עמוד 1
רגיל

אליזבת איידנבנץ

אליזבת איידנבנץ, 2011-1913

היום, לפני 105 שנים, נולדה אליזבת איידנבנץ, מורה ואחות שווייצרית. ב-1937 הצטרפה לאגודת הסיוע לילדים במלחמה, שנועדה לסייע לפליטים הרעבים והחולים של מלחמת האזרחים בספרד, וייסדה בית יולדות בעיר אלנא שבדרום צרפת עבור הנשים והילדים מקרב הפליטים. לאחר הכיבוש הנאצי זרמו לאלנא פליטים יהודים וצוענים מרחבי אירופה; החוק בצרפת של וישי חייב את הצוותים הרפואיים לשמור על נייטרליות ולא להגן עליהם, אולם איידנבנץ פעלה להסתיר את זהות הפליטים מהגסטאפו ובכך הצילה מאות תינוקות במהלך מלחמת העולם השנייה. על פועלה זה הכיר בה “יד ושם” כחסידת אומות העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צוות בית החולים באלנא (אליזבת בשורה השנייה, שנייה משמאל), 1941
בתמונה הקטנה: בית החולים המשוחזר באלנא

רגיל

ויוֹלָה טוֹרֶק

ויוֹלָה (איבי) טוֹרֶק, נולדה ב-1916

היום, לפני 102 שנים, נולדה ויוֹלָה טוֹרֶק, רופאה ישראלית ילידת סלובקיה. מלחה”ע ה-2 פרצה בזמן שהייתה סטודנטית לרפואה; היא גורשה לאושוויץ, ולאחר מכן הועברה למחנה עבודה בשלזיה, שם עבדה במרפאת המחנה. לאחר המלחמה עבדה בבית מרפא לניצולי שואה בהרי הטטרה. עם עלייתה לארץ התקבלה לעבודה בבית מרפא לניצולי שואה בבאר יעקב, וב-1959 עברה לבאר שבע, שם הייתה הרופאה המחוזית של הנגב 22 שנים, תרמה רבות לפיתוח שירותי הרפואה בדרום, ייסדה את שירותי הבריאות הניידים לאוכלוסייה הבדואית בנגב והייתה ממייסדי ביה”ס לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון.

ויקיפדיה

פייסבוק

ויולה טורק מדליקה משואה בטקס של “יד ושם”, תשנ”ח (1998)

בתמונה הגדולה:
למעלה – עם שר הבריאות, ויקטור שם טוב (מימין), כמנהלת לשכת הבריאות, מחוז דרום, אמצע שנות ה-70
למטה – עם בעלה גבי ובתה חנה, 1954

בתמונה הקטנה: בטקס הנחת אבן הפינה לבניין בביה”ס לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, 1994

מקור: אתר “יד ושם”

רגיל

אליענה אמדו לוי-ולנסי

אליענה אמדו לוי-ולנסי, 2006-1919

היום, לפני 99 שנים, נולדה אליענה אמדו לוי-ולנסי, פסיכולוגית, פסיכואנליטיקאית ופילוסופית צרפתייה-ישראלית. היא הייתה פרופ’ לפילוסופיה באוניברסיטת סורבון שבפריז, הקימה את המרכז הבינלאומי לפסיכואנליזה, פסיכיאטריה ומדעי הרוח וזכתה להכרה בינלאומית. לאחר עלייתה לישראל מונתה לפרופ’ באוניברסיטת בר-אילן – הפרופסורית הראשונה באוניברסיטה זו – ולראש הקתדרה למחשבה פילוסופית בישראל. משנתה, שהטיפה לבחול בפסימיות ובמוות ולבחור בחיים מלאי עוז ותקווה (“ובחרת בחיים”), יצרה גשר בין יהדות לפסיכולוגיה והפכה לנכס צאן ברזל של ההגות היהודית והאוניברסלית במאה ה-20.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה (מימין לשמאל): אליענה אמדו לוי-ולנסי, לאון אשכנזי (מניטו) ואנדרה נהר, בירושלים

התמונה הקטנה מתוך מאמר עליה, “אליענה אמדו לוי-ולנסי: אישה אחרת ויהודייה אחרת” (בצרפתית)

