עמוד 1
רגיל

נורינה הרץ

נורינה הרץ, נולדה ב-1967

היום, לפני 48 שנים, נולדה נורינה הרץ, כלכלנית וסופרת בריטית. היא סיימה את התואר הראשון שלה בפילוסופיה ובכלכלה בגיל 18, וסומנה ככלכלנית השמאלנית-רדיקלית ביותר שצמחה בבתי הספר לעסקים. ספרי הכלכלה שכתבה עסקו בחמדנות תאגידית ובסכנה הטמונה בשווקים שאינם מפוקחים. מאז הוכתרה על ידי המגזינים המובילים בעולם הכלכלה כ”אחת מגדולי המוחות בעולם” וכ”אחת הכלכלניות המשפיעות ביותר”.

ויקיפדיה

שיחת TED שלה

פייסבוק

רגיל

גלדיס מרסלוס ושירלי ג’יילס

גלדיס מרסלוס ושירלי ג’יילס, מנהלות הבנק הראשונות בקנדה, 1961

היום, לפני 54 שנים, מונו גלדיס מרסלוס ושירלי ג’יילס למנהלות סניפים של הסקוטיה-בנק, הנשים הראשונות במעמד זה בקנדה כולה. ב-1961, שנת מינוין, נשים היוו כ-56% מעובדי הבנק. ב-1993 היוו נשים 77% מעובדי הבנק אבל עדיין פחות מ-7% מההנהלה הבכירה. ראשת הצוות המיוחד שמונה לחקור מדוע, ברברה מייסון, קבעה: “קידום נשים תלוי בעיקר בשוויון הזדמנויות, ועדיין יש להשקיע מאמץ רב רק על מנת להשוות את תנאי ההתחלה ואפשרויות הקידום.”

לקריאה נוספת

פייסבוק

רגיל

פרנסין ד’ בלאו

פרנסין ד’ בלאו, נולדה ב-1946

היום, לפני 69 שנים, נולדה ד”ר פרנסין ד’ בלאו, כלכלנית אמריקאית. ב-2010 הייתה בלאו האישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי לכלכלת עבודה – IZA. כפרופ’ לכלכלה באוניברסיטת קורנל היא חוקרת את הגורמים לאי-שוויון בשוק התעסוקה, ובאוניברסיטת סטנפורד היא פועלת במסגרת המכון לחקר העוני. מחקריה מתמקדים באופנים שבהם מין, מגדר, גזע ומצב משפחתי משפיעים על תעסוקה, הון, רכוש ושכר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום האישה הבינלאומי: רכוש משלך

יום האישה הבינלאומי: רכוש משלך

זכותן השווה של נשים לרכוש, לעבודה ולשכר לא הייתה קיימת לאורך רוב ההיסטוריה. חוקי ירושה ונישואין וסנקציות חברתיות, בכל מקום בעולם, כמעט תמיד הכפיפו את רכושה ועבודתה של האישה לאביה ו/או לבעלה. הזכויות האלה הושגו במאמצים רבים רק בעת האחרונה, ואף בעשורים האחרונים. אולם גם ב-2014, בכל היבט כלכלי גלובלי שמדד הבנק העולמי, נשים עדיין מודרות כלכלית יחסית לגברים: אפליה משפטית, שיעור השתתפות בשוק העבודה, עבודה ללא שכר ופערי שכר על עבודה שווה.

