עמוד 1
רגיל

צפורה אבנימלך

צפורה (אייזנר) אבנימלך, 1989-1904

היום, לפני 114 שנים, נולדה צפורה אבנימלך, מראשונות האחיות הקהילתיות בישראל. בגיל 16 היגרה לבדה מגליציה לארה”ב, ותוך כדי עבודה במפעלי יזע בניו יורק למדה סיעוד. עם פרוץ מאורעות תרפ”ט הצטרפה למשלחת של “הדסה” לארץ ישראל, ואחר כך עבדה כאחות קהילתית ביישוב היהודי בעיר העתיקה, בהדרכת אמהות בטיפות חלב ובהמשך כאחות מלווה בבתי ספר, תפקיד שצפורה ועמיתותיה בנו כך שיתמקד ברפואה מונעת ובחינוך לבריאות ולהיגיינה לילדי בתי הספר ולבני משפחותיהם בכלל. בשנות ה-50 מונתה לאחות הראשית ולמנהלת שירותי האחיות בבתי הספר של הדסה בירושלים.

(המידע באדיבות נכדתה, שירה אבנימלך)

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך אלבום משפחתי

התמונה הקטנה: מחזור ראשון של אחיות חדר ניתוח, ביה”ס לסיעוד של “הדסה”, 1938

רגיל

קתרינה ואן טוסנברוק

אלברטה פיליפינה קתרינה ואן טוסנברוק, 1925-1852

“לפני הכול, אני מאמינה שלנשים צריך להיות אמון וכבוד לעצמן. אני מאמינה שבאמצעות עבודה מתמדת אנו יכולות להגיע לעצמאות כלכלית. הדימוי של האישה בשיח יתפתח אז למושג חדש. אינני מעזה להתנבא איך הוא ייראה, אבל בדבר אחד אני בטוחה: אנחנו הנשים מגלמות את האידיאל, בין שנאחז במטאטא, באזמל ניתוחים או בהגה השלטון.”
(מתוך נאום של קתרינה ואן טוסנברוק על “היעדר חיי רוח בקרב נשים צעירות וילדות”, בפתיחת כנס על עבודת נשים, האג 1898, לקידום עצמאות כלכלית לנשים)

היום, לפני 166 שנים, נולדה קתרינה ואן טוסנברוק, רופאה וסופרג’יסטית הולנדית. ב-1880 הייתה לסטודנטית הראשונה באוניברסיטת אוטרכט, ומהרופאות המוסמכות הראשונות בהולנד ובאירופה בכלל. היא התמחתה כגינקולוגית, בעת שבה לא היו רופאות מומחיות, וקידמה היגיינה ורפואה מונעת לנשים; בין היתר, התנגדה למחוכים, תמכה בהפלות ופעלה נגד ניתוחי עיקור לא הכרחיים. ב-1899, על אף ספק ולעג מצד הממסד הרפואי, הוכיחה את קיומו ומבנהו של היריון חוץ-רחמי בשחלות, וב-1902 חקרה לראשונה את סרטן צוואר הרחם. לאחר מותה נוסדה קרן על שמה, המעניקה מלגות מחקר לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר ואן טוסנברוק, צילום: ג’ייקוב מרקלבך, 1922 (מתוך האתר של ארכיון העיר אמסטרדם)

בתמונה הקטנה: ד”ר ואן טוסנברוק, צילום: פ”ד ואן ראיין, סביבות 1890

רגיל

הנרייטה לאקס

הנרייטה לאקס, 1951-1920

היום, לפני 98 שנים, נולדה הנרייטה לאקס, שב-1951 פנתה לביה”ח ג’ון הופקינס, היחיד באזור בולטימור שטיפל אז באפרו-אמריקאים, ואובחנה כחולה בסרטן צוואר הרחם. במהלך הטיפול בה נלקחו ממנה, ללא הסכמתה, דגימות תאים שלימים היוו מקור לתאי הילה, לפי ראשי התיבות של שמה. תאים אלו הצליחו לשגשג במעבדה יותר מכל תא אנושי לפניהם, ולמעשה יכולים להתחלק לנצח ולהעמיד אינסוף דורות של תאים. מאז ועד היום השימוש בהם הביא לפריצות דרך באינספור מחקרים רפואיים ולפיתוח אלפי פטנטים מסחריים. בני משפחתה גילו על השימוש בתאיה רק ב-1975, ומעולם לא קיבלו כל תגמול.

