עמוד 1
רגיל

קנדלריה פיגוארדו

קנדלריה פיגוארדו, 1914-1852

היום, לפני 165 שנים, נולדה קנדלריה פיגוארדו, גיבורת מלחמת השחרור של קובה מידי ספרד. עם פרוץ מלחמת עשר השנים ב-1868, פיגוארדו בת ה-16 הסתערה אל מעוז ההתקוממות באזור ביאמו, בעודה רוכבת על גבי סוס לבן ומנופפת בדגל החדש של קובה העצמאית. ב-1871 לכדו הספרדים רבים ממנהיגי המורדים והוציאו אותם להורג, ופיגוארדו עצמה נכלאה, נחקרה בעינויים ולבסוף גורשה מקובה, ובעיצומה של סופת הוריקן הפליגה לפלורידה. ב-1901, לאחר שארה”ב השתלטה על מושבות ספרד בים הקריבי בסיוע הפליטים הקובנים, פיגוארדו חזרה לקובה וזכתה לראות את הדגל הקובני מונף בגאון בהוואנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אווה קירי

אווה דניס קירי לבואיס, 2007-1904

היום, לפני 113 שנים, נולדה אווה קירי, סופרת, עיתונאית ופסנתרנית צרפתייה-אמריקאית. החל מגיל 20 ניגנה בקונצרטים ועבדה כעיתונאית. בתחילה כתבה בעיקר על אמנות, מוזיקה ותיאטרון, אך עם פרוץ מלחה”ע ה-2 הצטרפה לכוחות צרפת החופשית ופרסמה דיווחים מצפון אפריקה, מברית המועצות ומאסיה ככתבת צבאית. ספריה – “מאדאם קירי”, הביוגרפיה של אמה, ו”מסע בין לוחמים”, על חוויותיה מהחזיתות השונות – היו לרבי-מכר עולמיים. היא שימשה יועצת לענייני נשים בממשלת דה-גול, ייעצה למזכיר הראשון של נאט”ו ופעלה במסגרת יוניס”ף למען אמהות וילדים נזקקים במדינות מתפתחות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מארי, איירין ואווה קירי עם העיתונאית מארי מלוני, ארה”ב 1920

רגיל

אנה (חנה) הילמן

אנה (חנה) הילמן, 2011-1928

היום, לפני 89 שנים, נולדה אנה הילמן, לוחמת מחתרת פולנייה יהודייה. עם הגיעה למחנה ההשמדה אושוויץ ב-1943, קשרה קשר במטרה להבריח אבק שריפה ממפעל התחמושת שבו הועבדו האסירות – בכיסים שתפרו בצד הפנימי של שמלותיהן, בתוך קשרים במטפחות הראש ולפעמים אפילו מתחת לציפורניהן – ולהעבירו לאנשי הזונדרקומנדו כדי לפוצץ את המשרפות. הילמן הצליחה שלא להתגלות גם כשסוכלה התוכנית ושרדה, וב-1946 עלתה לארץ. ב-2001 פרסמה את “לעולם לא רחוק: יומני אושוויץ של אנה הילמן”, וב-2003 תועדה בסרט “גיבורים בלתי צפויים” על ההתנגדות היהודית במלחה”ע ה-2.

ויקיפדיה

אתר המוקדש לאנה הילמן ולספר זיכרונותיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מתוך סרטון של המכון האמריקאי לחקר השואה

בתמונה הגדולה: דיון עם חברי פרלמנט שמרנים מקנדה בנושא דארפור, במסגרת פעילותה בוועדת התצפית על דארפור בקונגרס היהודי

 

רגיל

אסתר ארדיטי

אסתר ארדיטי, 2003-1937

גיבורת חילוץ צוות המוסקיטו ב-29 בנובמבר 1954

היום, לפני 63 שנים, במהלך אימון לילי בבסיס חיל האוויר הישראלי בחצור, מפקד טייסת המוסקיטו איבד שליטה במטוסו והתרסק, והמטוס החל לבעור. אסתר ארדיטי בת ה-17, שעלתה לישראל לבדה והוסמכה כחובשת רק שבוע קודם לכן, רצה לתוך המטוס הבוער, איתרה את הנווט הפצוע, חילצה אותו בכוחות עצמה למקום מבטחים, חזרה אל המטוס הבוער וחילצה גם את הטייס. כמה שניות לאחר מכן המטוס התפוצץ. על מעשה הגבורה שלה זכתה בעיטור המופת. לאחר שחרורה עבדה ארדיטי כאחות, כנהגת אמבולנס וכמדריכת תיירים, והתנדבה לטפל בלוחמים בשדה הקרב במלחמות ששת הימים ויום כיפור.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ארדיטי במהלך מלחמת ששת הימים, צילום באדיבות המשפחה

