עמוד 1
רגיל

תקוה לוי

תקוה לוי, 2012-1960

היום, לפני 59 שנים, נולדה תקוה לוי, אשת חינוך, פעילה חברתית ופמיניסטית מזרחית ישראלית. הניכור שנכפה עליה מנוף ילדותה, כשאותרה כמחוננת ונשלחה לפנימייה, היווה מנוף למפעל חייה: עמותת הל”ה, הפועלת לקירוב הורים מקבוצות מוחלשות לעשייה הפדגוגית ומקדמת חינוך שוויוני לילדים מכל הקשת החברתית. ב-1996 יצרה לוי מהפכה בפמיניזם בישראל, כשהובילה את הכנס הפמיניסטי המזרחי הראשון תחת הכותרת “אנחנו כאן וזה שלנו”. היא הייתה מהראשונות שהנכיחו את הגדרתן העצמית כיהודיות-ערביות, ומנקודת מבט זו פעלה רבות למען שיתוף פעולה, דיאלוג ושלום בין יהודים וערבים.

“אם נבחן את המצעים של כל מפלגות השמאל, נקשיב לנאומים של פוליטיקאים ואנשי רוח המדברים על שלום, משום מה, השורה התחתונה, במקרה הטוב, היא ‘שתי מדינות לשני עמים בגבולות 67’. 
“הבה נינשא לרגע על כנפי דמיוננו המזרחי ונתאר לעצמנו שהגענו למצב זה. אני שואלת – ומה אז? תמו המשאלות, תמו החלומות, תמו השאיפות? הטענה שלי היא שמצב זה הוא השלב הראשון בסולם […]
“ברגע שתשתקף במראה הדמות [של הערבי] ללא המסכה שהאשכנזים תפרו, המזרחים יפסיקו לפחד שמא יזהו אותם עם הערבים. אנחנו הרי יהודים-ערבים. וזה יקרה רק כשתקום מדינה פלסטינית ויהיה גבול פתוח.
“הימין והשמאל האשכנזי הינם גזירה שווה, כיוון ששניהם פוחדים פחד מוות מהשלב בו פלסטינים ומזרחים יקבעו עובדות בשטח של חיים ללא שום מחיצות מלאכותיות – מציאות […] בה כולם יהיו אזרחים שווים בפני חוק צודק.
“[זהו] האקט שייתן את הלגיטימציה למזרחים. רק אז יחזרו לחיות כמו שחיו כאן, בטולדו, לפני 900 שנה; רק אז יחזרו לחיות כמו שחיו ההורים שלי בעיראק לפני שהתחיל הסיפור הזה שנקרא ציונות. ורבותי, ההורים שלי לא היו בגטו יהודי, ההורים שלי חיו בין ערבים, וחיו טוב!”
(מתוך נאומה “לחלום את העתיד“, ב”מפגש טולדו, מזרחים ופלסטינים למען דיאלוג ישראלי-פלסטיני”, יולי 1989)

עוד על תקוה לוי ב”ויקיפדיה”

עוד על עמותת הל”ה (הורים למען החינוך בשכונות ובעיירות הפיתוח), ב“ויקיפדיה” ובאתר העמותה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: תקוה לוי במשרדי הל”ה, מתוך “הומאז’ לתקוה” באתר “העוקץ” במלאת שלושים יום לפטירתה (צילום: אביטל מוזס-חיים, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית)

רגיל

וירג’יניה ג’ונסון

כותרת: וירג’יניה ג’ונסון (נולדה כמרי וירג’יניה אשלמן), 2013-1925

היום, לפני 94 שנים, נולדה וירג’יניה ג’ונסון, סקסולוגית פורצת דרך אמריקאית. בצעירותה הייתה זמרת קאנטרי, כתבת לענייני עסקים וסטודנטית לסוציולוגיה. ב-1957 הצטרפה לגינקולוג ויליאם מאסטרס למחקר על הפיזיולוגיה והאנטומיה של התנהגות מינית אנושית, ובעזרת מכשירי מדידה שפיתחו הם בחנו את ארבעת השלבים של העוררות והתגובה המינית. מחקרם החלוצי הפריך תפיסות מקובלות בנוגע לאורגזמה ולמיניות הנשית, היה הראשון לעסוק במיניות גם בגיל הזקנה, אבחן הפרעות בתפקוד המיני והציע להן טיפולים ממוקדים (ביניהם טיפולי המרה להומוסקסואלים, שלימים ג’ונסון הסתייגה מהם נחרצות).

