עמוד 1
רגיל

שפק פאוויי

שַׂפָק פאוויי, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה שפק פאוויי, פעילה הומניטרית, עיתונאית, דיפלומטית ופוליטיקאית טורקייה. ב-1996, בהיותה סטודנטית לאמנות בציריך, איבדה את ידה ורגלה השמאליות בתאונת רכבת. ב-2003 החלה לעבוד בנציבות האו”ם לפליטים, שם פעלה למען מתן סיוע הומניטרי, זכויות ילדים ונשים ומציאת פתרונות שלום במדינות שונות במזרח התיכון. היא גם ממייסדותיה של ועדת האו”ם לזכויות אנשים עם נכויות. ב-2011 נבחרה לפרלמנט הטורקי כנציגת איסטנבול – האישה הראשונה בעלת מוגבלויות בפרלמנט, ומונתה לוועדות העוסקות בסוגיות סביבתיות וחברתיות. לפני כשנה פרשה מסיבות בריאותיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סמירה עזיז

סמירה עזיז, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה סמירה עזיז, אשת תקשורת, אשת עסקים ופעילת זכויות אדם מערב הסעודית. היא חותנה בגיל 15, ובעידוד בעלה למדה בהודו עיתונות, קולנוע ויחסים בינלאומיים, עם דוקטורט במסחר בינלאומי ופוסט-דוקטורט בתקשורת המונים. חברת ההפקות שלה היא החברה הסעודית הראשונה בתעשיית הקולנוע של בוליווד. כסופרת, משוררת, עיתונאית ומגישת רדיו, היא עוסקת רבות בסוגיות משפחתיות (כגון נישואי ילדות ואלימות במשפחה), חברתיות וחינוכיות, בזכויות נשים ובזכויות פליטים ומהגרים בערב הסעודית, וכן ביחסים עם הקהילה הבינלאומית ובקידום שלום דרך ספורט.

ויקיפדיה

האתר והבלוג הרשמי של סמירה עזיז

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עזיז (משמאל) עם עובדים בארגון ממשלתי הודי ליצירת הזדמנויות תעסוקה בפרויקט פיתוח למען נשים

בתמונה הקטנה: מתוך ריאיון עמה ב”אל-בילאד”, פורטל חדשות סעודי באנגלית (יולי 2017)

רגיל

ליידי מרי וורטלי מונטגו

ליידי מרי וורטלי מונטגו, 1762-1689

היום, לפני 329 שנים, נולדה ליידי מרי וורטלי מונטגו, אצילה, כותבת ומשוררת אנגלייה. כתביה מתארים ומבקרים, בין היתר, את העמדה החברתית דאז כלפי נשים, המעכבת את התפתחותן האינטלקטואלית והחברתית. היא הייתה הראשונה שכתבה רשמים ממסעותיה באימפריה העות’מאנית, כאשת השגריר הבריטי בטורקיה, וחשפה פנים שונות של אורחות החיים במזרח הקרוב, בעיקר של הנשים. בטורקיה נחשפה גם לחיסון לאבעבועות שחורות, שפותח בסין מאות שנים קודם לכן אך באירופה התייחסו אליו כרפואת אליל, שכנעה את משפחת המלוכה הבריטית להתחסן והביאה להפצת החיסון במערב ובעולם כולו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי מונטגו בלבוש טורקי”, ציור מאת ז’אן אטיין ליאוטאר (~1756)

בתמונה הקטנה: “פופ מתנה אהבים עם ליידי מרי”, ציור שמן מאת ויליאם פאוול פרית (1852), המתאר את ליידי מרי פורצת בצחוק לשמע הצהרת אהבתו של המשורר אלכסנדר פופ

רגיל

מדליין אולברייט

מדליין קורבל אולברייט, נולדה ב-1937

“לקח לי הרבה זמן לפתח קול משלי, ועכשיו, משעשיתי זאת, אני לא מתכוונת לשתוק”

