עמוד 1
רגיל

ליידי מרי וורטלי מונטגו

ליידי מרי וורטלי מונטגו, 1762-1689

היום, לפני 329 שנים, נולדה ליידי מרי וורטלי מונטגו, אצילה, כותבת ומשוררת אנגלייה. כתביה מתארים ומבקרים, בין היתר, את העמדה החברתית דאז כלפי נשים, המעכבת את התפתחותן האינטלקטואלית והחברתית. היא הייתה הראשונה שכתבה רשמים ממסעותיה באימפריה העות’מאנית, כאשת השגריר הבריטי בטורקיה, וחשפה פנים שונות של אורחות החיים במזרח הקרוב, בעיקר של הנשים. בטורקיה נחשפה גם לחיסון לאבעבועות שחורות, שפותח בסין מאות שנים קודם לכן אך באירופה התייחסו אליו כרפואת אליל, שכנעה את משפחת המלוכה הבריטית להתחסן והביאה להפצת החיסון במערב ובעולם כולו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי מונטגו בלבוש טורקי”, ציור מאת ז’אן אטיין ליאוטאר (~1756)

בתמונה הקטנה: “פופ מתנה אהבים עם ליידי מרי”, ציור שמן מאת ויליאם פאוול פרית (1852), המתאר את ליידי מרי פורצת בצחוק לשמע הצהרת אהבתו של המשורר אלכסנדר פופ

רגיל

איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה

איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה, 1504-1451

היום, לפני 567 שנים, נולדה איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. תחת שלטונה, לצד בעלה פרננדו השני מלך אראגון, הושלם תהליך כיבושו מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים (ה”רקונקיסטה”) עם הכנעת ממלכת גרנדה המוסלמית, הורחבו סמכויות המלוכה על חשבון אצולה מקומית, הופעל כוח שיטור ממלכתי שהביא לירידה בפשיעה, הועשר אוצר הממלכה, הודקו הקשרים עם שאר ממלכות אירופה, וחוזקה הכנסייה ע”י הקמת האינקוויזיציה. שתי החלטות שקיבלה שינו את ההיסטוריה: גירוש היהודים אשר לא המירו דתם, ומימון מסעות קולומבוס לשם ביסוס האימפריה הספרדית ולשם הפצת הקתוליות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “שיבתו של כריסטופר קולומבוס” (בציור, פונה עם שובו למלך פרננדו ולמלכה איזבלה), מאת אז’ן דלקרואה, צבעי שמן, 1839

בתמונה הקטנה: דיוקן (אמן לא ידוע), מתוארך ל-1485

רגיל

סאלוט טופו השלישית

סאלוט (שארלוט) טופו השלישית, 1965-1900

היום, לפני 118 שנים, נולדה סאלוט טופו השלישית, האישה הראשונה – והיחידה – שמלכה על טונגה, מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט. היא הייתה בתו הבכורה של מלך טונגה, ג’ורג’ טופו השני, נשלחה ללמוד בניו זילנד, וחזרה לטונגה ב-1918, כשנפטר אביה, לאחר שירשה את המלוכה בהיעדר בן זכר. תקופת שלטונה הייתה הארוכה ביותר מבין כל מלכי טונגה, 48 שנים. ב-1920 תמכה במחקר ארכיאולוגי של אתרים בטונגה, המהווה בסיס לידע הקיים כיום על החיים בפולינזיה שלפני המגע עם המערב. היא נודעה גם בחיבתה לכתיבת שירי אהבה ושירים לריקודים ובגובהה הרב, 1.91 מטר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נשים טונגאיות כורעות ברך לצד הדרך שבה עוברות מלכת בריטניה אליזבת השנייה ומלכת טונגה סאלוט טופו השלישית (מאחוריהן הנסיך פיליפ מאדינבורו), במהלך סיור המשלחת המלכותית בטונגה ב-1953

