עמוד 1
רגיל

ג’ודית רזניק

ד”ר ג’ודית ארלין רזניק, 1986-1949

היום, לפני 70 שנים, נולדה ג’ודית רזניק, מהנדסת ואסטרונאוטית יהודייה-אמריקאית. כמהנדסת חשמל תכננה מערכות בקרה למכ”ם ולמערכות טילים, וכמהנדסת ביו-רפואית עבדה במעבדה הנוירופיזיולוגית של המכון הלאומי לבריאות וביצעה ניסויים בפיזיולוגיה של מערכות ויזואליות. ב-1978 התקבלה לנאס”א ועבדה על פיתוח מעבורות חלל, תוכנה לשליטה ידנית מרחוק, תוכנת ניסויים וזרוע רובוטית. ב-1984 הייתה ליהודייה הראשונה בחלל, על המעבורת דיסקברי, כמומחית משימה האחראית להפעלת הזרוע הרובוטית שפיתחה ולניסוי בייצור חשמל סולרי בחלל. ב-1986 נהרגה באסון מעבורת החלל צ’לנג’ר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נהנית מאפס כוח משיכה במשימתה הראשונה בחלל, אוגוסט 1984. מתוך דף הטוויטר של “יומני מעבורת החלל” (ShuttleAlmanac)

בתמונה הקטנה: במשרדה במרכז החלל על שם ג’ונסון, ספטמבר 1985. מתוך אתר נאס”א

רגיל

רוברטה וויליאמס

רוברטה וויליאמס, נולדה ב-1953

היום, לפני 66 שנים, נולדה רוברטה וויליאמס, מעצבת משחקי מחשב עלילתיים אמריקאית, ממייסדות חברת המשחקים “סיירה” ויוצרת סוגת משחקי ה”קווסט”. היא נודעת כמי שפיתחה את “בית המסתורין” (1980), משחק ההרפתקה הראשון ששילב גרפיקה; “מסע המלך”, הראשון שתיאר עולם מורכב וכלל אנימציה תלת-ממדית, ממשק מבוסס אייקונים וסאונד; ו”פנטזמגוריה”, הראשון בטכנולוגיית “פוּל מוׄשֶן וידאו”. וויליאמס נמנית עם המשפיעים בכל הזמנים בתחום, כמי שפיתחה משחקי הרפתקה מורכבים ועשירים, שזכו להצלחה במגוון רחב של קהלים ושילבו את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בגרפיקה ובסאונד.

עוד על רוברטה וויליאמס

עוד על סדרת המשחקים הקלאסית “מסע המלך” (King’s Quest)

עוד על חברת “סיירה און-ליין” לפיתוח והפצה של משחקי מחשב

פייסבוק

בתמונה הגדולה: וויליאמס, בימים הראשונים של “סיירה און-ליין” (ללא תאריך, באדיבות קן וויליאמס). מתוך כתבה במגזין הסמית’סוניאן: “חלוצת משחקי ההרפתקאות הגרפיים הייתה אישה”

בתמונה הקטנה: רוברטה וקן וויליאמס משיקים את “מסע המלך” המקורי למחשב PCjr של IBM, ראשית שנות ה-80 (קרדיט: AdventureClassicGaming.com)

רגיל

לניינג לין

לניינג לין, 2003-1918

היום, לפני 101 שנים, נולדה לניינג לין, מדענית חומרים סינית, שכונתה “אם החומרים המוליכים למחצה” ו”אם חומרי הנדסת החלל”. בחברה שבה נשים לא זכו לשום השכלה וחותנו כילדות, היא נאבקה ללמוד, והייתה מהסינים הראשונים שקיבלו דוקטורט בארה”ב. מאמצע שנות ה-50 חקרה במכון לפיזיקה ובמכון לחומרים מוליכים למחצה באקדמיה הסינית למדעים, והפכה את סין למובילה בתחומי המיקרואלקטרוניקה והאלקטרואופטיקה. בין פיתוחיה הבולטים: הסיליקון החד-גבישי, החומר הבסיסי כמעט בכל מעבד אלקטרוני כיום; והגליום ארסניד, החומר הראשון שממנו יוצרו בהצלחה תאים סולריים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: באקדמיה הסינית למדעים, שנות ה-80

