עמוד 1
רגיל

סיידי טאנר מוסל אלכסנדר

סיידי טאנר מוסל אלכסנדר, 1989-1898

היום, לפני 29 שנים, הלכה לעולמה סיידי טאנר מוסל אלכסנדר, כלכלנית, משפטנית ופעילת זכויות אמריקאית. ב-1921 הייתה לאפרו-אמריקאית הראשונה בעלת דוקטורט בכלכלה, ושנים אחדות אחר כך הייתה גם הראשונה שהשלימה לימודי משפטים באוניברסיטת פנסילבניה והראשונה שהצטרפה ללשכת עורכי הדין של פנסילבניה. היא דיברה רבות נגד דומיננטיות לבנה בפוליטיקה, בחברה ובכלכלה, ובמשך יותר מ-50 שנים פעלה למען זכויות לשחורים ולנשים ולמען צדק אתני וכלכלי למעמד הפועלים. מייד לאחר מלחה”ע ה-2, ושוב בשנות ה-60, הובילה את הוועדה הנשיאותית לחקיקה למען זכויות אדם בארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך ארכיון אוניברסיטת פנסילבניה, 1948

בתמונה הקטנה: תמונה קבוצתית של משתתפות הכנס הלאומי של אגודת דלתא סיגמא תטא באוניברסיטת פנסילבניה, 1921 (סיידי ראשונה מימין)

רגיל

לילי ניר

לילי ניר, 2011-1949

“באחד הימים עת שכבתי בבית החולים, על גבול הייאוש, במסגרת סדרת טיפולים אין סופית, הבטתי סביב ולפתע הבחנתי בחברותי הנשים. בשקט, כמו נמלים עמלניות, הן סייעו לי. זו בישלה, זו שהתה לידי בטיפולים, זו באה לעודד וזו ישבה לידי מבלי לומר דבר. הבנתי כי בקבוצה המיוחדת והנשית הזו, ה’ביחד’ הוא כוח שאפילו הסרטן אינו יכול לנצח. ועל אף הכאבים, הסבל, הבחילות והטשטוש הבשילה בי התובנה, כקרן אור שחדרה אל עולמי החשוך, כי בכל משבר קיימת הזדמנות לצמיחה ולכן אני אקום מהמיטה הזו ואעשה משהו שיחזק ויעצים נשים בפן כלכלי. הבנתי שקבוצת נשים היא חיק תומך ומפרגן וכי הישגים מקבלים משנה תנופה מעצם הנוכחות הנשית. הבנתי גם שהצלחה ולו של אישה אחת סוללת את הדרך לאחרות. ואז, מהמקום הנורא ההוא, החלטתי להקים את מכללת פמיננסי למען ביטחון כלכלי בראש נשי.” – ד”ר לילי ניר על הסיפור של פמיננסי
מתוך: אתר האינטרנט של פמיננסי

היום, לפני 69 שנים, נולדה לילי ניר, פסיכולוגית ויועצת ארגונית ישראלית, מחלוצות התחום בארץ. בשנות ה-70 הקימה את המדור למדעי ההתנהגות של משטרת ישראל ופיתחה סדנאות ניהוליות לכל שדרת הפיקוד של המשטרה, וכן הוסמכה כמגשרת וכנציגת ציבור בבית הדין לעבודה. במקביל לעבודתה בחברת הייעוץ הארגוני המצליחה שהקימה, פעלה רבות למען שוויון בין המינים וחנכה נשים לקידום עסקיהן. ב-2002 ייסדה את “פמיננסי – מכללה כלכלית לנשים”, המכשירה אלפי נשים לעצמאות כלכלית באמצעות סדנאות לניהול תקציב אישי, משפחתי ועסקי ולהתמצאות בשוק ההון והחיסכון הפנסיוני.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: לילי ניר עם בתה ענת. צילום: תמר מצפי ל”סלונה”

