עמוד 1
רגיל

קסם סולטאן

קסם סולטאן (נולדה בשם אנסטסיה, ככל הנראה ביוון), 1651-1590

היום, לפני 367 שנים, הלכה לעולמה קסם סולטאן, אישה רבת השפעה בהיסטוריה העות’מאנית. היא הייתה אשתו האחרונה של סולטאן אהמט הראשון, ובמעמד זה רכשה השכלה בתחומי דת, מתמטיקה, מוזיקה וספרות, והשיגה השפעה פוליטית רבה באימפריה כיועצת לסולטאן. ב-1623, לאחר מותו, הייתה לאישה הראשונה שהוסמכה רשמית לשליטה באימפריה העות’מאנית. היא תרמה לעניים מעושרה הפרטי, סייעה ליתומות להינשא ושחררה את עבדיה לאחר 3 שנים. מאוחר יותר, בעת כהונתם של שני בניה ונכדה, כיהנה כוולידה סולטאן (אם הסולטאן המכהן) ולמעשה המשיכה לנהל את האימפריה באופן לא רשמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם אחד מבניה (מוראד או איברהים), אמן לא ידוע, מחצית שנייה של המאה ה-17 (משוער)

בתמונה הקטנה: עם צוות משרתיה (גטי אימג’ז)

רגיל

וילהלמינה מלכת הולנד

וילהלמינה הלנה פאולין מרי, מלכת הולנד, 1962-1880

היום, לפני 138 שנים, נולדה וילהלמינה, שהייתה מלכת הולנד במשך כמעט חמישים ושמונה שנים, יותר מכל מונרך הולנדי אחר. בכל מה שעברה הולנד בתקופת מלכותה – שתי מלחמות עולם, רפורמה למשטר דמוקרטי, תקופת השפל הגדול וירידת כוחה כמעצמה קולוניאלית – נהנתה המלכה מפופולריות רבה ומתמיכת בני עמה והייתה מעורבת בכל ההכרעות החשובות. במהלך מלחה”ע ה-2 נודעה גם בעמידתה האיתנה בראש הממשלה ההולנדית הגולה, והיוותה מקור עידוד והשראה ללוחמי המחתרת ההולנדית בהתנגדותם להיטלר, אותו כינתה “אויבו הגרוע ביותר של המין האנושי”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עם גלימת ההכתרה, מאת תרזה שוורץ, 1898

בתמונה הקטנה: מקריאה נאום לבני עמה ברדיו אורנג’ של ממשלת הולנד הגולה, 1940

רגיל

הלנה הקדושה

פלוויה יוליה הלנה, הידועה גם כהלנה הקדושה, הלנה מקונסטנטינופול או הלנה אוגוסטה, 329-248 (משוער)

היום מציינת הכנסייה הקתולית הרומית את יומה של הלנה הקדושה, אמו ויועצתו של קונסטנטינוס הראשון, הקיסר הרומי הראשון שהתנצר. הלנה נחשבת לעולת הרגל הראשונה של הנצרות, לאחר שיצאה לפלשתינה על מנת לאתר מקומות חשובים מהברית הישנה והחדשה. לפי המסורת הנוצרית, אחד היהודים המלומדים גילה לה את מקום “הצלב האמיתי” שעליו נצלב ישו, ושם הקימה את כנסיית הקבר בירושלים. מיוחסות להלנה גם בנייתן של כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית האלאונה (“העלייה לשמים”) בהר הזיתים ומציאת חפצים כמו חולצתו של ישו, החבל שבו נקשר לצלב וחלקים מהצלב עצמו.

* לפי המסורת הביזנטית, הלנה אחראית גם לאוכלוסיית החתולים הגדולה בקפריסין – במאה ה-4 היא ייבאה מאות חתולים ממצרים ומפלשתינה לקפריסין כדי להיפטר מהנחשים שהיו בסביבת המנזר שהקימה ליד לימסול, שידוע כיום כ”מנזר סנט ניקולס של החתולים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הלנה וקונסטנטינוס, פסיפס בקתדרלת אייזיק הקדוש, סנט פטרסבורג

בתמונה הקטנה: הלנה מוצאת את הצלב של ישו, איור איטלקי, שנת 825 (משוער)