ויקיפדיה

עוד על המחקר פורץ הדרך של מאסטרס וג’ונסון על מיניות האדם

עוד על “הסקס של מאסטרס“, סדרת דרמה מבוססת-ביוגרפיה בערוץ “שואוטיים” האמריקאי

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם מאסטרס, מראיינים זוג ב”קרן מחקר לרבייה ביולוגית” (מרכז מחקר שייסדו, שנקרא לימים “מכון מאסטרס וג’ונסון”), סנט לואיס 1969 (צילום: ג’ורג’ טאמז), מתוך כתבה ב”ניו יורק טיימס” לאחר מותה

רגיל

רבקה לי קרומפלר

רבקה לי קרומפלר, 1895-1831

היום, לפני 188 שנים, נולדה רבקה לי קרומפלר, הרופאה האפרו-אמריקאית הראשונה. ב-1852 החלה לעבוד כאחות, נאבקה להתקבל ללימודי רפואה בקולג’ לנשים, וב-1864 החלה להעניק שירותי רפואה, בעיקר לנשים עניות ולילדים, אף שסבלה מאפליה גזענית ומגדרית, כשרופאים אחרים סירבו לעבוד איתה ורוקחים סירבו להכיר במרשמים שלה. לאחר מלחמת האזרחים עבדה מטעם הרשות הממשלתית לטיפול בפליטים ובעבדים משוחררים, שרופאים לבנים רבים סירבו לטפל בהם. ב-1883 פרסמה את הספר הרפואי הראשון בעולם שנכתב ע”י אפרו-אמריקאי או רופאה-אישה, והקדישה אותו לאחיות ולאמהות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כריכת ספרה מ-1883
“ספר על שיח רפואי בשני חלקים
חלק ראשון: טיפול, מניעה וריפוי של בעיות בדרכי העיכול אצל פעוטות, מלידה עד סוף תקופת יציאת השיניים או עד גיל חמש
חלק שני: כולל מידע מגוון על חיים והתפתחות; תחילת הנשיות; טיפול, מניעה וריפוי של רוב הבעיות המטרידות נשים וצעירים משני המינים
מאת ד”ר רבקה קרומפלר”

בתמונה הקטנה: מדליה הנושאת את שמה ודמותה, שעוצבה בשנות ה-80 במסגרת מדליית ספינגרן על הישגים יוצאי דופן של אפרו-אמריקאים מטעם האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים

רגיל

לניינג לין

לניינג לין, 2003-1918

היום, לפני 101 שנים, נולדה לניינג לין, מדענית חומרים סינית, שכונתה “אם החומרים המוליכים למחצה” ו”אם חומרי הנדסת החלל”. בחברה שבה נשים לא זכו לשום השכלה וחותנו כילדות, היא נאבקה ללמוד, והייתה מהסינים הראשונים שקיבלו דוקטורט בארה”ב. מאמצע שנות ה-50 חקרה במכון לפיזיקה ובמכון לחומרים מוליכים למחצה באקדמיה הסינית למדעים, והפכה את סין למובילה בתחומי המיקרואלקטרוניקה והאלקטרואופטיקה. בין פיתוחיה הבולטים: הסיליקון החד-גבישי, החומר הבסיסי כמעט בכל מעבד אלקטרוני כיום; והגליום ארסניד, החומר הראשון שממנו יוצרו בהצלחה תאים סולריים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: באקדמיה הסינית למדעים, שנות ה-80