בתמונה הקטנה: סדנה של “פמיננסי”, מתוך עמוד הפייסבוק של המכללה

רגיל

אסתר בוסרופ

אסתר בוסרופ, 1999-1910

היום, לפני 108 שנים, נולדה אסתר בוסרופ, כלכלנית דנית. מימי השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30 ועד אחרי מלחה”ע ה-2 עבדה במשרד התכנון של ממשלת דנמרק על מדיניות המסחר והחקלאות הדנית. ב-1947 הצטרפה ל”ועדת הכלכלה של אירופה” של האו”ם, שעסקה ביחסי הגומלין בין חקלאות, אוכלוסייה, מסחר ותעשייה. התיאוריה הבוסרופית, שפיתחה על סמך ניתוח שווקים שונים בעולם, קראה תיגר על פרדיגמות כלכליות על האופן שבו גידול האוכלוסייה מניע חדשנות בייצור החקלאי, על חלוקה צודקת ובת-קיימא של קרקעות, ועל תרומתן הקריטית – והמוקטנת במכוון – של נשים לפיתוח כלכלי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרתה נוסבאום

מרתה קרייבן נוסבאום, נולדה ב-1947

היום, לפני 71 שנים, נולדה מרתה נוסבאום, פילוסופית של המוסר ופמיניסטית יהודייה אמריקאית. כחברת הסגל הזוטרה הראשונה בהרווארד, נתקלה באפליה רבה ובהטרדות מיניות ולא ניתנה לה קביעות. כיום היא פרופ’ מן המניין באוניברסיטת שיקגו וחברת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים והחברה הפילוסופית האמריקאית. לתפיסתה, שקנתה לה שם עולמי כתיאורטיקנית של צדק, פיתוח כלכלי תלוי ביחסי כוחות ובחירויות ממשיות שיש לאוכלוסיות שונות. גישת היכולות שפיתחה תרמה לעיצוב מדיניות כלכלית בינלאומית גם על בסיס איכות חיים, והביאה ליצירת המדד לפיתוח אנושי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טנסו צ’ילר

טנסו צ’ילר, נולדה ב-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה טנסו צ’ילר, כלכלנית ופוליטיקאית טורקייה, האישה הראשונה שכיהנה כראשת ממשלת טורקיה. היא הנהיגה את מפלגת “הדרך הנכונה” הטורקית, שעמדה בראש הקואליציה במהלך רוב שנות ה-90. לאחר מכן כיהנה כסגנית ראש הממשלה ושרת החוץ של טורקיה. צ’ילר חברה במועצה העולמית של נשים מנהיגות, שמטרתה לעודד נשים בעמדות הנהגה לפעול בנושאים הנוגעים לנשים ולמען פיתוח שוויוני.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לואיזה דיאוגו

לואיזה דיאז דיאוגו, נולדה ב-1958

היום, לפני 59 שנים, נולדה לואיזה דיאוגו, כלכלנית ופוליטיקאית ממוזמביק. היא האישה הראשונה בתולדות המדינה שכיהנה כראשת ממשלה (2010-2004), ונחשבת למנהיגה מובילה ביבשת אפריקה ולבעלת חזון כלכלי המשפיע על כל המדינות המתפתחות. לפני כן כיהנה דיאוגו כשרת האוצר והתכנון במשך חמש שנים, זמן קצר לאחר שהסתיימה מלחמת האזרחים הקשה והארוכה במוזמביק, אחת המדינות העניות בעולם. בתהליך ההבראה של המדינה היא שמה דגש רב על פיתוח התקשורת, הגברת הייצור החקלאי, הרחבת שירותי החינוך והבריאות, קידום שוויון מגדרי ומלחמה במגפת האיידס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קאמלאדווי צ’אטופאדהייאי

קאמלאדווי צ’אטופאדהייאי, 1988-1903

היום, לפני 114 שנים, נולדה קאמלאדווי צ’אטופאדהייאי, מנהיגה חברתית הודית. היא פעלה רבות במסגרת תנועת העצמאות ההודית והנכיחה את זכויות הנשים במאבק, וכן הייתה הכוח המניע מאחורי התחדשות האמנויות והתיאטרון ההודיים. ב-1926 הייתה האישה הראשונה שרצה בבחירות לפרלמנט ההודי. שנה לאחר מכן הקימה את ועידת הנשים ההודיות, אשר במסגרתה הוקמו מוסדות חינוך לנשים, וכן יזמה את התנועה הקואופרטיבית לעידוד סטנדרט סוציו-אקונומי חדש עבור נשות הודו. משנות ה-40 ואילך, במדינת הודו העצמאית, עזרה בשיקום פליטים ובעלי מלאכה שאיבדו את מקומם בעידן החדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליסה מקיי

