עמוד 1
רגיל

אסתר פסריס

אסתר מותוני פסריס, נולדה ב-1964

היום, לפני 53 שנים, נולדה אסתר פסריס, יזמת חברתית, פילנתרופית ופוליטיקאית קנייתית, אחת הנשים המפורסמות והמשפיעות ביותר בקניה הן בעסקים והן בפוליטיקה. היא בוגרת לימודי משפטים ומנהל עסקים, השתתפה בתחרות “מיס קניה” ופעילה בקמפיינים למען זכויות נשים בקניה. פסריס ייסדה את חברת “אמצו אור”, הפועלת לשיפור תשתיות התאורה ברחובות ובכבישי קניה באמצעות שטחי פרסום חוצות, ואת “אחד ממיליון”, ארגון צדקה הנאבק בעוני ובאבטלה בקניה ומקדם פיתוח אורבני וכפרי. כיום היא מכהנת כנציגת הנשים של מחוז ניירובי וחברה במפלגת הקונגרס הלאומי של קניה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמל אל-קיבסי

אמל אל-קיבסי, נולדה ב-1969

היום, לפני 48 שנים, נולדה אמל אל-קיבסי, אדריכלית ופוליטיקאית מאבו דאבי. בשנת 2000 השלימה לימודי דוקטורט בהנדסת אדריכלות בבריטניה, הייתה לראשונה בעולם שעסקה בשימור המורשת האדריכלית של איחוד האמירויות הערביות, ותיעדה עבור אונסק”ו יותר מ-350 אתרי מורשת לאומית במדינתה. ב-2007 הייתה לאישה הראשונה שנבחרה למועצה הלאומית הפדרלית של איחוד האמירויות, ומונתה לדוברת המועצה הפדרלית וליו”רית מועצת החינוך. ב-2015 נבחרה לנשיאת המועצה הפדרלית של איחוד האמירויות – והייתה לאישה הראשונה העומדת בראש קונגרס לאומי בעולם הערבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אל-קיבסי (עומדת) מושבעת כחברת מועצה לפני היבחרה לתפקיד דוברת המועצה הלאומית הפדרלית של איחוד האמירויות הערביות (צילום EPA)

רגיל

נזיהה א-דוליימי

נזיהה ג’וודת א-דוליימי, 2007-1923

היום, לפני 10 שנים, נפטרה נזיהה א-דוליימי, רופאה וחלוצה של התנועה הפמיניסטית בעיראק. כרופאה התמקדה במחלות מידבקות באזורים כפריים נידחים, ונחשפה לתנאי המחיה הקשים, במיוחד של נשים. ב-1953 נבחרה לנשיאת התאחדות נשות עיראק, תנועה שבשיאה מנתה 42 אלף חברות. ב-1959 מונתה לשרה לעניינים מוניציפליים – השרה הראשונה בעולם הערבי, וקידמה את חוק מעמד האישה בעיראק, שהסדיר ענייני נישואים וגירושים, ירושה ומשמורת ילדים והיה החוק המתקדם ביותר במזרח התיכון בזמנו. ב-2009 הייתה לפמיניסטית הראשונה המונצחת בעיראק כשפסל בדמותה הוצב בבגדד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה ברנביץ’

אנה ברנביץ’, נולדה ב-1975

היום, לפני 42 שנים, נולדה אנה ברנביץ’, ראשת ממשלת סרביה – האישה הראשונה בתפקיד זה והלהט”ב/ית הראשונ/ה העומד/ת בראש מדינה במזרח אירופה (והחמישי/ת בלבד בעולם). ברנביץ’ עבדה במשך יותר מעשור עם ארגונים בינלאומיים, משקיעים זרים והמגזר הציבורי בסרביה. היא כיהנה כנשיאת המועצה ליזמות חדשנית ולטכנולוגיות מידע, כנשיאת המועצה הלאומית למען מיעוטים וכשרת המִנהל הציבורי והשלטון המקומי, תפקיד שבו פעלה לרתימת הטכנולוגיה לייעול מערכות הממשל, להגברת השקיפות ולמאבק בשחיתות. ביוני השנה בחר בה הפרלמנט הסרבי ברוב קולות לראשות הממשלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קלרה גונזלס