היום, לפני 81 שנים, נולדה מדליין אולברייט, דיפלומטית אמריקאית ממוצא יהודי-צ’כי, שהייתה שגרירת ארה”ב באו”ם ומזכירת המדינה ה-64 של ארה”ב, האישה הראשונה בתפקיד זה והאישה הבכירה ביותר בממשל האמריקאי עד אז. בתפקידה זה הייתה לה השפעה רבה על מדיניות ארה”ב, בעיקר בנוגע למלחמות יוגוסלביה ולמזרח התיכון. היא מכהנת כיום, בין היתר, כפרופ’ לדיפלומטיה באוניברסיטת ג’ורג’טאון, כיו”רית משותפת של מועצת מנהיגות העולם וכיו”רית הוועדה המייעצת לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמזכירת המדינה של ארה”ב, צועדת עם המשלחת הפלסטינית לצד יו”ר הרשות הפלסטינית דאז יאסר ערפאת בוועידת קמפ דיוויד, וירג’יניה, 2000 (מקור וזכויות: גטי אימג’ז)

בתמונה הקטנה: בתפקיד אורח בסדרה “בנות גילמור”

רגיל

נזירה ג’ונבלאט

נזירה ג’ונבלאט, 1951-1890

היום, לפני 67 שנים, הלכה לעולמה נזירה ג’ונבלאט, מנהיגה פוליטית לבנונית דרוזית. בעת שבה נאסר על נשים להשתתף בפעילות פומבית בלבנון, והזירה הפוליטית בפרט הייתה גברית לחלוטין, הצליחה ג’ונבלאט לשמור על הכוח הפוליטי שהיה לבעלה, מושל מחוז הרי השוף, לאחר מותו ב-1921 – והייתה למנהיגה הראשונה בפוליטיקה הלבנונית ובעדה הדרוזית. בזכות תבונתה, אצילותה ויחסה האמפתי לכל אדם, זכתה באמונם ובהערכתם של הלבנונים, אנשי המנדט הצרפתי והשיח’ים הדרוזים, וסייעה לשמור על אחדות בין הנוצרים, המוסלמים והדרוזים באזור ועל יציבות פוליטית ויחסי שלום גם מול הצרפתים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קלייר בות’ לוס

אן קלייר בות’ לוס, 1987-1903

היום, לפני 115 שנים, נולדה קלייר בות’ לוס, סופרת, פוליטיקאית ודיפלומטית אמריקאית. היא כתבה סיפורת דרמטית, תסריטים ומחזות, מאמרי עיתונות וסיקור מלחמות, והתפרסמה במיוחד במחזה המצליח שכתבה ב-1936, “הנשים”, שכלל צוות של שחקניות בלבד. כפוליטיקאית, לוס נודעה בעמדותיה האנטי-קומוניסטיות, וכן בביקורתה על השלטון הקולוניאליסטי של הממלכה המאוחדת בהודו. היא הייתה האישה הראשונה בארה”ב שמונתה לשגרירה במדינה חשובה בחו”ל (איטליה וברזיל). לוס נודעה גם כנואמת כריזמטית במיוחד, ולקחה חלק מרכזי בכל הקמפיינים של המועמדים הרפובליקנים לנשיאות בתקופתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוּנְג מֵיילִינְג

סוּנְג מֵיילִינְג, 2003-1898

“כדוברת אנגלית שוטפת, כנוצרייה, כמודל למה שאמריקאים רבים מקווים שסין תהיה, מאדאם צ’יאנג כבשה את לבו של הקהל האמריקאי במסעותיה ברחבי ארה”ב, החל בשנות ה-30, לגיוס כספים ותמיכה בממשלתו של בעלה. בעיני אמריקאים רבים היא מסמלת את סין המודרנית, המשכילה, הפרו-אמריקאית שהם מייחלים לה.”
(מתוך ההספד שנכתב עליה ב”ניו יורק טיימס”)