אליסה מקיי, 2014-1963

היום, לפני 3 שנים, נפטרה אליסה מקיי, פרופ’ לכלכלה פמיניסטית מסקוטלנד. היא נודעה במחקריה על אי שוויון מגדרי ועל כלכלה של מדינת רווחה, ונחשבת למומחית המובילה בממלכה המאוחדת בנושא תקצוב מגדרי וכן לאחת התומכות הבולטות בעצמאות סקוטלנד. בספריה קראה לעיצוב מחדש של כלכלה צומחת הנשענת על אחריות חברתית, הכרה הדדית והתחשבות בסביבה. מקיי הייתה ממקימות הרשת האירופית לתקצוב מגדרי, יו”ר הסניף האירופי של האגודה הבינלאומית לכלכלה פמיניסטית ויועצת מיוחדת לענייני מדיניות בתחומים אלה עבור הפרלמנט הסקוטי, הממשלה האירית, משרד האוצר הבריטי והאו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריאן פרבר

מריאן פרבר, 2013-1923

היום, לפני 94 שנים, נולדה מריאן פרבר, כלכלנית פמיניסטית אמריקאית. פרבר הייתה דמות מרכזית בהתפתחותו של תחום הכלכלה הפמיניסטית, וספריה ומאמריה הרבים הרחיבו את העיסוק בנושא של עבודת נשים, בשכר ובחינם, ושל התאמת שוק העבודה למשפחות. היא לימדה באוניברסיטת אילינוי מאז 1948, אך מונתה לפרופסורית מן המניין רק 30 שנה אחר כך בשל החוק שאסר על האוניברסיטה להעסיק גם אותה וגם את בעלה. החל משנות ה-70 הייתה חברה בוועדה הלאומית למעמד הנשים בכלכלה, ומאוחר יותר ייסדה את ההתאחדות הבינלאומית לכלכלה פמיניסטית וכיהנה כנשיאתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלואיז קובל

אלואיז קובל, 2011-1945

היום, לפני 71 שנים, נולדה אלואיז קובל, “אשת הציפור הצהובה”, מנהיגה אמריקאית-ילידית משבט בלאקפוט, בנקאית ובעלת חווה. קובל הייתה התובעת הראשית בתביעה ייצוגית פורצת דרך, שהוגשה ב-1996 והעלתה לסדר היום הציבורי את הטיפול הכושל של ארה”ב בקרנות ובקרקעות של כחצי מיליון ילידים. ב-2010 הושג הסדר פשרה על סך של 3.4 מיליארד דולר, כולל פיצוי בעלי חשבונות והשבת אדמות לשבטים – הסדר הפשרה הגדול ביותר אי פעם בתביעה ייצוגית כנגד הממשלה הפדרלית של ארה”ב. במסגרת ההסדר הוקמה גם קרן מלגות ממשלתית לתמיכה בסטודנטים אמריקאים-ילידים, שנקראת על שמה.

ויקיפדיה

עוד על התביעה הייצוגית של האמריקאים הילידים

פייסבוק

רגיל

פרטיבה פטיל

פרטיבה פטיל, נולדה ב-1934

כיהנה כנשיאה החל מ-2007

היום, לפני 9 שנים, נבחרה פרטיבה פטיל, פוליטיקאית ופעילה חברתית הודית, לכהן כנשיאה ה-12 של הודו – האישה הראשונה בתפקיד זה. הקריירה הפוליטית שלה החלה כנציגת העיר אדלבד במדינת מהרשטרה. אח”כ הייתה חברת הפרלמנט של מהרשטרה במשך 23 שנים, חברת הבית התחתון של הפרלמנט ההודי, סגנית יו”ר הבית העליון של הפרלמנט ההודי, ומושלת מדינת ראג’סטאן – גם בתפקיד זה הייתה האישה הראשונה. בנוסף עסקה במגוון תחומים חינוכיים וחברתיים, ביניהם הקמת בתי ספר לילדים לקויי ראייה ולילדים מעוטי יכולת, ייסוד קרן לניהול הוסטלים לנשים ופתיחת בנק קואופרטיבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’ויס באנדה