בתמונה הגדולה: בקבלת פנים אצל הנשיא יצחק בן צבי בשנות החמישים

מתוך כתבה ב”ישראל היום”

רגיל

אנדרטת הלוחמות במלחמת וייטנאם

אנדרטת הלוחמות במלחמת וייטנאם, נחנכה ב-1993

היום, לפני 24 שנים, נחנכה בוושינגטון אנדרטת הלוחמות במלחמת וייטנאם, המוקדשת לנשים אמריקאיות שלחמו במלחמת וייטנאם – רובן בתפקידים של אחיות ונשות צוות רפואי. האנדרטה תוכננה על ידי הפסלת גלנה גודאקר במטרה לציין את חשיבותן של נשים במאמץ המלחמתי, והיא כוללת פסלים של שלוש נשים במדי צבא, אחת מהן אחות המטפלת בחייל פצוע. היא הוצגה ב-21 ערים ברחבי ארצות הברית עד להצבתה כחלק ממתחם הזיכרון ללוחמי מלחמת וייטנאם בוושינגטון, צפונית לאנדרטת לינקולן ובריכת ההשתקפות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צפורה נריה

צפורה נריה, 2017-1927

“החלטתי להיות מלוות שיירות. כך אני נוטלת חלק במלחמה, ואני לא רואה את עצמי יושבת במשק ולא עושה שום דבר.” – צפורה נריה (נולדה היום, לפני 90 שנים), לוחמת ומפקדת ישראלית. במסגרת הפלמ”ח ליוותה קבוצות שחצו את הגבול הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית במסגרת ההעפלה היבשתית מסוריה, ובמלחמת העצמאות לחמה בקרבות, טיפלה בפצועים כחובשת וליוותה את השיירות לירושלים. עם קום המדינה ופירוק הפלמ”ח הצטרפה לנח”ל וריכזה את גיוס הנשים, ושירתה בתפקידי ח”ן שונים עד לשחרורה בדרגת סא”ל. לאחר פרישתה עסקה באמנות והייתה פעילה בעמותת הפלמ”ח.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: נריה באימון ירי בפלמ”ח, שנות ה-40

רגיל

מלכה רופא

מלכה רופא, 1996-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה מלכה רופא, לוחמת ואלחוטאית בפלמ”ח. ב-1937 הצטרפה לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, ופעלה עם קבוצה מצומצמת של אתתים ב”גדעון”, יחידת הקשר של “ההגנה”. ב-1942 הוכשרה באלחוט מורס ע”י הסוכנות היהודית ובחסות הבריטים, וב-1943 נשלחה ע”י המוסד לעלייה ב’, במסווה של חייל בריטי, להקים תחנת אלחוט בבגדד ולהכין את יהודי עיראק לעלייה לארץ. בחזרתה ארצה שידרה מתחנת האלחוט המרכזית בת”א לתיאום של אוניות מעפילים מארצות אירופה. לאחר קום המדינה ופירוק הפלמ”ח חזרה לקיבוצה, שם עבדה בין השאר בהנהלת חשבונות, במטבח ובחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מילונקה סאביץ’

מילונקה סאביץ’, 1973-1892

היום, לפני 44 שנים, נפטרה מילונקה סאביץ’, גיבורת מלחמה סרבית, וככל הנראה הלוחמת המעוטרת ביותר בהיא-סטוריה של הלוחמה. ב-1913 קיבל אחיה צו גיוס לצבא הסרבי והיא החליטה להסתפר, ללבוש בגדי גברים ולהתגייס במקומו. היא לחמה בקרבות במלחמות הבלקן ובמלחמת העולם ה-1, קיבלה מדליות ואותות כבוד סרביים, צרפתיים, רוסיים ובריטיים וקודמה במהרה לתפקידי פיקוד. כאשר נפצעה התגלה מגדרה האמיתי, היא שוחררה מהצבא ומצאה עבודה כדוורית וכמנקה. רק ב-1945, עם כניסת הסוציאליזם לסרביה, קיבלה קצבה ממשלתית כלשהי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זינב בנת עלי

