עמוד 1
רגיל

סוזן הוקפילד

סוזן הוקפילד, נולדה ב-1951

היום, לפני 67 שנים, נולדה סוזן הוקפילד, מדענית מוח אמריקאית. במחקריה השתמשה לראשונה בנוגדנים חד-שבטיים בחקר המוח וגילתה גן בעל תפקיד חשוב בהתפשטות של סרטן במוח. כדיקנית ביה”ס למדעים באוניברסיטת ייל הרחיבה את שירותי הייעוץ התעסוקתי, הטיפול הרפואי והמלגות לסטודנטים. בעת כהונתה כנשיאת המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס – האישה הראשונה בתפקיד זה – הוגדל משמעותית הסיוע הכלכלי לסטודנטים; גדל שיעור המיעוטים והנשים; ונוצרו שיתופי פעולה בין-תחומיים רבים, ובראשם “מיזם האנרגיה של MIT” למציאת פתרונות ירוקים וזולים לצורכי האנרגיה הגלובליים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנשיאה הוקפילד (במרכז התמונה) במדרגות מבניין ההנהלה הראשית של MIT בדרך לטקס לכבוד 150 שנה להיווסדות המכון הטכנולוגי, יוני 2011

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

גרטה הרמן

גרטה (הנרי) הרמן, 1984-1901

היום, לפני 117 שנים, נולדה גרטה הרמן, מתמטיקאית ופילוסופית גרמנייה. עבודת הדוקטורט שלה במתמטיקה קבעה לראשונה את קיומם של אלגוריתמים בבעיות מופשטות ומהווה טקסט מכונן של האלגברה החישובית. לעבודתה על יסודות המכניקה הקוונטית הייתה השפעה מכרעת על התפתחות התחום, אף שבמשך שנים לא זכתה לכבוד הראוי, והיא נחשבת כיום לאחד הניתוחים הפילוסופיים המוקדמים והטובים ביותר בתחום. בשנות ה-30 הצטרפה למחתרת נגד הנאצים, ולאחר מלחה”ע ה-2 הייתה שותפה לרפורמה השלטונית בגרמניה ועמדה בראש האקדמיה הפילוסופית-פוליטית לצדק חברתי ולפוליטיקה אחראית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אדית’ מארי פלאניגן

אדית’ מארי פלאניגן, נולדה ב-1929

היום, לפני 89 שנים, נולדה אדית’ מארי פלאניגן, כימאית וממציאה אמריקאית, שעשרות הפטנטים שלה הפכו את ייצור הדלק לבטוח, מהיר ונקי יותר. באמצעות עבודה עם מסננות מולקולריות להפרדת רכיבים מתוך תרכובות, המשמשות כזרזים לתגובות כימיות, פלאניגן המציאה ופיתחה יותר מ-200 חומרים סינתטיים, ובראשם הזאוליט Y, נפה עשויה סיליקון שמהווה זרז יעיל בזיקוק של נפט גולמי לדלק. היא זכתה במדליית פרקין היוקרתית לחדשנות בתחום הכימיה השימושית, בפרס מפעל חיים מטעם MIT ובמדליה הנשיאותית לטכנולוגיה ולחדשנות, ונכנסה להיכל התהילה של הממציאים הבין-לאומיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי-אן פולז לבואזיה

מארי-אן פירט פולז לבואזיה, 1836-1758

היום, לפני 260 שנים, נולדה מארי-אן פולז לבואזיה, כימאית ואצילה צרפתייה. היא הייתה שותפה מלאה לעבודתו המדעית של בעלה אנטואן לבואזיה, תרגמה עבודות מדעיות חשובות מאנגלית ומלטינית לצרפתית, ושרטטה דיאגרמות של הניסויים שערכו, שאפשרו לאחרים להבין את שיטות המחקר ואת תוצאותיו. מחקריהם תרמו רבות לעיצוב הכימיה החדשה, עם גילוי גז החמצן ותפקידו בתהליך הבערה. למאדאם לבואזיה היה גם תפקיד חשוב בסטנדרטיזציה של השיטה המדעית ובביסוס תפיסה כוללת של הכימיה כתחום, כולל עקרון שימור המסה ורשימת יסודות, מונחים, ציוד מעבדה ופרוצדורות ניסוייות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בני הזוג לבואזיה בציור של ז’אק-לואי דויד

