הנשיא וכל המפלגות על מינויה לראשת הממשלה – האישה הראשונה, והיחידה עד כה, בתפקיד זה.

ויקיפדיה

עוד על רצח העם ברואנדה

פייסבוק

רגיל

הילדה היין

הילדה קת’י היין, נולדה ב-1951

היום, לפני 67 שנים, נולדה הילדה היין, אשת חינוך ופוליטיקאית מאיי מרשל. היא השלימה לימודי דוקטורט בחינוך בארה”ב – האדם הראשון באיי מרשל בעל דוקטורט – ועם חזרתה לאיי מרשל עבדה שנים אחדות כמורה ויועצת בבתי ספר. היא ייסדה את “נשים יחד באיי מרשל”, קבוצה מובילה במדינה למען זכויות נשים, והיא שותפה לארגוני סיוע אזוריים באזור האוקיינוס השקט בנושאי חינוך, אקלים, עידוד מנהיגות וזכויות אדם. מאז ינואר 2016 מכהנת היין כנשיאת איי מרשל – האישה הראשונה בתפקיד זה, ולמעשה האישה הראשונה, והיחידה עד כה, בראש מדינת איים אוקיאנית כלשהי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: באדיבות IISD, הארגון הבינלאומי לפיתוח בר-קיימא

בתמונה הקטנה: עם בילי קאורטי (משמאל), שר הפנים של הרפובליקה של פלאו, ופיטר קריסטיאן (מימין), נשיא מדינות הפדרציה של מיקרונזיה, בפורום מדינות האוקיינוס השקט, 2016

רגיל

אינוניה ווינה

אינוניה מוטוקווה ווינה, נולדה ב-1941

היום, לפני 77 שנים, נולדה אינוניה ווינה, פעילה חברתית ופמיניסטית ופוליטיקאית מזמביה. מראשית שנות ה-70 התנדבה בארגוני זכויות אדם בזמביה, ביניהם לשכת הפליטים, המועצה לשירותים חברתיים והתאחדות הנשים הנוצריות, שפעילותה הובילה לייסוד היחידה לתמיכה בקורבנות במשטרת זמביה. ב-2001 נבחרה לפרלמנט, ונבחרה לעמוד בראש הוועדה לזכויות אדם ובראש הוועידה המפלגתית לנשים. ב-2011 מונתה לשרת הדתות, ב-2014 לשרת השוויון המגדרי, ומאז 2015 היא מכהנת כסגנית נשיא זמביה – האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה והאישה הבכירה ביותר בממשל זמביה אי-פעם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ווינה מספרת על תוכנית ממשלתית, בשילוב המגזר הפרטי והמגזר השלישי, לשיפור תנאיהן של נשים העוסקות במסחר בזמביה. מתוך הרצאתה מ-2015 על “נשים כמניעות צמיחה

רגיל

נזירה ג’ונבלאט

נזירה ג’ונבלאט, 1951-1890

היום, לפני 67 שנים, הלכה לעולמה נזירה ג’ונבלאט, מנהיגה פוליטית לבנונית דרוזית. בעת שבה נאסר על נשים להשתתף בפעילות פומבית בלבנון, והזירה הפוליטית בפרט הייתה גברית לחלוטין, הצליחה ג’ונבלאט לשמור על הכוח הפוליטי שהיה לבעלה, מושל מחוז הרי השוף, לאחר מותו ב-1921 – והייתה למנהיגה הראשונה בפוליטיקה הלבנונית ובעדה הדרוזית. בזכות תבונתה, אצילותה ויחסה האמפתי לכל אדם, זכתה באמונם ובהערכתם של הלבנונים, אנשי המנדט הצרפתי והשיח’ים הדרוזים, וסייעה לשמור על אחדות בין הנוצרים, המוסלמים והדרוזים באזור ועל יציבות פוליטית ויחסי שלום גם מול הצרפתים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגרט בונדפילד