בתמונה הקטנה: בצעירותה, סוף שנות ה-30

רגיל

פרנטיסקה פלמינקובה

פרנטיסקה פאוסטינה פלמינקובה, 1942-1875

היום, לפני 144 שנים, נולדה פרנטיסקה פלמינקובה, מורה, עיתונאית, פעילה פמיניסטית ופוליטיקאית יהודייה צ’כית. ב-1905 הקימה את הוועידה הסופרג’יסטית בפראג, שהייתה חלק מברית הסופרג’יסטיות הבינלאומית, פעלה לשיפור מעמדן הכלכלי והחברתי של נשים וקידמה את השתתפותן בבחירות מקומיות – ומאבקה היה לסמל ללאום הצ’כי. עם הקמת הרפובליקה הצ’כוסלובקית, נבחרה פלמינקובה למועצת העיר פראג, ולאחר מכן לנציגת מדינתה בחבר הלאומים וליו”רית הסנאט הצ’כי. לאחר הכיבוש הנאצי, על אף אזהרות ואיומים, סירבה לנטוש את פעילותה הפוליטית למען עמה, וב-1942 הוצאה להורג בטרזינשטט.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך האתר הצ’כי “פמי-סטורי

רגיל

איין ראנד

איין ראנד (אליסה זינובייבנה רוזנבאום), 1982-1905

“לעיתים קרובות אני נשאלת אם אני בעיקר סופרת או פילוסופית. התשובה היא: גם וגם. במובן מסוים, כל סופר הוא פילוסוף, מפני שאי אפשר להציג תמונת מצב של הקיום האנושי ללא מסגרת פילוסופית… על-מנת להגדיר, להסביר ולהציג את מושג האדם כפי שאני רואה אותו, היה עליי להיעשות פילוסופית במשמעות הספציפית הזו של המושג.”
(מתוך ההקדמה לספרה “לאינטלקטואל החדש”, 1961)

היום, לפני 114 שנים, נולדה איין ראנד, סופרת ופילוסופית יהודייה-אמריקאית ילידת רוסיה. ספריה “מרד הנפילים” ו”כמעיין המתגבר”, רבי-מכר עד היום, מתארים התמודדות מוסרית של הפרט מול חברה דיסטופית. במהרה הפכה ראנד לדמות מרכזית ונערצת בתנועה פילוסופית חדשה ורבת השפעה – האובייקטיביזם. בבסיסה עומדות התפיסה כי ישנה מציאות אובייקטיבית שאינה תלויה בתודעה; הטענה כי היגיון הוא האמצעי היחיד להשגת ידע; והשאיפה לאגואיזם רציונלי, שלפיו “האדם הוא תכלית עצמו” ועליו להתנגד לכל סוג של אמונה או קולקטיביזם ולחתור רק לאינטרס העצמי שלו, חירותו, קניינו ואושרו.

ויקיפדיה

אתר מכון איין ראנד

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ראנד ב-1964, צילום: קורנל קאפה

בתמונה הקטנה: ראנד בפארק אווניו, מנהטן, 1957 (זכויות ל”ניו יורק טיימס”)

רגיל

קונספסיון ארנאל

קונספסיון ארנאל פונטה, 1893-1820

“כמה מאות שנים יעברו עד שההיגיון יגיע אל הצדק שהלב מבין מיידית?
ברוב תחומי הלימוד ניכר כי הנשים שוות לגברים; הבדל באינטלקט נוצר רק כשישנו הבדל בחינוך…
יבוא יום שבו הגברים הנכבדים הטוענים היום לחוסר יכולת אינטלקטואלית של נשים יצוטטו… ודבריהם ייקראו בתדהמה ובחוסר יכולת להצדיקם, כמו התחושות המתעוררות כיום למקרא הגנתם של אפלטון ואריסטו על העבדות.”
(מתוך ספרה “האישה של העתיד” (1869), המבקר את הטענות לנחיתותן של נשים מסיבות ביולוגיות וקורא למתן גישה לנשים להשכלה בכל רמה)

היום, לפני 199 שנים, נולדה קונספסיון ארנאל, פעילה חברתית וחלוצה פמיניסטית ספרדייה. ב-1841 נכנסה לפקולטה למשפטים באוניברסיטת מדריד והייתה לאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה בספרד. ב-1859 הקימה את הקבוצה הפמיניסטית המוצהרת הראשונה בספרד, שזכתה בפרס האקדמיה המלכותית לאתיקה על עבודתה הפילנתרופית, וכן ייסדה עמותה לבניית דיור זול לפועלים וסייעה במסגרת הצלב האדום לפצועי מלחמת האזרחים. במהלך חייה כתבה גם ספרי שירה, ערכה את כתב-העת “קולה של צדקה” ופרסמה מאמרים רבים בנושאים כמו השכלת נשים, ביטול העבדות ושיקום עבריינים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליס קתרין אוונס