רגיל

שרה פורבס בונטה

שרה פורבס בונטה, 1880-1843

היום, לפני 138 שנים, הלכה לעולמה שרה פורבס בונטה, נסיכת בני היורובה שבמערב אפריקה, אזור ניגריה של היום. בגיל 5 התייתמה מהוריה בטבח של צבא דהומיי (ממלכה באזור בנין של היום, ממובילות סחר העבדים האטלנטי דאז) ושועבדה כשפחה למלך – ובמפנה דרמטי נמסרה לקצין בצי המלכותי הבריטי כ”מתנה” למלכה ויקטוריה, שהתרשמה מאוד מחוכמתה יוצאת הדופן ומכישרונה המוזיקלי של הצעירה, אימצה אותה כבת חסות ומימנה את השכלתה. לימים נישאה שרה לאיש עסקים עשיר מסיירה לאון ושבה עמו לאפריקה. כמה מצאצאיה נמנים היום עם האריסטוקרטיה של ניגריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: דיוקנאות של שרה פורבס בונטה מאת קאמי סילבי, ספטמבר 1862. מהדיוקנאות המצולמים הראשונים של אדם שחור, מוצגים היום בגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון

רגיל

יולנדה מאראגון

יולנדה מאראגון, 1443-1384

היום, לפני 634 שנים, נולדה יולנדה, מלכת אראגון ונאפולי, דוכסית אנז’ו ורוזנת פרובאנס. היה לה תפקיד מרכזי בהכרעת הקרבות בין צרפת ואנגליה במלחמת מאה השנים, בין היתר בכך שהגנה על שארל השביעי וייעצה לו עד הכתרתו למלך צרפת וב-1429 מימנה את צבאה של ז’אן ד’ארק, מהלכים שהטו את הכף לטובת צרפת. ככל הנראה כמתנה לנישואי בתה הבכורה ושארל השביעי, הזמינה, תכננה ומימנה את ספר השעות של רוהאן, ספר תפילה נוצרי מעוטר, שהיה יוצא דופן במאה ה-15 בסגנונו הנשי ובכך שהאיורים בו דרמטיים במיוחד ומתמקדים פחות בתיאור המעשי והארצי ויותר בתחום הרגשי.

עוד על יולנדה מאראגון

* ספר שעות הוא ספר תפילה נוצרי, שהיה נפוץ בימי הביניים בקרב מי שאינם אנשי כמורה ככלי להבעת מסירות דתית (וכן להפגנת עושר ומעמד חברתי), וכלל תפילות ופרקי תהילים נבחרים אשר עוטרו בעיטורים צבעוניים תואמים. הספרים פירטו את התפילות המתאימות לשעות שונות ביום ואת ימי הקדושים לאורך השנה, ולעתים נוספו בו גם פרטים על חגים או אירועים חילוניים.

עוד על ספר השעות של רוהאן

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור של יולנדה ושניים מילדיה מתפללים לבתולה ולבן

בתמונה הקטנה: איור מתוך “ספר השעות” המתאר מאבק בין שד והמלאך מיכאל על נשמת המת, לפני האל

רגיל

יום הולדת להיא-סטוריה: טרובדוריות!

לכבוד יום ההולדת החמישי של היא-סטוריה, אנו מזמינות אתכן לחגוג עם הטרובדוריות, הראשונות בהיסטוריה המערבית שהלחינו, כתבו, ניגנו ושרו מוזיקה חילונית!

במאות ה-12 וה-13, בחצרות האצילים של אוקסיטניה*, היו בכל מקום טרובדורים**. למרות הדימוי הפופולרי, לא היו אלה מוזיקאים דלפונים הנודדים מעיר לעיר כשעל שכמם כלי מיתר, אלא בני אצולה ואנשי חצרותיהם. וכן, היו ביניהם גם לא מעט נשים. כשרבים מהאצילים נסעו הרחק במסעות הצלב, ורבות מהחצרות נותרו תחת אחריות הנשים, חל שינוי במעמד האישה ובקודים התנהגותיים-חברתיים, ושירת הטרובדורים ביטאה זאת. בחברה האוקסיטנית, גם נשות החצר ידעו לשיר, לנגן ולכתוב שירי אהבה, שירים פוליטיים, קינות וגם שירים לריקודים, וכן לנהל עימות או דיאלוג לירי בדילמות מוסריות.