ג’ויס באנדה, נולדה ב-1950

היום, לפני 66 שנים, נולדה ג’ויס באנדה, פוליטיקאית ממלאווי. ב-1975 עזבה את בעלה האלים, פנתה לעסקים והחלה לפעול בתנועת הנשים שהתעוררה בארצה על מנת לסייע לנשים אחרות להשיג עצמאות כלכלית ולשבור את מעגלי האלימות והעוני. החל מ-1999 מכהנת באנדה כחברת הפרלמנט המלאווי. ב-2006 מונתה לשרת החוץ וב-2009 לסגנית הנשיא. בעקבות מותו של הנשיא ב-2012, הפכה לנשיאה הראשונה במרחב הדרום אפריקאי. כהונתה שמה דגש על שיפור מעמדה הבינלאומי של מלאווי על ידי שיקום הדמוקרטיה ובניית קשרי החוץ שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליזבת מאגי

אליזבת מאגי, 1948-1866, רשמה את הפטנט על משחק המונופול ב-1903

היום, לפני 113 שנים, רשמה אליזבת מאגי פטנט על משחק לוח שהמציאה, “בעל הבית”, שהפך למשחק הלוח המצליח בעולם – “מונופול”. מאגי חשבה שמשחק כזה יתרום להבנת התיאוריה הכלכלית של הנרי ג’ורג’, שלפיה כלכלה שמתגמלת יצירת עושר, מיסוי הוגן ושוויון היא טובה יותר מכלכלה של מונופולים ללא הגבלים עסקיים. ב-1935, בתקופת השפל הגדול, קנו ממנה “האחים פרקר” את הזכויות, והמשחק הפך לרב-מכר תחת שם ועיצוב חדשים של צ’ארלס דארו, שעד 2012 הוצג רשמית כממציא בלעדי של המשחק.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לידיה מריה צ’יילד

לידיה מריה צ’יילד, 1880-1802

היום, לפני 214 שנים, נולדה לידיה מריה צ’יילד, סופרת, עיתונאית, פעילת זכויות נשים וילידים אמריקאים, לוחמת נגד עבדות ונגד התפשטותה של ארה”ב. היא חיברה מדריכים לכלכלת בית חסכונית שזכו להצלחה רבה. גם כתיבתה הספרותית הגיעה לקהל רחב, ובה עסקה בין היתר בעליונות הלבנה ובשליטה הגברית ותיארה את הקשר ההדוק בין התקדמות במעמדן של נשים לשחרור כל העבדים השחורים, מאחר שגברים לבנים מחזיקים בהם/ן תחת מרותם כרכוש באותו האופן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

כריסטין לגארד

כריסטין לגארד, נולדה ב-1956

היום, לפני 59 שנים, נולדה כריסטין לגארד, פוליטיקאית ועורכת דין צרפתייה. בשנים 2007-2005 כיהנה כשרת המסחר ושרת החקלאות. לאחר מכן, בממשלתו של פרנסואה פיון, מונתה לשרת האוצר ולחברת קבינט, ובכך הייתה לאישה הראשונה הממונה על המדיניות הכלכלית של צרפת, ולשרת האוצר הראשונה בכלל מדינות ה-G8. עוד קודם למינויה זה דורגה ע”י מגזין “פורבס” כאחת מ-30 הנשים החזקות בעולם. בשנת 2011 נבחרה ליו”ר קרן המטבע הבינלאומית, האישה הראשונה בתפקיד זה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נורינה הרץ

נורינה הרץ, נולדה ב-1967

היום, לפני 48 שנים, נולדה נורינה הרץ, כלכלנית וסופרת בריטית. היא סיימה את התואר הראשון שלה בפילוסופיה ובכלכלה בגיל 18, וסומנה ככלכלנית השמאלנית-רדיקלית ביותר שצמחה בבתי הספר לעסקים. ספרי הכלכלה שכתבה עסקו בחמדנות תאגידית ובסכנה הטמונה בשווקים שאינם מפוקחים. מאז הוכתרה על ידי המגזינים המובילים בעולם הכלכלה כ”אחת מגדולי המוחות בעולם” וכ”אחת הכלכלניות המשפיעות ביותר”.