א-סיידה (הגברת) זינב בנת עלי, 681-626

היום, לפני 1391 שנים, נולדה זינב בנת עלי, בתו של הכליף הסוני הרביעי והאימאם השיעי הראשון, עלי, ואשתו פאטמה בת מוחמד. היא זוכה להוקרה עד היום בשני פלגי האסלאם בשל היותה נכדתו היחידה של הנביא מוחמד שהמשיכה את שושלתו, אך גם בשל עמידתה האיתנה כנגד דיכוי ואי-צדק ובשל פעולותיה האמיצות, ביניהן הגנה בגופה על אחיינה, האימאם עלי בן חוסיין, בקרב על כרבלא וגינוי יחסו של יזיד לשבויותיו ולבני משפחתו של מוחמד. יש עדויות לכך שקיימה שיעורים לנשים ללימוד הקוראן. בדמשק ובקהיר הוקמו מסגדים על שמה, וקברה מהווה מוקד עלייה לרגל עבור מוסלמים מכל העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ריצוף אמנותי בתוך חוסנייה (היכל זיכרון של הזרם השיעי) על שם מואווין אול-מולק בעיר כרמאנשאה שבאיראן, המציג את עלי בן חוסיין, זינב בנת עלי ושבויים אחרים הנלקחים לבית המשפט בעיר יזד

בתמונה הקטנה: המקום שממנו ראתה זינב בנת עלי את הקרב של אחיה חוסיין, בכרבלא, עיראק. בערבית הוא ידוע כ”טילה א-זנבייה” (ההר של זינב)

רגיל

קרן טנדלר

קרן טנדלר, 2006-1979

היום, לפני 38 שנים, נולדה קרן טנדלר, שהייתה המכונאית המוטסת היחידה בצה”ל. כהנדסאית מכונות במסגרת לימודי עתודה, היא הוצבה בטייסת מסוקי ה”יסעור” בתל נוף כמכונאית קרקע. היא נאבקה להתקבל לקורס מכונאים מוטסים, עברה כבת יחידה גיבוש טיס, טירונות בנים “רובאי 7” וקורס צניחה, וב-2001 סיימה את ההסמכה בטייסת עם הציונים הגבוהים ביותר. טנדלר נאבקה גם על הזכות לצאת למשימות קרביות והשתתפה במבצעים רבים, בארץ ובחו”ל. היא נפלה במלחמת לבנון השנייה, כשמטוסה נפגע מטיל שירה חזבאללה במהלך טיסה מבצעית להנחתת לוחמים בעומק דרום לבנון.

עמוד “יזכור”

דף זיכרון בפייסבוק

תמונות מתוך אתר חיל האוויר

 

פייסבוק

רגיל

נירג’ה בהנוט

נירג’ה בהנוט, 1986-1963

היום, לפני 31 שנים, נהרגה נירג’ה בהנוט, דוגמנית ודיילת הודית. היא הייתה הדיילת הראשית בטיסה 73 של חברת התעופה “פאן-אמריקן” שב-5.9.86 נחטפה ע”י טרוריסטים במהלך עצירה בפקיסטן. בהנוט הצליחה ליידע את הטייס וצוותו בעודם על הקרקע, והללו הצליחו להימלט, ובכך מנעה מהמטוס לעזוב את שדה התעופה; היא הצילה את חייהם של רבים מהנוסעים כשסייעה להם לברוח דרך יציאות החירום; ונורתה ומתה כשהגנה בגופה על 3 ילדים ממטח של כדורים. לאחר מותה הייתה ההודית הצעירה ביותר, והאישה הראשונה, שזכתה באות הגבורה והאומץ הגבוה ביותר במדינתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פרדקה מַזיָא

פרידה (פרדקה) מַזיָא, 1994-1922

היום, לפני 95 שנים, נולדה פרדקה מַזיָא, חברת המחתרת היהודית במלחה”ע השנייה ומחנכת ישראלית. המלחמה פרצה כשהייתה בת 17, וכחברת תנועת “הנוער הציוני” שימשה כמדריכת נוער, כאחות בבית חולים של הקהילה היהודית, כמנהלת מעון לתינוקות בגטו וכקשרית. מזיא ראתה חשיבות עליונה בתיעוד השואה, וכבר בשנות ה-50 הקליטה עדויות קולקטיביות והעלתה על הכתב את קורותיה וקורות תנועות הנוער היהודי בשנות המלחמה. היא העידה במשפט אייכמן, יזמה וליוותה את המשלחת הראשונה של בני נוער ישראלים לפולין ב-1965 והייתה מהיוזמים והמייסדים של מכון “משואה” ללימודי השואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרדקה מזיא (משמאל) ושרה שנר נשמית (מימין), במסגרת משלחת שביקרה באושוויץ-בירקנאו ב-1963, מתוך אתר לוחמי הגטאות