————————–———-

תמונת מצב 2015:

כיום, אין אף מדינה בעולם כולו שבה נשים מרוויחות כמו גברים על ביצוע אותה העבודה.
דו”ח מ-2014 על הפער המגדרי הגלובלי מראה שיפור מזערי בכל הנוגע לשוויון מגדרי בעולם העבודה. שכרן החציוני של הנשים בהשוואה לזה של הגברים עלה במהירות בשנות השמונים (מ-60.2% ל-71.6%), אך מאז הקצב הואט ובשנות התשעים הוא עלה רק ל-73.7% ובעשור הראשון של שנות האלפיים ל-77% בלבד.
נכון ל-2014, נורבגיה וסינגפור מובילות בכל הנוגע לצמצום פערי שכר: שכרן של הנשים שם עומד על 80% מזה של הגברים.
נתוני הדו”ח לגבי ישראל (המדורגת במקום 65 מתוך 142) ידגימו את הפער: ההשתתפות של נשים בכוח העבודה היא בשיעור של 88% יחסית לזו של הגברים, אך זה עדיין לא מסביר את פערי השכר – שכרן של נשים בישראל עומד על 57% מזה של הגברים.

אז מה כן מסביר את הפער?
בכל מדד גלובלי של הבנק העולמי מ-2014, נשים מודרות כלכלית יחסית לגברים. ההשתתפות של נשים (בגילאים 15-64) בשוק העבודה ברחבי העולם דווקא ירדה בשני העשורים האחרונים, מ-57% ל-55%. מעבר לכך שנשים ונערות עושות את רוב העבודה הלא-משולמת בבית, ניתוח של 83 מדינות מראה ששכרן של נשים על העבודה המשולמת, בשקלול שעות עבודה, דרג ותחום עיסוק, נמוך ב-10% עד 30% מזה של גברים. נשים צפויות יותר לעבוד במשרות זמניות או חלקיות, להיות מקודמות פחות ולהתרכז בעיסוקים ובמגזרים פחות רווחיים, שהחסמים לכניסה אליהם נמוכים יותר ושיש בהם פחות הזדמנויות לקידום. כך, שיעור התפקידים הבכירים המאוישים על ידי נשים ברחבי העולם הגיע השנה ל-24% בלבד.
מתוך 143 מדינות שנבדקו, ב-128 יש עדיין הבחנות חוקיות-משפטיות בין המגדרים בנוגע לעבודה. חסמים אלה כוללים הגבלות על גישתן של נשים למוסדות (כמו קבלת ת”ז או רישום עסקאות), בעלות או שימוש ברכוש, קבלת אשראי או קבלה לעבודה. ב-15 מדינות בעולם עדיין נדרשת כיום הסכמתם של הבעלים לכך שנשותיהם תעבודנה. כמו כן נמצא שבממוצע גלובלי, 4 מתוך 10 אנשים בעולם כיום מאמינים שכאשר יש מחסור בעבודות, לגברים יש יותר זכות לעבוד מאשר לנשים.

————————–———-

ציוני דרך בהיא-סטוריה של הכלכלה:

נשים מודרניות רבות לא מטילות ספק בזכותן לפתוח חשבון בנק, להיות בעלות רכוש או אפילו לקנות בירה בפאב. אך זכויות אלה הושגו במאמץ רב: לאורך רוב ההיסטוריה, רכושן של נשים כמעט תמיד היה כפוף לשליטתם של אבותיהן או, אם נישאו, של בעליהן. מהיבטים מסוימים, עד לפני כ-40 שנה בסה”כ, אפילו נשים מהמעמד הבינוני לא הורשו להתעסק בכסף.

ימי התנ”ך (1800 לפנה”ס ואילך): תחת ההלכה היהודית, לנשים יש זכות לבעלות על רכוש בתנאים מוגבלים. למשל, נשים לא יכולות לרשת ישירות מבעליהן – אלא אם זו מתנה או שאין להן ילדים – ובנות יכולות לרשת רק אם אין להן אחים.

הודו העתיקה (1500 לפנה”ס ואילך): לנשים יש זכות כלשהי לרכוש לפני הנישואין, שכולל מתנות מהמשפחה, מחברים או מזרים כמו גם שכר על עבודה. אולם הגירושין אסורים וחוקי הירושה מעדיפים בני משפחה גברים.

יוון העתיקה (כ-1100 לפנה”ס ואילך): זכויות פיננסיות של נשים מוגבלות יחסית לחברות קדומות יותר. נשים לא רשאיות לרשת רכוש או לתבוע בגינו בבימ”ש ללא גבר משמורן. עם זאת, נשים רשאיות לסחור ולהשתתף בתעשייה.