ויקיפדיה

שיחת TED שלה

פייסבוק

רגיל

גלדיס מרסלוס ושירלי ג’יילס

גלדיס מרסלוס ושירלי ג’יילס, מנהלות הבנק הראשונות בקנדה, 1961

היום, לפני 54 שנים, מונו גלדיס מרסלוס ושירלי ג’יילס למנהלות סניפים של הסקוטיה-בנק, הנשים הראשונות במעמד זה בקנדה כולה. ב-1961, שנת מינוין, נשים היוו כ-56% מעובדי הבנק. ב-1993 היוו נשים 77% מעובדי הבנק אבל עדיין פחות מ-7% מההנהלה הבכירה. ראשת הצוות המיוחד שמונה לחקור מדוע, ברברה מייסון, קבעה: “קידום נשים תלוי בעיקר בשוויון הזדמנויות, ועדיין יש להשקיע מאמץ רב רק על מנת להשוות את תנאי ההתחלה ואפשרויות הקידום.”

לקריאה נוספת

פייסבוק

רגיל

פרנסין ד’ בלאו

פרנסין ד’ בלאו, נולדה ב-1946

היום, לפני 69 שנים, נולדה ד”ר פרנסין ד’ בלאו, כלכלנית אמריקאית. ב-2010 הייתה בלאו האישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי לכלכלת עבודה – IZA. כפרופ’ לכלכלה באוניברסיטת קורנל היא חוקרת את הגורמים לאי-שוויון בשוק התעסוקה, ובאוניברסיטת סטנפורד היא פועלת במסגרת המכון לחקר העוני. מחקריה מתמקדים באופנים שבהם מין, מגדר, גזע ומצב משפחתי משפיעים על תעסוקה, הון, רכוש ושכר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום האישה הבינלאומי: רכוש משלך

יום האישה הבינלאומי: רכוש משלך

זכותן השווה של נשים לרכוש, לעבודה ולשכר לא הייתה קיימת לאורך רוב ההיסטוריה. חוקי ירושה ונישואין וסנקציות חברתיות, בכל מקום בעולם, כמעט תמיד הכפיפו את רכושה ועבודתה של האישה לאביה ו/או לבעלה. הזכויות האלה הושגו במאמצים רבים רק בעת האחרונה, ואף בעשורים האחרונים. אולם גם ב-2014, בכל היבט כלכלי גלובלי שמדד הבנק העולמי, נשים עדיין מודרות כלכלית יחסית לגברים: אפליה משפטית, שיעור השתתפות בשוק העבודה, עבודה ללא שכר ופערי שכר על עבודה שווה.

————————–———-

תמונת מצב 2015:

כיום, אין אף מדינה בעולם כולו שבה נשים מרוויחות כמו גברים על ביצוע אותה העבודה.
דו”ח מ-2014 על הפער המגדרי הגלובלי מראה שיפור מזערי בכל הנוגע לשוויון מגדרי בעולם העבודה. שכרן החציוני של הנשים בהשוואה לזה של הגברים עלה במהירות בשנות השמונים (מ-60.2% ל-71.6%), אך מאז הקצב הואט ובשנות התשעים הוא עלה רק ל-73.7% ובעשור הראשון של שנות האלפיים ל-77% בלבד.
נכון ל-2014, נורבגיה וסינגפור מובילות בכל הנוגע לצמצום פערי שכר: שכרן של הנשים שם עומד על 80% מזה של הגברים.
נתוני הדו”ח לגבי ישראל (המדורגת במקום 65 מתוך 142) ידגימו את הפער: ההשתתפות של נשים בכוח העבודה היא בשיעור של 88% יחסית לזו של הגברים, אך זה עדיין לא מסביר את פערי השכר – שכרן של נשים בישראל עומד על 57% מזה של הגברים.

