עמוד 1
רגיל

קאזויו סג’ימה

קאזויו סג’ימה, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה קאזויו סג’ימה, אדריכלית יפנית ופרופ’ לעיצוב אדריכלי בטוקיו, בווינה ובפרינסטון. עיצוביה מתאפיינים באלמנטים מודרניים ונקיים, בשימוש נרחב בזכוכית, במתכת ובשיש, וביצירת מפגש בין הפנים והחוץ. עם עבודותיה נמנים המוזיאון לאמנות עכשווית בניו יורק, תיאטרון דה-קונסטליני בהולנד ומרכז הלמידה של רולקס באוניברסיטת שווייץ לטכנולוגיה. ב-2010 הייתה האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש אגף הארכיטקטורה בביאנלה בוונציה ולאצור את התערוכה הבינלאומית השנתית, וכן הייתה האישה השנייה בהיסטוריה שזכתה בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום של יעל אנגלהרט, מתוך כתבה ב”הארץ” על קמפוס “בצלאל” החדש בירושלים

בתמונה הקטנה: סג’ימה עם השותף שלה, ריו נישיזווה, בריאיון ל”טיימס של יפן

רגיל

דניז סקוט בראון

דניז סקוט בראון, נולדה ב-1931

היום, לפני 87 שנים, נולדה דניז סקוט בראון, אדריכלית ומתכננת ערים אמריקאית. היא נחשבת לאחת האדריכליות החשובות במאה העשרים, שתרמה רבות לתחום הן בכתיבה תיאורטית ובהוראה והן בפרויקטים רבים שתכננה מתוך נקודת מבט חברתית, כלכלית ותרבותית על חיי העיר. ב-1975 כתבה מאמר בשם “מקום על הגג”, העוסק במאבקה האישי לקבל הכרה כשווה ובסקסיזם בכלל בעולם האדריכלות הגברי, אך פרסמה אותו רק ב-1989 מחשש כי יפגע בקריירה שלה. ב-1991 קיבל שותפה למשרד האדריכלים את פרס פריצקר, הפרס היוקרתי בעולם לאדריכלות, ואלפים מחו על אי-ההכרה בה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דניז על רקע לאס וגאס ב-1972, מקרה הדוגמה המוכר של עבודתה. מתוך הפודקאסט 99% invisible, בפרק מצוין עליה ועל עבודתה עם רוברט ונטורי, שבו היא מספרת גם על תחושותיה כאישה בתחום

בתמונה הקטנה: במשרדה, בשנות השמונים. מתוך כתב-העת Architects Journal

רגיל

אסתר היל

אסתר היל, 1985-1895

“נדרשים לאדריכל כישרון אמנותי, ניסיון מעשי, ידע מקצועי, יכולת עסקית וביצועית טובה, תושייה ונחישות להתמיד. עם הנכסים הללו, אין שום סיבה שאישה לא תצליח בדיוק כמו גבר.”
(דבריה של היל כפי שצוטטו ב”טורונטו סטאר” ב-15 ביוני 1920)

היום, לפני 123 שנים, נולדה אסתר היל, אדריכלית קנדית. ב-1920 הייתה הקנדית הראשונה שסיימה לימודי ארכיטקטורה, אך בשל מגדרה לא הצליחה למצוא עבודה בתחום, ובקשתה להירשם בהתאחדות האדריכלים נדחתה מפאת חוסר ניסיון. רק כעבור כמה שנים, לאחר לימודי תכנון אורבני והתמחות בניו יורק, אושרה בקשתה והיא הייתה לאדריכלית המורשית הראשונה בקנדה. אף על פי שכיהנה בוועדת התכנון העירונית של קולומביה הבריטית התקשתה למצוא משרה מלאה בעולם האדריכלות הגברי, ובשנות ה-40 הקימה חברת אדריכלות עצמאית משלה ובמסגרתה עיצבה בתי מגורים, כנסיות ומוסדות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: היל מסיימת לימודי ארכיטקטורה באוניברסיטת טורונטו, 1920

