עמוד 1
רגיל

ג’וזפין קוקרן

ג’וזפין גאריס קוקרן, 1913-1839

היום, לפני 105 שנים, הלכה לעולמה ג’וזפין קוקרן, ממציאה אמריקאית. כדי לשמור על כלי החרסינה היקרים שלה, וכדי להקל על עקרות הבית לאחר שטרחו על הכנת ארוחה ואירוח, תכננה במחסן הכלים שבחצר ביתה מכונה אוטומטית לשטיפת כלים. ב-1886 רשמה פטנט על אבטיפוס למדיח הכלים: דוד נחושת שבתוכו גלגל עם רשת ברזל, ובה מקום ייעודי לצלחות ולכוסות; כשהגלגל הסתובב בעזרת מנוע חשמלי, הותזו מלמעלה מים חמים עם סבון. בתערוכה העולמית של שיקגו ב-1893 זכה המדיח שלה בפרס הראשון, ובעקבותיו זכה גם להצלחה מסחרית. ב-2006 הוכנסה להיכל התהילה של הממציאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: קוקרן מציגה את האבטיפוס הראשון למדיח הכלים האוטומטי

רגיל

לאונה צ’למרס

לאונה צ’למרס, נולדה בראשית המאה ה-20

הפטנט על הגביעונית אושר ב-1937

“מצאתי פתרון לבעיה המטרידה נשים מאז חוה אמנו” – לאונה צ’למרס (שחקנית, סופרת וממציאה אמריקאית), שהיום, לפני 81 שנים, אושר הפטנט שלה על הגביעונית: כוס מגומי גמיש (כיום מסיליקון רפואי) האוספת את דם הווסת בתוך הנרתיק. בהשוואה לטמפונים ולתחבושות היגייניות, השימוש בגביעוניות בריא יותר (אין חשש לתסמונת הלם רעלי, ליובש בנרתיק או לחשיפה לחומרי הלבנה והדברה), הן בעלות כושר ספיגה גבוה יותר, וכן אקולוגיות וכלכליות יותר בשל היותן רב-פעמיות. למרבה הצער, ייצור מסחרי שלהן החל רק כעבור כחמישים שנה, והשימוש בהן הולך וגדל אך עדיין אינו נפוץ.

עוד על לאונה צ’למרס

עוד על הגביעונית

(ותודה ל”נשיותי“, חנות לנשיות בריאה ושלמה – היגיינה נשית אקולוגית, בריאה, נוחה וחסכונית)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: גזיר עיתון מספטמבר 1937, ובו פרסומת לגביעונית של צ’למרס, שיוצרה ע”י חברת “טאסט”: “גב’ לאונה ו’ צלמרס ממציאה הגנה בלתי נראית… נוחה כל כך שלעולם לא תרגישי אותה… בטוחה כל כך שתמיד תהיי רגועה! נדרשה אישה כדי להקל על החוויה המטרידה ביותר של נשים”. מתוך האתר לפרסומות וינטג’

בתמונה הקטנה: גביעונית של חברת “לונט”, מתוך האתר לסטייל נשי “מונקי”, תחת המיתוג: “Periods are cool. Period.”

רגיל

ליליאן מולר גילברט

ליליאן אוולין מולר גילברט, 1972-1878

היום, לפני 140 שנים, נולדה ליליאן מולר גילברט, פסיכולוגית, מהנדסת תעשייה ואשת חינוך אמריקאית, הנחשבת לפסיכולוגית הארגונית הראשונה. חברת הייעוץ שלה הייתה חלוצה בתחום הנדסת תעשייה וניהול והתמקדה בחקר זמן ותנועה, בשיפור יעילות ויצרנות ובחקר הגורם האנושי. היא גם ייעצה לנשיאי ארה”ב בסוגיות כמו הגנה אזרחית, ייצור בזמן מלחמה ושיקום פיזי של נכים. ממצאיה יושמו גם בתחום כלכלת הבית, כדי “לספק דרכים מהירות וקלות יותר לביצוע עבודות הבית, שיאפשרו לנשים לעבוד בשכר מחוץ לבית”, והיא המציאה בין היתר את דוושת פח האשפה, את המדפים על דלת המקרר ואת מתגי האור שעל הקיר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בטקס פתיחת הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש גילברט באוניברסיטת רוד איילנד, 1962

בתמונה הקטנה: דיוקן בצבעי שמן מאת פרנק סטנלי הרינג (1930-1929), המוצג בגלריית הדיוקנאות הלאומית בסמית’סוניאן בוושינגטון