רגיל

אקתרינה הצ’רקסית

דוֹאַמנָה (“הגברת”) אקתרינה הצ’רקסית, 1666-1620

היום, לפני 352 שנים, נפטרה אקתרינה הצ’רקסית, נסיכה-אם של מולדובה. בגיל 19 נבחרה מבין כל נערות הקווקז להינשא לשליט נסיכוּת מולדובה, וסילה לופו, בשל יופייה הרב ובינתה. היא השתתפה לצד בעלה בכל האירועים הממלכתיים הרשמיים, השפיעה רבות על החלטותיו ופעולותיו האישיות והפוליטיות, ושמה יצא למרחוק כבעלת כישורים דיפלומטיים ויכולת לערוך משא ומתן בעת משבר מדיני. כשבנה שטפניצה ירש את הכתר, היא הוסיפה ללוות אותו ולפקח על כל פעולותיו. אקתרינה נודעה גם בפועלה הפילנתרופי, בעיקר כפטרונית אשר בנתה, שיפצה והרחיבה כנסיות ומנזרים רבים במולדובה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן של אקתרינה מהאולם המרכזי של הכנסייה במנזר גוליה, במחוז יאשי שעל גבול רומניה-מולדובה.

בתמונה הקטנה: הציור המקודש מהאולם המרכזי של כנסיית הלינצאה, במחוז יאשי. מצוירים בו המייסדים החדשים של הכנסייה: וסילה לופו, שטפניצה לופו וקתרין-אקתרינה, בלבוש טקסי

רגיל

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, 1936-1883

היום, לפני 82 שנים, נפטרה זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, נסיכה פרסית, בתו של מלך פרס במחצית השנייה של המאה ה-19. תאג’ א-סלטנה הייתה חלוצה בקידום זכויות נשים באיראן וחברה מייסדת של ארגון הנשים המחתרתי, “האגודה לחירות הנשים”, שפעל למען שוויון מגדרי בראשית המאה ה-20. היא הייתה האישה הראשונה בחצר המלוכה שהסירה את החיג’אב ולבשה בגדים מערביים. היא הייתה גם סופרת, ציירת ואינטלקטואלית, ונהגה לארח בביתה אירועי ספרות מדי שבוע. תוכניות ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטאות רבות, מטהראן ועד הרווארד, מלמדות על חייה, כתיבתה ופועלה הפמיניסטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוראיה טארזי

סוראיה טארזי, 1968-1899

היום, לפני 118 שנים, נולדה סוראיה טארזי, מלכת אפגניסטן בראשית המאה ה-20. המלכה סוראיה ייסדה את ביה”ס הראשון לנערות בקאבול ואת המגזין הראשון לנשים, והייתה המלכה-רעיה המוסלמית הראשונה שליוותה את בעלה באירועים פומביים מכל הסוגים ואף בישיבות ממשלה. היא הסירה מעליה את הרעלה באקט פומבי מתריס, שהיווה דוגמה לנשים של מנהיגים אפגנים נוספים, ועודדה נשים לרכוש השכלה. בהשפעתה, המלך אמאנולה חאן שבר מסורת של מאות שנות פוליגמיה והציב דוגמה אישית של מונוגמיה, וכן היה המנהיג האפגני הראשון שדיבר נגד ההכרח להתכסות ברעלה ותמך בהשכלה לבנות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רצ’יה סלטאנה

רצ’יה סלטאנה, 1240-1205

היום, לפני 777 שנים, נפטרה רצ’יה סלטאנה, שנודעה גם כג’לאלת א-דין סלטאנה, שליטת דלהי היחידה אי-פעם, והאישה הראשונה מבין שלוש ששלטו בעולם המוסלמי בכלל בימי הביניים. ב-1236, לאחר מות אביה ועם הדחתו של אחיה מהשלטון, מונתה לשליטה וקיבלה את התואר סלטאנה. היא נודעה כמצביאה מוצלחת וכפוליטיקאית ממולחת, שידעה לאזן את מאבקי הכוח בין הממלוכים, לשמור על נאמניה ולאפשר למתאסלמים להתקדם במעלה הסולם הפוליטי. היא גם הפגינה סובלנות כלפי ההינדואיזם, והציגה דת זו לצד מסורות האסלאם בבתי הספר, במרכזי המחקר ובספריות ציבוריות שהקימה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: פוסטר של סרט בוליווד משנת 1983 על חייה