רגיל

מארי קולטר

מארי אליזבת ג’יין קולטר, 1958-1869

היום, לפני 149 שנים, נולדה מארי קולטר, אדריכלית ומעצבת אמריקאית חשובה, מהנשים הבודדות שקיבלו הסמכה פורמלית ורישיון לעסוק בתחום זה באותה תקופה. היא לימדה אמנות, רישום ואדריכלות, ובמשך שנים רבות עבדה כאדריכלית ומעצבת מובילה של אתרי נופש, מבנים מסחריים ומרחבים ציבוריים, שזכו להכרה רשמית כציוני דרך היסטוריים בארה”ב, בראשם אתרים בפארק הלאומי של הגרנד קניון. סגנון העיצוב שיצרה משתמש במוטיבים לטיניים וילידיים אמריקאיים ובחומרים מקומיים, נפוץ עד היום בכל רחבי דרום-מערב ארה”ב ומהווה השראה לז’אנר שלם של עיצוב פארקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קולטר (מימין) מציגה תוכניות בניין לאשתו של שר הפנים במסגרת פרויקט בנייה של מבנים בפארק הלאומי של הגרנד קניון (ככל הנראה משנת 1935)

בתמונה הקטנה: קולטר, בשנת 1919 לערך

מתוך אתר שירות הפארקים הלאומיים של ארה”ב

רגיל

אקתרינה הצ’רקסית

דוֹאַמנָה (“הגברת”) אקתרינה הצ’רקסית, 1666-1620

היום, לפני 352 שנים, נפטרה אקתרינה הצ’רקסית, נסיכה-אם של מולדובה. בגיל 19 נבחרה מבין כל נערות הקווקז להינשא לשליט נסיכוּת מולדובה, וסילה לופו, בשל יופייה הרב ובינתה. היא השתתפה לצד בעלה בכל האירועים הממלכתיים הרשמיים, השפיעה רבות על החלטותיו ופעולותיו האישיות והפוליטיות, ושמה יצא למרחוק כבעלת כישורים דיפלומטיים ויכולת לערוך משא ומתן בעת משבר מדיני. כשבנה שטפניצה ירש את הכתר, היא הוסיפה ללוות אותו ולפקח על כל פעולותיו. אקתרינה נודעה גם בפועלה הפילנתרופי, בעיקר כפטרונית אשר בנתה, שיפצה והרחיבה כנסיות ומנזרים רבים במולדובה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן של אקתרינה מהאולם המרכזי של הכנסייה במנזר גוליה, במחוז יאשי שעל גבול רומניה-מולדובה.

בתמונה הקטנה: הציור המקודש מהאולם המרכזי של כנסיית הלינצאה, במחוז יאשי. מצוירים בו המייסדים החדשים של הכנסייה: וסילה לופו, שטפניצה לופו וקתרין-אקתרינה, בלבוש טקסי

רגיל

סופי טויבר-ארפ

סופי הנרייט גרטרוד טויבר-ארפ, 1943-1889

היום, לפני 129 שנים, נולדה סופי טויבר-ארפ, אמנית רב-תחומית שווייצרית, הנחשבת לאחת האמניות החשובות במאה ה-20 בתחום האמנות הקונקרטית. היא הייתה ממייסדות תנועת הדאדא, שקראה תיגר על האמונות והמוסכמות של החברה האירופית שלאחר מלחה”ע ה-1 באמצעות שפה מופשטת במגוון של ז’אנרים אמנותיים. טויבר-ארפ הופיעה בקברט האוונגרדי ע”ש וולטר בריקוד ובשירה, יצרה תיאטרון בובות, הקימה תפאורות, ארגה שטיחי קיר גאומטריים, פיסלה ולימדה עיצוב תלבושות ועיצוב פנים באוניברסיטת ציריך לאמנות. היא האישה היחידה המופיעה כיום על שטר כסף שווייצרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך מיצג באסקונה, שווייץ, 1925

בתמונה הקטנה: פורטרט עצמי עם “ראש דאדא”, 1920

רגיל

רחל אלתרמן

רחל אלתרמן (לייכטר), נולדה ב-1946

היום, לפני 72 שנים, נולדה רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית ישראלית, הנחשבת לחלוצת התכנון הסביבתי בישראל. מחקריה קושרים בין תכנון ופרקטיקה של מדיניות ציבורית לפיתוח המרחב תוך שמירה על שטחים פתוחים, בין היתר בתחומי מקרקעין, יזמות ושימור אתרים היסטוריים, והשפיעו רבות על ההלכות המשפטיות בתחומים אלה בארץ ובעולם. היא שימשה כיועצת לכנסת, לממשלות בכמה מדינות, לאו”ם, לבנק העולמי ול-OECD, ורבים מתלמידיה כפרופ’ בטכניון התברגו אף הם במשרות תכנון בכירות. אלתרמן היא גם ממייסדי מפלגת רצ, פעילה ב”שלום עכשיו” וחברת המועצה הציבורית של יוזמת ז’נבה.