רגיל

מארי-קלייר קינג

מארי-קלייר קינג, נולדה ב-1946

היום, לפני 72 שנים, נולדה מארי-קלייר קינג, גנטיקאית אמריקאית. במסגרת מחקריה, בין היתר, הוכיחה כי הגנום של בני אדם ושל שימפנזים זהה ב-99%, חקרה את הגורמים הגנטיים לאובדן שמיעה, וגילתה את הגנים האחראים על תורשת סרטן השד וסרטן השחלות, גילוי שחולל מהפכה בחקר של מחלות רבות. קינג כיהנה גם כנשיאת הקהילה האמריקאית לזכויות אדם והייתה חלוצה בהחלת חקר DNA על נושא זכויות אדם, תחום המכונה גנטיקה משפטית – הוכחה של קרבה משפחתית בין נעדרים באזורי לחימה וקורבנות אחרים של הפרת זכויות אדם, כמו הילדים החטופים בארגנטינה שאותרו, לבין הוריהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קינג (משמאל) מציגה את מחקר ה-DNA לזיהוי נעדרים וחטופים. הצילום באדיבות “הסבתות של כיכר דה מאז’ו” מארגנטינה

בתמונה הקטנה: קינג והצוות שלה, מתוך “סיאטל טיימז”, 1998

רגיל

מרי אנדרסון

מרי אנדרסון, 1953-1866

היום, לפני 152 שנים, נולדה מרי אנדרסון, מפתחת נדל”ן, חוואית, כורמת וממציאה אמריקאית. ביום קר ומושלג במיוחד בחורף 1902, בעת שנסעה בחשמלית בניו יורק, שמה לב שכדי לראות את הדרך, הנהג נסע עם חלונות פתוחים, הוציא את הראש מהחלון, עצר בצד לנקות את השמשה… חודשים אחדים אחר כך רשמה על שמה פטנט למכשיר אוטומטי לניקוי השמשה, המופעל מתוך הרכב ע”י מוט פנימי המניע זרוע חיצונית עטופה גומי. בשנים הראשונות התקשתה למכור את המצאתה ליצרני הרכב, שטענו שאין למגבים ביקוש או ערך מסחרי; ב-1922 הפכו המגבים לחלק מאִבזור החובה הסטנדרטי של כלי הרכב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך “ניו יורק סטאר”, 1909, כרך 1, מספר 118

בתמונה הקטנה: פטנט מגבי השמשה, נרשם ב-18 ביוני 1903

רגיל

אָלֶטָה יאקובס

אָלֶטָה הנרייטה יאקובס, 1929-1854

היום, לפני 164 שנים, נולדה אָלֶטָה יאקובס, רופאה, ממציאה, פעילה חברתית וסופרג’יסטית הולנדית יהודייה. בעת שהגישה של נשים להשכלה הייתה מוגבלת, היא נאבקה להיות הרופאה הראשונה בהולנד, והאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה הולנדית בכלל. על אף השמצות וגינויים סייעה בפיתוח הדיאפרגמה כאמצעי מניעה, וסיפקה לנשים בזנות ייעוץ חינם להגנה ממחלות מין. בראשית המאה ה-20 יצאה למסע לקידום מעורבות פוליטית של נשים באפריקה, במזה”ת ובאסיה, והייתה ממייסדות “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, מארגוני הנשים המשפיעים בפוליטיקה העולמית עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמה מהמשתתפות בקונגרס הנשים הבינלאומי בהאג 1915. יאקובס הייתה מיוזמותיו, ומטרתו הייתה למחות על המלחמה המשתוללת באירופה (מלחה”ע ה-1) ולהציע דרכים למניעת מלחמות בעתיד. בין היתר, נוסדה בו “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, ארגון הנשים למען שלום הוותיק בעולם והראשון שקיבל מעמד של ארגון מייעץ לאו”ם, הפועל בעשרות מדינות בעולם.
משמאל לימין: אניטה אאוגספורג (גרמניה), ג’יין אדמס (ארה”ב), יוג’יניה האנר (ארה”ב), אלטה יאקובס (הולנד), קריסטל מקמילן (בריטניה), רוזה ג’נוני (איטליה)