קלרה גונזלס קאריו, 1990-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה קלרה גונזלס, האישה הראשונה בפנמה שסיימה לימודי משפטים ושכיהנה כשופטת, והראשונה באמריקה הלטינית שסיימה דוקטורט במשפטים. עבודת התזה שלה הייתה המחקר הראשון על מעמדן של נשים בפנמה ודחפה לשינוי בחוקה הפנמית. ב-1923 הקימה גונזלס את המפלגה הפמיניסטית הלאומית, וב-1946 כיהנה בוועדת החוקה שהעניקה לנשים שוויון חוקי ופוליטי מלא. כשופטת בבימ”ש לנוער סייעה בניסוח קווי המדיניות לשיפוט קטינים והקימה מוסד שיקומי לבני נוער. ביה”ס לסנגורים ציבוריים בפנמה נקרא על שמה, וכן פרס לעורכי דין הנאבקים למען זכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’יהאן סאדאת

ג’יהאן סאדאת, נולדה ב-1933

היום, לפני 84 שנים, נולדה ג’יהאן סאדאת, מנהיגה פוליטית ופעילת זכויות אדם מצרייה. כגברת הראשונה של מצרים, השפיעה רבות על הרפורמה בחקיקה למען זכויות האזרח במדינה. חוקים שקידמה העניקו לנשים מגוון של זכויות חדשות, כמו הזכות לדמי מזונות ולמשמורת על ילדים במקרה של גירושין, ומכונים לעתים קרובות “חוקי ג’יהאן”. בין היתר ייסדה מרכז שיקומי לפצועי מלחמה אחרי מלחמת ששת הימים, קואופרטיב העוזר לנשים באזור דלתת הנילוס להגיע לעצמאות כלכלית, את החברה המצרית למען חולי סרטן, את בנק הדם המצרי וארגון המסייע ליתומים מצרים למצוא משפחה מאמצת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת באוניברסיטת הרווארד, 1975 (הזכויות על התמונה לאוני’ הרווארד)

בתמונה הקטנה: עם אנואר, 1979

רגיל

זהרא רהנוורד

זהרא רהנוורד, נולדה ב-1945

היום, לפני 72 שנים, נולדה זהרא רהנוורד, אקדמאית, אמנית ופוליטיקאית איראנית, שפועלת למען קידום זכויות הנשים באיראן. בשנים 2006-1998 כיהנה כדיקאנית אוניברסיטת אל-זהרה בטהרן, האישה הראשונה העומדת בראש מוסד אקדמי באיראן מאז מהפכת 1979, וכן כיהנה כיועצת פוליטית לנשיא איראן הקודם, מוחמד ח’תאמי. כשזכה אחמדניז’אד בבחירות, נערך טיהור של נציגי התנועה הרפורמיסטית ורהנוורד הוסרה מתפקידה כדיקאנית. כיום היא ממנהיגות האופוזיציה בארצה וחברת התנועה הפוליטית “הדרך הירוקה לתקווה”, שפועלת נגד נשיאותו של אחמדניז’אד ולמען קיום החוקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פולאן דווי

פולאן דווי, 2001-1963

היום, לפני 54 שנים, נולדה פולאן דווי, פורעת חוק ופוליטיקאית הודית. מגיל צעיר נודעה כלוחמת שנקטה פעולות תגמול נגד מי שגזלו רכוש מהקאסטות הנמוכות. היא כונתה “מלכת השודדים” והנהיגה כנופיה, שבנוסף לשוד של בני המעמדות הגבוהים התפרסמה בפעולות תגמול נגד מי שאנסו נשים מהקאסטות הנמוכות, וזכתה למעמד מיתולוגי כ”רובין הוד” פמיניסטית. ב-1983 הועמדה לדין, ישבה 11 שנים בכלא, ואז הוחלט לבטל את כל ההאשמות נגדה. לאחר שחרורה התמודדה בבחירות; חמש שנים כיהנה כחברת הפרלמנט ההודי, ואז נרצחה ע”י שלושה גברים מהמעמד הגבוה כנקמה על פעולותיה נגד בני מעמדם בעבר.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