ויקיפדיה

פייסבוק

הצילומים מתוך כתבות ב”כלכליסט”. התמונה הגדולה צולמה ע”י עמית שאל; התמונה הקטנה ע”י נמרוד גליקמן

רגיל

אמל אל-קיבסי

אמל אל-קיבסי, נולדה ב-1969

היום, לפני 48 שנים, נולדה אמל אל-קיבסי, אדריכלית ופוליטיקאית מאבו דאבי. בשנת 2000 השלימה לימודי דוקטורט בהנדסת אדריכלות בבריטניה, הייתה לראשונה בעולם שעסקה בשימור המורשת האדריכלית של איחוד האמירויות הערביות, ותיעדה עבור אונסק”ו יותר מ-350 אתרי מורשת לאומית במדינתה. ב-2007 הייתה לאישה הראשונה שנבחרה למועצה הלאומית הפדרלית של איחוד האמירויות, ומונתה לדוברת המועצה הפדרלית וליו”רית מועצת החינוך. ב-2015 נבחרה לנשיאת המועצה הפדרלית של איחוד האמירויות – והייתה לאישה הראשונה העומדת בראש קונגרס לאומי בעולם הערבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אל-קיבסי (עומדת) מושבעת כחברת מועצה לפני היבחרה לתפקיד דוברת המועצה הלאומית הפדרלית של איחוד האמירויות הערביות (צילום EPA)

רגיל

מרגוט טאולה

מרגוט טאולה, 2008-1920

היום, לפני 97 שנים, נולדה מרגוט טאולה, המהנדסת והאדריכלית הרשומה הראשונה ברפובליקה הדומיניקנית. היא נודעה במיוחד במבנה שתכננה בשנות ה-60 שבו שוכן עד היום בית הנבחרים הדומיניקני. הייתה לה תרומה רבה גם לפיתוח האקדמי של מקצועות ההנדסה והאדריכלות בארצה: ב-1966 הייתה שותפה להקמתה של האוניברסיטה הלאומית ע”ש פדרו הנריקז אורנֶה, והיא כיהנה בה כחברת ועדת ההיגוי, כראשת החוג להנדסה אזרחית, כראשת החוג לאדריכלות, כראשת חבר הנאמנים של האוניברסיטה וכנשיאת האוניברסיטה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לוֹטֶה כהן

שרלוטה (לוֹטֶה) כהן, 1983-1893

היום, לפני 124 שנים, נולדה לוֹטֶה כהן, חלוצת האדריכליות בארץ ישראל. ב-1916 קיבלה דיפלומה מהפקולטה לאדריכלות בבית הספר הטכני הגבוה של ברלין, ואת ניסיונה המקצועי צברה במהלך מלחה”ע הראשונה בשיקום ערים וכפרים בפרוסיה המזרחית שספגו פגיעות קשות. ב-1921 עלתה לארץ ישראל והטביעה את חותמה בדפוסי ההתיישבות החדשים בקיבוצים ובמושבים בשנות ה-20, בשכונות שהוקמו עבור אנשי העלייה החמישית ובשיכונים של ראשית המדינה. סגנון הבנייה שלה היה פונקציונלי וצנוע מסיבות אידיאולוגיות. הבולט שבבנייניה היה פנסיון “קֶטֶה דן” ברחוב הירקון 97, על חוף תל אביב.

ויקיפדיה

פייסבוק

[תודה לתומר שלוש, שכתב פוסט על לוטה כהן במסגרת השת”פ שלנו עם “פורום מתכנני ערים צעירים” לרגל יום האישה הבינלאומי]

רגיל

אדית יוז

אדית יוז, 1971-1888

היום, לפני 129 שנים, נולדה אדית יוז, סקוטית שנודעה כאדריכלית הבריטית הראשונה. ב-1914, בתום לימודיה, ניסתה להתקבל לחברת האדריכלות בורנט בלונדון, אך נדחתה בתואנה כי אין שם שירותי נשים. רק ב-1919 התקבלה כשותפה לסניף גלזגו של אותה חברה. שנה אחר כך הקימה משרד אדריכלות משלה והחלה ללמד בבית הספר לאמנות של גלזגו, שם הפכה לראש החוג לארכיטקטורה. ב-1927 הייתה האישה הראשונה שביקשה להתקבל למוסד המלכותי הבריטי לאדריכלות, וכן למוסד המקביל הסקוטי, אך נדחתה משניהם בשל מגדרה. רק בשנת 1968 אושרה חברותה כחברת כבוד.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך מאגר המידע של הארכיטקטים הסקוטים