בתמונה הקטנה: בני הזוג לבואזיה בציור שמן של ארנסט בוארד

רגיל

מארי שוֹ שורב

מארי שוֹ שורב, 1990-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה מארי שוֹ שורב, ביולוגית ואימונולוגית אמריקאית, מגלת הוויטמין B12. היא חקרה את האנמיה הממארת, מחלה שהייתה קטלנית בטרם התגלה כי אפשר לטפל בה בתמצית גולמית מהכבד; אולם רק לאחר שד”ר שורב הצליחה לבודד את התרכובת הכימית שהייתה החומר הפעיל בתמצית זו, לימים ויטמין B12, הפסיקה האנמיה להיות המחלה הקשה שהייתה במשך מאות שנים. באופן יוצא דופן, המשקף את ההערכה הרבה כלפיה, אוניברסיטת מרילנד שבה עבדה כחוקרת ומרצה אישרה לה חופשה ארוכה מדי קיץ, ושורב חובבת הטיולים זכתה לבקר במהלך חייה ב-94 מדינות בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שורב במעבדה באוניברסיטת מרילנד, 1948

רגיל

מִילֶבַה מַארִיץ’

מִילֶבַה מַארִיץ’, 1948-1875

היום, לפני 142 שנים, נולדה מִילֶבַה מַארִיץ’, מתמטיקאית סרבית, שהתפרסמה בעיקר כאשתו הראשונה של אלברט איינשטיין. ב-1891 השיגה אישור מיוחד להירשם לביה”ס המלכותי בזאגרב (שקיבל בנים בלבד), וקיבלה את הציונים הגבוהים ביותר שביה”ס העניק למי מתלמידיו. היא למדה בפוליטכניון של ציריך, מוסד הלימודים היחיד באירופה שקיבל אז נשים ללימודי מתמטיקה ופיזיקה, והייתה מהנשים הראשונות שקיבלו תואר אקדמי בתחומים אלה והאישה היחידה בכיתתו של איינשטיין. יש המייחסים לה חלק בניסוח עבודותיו של איינשטיין. כשזכה בפרס נובל לפיזיקה, העביר את סכום הפרס לקרן על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מאריץ’ ואיינשטיין, 1912

בתמונה הקטנה: מאריץ’ הסטודנטית בפוליטכניון של ציריך, 1896

רגיל

מארי אלן רודין

מארי אלן רודין, 2013-1924

היום, לפני 93 שנים, נולדה מארי אלן רודין, מתמטיקאית אמריקאית חשובה. היא עסקה בטופולוגיה של תורת הקבוצות, ענף מתמטי החוקר את תכונות המרחב, וידועה בעיקר בשל הוכחתם של מרחב דווקר ושל השערת מוריטה. היא עבדה כמרצה וחוקרת באוניברסיטת דיוק ובאוניברסיטת ויסקונסין החל מ-1949, אך קודמה למשרת פרופסורית מן המניין רק ב-1971 (לאחר שבוטל האיסור על העסקת בני זוג באותה פקולטה). היא כיהנה, בין השאר, כחברה באקדמיה האמריקאית למדע ולאמנויות וכנשיאת האיחוד האמריקאי למתמטיקה. מאז מותה מעניקה קרן על שמה פרס שנתי לחוקרים מבטיחים בתחום הטופולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איזבלה לי קארלי

איזבלה הלן לי קארלי, 2017-1921

היום, לפני 96 שנים, נולדה איזבלה לי קארלי, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. בכיתת הכימיה הייתה הנערה היחידה, וקיבלה את הציונים הגבוהים ביותר. ב-1942, עם דוקטורט בכימיה פיזיקלית, הצטרפה לפרויקט מנהטן כאחת הנשים הבכירות בפרויקט, שם פיתחה טכניקה להפקת פלוטוניום כלוריד. קארלי ובעלה, שהיו לחוקרים מובילים בתחום הקריסטלוגרפיה, פיתחו שיטה לניתוח של מאפיינים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים של מולקולות מורכבות בעזרת פיזור קרני רנטגן, שיטה אשר סייעה למדענים לשכפל מולקולות ולפתח ולסנתז תרופות. ג’רום קארלי, בעלה, זכה בפרס נובל לכימיה על עבודתם המשותפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליזבת בלקבורן