בתמונה הקטנה: בצעירותה, סוף שנות ה-30

רגיל

מרגרט מויר

ליידי מרגרט ברוס מויר, 1942-1864

“חיוני לנשים ללמוד ולהבין את החשמל. כוונתי לכך שעליהן לא רק להכיר היטב מכונות כביסה, הסקה ובישול חשמליות, אלא גם לרכוש די ידע טכני שיאפשר להן לתקן נתיכים ולבצע תיקונים קטנים אחרים. רק בדרך זו תוכלנה נשים להעריך את המחיר הנמוך ואת השימושיות הגבוהה של החשמל, ולהתייחס אליו כאל כוח שביכולתו לחלצן מעבודות הבית הבלתי הכרחיות.”
(מתוך מאמרה על “חזון הבית העתידי”, שפורסם ב”מורנינג פוסט” ביולי 1931)

היום, לפני 155 שנים, נולדה מרגרט מויר, מהנדסת אוטו-דידקטית, מחנכת ופעילה למען זכויות עובדים וזכויות נשים מסקוטלנד. כאחת ממייסדות “אגודת המהנדסות” הבריטית ב-1919, נודעה כמי שהובילה את “שחר עידן החשמל” וקידמה את הכנסת החשמל אל תוך בתי המגורים כחלק חשוב משחרורן של נשים לפתח קריירות מחוץ לבית. כדי לאפשר לפועלים במשרה מלאה לנוח בסוף השבוע, יישמה תוכנית רווחה שבמסגרתה גייסה עובדים חלופיים ואף עבדה בעצמה כמפעילת מחרטה. היא הקימה מערך של הכשרות בהנדסה לנשים, תמכה בעבודתן של טייסות חלוצות וקידמה הנגשה של תעסוקה לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן משנת 1900~

בתמונה הקטנה: אנדרטה לציון משפחת מויר בבית הקברות ברוקווד, בריטניה

רגיל

ארנה ברי

ארנה ברי, נולדה ב-1949

היום, לפני 69 שנים, נולדה ארנה ברי, יזמת היי-טק, מדענית ואשת עסקים ישראלית, מהנשים המשפיעות בטכנולוגיה ובשוק ההון בישראל. בין היתר הייתה ממקימות “אורנט” (חברת הסטארט-אפ הישראלית הראשונה שנרכשה ע”י קונצרן אירופי), ויו”ר “פריימסנס” (מפתחת רכיבי התלת ממד של קונסולת Xbox 360). כמדענית הראשית ומנהלת המו”פ של משרד התמ”ת (האישה היחידה עד כה בתפקיד זה), הובילה פיתוחים מדעיים וטכנולוגיים, מימון פרויקטי מחקר ושיתופי פעולה בינלאומיים. ברי כיהנה גם כיו”ר איגוד קרנות ההון סיכון של ישראל, ופועלת לקידום חינוך טכנולוגי, לפיתוח הנגב ולקידום נשים ומיעוטים.

לפני כשבועיים, במסגרת שביתת המחאה נגד אלימות נגד נשים, הפיקה “מיקרוסופט ישראל” סרטון בהשתתפות נשים בכירות בתעשיית הטכנולוגיה, שדיברו על חשיבות הנושא למען עתיד החברה כולה תחת הכותרת “יחד נשים לזה סוף“.
ביניהן הייתה גם ארנה ברי, שהעידה, לראשונה, כי גם היא חוותה אלימות פיזית מצד בן זוגה לשעבר.
ברי סיפרה כי ההצלחה המקצועית שלה “הייתה בלתי נסבלת מבחינתו […] זה התחיל בדברים קטנים. בפעם הראשונה שהייתה דחיפה – ידעתי בתוכי שזו גם לא תהיה הפעם האחרונה. ובאמת עם הזמן המצב הפך לבלתי נסבל, כי אלימות היא לא רק פגיעה פיזית אלא גם ניסיון לגמד נפשית את מי שעומד מולך […] היום אנחנו יודעים שזאת טראומה כמו טראומה של מלחמה…
“עד עכשיו לא דיברתי על זה רק בגלל הרגישות לילדים שלי. לי אין מה להסתיר. הבושה שתהיה אצל התוקף, לא אצל המותקפת. יכולתי לדבר על זה רק מרגע שהילדים היו מוכנים. בסופו של דבר הילדים שלי הם אלה שרצו שהדברים לא יישארו מטואטאים מתחת לשטיח.”