עוד על טרובדוריות בויקיפדיה

* אוקסיטניה הייתה אזור משגשג וחשוב בדרום אירופה, שכלל בעיקר את דרום צרפת, ספרד ואיטליה.

** מקור כינוים של הטרובדורים בפועל האוקסיטני trobar שפירושו “למצוא”, ובהשאלה “להמציא” או “לחבר” (שיר או לחן).

———————————-

נושא מרכזי בשירתם של הטרובדורים היה אהבה, כולל אהבה מחוץ לנישואין וחושניות ארוטית, בניגוד לתפיסה הנוצרית השלטת דאז, ובכל זאת זכו שיריהם להצלחה רבה ואף התקבלו ע”י הכנסייה.

גם הטרובדוריות יצרו קשר הדוק בין מעשה השירה למעשה האהבה, אך הן כתבו על אהבה בדרך שונה מעמיתיהן הגברים; סגנונן היה דיאלוגי יותר ומצועצע פחות, והן הציגו גרסה מיושבת יותר ואידילית פחות של מערכות יחסים.

הנה כמה בתים מתוך שיריהן של טרובדוריות, בנות אוקסיטניה של המאות ה-12 וה-13:

“חבר נאה מתוק, אוכל לומר לך בכנות
שמעולם לא הייתי ללא תשוקה
משום ששמחת להיות מאהב החצר שלי;
לא הייתה גם עת, חבר נאה מתוק,
שבה לא רציתי לראותך עוד;
מעולם לא הרגשתי חרטה,
ואם הלכת ממני בכעס, מעולם לא קרה
שחשתי שמחה עד ששבת אלי.”
(טיבור ד’אורנז’)

“אתה מאהב ראוי כל כך,
שהלוואי שלא היית כזה הססן;
אך אני שמחה שאהבתי גורמת לך חרטה,
שאם לא כן, הייתי אני זו שמכה על חטא.
ובכל זאת, אתה הוא שעומד להפסיד
אם לא תהיה אמיץ דייך לעמוד מאחורי רצונך,
ותסב לשנינו נזק רב אם תסרב.
שהרי גברת אינה מעזה להסתיר
את רצונה האמיתי.”
(גרסנדה דה פרואנזה)

“כעת הגענו אל התקופה הקרה
כשקרח ושלג ובוץ מכסים את האדמה
והציפורים הקטנות דוממות
אף אחת אינה נוטה להנעים זמירות.”
(אזלייה דה פורקירן)

“אישה יפהפייה, שהנאה ושפה אצילית מרוממות אותך,
ואיכות,
אלייך יוצאים חרוזיי,
משום שבך יש עליצות ושמחה ואושר,
וכל הדברים הטובים שאפשר לרצות מאישה.”
(ביאריס דה רומנס)

עימות לירי מפורסם בין שתי טרובדוריות, מריה דה ונטדום וגי ד’אוסל, עסק בדילמה הבאה: כאשר גבר מצליח לשכנע גברת לקבלו כמאהב, האם הוא נעשה שווה מעמד לה, או שמא הוא נותר במעמד של משרת שלה?

(מתוך עמודי ויקיפדיה של הטרובדוריות המפורטות כאן)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיניאטורה מתוך ספר שירים שהעניק ג’ון טלבוט הרוזן משרוסברי למרגרט מאנז’ו מלכת אנגליה, שנת 1440 לערך (הספרייה הבריטית, Royal MS 16 G. V folio 3v)

בתמונה הקטנה: מיניאטורה מתוך “שירים של מריה הקדושה” שאסף אלפונסו העשירי מלך קסטיליה, המאה ה-13