בתמונה הקטנה: מזיא מעידה במשפט אייכמן, 1961

רגיל

אסתר בקר-ריינין

אסתר בקר-ריינין, 1973-1889

היום, לפני 44 שנים, נפטרה אסתר בקר, אשת העלייה השנייה, חברה בארגון “השומר”, חברת אסיפת הנבחרים הראשונה מטעם “אחדות העבודה” ופעילה בארגון “אמהות עובדות”. היא הייתה מהנשים הראשונות ב”השומר” שהחזיקו בנשק אישי, ואף הבריחה נשק להגנה עצמית ליישובים אחרים. בחוות סג’רה נאבקה על שוויון בין גברים לנשים ופעלה לשינוי חלוקת התפקידים בקולקטיב – הובילה את “מרד חדר האוכל”, שבו שבתו הנשים וסירבו לבשל כל עוד לא ישתתפו הגברים בעבודות המטבח. היא הייתה בין החורשות הראשונות ובין אלו שהנהיגו אופנה שכללה שיער קצוץ ומכנסי עבודה קצרים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם אחיה חיים ואחותה שפרה לבית שטורמן, מתוך האתר של גילי חסקין

 

רגיל

נתיבה בן יהודה

נתיבה בן יהודה, 2011-1928

היום, לפני 89 שנים, נולדה נתיבה בן יהודה, לוחמת פלמ”ח, סופרת ושדרנית רדיו. במלחמת העצמאות שירתה כקצינת חבלה ולוחמת, מפעילת הדוידקה היחידה בצפת. בן יהודה הייתה מילונאית של הסלנג העברי, הקדישה מאמצים רבים לשמירת מורשת הזמר העברי, וכתבה למעלה מ-20 ספרים על הלשון העברית, על קורות ירושלים וארץ ישראל ועל תולדות הזמר העברי. תוכנית הרדיו שלה התייחדה בכך שדובר בה רק על דברים טובים וחיוביים. ב-1993 קיבלה את פרס ראש הממשלה ליוצרים, ב-1998 זכתה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, וב-2004 הוענק לה התואר “יקירת ירושלים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם דן בן אמוץ באירוע בצפת

רגיל

ג’יימס בארי

ג’יימס סטיוארט בארי, (1789?)-1865

היום, לפני 152 שנים, נפטר ג’יימס בארי, רופא בריטי מצליח, ואז התגלה כי בעת לידתו נרשם כנקבה בשם מרגרט אן בולקלי. לפיכך, הוא הרופא הראשון ממין נקבה בבריטניה, אם כי למד ועבד כל חייו תחת זהות גברית. הוא היה חלוץ רפואי שהקדיש את חייו לשיפור שיטות הרפואה הנהוגות דאז, הטיף למען זכויות הומניטריות של החולים, קידם את הרעיונות הלא מקובלים בזמנו של היגיינה ותזונה בריאה, וביצע את הניתוח הקיסרי הראשון באפריקה שהצליח, היינו שהאם והילוד שרדו בו. בנוסף, הוא היה הראשון ממין נקבה בעל קריירה צבאית רשמית, הגיע לדרגת אלוף וניהל כמה בתי חולים צבאיים בשלוש יבשות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הנרייט בי לורנצן

הנרייט בי לורנצן, 2001-1911

היום, לפני 106 שנים, נולדה הנרייט בי לורנצן, הומניסטית, פעילת שלום ופמיניסטית נורווגית. בשנות ה-30 הייתה ממייסדות אקדמיית ננסן, שקידמה פילוסופיה הומניסטית בעידן הטוטליטריזם, ובמסגרת זו הרצתה בעיקר על זכויות נשים ובפני נשים. במהלך מלחה”ע השנייה פעלה בתנועת ההתנגדות הנורווגית, עד שב-1943 נעצרה על ידי הגסטפו ונשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק, שם שהתה עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה ייסדה מגזין נשים שהעלה על סדר היום את זכויות הנשים ואת מקומן בחברה. ב-1995 זכתה באות הכבוד הגבוה ביותר באוסלו ונכללה ברשימת מאה הנשים החשובות ביותר בנורווגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חואנה אזורדוי דה פאדייה