בתמונה הקטנה: יאקובס בהפגנה למען זכות בחירה לנשים ב-1916

רגיל

אדית’ מארי פלאניגן

אדית’ מארי פלאניגן, נולדה ב-1929

היום, לפני 89 שנים, נולדה אדית’ מארי פלאניגן, כימאית וממציאה אמריקאית, שעשרות הפטנטים שלה הפכו את ייצור הדלק לבטוח, מהיר ונקי יותר. באמצעות עבודה עם מסננות מולקולריות להפרדת רכיבים מתוך תרכובות, המשמשות כזרזים לתגובות כימיות, פלאניגן המציאה ופיתחה יותר מ-200 חומרים סינתטיים, ובראשם הזאוליט Y, נפה עשויה סיליקון שמהווה זרז יעיל בזיקוק של נפט גולמי לדלק. היא זכתה במדליית פרקין היוקרתית לחדשנות בתחום הכימיה השימושית, בפרס מפעל חיים מטעם MIT ובמדליה הנשיאותית לטכנולוגיה ולחדשנות, ונכנסה להיכל התהילה של הממציאים הבין-לאומיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמנדה ג’ונס

אמנדה תאודוזיה ג’ונס, 1914-1835

היום, לפני 182 שנים, נולדה אמנדה ג’ונס, סופרת, משוררת וממציאה אמריקאית. היא הוציאה לאור במהלך חייה חמישה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה, וכן פרסמה עשרות שירים בכתבי עת שונים, והושפעה רבות מתנועת הספיריטואליזם. ב-1872 פיתחה שיטה ליצירת ואקום בשימורי מזון, הידועה כ”תהליך ג’ונס”, ורשמה על שמה חמישה פטנטים המשתמשים בשיטה זו. ב-1880 רשמה פטנט על המצאה נוספת – מבער שמן. כתומכת נלהבת של זכויות נשים וכסופרג’יסטית, ייסדה ב-1890 חברה לשימורי מזון שהעסיקה נשים בלבד, על מנת שתהווה מעין בית ספר לעסקים עבור נשים בתעשייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן (אנדיני) מקוסינסקי

אן (אנדיני) מקוסינסקי, נולדה ב-1997

היום, לפני 20 שנים, נולדה אן (אנדיני) מקוסינסקי, סטודנטית קנדית ממוצא פיליפיני ופולני, אשר בהיותה תלמידת תיכון המציאה את “הפנס החלול”, המשתמש באפקט תרמואלקטרי כדי להמיר אנרגיית חום לחשמל ולהפעיל נורת לד. מתוך שאיפה “לבטל את השימוש בסוללות שאי-אפשר למחזר”, היא מעורבת בכמה פרויקטים מסחריים המשתמשים בהמצאתה זו. היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס יריד המדע הקנדי, פרס יריד המדע של גוגל לגיל 16-15, פרס המדע הבינלאומי של אינטל ופרס יריד המהנדסים, ונכללה ברשימות “30 מתחת לגיל 30” של “טיים” ושל “פורבס”.

ויקיפדיה

לקריאה נוספת, כתבה ב”דיגיטל ז’ורנל”: “האם אן מקוסינסקי תשנה את העולם?”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזוכים ביריד המדע של גוגל 2013 (משמאל לימין): ויניי קומאר, אן מקוסינסקי, אליף בילגין ואריק צ’ן. צולם ע”י אנדרו פדרמן, גוגל

בתמונה הקטנה: אן מקוסינסקי מחזיקה את ההמצאה המדהימה שלה, הפנס החלול

רגיל

מכונת הגלידה של ננסי ג’ונסון

ננסי ג’ונסון, 1890-1795

המציאה את מכונת הגלידה ב-1843

היום, לפני 174 שנים, רשמה ננסי ג’ונסון, ממציאה אמריקאית, פטנט על מכונה שמקפיאה גלידה. 22 שנים לפני המצאת המקרר השימושי הראשון, פיתחה ג’ונסון את המכונה הראשונה לייצור מסחרי של גלידה. זו הייתה מכונה ידנית בעלת דלי חיצוני המכיל קרח מרוסק וצילינדר עשוי פיוטר שאליו הוכנסו מרכיבי הגלידה ואפשר היה גם לפצלו ל-2 ולייצר שני טעמים שונים של גלידה בו זמנית. ג’ונסון מכרה את הזכויות על ההמצאה שלה לסיטונאי של כלי מטבח תמורת 200 דולר, כיוון שלא היו לה האמצעים לייצר אותה בעצמה. מכונות בעלות אותו המנגנון שימשו במשך שנים רבות בכל העולם, והכניסו לו הון.