היום, לפני 120 שנים, נולדה סוּנְג מֵיילִינְג, הגברת הראשונה של הרפובליקה של סין, אשת הגנרל והנשיא צ’יאנג קאי שק. היא ייסדה את תנועת “החיים החדשים” לאיחוד סין תחת תרבות נאו-קונפוציאנית, הקימה בתי יתומים לילדי חיילים סינים שנפלו בקרב, וכיהנה כחברת היואן (הגוף המחוקק בסין). במהלך מלחה”ע ה-2 פעלה בארה”ב להשגת תמיכה בעמדה הסינית, וכן הובילה את המרד העממי הסיני כנגד פלישת היפנים. במלחמת האזרחים הסינית ב-1949 הובסו כוחותיו של בעלה, ומהגלות בטאיוואן היא הוסיפה למלא תפקיד חשוב כפטרונית של ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום והקרן למתן עזרה לסין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: נואמת בפני בית הנבחרים בארצות הברית, 1943

רגיל

אקתרינה הצ’רקסית

דוֹאַמנָה (“הגברת”) אקתרינה הצ’רקסית, 1666-1620

היום, לפני 352 שנים, נפטרה אקתרינה הצ’רקסית, נסיכה-אם של מולדובה. בגיל 19 נבחרה מבין כל נערות הקווקז להינשא לשליט נסיכוּת מולדובה, וסילה לופו, בשל יופייה הרב ובינתה. היא השתתפה לצד בעלה בכל האירועים הממלכתיים הרשמיים, השפיעה רבות על החלטותיו ופעולותיו האישיות והפוליטיות, ושמה יצא למרחוק כבעלת כישורים דיפלומטיים ויכולת לערוך משא ומתן בעת משבר מדיני. כשבנה שטפניצה ירש את הכתר, היא הוסיפה ללוות אותו ולפקח על כל פעולותיו. אקתרינה נודעה גם בפועלה הפילנתרופי, בעיקר כפטרונית אשר בנתה, שיפצה והרחיבה כנסיות ומנזרים רבים במולדובה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן של אקתרינה מהאולם המרכזי של הכנסייה במנזר גוליה, במחוז יאשי שעל גבול רומניה-מולדובה.

בתמונה הקטנה: הציור המקודש מהאולם המרכזי של כנסיית הלינצאה, במחוז יאשי. מצוירים בו המייסדים החדשים של הכנסייה: וסילה לופו, שטפניצה לופו וקתרין-אקתרינה, בלבוש טקסי

רגיל

טאן אה

טאן אה פנד, 2007-1908

היום, לפני 110 שנים, נולדה טאן אה, זמרת ונציבה בינלאומית ממיאנמר (בורמה). היא הופיעה כנערה עם מקהלת הכנסייה, ובגיל עשרים החלה ללמד אנגלית בתיכונים. יום אחד שכנע אותה אחיה להקליט שיר, שזכה להצלחה מיידית. הוצע לה חוזה הקלטות, ותקליטי הגרמופון שלה כבשו את לבבות הקהל הבורמזי בשנות ה-30 והפכו אותה לאחת הזמרות הגדולות בבורמה. במהלך מלחה”ע ה-2 התגייסה לחיל הנשים הבריטי, אך עם הכיבוש היפני נמלטה להודו ומצאה שם עבודה כשדרנית חדשות. בתום המלחמה, כשהוקם האו”ם, הצטרפה טאן אה לצוות המטה של הארגון ושירתה בו כנציבה שנים רבות.