חואנה אזורדוי דה פאדייה, 1862-1781

היום, לפני 236 שנים, נולדה חואנה אזורדוי דה פאדייה, מצביאה בוליביאנית. ב-1810 היא הצטרפה יחד עם בעלה לתנועת המהפכה שפעלה לעצמאות בוליביה ולסילוק הכובש הספרדי. במהלך הקרבות ארגנה פלוגות לוחמות, ובזכות פעילותה האמיצה מונתה ב-1816 לסגן קולונל של צבא המורדים. במהלך אחד הקרבות, בעת שהייתה בהריונה החמישי, נפצעה ובעלה נהרג; היא נאלצה להימלט לצפון ארגנטינה, שם הצליחה ליצור אזור חיץ ולהבריח את הספרדים. בשיאה כמפקדת בצבא המהפכה פיקדה על 6,000 חיילים. היא מתה בעוני מוחלט, ורק כמאה שנים מאוחר יותר זכתה לתהילה הראויה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צ’אנד ביבי

צ’אנד ביבי, 1600-1550

היום, לפני 417 שנים, נרצחה צ’אנד ביבי, בת מלוכה ומצביאה הודית. היא נישאה לסולטן של בג’אפור וייעצה לו בעניינים הקשורים לממשל ולצבא. בעלה נרצח ב-1580, היא הוגלתה מבג’אפור ושבה אל מדינתה אחמדנאז’ר, שם משל אחיה. ב-1594, לאחר מותו של אחיה, נטלה ביבי את השלטון והובילה את המאבק נגד המוגולים שניסו לכבוש את ארצה. בחוכמתה, באומץ לבה וביכולת מנהיגותה הצליחה להדוף את המתקפה ולהשיג הסכם הפסקת אש. לרוע המזל, עוזרה האישי ראה בהסכם זה בגידה מצידה והוביל את ההמון להפיכה נגדה וללינץ’ בה. ללא הנהגתה, נפלה המדינה לידיהם של המוגולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך ספר ילדים הודי משנת 1974

רגיל

שילה וידנאל

שילה מרי אוונס וידנאל, נולדה ב-1938

היום, לפני 79 שנים, נולדה שילה וידנאל, טייסת, מהנדסת אווירונאוטיקה ואסטרו-פיזיקאית אמריקאית. מחקריה התמקדו בחקר נוזלים וגזים, ובמיוחד באווירודינמיקה של כלי תעופה מהירים ובמערבולות אוויר. בשנות ה-80 הייתה וידנאל האישה הראשונה שמונתה לראשת פקולטה ב-MIT וכן כיהנה כנשיאת ההתאחדות האמריקאית לקידום המדעים. בשנים 1997-1993 כיהנה כמזכירת חיל האוויר – תפקיד אזרחי במינוי נשיא ארה”ב הכפוף למשרד ההגנה ואחראי לניהול כל ענייני חיל האוויר והחלל של ארה”ב. בכך הייתה לאישה הראשונה העומדת בראש חיל של מדינה רשמית.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

הדסה סמואל

הדסה סמואל, 1986-1897

היום, לפני 120 שנים, נולדה הדסה סמואל, פעילת ציבור ישראלית, יו”ר ויצו בארץ ישראל בשנות ה-40 ויו”ר ויצו העולמית בשנים 1950-1949. היא סייעה בהקמת בתי ספר חקלאיים לבנות בנהלל, בפתח תקווה ובראשון לציון ופעלה נמרצות למען שיתופן המלא של הנשים היהודיות בארץ בפעילות הפוליטית והציבורית. מועצת ארגוני הנשים בארץ ישראל, בראשות סמואל, יזמה וקידמה את גיוס הנשים העבריות לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי בזמן מלחה”ע השנייה, וכן פעלה למען החיילות המשוחררות במציאת פתרונות דיור, תעסוקה והכשרה מקצועית עבורן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מתוך כנס ויצו הראשון בעיר קרלסבאד, צ’כיה, 1921 (סמואל שלישית מימין)