המזרח התיכון (המאה ה-7 ואילך): האיסלאם מאפשר לנשים את הזכות החלקית לרשת נכסים, להיות בעלות רכוש וליזום גירושין. כמו בהלכה היהודית, הבן הבכור מקבל חלק כפול מהירושה.

אירופה (המאה ה-12 ואילך): מסורות אנגלו-סקסיות ונורדיות מובילות ליצירה של “חסות”, כלומר האמונה שנשים וגברים נשואים הם ישות כלכלית אחת. כך, נשים נשואות לא יכולות להיות בעלות רכוש, לנהל עסקים או מסחר או לתבוע בבימ”ש. זכויות פיננסיות אלה מגיעות, עם זאת, לאלמנות ולרווקות. לאורך זמן, ה”חסות” הופכת להשקפה שנשים הן רכוש של בעליהן. החוק מדגיש את כפיפותה של האישה לבעלה “אדונה” – עם הנישואין, הבעל והאישה הופכים לאדם אחד תחת החוק, כשהרכוש של האישה מוכפף אוטומטית לבעלה, וישותה המשפטית חדלה להתקיים. למשל, אישה נשואה לא יכולה לכתוב צוואה או למכור רכוש כלשהו ללא הסכמת בעלה. ישנן מגבלות על מה שנשים יכולות לרשת – גברים מקבלים לרוב נדל”ן (קרקע) בעוד נשים מוגבלות לרוב לרכוש אישי, כולל בגדים, תכשיטים, רהיטים, מזון ושאר סחורות. בהיעדר צוואה, החוק האנגלי נותן אוטומטית לבן הבכור את הזכות לנדל”ן, והבת יכולה לרשת נדל”ן רק בהיעדר יורש גבר (חוק זה נותר בספר החוקים של בריטניה עד 1925!!!). למעשה, מרגע שנישאה, הדרך היחידה שבה אישה יכולה לתבוע בעלות על רכוש היא במקרה שהתאלמנה. פירוק נישואין, בין שהיוזמה היא של הגבר או של האישה, לרוב מותיר את האישה הגרושה ענייה, מאחר שהחוק לא מעניק לה כל זכויות על הרכוש המשותף.

רוסיה, 1753: נשים רוסיות מקבלות את הזכות ל”כלכלה נפרדת”, הזכות להרוויח שכר ולהשתמש בו כרצונן, ללא תלות בבעליהן.

אמריקה, 1771: ניו יורק היא המדינה הראשונה שמבקשת את הסכמת האישה כאשר הבעל מנסה למכור רכוש שהיא הביאה אל הנישואין.

צרפת, 1791: צרפת שלאחר המהפכה היא הראשונה להעניק לנשים זכויות ירושה שוות (אם כי הן תבוטלנה מאוחר יותר, כשהמלוכה תושב). המדינה הבאה לעשות זאת היא איסלנד, ב-1850.

ארה”ב, 1839: מיסיסיפי היא המדינה הראשונה בארה”ב המאפשרת לנשים להיות בעלות רכוש בשמן.

ארה”ב, 1844: נשים נשואות במיין הן הראשונות בארה”ב להשיג את הזכות ל”כלכלה נפרדת”.

צרפת, 1881: צרפת נותנת לנשים את הזכות להיות בעלות חשבון בנק; חמש שנים מאוחר יותר, הזכות מורחבת גם לנשים נשואות, שרשאיות מעתה לפתוח חשבונות ללא אישור בעליהן. ארה”ב עושה זאת רק בשנות השישים, ובריטניה מתמהמהת עד 1975.

בריטניה, 1882: “חוק הרכוש של האישה הנשואה” עובר בפרלמנט הבריטי ומשנה משמעותית את החוק האנגלי בכל הנוגע לזכויות רכוש של נשים, ובין היתר מתיר גם לנשים נשואות להיות בעלות רכוש בפני עצמן.