הציטוט מתוך ריאיון עם ברי ב”כלכליסט”: “הייתי אישה מוכה“, דצמבר 2018

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך כתבה ב”דה מרקר” על מאבקה מול מערכת הבריאות למימון תרופות נגד סרטן שיצילו את חייה: “לא מוגזם לצפות שהמדינה תעשה הכל כדי לאפשר לי להישאר בחיים“, מאי 2018 (צילום: עופר וקנין)

הרצאת TEDx מעוררת השראה של ברי: “מערכת היחסים האינטימית שלי עם סרטן

בתמונה הקטנה: השקת מרכז מחקר ופיתוח של חברת EMC, חברת בת של תאגיד Dell הבינלאומי, בבאר שבע, 2011.
בתמונה, גוזרים את הסרט (מימין לשמאל) פט גלסינגר (נשיא חטיבת תשתיות המידע ב-EMC), פרופ’ אבישי ברוורמן, ד”ר ארנה ברי (סגנית נשיא EMC העולמית ומנהלת מרכז המצוינות של EMC בישראל) ורוביק דנילוביץ (ראש עיריית באר שבע)

רגיל

מרתה קוסטון

מרתה ג’יין קוסטון, 1904-1826

היום, לפני 192 שנים, נולדה מרתה קוסטון, ממציאה ואשת עסקים אמריקאית. המצאתה הידועה ביותר היא הנור לאיתות לילה בים, המאפשר לספינות לאותת זו לזו ואל החוף. ב-1859, לאחר תשע שנים שבהן עמלה על הפיתוח הכימי והפירוטכני, רשמה פטנט (על שם בעלה המנוח) והקימה מפעל לייצור הנורים. עוד באותה השנה החל הצי האמריקאי להשתמש בנורי קוסטון, ובמהרה צוידו בהם כל התחנות של שירותי החילוץ וההצלה בארה”ב. הנורים משמשים עד היום לאיתות לספינות, לסימון תנאים מסוכנים לאורך החופים ולזימון אנשי הצלה במקרי טביעה של כלי שיט, ובכך סייעו להצלת אינספור בני אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרסומת לנורי קוסטון, 1913 (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

אביבה גלעדי

אביבה גלעדי, 2001-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה אביבה גלעדי, מדענית גרעין ישראלית, מומחית לכורים אטומיים להפקת אנרגיה ולהתפלת מים, שהכשירה רבים ממהנדסי הגרעין של ישראל. ב-1948 עלתה ארצה מהונגריה והחלה ללמד בתיכון. כעבור שנים אחדות הייתה למרצה וחוקרת בטכניון, במחלקה לפיזיקה. לאור הצטיינותה, הוזמנה ע”י הוועדה האמריקאית לאנרגיה אטומית להשתלם בלימודי גרעין בארה”ב, וב-1963 הייתה לאישה הראשונה בעולם בעלת רישיון להפעלת כורים גרעיניים. שנתיים אחר-כך הוזמנה שוב לארה”ב על-מנת לסייע בהקמת כור להתפלת מים בפוארטו ריקו ובהכשרת המהנדסים שיתפעלו אותו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: אביבה גלעדי במרכז למחקר גרעיני שורק, 1963 (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

רשמה סאוג’ני

רשמה סאוג’ני, נולדה ב-1975

היום, לפני 43 שנים, נולדה רשמה סאוג’ני, עורכת דין ופוליטיקאית אמריקאית. לאחר לימודי מדע המדינה ומשפטים בהרווארד ובייל, עבדה כיועצת משפטית של חברות השקעות וקרנות גידור. ב-2010 הייתה לאישה הראשונה ממוצא הודי שהתמודדה בבחירות לקונגרס האמריקאי. היא לא נבחרה, אך בעקבות ביקוריה בבתי ספר במהלך הקמפיין, ראתה שהכיתות למדעי המחשב מלאות בבנים, והחליטה לייסד את “Girls Who Code”, עמותה לצמצום הפער המגדרי בתחום הטכנולוגיה. בקורס הראשון למדו כ-20 נערות תכנות, רובוטיקה ועיצוב אתרים; כיום לומדות עשרות אלפי נערות ביותר מ-1500 סניפים בארה”ב.