עוד על הנרייטה לאקס

עוד על השימוש בתאי הילה (HeLa Cells) לחקר מחלות (כמו סרטן ואיידס), לפיתוח חיסונים (למשל לפוליו), לפיתוח תרופות (למשל להרפס, להמופיליה ולפרקינסון), לחקר השפעות של חומרים רעילים וקרינה, לחקר הזדקנות של תאים, למיפוי גנטי, לשיבוט תאים ולבדיקת רגישות למגוון חומרים (כמו דבק, דיו ומוצרי קוסמטיקה)

“חיי הנצח של הנרייטה לאקס”, ספרה של רבקה סקלוט מ-2010, מתאר את קורותיהם של תאי הילה ותרומתם למדע ולתעשייה, את קורות משפחת לאקס הענייה ואת קורותיה שלה במסעה לגילוי הסיפור. הספר יצא לאור בעברית ב-2011 בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן, בתרגום של נעמי כרמל.

ב-2017 הופק ב-HBO סרט טלוויזיה על בסיס הספר, בכיכובן של רני אליז גולדסברי כהנרייטה לאקס, רוז ביירן כרבקה סקלוט ואופרה ווינפרי כדבורה, בתה של הנרייטה. הטריילר הרשמי של הסרט “חיי הנצח של הנרייטה לאקס”.

פייסבוק

רגיל

לואיזה גארט אנדרסון

ד”ר לואיזה גארט אנדרסון, 1943-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה לואיזה גארט אנדרסון, חלוצה בתחום הרפואה וסופרג’יסטית אנגלייה. היא למדה ועבדה כמנתחת בביה”ס הלונדוני לרפואה לנשים, שנוסד ע”י אמה, אליזבת גארט אנדרסון, הרופאה המוסמכת הראשונה. ב-1910 הייתה במשלחת שהציגה בפני ראש ממשלת בריטניה דרישה לאפשר לנשים את זכות ההצבעה, וכן הייתה חברת האיגוד החברתי והפוליטי של נשות בריטניה. במהלך מלחה”ע ה-1, לאחר שהצעותיה נדחו ע”י הרשויות בבריטניה, התנדבה לצבא צרפת כמנתחת ראשית בחיל הרפואה לנשים והקימה בתי חולים צבאיים שאוישו כולם ע”י נשים – מהמנתחות ועד הסניטריות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם כלביה ויליאם וגארט, סביבות 1915

בתמונה הקטנה: עם אמה, 1876. מתוך הספר “בנות גארט החלוצות – לשבור את המחסומים העומדים בפני נשים” (2008)

רגיל

רבקה ברגמן

רבקה (בקי) ברגמן, 2015-1919

היום, לפני 99 שנים, נולדה רבקה ברגמן, אחות ומיילדת ישראלית ילידת קנדה, כלת פרס ישראל על תרומתה החלוצית לסיעוד בישראל. במלחה”ע ה-2 ולאחריה עבדה במחנות פליטים, שם פעלה גם למתן סיוע אמריקני לניצולים ולמציאת משפחות מאמצות לילדים ניצולים. במלחמת העצמאות התגייסה כאחות ראשית בבתי חולים צבאיים, ולאחר מכן הייתה אחות ראשית במוסדות מלב”ן ושם פיתחה את תשתית הסיעוד הגריאטרי בארץ. היא הייתה ממייסדות החוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב, הראשון מסוגו בארץ, וכן ייעצה לארגון הבריאות העולמי וניסחה את הקוד האתי לאחיות מטעם המועצה הבינלאומית לסיעוד.