מרגרט גרייס בונדפילד, 1953-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה מרגרט בונדפילד, אקטיביסטית ופוליטיקאית בריטית. בגיל 14 החלה לעבוד בחנות לרקמות כדי לסייע בפרנסת המשפחה, הזדעזעה מתנאי העבודה והפכה לאחת מבכירות המאבק למען זכויות עובדים ולאישה הראשונה שעמדה בראש התאחדות האיגודים המקצועיים בבריטניה. ב-1908 הקימה במפלגת הלייבור שדולה פמיניסטית למען זכות בחירה אוניברסלית, שאינה מוגבלת לפי מגדרו או מעמדו הכלכלי של אדם, אשר הושגה בסופו של דבר ב-1928. בונדפילד נבחרה לראשונה לפרלמנט הבריטי ב-1923 ומונתה לתפקיד שרת העבודה ב-1929 – האישה הראשונה בקבינט הבריטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בונדפילד נושאת נאום לציון 2.2 מיליון חתימות על עצומה למען שלום, שנאספו על ידי הליגה הבינלאומית של נשים לשלום וחירות, אשר נשלחה לוועידת הפירוק מנשק בז’נבה, 1932. (צילום מתוך הארכיון של בית הספר לכלכלה של לונדון)

רגיל

קלייר בות’ לוס

אן קלייר בות’ לוס, 1987-1903

היום, לפני 115 שנים, נולדה קלייר בות’ לוס, סופרת, פוליטיקאית ודיפלומטית אמריקאית. היא כתבה סיפורת דרמטית, תסריטים ומחזות, מאמרי עיתונות וסיקור מלחמות, והתפרסמה במיוחד במחזה המצליח שכתבה ב-1936, “הנשים”, שכלל צוות של שחקניות בלבד. כפוליטיקאית, לוס נודעה בעמדותיה האנטי-קומוניסטיות, וכן בביקורתה על השלטון הקולוניאליסטי של הממלכה המאוחדת בהודו. היא הייתה האישה הראשונה בארה”ב שמונתה לשגרירה במדינה חשובה בחו”ל (איטליה וברזיל). לוס נודעה גם כנואמת כריזמטית במיוחד, ולקחה חלק מרכזי בכל הקמפיינים של המועמדים הרפובליקנים לנשיאות בתקופתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נובה פריס

נובה מארי פריס, נולדה ב-1971

היום, לפני 47 שנים, נולדה נובה פריס, אתלטית ופוליטיקאית אוסטרלית. באולימפיאדת אטלנטה 1996 הייתה לאבוריג’ינית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית יחד עם קבוצת הוקי הנשים האוסטרלית. אחר כך שינתה ענף ספורט לריצה מהירה, ובו זכתה ב-2 מדליות זהב במשחקי חבר העמים הבריטי ב-1998 וכן התחרתה באליפות העולם באתלטיקה 1999 ובאולימפיאדת סידני 2000. ב-2013 הייתה פריס “בחירת הקפטנית” של ראשת הממשלה גילארד כנציגת מפלגת הלייבור בטריטוריה הצפונית של אוסטרליה, ונבחרה לסנאטורית הילידית הראשונה במועצה הפדרלית של הפרלמנט האוסטרלי.

ויקיפדיה

פייסבוק

תמונות מתוך: https://alchetron.com/Nova-Peris

הזכויות לתמונה הגדולה שמורות ל-Getty images

רגיל

מישל סוארז ברטורה

מישל סוארז ברטורה, נולדה ב-1983

היום, לפני 35 שנים, נולדה מישל סוארז ברטורה, פעילה חברתית, עורכת דין, סופרת ופוליטיקאית אורוגוואית. היא הטרנסג’נדרית המוצהרת הראשונה באורוגוואי שהשלימה תואר אוניברסיטאי, הראשונה שהוכשרה כעורכת דין והראשונה שנבחרה למשרה פוליטית בכלל ולסנאטורית בפרט. כיועצת משפטית של אחד מארגוני הלהט”ב המובילים באורוגוואי, ב-2011 ניסחה והציגה לקונגרס הצעת חוק לשוויון בנישואין של להט”ב, חוק שאושר סופית שנתיים אחר כך. בנוסף היא דוברת נגד שמנופוביה ונגד אידיאל היופי כסטריאוטיפ אבסורדי של אישה צעירה, רזה ויפה לנצח, באופן המהווה כלי דיכוי עבור כל הנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אָלֶטָה יאקובס