רגיל

אולגה נסיכת קייב

אולגה נסיכת קייב, ?-969

היום, לפני 1049 שנים, נפטרה אולגה, שליטת נסיכות קייב החל מ-945, לאחר שבעלה איגור נהרג ע”י הדרבליאנים, אחד העמים הסלביים דאז. בין פעולותיה הראשונות הייתה נקמה על מותו, ע”י הריגת אלפים מבני האליטה הדרבליאנית, הרס עריהם וסיפוח שטחיהם. בתקופתה נבנו בקייב בתי האבן הראשונים, הוקמו לראשונה מקומות מסחר שבהמשך נבנו בהם כנסיות ונערכה רפורמה ראשונה מסוגה בחלוקת הנסיכות ליחידות מנהליות ובמערכת גביית המסים. אולגה הוטבלה לנצרות בקונסטנטינופול – הראשונה משליטי רוסיה שהתנצרו, ובשל פעילותה הנמרצת להעברת הנסיכות לנצרות, לימים הוכרזה כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנסיכה אולגה רואה את גופת בעלה, איגור הגדול. ציור מאת וסילי סוריקוב, 1915

בתמונה הקטנה: ציור מאת מיכאיל נסטרוב, 1892

רגיל

שרלוט מלכת קפריסין

שרלוט מלכת קפריסין, 1487-1444

היום, לפני 574 שנים, נולדה שרלוט, מלכת קפריסין, שהוכתרה כשליטה גם על ירושלים, ארמניה ואנטיוכיה. ב-1458, בהיותה בת 14, נפטר אביה, המלך ג’ון השני, והיא ירשה את הכתר כבתו הבכורה והיחידה שנותרה בחיים. ג’יימס, אחיה-למחצה שנולד למלך מחוץ לנישואים, ערער על זכותה לרשת את הכתר בשל מגדרה. היא נישאה ללואי דוכס סבויה שבצפון איטליה כדי ליצור עמו ברית הגנה, אך ג’יימס ניצח אותם בתמיכת המצרים, וב-1463 אילץ אותה לברוח לרומא והוכתר למלך. היא הקימה חצר קטנה וצבא באי היווני רודוס, וניסתה לכבוש שוב את שלטונה בקפריסין, אך על אף תמיכת האפיפיור נכשלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שרלוט (במרכז), עם אמה, המלכה הלנה ממוריאה, ואחותה קליופה. פרט מתוך ציור קיר בשם “משפחה” מאת וסיליוס המאדוס, בכנסיית ארכנגלוס מיכאיל בכפר פדולאס שבקפריסין

בתמונה הקטנה: המלכה שרלוט קוראת בספר החוקים וסביבה יועציה

רגיל

ליידי מרי וורטלי מונטגו

ליידי מרי וורטלי מונטגו, 1762-1689

היום, לפני 329 שנים, נולדה ליידי מרי וורטלי מונטגו, אצילה, כותבת ומשוררת אנגלייה. כתביה מתארים ומבקרים, בין היתר, את העמדה החברתית דאז כלפי נשים, המעכבת את התפתחותן האינטלקטואלית והחברתית. היא הייתה הראשונה שכתבה רשמים ממסעותיה באימפריה העות’מאנית, כאשת השגריר הבריטי בטורקיה, וחשפה פנים שונות של אורחות החיים במזרח הקרוב, בעיקר של הנשים. בטורקיה נחשפה גם לחיסון לאבעבועות שחורות, שפותח בסין מאות שנים קודם לכן אך באירופה התייחסו אליו כרפואת אליל, שכנעה את משפחת המלוכה הבריטית להתחסן והביאה להפצת החיסון במערב ובעולם כולו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי מונטגו בלבוש טורקי”, ציור מאת ז’אן אטיין ליאוטאר (~1756)

בתמונה הקטנה: “פופ מתנה אהבים עם ליידי מרי”, ציור שמן מאת ויליאם פאוול פרית (1852), המתאר את ליידי מרי פורצת בצחוק לשמע הצהרת אהבתו של המשורר אלכסנדר פופ

רגיל

איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה

איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה, 1504-1451

היום, לפני 567 שנים, נולדה איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. תחת שלטונה, לצד בעלה פרננדו השני מלך אראגון, הושלם תהליך כיבושו מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים (ה”רקונקיסטה”) עם הכנעת ממלכת גרנדה המוסלמית, הורחבו סמכויות המלוכה על חשבון אצולה מקומית, הופעל כוח שיטור ממלכתי שהביא לירידה בפשיעה, הועשר אוצר הממלכה, הודקו הקשרים עם שאר ממלכות אירופה, וחוזקה הכנסייה ע”י הקמת האינקוויזיציה. שתי החלטות שקיבלה שינו את ההיסטוריה: גירוש היהודים אשר לא המירו דתם, ומימון מסעות קולומבוס לשם ביסוס האימפריה הספרדית ולשם הפצת הקתוליות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “שיבתו של כריסטופר קולומבוס” (בציור, פונה עם שובו למלך פרננדו ולמלכה איזבלה), מאת אז’ן דלקרואה, צבעי שמן, 1839