רגיל

סופיה איונסקו

סופיה איונסקו-אוגרזינו, 2008-1920

היום, לפני 98 שנים, נולדה סופיה איונסקו, רופאה מנתחת רומנייה, הנחשבת לנוירוכירורגית הראשונה בעולם. לאחר מותו של אחד מחבריה מזיהום לאחר ניתוח מוח, על אף התנגדות אביה שרצה שתהיה עקרת בית, נרשמה ב-1939 לבי”ס לרפואה בבוקרשט. היא התמחתה תחילה ברפואת עיניים, עבדה במרפאה שטיפלה במגיפת הטיפוס והתנדבה לטפל באסירים סובייטיים, שעליהם ביצעה את הניתוחים הראשונים שלה. ב-1945, בתום מלחה”ע ה-2, הוסמכה רשמית כרופאה וכמנתחת, ובמשך קרוב ל-50 שנים עבדה כמנתחת מוח, אישה יחידה בצוות הנוירולוגים הראשון ברומניה, שכונה “צוות הזהב”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, נולדה ב-1939

היום, לפני 79 שנים, נולדה גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, רופאה ופוליטיקאית נורווגית, האישה הראשונה שנבחרה לראשות ממשלת נורווגיה. בכהונתה השנייה מינתה לראשונה בעולם ממשלה מאוזנת מגדרית, ובמהלך כהונתה השלישית היה לה תפקיד חשוב בתיווך הסכמי אוסלו. לאחר מכן עמדה בראש ועדת האו”ם למען הסביבה, שטבעה את המונח “פיתוח בר-קיימא” והניעה את “אג’נדה 21”, מתווה גלובלי לקידום הנושא. כמנהלת ארגון הבריאות העולמי, בין היתר, התמודדה בהצלחה עם התפרצות הסארס והובילה קמפיין עולמי נגד עישון. ב-2011 הייתה יעד עיקרי במתקפת הטרור בנורווגיה, אך ניצלה ללא פגע.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ראשת הממשלה ברוּנדטלנד, 1981

בתמונה הקטנה: נשיאת ארגון הבריאות העולמי, 2000

רגיל

ניקול גראסה

ניקול גראסה, 2009-1927

היום, לפני 91 שנים, נולדה ניקול גראסה, וירולוגית ומיקרוביולוגית שוויצרית-צרפתייה. לאחר לימודי רפואה עבדה במכון פסטר בפריז, מכון מחקר רפואי שיותר ממאה שנה עומד בחזית המאבק נגד מחלות מידבקות. בסוף שנות ה-60 שימשה גראסה כיועצת של ארגון הצלב האדום וסיפקה חיסונים וטיפול רפואי באזורי מלחמה באפריקה. ב-1971 החלה לשמש כיועצת בכירה של ארגון הבריאות העולמי, בקמפיין שניהל למיגור האבעבועות השחורות, מחלה שגרמה למותם של חצי מיליארד אנשים במאה ה-20. הקמפיין הסתיים בהצלחה ב-1977, אז דווח בסומליה המקרה האחרון של אבעבועות שחורות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בנפאל, במהלך הקמפיין של ארגון הבריאות העולמי למיגור האבעבועות השחורות

רגיל

שושנה שקופ-פרנקל

שושנה שקופ-פרנקל, 2002-1912

היום, לפני 106 שנים, נולדה שושנה שקופ-פרנקל, רופאה ישראלית פורצת דרך. ב-1935 עלתה לארץ והחלה לעבוד בהתנדבות בבי”ח, ועל אף שבקשתה להתמחות בכירורגיה נדחתה כמה פעמים, התעקשה לסיים את ההתמחות והייתה למנתחת הראשונה בארץ. ב-1960 החלה התמחות נוספת בכירורגיה פלסטית, ובמהרה מונתה למנהלת היחידה לכירורגיה פלסטית בבי”ח השרון, האישה הראשונה בתפקיד כזה בישראל. ביחידה זו טופלו בהצלחה רבים מנפגעי מלחמת ששת הימים. ד”ר שקופ-פרנקל הייתה גם פעילה בולטת למען זכויות הרופאות, יו”רית ארגון הרופאות בישראל ובכירה בארגון הרופאות הבינלאומי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: רופאות במרכז רפואי קפלן (מתוך אתר שירותי בריאות כללית)