אָלֶטָה הנרייטה יאקובס, 1929-1854

היום, לפני 164 שנים, נולדה אָלֶטָה יאקובס, רופאה, ממציאה, פעילה חברתית וסופרג’יסטית הולנדית יהודייה. בעת שהגישה של נשים להשכלה הייתה מוגבלת, היא נאבקה להיות הרופאה הראשונה בהולנד, והאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה הולנדית בכלל. על אף השמצות וגינויים סייעה בפיתוח הדיאפרגמה כאמצעי מניעה, וסיפקה לנשים בזנות ייעוץ חינם להגנה ממחלות מין. בראשית המאה ה-20 יצאה למסע לקידום מעורבות פוליטית של נשים באפריקה, במזה”ת ובאסיה, והייתה ממייסדות “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, מארגוני הנשים המשפיעים בפוליטיקה העולמית עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמה מהמשתתפות בקונגרס הנשים הבינלאומי בהאג 1915. יאקובס הייתה מיוזמותיו, ומטרתו הייתה למחות על המלחמה המשתוללת באירופה (מלחה”ע ה-1) ולהציע דרכים למניעת מלחמות בעתיד. בין היתר, נוסדה בו “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, ארגון הנשים למען שלום הוותיק בעולם והראשון שקיבל מעמד של ארגון מייעץ לאו”ם, הפועל בעשרות מדינות בעולם.
משמאל לימין: אניטה אאוגספורג (גרמניה), ג’יין אדמס (ארה”ב), יוג’יניה האנר (ארה”ב), אלטה יאקובס (הולנד), קריסטל מקמילן (בריטניה), רוזה ג’נוני (איטליה)

בתמונה הקטנה: יאקובס בהפגנה למען זכות בחירה לנשים ב-1916

רגיל

ביאטריס בריגדן

ביאטריס אליס בריגדן, 1977-1888

“לפי הסטנדרטים שרווחו בימיה, להיות שאפתנית, להיוותר רווקה מבחירה, לפרנס את עצמה בנחישות ולבטא ללא הרף את האמת שלה – כל אלה היו סיבות מספיקות לתייגה כרדיקלית.”
(מתוך ספרה של אליסון קמפבל מ-1991, “ביאטריס בריגדן: השנים המעצבות של פמיניסטית סוציאליסטית, 1932-1888”, עמ’ 151)

היום, לפני 130 שנים, נולדה ביאטריס בריגדן, מהפכנית חברתית ופמיניסטית קנדית. במסגרת תנועת הגוספל החברתי, שעיגנה רציונל דתי ומוסרי לקידום שוויון חברתי וכלכלי, היא הרצתה בפני נשים על נושאים “שערורייתיים” כמו מחלות מין, תכנון ילודה ושוויון מגדרי אינטלקטואלי. פורום הדוברים של הפועלים שייסדה ערך כנסים רבים על סוגיות חברתיות וכלכליות של נשים, ילידים, מהגרים ובני מעמד הפועלים. בריגדן ייסדה גם את התאחדות הנשים החברתית-כלכלית, שהקימה קבוצות לימוד בכל ערי קנדה לחיזוק ביטחונן העצמי ומעורבותן הפוליטית של נשים, והפכה לימים לחלק מהמפלגה הדמוקרטית החדשה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמילי לאו

אמילי לאו ואי-הינג, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אמילי לאו, עיתונאית ופוליטיקאית מהונג קונג, לוחמת למען זכויות אדם וחירות. באמצע שנות ה-70 החלה לעבוד כעיתונאית חוקרת בארצה, וב-1984, בעת שייצגה את BBC בהונג קונג, נערך המו”מ בין סין ובריטניה לגבי גורלה של הונג קונג והיא הפכה לאחת ממובילי המחאה נגד הכפפתה לסין הקומוניסטית. בבחירות הראשונות בהונג קונג, ב-1991, נבחרה למועצה המחוקקת ונחשבה למחוקקת הרדיקלית ביותר למען דמוקרטיזציה, מאבק שבמסגרתו נעצרה, נתבעה, ספגה איומים, נרדפה ע”י תומכי סין – וזכתה לתמיכה עממית רחבה. ב-2012 נבחרה ליו”רית המפלגה הדמוקרטית.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה צולמה ע”י פליקס וונג, “סאות’ צ’יינה מורנינג פוסט”