בתמונה הקטנה: דיוקן (אמן לא ידוע), מתוארך ל-1485

רגיל

סאלוט טופו השלישית

סאלוט (שארלוט) טופו השלישית, 1965-1900

היום, לפני 118 שנים, נולדה סאלוט טופו השלישית, האישה הראשונה – והיחידה – שמלכה על טונגה, מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט. היא הייתה בתו הבכורה של מלך טונגה, ג’ורג’ טופו השני, נשלחה ללמוד בניו זילנד, וחזרה לטונגה ב-1918, כשנפטר אביה, לאחר שירשה את המלוכה בהיעדר בן זכר. תקופת שלטונה הייתה הארוכה ביותר מבין כל מלכי טונגה, 48 שנים. ב-1920 תמכה במחקר ארכיאולוגי של אתרים בטונגה, המהווה בסיס לידע הקיים כיום על החיים בפולינזיה שלפני המגע עם המערב. היא נודעה גם בחיבתה לכתיבת שירי אהבה ושירים לריקודים ובגובהה הרב, 1.91 מטר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נשים טונגאיות כורעות ברך לצד הדרך שבה עוברות מלכת בריטניה אליזבת השנייה ומלכת טונגה סאלוט טופו השלישית (מאחוריהן הנסיך פיליפ מאדינבורו), במהלך סיור המשלחת המלכותית בטונגה ב-1953

רגיל

אקתרינה הצ’רקסית

דוֹאַמנָה (“הגברת”) אקתרינה הצ’רקסית, 1666-1620

היום, לפני 352 שנים, נפטרה אקתרינה הצ’רקסית, נסיכה-אם של מולדובה. בגיל 19 נבחרה מבין כל נערות הקווקז להינשא לשליט נסיכוּת מולדובה, וסילה לופו, בשל יופייה הרב ובינתה. היא השתתפה לצד בעלה בכל האירועים הממלכתיים הרשמיים, השפיעה רבות על החלטותיו ופעולותיו האישיות והפוליטיות, ושמה יצא למרחוק כבעלת כישורים דיפלומטיים ויכולת לערוך משא ומתן בעת משבר מדיני. כשבנה שטפניצה ירש את הכתר, היא הוסיפה ללוות אותו ולפקח על כל פעולותיו. אקתרינה נודעה גם בפועלה הפילנתרופי, בעיקר כפטרונית אשר בנתה, שיפצה והרחיבה כנסיות ומנזרים רבים במולדובה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן של אקתרינה מהאולם המרכזי של הכנסייה במנזר גוליה, במחוז יאשי שעל גבול רומניה-מולדובה.

בתמונה הקטנה: הציור המקודש מהאולם המרכזי של כנסיית הלינצאה, במחוז יאשי. מצוירים בו המייסדים החדשים של הכנסייה: וסילה לופו, שטפניצה לופו וקתרין-אקתרינה, בלבוש טקסי

רגיל

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, 1936-1883

היום, לפני 82 שנים, נפטרה זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, נסיכה פרסית, בתו של מלך פרס במחצית השנייה של המאה ה-19. תאג’ א-סלטנה הייתה חלוצה בקידום זכויות נשים באיראן וחברה מייסדת של ארגון הנשים המחתרתי, “האגודה לחירות הנשים”, שפעל למען שוויון מגדרי בראשית המאה ה-20. היא הייתה האישה הראשונה בחצר המלוכה שהסירה את החיג’אב ולבשה בגדים מערביים. היא הייתה גם סופרת, ציירת ואינטלקטואלית, ונהגה לארח בביתה אירועי ספרות מדי שבוע. תוכניות ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטאות רבות, מטהראן ועד הרווארד, מלמדות על חייה, כתיבתה ופועלה הפמיניסטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוראיה טארזי