רגיל

סוואטי פירמאל

סוואטי פירמאל, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה סוואטי פירמאל, מהמדעניות והתעשייניות המובילות בהודו. ענקית התרופות “פירמאל” בניהולה מובילה מחקרים מדעיים על סרטן, סכרת, דלקות ומחלות מידבקות, מפתחת תרופות בנות השגה ופועלת לקידום הרפואה הציבורית. פירמאל הקימה מרכז לאבחון מחלות כרוניות ומרכז לרפואת ספורט, הראשון מסוגו, ומימנה קמפיינים רבים למען בריאות הציבור, רפואה מניעתית, טיהור מים ותזונה נכונה. כנשיאת לשכת המסחר של הודו, האישה הראשונה בתפקיד זה, פעלה לביסוס של מדיניות ציבורית המעודדת יזמות נשית, שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי והציבורי ופיתוח אזורי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פירמאל בכנס העיתונאים הראשון שלה כנשיאת לשכת המסחר ההודית, אוקטובר 2009

רגיל

מארי-קלייר קינג

מארי-קלייר קינג, נולדה ב-1946

היום, לפני 72 שנים, נולדה מארי-קלייר קינג, גנטיקאית אמריקאית. במסגרת מחקריה, בין היתר, הוכיחה כי הגנום של בני אדם ושל שימפנזים זהה ב-99%, חקרה את הגורמים הגנטיים לאובדן שמיעה, וגילתה את הגנים האחראים על תורשת סרטן השד וסרטן השחלות, גילוי שחולל מהפכה בחקר של מחלות רבות. קינג כיהנה גם כנשיאת הקהילה האמריקאית לזכויות אדם והייתה חלוצה בהחלת חקר DNA על נושא זכויות אדם, תחום המכונה גנטיקה משפטית – הוכחה של קרבה משפחתית בין נעדרים באזורי לחימה וקורבנות אחרים של הפרת זכויות אדם, כמו הילדים החטופים בארגנטינה שאותרו, לבין הוריהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קינג (משמאל) מציגה את מחקר ה-DNA לזיהוי נעדרים וחטופים. הצילום באדיבות “הסבתות של כיכר דה מאז’ו” מארגנטינה
בתמונה הקטנה: קינג והצוות שלה, מתוך “סיאטל טיימז”, 1998

רגיל

אָלֶטָה יאקובס

אָלֶטָה הנרייטה יאקובס, 1929-1854

היום, לפני 164 שנים, נולדה אָלֶטָה יאקובס, רופאה, ממציאה, פעילה חברתית וסופרג’יסטית הולנדית יהודייה. בעת שהגישה של נשים להשכלה הייתה מוגבלת, היא נאבקה להיות הרופאה הראשונה בהולנד, והאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה הולנדית בכלל. על אף השמצות וגינויים סייעה בפיתוח הדיאפרגמה כאמצעי מניעה, וסיפקה לנשים בזנות ייעוץ חינם להגנה ממחלות מין. בראשית המאה ה-20 יצאה למסע לקידום מעורבות פוליטית של נשים באפריקה, במזה”ת ובאסיה, והייתה ממייסדות “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, מארגוני הנשים המשפיעים בפוליטיקה העולמית עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמה מהמשתתפות בקונגרס הנשים הבינלאומי בהאג 1915. יאקובס הייתה מיוזמותיו, ומטרתו הייתה למחות על המלחמה המשתוללת באירופה (מלחה”ע ה-1) ולהציע דרכים למניעת מלחמות בעתיד. בין היתר, נוסדה בו “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, ארגון הנשים למען שלום הוותיק בעולם והראשון שקיבל מעמד של ארגון מייעץ לאו”ם, הפועל בעשרות מדינות בעולם.
משמאל לימין: אניטה אאוגספורג (גרמניה), ג’יין אדמס (ארה”ב), יוג’יניה האנר (ארה”ב), אלטה יאקובס (הולנד), קריסטל מקמילן (בריטניה), רוזה ג’נוני (איטליה)

בתמונה הקטנה: יאקובס בהפגנה למען זכות בחירה לנשים ב-1916

רגיל

הלן זינגר קפלן

הלן זינגר קפלן, 1995-1929

היום, לפני 89 שנים, נולדה הלן זינגר קפלן, פסיכולוגית, פסיכיאטרית וסקסולוגית אמריקאית ילידת אוסטריה. בשנות ה-60 ייסדה את המרפאה הראשונה בארה”ב לטיפול מיני במסגרת בי”ס לרפואה, ויזמה תוכניות חלוציות להכשרה של אנשי מקצועות הבריאות למתן טיפול מיני. מודל הטיפול שלה היה התנהגותי-קוגניטיבי בעיקרו אך שילב גם פסיכותרפיה וטיפול הורמונלי ותרופתי; גישתה הבחינה בין הפרעות בעוררות מינית והפרעות בתשוקה, הביאה בחשבון גורמים פיזיולוגיים, נוירולוגיים, פסיכודינמיים וחברתיים, ועודדה תפיסה של מין כדבר-מה מהנה וטבעי, בניגוד לתפיסתו כמלוכלך, מזיק או מאיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כריכת ספרה האחרון, “סלידה מינית, פוביות מיניות והפרעת פאניקה” (1987)