אסתר בקר-ריינין

אסתר בקר-ריינין, 1973-1889

היום, לפני 44 שנים, נפטרה אסתר בקר, אשת העלייה השנייה, חברה בארגון “השומר”, חברת אסיפת הנבחרים הראשונה מטעם “אחדות העבודה” ופעילה בארגון “אמהות עובדות”. היא הייתה מהנשים הראשונות ב”השומר” שהחזיקו בנשק אישי, ואף הבריחה נשק להגנה עצמית ליישובים אחרים. בחוות סג’רה נאבקה על שוויון בין גברים לנשים ופעלה לשינוי חלוקת התפקידים בקולקטיב – הובילה את “מרד חדר האוכל”, שבו שבתו הנשים וסירבו לבשל כל עוד לא ישתתפו הגברים בעבודות המטבח. היא הייתה בין החורשות הראשונות ובין אלו שהנהיגו אופנה שכללה שיער קצוץ ומכנסי עבודה קצרים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם אחיה חיים ואחותה שפרה לבית שטורמן, מתוך האתר של גילי חסקין

 

רגיל

בלה אבצוג

בלה סביצקי אבצוג, 1998-1920

“הם העניקו לנו את ‘יום האישה הבינלאומי’. ב-1975 העניקו לנו את ‘שנת האישה’. אמרתי, פעם, מי יודע, אם נתנהג יפה, ירשו לנו להיות ממש-ממש בעניינים. ובכן, לא התנהגנו יפה, ואנחנו היכן שאנחנו” – בלה אבצוג (נולדה היום, לפני 97 שנים), עורכת דין ומנהיגה פמיניסטית יהודייה אמריקאית. “בלה הלוחמנית” הייתה ממובילות הגל השני של הפמיניזם, נמנתה עם מקימות התנועות “נשים למען השלום” ו”האסיפה הפוליטית לנשים”, וכן פעלה למען זכויות האזרח, זכויות להט”ב ואיכות הסביבה. ב-1970 נבחרה לקונגרס, תחת סיסמת הבחירות: “מקומה של האישה בבית – בית הנבחרים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סימון וייל

דיים סימון וייל, 2017-1927

היום, לפני 90 שנים, נולדה סימון וייל, משפטנית ופוליטיקאית יהודייה-צרפתייה, שכיהנה בממשלות צרפת והייתה נשיאת הפרלמנט האירופי – האישה הראשונה בתפקיד זה. במלחה”ע השנייה גורשה מצרפת ונשלחה עם אמה ואחותה לאושוויץ-בירקנאו. לאחר המלחמה החלה לפעול בבתי המשפט ובפוליטיקה. בשנות ה-70 כיהנה כשרת הבריאות, ובמסגרת זו הרחיבה את היתר השימוש באמצעי מניעה וחוקקה לראשונה היתר לבצע הפלות. בשנות ה-90, לאחר כהונתה כנשיאת הפרלמנט האירופי, שבה לממשלת צרפת כשרת הרווחה. בשנת 2000 מונתה לנשיאת המוסד לזיכרון השואה בצרפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הגדולה: עם אליס סואניר-סיט, מזכירת המדינה להשכלה גבוהה

בתמונה הקטנה: בסיור באושוויץ עם פוליטיקאים צרפתים בכירים

[דיים סימון וייל נפטרה לפני שבועיים, יהי זכרה ברוך]

רגיל

גוונדולין ליזארגה

גוונדולין מרגרט ליזארגה, 1975-1901

היום, לפני 116 שנים, נולדה גוונדולין ליזארגה, אשת עסקים, פעילת זכויות נשים ופוליטיקאית מבליז. היא הייתה בעלת חווה מצליחה של עצי מסטיק ומהגוני, היא התעלמה ממוסכמות (נהגה, לבשה מכנסיים ועישנה), ונודעה כמעסיקה הוגנת שנלחמת למען שכר שווה לעובדות ולעובדים. היא הקימה בתי ספר לילדי העניים שנמנע מהם חינוך, וכיוון שבאותה עת רק בעלי אדמות יכלו להצביע, סייעה לנשים לרכוש קרקעות. ב-1961, משהותר לנשים להיבחר, הייתה ליזארגה האישה הראשונה שנבחרה לבית המחוקקים של הונדורס הבריטית (כיום בליז), וכן השרה הראשונה כשמונתה לשרת החינוך והדיור.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נאדיה חילו