ויקיפדיה

עוד על מלב”ן (מוסדות לטיפול בעולים נחשלים), שהוקמו בשנות ה-50 לטיפול בצורכי העולים הנכים, הקשישים והחולים במחלות כרוניות, בעיקר מקרב ניצולי השואה אך גם למשל עבור ילדים נפגעי פוליו או שיתוק מוחין.

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כלת פרס ישראל, 1999

בתמונה הקטנה: עובדת כאחות במחנה פליטים בגרמניה

התמונות מתוך דף ההנצחה של פרופ’ רבקה ברגמן באתר החוג לסיעוד, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

רגיל

אליזבת איידנבנץ

אליזבת איידנבנץ, 2011-1913

היום, לפני 105 שנים, נולדה אליזבת איידנבנץ, מורה ואחות שווייצרית. ב-1937 הצטרפה לאגודת הסיוע לילדים במלחמה, שנועדה לסייע לפליטים הרעבים והחולים של מלחמת האזרחים בספרד, וייסדה בית יולדות בעיר אלנא שבדרום צרפת עבור הנשים והילדים מקרב הפליטים. לאחר הכיבוש הנאצי זרמו לאלנא פליטים יהודים וצוענים מרחבי אירופה; החוק בצרפת של וישי חייב את הצוותים הרפואיים לשמור על נייטרליות ולא להגן עליהם, אולם איידנבנץ פעלה להסתיר את זהות הפליטים מהגסטאפו ובכך הצילה מאות תינוקות במהלך מלחמת העולם השנייה. על פועלה זה הכיר בה “יד ושם” כחסידת אומות העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צוות בית החולים באלנא (אליזבת בשורה השנייה, שנייה משמאל), 1941

בתמונה הקטנה: בית החולים המשוחזר באלנא

רגיל

ויוֹלָה טוֹרֶק

ויוֹלָה (איבי) טוֹרֶק, נולדה ב-1916

היום, לפני 102 שנים, נולדה ויוֹלָה טוֹרֶק, רופאה ישראלית ילידת סלובקיה. מלחה”ע ה-2 פרצה בזמן שהייתה סטודנטית לרפואה; היא גורשה לאושוויץ, ולאחר מכן הועברה למחנה עבודה בשלזיה, שם עבדה במרפאת המחנה. לאחר המלחמה עבדה בבית מרפא לניצולי שואה בהרי הטטרה. עם עלייתה לארץ התקבלה לעבודה בבית מרפא לניצולי שואה בבאר יעקב, וב-1959 עברה לבאר שבע, שם הייתה הרופאה המחוזית של הנגב 22 שנים, תרמה רבות לפיתוח שירותי הרפואה בדרום, ייסדה את שירותי הבריאות הניידים לאוכלוסייה הבדואית בנגב והייתה ממייסדי ביה”ס לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון.

ויקיפדיה

פייסבוק

ויולה טורק מדליקה משואה בטקס של “יד ושם”, תשנ”ח (1998)

בתמונה הגדולה:
למעלה – עם שר הבריאות, ויקטור שם טוב (מימין), כמנהלת לשכת הבריאות, מחוז דרום, אמצע שנות ה-70
למטה – עם בעלה גבי ובתה חנה, 1954

בתמונה הקטנה: בטקס הנחת אבן הפינה לבניין בביה”ס לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, 1994

מקור: אתר “יד ושם”

רגיל

אליענה אמדו לוי-ולנסי

אליענה אמדו לוי-ולנסי, 2006-1919

היום, לפני 99 שנים, נולדה אליענה אמדו לוי-ולנסי, פסיכולוגית, פסיכואנליטיקאית ופילוסופית צרפתייה-ישראלית. היא הייתה פרופ’ לפילוסופיה באוניברסיטת סורבון שבפריז, הקימה את המרכז הבינלאומי לפסיכואנליזה, פסיכיאטריה ומדעי הרוח וזכתה להכרה בינלאומית. לאחר עלייתה לישראל מונתה לפרופ’ באוניברסיטת בר-אילן – הפרופסורית הראשונה באוניברסיטה זו – ולראש הקתדרה למחשבה פילוסופית בישראל. משנתה, שהטיפה לבחול בפסימיות ובמוות ולבחור בחיים מלאי עוז ותקווה (“ובחרת בחיים”), יצרה גשר בין יהדות לפסיכולוגיה והפכה לנכס צאן ברזל של ההגות היהודית והאוניברסלית במאה ה-20.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה (מימין לשמאל): אליענה אמדו לוי-ולנסי, לאון אשכנזי (מניטו) ואנדרה נהר, בירושלים