רגיל

לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה

לוּ (לואיז) אנדריאס-סָלוֹמֶה, 1937-1861

“אם נושיט ידנו אל תוך שיח ורדים נוכל לתפוס כמה פרחים; אבל לא משנה כמה נתפוס, יהיה זה חלק קטן בלבד מהשלם. ובכל זאת, המעט הזה מספיק כדי לחוות את אופיים של הפרחים. רק אם נסרב להכניס ידנו אל תוך השיח, משום שאין ביכולתנו לתפוס את כל הפרחים בו זמנית, או נפזר את הפרחים שתפסנו כאילו היו השיח כולו – רק אז יוכל השיח לפרוח בנפרד מאיתנו, מבלי שנכירוֹ, ואנו ניוותר לבדנו.” (מתוך האוטוביוגרפיה שלה, “במבט לאחור”, שנכתבה בשנותיה האחרונות ופורסמה לראשונה ב-1951)

היום, לפני 81 שנים, הלכה לעולמה לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה, אינטלקטואלית, סופרת, פסיכואנליטיקאית ופמיניסטית גרמנייה ממוצא יהודי-רוסי. ככותבת פורה היא חיברה רומנים, מחזות, ביוגרפיות ומסות, והייתה מהפסיכואנליטיקאיות הראשונות ומהראשונות לכתוב מנקודת מבט פסיכואנליטית על מיניות נשית. אינטלקטואלים בולטים, ביניהם פרידריך ניטשה, זיגמונד פרויד וריינר מריה רילקה, תיארו את היותה מבריקה ומחוננת באופן יוצא דופן ואת השפעתה הרבה על הגותם ויצירתם. מייד לאחר מותה, הגסטאפו החרים ושרף את ספרייתה, משום ש”עסקה במדע יהודי וכללה ספרים רבים מאת יהודים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה (משמאל לימין): לו סלומה, פאול ריי ופרידריך ניטשה (1882)

רגיל

זֶלמָה מאיר

זֶלמָה מאיר, 1984-1884

היום, לפני 134 שנים, נולדה זֶלמָה מאיר, ממובילות הסיעוד כמקצוע בישראל. ב-1916 הוזמנה מגרמניה לירושלים על ידי ד”ר משה וולך, הרופא הראשי של בית החולים “שערי צדק”, ושימשה כיד ימינו וכאחות הראשית בבית החולים במשך יותר מחמישים שנה. האחות זלמה השרתה במחלקות רוח מסבירת פנים של יחס אישי לחולים, מתוך סבלנות, אמפתיה, חום ומסירות, לצד הצבת סטנדרטים גבוהים של סדר והיגיינה ודרישות קפדניות ומחמירות מאחיות בית החולים. היא הכשירה את כל צוות האחיות והמיילדות ופיקחה על עבודתן, וב-1934 ייסדה את בית הספר לאחיות של “שערי צדק” שקנה לו שם עולמי.

ויקיפדיה 

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אחות מוסמכת מקבלת את סיכת האחות בבית הספר לאחיות של “שערי צדק”, צופה (משמאל) האחות זלמה מאיר

בתמונה הגדולה: זלמה מאיר בשנות ה-70, צילום: עליזה אורבך, מתוך תערוכה שהוצגה בבית האמנים בירושלים