ארה”ב, 1963: ארה”ב מעבירה את החקיקה הראשונה הדורשת שכר שווה על עבודה שווה, אבל רק ב-1972 מורחב החוק למגוון מקצועות, כמו נשות מכירות, מנהלות ונשות מנהלה.

ארה”ב, 1974: עובר החוק להזדמנות שווה לאשראי. עד אז, בנקים ביקשו מנשים רווקות, אלמנות או גרושות להביא עמן גבר כדי לחתום על אישור הלוואה, ללא תלות בהכנסתן.

אירלנד, 1976: נשים סוף סוף זכאיות להיות בעלות בתים.

בריטניה, 1982: נשים רשאיות להוציא את כספן בפאבים מבלי שיסרבו לתת להן שירות.

————————–———-

עוד על יום האישה הבינלאומי

פייסבוק

רגיל

דילמה ואנה רוסף

דילמה ואנה רוסף, נולדה ב-1947

היום, לפני 67 שנים, נולדה דילמה ואנה רוסף, כלכלנית ופוליטיקאית ברזילאית – נשיאת ברזיל הנוכחית. לאחר הפיכת 1964 בברזיל הצטרפה רוסף לתנועות הגרילה שלחמו בדיקטטורה הצבאית. ב-1970 נתפסה ונכלאה. לאחר שחרורה שבה לעסוק בפעילות ציבורית. היא נשאה במספר תפקידים פוליטיים והייתה פעילה בארגון אמנסטי אינטרנשיונל. בשנת 2010 ניצחה בבחירות לנשיאות ברזיל, והייתה לאישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ברברה ברגמן

ברברה ברגמן, 2015-1927

היום, לפני 87 שנים, נולדה ברברה ברגמן, כלכלנית פמיניסטית אמריקאית. ברגמן, שקיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת הרווארד ב-1959, עמדה בראש הוועדה של היועצים הכלכליים לנשיא קנדי, והייתה יועצת ראשית לסוכנות לפיתוח בינלאומי ולמשרד התקציבים של הקונגרס. ברגמן תמכה ברגולציה של שוק העבודה למניעת אפליה ובכלכלה מעשית, שמבוססת על התבוננות ועל בחינת השטח.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נגוזי אוקונג’ו-איוולה

נגוזי אוקונג’ו-איוולה, נולדה ב-1954

היום, לפני 60 שנים, נולדה נגוזי אוקונג’ו-איוולה, כלכלנית ניגרית. ב-2003 מונתה איוולה לשרת הכלכלה הניגרית, ובתוקף תפקידה זה פעלה להגברת השקיפות של הוצאות המדינה בפני תושביה. ב-2007 מונתה לתפקיד מנכ”לית הבנק העולמי. ב-2011 שבה לכהן כשרת האוצר הניגרית. מתוקף תפקידה מנסה איוולה להגדיל את תקצובם של פרויקטים לשיפור שיעור האבטלה בניגריה, העומד כיום על 14%.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דליה גריבאוסקאיטה

דליה גריבאוסקאיטה, נולדה ב-1956

היום, לפני 58 שנים, נולדה דליה גריבאוסקאיטה, כלכלנית ופוליטיקאית ליטאית. גריבאוסקאיטה כיהנה בעבר כסגנית שר החוץ הליטאי, שרת האוצר הליטאית, וכנציבה האירופית לתוכניות הכלכליות ולתקציב. כיום, היא מכהנת כנשיאת ליטא, האישה הראשונה בתפקיד זה. כמו כן, גריבאוסקאיטה היא בעלת חגורה שחורה בקראטה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אשא לאטה באידיה

אשא לאטה באידיה, נולדה ב-1956

היום, לפני 67 שנים, נולדה אשא לאטה באידיה, סוציאליסטית ולוחמת חופש וזכויות נשים בנגלדשית. כשהייתה בת 15 הצטרפה לצבא שחרור בנגלדש כלוחמת ומפקדת. לאחר לימודיה החלה לסייע לנשים בהשגת עצמאות כלכלית, דרך הקמת קואופרטיבים נשיים, סיוע בהקמת עסקים קטנים ומתן הלוואות. הארגון שהקימה סייע כלכלית לכ-200,000 משפחות.