התמונה הקטנה מתוך מאמר עליה, “אליענה אמדו לוי-ולנסי: אישה אחרת ויהודייה אחרת” (בצרפתית)

רגיל

סופיה איונסקו

סופיה איונסקו-אוגרזינו, 2008-1920

היום, לפני 98 שנים, נולדה סופיה איונסקו, רופאה מנתחת רומנייה, הנחשבת לנוירוכירורגית הראשונה בעולם. לאחר מותו של אחד מחבריה מזיהום לאחר ניתוח מוח, על אף התנגדות אביה שרצה שתהיה עקרת בית, נרשמה ב-1939 לבי”ס לרפואה בבוקרשט. היא התמחתה תחילה ברפואת עיניים, עבדה במרפאה שטיפלה במגיפת הטיפוס והתנדבה לטפל באסירים סובייטיים, שעליהם ביצעה את הניתוחים הראשונים שלה. ב-1945, בתום מלחה”ע ה-2, הוסמכה רשמית כרופאה וכמנתחת, ובמשך קרוב ל-50 שנים עבדה כמנתחת מוח, אישה יחידה בצוות הנוירולוגים הראשון ברומניה, שכונה “צוות הזהב”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, נולדה ב-1939

היום, לפני 79 שנים, נולדה גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, רופאה ופוליטיקאית נורווגית, האישה הראשונה שנבחרה לראשות ממשלת נורווגיה. בכהונתה השנייה מינתה לראשונה בעולם ממשלה מאוזנת מגדרית, ובמהלך כהונתה השלישית היה לה תפקיד חשוב בתיווך הסכמי אוסלו. לאחר מכן עמדה בראש ועדת האו”ם למען הסביבה, שטבעה את המונח “פיתוח בר-קיימא” והניעה את “אג’נדה 21”, מתווה גלובלי לקידום הנושא. כמנהלת ארגון הבריאות העולמי, בין היתר, התמודדה בהצלחה עם התפרצות הסארס והובילה קמפיין עולמי נגד עישון. ב-2011 הייתה יעד עיקרי במתקפת הטרור בנורווגיה, אך ניצלה ללא פגע.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ראשת הממשלה ברוּנדטלנד, 1981

בתמונה הקטנה: נשיאת ארגון הבריאות העולמי, 2000

רגיל

ניקול גראסה

ניקול גראסה, 2009-1927

היום, לפני 91 שנים, נולדה ניקול גראסה, וירולוגית ומיקרוביולוגית שוויצרית-צרפתייה. לאחר לימודי רפואה עבדה במכון פסטר בפריז, מכון מחקר רפואי שיותר ממאה שנה עומד בחזית המאבק נגד מחלות מידבקות. בסוף שנות ה-60 שימשה גראסה כיועצת של ארגון הצלב האדום וסיפקה חיסונים וטיפול רפואי באזורי מלחמה באפריקה. ב-1971 החלה לשמש כיועצת בכירה של ארגון הבריאות העולמי, בקמפיין שניהל למיגור האבעבועות השחורות, מחלה שגרמה למותם של חצי מיליארד אנשים במאה ה-20. הקמפיין הסתיים בהצלחה ב-1977, אז דווח בסומליה המקרה האחרון של אבעבועות שחורות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בנפאל, במהלך הקמפיין של ארגון הבריאות העולמי למיגור האבעבועות השחורות