אז מה כן מסביר את הפער?
בכל מדד גלובלי של הבנק העולמי מ-2014, נשים מודרות כלכלית יחסית לגברים. ההשתתפות של נשים (בגילאים 15-64) בשוק העבודה ברחבי העולם דווקא ירדה בשני העשורים האחרונים, מ-57% ל-55%. מעבר לכך שנשים ונערות עושות את רוב העבודה הלא-משולמת בבית, ניתוח של 83 מדינות מראה ששכרן של נשים על העבודה המשולמת, בשקלול שעות עבודה, דרג ותחום עיסוק, נמוך ב-10% עד 30% מזה של גברים. נשים צפויות יותר לעבוד במשרות זמניות או חלקיות, להיות מקודמות פחות ולהתרכז בעיסוקים ובמגזרים פחות רווחיים, שהחסמים לכניסה אליהם נמוכים יותר ושיש בהם פחות הזדמנויות לקידום. כך, שיעור התפקידים הבכירים המאוישים על ידי נשים ברחבי העולם הגיע השנה ל-24% בלבד.
מתוך 143 מדינות שנבדקו, ב-128 יש עדיין הבחנות חוקיות-משפטיות בין המגדרים בנוגע לעבודה. חסמים אלה כוללים הגבלות על גישתן של נשים למוסדות (כמו קבלת ת”ז או רישום עסקאות), בעלות או שימוש ברכוש, קבלת אשראי או קבלה לעבודה. ב-15 מדינות בעולם עדיין נדרשת כיום הסכמתם של הבעלים לכך שנשותיהם תעבודנה. כמו כן נמצא שבממוצע גלובלי, 4 מתוך 10 אנשים בעולם כיום מאמינים שכאשר יש מחסור בעבודות, לגברים יש יותר זכות לעבוד מאשר לנשים.

————————–———-

ציוני דרך בהיא-סטוריה של הכלכלה:

נשים מודרניות רבות לא מטילות ספק בזכותן לפתוח חשבון בנק, להיות בעלות רכוש או אפילו לקנות בירה בפאב. אך זכויות אלה הושגו במאמץ רב: לאורך רוב ההיסטוריה, רכושן של נשים כמעט תמיד היה כפוף לשליטתם של אבותיהן או, אם נישאו, של בעליהן. מהיבטים מסוימים, עד לפני כ-40 שנה בסה”כ, אפילו נשים מהמעמד הבינוני לא הורשו להתעסק בכסף.

ימי התנ”ך (1800 לפנה”ס ואילך): תחת ההלכה היהודית, לנשים יש זכות לבעלות על רכוש בתנאים מוגבלים. למשל, נשים לא יכולות לרשת ישירות מבעליהן – אלא אם זו מתנה או שאין להן ילדים – ובנות יכולות לרשת רק אם אין להן אחים.

הודו העתיקה (1500 לפנה”ס ואילך): לנשים יש זכות כלשהי לרכוש לפני הנישואין, שכולל מתנות מהמשפחה, מחברים או מזרים כמו גם שכר על עבודה. אולם הגירושין אסורים וחוקי הירושה מעדיפים בני משפחה גברים.

יוון העתיקה (כ-1100 לפנה”ס ואילך): זכויות פיננסיות של נשים מוגבלות יחסית לחברות קדומות יותר. נשים לא רשאיות לרשת רכוש או לתבוע בגינו בבימ”ש ללא גבר משמורן. עם זאת, נשים רשאיות לסחור ולהשתתף בתעשייה.

המזרח התיכון (המאה ה-7 ואילך): האיסלאם מאפשר לנשים את הזכות החלקית לרשת נכסים, להיות בעלות רכוש וליזום גירושין. כמו בהלכה היהודית, הבן הבכור מקבל חלק כפול מהירושה.

אירופה (המאה ה-12 ואילך): מסורות אנגלו-סקסיות ונורדיות מובילות ליצירה של “חסות”, כלומר האמונה שנשים וגברים נשואים הם ישות כלכלית אחת. כך, נשים נשואות לא יכולות להיות בעלות רכוש, לנהל עסקים או מסחר או לתבוע בבימ”ש. זכויות פיננסיות אלה מגיעות, עם זאת, לאלמנות ולרווקות. לאורך זמן, ה”חסות” הופכת להשקפה שנשים הן רכוש של בעליהן. החוק מדגיש את כפיפותה של האישה לבעלה “אדונה” – עם הנישואין, הבעל והאישה הופכים לאדם אחד תחת החוק, כשהרכוש של האישה מוכפף אוטומטית לבעלה, וישותה המשפטית חדלה להתקיים. למשל, אישה נשואה לא יכולה לכתוב צוואה או למכור רכוש כלשהו ללא הסכמת בעלה. ישנן מגבלות על מה שנשים יכולות לרשת – גברים מקבלים לרוב נדל”ן (קרקע) בעוד נשים מוגבלות לרוב לרכוש אישי, כולל בגדים, תכשיטים, רהיטים, מזון ושאר סחורות. בהיעדר צוואה, החוק האנגלי נותן אוטומטית לבן הבכור את הזכות לנדל”ן, והבת יכולה לרשת נדל”ן רק בהיעדר יורש גבר (חוק זה נותר בספר החוקים של בריטניה עד 1925!!!). למעשה, מרגע שנישאה, הדרך היחידה שבה אישה יכולה לתבוע בעלות על רכוש היא במקרה שהתאלמנה. פירוק נישואין, בין שהיוזמה היא של הגבר או של האישה, לרוב מותיר את האישה הגרושה ענייה, מאחר שהחוק לא מעניק לה כל זכויות על הרכוש המשותף.