ויקיפדיה

האתר של “Girls Who Code” האמריקאית

האתר של “She Codes” הישראלית

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך מגזין חדשות עבור אמריקאים ממוצא הודי

התמונה הקטנה מתוך בלוג עצות “להיות אמא עובדת

רגיל

רוני רוס

ד”ר רוני רוס, נולדה ב-1949

“אני מאמינה באדם, ברוחו החיובית וביכולתו להשפיע על תפיסת המציאות שלו ועל סביבתו. מאמינה בכלכלה בריאה, המכוונת למנועי צמיחה. לתפיסתי, אנו רואים מכשולים כאשר אנו מסיטים מבט מהמטרה.”

היום, לפני 69 שנים, נולדה רוני רוס, מחלוצות ההיי-טק בישראל. היא היזמת הראשונה שמכרה טכנולוגיה לחברת מיקרוסופט והאישה הראשונה בישראל שעשתה אקזיט. היא מנכ”לית חברת “פנורמה” המפתחת בינה עסקית, דירקטורית, מומחית לניהול, להשקעות ולליווי חברות היי-טק, מרצה בנושאי יזמות וטכנולוגיה, וכן פועלת למען קידום נשים למשרות בכירות ולעידוד נערות למקצועות הטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה ב”גלובס” על אגודת ידידי מכון ויצמן, צילום: איתן בלסון ואוהד הרכס

התמונה הקטנה מתוך שיחה שלה ב”הארץ” עם מרב מיכאלי על היכולת לשלב בין קריירה ומשפחה, צילום: עופר וקנין

רגיל

מיי ג’מיסון

מיי קרול ג’מיסון, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה מיי ג’מיסון, מהנדסת, רופאה ואסטרונאוטית אמריקאית. מילדותה התעניינה במדע ובחלל, ושאבה השראה מהתנועה לזכויות האזרח ומדמותה של לוטננט אוהורה ב”מסע בין כוכבים”. היא השלימה לימודי הנדסת כימיה ורפואה, הצטרפה לחיל השלום והוצבה בליבריה ובסיירה לאון, שם ניהלה צוותים רפואיים וסייעה לפיתוח חיסונים. ב-1992 הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה בחלל, וערכה ניסויים להשפעת מיקרו-כבידה על תאי עצם. כיום היא פרופ’ ללימודי סביבה, מקדמת חינוך למדע ולמעורבות חברתית, והקימה חברת טכנולוגיה שמפתחת מכשיר לניטור וריפוי מערכת העצבים.

ויקיפדיה

סרטון קצר על “מיי ג’מיסון: כשאסטרונאוטית מבקרת ב’סטאר טרק’

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במעבורת החלל “אנדוור”, 1992

בתמונה הקטנה: כלוטננט פלמר (לצד וורף) ב”מסע בין כוכבים: הדור הבא”, 1993

רגיל

מארי אנגל פנינגטון

מארי אנגל פנינגטון, 1952-1872

היום, לפני 146 שנים, נולדה מארי אנגל פנינגטון, כימאית בקטריולוגית ומהנדסת קירור אמריקאית, שפיתחה שיטות להארכת חיי המדף של מוצרי מזון המתקלקלים במהירות. עוד בטרם הומצא המקרר החשמלי, ובוודאי בטרם הפך נפוץ בבתים, חקרה ומצאה שמזונות טריים נשארים בטוחים למאכל למשך זמן רב יותר כאשר הם נשמרים בטמפרטורה קבועה ונמוכה. כחלק מעבודתה במעבדה הבקטריולוגית של משרד הבריאות בפילדלפיה בחנה, למשל, את הישמרות החלב בטמפרטורות נמוכות ויצרה סטנדרטים בסיסיים לתעשייה זו שאומצו לימים בכל העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה משנת 1940~ (מתוך ויקיפדיה)

התמונה הקטנה משנת 1910~ מתוך ארכיון אוניברסיטת “פן”