רגיל

שושנה שקופ-פרנקל

שושנה שקופ-פרנקל, 2002-1912

היום, לפני 106 שנים, נולדה שושנה שקופ-פרנקל, רופאה ישראלית פורצת דרך. ב-1935 עלתה לארץ והחלה לעבוד בהתנדבות בבי”ח, ועל אף שבקשתה להתמחות בכירורגיה נדחתה כמה פעמים, התעקשה לסיים את ההתמחות והייתה למנתחת הראשונה בארץ. ב-1960 החלה התמחות נוספת בכירורגיה פלסטית, ובמהרה מונתה למנהלת היחידה לכירורגיה פלסטית בבי”ח השרון, האישה הראשונה בתפקיד כזה בישראל. ביחידה זו טופלו בהצלחה רבים מנפגעי מלחמת ששת הימים. ד”ר שקופ-פרנקל הייתה גם פעילה בולטת למען זכויות הרופאות, יו”רית ארגון הרופאות בישראל ובכירה בארגון הרופאות הבינלאומי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: רופאות במרכז רפואי קפלן (מתוך אתר שירותי בריאות כללית)

רגיל

סוואטי פירמאל

סוואטי פירמאל, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה סוואטי פירמאל, מהמדעניות והתעשייניות המובילות בהודו. ענקית התרופות “פירמאל” בניהולה מובילה מחקרים מדעיים על סרטן, סכרת, דלקות ומחלות מידבקות, מפתחת תרופות בנות השגה ופועלת לקידום הרפואה הציבורית. פירמאל הקימה מרכז לאבחון מחלות כרוניות ומרכז לרפואת ספורט, הראשון מסוגו, ומימנה קמפיינים רבים למען בריאות הציבור, רפואה מניעתית, טיהור מים ותזונה נכונה. כנשיאת לשכת המסחר של הודו, האישה הראשונה בתפקיד זה, פעלה לביסוס של מדיניות ציבורית המעודדת יזמות נשית, שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי והציבורי ופיתוח אזורי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פירמאל בכנס העיתונאים הראשון שלה כנשיאת לשכת המסחר ההודית, אוקטובר 2009

רגיל

מארי-קלייר קינג

מארי-קלייר קינג, נולדה ב-1946

היום, לפני 72 שנים, נולדה מארי-קלייר קינג, גנטיקאית אמריקאית. במסגרת מחקריה, בין היתר, הוכיחה כי הגנום של בני אדם ושל שימפנזים זהה ב-99%, חקרה את הגורמים הגנטיים לאובדן שמיעה, וגילתה את הגנים האחראים על תורשת סרטן השד וסרטן השחלות, גילוי שחולל מהפכה בחקר של מחלות רבות. קינג כיהנה גם כנשיאת הקהילה האמריקאית לזכויות אדם והייתה חלוצה בהחלת חקר DNA על נושא זכויות אדם, תחום המכונה גנטיקה משפטית – הוכחה של קרבה משפחתית בין נעדרים באזורי לחימה וקורבנות אחרים של הפרת זכויות אדם, כמו הילדים החטופים בארגנטינה שאותרו, לבין הוריהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קינג (משמאל) מציגה את מחקר ה-DNA לזיהוי נעדרים וחטופים. הצילום באדיבות “הסבתות של כיכר דה מאז’ו” מארגנטינה