רוסיה, 1753: נשים רוסיות מקבלות את הזכות ל”כלכלה נפרדת”, הזכות להרוויח שכר ולהשתמש בו כרצונן, ללא תלות בבעליהן.

אמריקה, 1771: ניו יורק היא המדינה הראשונה שמבקשת את הסכמת האישה כאשר הבעל מנסה למכור רכוש שהיא הביאה אל הנישואין.

צרפת, 1791: צרפת שלאחר המהפכה היא הראשונה להעניק לנשים זכויות ירושה שוות (אם כי הן תבוטלנה מאוחר יותר, כשהמלוכה תושב). המדינה הבאה לעשות זאת היא איסלנד, ב-1850.

ארה”ב, 1839: מיסיסיפי היא המדינה הראשונה בארה”ב המאפשרת לנשים להיות בעלות רכוש בשמן.

ארה”ב, 1844: נשים נשואות במיין הן הראשונות בארה”ב להשיג את הזכות ל”כלכלה נפרדת”.

צרפת, 1881: צרפת נותנת לנשים את הזכות להיות בעלות חשבון בנק; חמש שנים מאוחר יותר, הזכות מורחבת גם לנשים נשואות, שרשאיות מעתה לפתוח חשבונות ללא אישור בעליהן. ארה”ב עושה זאת רק בשנות השישים, ובריטניה מתמהמהת עד 1975.

בריטניה, 1882: “חוק הרכוש של האישה הנשואה” עובר בפרלמנט הבריטי ומשנה משמעותית את החוק האנגלי בכל הנוגע לזכויות רכוש של נשים, ובין היתר מתיר גם לנשים נשואות להיות בעלות רכוש בפני עצמן.

ארה”ב, 1963: ארה”ב מעבירה את החקיקה הראשונה הדורשת שכר שווה על עבודה שווה, אבל רק ב-1972 מורחב החוק למגוון מקצועות, כמו נשות מכירות, מנהלות ונשות מנהלה.

ארה”ב, 1974: עובר החוק להזדמנות שווה לאשראי. עד אז, בנקים ביקשו מנשים רווקות, אלמנות או גרושות להביא עמן גבר כדי לחתום על אישור הלוואה, ללא תלות בהכנסתן.

אירלנד, 1976: נשים סוף סוף זכאיות להיות בעלות בתים.

בריטניה, 1982: נשים רשאיות להוציא את כספן בפאבים מבלי שיסרבו לתת להן שירות.

————————–———-

עוד על יום האישה הבינלאומי

פייסבוק

רגיל

דילמה ואנה רוסף

דילמה ואנה רוסף, נולדה ב-1947

היום, לפני 67 שנים, נולדה דילמה ואנה רוסף, כלכלנית ופוליטיקאית ברזילאית – נשיאת ברזיל הנוכחית. לאחר הפיכת 1964 בברזיל הצטרפה רוסף לתנועות הגרילה שלחמו בדיקטטורה הצבאית. ב-1970 נתפסה ונכלאה. לאחר שחרורה שבה לעסוק בפעילות ציבורית. היא נשאה במספר תפקידים פוליטיים והייתה פעילה בארגון אמנסטי אינטרנשיונל. בשנת 2010 ניצחה בבחירות לנשיאות ברזיל, והייתה לאישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.

ויקיפדיה

פייסבוק