עוד על מכונת הגלידה

עוד על ננסי ג’ונסון

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הפטנט להקפאת גלידה של ננסי ג’ונסון

בתמונה הקטנה: מכונה מקורית (לטענת המוכר) על פי התוכניות של ג’ונסון, עומדת למכירה באמאזון

רגיל

סיבילה רייטון מאסטרס

סיבילה רייטון מאסטרס, 1720-1676

היום, לפני 297 שנים, נפטרה סיבילה רייטון מאסטרס, ממציאה אמריקאית ילידת ברמודה, האדם הראשון מהקולוניות האמריקאיות שרשם פטנט וככל הידוע הממציאה הראשונה באמריקה. ב-24 ביוני 1712 הגיעה מאסטרס ללונדון במטרה לרשום פטנטים על ההמצאות שלה, ולאחר שלוש שנים הצליחה לרשום אותם תחת שמו של בעלה, משום שנשים לא יכלו להיות בעלות פטנט. הפטנט הראשון שלה היה שיטה ל”ניקוי והבראת התירס הצומח בקולוניות האמריקאיות”, והשני היה שיטה לשזירת כובעים ומצנפות מקש ומעלי דקל אשר שימשה גם לייצור סלים, שטיחים וכיסויים לריהוט.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ארנה שניידר הובר

ד”ר ארנה שניידר הובר, נולדה ב-1926

היום, לפני 91 שנים, נולדה ד”ר ארנה שניידר הובר, מתמטיקאית וממציאה אמריקאית. ב-1951 מונתה לפרופ’ לפילוסופיה וללוגיקה, אך מאחר שהייתה אישה, ונשואה, לא קיבלה קביעות, וב-1954 החלה לעבוד כטכנאית במעבדות “בל”. במהלך עבודתה שם פיתחה מערכת ממוחשבת לצמצום העומס על מרכזיות הטלפונים על ידי ניטור השיחות ותיעדוף משימות, בעזרת עקרונות הלוגיקה. בעקבות המצאה זו הייתה האישה הראשונה שמונתה למנהלת המחלקה הטכנית במעבדות “בל”. העקרונות העומדים מאחורי ההמצאה שלה נמצאים עדיין בשימוש במערכות תקשורת של המאה ה-21.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ארלנה האריס

ארלנה ג’וי האריס, נולדה ב-1948

היום, לפני 69 שנים, נולדה ארלנה האריס, יזמת וממציאה אמריקאית. כמי שפיתחה פטנטים רבים בתחום התקשורת האלחוטית היא מכונה “הגברת הראשונה של האלחוט”. ב-1983 ייסדה את “מערכות סלולריות לעסקים בע”מ”, שפיתחה את מערכות ההפעלה הסלולריות הראשונות המשמשות כיום בכל העולם לאיתור ולהפעלה מרחוק של טלפונים סלולריים. היא הייתה אחת משלושת חברי הוועדה שפיתחה את הפרוטוקול המאפשר לחברות סלולר לחבר אליהן לקוחות ולחייב אותם. היא גם המציאה את הפטנט המאפשר להוציא מהטלפון שיחות חירום גם ללא חיבור.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לואיזה בונפיליולי

לואיזה בונפיליולי, 1986-1903

היום, לפני 114 שנים, נולדה לואיזה בונפיליולי, מתמטיקאית ישראלית ילידת איטליה. כפרופסורית למתמטיקה בטכניון התמחתה בחקר הגאומטריה התיאורית והעמידה דורות של מהנדסים וטכנאים, במיוחד בשירות חיל האוויר הישראלי, שם לימדה בהתנדבות. היא כתבה 11 ספרים בתחום ופרסמה מאמרים רבים בכתבי עת איטלקיים, אמריקאים וישראליים, וכן כתבה ערכים בתחום ההנדסה באנציקלופדיה העברית. בנוסף עמלה בונפיליולי גם על בניית מכשירים וכלים שימושיים שונים, למשל בתחום הגננות, השרטוט ועיבוד החומרים, אם כי לא רשמה עליהם פטנט.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי ביאטריס דיווידסון קנר

מארי ביאטריס דיווידסון קנר, 2006-1912

היום, לפני 105 שנים, נולדה מארי ביאטריס דיווידסון קנר, ממציאה אמריקאית. המצאתה הידועה ביותר היא התחבושת ההיגיינית, שהמציאה אותה כבר כנערה צעירה, אך ייצורה ההמוני נדחה עד לסוף שנות ה-50 משום שחברות שונות דחו את ההצעה לייצרה כשגילו שהומצאה ע”י אישה אפרו-אמריקאית. פטנטים נוספים שהמציאה הם המתקן לנייר טואלט הנצמד לקיר ומאפשר שליפה מקצה הגליל, וכן ההליכון לתמיכה במתקשים בהליכה. בנוסף ניהלה עסק משלה לשזירת זרי פרחים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלן אוצ’ווה