רגיל

תאודיט פופ רידל

תאודיט פופ רידל, 1946-1867

היום, לפני 150 שנים, נולדה תאודיט פופ רידל, אדריכלית אמריקאית, מהנשים הראשונות בעולם שעסקו בתחום. היא הייתה גם אחת מניצולות האונייה הבריטית לוסיטניה, שטובעה על ידי צוללת גרמנית ב-1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה. היא למדה בשיעורים פרטיים ממרצים מהפקולטה לאדריכלות, וב-1926 הייתה האדריכלית המורשית הראשונה בניו יורק ובקונטיקט והצטרפה להתאחדות האדריכלים האמריקאית. עבודתה האדריכלית המפורסמת ביותר היא שחזור בית ילדותו של הנשיא תיאודור רוזוולט, עבודה אשר ב-2014 זכתה בפרס מיוחד למבנים וחללים יוצאי דופן שתוכננו או נבנו על ידי נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ביתו של תיאודור רוזוולט ששוחזר ע”י רידל

רגיל

ג’וליה מורגן

ג’וליה מורגן, 1957-1872

היום, לפני 145 שנים, נולדה ג’וליה מורגן, אדריכלית אמריקאית. במהלך קריירה ארוכה ופורה היא תכננה יותר מ-700 בניינים בקליפורניה; המפורסם שבהם הוא טירת הרסט, שמהווה עד היום מוקד תיירותי. מורגן הייתה האישה הראשונה שלמדה אדריכלות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז, אחד מבתי הספר היוקרתיים ביותר בעולם, והאישה הראשונה שקיבלה רישיון לעסוק באדריכלות בקליפורניה, ורבים מהבניינים שתכננה היו עבור מוסדות המשרתים נשים ונערות. ב-2013 הייתה האישה הראשונה שקיבלה מדליית זהב של התאחדות האדריכלים האמריקאית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לואיז בריגהאם

לואיז בריגהאם, 1956-1875

היום, לפני 142 שנים, נולדה לואיז בריגהאם, מעצבת אמריקאית, אשר הייתה מחלוצות השימוש בחומרים ממוחזרים בעיצוב רהיטים בראשית המאה ה-20. השיטה שהמציאה לבניית רהיטים מקופסאות ואריזות נחשבת לראשונה שנעשה בה שימוש בגישה מודולרית לעיצוב של יחידות אינדיבידואליות. ב-1909 פרסמה את הספר “רהיטי קופסאות”, פרויקט שאפתני וייחודי לזמנו של עיצוב עם אג’נדה חברתית: מדריך עבור בעלי בתים בני מעמד הפועלים איך לבנות בעצמם רהיטים חסכוניים מבחינת עלות ומקום. שנה לאחר מכן הקימה את “אגודת בית המציאות”, סדנה שבה ניתנה לנערים הזדמנות להתנסות בבניית רהיטים כאלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אוליב דניס

אוליב דניס, 1957-1885

“לא משנה עד כמה עסק נראה מצליח, הוא תמיד יכול להצליח עוד יותר אם יביא בחשבון את נקודת מבטן של נשים”

היום, לפני 131 שנים, נולדה אוליב דניס, מהנדסת אמריקאית, ששינתה את חוויית המשתמש בתחבורה הציבורית. ב-1920 סיימה לימודי הנדסה אזרחית והפכה ל”מהנדסת השירות” הראשונה כשנשיא החברה הבין שמאחר שמחצית מנוסעי הרכבת הן נוסעות, כדאי ששדרוגים בשירות ייעשו ע”י אישה מהנדסת. דניס הכניסה, בין היתר, מושבים שאפשר להטות לאחור; ריפוד נוגד כתמים; חדרי נוחיות גדולים יותר, כולל נייר טואלט בחינם וסבון נוזלי; אורות שאפשר לעמעם בלילה; ופתחי אוורור אינדיבידואליים. חברות רכבות אחרות מיהרו להתאים עצמן לסטנדרט החדש, ואחריהן גם אוטובוסים ומטוסים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זהא חדיד