רגיל

המלכה ראניה

ראניה אל-עבדאללה מלכת ירדן, נולדה ב-1970

היום, לפני 47 שנים, נולדה ראניה אל-עבדאללה מלכת ירדן. היא נולדה בכווית לפליטים פלסטינים, ונודעת בפעילותה למען איכות הסביבה, בריאות, חינוך, דיאלוג בין-תרבותי ועוד, וכן למען בני עמה הפלסטינים. היא הקימה את קרן נהר הירדן, גוף חוץ-ממשלתי לעידוד אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, יזמה תוכנית הגנה על ילדים בסיכון של אלימות במשפחה ואת קרן אל-עמאן למען עתידם של יתומים, וקידמה מתן מלגות לירדנים הלומדים באוניברסיטאות ברחבי העולם. ב-2007 הכיר בה יוניסף כנציגה הראשונה למען הילדים, וב-2009 היא מונתה ליו”רית כבוד של יוזמת האו”ם למען חינוך לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביקור אצל פליטות סוריות בלסבוס, יוון

רגיל

אירנה האתונאית

אירנה האתונאית, 803-752

היום, לפני 1214 שנים, נפטרה אירנה האתונאית, קיסרית ביזנטית. אירנה עלתה לשלטון לראשונה בשנת 780 עם מותו של בעלה לאו, ובמשך עשר שנים שלטה כעוצרת וממלאת מקום בנה קונסטנטינוס, שהיה ילד צעיר כשאביו מת. ב-790 הדיח קונסטנטינוס את אמו מהשלטון ושלט כשליט יחיד, אך שבע שנים אח”כ אירנה ביצעה הפיכה כנגדו ותפסה מחדש את השלטון. במהלך שלטונה פעלה אירנה לשיקום היחסים עם הערבים ועם הפרנקים בביזנטיון. בשל הצלחתה בעצירת הנוהג של ניפוץ המוני של סמלי דת ומאמציה לחדש איקונות ומנזרים שהושחתו, היא נחשבת לקדושה בכנסייה האורתודוקסית המזרחית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צ’אנד ביבי

צ’אנד ביבי, 1600-1550

היום, לפני 417 שנים, נרצחה צ’אנד ביבי, בת מלוכה ומצביאה הודית. היא נישאה לסולטן של בג’אפור וייעצה לו בעניינים הקשורים לממשל ולצבא. בעלה נרצח ב-1580, היא הוגלתה מבג’אפור ושבה אל מדינתה אחמדנאז’ר, שם משל אחיה. ב-1594, לאחר מותו של אחיה, נטלה ביבי את השלטון והובילה את המאבק נגד המוגולים שניסו לכבוש את ארצה. בחוכמתה, באומץ לבה וביכולת מנהיגותה הצליחה להדוף את המתקפה ולהשיג הסכם הפסקת אש. לרוע המזל, עוזרה האישי ראה בהסכם זה בגידה מצידה והוביל את ההמון להפיכה נגדה וללינץ’ בה. ללא הנהגתה, נפלה המדינה לידיהם של המוגולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך ספר ילדים הודי משנת 1974

רגיל

אליזבת דה-ור

אליזבת דה-ור, רוזנת דרבי ולורד מאן, 1627-1575

היום, לפני 442 שנים, נולדה אליזבת דה-ור, בת אצולה ואשת עסקים בריטית. נישואיה לוויליאם סטנלי, הרוזן מדרבי, היוו את ההשראה למחזה “חלום ליל קיץ” של שייקספיר, שהועלה לראשונה במהלך חתונתם. ב-1612, לאחר מותו של בעלה, נטלה דה-ור את סמכויותיו האדמיניסטרטיביות כלורד של האי מאן, והייתה לאישה הראשונה שזכתה לתואר לורד ולאישה הראשונה שעמדה בראש האי מאן בכל שנות קיומו של הפרלמנט של האי, הנחשב לפרלמנט הוותיק בעולם שעדיין קיים (ראיות מצביעות על אפשרות כי התקיים ברציפות מאז שנת 979).