נאדיה חילו, 2015-1953

היום, לפני 64 שנים, נולדה נאדיה חילו, אשת ציבור ועובדת סוציאלית ערבייה-ישראלית. היא הייתה אחת הערביות הראשונות בשירות המבחן לנוער, הקימה את “מרכז הירש” המשלב פעילויות רווחה וחינוך לגיל הרך, ייסדה את עמותת “מנארה” לקידום מנהיגות נשית ערבית, ונבחרה לממונה על מעמד האישה הערבייה במרכז השלטון המקומי. כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, הנוצרייה הראשונה בכנסת, הקימה את השדולה לדו-קיום יהודי-ערבי, ופעלה בין היתר לשיפור הטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, לגיבוש נהלים לטיפול בקטינים חוסים ולמניעת רצח נשים במגזר הערבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלה גנדי

אלה גנדי, נולדה ב-1940

היום, לפני 77 שנים, נולדה אלה גנדי, עובדת סוציאלית, פעילת שלום ופוליטיקאית דרום אפריקאית ממוצא הודי. ב-1975, תחת משטר האפרטהייד, נאסר עליה לעסוק בפעילות פוליטית והיא אף הושמה במעצר בית למשך תשע שנים בשל פעילותה. גנדי הייתה אחת מחברות מחתרת החזית הדמוקרטית שנפגשו עם נלסון מנדלה בעודו במאסר. בשנים 2004-1994 הייתה חברת הפרלמנט של דרום אפריקה ופעלה בעיקר בוועדת הרווחה, בוועדה ליזמות ציבורית ובוועדת אד-הוק לסוגיית הפונדקאות. כיום היא מפעילה תוכנית מסביב לשעון נגד אלימות במשפחה ומנהלת את קרן הפיתוח של מהטמה גנדי, סבה.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

הא שיאנגנינג

הא שיאנגנינג, 1972-1878

היום, לפני 139 שנים, נולדה הא שיאנגנינג, מהפכנית, פמיניסטית, פוליטיקאית ואמנית סינית ילידת הונג קונג. היא הייתה שותפה בולטת בתנועה המהפכנית של סון יאט-סן, “אבי האומה” של הרפובליקה הסינית. היא נאבקה למען שיווי זכויות מוחלט לנשים כשרה בממשלתו של סון, ארגנה את העצרת הראשונה בסין ליום האישה הבינלאומי ב-1924 והקימה בתי חולים ובתי ספר לנשים. בעתות מלחמה, מול היפנים, ארגנה את פעילותן של נשות הצלב האדום ואת איגוד ההצלה הלאומי. היא הייתה גם ציירת ומשוררת מוערכת, כיהנה בשנות ה-60 כיו”רית איגוד האמנים הסיניים וב-1997 הוקם מוזיאון על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

קרדיט לצילום: Niu Weiyu

רגיל

קתרין סמבה-פנזה

קתרין סמבה-פנזה, נולדה ב-1956

היום, לפני 61 שנים, נולדה קתרין סמבה-פנזה, נשיאת הרפובליקה המרכז-אפריקאית, האישה הראשונה בתפקיד זה במדינתה, שהיא מהמדינות העניות בעולם. לפני כן הייתה אשת עסקים ועורכת דין, וכיהנה כראשת עיריית בנגי, עיר הבירה. כשפרצה המלחמה בין המיליציות הנוצריות המכונות “אנטי-בלקה” ובין ברית המורדים המוסלמית “סלקה”, מונתה סמבה-פנזה בהסכמת שני הצדדים לנשיאה זמנית, בשל היותה נייטרלית וא-מפלגתית. אל מול הטיהור האתני שמוסיף להתרחש באזורים נרחבים ברפובליקה, היא מתמידה בקריאותיה להידברות ובניסיונותיה להביא להסכם הפסקת אש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסטלה קֶסָדַה