רגיל

אלואיז לארץ’-מילר

אלואיז לארץ’-מילר, 1920-1886

היום, לפני 98 שנים, נפטרה אלואיז לארץ’-מילר, עובדת סוציאלית וסופרג’יסטית אמריקאית. במהלך מלחה”ע ה-1 עבדה עם הצלב האדום ולאחר מכן פעלה להכשרת מורות למתן עזרה ראשונה. לארץ’-מילר פקדה את נשות אוקלהומה לעצומה למען זכות הבחירה, וב-1919 הסכים מושל אוקלהומה לאשרר את זכותן לבחור ולהיבחר בתנאי שיפעלו בעצמן להשגת רוב בוועדת האשרור. בעודה חולה בשפעת, בניגוד לעצת הרופאים, ניהלה דיבייט מתוקשר עם התובע הכללי וניצחה בו כשהצליחה להשיג את הרוב הנדרש. היא מתה למחרת ממחלתה; התיקון לחוקה אושרר באוקלהומה בהמשך אותו החודש.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: לוחית זיכרון בפארק באוקלהומה “לזכרה של אלואיז לארץ’-מילר, אשר מסרה את חייה עבור מתן זכות הבחירה לנשים, 2.2.1920

רגיל

פולה בן-גוריון

פולה בן-גוריון, 1968-1892

היום, לפני 50 שנים, נפטרה פולה בן-גוריון, אשת ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. היא עבדה כאחות ראשית בחדר ניתוח בארה”ב בטרם לקחה על עצמה שליחות: להרחיק מעל בעלה דוד כל טִרחה ודאגה על מנת שיוכל לעסוק בצורכי הציבור ללא הפרעה. פולה דאגה לכל שטחי החיים של המשפחה, הבית והילדים, והשפיעה רבות גם על צעדים פוליטיים, על קווי מדיניות ועל יחסיו של ראש הממשלה עם מדינאים, דיפלומטים ופוליטיקאים. היא הייתה גם אישיות ציבורית בזכות עצמה ונודעה כ”אמא של כולם”, המתעניינת בפרטי פרטים, מייעצת ודואגת, מטפלת בחולים ובנפגעים ומשיגה אוכל וציוד לנזקקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דוד ופולה בן-גוריון במסיבת עיתונאים בשיקגו כחלק מביקור לעידוד עלייה לישראל AP

בתמונה הקטנה: דוד ופולה בן-גוריון, צילום: דוד רובינגר

רגיל

מארי שוֹ שורב

מארי שוֹ שורב, 1990-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה מארי שוֹ שורב, ביולוגית ואימונולוגית אמריקאית, מגלת הוויטמין B12. היא חקרה את האנמיה הממארת, מחלה שהייתה קטלנית בטרם התגלה כי אפשר לטפל בה בתמצית גולמית מהכבד; אולם רק לאחר שד”ר שורב הצליחה לבודד את התרכובת הכימית שהייתה החומר הפעיל בתמצית זו, לימים ויטמין B12, הפסיקה האנמיה להיות המחלה הקשה שהייתה במשך מאות שנים. באופן יוצא דופן, המשקף את ההערכה הרבה כלפיה, אוניברסיטת מרילנד שבה עבדה כחוקרת ומרצה אישרה לה חופשה ארוכה מדי קיץ, ושורב חובבת הטיולים זכתה לבקר במהלך חייה ב-94 מדינות בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שורב במעבדה באוניברסיטת מרילנד, 1948

רגיל

קתרינה פון בורה

קתרינה פון בורה, 1552-1499

היום, לפני 465 שנים, נפטרה קתרינה פון בורה, נזירה גרמנייה ודמות מפתח ברפורמציה הפרוטסטנטית. בצעירותה קשרה קשר עם נזירות אחרות להימלט מהחיים במנזר, שאליו נשלחה בגיל 5, ופנתה לעזרה אל מרטין לותר, מייסד והוגה הנצרות הפרוטסטנטית, והוא אכן עזר להן לברוח ולמצוא בתים, בעלים או עבודה. קתרינה עצמה נישאה ללותר, לקחה על עצמה את ניהול נכסי המנזר והצליחה לכלכל את משפחתם ואת תלמידיהם הרבים, וכן הפעילה בית חולים במתחם. היא נחשבת למי שסייעה להגדיר את אורח החיים המשפחתי ואת דמותה של האישה כריבונית במשק הבית הפרוטסטנטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

יום זה מוקדש לה בלוח השנה של הכנסייה הלותרנית בארה”ב

 

בתמונה הגדולה: דיוקן מאת לוקאס קרנאץ’, 1529
בתמונה הקטנה: טקס החתונה של מרטין לותר וקתרינה פון בורה, משמאל הכומר בוגנהאגן, מימין העדים ד”ר ג’ונאס אייבל והצייר לוקאס קרנאץ’ (שם הצייר/ת לא ידוע)