בתמונה הקטנה: דייוויד אקרס-ג’ונס, מושל הונג קונג מטעם בריטניה דאז, נואם בפני ועידת המשגיחים השנתית העשירית של הונג קונג (1985), בעוד אמילי לאו ואי-הינג יושבת (במרכז) בשורת העיתונאים ומביטה קדימה

רגיל

מהנאז אפכמי

מהנאז אפכמי, נולדה ב-1941

“עלינו לתהות: מדוע מניעתן של זכויות האזרח הבסיסיות ביותר מנשים מבוססת תמיד על עיקרון מהותי כלשהו של התרבות? האם התרבות הזו קיימת באמת, או שמא מדובר באיזו סטייה המשמשת לשימור של פריווילגיות כלכליות, חברתיות או פשוט פסיכולוגיות?”

היום, לפני 77 שנים, נולדה מהנאז אפכמי, פעילת זכויות נשים איראנית. ב-1969 ייסדה את התאחדות הנשים האקדמאיות באיראן, ובשנים 1978-1976 כיהנה בקבינט האיראני כשרה לענייני נשים. לאחר המהפכה האסלאמית הוגלתה מארצה, ומאז היא מרצה וכותבת רבות על התנועה הפמיניסטית, שוויון מגדרי, זכויות אדם, מנהיגות, מעמדן של נשים בחברות אסלאמיות וחלקן של נשים בבניית חברה אזרחית. היא המייסדת והנשיאה של שותפוּת ללימודי נשים, ארגון בינלאומי לעידוד השכלה והעצמה של נשים, ומנהלת השדולה ללימודי איראן, הפועלת להגברת המודעות הבינלאומית למתרחש באיראן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אפכמי (משמאל), עם יסמין מורשד (פעילת זכויות נשים מבנגלדש) ופאטמה מרניסי (פעילת זכויות נשים ממרוקו), 1996

רגיל

צגה מלקו

צגה פנטהון מלקו, נולדה ב-1968

“עד היום בכל מקום שאני הולכת מלווה אותי שאלה אחת: ‘גברת, אני צריכה פעמיים בשבוע ניקיון, את פנויה לניקיון?’ היום אני אומרת: כן, אני פנויה לניקיון, אבל לא של בתים, של שחיתות. אני מוכנה לניקיון של אטימות, ניקיון של ראיית האחר כנחות בשל שמו, מבטאו, צבע עורו.”

היום, לפני 50 שנים, נולדה צגה מלקו, עיתונאית ופעילה חברתית ישראלית. היא עבדה ב”קול ישראל” כמנהלת מחלקת השידורים באמהרית וכמנהלת רשת א’ (האישה הראשונה ויוצאת אתיופיה הראשונה בתפקיד זה), וכיום עובדת ברדיו רק”ע כעיתונאית בשפה האמהרית. מלקו היא ממובילות המחאה ב-1996 על השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, ופעילה במסגרות שונות למען חינוך וקידום של יוצאי אתיופיה בישראל. ב-2015 הוצבה במקום השלישי ברשימת מפלגת “כולנו”, אך מועמדותה נפסלה משום שלא הייתה תקופת צינון מספקת מאז פרישתה מרשות השידור.

ויקיפדיה

על ספרה האוטוביוגרפי “לא בבית ספרנו“, העוסק בעלייתה לישראל ובהתמודדותה עם הגזענות בחברה הישראלית (הוצאת סטימצקי, 2014)

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה בערוץ 7, צילום: מרים צחי

התמונה הקטנה מתוך כתבה בוואלה! ברנז’ה, צילום: יוסי ציפקיס