אסטלה קֶסָדַה הרננדז, 2011-1924

היום, לפני 93 שנים, נולדה אסטלה קסדה, אשת חינוך, עורכת דין ופוליטיקאית מקוסטה ריקה. בשנות ה-40 הייתה מהפעילות הבולטות למען זכות הבחירה לנשות קוסטה ריקה, וב-1953, במערכת הבחירות הראשונה לאחר שניתנה זכות זו, הייתה בין שלוש הנשים הראשונות שנבחרו לפרלמנט. ב-1957 מונתה לתפקיד יו”רית הפרלמנט, ולאחר מכן הייתה לאישה הראשונה בממשלת קוסטה ריקה כשמונתה לשרת החינוך, שם הובילה שיפור בשיטת המיון וההכשרה של המורים ובמערכת החינוך הציבורי, בפרט באזורי הסְפָר. בהמשך מונתה גם לשרת העבודה והרווחה, לקונסולית קוסטה ריקה בארה”ב ולשגרירתה באו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הדסה סמואל

הדסה סמואל, 1986-1897

היום, לפני 120 שנים, נולדה הדסה סמואל, פעילת ציבור ישראלית, יו”ר ויצו בארץ ישראל בשנות ה-40 ויו”ר ויצו העולמית בשנים 1950-1949. היא סייעה בהקמת בתי ספר חקלאיים לבנות בנהלל, בפתח תקווה ובראשון לציון ופעלה נמרצות למען שיתופן המלא של הנשים היהודיות בארץ בפעילות הפוליטית והציבורית. מועצת ארגוני הנשים בארץ ישראל, בראשות סמואל, יזמה וקידמה את גיוס הנשים העבריות לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי בזמן מלחה”ע השנייה, וכן פעלה למען החיילות המשוחררות במציאת פתרונות דיור, תעסוקה והכשרה מקצועית עבורן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מתוך כנס ויצו הראשון בעיר קרלסבאד, צ’כיה, 1921 (סמואל שלישית מימין)

רגיל

קיראן בדי

קיראן בדי, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה קיראן בדי, פעילה חברתית, קצינת משטרה ופוליטיקאית הודית. בשנות ה-60, כנערה, הייתה אלופת הודו בטניס. היא הייתה האישה הראשונה שהתגייסה למשטרת הודו, ובמשך 35 שנות שירותה הצליחה להביא לירידה בשיעור הפשיעה כנגד נשים בדלהי, להקים רשות לטיפול בסמים ובאלכוהול ולבסס רפורמה לשיקום אסירים. היא שימשה כיועצת השיטור של כוחות שמירת השלום של האו”ם, וכן הייתה דמות מפתח בתנועה נגד שחיתות בהודו ב-2011. מאז מאי 2016 היא מכהנת כמושלת הטריטוריה פודוצ’רי שבדרום הודו, המכונה “הריביירה הצרפתית במזרח הרחוק”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חסיה דרורי

חסיה דרורי קופפרמינץ, 1976-1899

“המילה ‘בעל’ תמיד צרמה את אזני ולא הלמה את תוכן יחסינו עם האדם הקרוב ביותר בחיים [ובכך] מסתלף המושג האמיתי של יחסי אישה ואיש. ובאמת, מדוע ‘אשתי’ – כן יפה להגיד, ו’אישי’ – לא? זה רק הרגל של דורות עברו.” – חסיה דרורי (נפטרה היום, לפני 41 שנים), מתוך דיון במליאת הכנסת על חוק שיווי זכויות האישה, 1951. דרורי הייתה פעילה במועצת הפועלות ובתנועת המושבים, צירה בקונגרסים הציוניים וחברת כנסת בכנסת הראשונה. היא כיהנה כמרכזת ארצית של ארגון אמהות עובדות, כינסה דיונים בנושא מעמד האישה ביישוב המתגבש ונאבקה להשוואת מעמדם של שני ראשי המשפחה.

ויקיפדיה

פייסבוק