רגיל

פלורנס ויולט מקנזי

פלורנס ויולט מקנזי, 1982-1890

היום, לפני 128 שנים, נולדה פלורנס ויולט מקנזי, מהנדסת חשמל ומומחית אלחוט אוסטרלית. ב-1922 הייתה “מיס מק” האישה הראשונה באוסטרליה שסיימה תואר בהנדסת חשמל וגם קיבלה רישיון להפעלת רדיו, פתחה חנות למוצרי אלחוט וייסדה את המגזין הראשון באוסטרליה לחובבי רדיו. בשנות ה-30 החלה לפעול לקידום השכלה טכנית לנערות ולנשים ופתחה מרכז להכשרת נשים לתפעל מכשירי חשמל ביתיים כדי לשחררן מעבודות הפרך בבית וגם לשלבן בתעשייה. החל מ-1939 הכשירה נשים לשידור מורס ואיתות חירום, ובמהלך מלחה”ע ה-2 שכנעה את חיל הים האוסטרלי לגייס כ-3,000 מהן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מקנזי, במדים שעיצבה עבור חיל הנשים לאיתות חירום (WESC) שהקימה במסגרת חיל הים האוסטרלי, 1941~

בתמונה הקטנה: מקנזי, 1935~

(התמונות מתוך אתר המתעד את ההיסטוריה של סידני)

רגיל

סוניטה ויליאמס

סוניטה לין “סוני” פאנדיה-ויליאמס, נולדה ב-1965

היום, לפני 53 שנים, נולדה סוניטה ויליאמס, אסטרונאוטית אמריקאית. היא שירתה כטייסת קרב בצי ארצות הברית במהלך מלחמת המפרץ, וצברה למעלה מ-3,000 שעות טיסה כטייסת ניסוי של הצי ביותר מ-30 דגמי כלי טיס. ב-1998 נבחרה לתוכנית האסטרונאוטים של נאס”א, ומאז שהתה בתחנת החלל הבינלאומית בסה”כ 319 ימים ב-4 משימות; במהלכן ביצעה 7 הליכות חלל, שנמשכו בסה”כ 50 שעות ו-40 דקות – שיא לנשים בזמן פעילות חוץ-רכבית. ב-2007 השתתפה במרתון בוסטון על גבי מסילת כושר בתחנת החלל – ריצת המרתון הראשונה בחלל; שנה אחר כך השתתפה באותו מרתון על כדור הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עוברת על רשימת המשימות בתחנת החלל הבינלאומית

רגיל

צ’ר ואנג

צ’ר ואנג, נולדה ב-1958

היום, לפני 60 שנים, נולדה צ’ר ואנג, יזמת ופילנתרופית טאיוואנית. היא מייסדת ויו”רית של חברת HTC וחברת VIA Technologies, מהנשים החזקות והמצליחות בעולם הטכנולוגיה. ב-2011 דורגה על ידי מגזין “פורבס” כאדם העשיר ביותר בטאיוואן, עם הון עצמי של 8.8 מיליארד דולר. ואנג פעילה בקהילה העסקית הבינלאומית, משתתפת בפורום הכלכלי העולמי וייסדה פורום בינלאומי לשיפור ההזדמנויות של נשים בעסקים. היא גם תומכת במיזמים אקדמיים וחינוכיים רבים, ובהם הקמת המכללה הראשונה (וללא שכר לימוד) בגוויג’ואו, מחוז בסין ששיעור האנלפביתים והעניים בו הוא מהגבוהים באסיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת כיו”רית חברת VIA Technologies באירוע של חברת התקשורת הסינית, בייג’ינג 2009

בתמונה הקטנה: נואמת כיו”רית HTC בוועידת המובייל העולמית, ברצלונה 2015

רגיל

ריימונד דה לרוש

“הברונית” ריימונד דה לרוש, 1919-1882

היום, לפני 136 שנים, נולדה ריימונד דה לרוש, טייסת ומהנדסת צרפתייה, האישה הראשונה בעולם שקיבלה רישיון טיס, כשזה הונפק לה ב-8 במרץ 1910 ע”י הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה. כחלק מהאליטה המצומצמת של חלוצי התעופה, השתתפה בטיסות ראווה רבות וקבעה שיאים במשך טיסה, במרחק (323 ק”מ) ובגובה (15 אלף רגל). עם פרוץ מלחה”ע הראשונה ביקשה להתגייס לצבא הצרפתי כטייסת אך נדחתה בטענה כי הדבר מסוכן מדי לנשים, והתנדבה לשרת כנהגת צבאית בחזית, לעתים תחת אש. ב-1919, כששימשה כטייסת המבחן המקצוענית הראשונה בעולם, נהרגה בהתרסקות מטוס.