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עיד אל-פיטר: שבירת הצום

עיד אל-פיטר: שבירת הצום

הנה כמה נשים מוסלמיות בולטות בהיא-סטוריה, שהיוו דוגמה למחילה, לשלום, לקהילתיות ולאחווה ברוח עיד אל-פיטר, החל היום:

 

ראבעה אל-עדוויה رابعة العدوية , 752-802 (עיראק)

מיסטיקנית סופית חשובה ילידת בצרה (עיראק), שנודעה בעבודת האל בכוונה מלאה, באדיקות ובאהבה, שפרצה דרך בכך שגברים הגיעו ללמוד ממנה ושהוקדשו לה פרקים באסופות הקלאסיות.

 

ארווה בינת אסמה أروى بنت أحمد , 1048-1138 (תימן)

מלכת תימן במשך כ-70 שנה, מהשליטות הידועות והמלומדות ביותר בעולם המוסלמי והאישה הראשונה שזכתה לתואר “חג’ה”, המסמל באסלאם השיעי את היותה התגלמות חיה של האֵל.

 

המלכה חדיג’ה السلطانة خديجة , ?-1380 (האיים המלדיביים)

סולטאנית האיים המלדיביים במשך כ-30 שנה, מהדמויות ההיסטוריות הפופולריות ביותר וסמל לעוצמה נשית במלדיביים עד היום.

 

סעידה אל חורה  السيدة الحرة , ‎‎1542-1485 (מרוקו)

מלכת תטואן (מרוקו), שלאחר הכיבוש הספרדי הפכה למנהיגה הבלתי מעורערת של הפיראטים במערב הים התיכון. פירוש שמה: “אישה אצילה חופשייה ועצמאית שאינה כורעת בפני אף סמכות”.

 

נאנא אסמאו نانا أسماء , 1793-1864 (ניגריה)

משוררת פורה, אשת חינוך ונסיכת ח’ליפות סוקוטו (ניגריה), המהווה עד היום דוגמה ומופת לאישה מוסלמית מלומדת ועצמאית ונחשבת לחלוצת החינוך לנשים והפמיניזם המודרני באפריקה.

 

עיד סעיד (חג שמח) عيد سعيد

כל עאם ואנתו בח’יר (כל שנה ואתם בריאים) كل عام وانتوا بخير

עוד על עיד אל-פיטר عيد الفطر

 

(בתמונה: ציור של ראבעה אל-עדוויה המופיע במילון פרסי)

פייסבוק

רגיל

אתלפלדה מלכת מרסיה

אתלפלדה מלכת מרסיה, 918-870

היום, לפני 1,099 שנים, מתה אתלפלדה מלכת מרסיה, מהממלכות הגדולות והחזקות ביותר באזור אנגליה טרם איחודה תחת כתר אחד. בתקופת שלטונו של בעלה אתלרד, בסוף המאה ה-9, היה לה תפקיד מכריע בהדיפת פלישות הוויקינגים ובניהול ענייני הממלכה. לאחר מותו ב-911 קיבלה לידיה רשמית את המלוכה – והייתה לאישה היחידה ששלטה על ממלכה אנגלו-סקסית. היסטוריונים של ימי הביניים תיארו אותה כמצביאה ואסטרטגית מוכשרת, אשר הצליחה לבצר את ממלכתה בתקופה סוערת במיוחד בצפון אירופה והנהיגה באזור דיפלומטיה שאִפשרה זמן קצר לאחר מכן את איחוד אנגליה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אזכור שלה במסמך מהמאה ה-13