בתמונה הקטנה: קינג והצוות שלה, מתוך “סיאטל טיימז”, 1998

רגיל

אָלֶטָה יאקובס

אָלֶטָה הנרייטה יאקובס, 1929-1854

היום, לפני 164 שנים, נולדה אָלֶטָה יאקובס, רופאה, ממציאה, פעילה חברתית וסופרג’יסטית הולנדית יהודייה. בעת שהגישה של נשים להשכלה הייתה מוגבלת, היא נאבקה להיות הרופאה הראשונה בהולנד, והאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה הולנדית בכלל. על אף השמצות וגינויים סייעה בפיתוח הדיאפרגמה כאמצעי מניעה, וסיפקה לנשים בזנות ייעוץ חינם להגנה ממחלות מין. בראשית המאה ה-20 יצאה למסע לקידום מעורבות פוליטית של נשים באפריקה, במזה”ת ובאסיה, והייתה ממייסדות “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, מארגוני הנשים המשפיעים בפוליטיקה העולמית עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמה מהמשתתפות בקונגרס הנשים הבינלאומי בהאג 1915. יאקובס הייתה מיוזמותיו, ומטרתו הייתה למחות על המלחמה המשתוללת באירופה (מלחה”ע ה-1) ולהציע דרכים למניעת מלחמות בעתיד. בין היתר, נוסדה בו “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, ארגון הנשים למען שלום הוותיק בעולם והראשון שקיבל מעמד של ארגון מייעץ לאו”ם, הפועל בעשרות מדינות בעולם.
משמאל לימין: אניטה אאוגספורג (גרמניה), ג’יין אדמס (ארה”ב), יוג’יניה האנר (ארה”ב), אלטה יאקובס (הולנד), קריסטל מקמילן (בריטניה), רוזה ג’נוני (איטליה)

בתמונה הקטנה: יאקובס בהפגנה למען זכות בחירה לנשים ב-1916

רגיל

הלן זינגר קפלן

הלן זינגר קפלן, 1995-1929

היום, לפני 89 שנים, נולדה הלן זינגר קפלן, פסיכולוגית, פסיכיאטרית וסקסולוגית אמריקאית ילידת אוסטריה. בשנות ה-60 ייסדה את המרפאה הראשונה בארה”ב לטיפול מיני במסגרת בי”ס לרפואה, ויזמה תוכניות חלוציות להכשרה של אנשי מקצועות הבריאות למתן טיפול מיני. מודל הטיפול שלה היה התנהגותי-קוגניטיבי בעיקרו אך שילב גם פסיכותרפיה וטיפול הורמונלי ותרופתי; גישתה הבחינה בין הפרעות בעוררות מינית והפרעות בתשוקה, הביאה בחשבון גורמים פיזיולוגיים, נוירולוגיים, פסיכודינמיים וחברתיים, ועודדה תפיסה של מין כדבר-מה מהנה וטבעי, בניגוד לתפיסתו כמלוכלך, מזיק או מאיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כריכת ספרה האחרון, “סלידה מינית, פוביות מיניות והפרעת פאניקה” (1987)

רגיל

לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה

לוּ (לואיז) אנדריאס-סָלוֹמֶה, 1937-1861

“אם נושיט ידנו אל תוך שיח ורדים נוכל לתפוס כמה פרחים; אבל לא משנה כמה נתפוס, יהיה זה חלק קטן בלבד מהשלם. ובכל זאת, המעט הזה מספיק כדי לחוות את אופיים של הפרחים. רק אם נסרב להכניס ידנו אל תוך השיח, משום שאין ביכולתנו לתפוס את כל הפרחים בו זמנית, או נפזר את הפרחים שתפסנו כאילו היו השיח כולו – רק אז יוכל השיח לפרוח בנפרד מאיתנו, מבלי שנכירוֹ, ואנו ניוותר לבדנו.”
(מתוך האוטוביוגרפיה שלה, “במבט לאחור”, שנכתבה בשנותיה האחרונות ופורסמה לראשונה ב-1951)

היום, לפני 81 שנים, הלכה לעולמה לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה, אינטלקטואלית, סופרת, פסיכואנליטיקאית ופמיניסטית גרמנייה ממוצא יהודי-רוסי. ככותבת פורה היא חיברה רומנים, מחזות, ביוגרפיות ומסות, והייתה מהפסיכואנליטיקאיות הראשונות ומהראשונות לכתוב מנקודת מבט פסיכואנליטית על מיניות נשית. אינטלקטואלים בולטים, ביניהם פרידריך ניטשה, זיגמונד פרויד וריינר מריה רילקה, תיארו את היותה מבריקה ומחוננת באופן יוצא דופן ואת השפעתה הרבה על הגותם ויצירתם. מייד לאחר מותה, הגסטאפו החרים ושרף את ספרייתה, משום ש”עסקה במדע יהודי וכללה ספרים רבים מאת יהודים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה (משמאל לימין): לו סלומה, פאול ריי ופרידריך ניטשה (1882)