ויקיפדיה

השיר הראשון שהקליטה, בראשית שנות ה-30

פייסבוק

בתמונה הגדולה: טאן אה (משמאל) עם הסופרת הבורמזית מי מי קאינג

בתמונה הקטנה: באוקספורד, 2003

רגיל

אלישבע קפלן

אלישבע קפלן, 1959-1900

היום, לפני 117 שנים, נולדה אלישבע קפלן, אשת ציבור ישראלית. ב-1920 עלתה עם קבוצת חלוצים מפולין לארץ ישראל, ועבדה כפועלת חקלאית ברחובות, בפתח תקווה ובדגניה. במקביל התמסרה לפעילות ציבורית: היא הייתה ממייסדות מועצת הפועלות וארגון “אמהות עובדות”, וחברה בוועד הפועל הציוני, בהסתדרות העובדים ובאספת הנבחרים הרביעית מטעם מפא”י. היא נשלחה פעמים רבות לחו”ל לצורכי מגבית בשל כישוריה כנואמת מלהיבה ורהוטה, טיפחה מפעלים חינוכיים-סוציאליים רבים, ביניהם מועדוניות לילדים עזובים, סיוע לנשות חיילים וקרן לחיילים משוחררים, ופעלה רבות לקליטת עלייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בעלה לוי אשכול ובתם דבורה בדגניה ב’, 1934. מתוך אתר הארכיון של מכון לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי.

בתמונה הקטנה: אלישבע קפלן, 1919. מתוך אתר ארכיון המדינה, “חליפת המכתבים בין לוי שקולניק ואלישבע קפלן”.

רגיל

מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי

מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי, 1981-1894

היום, לפני 123 שנים, נולדה מזל מוֹצֶרִי, עיתונאית ופעילה ציונית. היא נולדה וגדלה בחברון ובירושלים, ועם פרוץ מלחה”ע הראשונה גורשה למצרים יחד עם אלפי יהודים בעלי נתינויות זרות, והפכה לאחת הדמויות החשובות בתנועה הציונית במצרים. בקהיר הקימה את מועדון הספורט היהודי הראשון של “מכבי”, תזמורת יהודית ותנועת צופות עבריות, וכן ערכה את העיתון “ישראל”, שהיווה שופר לציונות לצד תמיכה בעצמאות מצרים. בשנות ה-40 פעלה במסגרת ארגון עליית הנוער כשליחה בעיראק, בצרפת ובמרוקו, ולאחר קום המדינה ניהלה בית תרבות בירושלים וסייעה בקליטתם של המוני עולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם קבוצה מ”צופיות ציון”

בתמונה הגדולה: מתוך אתר האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו

רגיל

נאדיה מוראד

נאדיה מוראד באסי טה, נולדה ב-1993

היום, לפני שנתיים, נערך לראשונה דיון על סחר בנשים בפני מועצת הביטחון של האו”ם, ובפניו העידה נאדיה מוראד, פעילה יזידית שנחטפה ושועבדה ע”י דאע”ש במהלך כיבוש סינג’אר שבעיראק באוגוסט 2014. לאחר שלושה חודשים בשבי הצליחה מוראד לברוח ויצאה למסע בעולם על מנת להשמיע את זעקתן של הנשים היזידיות החטופות ולדרוש מן הקהילה הבינלאומית להתערב להצלתן, להילחם במשעבדיהן ולהעמיד את דאע”ש לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג. ב-2016 הייתה מוראד מועמדת לפרס נובל לשלום, מונתה לשגרירת רצון טוב של האו”ם וזכתה בפרס סחרוב לחופש המחשבה.

ויקיפדיה

האתר “אני עם נאדיה”