בתמונה הקטנה: איור שלה מתוך ספר, שנת 1220 לערך

רגיל

רנוואלונה השלישית

רנוואלונה השלישית, 1917-1861

היום, לפני 100 שנים, מתה רנוואלונה השלישית, המלכה האחרונה של מדגסקר. בתקופת שלטונה, בסוף המאה ה-19, עמלה לחזק את יחסי הסחר והקשרים הדיפלומטיים עם ארה”ב ועם בריטניה ולהדוף את השלטון הקולוניאליסטי הצרפתי. מאמצים אלה כשלו בסופו של דבר, וב-1895 כבשו הצרפתים את אנטננריבו, עיר הבירה של מדגסקר, והביאו לסוף המונרכיה, שראשיתה ככל הנראה במאה ה-4 לספירה. רנוואלונה עצמה גורשה לאלג’יריה. עם הגיעה לשם אמרה בבכי: “מי יכול לנחש את המחר? רק אתמול הייתי מלכה, והיום אני אישה עצובה ושבורת לב.” ב-1960 זכתה מדגסקר לעצמאות מלאה כרפובליקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איזבלה ד’אסטה

איזבלה ד’אסטה, 1539-1474

היום, לפני 543 שנים, נולדה המרקיזה איזבלה ד’אסטה, דמות תרבותית ופוליטית מובילה באיטליה של תקופת הרנסאנס, שכונתה “הגברת הראשונה של העולם” דאז. בראשית המאה ה-16 בעלה נלקח בשבי ולאחר מכן מת ואיזבלה תפסה את מקומו כשליטת הדוכסות העצמאית במנטובה, פיקדה על כוחות הצבא וניהלה מו”מ דיפלומטי להסגת כוחותיו של לואי ה-12 עד לשחרור האזור. היא הייתה מובילת אופנה, כותבת פורה ופטרונית חשובה ביותר של מוזיקה, ארכיטקטורה ואמנות – בין היתר תמכה באמנים כמו לומברדו, מיכלאנג’לו ודה וינצ’י, ויש הסוברים שהיא ההשראה מאחורי “מונה ליזה”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן שלה, לאונרדו דה וינצ’י
בתמונה הקטנה: דיוקן שלה, פטר פאול רובנס
איזבלה נחשבת לדמות בעלת מספר הדיוקנאות הגבוה ביותר מאותה התקופה, שצוירו ע”י מיטב האמנים

רגיל

הורֵם סולטאן (רוקסלנה)

הורֵם האסקי סולטאן (רוקסלנה), 1558-1502

היום, לפני 459 שנים, נפטרה הורם סולטאן, אחת הנשים החזקות בהיסטוריה העות’מאנית ודמות בולטת בתקופה הידועה כ”סולטאנות הנשים”. בגיל 15 נחטפה במהלך מלחמה מעיר הולדתה בפולין, נלקחה לעבדות בהרמון באיסטנבול, והפכה לאשתו החוקית של סולטאן האימפריה העות’מאנית סולימאן המפואר, ולאמו של יורשו. הורם ייעצה לסולימאן בענייני המדינה, השפיעה רבות על יחסי החוץ של האימפריה, והקימה מבנים ציבוריים שונים ברחבי האימפריה, ביניהם מסגדים, בתי ספר, בתי חולים, בתי מרחץ ובתי תמחוי. עד היום היא מהווה השראה למחזות, ציורים, יצירות מוזיקליות, ספרים ועוד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

וולאדה בנת אל-מסתכפי

וולאדה בנת אל-מסתכפי, 1091-1001

“ראויה אני, השבח לאל, למעמד כה רם,

אל מחוז חפצי אני צועדת בגאווה.

אני מתירה למאהבי לגעת בפניי,

מעניקה נשיקתי כנטות לבי.”

– וואלדה בנת אל-מסתכפי (נפטרה היום, לפני 926 שנים), נסיכה ומשוררת אנדלוסית. מסופר כי רקמה מילים אלה על בגדיה, כתזכורת לכל הגברים שביכולתה לבחור את מי לאהוב. היא זכתה לביקורת רבה על שירתה ועל התנהגותה, למשל יציאתה לציבור ללא חיג’אב, אך גם להגנה ולהערכה מצד משוררים-עמיתים חשובים. בהון שירשה מאביה הח’ליף, בהיעדר יורש זכר, הקימה בקורדובה היכל ספרות, שבו הציעה הדרכה בשירה ובאמנויות לנשים מכל המעמדות, מאצילות ועד לשפחות שקנתה ושחררה.