רגיל

זֶלמָה מאיר

זֶלמָה מאיר, 1984-1884

היום, לפני 134 שנים, נולדה זֶלמָה מאיר, ממובילות הסיעוד כמקצוע בישראל. ב-1916 הוזמנה מגרמניה לירושלים על ידי ד”ר משה וולך, הרופא הראשי של בית החולים “שערי צדק”, ושימשה כיד ימינו וכאחות הראשית בבית החולים במשך יותר מחמישים שנה. האחות זלמה השרתה במחלקות רוח מסבירת פנים של יחס אישי לחולים, מתוך סבלנות, אמפתיה, חום ומסירות, לצד הצבת סטנדרטים גבוהים של סדר והיגיינה ודרישות קפדניות ומחמירות מאחיות בית החולים. היא הכשירה את כל צוות האחיות והמיילדות ופיקחה על עבודתן, וב-1934 ייסדה את בית הספר לאחיות של “שערי צדק” שקנה לו שם עולמי.

ויקיפדיה 

פייסבוק

בתמונה הגדולה: זלמה מאיר בשנות ה-70, צילום: עליזה אורבך, מתוך תערוכה שהוצגה בבית האמנים בירושלים

בתמונה הקטנה: אחות מוסמכת מקבלת את סיכת האחות בבית הספר לאחיות של “שערי צדק”, צופה (משמאל) האחות זלמה מאיר

רגיל

אלואיז לארץ’-מילר

אלואיז לארץ’-מילר, 1920-1886

היום, לפני 98 שנים, נפטרה אלואיז לארץ’-מילר, עובדת סוציאלית וסופרג’יסטית אמריקאית. במהלך מלחה”ע ה-1 עבדה עם הצלב האדום ולאחר מכן פעלה להכשרת מורות למתן עזרה ראשונה. לארץ’-מילר פקדה את נשות אוקלהומה לעצומה למען זכות הבחירה, וב-1919 הסכים מושל אוקלהומה לאשרר את זכותן לבחור ולהיבחר בתנאי שיפעלו בעצמן להשגת רוב בוועדת האשרור. בעודה חולה בשפעת, בניגוד לעצת הרופאים, ניהלה דיבייט מתוקשר עם התובע הכללי וניצחה בו כשהצליחה להשיג את הרוב הנדרש. היא מתה למחרת ממחלתה; התיקון לחוקה אושרר באוקלהומה בהמשך אותו החודש.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: לוחית זיכרון בפארק באוקלהומה “לזכרה של אלואיז לארץ’-מילר, אשר מסרה את חייה עבור מתן זכות הבחירה לנשים, 2.2.1920

רגיל

פולה בן-גוריון

פולה בן-גוריון, 1968-1892

היום, לפני 50 שנים, נפטרה פולה בן-גוריון, אשת ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. היא עבדה כאחות ראשית בחדר ניתוח בארה”ב בטרם לקחה על עצמה שליחות: להרחיק מעל בעלה דוד כל טִרחה ודאגה על מנת שיוכל לעסוק בצורכי הציבור ללא הפרעה. פולה דאגה לכל שטחי החיים של המשפחה, הבית והילדים, והשפיעה רבות גם על צעדים פוליטיים, על קווי מדיניות ועל יחסיו של ראש הממשלה עם מדינאים, דיפלומטים ופוליטיקאים. היא הייתה גם אישיות ציבורית בזכות עצמה ונודעה כ”אמא של כולם”, המתעניינת בפרטי פרטים, מייעצת ודואגת, מטפלת בחולים ובנפגעים ומשיגה אוכל וציוד לנזקקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דוד ופולה בן-גוריון במסיבת עיתונאים בשיקגו כחלק מביקור לעידוד עלייה לישראל AP

בתמונה הקטנה: דוד ופולה בן-גוריון, צילום: דוד רובינגר