דיים זהא חדיד, 2016-1950

היום, לפני 66 שנים, נולדה זהא חדיד, אדריכלית בריטית ממוצא עיראקי. היא עטורת פרסים אדריכליים רבים – שבלא מעט מהם הייתה האישה הראשונה לזכות – וכן הוענק לה תואר אבירות על תרומתה לאדריכלות. חדיד נחשבת במידה רבה לאדריכלית המובילה בעולם, לאייקון של ניאו-פיוצ’וריזם ודה-קונסטרוקטיביזם ולחלוצה של פרמטריות, סגנון אוונגרדי עכשווי הנשען על תוכנות תלת-ממד ואלגוריתמים ממוחשבים. העיצובים הלא קונבנציונליים שלה כוללים גיאומטריה שבורה, צורות בהשראת העולם הביולוגי, פרספקטיבות מרובות ופלואידיות, ומבטאים את הכאוס של החיים המודרניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגרט שוטה-ליהוצקי

מרגרט שוטה-ליהוצקי, 2000-1897

היום, לפני 119 שנים, נולדה מרגרט שוטה-ליהוצקי, ארכיטקטית אוסטרית. ב-1918 הייתה האישה הראשונה באוניברסיטה לאמנות שימושית באוסטריה ובסיום לימודיה הייתה לארכיטקטית האוסטרית הראשונה. ב-1926 עיצבה את “מטבחי פרנקפורט” – האבטיפוס למטבח המודרני, שהשפיע רבות על תפקודן של נשים עובדות ושל משפחות במאה העשרים. במהלך מלה”ע השנייה חברה למחתרת אנטי-נאצית. ב-1941 נתפסה על ידי הגסטפו ושוחררה מהכלא רק בסיום המלחמה. שנים אחדות לפני מותה בגיל 103 הוכנסו מטבחיה למוזיאון האוסטרי לאמנות שימושית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עדה לואיז הקסטבל

עדה לואיז הקסטבל, 2013-1921

היום, לפני 3 שנים, מתה עדה לואיז הקסטבל, מבקרת וסופרת בתחום הארכיטקטורה. ב-1970 הייתה הראשונה לזכות בפרס פוליצר לביקורת בעיתונות, על עבודתה המוערכת כמבקרת הארכיטקטורה הראשונה של ה”ניו יורק טיימס” ואחר כך גם של ה”וול סטריט ג’ורנל”, בנוסף לספרים הרבים שכתבה על ארכיטקטורה. הקסטבל השפיעה רבות על הקמת הוועדה לשימור אתרים בניו יורק ב-1965, ויש המייחסים לה את הבאתו של השיח על ארכיטקטורה לקדמת הבמה הציבורית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורה גד

דורה גד, 2003-1912

היום, לפני 12 שנים, נפטרה דורה גד, אדריכלית ומעצבת פנים ישראלית. החל משנות ה-60 קיבלה לידיה עבודות מורכבות של אדריכלות פנים ועיצוב של בניינים ממלכתיים, ביניהם משכן הכנסת, מוזיאון ישראל, הספרייה הלאומית, מטוסי הבואינג של אל-על ואוניות הנוסעים של צים. גד הייתה כלת פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1965, נשיאת כבוד של אגודת אדריכלי הפנים בישראל ושותפה להקמת החוג לעיצוב פנים במכללה למנהל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה למעלה: עם מארק שאגאל

רגיל

היום העולמי לתכנון עירוני

על היום העולמי לתכנון עירוני, המצוין מאז 1949:

יום זה מצוין מאז 1949 במטרה לעורר מודעות להשפעה שיש לפיתוח אורבני על הסביבה ועל החברה. מסורות התכנון העירוני המודרניות מתאימות ל”אב-טיפוס” מסוים, שהוא באופן כללי גבר צעיר, בריא, נשוי ואב, משכיל, חילוני ואירופאי לבן. מאז שנות ה-70 ניתן דגש לביטוי של זהויות שונות, אולם עד היום רוב המרחבים העירוניים אינם מותאמים לתושבותיהם, שחיי היומיום שלהן שונים במידה רבה משל הגברים, ונשים עדיין נעדרות כמעט לחלוטין ממוקדי קבלת ההחלטות בוועדות התכנון העירוניות.

ויקיפדיה

על היבטים מגדריים בתכנון עירוני, מסמך שהוגש ב-2005 לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ג’יין ג’ייקובס, מהנשים המשפיעות ביותר על התחום של תכנון ערים