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מוראד במהלך הדיון באו”ם

רגיל

אווה קירי

אווה דניס קירי לבואיס, 2007-1904

היום, לפני 113 שנים, נולדה אווה קירי, סופרת, עיתונאית ופסנתרנית צרפתייה-אמריקאית. החל מגיל 20 ניגנה בקונצרטים ועבדה כעיתונאית. בתחילה כתבה בעיקר על אמנות, מוזיקה ותיאטרון, אך עם פרוץ מלחה”ע ה-2 הצטרפה לכוחות צרפת החופשית ופרסמה דיווחים מצפון אפריקה, מברית המועצות ומאסיה ככתבת צבאית. ספריה – “מאדאם קירי”, הביוגרפיה של אמה, ו”מסע בין לוחמים”, על חוויותיה מהחזיתות השונות – היו לרבי-מכר עולמיים. היא שימשה יועצת לענייני נשים בממשלת דה-גול, ייעצה למזכיר הראשון של נאט”ו ופעלה במסגרת יוניס”ף למען אמהות וילדים נזקקים במדינות מתפתחות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מארי, איירין ואווה קירי עם העיתונאית מארי מלוני, ארה”ב 1920

רגיל

עדי אלטשולר

עדי אלטשולר, נולדה ב-1986

היום, לפני 31 שנים, נולדה עדי אלטשולר, אשת חינוך ויזמת חברתית ישראלית. מייסדת תנועת “כנפיים של קרמבו”, תנועת הנוער היחידה לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, זוכת אות הנשיא למתנדב. היא ייסדה גם את מיזם “זיכרון בסלון”, מפגשים אינטימיים להנגשת זיכרון השואה; בערב יום השואה האחרון השתתפו במיזם יותר מ-750,000 איש, כולל בבית הנשיא. כיום עומדת אלטשולר בראש רשת של בתי ספר משולבים לתלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים, וכן מנהלת את יוזמת החינוך של “גוגל ישראל”. ב-2014 נמנתה עם ששת מנהיגי הדור הבא של מגזין “טיים” ונאמה באו”ם כנציגת היזמות החברתית.

ויקיפדיה

עוד על “כנפיים של קרמבו” באתר

עוד על “זיכרון בסלון” באתר

פייסבוק

רגיל

פלורנס ג’פראי הרימן

פלורנס ג’פראי הרימן, 1967-1870

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס ג’פראי הרימן, סופרג’יסטית, פעילה חברתית, פעילת שלום ודיפלומטית אמריקאית. היא הובילה את אחד המצעדים הסופרג’יסטיים בניו יורק, חשפה בפני ועידת הנשים את תנאי העבודה הקשים במפעלי היזע ואת תנאי המגורים בשיכונים, ותוארה ע”י הנשיא רוזוולט כמי שאחראית ל”אספקת חלב לילדים היונקים העניים”. ב-1937 מונתה לשגרירה בנורווגיה. בראשית מלחה”ע ה-2 הקימה את “ועדת החסד”, שסייעה לילדים ולנשים באזורי המלחמה, וב-1940 ארגנה את הברחת אזרחי ארה”ב מהמדינות הסקנדינביות. הרימן המשיכה בפעילותה הפילנתרופית גם בשנות ה-90 לחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסטלה קֶסָדַה

אסטלה קֶסָדַה הרננדז, 2011-1924

היום, לפני 93 שנים, נולדה אסטלה קסדה, אשת חינוך, עורכת דין ופוליטיקאית מקוסטה ריקה. בשנות ה-40 הייתה מהפעילות הבולטות למען זכות הבחירה לנשות קוסטה ריקה, וב-1953, במערכת הבחירות הראשונה לאחר שניתנה זכות זו, הייתה בין שלוש הנשים הראשונות שנבחרו לפרלמנט. ב-1957 מונתה לתפקיד יו”רית הפרלמנט, ולאחר מכן הייתה לאישה הראשונה בממשלת קוסטה ריקה כשמונתה לשרת החינוך, שם הובילה שיפור בשיטת המיון וההכשרה של המורים ובמערכת החינוך הציבורי, בפרט באזורי הסְפָר. בהמשך מונתה גם לשרת העבודה והרווחה, לקונסולית קוסטה ריקה בארה”ב ולשגרירתה באו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אתלפלדה מלכת מרסיה