ויקיפדיה

פייסבוק

תרגמה לעברית: מתת גולדברג אלון

בתמונה הקטנה: פורטרט של וולאדה, שצייר חוזה לואיס מוניוז
בתמונה הגדולה: עטיפת אלבום שירים של וולאדה ושל אהובה אבן-זיידון, שהולחנו ע”י אדוארדו פניאגואה (מוזיקאי ספרדי) ובוצעו ע”י אנסמבל אבן-באיה (הרכב אנדלוסי ספרדי-מרוקאי)

רגיל

אילונה זריני

אילונה זריני (כך שמה בהונגרית, בקרואטית: ילנה זרינסקה), 1703-1643
היום, לפני 314 שנים, נפטרה הרוזנת אילונה זריני, מהגיבורות הגדולות בהיסטוריה ההונגרית והקרואטית, שנודעה במאבקה העיקש למען חופש וסובלנות דתית וכנגד השאיפות של בית הבסבורג לכונן אוטוקרטיה אבסולוטית. ב-1685, משנסוגו הכוחות העות’מאניים במלחמה הטורקית הגדולה מול האימפריה הרומית והאיחוד הפולני-ליטאי, נותרה טירת פלנוק שבעיר מוקצ’בו (אוקראינה של היום) המבצר האחרון. זריני הגנה לבדה על הטירה מול הצבא האימפריאלי-ההבסבורגי שצר עליה, ונכנעה רק כעבור שלוש שנים, לאחר שהובטח לה כי אנשיה יקבלו חנינה וילדיה לא ייפגעו. היא עצמה הוגלתה וחיה את שארית ימיה בגלאטה, מחוז של קונסטנטינופול.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זיב-און-ניסה

זיב-און-ניסה, 1702-1638
היום, לפני 379 שנים, נולדה זיב-און-ניסה (בפרסית: “כתר המין הנשי”), נסיכת האימפריה המוגולית, אימפריה שראשיה היו מוסלמים ממוצא מונגולי, ששלטה בתת-היבשת ההודית מתחילת המאה ה-16 עד אמצע המאה ה-19. היא נודעה כמלומדת בתחומים אקדמיים שונים, ובכללם דת, פילוסופיה, מתמטיקה, אסטרונומיה וספרות. במיוחד התפרסמה באלפי השירים שכתבה, ואף הלחינה ושרה, בפרסית ובערבית, תחת שם העט “מח’פי”, שמשמעו “הנחבא/ת”. בעשרים השנים האחרונות לחייה הוחזקה כאסירה והונה הוחרם, ככל הנראה כעונש על רומן אסור או בגלל התנגדותו של אביה הקיסר להיותה משוררת ומוזיקאית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טאייטו בטול

טאייטו בטול, 1918-1851
היום, לפני 99 שנים, נפטרה טאייטו בטול, קיסרית האימפריה האתיופית, מקימת אדיס אבבה, עיר הבירה של אתיופיה. מיוחסת לטאייטו השפעה רבה על בעלה מנליק השני לפני ואחרי הכתרתו לקיסר אתיופיה ב-1889, והיא נודעה באישיותה ההחלטית ובהתערבותה הבוטה בחצר הקיסרית, דבר שהפך אותה לבלתי אהודה, וזאת בניגוד לבעלה הקיסר שנמנע מלהתערב ולהכריע במחלוקות שונות. כשמצבו הבריאותי של הקיסר החל להידרדר, כוחה הפוליטי של טאייטו התחזק עוד יותר, ועמו גם ההתנגדות לה עד שלבסוף הודחה והוברחה. ברחוב הנביאים בירושלים ישנה אכסנייה לצליינים אתיופים שבנה הקיסר מנליק ב-1904 והקדיש לה.

ויקיפדיה

פייסבוק