רגיל

רוזה וולט-שטראוס

רוזה וולט-שטראוס, 1938-1856

היום, לפני 152 שנים, נולדה רוזה וולט-שטראוס, רופאה ופעילה פמיניסטית. ב-1878 הייתה לרופאה הראשונה באוסטריה מולדתה, ובין רופאות העיניים הראשונות באירופה בכלל. היא נישאה לאיש עסקים אמריקאי, ובארה”ב עבדה כמנתחת עיניים ונחשפה לסופרג’יסטיות. עם עלייתה ב-1919 לארץ ישראל, היא פרסמה בעיתונות תביעה להכרה בזכות האישה לשוויון כזכות אוניברסלית שאין לערער עליה, ובמהרה נבחרה ליו”רית התאחדות הנשים העבריות לשיווי זכויות. בזכות המאבק שניהלו בשנות ה-20 מול מנהיגי היישוב הישן, שאלת זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לא הועמדה בספק עם הקמת המדינה.

ויקיפדיה

עוד על “המלחמה בהדרת נשים, גרסת המנדט: מפלגת נשים לוחמנית הוקמה בארץ ישראל כבר ב-1919, כשבמדינות אחרות רק חלמו על כך. המאבק שניהלו קצר הצלחות, בהן העלאת גיל הנישואין וזכות בחירה לנשים” (מתוך כתבה ב”הארץ”, 2013)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בתה, נלי שטראוס-מושנזון, עיתונאית ופעילה פמיניסטית אף היא (בתמונה היא בת שנה, 1893, באדיבות הארכיון הציוני המרכזי)

בתמונה הקטנה: כמה מן המנהיגות והמייסדות של התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל; וולט-שטראוס יושבת במרכז (1932, באדיבות ארכיון יד בן צבי)

רגיל

אסתר ארדיטי

אסתר ארדיטי, 2003-1937

גיבורת חילוץ צוות המוסקיטו ב-29 בנובמבר 1954

היום, לפני 63 שנים, במהלך אימון לילי בבסיס חיל האוויר הישראלי בחצור, מפקד טייסת המוסקיטו איבד שליטה במטוסו והתרסק, והמטוס החל לבעור. אסתר ארדיטי בת ה-17, שעלתה לישראל לבדה והוסמכה כחובשת רק שבוע קודם לכן, רצה לתוך המטוס הבוער, איתרה את הנווט הפצוע, חילצה אותו בכוחות עצמה למקום מבטחים, חזרה אל המטוס הבוער וחילצה גם את הטייס. כמה שניות לאחר מכן המטוס התפוצץ. על מעשה הגבורה שלה זכתה בעיטור המופת. לאחר שחרורה עבדה ארדיטי כאחות, כנהגת אמבולנס וכמדריכת תיירים, והתנדבה לטפל בלוחמים בשדה הקרב במלחמות ששת הימים ויום כיפור.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ארדיטי במהלך מלחמת ששת הימים, צילום באדיבות המשפחה

בתמונה הגדולה: בקבלת פנים אצל הנשיא יצחק בן צבי בשנות החמישים

מתוך כתבה ב”ישראל היום”

רגיל

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, 1953-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, מנהיגה בולטת של נשות מלולוס שבפיליפינים. ב-1888 הובילה את מאבקן הראשון של נשות מלולוס מול המושל הספרדי, שבסופו קיבלו אישור להקים בית ספר לנשים. היא סייעה רבות למהפכנים למען עצמאות הפיליפינים כנגד כיבוש הספרדי והאמריקאי, בין היתר בהקמת הצלב האדום הפיליפיני ובהעברת הודעות מוצפנות בין המורדים. בנוסף, כמי שנשים רבות באו ללמוד ממנה לבשל, מיוחס לה במידה רבה גם שימורו של המטבח הפיליפיני המסורתי. ביתה הוכרז כמרכז מורשת לאומי ומופעל בו היום מוזיאון נשות מלולוס, המנוהל ע”י החימש (בן-נין) שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מוזיאון נשות מלולוס בבית אויאנגקוי-סנטוס
בתמונה הגדולה: “נשות מלולוס”, צייר רפאל דל קסאל. מוצג בבית אויאנגקוי-סנטוס
לפי הבלוג “התייר הטרנסצנדנטלי“, הציור מתאר את הרגע ההיסטורי ב-12 בדצמבר 1888 שבו הנשים, בנותיהם של מהפכנים וסוחרים סינים עשירים, הציגו בפני המושל ולריאנו ויילר את דרישתן ללמוד ספרדית בבית ספר.