ויקיפדיה

שבוע התעופה הבינלאומי לנשים מצוין מדי שנה בשבוע של 8 במרץ, היום שבו קיבלה דה לרוש את רישיון הטיס שלה וגם יום האישה הבינלאומי

פייסבוק

רגיל

קרוליין הסלט

דיים קרוליין הארייט הסלט, 1957-1895

“החשמל סולל דרך גבוהה יותר עבור נשים – נשים המשוחררות מעבודות פרך, שיש להן זמן להגות בחייהן… אנו צועדים לעבר עידן שבו הפן הרוחני הגבוה יותר של החיים יימצא בהתפתחות חופשית יותר, והדבר יתאפשר רק כאשר נשים תשוחררנה מעבודות הפרך השוחקות את הנשמה. אני רוצה שלכל אישה יהיה הפנאי להכיר יותר לעומק את הסוגיות העומדות על סדר היום.”

היום, לפני 123 שנים, נולדה קרוליין הסלט, מהנדסת אלקטרוניקה ופעילת זכויות נשים אנגלייה. היא עבדה כפקידה בחברה לייצור דוודים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 קיבלה שם הכשרה בסיסית בהנדסה והחלה לפעול למען קידום נשים בעולם האלקטרוניקה. בשנות ה-20 הייתה נשיאת ההתאחדות האלקטרית לנשים, שפעלה לרתום את יתרונות החשמל למען שחרור נשים ממטלות משק הבית כך שתוכלנה לממש את שאיפותיהן מחוץ לבית. הסלט הייתה, בין היתר, נציגת בריטניה בכנסים עולמיים על אנרגיה, נשיאת הפדרציה העולמית לנשות מקצוע וחברת הוועדה לעבודת נשים במשרד העבודה הבינלאומי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך חשבון הטוויטר של ארכיון הספרייה של IET – המכון להנדסה וטכנולוגיה בבריטניה
התמונה הקטנה: מתוך כתבה על 10 נשים פורצות דרך בהנדסה באתר “איך דברים עובדים”

 

רגיל

רינת אברהמי-קרניאל

רינת אברהמי-קרניאל, נולדה ב-1970~

מונתה למנהלת תחנת כוח של חברת החשמל ב-2016

“העבודה בתחנת הכוח כרוכה ביכולות מקצועיות ובטכנולוגיות מורכבות מהמובילות בעולם, ואני נרגשת מהמשימה ומהאתגר העצום.”

היום, לפני שנתיים, מונתה רינת אברהמי-קרניאל למנהלת תחנת הכוח “רוטנברג” באשקלון – האישה הראשונה בישראל ומהבודדות בעולם בתפקיד זה. היא בעלת תוארי MA בהנדסה כימית ובמנהל עסקים, וב-20 השנים האחרונות עבדה בחברת החשמל בתפקידי הנדסה שונים, ביניהם אחראית מערכות גז, מנהלת מחלקת הכימיה, מהנדסת תפעול ומ”מ מנהל אתר “רמת חובב”. תחנת הכוח הפחמית באשקלון מספקת כשישית מצריכת החשמל בישראל, ומועסקים בה כ-530 עובדים, רק 26 מהם נשים.

על המינוי, באתר חברת החשמל

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום של מרק בלייוייס, חברת החשמל; מקור: פורטל “תשתיות”

בתמונה הקטנה: מתוך כתבה ב-Ynet, “נשים שמנהלות גברים: המגדר הוא ‘נון-אישיו’“, 2011

רגיל

אסתר מארלי קונוול

אסתר מארלי קונוול, 2014-1922

“לפני כחצי מאה, מחקרה של אסתר קונוול, פרופ’ לכימיה באוניברסיטת רוצ’סטר, על האופן שבו אלקטרונים עוברים דרך סיליקון וחומרים מוליכים למחצה אחרים המריץ את עידן המחשוב. כיום היא חוקרת את תנועתם של מטענים חשמליים דרך דנ”א, שיכולה להוביל ליצירת מוטציות שבתורן עלולות ליצור סרטן, ומצד שני, תכונות של דנ”א יכולות להיות שימושיות בהרכבת מעגלים ננו-חשמליים.”
מתוך “50 הנשים החשובות במדע”, מגזין “דיסקבר” (נובמבר 2002)