לקריאה נוספת

פייסבוק

רגיל

ביאטריס וב

ביאטריס וב, 1943-1858

היום, לפני 156 שנים, נולדה ביאטריס ווב, סוציולוגית, כלכלנית ורפורמיסטית סוציאליסטית. יחד עם בן זוגה, סידני וב, היוותה ביאטריס כוח מניע בתנועת הקואופרטיבים הבריטית. היא הקימה את בית הספר לכלכלה של לונדון, כתבה ספרים רבים, ייסדה את המגזין “The New Statesman” ופעלה מתוך הממשלה למען הקמתה של מדינת רווחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

חואניטה קרפס

חואניטה מוריס קרפס, 2010-1921

היום, לפני 93 שנים, נולדה חואניטה קרפס, כלכלנית ופוליטיקאית אמריקאית. קרפס, שהייתה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת דיוק, הייתה האישה הראשונה לכהן בה כסגנית דיקן. ב-1972 הייתה קרפס האישה הראשונה שניהלה את הבורסה בניו יורק, וב-1976 נתמנתה קרפס לתפקיד שרת האוצר האמריקאית, האישה הראשונה בתפקיד זה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמילי גרין באלץ’

אמילי גרין באלץ’, 1961-1867

היום, לפני 147 שנים, נולדה אמילי גרין באלץ’, פרופ’ לכלכלה ולסוציולוגיה, פציפיסטית כלת פרס נובל לשלום ב-1946. ב-1913 הייתה בין מקימות “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחופש”. התנגדותה להשתתפות ארה”ב במלחה”ע ה-1 הביאה לפיטוריה מאוניברסיטת וולסלי. באלץ’ המשיכה לפעול כל חייה למען תנאי ההעסקה והמחיה של מהגרים, מיעוטים ונשים ולמען דמוקרטיה ושלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרים בבנגידה

מרים בבנגידה, 2009-1948

היום, לפני 67 שנים, נולדה מרים בבנגידה. כאשת נשיא ניגריה בשנים 1993-1985, הקדישה בבנגידה את משאביה לשיפור חייהן של נשים בספר. היא עזרה להקים קואופרטיבים, תעשיות קטנות, חוות וגנים, חנויות ושווקים, מרכזי נשים ותוכניות רווחה, וכן קידמה תוכניות חינוך מתקדם לנשים בתחומי בריאות, חקלאות, מלאכות יד ומזון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמינטה טור

אמינטה טור, נולדה ב-1962

היום, לפני 51 שנים, נולדה אמינטה טור, פעילת זכויות אדם ואזרח מטעם האו”ם, דוקטור לניהול פיננסי בינלאומי וראשת ממשלת סנגל הנוכחית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרילין ג’וי וורינג

מרילין ג’וי וורינג, נולדה ב-1952

היום, לפני 61 שנים, נולדה מרילין ג’וי וורינג, פוליטיקאית, פעילת זכויות אדם וטבע, יועצת לאו”ם ופמיניסטית ניו זילנדית, שידועה כמי שהגתה את הדיסציפלינה של הכלכלה הפמיניסטית. ספרה “אם היו מביאים נשים בחשבון” שינה את השיטה שבה נמדד התל”ג ע”י האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה לואיס דילייני

שרה לואיס דילייני, 1999-1889

היום, לפני 114 שנים, נולדה שרה לואיס דילייני, מחנכת אפרו-אמריקאית ופעילה למען קידום זכויות אדם ואזרח. דילייני הייתה לאישה השחורה הראשונה שהורשתה ללמד כלכלת בית בתיכונים במערכת החינוך הניו-יורקית.

ויקיפדיה

פייסבוק