סוראיה טארזי, 1968-1899

היום, לפני 118 שנים, נולדה סוראיה טארזי, מלכת אפגניסטן בראשית המאה ה-20. המלכה סוראיה ייסדה את ביה”ס הראשון לנערות בקאבול ואת המגזין הראשון לנשים, והייתה המלכה-רעיה המוסלמית הראשונה שליוותה את בעלה באירועים פומביים מכל הסוגים ואף בישיבות ממשלה. היא הסירה מעליה את הרעלה באקט פומבי מתריס, שהיווה דוגמה לנשים של מנהיגים אפגנים נוספים, ועודדה נשים לרכוש השכלה. בהשפעתה, המלך אמאנולה חאן שבר מסורת של מאות שנות פוליגמיה והציב דוגמה אישית של מונוגמיה, וכן היה המנהיג האפגני הראשון שדיבר נגד ההכרח להתכסות ברעלה ותמך בהשכלה לבנות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רצ’יה סלטאנה

רצ’יה סלטאנה, 1240-1205

היום, לפני 777 שנים, נפטרה רצ’יה סלטאנה, שנודעה גם כג’לאלת א-דין סלטאנה, שליטת דלהי היחידה אי-פעם, והאישה הראשונה מבין שלוש ששלטו בעולם המוסלמי בכלל בימי הביניים. ב-1236, לאחר מות אביה ועם הדחתו של אחיה מהשלטון, מונתה לשליטה וקיבלה את התואר סלטאנה. היא נודעה כמצביאה מוצלחת וכפוליטיקאית ממולחת, שידעה לאזן את מאבקי הכוח בין הממלוכים, לשמור על נאמניה ולאפשר למתאסלמים להתקדם במעלה הסולם הפוליטי. היא גם הפגינה סובלנות כלפי ההינדואיזם, והציגה דת זו לצד מסורות האסלאם בבתי הספר, במרכזי המחקר ובספריות ציבוריות שהקימה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: פוסטר של סרט בוליווד משנת 1983 על חייה

רגיל

המלכה ראניה

ראניה אל-עבדאללה מלכת ירדן, נולדה ב-1970

היום, לפני 47 שנים, נולדה ראניה אל-עבדאללה מלכת ירדן. היא נולדה בכווית לפליטים פלסטינים, ונודעת בפעילותה למען איכות הסביבה, בריאות, חינוך, דיאלוג בין-תרבותי ועוד, וכן למען בני עמה הפלסטינים. היא הקימה את קרן נהר הירדן, גוף חוץ-ממשלתי לעידוד אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, יזמה תוכנית הגנה על ילדים בסיכון של אלימות במשפחה ואת קרן אל-עמאן למען עתידם של יתומים, וקידמה מתן מלגות לירדנים הלומדים באוניברסיטאות ברחבי העולם. ב-2007 הכיר בה יוניסף כנציגה הראשונה למען הילדים, וב-2009 היא מונתה ליו”רית כבוד של יוזמת האו”ם למען חינוך לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביקור אצל פליטות סוריות בלסבוס, יוון

רגיל

אירנה האתונאית

אירנה האתונאית, 803-752

היום, לפני 1214 שנים, נפטרה אירנה האתונאית, קיסרית ביזנטית. אירנה עלתה לשלטון לראשונה בשנת 780 עם מותו של בעלה לאו, ובמשך עשר שנים שלטה כעוצרת וממלאת מקום בנה קונסטנטינוס, שהיה ילד צעיר כשאביו מת. ב-790 הדיח קונסטנטינוס את אמו מהשלטון ושלט כשליט יחיד, אך שבע שנים אח”כ אירנה ביצעה הפיכה כנגדו ותפסה מחדש את השלטון. במהלך שלטונה פעלה אירנה לשיקום היחסים עם הערבים ועם הפרנקים בביזנטיון. בשל הצלחתה בעצירת הנוהג של ניפוץ המוני של סמלי דת ומאמציה לחדש איקונות ומנזרים שהושחתו, היא נחשבת לקדושה בכנסייה האורתודוקסית המזרחית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צ’אנד ביבי