אליזבת הלן בלקבורן, נולדה ב-1948

היום, לפני 69 שנים, נולדה אליזבת בלקבורן, ביולוגית מולקולרית אמריקאית-אוסטרלית, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2009 על חלקה בגילוי הטלומר, אזור הקצה של הכרומוזום המגן על החומר התורשתי בתא בעת שכפולו, והטלומראז הבונה את הטלומר ובכך מאריך את חיי התא. כיום בלקבורן חוקרת בעיקר כיצד משפיעים מצבי דחק על הזדקנות התאים, והיא עמיתה בחברה למדעים של ארה”ב, בריטניה ואוסטרליה. ב-2004 פוטרה מהמועצה הנשיאותית לביואתיקה, בהוראת הבית הלבן, בשל תמיכתה במחקר בתאים עובריים אנושיים בניגוד לעמדת ממשל בוש; מדענים רבים מחו על הרחקתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גלאדיס לונסבורי הובי

גלאדיס לונסבורי הובי, 1993-1910

היום, לפני 107 שנים, נולדה גלאדיס לונסבורי הובי, מיקרוביולוגית אמריקאית. ב-1940 הצליחה הובי להפוך את הפניצילין מניסוי מעבדתי מוצלח לתרופה יעילה לטיפול בבני אדם ולפתח ייצור המוני שלה, שהציל את חייהם של חיילים רבים כבר במהלך מלחה”ע ה-2. מלבד טיפול בחיידקים ובזיהומים, פיתוח התרופה אִפשר לראשונה לבצע השתלת איברים וניתוחי לב פתוח. היא עבדה גם על פיתוח הסטרפטומיצין, מראשונות התרופות האנטיביוטיות והתרופה הראשונה שהופקה למחלת השחפת. ב-1972 ייסדה וערכה את כתב-העת “אנטי-מיקרובים וכימותרפיה” וכתבה יותר מ-200 מאמרים מדעיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: הובי עם אלכסנדר פלמינג, מגלה הפניצילין

רגיל

אלכסנדרה אלבקיאן

אלכסנדרה אלבקיאן, נולדה ב-1988

היום, לפני 29 שנים, נולדה אלכסנדרה אלבקיאן, מתכנתת קזחית, פיראטית רשת ויוצרת האתר sci-hub. האתר עוקף את מגבלות התשלום הגבוה שגובות ההוצאות לאור המדעיות ומאפשר לכל מי שחפץ בכך גישה ישירה, בחינם, ליותר מ-62 מיליון מאמרים אקדמיים. כתב העת Science הגדיר את האתר שלה כ”מעשה אלטרואיסטי מעורר השראה או מיזם פלילי עצום, תלוי את מי שואלים”, וכתב העת Nature כלל אותה ברשימת עשרת האנשים החשובים במדע לשנת 2016. נכון להיום עומד כנגדה צו הסגרה לארה”ב בגין הפרת זכויות יוצרים בסך מיליוני דולרים והיא חיה במסתור.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה מריה ון שורמן

אנה מריה ון שורמן, 1678-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה אנה מריה ון שורמן, אמנית ומלומדת הולנדית-גרמנייה. ון שורמן הייתה מהנשים המשכילות באירופה של המאה ה-17, והיוותה מודל למי שנמשכו לעסוק במגוון תחומים. היא הצטיינה בתחומי מדע שונים, בציור ובפיסול, במוזיקה ובספרות, ודברה 14 שפות, בהן לטינית, יוונית, עברית, ערבית, ארמית ואמהרית, בשל עניינה הרב בתיאולוגיה. ב-1636 הורשתה להשתתף בשיעורים באוניברסיטת אוטרכט כשהיא מוסתרת מאחורי וילון, ובכך הייתה לסטודנטית הראשונה ולימים הוסמכה כמשפטנית. ון שורמן פעלה גם לקידום חינוך לנערות ולנשים וגייסה כספים למטרה זו ברחבי אירופה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דיוקן עצמי

רגיל

אן (אנדיני) מקוסינסקי

אן (אנדיני) מקוסינסקי, נולדה ב-1997

היום, לפני 20 שנים, נולדה אן (אנדיני) מקוסינסקי, סטודנטית קנדית ממוצא פיליפיני ופולני, אשר בהיותה תלמידת תיכון המציאה את “הפנס החלול”, המשתמש באפקט תרמואלקטרי כדי להמיר אנרגיית חום לחשמל ולהפעיל נורת לד. מתוך שאיפה “לבטל את השימוש בסוללות שאי-אפשר למחזר”, היא מעורבת בכמה פרויקטים מסחריים המשתמשים בהמצאתה זו. היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס יריד המדע הקנדי, פרס יריד המדע של גוגל לגיל 16-15, פרס המדע הבינלאומי של אינטל ופרס יריד המהנדסים, ונכללה ברשימות “30 מתחת לגיל 30” של “טיים” ושל “פורבס”.

ויקיפדיה

לקריאה נוספת, כתבה ב”דיגיטל ז’ורנל”: “האם אן מקוסינסקי תשנה את העולם?”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזוכים ביריד המדע של גוגל 2013 (משמאל לימין): ויניי קומאר, אן מקוסינסקי, אליף בילגין ואריק צ’ן. צולם ע”י אנדרו פדרמן, גוגל

בתמונה הקטנה: אן מקוסינסקי מחזיקה את ההמצאה המדהימה שלה, הפנס החלול

רגיל

מרי מידג’לי

מרי מידג’לי, נולדה ב-1919

“אנו זקוקים ל’פלורליזם מדעי’ – להכרה בכך שיש ריבוי צורות ומקורות של מידע, לעומת הצמצום, אותה אמונה המשוכנעת שיש חזות אחת גורפת הפותרת את כל הבעיות.”

היום, לפני 98 שנים, נולדה מרי מידג’לי, פילוסופית בריטית חשובה בתחום האתיקה של המדע, הנחשבת למבקרת הלוחמנית ביותר של מה שהוא לגישתה מצג השווא היומרני של המדע. הגותה מתנגדת לתפיסות דיכוטומיות ודטרמיניסטיות רווחות, וכמו-דתיות לטענתה, של אבולוציה, של גנטיקה ושל שכלתנות, ומציבה את הסימפתיה והאמפתיה במרכז התפתחותם של האדם ובעלי החיים בכלל, כחלק ממערכת אקולוגית אחת שלמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוזנה רייט

סוזנה רייט, 1784-1697

היום, לפני 320 שנים, נולדה סוזנה רייט, משוררת ומלומדת, בוטנאית ואשת עסקים משפיעה במושבה האמריקאית פנסילבניה. בחוותה גידלה כשותנית לייצור בירה, קנבוס לייצור נייר וטקסטיל, פשתן ואינדיגו, וכן גידלה תולעי משי והקימה את המפעל הראשון בארה”ב למשי. היא גם חקרה את השימושים הרפואיים של צמחים והפיקה מהם תרופות. שיריה נגעו בהגות ובמיסטיקה; באחד מהם, למשל, הטילה ספק ב”חוק האלוהי” המצדיק את אי-השוויון המגדרי בנישואים. משום שנודעה בשיקול דעתה וביושרתה שימשה גם כנציגת ביהמ”ש, ניסחה מסמכים משפטיים, כמו שטרי חוב וצוואות, ויישבה מחלוקות מקומיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מכתב שכתבה רייט ב-1755, אחד מני רבים במסגרת תכתובותיה עם בכירי ההוגים ואנשי העסקים של התקופה

בתמונה הקטנה: אחוזת רייט בפנסילבניה, העומדת עד היום ומשמשת כמוזיאון

רגיל

ג’ויס ג’ייקובסון קאופמן

ג’ויס ג’ייקובסון קאופמן, נולדה ב-1929

היום, לפני 88 שנים, נולדה ג’ויס ג’ייקובסון קאופמן, כימאית יהודייה אמריקאית. ב-1945 התקבלה לאוניברסיטת ג’ון הופקינס, אף שהייתה רק בת 16 ושהאוניברסיטה לא קיבלה רשמית לשורותיה נשים עד 1970. בשנות ה-60, משסיימה בהצטיינות דוקטורט בפיזיקה תיאורטית בסורבון שבפריז, מונתה למדענית-חוקרת ולפרופ’ זוטרה בביה”ס לרפואה של ג’ון הופקינס, אך בשל מגדרה מעולם לא קיבלה קביעות ולא קודמה לפרופ’ מן המניין. קאופמן התפרסמה כשהצליחה לערוך חישובי תלת-ממד בכימיה קוונטית ובשל מחקרה פורץ הדרך על השפעותיהן הקליניות של תרופות הרגעה ותרופות נרקוטיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נאוה בן צבי

נאוה בן צבי, נולדה ב-1943

היום, לפני 74 שנים, נולדה נאוה בן צבי, כימאית ואשת חינוך ישראלית. בשנות ה-70 נמנתה עם החבורה הקטנה והצעירה שהקימה את האוניברסיטה הפתוחה. שם היא פיתחה חומרי למידה במדעי הטבע, הייתה מרצה בכירה, ראש צוות הערכה, חברת תת-הוועדה למדעי החיים והטבע וחברת מועצת האוניברסיטה הפתוחה. בשנות ה-80 מונתה לפרופ’ באוניברסיטה העברית, ובשנות ה-90 ליו”רית החוג להוראת המדעים באוניברסיטה העברית, למנהלת המרכז למולטימדיה ולנשיאת מכללת הדסה. היא גם הקימה את אתר האינטרנט החינוכי “סנונית”, וכיום מכהנת כיו”רית המרכז הישראלי למצוינות בחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ארנה שניידר הובר

ד”ר ארנה שניידר הובר, נולדה ב-1926

היום, לפני 91 שנים, נולדה ד”ר ארנה שניידר הובר, מתמטיקאית וממציאה אמריקאית. ב-1951 מונתה לפרופ’ לפילוסופיה וללוגיקה, אך מאחר שהייתה אישה, ונשואה, לא קיבלה קביעות, וב-1954 החלה לעבוד כטכנאית במעבדות “בל”. במהלך עבודתה שם פיתחה מערכת ממוחשבת לצמצום העומס על מרכזיות הטלפונים על ידי ניטור השיחות ותיעדוף משימות, בעזרת עקרונות הלוגיקה. בעקבות המצאה זו הייתה האישה הראשונה שמונתה למנהלת המחלקה הטכנית במעבדות “בל”. העקרונות העומדים מאחורי ההמצאה שלה נמצאים עדיין בשימוש במערכות תקשורת של המאה ה-21.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שילה וידנאל

שילה מרי אוונס וידנאל, נולדה ב-1938

היום, לפני 79 שנים, נולדה שילה וידנאל, טייסת, מהנדסת אווירונאוטיקה ואסטרו-פיזיקאית אמריקאית. מחקריה התמקדו בחקר נוזלים וגזים, ובמיוחד באווירודינמיקה של כלי תעופה מהירים ובמערבולות אוויר. בשנות ה-80 הייתה וידנאל האישה הראשונה שמונתה לראשת פקולטה ב-MIT וכן כיהנה כנשיאת ההתאחדות האמריקאית לקידום המדעים. בשנים 1997-1993 כיהנה כמזכירת חיל האוויר – תפקיד אזרחי במינוי נשיא ארה”ב הכפוף למשרד ההגנה ואחראי לניהול כל ענייני חיל האוויר והחלל של ארה”ב. בכך הייתה לאישה הראשונה העומדת בראש חיל של מדינה רשמית.

ויקיפדיה

פייסבוק