היום, לפני 96 שנים, נולדה אסתר מארלי קונוול, מהנדסת תעשייה, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. מחקריה פורצי הדרך על תכונות של מוליכים למחצה יושמו בחקר הדנ”א ובתעשייה, בעיקר בתחום ההדפסה והצילום. תיאוריית קונוול-וייסקופף שפיתחה מסבירה כיצד עוברים אלקטרונים דרך מוליכים למחצה ומוליכים אורגניים, ותרמה תרומה משמעותית למהפכת המחשוב המודרנית. ב-1997 הייתה קונוול האישה הראשונה שזכתה במדליית אדיסון להנדסה, ב-2006 קיבלה פרס מפעל חיים ע”ש סוזן ב’ אנתוני על מאמציה לקידום נשים במדע, וב-2010 העניק לה נשיא ארה”ב את המדליה הלאומית למדעים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

היידי-מרי שטפנשיין-פייפר

היידי-מרי מרתה שטפנישיין-פייפר, נולדה ב-1963

“עבורי, חקר החלל הוא פשוט התקדמות טבעית של המקום שאליו הולכת האנושות, ככל שאנחנו מתקדמים יותר ויש לנו יותר טכנולוגיה להתקדם. לפני אלפי שנים אנשים הלכו מעבר לגבעה הבאה, מעבר להר, מעבר לנהר. אחר כך זה הוביל לחציית האוקיינוסים, ואז אמרנו “אוקיי, בואו נלך אל השמים” […] הסתכלנו על השמים ועל הכוכבים והגלקסיות וחשבנו מה יש שם בחוץ… אנחנו סקרנים. אנחנו, כבני אדם, תמיד רוצים לדעת מה יש שם בחוץ – מה עוד אנחנו יכולים ללמוד, ואיך אנחנו יכולים לעשות את זה. ואולי נוכל ללמוד משהו שנוכל להביא בחזרה לכאן ולפתור כמה מהבעיות שיש לנו על כדור הארץ.”

היום, לפני 55 שנים, נולדה היידי-מרי שטפנשיין-פייפר, קצינת צי ואסטרונאוטית אמריקאית ממוצא אוקראיני. ב-1985 השלימה תואר שני בהנדסת מכונות ב-MIT, וכן הוכשרה כקצינת צלילה וקצינת חילוץ והצלה בחיל הים. היא הובילה משימות חילוץ ימיות מורכבות, כמו דליפת מכלית נפט ליד הוואי או טביעת צוללת ליד פרו. היא טסה פעמיים לחלל כמומחית משימה של נאס”א, והייתה לאחת הנשים הבודדות ששהו מחוץ לתחנת החלל כשתיקנה והתקינה מערכות חיצוניות, כמו כבלי חשמל, תאים סולריים, רדיאטורים ואנטנות רדיו. ב-2009 פרשה מנאס”א וחזרה לחיל הים כמנהלת הטכנולוגיות הראשית של הצי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורג’י צ’ודן

דורג’י צ’ודן, נולדה ב-1960

היום, לפני 57 שנים, נולדה דורג’י צ’ודן, מהנדסת אזרחית ופוליטיקאית מבהוטן, מהמדינות המבודדות ביותר בעולם, המשמרת תרבות בודהיסטית מסורתית. כשהתקבלה לעבודה במחלקה לעבודות ציבוריות, הייתה האישה הבהוטנית הראשונה העובדת כמהנדסת. היא פעלה נגד שחיתות ולמען מודעות לסוגיות מגדריות בבהוטן, ועבדה ביחידה למיגור העוני של האו”ם למען תעסוקה והעצמה של נשים. ב-2008 עברה בהוטן ממשטר מונרכי לחוקתי-דמוקרטי, וצ’ודן פנתה לפוליטיקה, הובילה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, וכיום היא מכהנת כשרת העבודה וההתיישבות, האישה הראשונה בתפקיד שרה בבהוטן.

ויקיפדיה

פייסבוק