צ’אנד ביבי, 1600-1550

היום, לפני 417 שנים, נרצחה צ’אנד ביבי, בת מלוכה ומצביאה הודית. היא נישאה לסולטן של בג’אפור וייעצה לו בעניינים הקשורים לממשל ולצבא. בעלה נרצח ב-1580, היא הוגלתה מבג’אפור ושבה אל מדינתה אחמדנאז’ר, שם משל אחיה. ב-1594, לאחר מותו של אחיה, נטלה ביבי את השלטון והובילה את המאבק נגד המוגולים שניסו לכבוש את ארצה. בחוכמתה, באומץ לבה וביכולת מנהיגותה הצליחה להדוף את המתקפה ולהשיג הסכם הפסקת אש. לרוע המזל, עוזרה האישי ראה בהסכם זה בגידה מצידה והוביל את ההמון להפיכה נגדה וללינץ’ בה. ללא הנהגתה, נפלה המדינה לידיהם של המוגולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך ספר ילדים הודי משנת 1974

רגיל

אליזבת דה-ור

אליזבת דה-ור, רוזנת דרבי ולורד מאן, 1627-1575

היום, לפני 442 שנים, נולדה אליזבת דה-ור, בת אצולה ואשת עסקים בריטית. נישואיה לוויליאם סטנלי, הרוזן מדרבי, היוו את ההשראה למחזה “חלום ליל קיץ” של שייקספיר, שהועלה לראשונה במהלך חתונתם. ב-1612, לאחר מותו של בעלה, נטלה דה-ור את סמכויותיו האדמיניסטרטיביות כלורד של האי מאן, והייתה לאישה הראשונה שזכתה לתואר לורד ולאישה הראשונה שעמדה בראש האי מאן בכל שנות קיומו של הפרלמנט של האי, הנחשב לפרלמנט הוותיק בעולם שעדיין קיים (ראיות מצביעות על אפשרות כי התקיים ברציפות מאז שנת 979).

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עיד אל-פיטר: שבירת הצום

עיד אל-פיטר: שבירת הצום

הנה כמה נשים מוסלמיות בולטות בהיא-סטוריה, שהיוו דוגמה למחילה, לשלום, לקהילתיות ולאחווה ברוח עיד אל-פיטר, החל היום:

ראבעה אל-עדוויה رابعة العدوية , 752-802 (עיראק)
מיסטיקנית סופית חשובה ילידת בצרה (עיראק), שנודעה בעבודת האל בכוונה מלאה, באדיקות ובאהבה, שפרצה דרך בכך שגברים הגיעו ללמוד ממנה ושהוקדשו לה פרקים באסופות הקלאסיות.

ארווה בינת אסמה أروى بنت أحمد , 1048-1138 (תימן)
מלכת תימן במשך כ-70 שנה, מהשליטות הידועות והמלומדות ביותר בעולם המוסלמי והאישה הראשונה שזכתה לתואר “חג’ה”, המסמל באסלאם השיעי את היותה התגלמות חיה של האֵל.

המלכה חדיג’ה السلطانة خديجة , ?-1380 (האיים המלדיביים)
סולטאנית האיים המלדיביים במשך כ-30 שנה, מהדמויות ההיסטוריות הפופולריות ביותר וסמל לעוצמה נשית במלדיביים עד היום.

סעידה אל חורה  السيدة الحرة , ‎‎1542-1485 (מרוקו)
מלכת תטואן (מרוקו), שלאחר הכיבוש הספרדי הפכה למנהיגה הבלתי מעורערת של הפיראטים במערב הים התיכון. פירוש שמה: “אישה אצילה חופשייה ועצמאית שאינה כורעת בפני אף סמכות”.

נאנא אסמאו نانا أسماء , 1793-1864 (ניגריה)
משוררת פורה, אשת חינוך ונסיכת ח’ליפות סוקוטו (ניגריה), המהווה עד היום דוגמה ומופת לאישה מוסלמית מלומדת ועצמאית ונחשבת לחלוצת החינוך לנשים והפמיניזם המודרני באפריקה.

עיד סעיד (חג שמח) عيد سعيد
כל עאם ואנתו בח’יר (כל שנה ואתם בריאים) كل عام وانتوا بخير

עוד על עיד אל-פיטר عيد الفطر

פייסבוק

בתמונה: ציור של ראבעה אל-עדוויה המופיע במילון פרסי