אתלפלדה מלכת מרסיה, 918-870

היום, לפני 1,099 שנים, מתה אתלפלדה מלכת מרסיה, מהממלכות הגדולות והחזקות ביותר באזור אנגליה טרם איחודה תחת כתר אחד. בתקופת שלטונו של בעלה אתלרד, בסוף המאה ה-9, היה לה תפקיד מכריע בהדיפת פלישות הוויקינגים ובניהול ענייני הממלכה. לאחר מותו ב-911 קיבלה לידיה רשמית את המלוכה – והייתה לאישה היחידה ששלטה על ממלכה אנגלו-סקסית. היסטוריונים של ימי הביניים תיארו אותה כמצביאה ואסטרטגית מוכשרת, אשר הצליחה לבצר את ממלכתה בתקופה סוערת במיוחד בצפון אירופה והנהיגה באזור דיפלומטיה שאִפשרה זמן קצר לאחר מכן את איחוד אנגליה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אזכור שלה במסמך מהמאה ה-13

בתמונה הקטנה: איור שלה מתוך ספר, שנת 1220 לערך

רגיל

חסיה דרורי

חסיה דרורי קופפרמינץ, 1976-1899

“המילה ‘בעל’ תמיד צרמה את אזני ולא הלמה את תוכן יחסינו עם האדם הקרוב ביותר בחיים [ובכך] מסתלף המושג האמיתי של יחסי אישה ואיש. ובאמת, מדוע ‘אשתי’ – כן יפה להגיד, ו’אישי’ – לא? זה רק הרגל של דורות עברו.”

היום, לפני 41 שנים, נפטרה חסיה דרורי, מתוך דיון במליאת הכנסת על חוק שיווי זכויות האישה, 1951. דרורי הייתה פעילה במועצת הפועלות ובתנועת המושבים, צירה בקונגרסים הציוניים וחברת כנסת בכנסת הראשונה. היא כיהנה כמרכזת ארצית של ארגון אמהות עובדות, כינסה דיונים בנושא מעמד האישה ביישוב המתגבש ונאבקה להשוואת מעמדם של שני ראשי המשפחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורה באקויאניס

תאודורה “דורה” באקויאניס, נולדה ב-1954

היום, לפני 63 שנים, נולדה דורה באקויאניס, פוליטיקאית יוונייה. בשנת 2002 נבחרה לכהן כראשת העיר של אתונה, האישה הראשונה במעמד זה ב-3,500 שנות היסטוריה של העיר, וכן האישה הראשונה העומדת בראשות עיר שאירחה את המשחקים האולימפיים. בשנים 1992-1993 כיהנה כשרת התרבות של יוון ובשנים 2006-2009 כשרת החוץ, התפקיד הבכיר ביותר שכיהנה בו אישה בקבינט היווני. ב-2009 מונתה לכהן כיושבת ראש הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה אירופי, ולאחר מכן גם כיושבת ראש הוועדה לדמוקרטיה של פרלמנט האיחוד האירופי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הורֵם סולטאן (רוקסלנה)

הורֵם האסקי סולטאן (רוקסלנה), 1558-1502

היום, לפני 459 שנים, נפטרה הורם סולטאן, אחת הנשים החזקות בהיסטוריה העות’מאנית ודמות בולטת בתקופה הידועה כ”סולטאנות הנשים”. בגיל 15 נחטפה במהלך מלחמה מעיר הולדתה בפולין, נלקחה לעבדות בהרמון באיסטנבול, והפכה לאשתו החוקית של סולטאן האימפריה העות’מאנית סולימאן המפואר, ולאמו של יורשו. הורם ייעצה לסולימאן בענייני המדינה, השפיעה רבות על יחסי החוץ של האימפריה, והקימה מבנים ציבוריים שונים ברחבי האימפריה, ביניהם מסגדים, בתי ספר, בתי חולים, בתי מרחץ ובתי תמחוי. עד היום היא מהווה השראה למחזות, ציורים, יצירות מוזיקליות, ספרים ועוד.

ויקיפדיה

פייסבוק