אלן אוצ’ווה, נולדה ב-1958

היום, לפני 59 שנים, נולדה אלן אוצ’ווה, מהנדסת ואסטרונאוטית אמריקאית. כחוקרת באוניברסיטת סטנפורד ומאוחר יותר בנאס”א חקרה מערכות אופטיות לעיבוד מידע, וכן רשמה פטנטים על מערכות שפיתחה לגישוש אופטי אוטומטי בחלל. ב-1993 יצאה למשימת החלל הראשונה שלה על המעבורת “דיסקברי”, ובכך הייתה לאישה ההיספנית הראשונה בחלל. בשנים האחרונות אוצ’ווה היא מנהלת מרכז החלל ג’ונסון ביוסטון, טקסס – מרכז האימונים, הבקרה והמחקר של נאס”א ובסיס הבית של “חיל” האסטרונאוטים של ארצות הברית, המכונה לעתים קרובות “Mission Control”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הרת’ה איירטון

פיבי שרה הרת’ה איירטון, 1923-1854

היום, לפני 163 שנים, נולדה הרת’ה איירטון, מהנדסת, מתמטיקאית, פיזיקאית וממציאה יהודייה בריטית. ב-1884 רשמה את הפטנט הראשון שלה מני רבים – כלי שרטוט המאפשר לחלק שורה לחלקים שווים ולהגדיל ולהקטין תרשימים. בשל מינה לא הורשתה להקריא בפני האקדמיה המלכותית למדעים את מאמריה פורצי הדרך על תנועתן של אדוות בחול ובמים ועל קשתות חשמליות, ששימשו אז באופן נרחב לתאורה ציבורית, אך ב-1906 הייתה לאישה הראשונה שהאקדמיה העניקה לה את מדליית יוז היוקרתית. הצלחתה היא שהובילה את ההתאחדות הבריטית לקידום מדעים להתיר לנשים להשתתף בוועדותיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אוולין ברזין

אוולין ברזין, נולדה ב-1925

היום, לפני 92 שנים, נולדה אוולין ברזין, אשת מחשבים ואשת עסקים אמריקאית. בשנות ה-50 פיתחה מערכת ממוחשבת לחישוב טווחים עבור צבא ארה”ב, מערכת בקרה על חלוקת עיתונים וכן את מה שנחשב היום למחשב המשרדי הראשון. היא אחראית גם למערכות הממוחשבות הראשונות עבור בנקים וכן עבור הזמנת טיסות, וב-1968 הגתה, תכננה ותכנתה את מעבד התמלילים הממוחשב הראשון כדי להקל על עבודתן של מזכירות. החברה שהקימה מכרה אלפי מערכות כאלה לעסקים ברחבי העולם. בשנות ה-80 כיהנה כנשיאת “גרינהאוס”, קרן הון סיכון לתמיכה בשלב הראשון של חברות ההיי-טק.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי-אן בואווין

מארי-אן בואווין, 1841-1773

היום, לפני 244 שנים, נולדה מארי-אן בואווין, מיילדת, ממציאה וסופרת צרפתייה, אחת הנשים החשובות ברפואה במאה ה-19. היא גילתה כמה מהגורמים לדימומים, להפלות ולמחלות של השליה והרחם, והייתה מהראשונות להשתמש בסטתוסקופ כדי להקשיב לדופק עוברי ומהראשונות לבצע כריתת רחם בעל גידול סרטני. בואווין המציאה כמה מכשירים חשובים לבדיקות וגינליות, ביניהם הפלווימטר להערכת מצבו של אגן ירכיים של יולדת כדי לדעת אם נדרש ניתוח קיסרי, והספקולום לבדיקת הנרתיק וצוואר הרחם. ספרי הלימוד הרפואיים שכתבה תורגמו לשפות רבות ונעשה בהם שימוש במשך 150 שנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנג’לה רואיז רובלז

אנג’לה רואיז רובלז, 1975-1895

היום, לפני 122 שנים, נולדה אנג’לה רואיז רובלז, מורה, סופרת וממציאה ספרדייה. היא לימדה במכללה לנשים קלדנות, כתיב ודקדוק, וכתבה 16 ספרי לימוד בתחומים אלה. ב-1949 רשמה אצל רשם הפטנטים הספרדי את “האנציקלופדיה המכנית”, שאותה המציאה כדי להקל על תלמידותיה לסחוב את ספרי הלימוד שלהן. המכשיר שהמציאה כלל סדרה של טקסטים ואיורים על גבי סלילים, שבלחיצת כפתורים הועברו מתחת לזכוכית מגדלת, וכן הוכנסו בו אור שיאפשר קריאה בחושך והסברים קוליים. האנציקלופדיה של רובלז, שנחשבת לחלוצת הספרים האלקטרוניים, מוצגת כיום במוזיאון הלאומי של ספרד למדע וטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק