עמוד 1
רגיל

מיי ג’מיסון

מיי קרול ג’מיסון, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה מיי ג’מיסון, מהנדסת, רופאה ואסטרונאוטית אמריקאית. מילדותה התעניינה במדע ובחלל, ושאבה השראה מהתנועה לזכויות האזרח ומדמותה של לוטננט אוהורה ב”מסע בין כוכבים”. היא השלימה לימודי הנדסת כימיה ורפואה, הצטרפה לחיל השלום והוצבה בליבריה ובסיירה לאון, שם ניהלה צוותים רפואיים וסייעה לפיתוח חיסונים. ב-1992 הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה בחלל, וערכה ניסויים להשפעת מיקרו-כבידה על תאי עצם. כיום היא פרופ’ ללימודי סביבה, מקדמת חינוך למדע ולמעורבות חברתית, והקימה חברת טכנולוגיה שמפתחת מכשיר לניטור וריפוי מערכת העצבים.

ויקיפדיה

סרטון קצר על “מיי ג’מיסון: כשאסטרונאוטית מבקרת ב’סטאר טרק’

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במעבורת החלל “אנדוור”, 1992

בתמונה הקטנה: כלוטננט פלמר (לצד וורף) ב”מסע בין כוכבים: הדור הבא”, 1993

רגיל

אדית “ג’קי” רון

אדית אנה “ג’קי” רון, 2009-1919

היום, לפני 99 שנים, נולדה ג’קי רון, אוקיינוגרפית וחוקרת יבשות אמריקאית, האישה הראשונה בעולם שהייתה חלק מצוות מחקר באנטארקטיקה. ב-1947 הגיעה לאנטארקטיקה עם משלחת שחקרה לראשונה את ים וֶדֶּל שבאוקיינוס הדרומי ומיפתה את קו החוף הלא-נודע האחרון בעולם. במשך 15 חודשים, רון ערכה בדיקות סייסמוגרפיות ובדיקות גאות ושפל, וכן שימשה כמתעדת של תגליות המשלחת. היא חזרה למה שהגדירה כ”יבשת המרהיבה ביותר בעולם” עוד פעמים רבות, כולל ביקור בקוטב הדרומי. מדף הקרח רון-פילכנר, אחד ממדפי הקרח הגדולים באנטארקטיקה, קרוי על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך אתר “משפחת רון – חוקרי אנטארקטיקה” (גם חמה מרטין רון, בעלה פין רון, בתה קארן רון-טופק ונכדיה מייקל וג’קלין עסקו בתחום)

התמונה הקטנה מתוך עמוד ההנצחה שלה באתר “תוכנית אנטארקטיקה” של החברה המדעית האמריקאית (זכויות על התמונה לחיל הים של ארה”ב)

רגיל

מארי אנגל פנינגטון

מארי אנגל פנינגטון, 1952-1872

היום, לפני 146 שנים, נולדה מארי אנגל פנינגטון, כימאית בקטריולוגית ומהנדסת קירור אמריקאית, שפיתחה שיטות להארכת חיי המדף של מוצרי מזון המתקלקלים במהירות. עוד בטרם הומצא המקרר החשמלי, ובוודאי בטרם הפך נפוץ בבתים, חקרה ומצאה שמזונות טריים נשארים בטוחים למאכל למשך זמן רב יותר כאשר הם נשמרים בטמפרטורה קבועה ונמוכה. כחלק מעבודתה במעבדה הבקטריולוגית של משרד הבריאות בפילדלפיה בחנה, למשל, את הישמרות החלב בטמפרטורות נמוכות ויצרה סטנדרטים בסיסיים לתעשייה זו שאומצו לימים בכל העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה משנת 1940~ (מתוך ויקיפדיה)

התמונה הקטנה משנת 1910~ מתוך ארכיון אוניברסיטת “פן”

רגיל

אסימה צ’אטֵרג’י

אסימה צ’אטֵרג’י, 2006-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה אסימה צ’אטֵרג’י, כימאית הודית פורצת דרך. ב-1944 הייתה לאישה הראשונה שקיבלה דוקטורט במדעים בהודו, וב-1975 הייתה לאישה הראשונה שנבחרה לנשיאת ההתאחדות ההודית למדעים. מחקריה בתחום הכימיה האורגנית והפיטו-רפואה התמקדו בפיתוח תרופות על בסיס חקר הצומח, ובמיוחד צמחי המרפא של תת-היבשת ההודית. על סמך מחקרים אלה פותחו, בין היתר, טיפול בסוגי סרטן שונים על בסיס תרכובות חנקן של צמח הווינקה, תרופות אנטי-אפילפטיות על בסיס שרכי מים מסוג מרסיליה ותרופות נגד מלריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך סקירה של חייה ב”גוגל” לרגל 100 שנים להיוולדה

רגיל

דורותי היל

דורותי היל, 1997-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה דורותי היל, גיאולוגית ופלאונטולוגית אוסטרלית. היא גם השתתפה בתחרויות ספורט (רכיבה, ריצה, חתירה, כדורשת והוקי), הוציאה רישיון טיס ושירתה כקצינת פענוח צפנים במלחה”ע ה-2. עבודתה המקיפה לתיארוך ממלכת החי באוסטרליה באמצעות מאובנים ואלמוגים הפכה לסטנדרט בינלאומי. היא הייתה הפרופסורית הראשונה באוסטרליה, הקימה את התאחדות הפלאונטולוגים האוסטרלית, והייתה האישה הראשונה שכיהנה כנשיאת האקדמיה האוסטרלית למדעים. היא פעלה רבות לקידום נשים באקדמיה ובמדע, ופרסים על שמה מוענקים כיום לחוקרות במדעי כדור הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דורותי היל (מימין), עם ג’יימס לוסון ונורה הולדסוורת, משלחת גיאולוגית של אוניברסיטת קווינסלנד, שנת 1929-1928~
מתוך אתר אוניברסיטת קווינסלנד

רגיל

מרג’ורי הורנינג

מרג’ורי ג’ניס הורנינג, נולדה ב-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה מרג’ורי הורנינג, ביוכימאית ופרמקולוגית אמריקאית, מחלוצות תחום הכרומטוגרפיה ויישומיו במחקר על מטבוליזם של תרופות. בשנות ה-40 עבדה כחוקרת במחלקת ילדים בבי”ח, בשנות ה-50 כמנהלת מעבדה כימית במכון הלאומי לבריאות ואחר כך כפרופ’ לביוכימיה במכוני מחקר מובילים בארה”ב. ב-1984 מונתה לנשיאת האגודה האמריקאית לפרמקולוגיה ותרפויטיקה. מחקריה הראו בין היתר כי מטבוליטים של תרופות יכולים לעבור מאישה הרה לעובר ומאם מיניקה לתינוק – ושינו את היחס הרפואי להשפעתם של תרופות, עישון ואלכוהול במהלך היריון על פגמים בעוברים ובתינוקות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מדענים במכון הלאומי לבריאות, 1961 (הורנינג שלישית מימין בשורה הראשונה, במשקפי שמש)

רגיל

שרה סיגר

שרה סיגר, נולדה ב-1971

היום, לפני 47 שנים, נולדה שרה סיגר, פיזיקאית, מדענית חלל ואסטרונומית קנדית-אמריקאית. לשעבר חוקרת-חברה במכון למחקר מתקדם בפרינסטון וחברת סגל בכירה במכון קרנגי למדע בוושינגטון, וכיום פרופ’ מן המניין ב-MIT ועמיתת תוכנית מקארתור היוקרתית. עבודתה פורצת הדרך עוסקת במודלים תיאורטיים להבנה, לניתוח ולגילוי של האטמוספרות של כוכבי לכת שמחוץ למערכת השמש. “נוסחת סיגר” משמשת להערכת מספר הכוכבים בגלקסיה שמתקיימים בהם תנאים מתאימים לקיום חיים, ומאפשרת חיפוש אחר כוכבים בעלי חתימה כימית וביולוגית בת-זיהוי ע”י טלסקופי חלל מרוחקים.

ויקיפדיה

שיחת TED של שרה סיגר, “החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו” (בתמונה הקטנה, צילום מסך מתוך הסרטון)

פייסבוק

רגיל

ליליאן מולר גילברט

ליליאן אוולין מולר גילברט, 1972-1878

היום, לפני 140 שנים, נולדה ליליאן מולר גילברט, פסיכולוגית, מהנדסת תעשייה ואשת חינוך אמריקאית, הנחשבת לפסיכולוגית הארגונית הראשונה. חברת הייעוץ שלה הייתה חלוצה בתחום הנדסת תעשייה וניהול והתמקדה בחקר זמן ותנועה, בשיפור יעילות ויצרנות ובחקר הגורם האנושי. היא גם ייעצה לנשיאי ארה”ב בסוגיות כמו הגנה אזרחית, ייצור בזמן מלחמה ושיקום פיזי של נכים. ממצאיה יושמו גם בתחום כלכלת הבית, כדי “לספק דרכים מהירות וקלות יותר לביצוע עבודות הבית, שיאפשרו לנשים לעבוד בשכר מחוץ לבית”, והיא המציאה בין היתר את דוושת פח האשפה, את המדפים על דלת המקרר ואת מתגי האור שעל הקיר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בטקס פתיחת הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש גילברט באוניברסיטת רוד איילנד, 1962

בתמונה הקטנה: דיוקן בצבעי שמן מאת פרנק סטנלי הרינג (1930-1929), המוצג בגלריית הדיוקנאות הלאומית בסמית’סוניאן בוושינגטון

רגיל

אסתר מארלי קונוול

אסתר מארלי קונוול, 2014-1922

“לפני כחצי מאה, מחקרה של אסתר קונוול, פרופ’ לכימיה באוניברסיטת רוצ’סטר, על האופן שבו אלקטרונים עוברים דרך סיליקון וחומרים מוליכים למחצה אחרים המריץ את עידן המחשוב. כיום היא חוקרת את תנועתם של מטענים חשמליים דרך דנ”א, שיכולה להוביל ליצירת מוטציות שבתורן עלולות ליצור סרטן, ומצד שני, תכונות של דנ”א יכולות להיות שימושיות בהרכבת מעגלים ננו-חשמליים.”
מתוך “50 הנשים החשובות במדע”, מגזין “דיסקבר” (נובמבר 2002)

היום, לפני 96 שנים, נולדה אסתר מארלי קונוול, מהנדסת תעשייה, כימאית ופיזיקאית אמריקאית. מחקריה פורצי הדרך על תכונות של מוליכים למחצה יושמו בחקר הדנ”א ובתעשייה, בעיקר בתחום ההדפסה והצילום. תיאוריית קונוול-וייסקופף שפיתחה מסבירה כיצד עוברים אלקטרונים דרך מוליכים למחצה ומוליכים אורגניים, ותרמה תרומה משמעותית למהפכת המחשוב המודרנית. ב-1997 הייתה קונוול האישה הראשונה שזכתה במדליית אדיסון להנדסה, ב-2006 קיבלה פרס מפעל חיים ע”ש סוזן ב’ אנתוני על מאמציה לקידום נשים במדע, וב-2010 העניק לה נשיא ארה”ב את המדליה הלאומית למדעים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מַרים מירזחאני

מַרים מירזחאני, 2017-1977

היום, לפני 41 שנים, נולדה מַרים מירזחאני, מתמטיקאית איראנית. בגיל 17 ו-18 זכתה בניקוד מושלם ובמדליות זהב באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית. במהלך לימודיה לדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת הרווארד תוארה כ”יוצאת דופן בנחישותה ובסקרנותה הבלתי-מתפשרת”, וב-2004, בגיל 27, מונתה לפרופ’ למתמטיקה באוניברסיטאות פרינסטון וסטנפורד. ב-2014 הייתה מירזחאני לאישה הראשונה – והאיראנית הראשונה – שזכתה במדליית פילדס, הפרס היוקרתי ביותר בתחום המתמטיקה, על “תרומתה הייחודית לחקר הדינמיקה והגאומטריה של יריעות רימן ומרחבי המצבים שלהן”.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה באדיבות שירות העיתונות של אוניברסיטת סטנפורד

התמונה הקטנה: צולמה ע”י מוט קרטר עבור מכון קליי למתמטיקה, נלקחה מתוך ההספד שנכתב עליה ב”גרדיאן”

רגיל

ראבייה סאליחו סעיד

ראבייה סאליחו סעיד, נולדה ב-1963

היום, לפני 55 שנים, נולדה ראבייה סאליחו סעיד, פיזיקאית ניגרית. באזור שבו אין לבנות אפשרויות השכלה, רבות נישאות בנעוריהן ומצופה מהן להישאר בבית, סעיד השלימה תואר ראשון ושני במדעים, תואר שני נוסף בלימודי סביבה ודוקטורט בפיזיקה. היא עוסקת בעיקר בפיזיקה של האטמוספרה, וחוקרת השפעות כלל-עולמיות של בירוא יערות ואבק מדברי על האקלים, פתרונות לאתגרים סביבתיים באפריקה ושימוש במשאבי טבע מתחדשים. היא הקימה את התאחדות הפיזיקאיות של ניגריה, ובמסגרת חיל השלום וקרן ויזיולה לחינוך מקדמת וחונכת נשים צעירות באפריקה לעסוק בתחומי מדע וטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ניקול גראסה

ניקול גראסה, 2009-1927

היום, לפני 91 שנים, נולדה ניקול גראסה, וירולוגית ומיקרוביולוגית שוויצרית-צרפתייה. לאחר לימודי רפואה עבדה במכון פסטר בפריז, מכון מחקר רפואי שיותר ממאה שנה עומד בחזית המאבק נגד מחלות מידבקות. בסוף שנות ה-60 שימשה גראסה כיועצת של ארגון הצלב האדום וסיפקה חיסונים וטיפול רפואי באזורי מלחמה באפריקה. ב-1971 החלה לשמש כיועצת בכירה של ארגון הבריאות העולמי, בקמפיין שניהל למיגור האבעבועות השחורות, מחלה שגרמה למותם של חצי מיליארד אנשים במאה ה-20. הקמפיין הסתיים בהצלחה ב-1977, אז דווח בסומליה המקרה האחרון של אבעבועות שחורות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בנפאל, במהלך הקמפיין של ארגון הבריאות העולמי למיגור האבעבועות השחורות

רגיל

סוואטי פירמאל

סוואטי פירמאל, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה סוואטי פירמאל, מהמדעניות והתעשייניות המובילות בהודו. ענקית התרופות “פירמאל” בניהולה מובילה מחקרים מדעיים על סרטן, סכרת, דלקות ומחלות מידבקות, מפתחת תרופות בנות השגה ופועלת לקידום הרפואה הציבורית. פירמאל הקימה מרכז לאבחון מחלות כרוניות ומרכז לרפואת ספורט, הראשון מסוגו, ומימנה קמפיינים רבים למען בריאות הציבור, רפואה מניעתית, טיהור מים ותזונה נכונה. כנשיאת לשכת המסחר של הודו, האישה הראשונה בתפקיד זה, פעלה לביסוס של מדיניות ציבורית המעודדת יזמות נשית, שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי והציבורי ופיתוח אזורי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פירמאל בכנס העיתונאים הראשון שלה כנשיאת לשכת המסחר ההודית, אוקטובר 2009

רגיל

סוזן הוקפילד

סוזן הוקפילד, נולדה ב-1951

היום, לפני 67 שנים, נולדה סוזן הוקפילד, מדענית מוח אמריקאית. במחקריה השתמשה לראשונה בנוגדנים חד-שבטיים בחקר המוח וגילתה גן בעל תפקיד חשוב בהתפשטות של סרטן במוח. כדיקנית ביה”ס למדעים באוניברסיטת ייל הרחיבה את שירותי הייעוץ התעסוקתי, הטיפול הרפואי והמלגות לסטודנטים. בעת כהונתה כנשיאת המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס – האישה הראשונה בתפקיד זה – הוגדל משמעותית הסיוע הכלכלי לסטודנטים; גדל שיעור המיעוטים והנשים; ונוצרו שיתופי פעולה בין-תחומיים רבים, ובראשם “מיזם האנרגיה של MIT” למציאת פתרונות ירוקים וזולים לצורכי האנרגיה הגלובליים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנשיאה הוקפילד (במרכז התמונה) במדרגות מבניין ההנהלה הראשית של MIT בדרך לטקס לכבוד 150 שנה להיווסדות המכון הטכנולוגי, יוני 2011

רגיל

יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)

רגיל

גרטה הרמן

גרטה (הנרי) הרמן, 1984-1901

היום, לפני 117 שנים, נולדה גרטה הרמן, מתמטיקאית ופילוסופית גרמנייה. עבודת הדוקטורט שלה במתמטיקה קבעה לראשונה את קיומם של אלגוריתמים בבעיות מופשטות ומהווה טקסט מכונן של האלגברה החישובית. לעבודתה על יסודות המכניקה הקוונטית הייתה השפעה מכרעת על התפתחות התחום, אף שבמשך שנים לא זכתה לכבוד הראוי, והיא נחשבת כיום לאחד הניתוחים הפילוסופיים המוקדמים והטובים ביותר בתחום. בשנות ה-30 הצטרפה למחתרת נגד הנאצים, ולאחר מלחה”ע ה-2 הייתה שותפה לרפורמה השלטונית בגרמניה ועמדה בראש האקדמיה הפילוסופית-פוליטית לצדק חברתי ולפוליטיקה אחראית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אדית’ מארי פלאניגן

אדית’ מארי פלאניגן, נולדה ב-1929

היום, לפני 89 שנים, נולדה אדית’ מארי פלאניגן, כימאית וממציאה אמריקאית, שעשרות הפטנטים שלה הפכו את ייצור הדלק לבטוח, מהיר ונקי יותר. באמצעות עבודה עם מסננות מולקולריות להפרדת רכיבים מתוך תרכובות, המשמשות כזרזים לתגובות כימיות, פלאניגן המציאה ופיתחה יותר מ-200 חומרים סינתטיים, ובראשם הזאוליט Y, נפה עשויה סיליקון שמהווה זרז יעיל בזיקוק של נפט גולמי לדלק. היא זכתה במדליית פרקין היוקרתית לחדשנות בתחום הכימיה השימושית, בפרס מפעל חיים מטעם MIT ובמדליה הנשיאותית לטכנולוגיה ולחדשנות, ונכנסה להיכל התהילה של הממציאים הבין-לאומיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מארי-אן פולז לבואזיה

מארי-אן פירט פולז לבואזיה, 1836-1758

היום, לפני 260 שנים, נולדה מארי-אן פולז לבואזיה, כימאית ואצילה צרפתייה. היא הייתה שותפה מלאה לעבודתו המדעית של בעלה אנטואן לבואזיה, תרגמה עבודות מדעיות חשובות מאנגלית ומלטינית לצרפתית, ושרטטה דיאגרמות של הניסויים שערכו, שאפשרו לאחרים להבין את שיטות המחקר ואת תוצאותיו. מחקריהם תרמו רבות לעיצוב הכימיה החדשה, עם גילוי גז החמצן ותפקידו בתהליך הבערה. למאדאם לבואזיה היה גם תפקיד חשוב בסטנדרטיזציה של השיטה המדעית ובביסוס תפיסה כוללת של הכימיה כתחום, כולל עקרון שימור המסה ורשימת יסודות, מונחים, ציוד מעבדה ופרוצדורות ניסוייות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בני הזוג לבואזיה בציור של ז’אק-לואי דויד

בתמונה הקטנה: בני הזוג לבואזיה בציור שמן של ארנסט בוארד

רגיל

מארי שוֹ שורב

מארי שוֹ שורב, 1990-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה מארי שוֹ שורב, ביולוגית ואימונולוגית אמריקאית, מגלת הוויטמין B12. היא חקרה את האנמיה הממארת, מחלה שהייתה קטלנית בטרם התגלה כי אפשר לטפל בה בתמצית גולמית מהכבד; אולם רק לאחר שד”ר שורב הצליחה לבודד את התרכובת הכימית שהייתה החומר הפעיל בתמצית זו, לימים ויטמין B12, הפסיקה האנמיה להיות המחלה הקשה שהייתה במשך מאות שנים. באופן יוצא דופן, המשקף את ההערכה הרבה כלפיה, אוניברסיטת מרילנד שבה עבדה כחוקרת ומרצה אישרה לה חופשה ארוכה מדי קיץ, ושורב חובבת הטיולים זכתה לבקר במהלך חייה ב-94 מדינות בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שורב במעבדה באוניברסיטת מרילנד, 1948

רגיל

מִילֶבַה מַארִיץ’

מִילֶבַה מַארִיץ’, 1948-1875

היום, לפני 142 שנים, נולדה מִילֶבַה מַארִיץ’, מתמטיקאית סרבית, שהתפרסמה בעיקר כאשתו הראשונה של אלברט איינשטיין. ב-1891 השיגה אישור מיוחד להירשם לביה”ס המלכותי בזאגרב (שקיבל בנים בלבד), וקיבלה את הציונים הגבוהים ביותר שביה”ס העניק למי מתלמידיו. היא למדה בפוליטכניון של ציריך, מוסד הלימודים היחיד באירופה שקיבל אז נשים ללימודי מתמטיקה ופיזיקה, והייתה מהנשים הראשונות שקיבלו תואר אקדמי בתחומים אלה והאישה היחידה בכיתתו של איינשטיין. יש המייחסים לה חלק בניסוח עבודותיו של איינשטיין. כשזכה בפרס נובל לפיזיקה, העביר את סכום הפרס לקרן על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מאריץ’ ואיינשטיין, 1912

בתמונה הקטנה: מאריץ’ הסטודנטית בפוליטכניון של ציריך, 1896