אליס קתרין אוונס, 1975-1881

היום, לפני 138 שנים, נולדה אליס קתרין אוונס, מיקרוביולוגית אמריקאית פורצת דרך, המדענית הראשונה במשרד החקלאות האמריקאי. במחקר עצמאי שערכה על מקורותיהם של זיהומים בקטריאליים במוצרי חלב הוכיחה שחיידק הגורם למחלות בפרות הוא אותו חיידק הגורם לברוצלוזיס (קדחת מלטה) בבני אדם, ושהוא עובר דרך חלב לא מפוסטר. ממצאיה נשללו בטענה שאינה רופאה, ורק לאחר “תגלית” של מדען אחר ששחזר את מחקריה, החלו ב-1930 לפסטר חלב באופן שיטתי בתעשיית החלב בעולם. ב-1928 נבחרה אוונס לנשיאת החברה האמריקאית לבקטריולוגיה – האישה הראשונה בתפקיד זה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במחלקת החלב של משרד החקלאות, 1915~

בתמונה הקטנה: מרצה לנשים בנושא פיתוח קריירה וקריירה בתחום המדעים, 1945

רגיל

קתלין לין

קתלין פלורנס לין, 1955-1874

היום, לפני 145 שנים, נולדה קתלין לין, רופאה ופעילה פוליטית אירית. היא הייתה מהנשים הראשונות שלמדו רפואה באירלנד, וב-1909 הייתה לעמיתה בקולג’ הרופאים המלכותי של אירלנד. היא נודעה בתמיכתה בפועלים השובתים ב”נעילה הגדולה” וכקצינת הרפואה הראשית בצבא האזרחים ב”מרידת חג הפסחא”. היא פעלה רבות באגודה האירית לזכות בחירה לנשים, וב-1923 הייתה מהראשונות שנבחרו לפרלמנט האירי. בביה”ח שהקימה ב-1919 למען אמהות וילדים חסרי אמצעים, שנוהל ע”י נשים בלבד, חוסנו כל המטופלים נגד שפעת ושחפת; בעקבות הצלחת התוכנית, מאז 1950 מחוסנים כל התינוקות באירלנד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מטפלת בילדים בחצר בית החולים שהקימה, סנט אולטן. מתוך “הבלוג המרכזי למורשת קולג’ הרופאים המלכותי של אירלנד

בתמונה הקטנה: לין (משמאל) עם מדלן פרנץ’-מאלן (שהייתה כנראה זוגתה). מתוך “אייריש טיימס

רגיל

בת אלפיים: בַּאן זָאוֹ

אחרי 2,000 פוסטים, חוגגות שבוע של היא-סטוריה בת אלפיים!

בַּאן זָאוֹ, 116-45 לספירה

בַּאן זָאוֹ, הידועה גם בשם הכבוד הוּיבַּאן, הייתה היסטוריונית ופילוסופית סינית. “הספר של שושלת האן המערבית”, שהשלימה בשנת 111, נחשב לספר ההיסטוריה הרשמי הראשון שנכתב על ידי אישה, והראשון שבו מתועדת גם השושלת מצד אם הקיסר. ספרה “שיעורים לנשים”, על חינוך וכללי התנהגות לנערות ונשים, נותר נפוץ ברחבי סין במשך מאות שנים. היה לה גם עניין רב באסטרונומיה ובמתמטיקה, היא כתבה שירים, מסות וחיבורי הגות, וכן הנחתה את משפחות האצולה בהתקדמות רוחנית וב”אמנויות המיטה” לפי הדאואיזם. עד היום היא זוכה לכבוד כאחת הנשים המשכילות ביותר שהיו בסין.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: איור של בַּאן זָאוֹ מאת האמן צֵ’ן זֵ’אנְגָאוֹ

רגיל

בת אלפיים: אַנְטִיוֹכִיס בת טְלוֹס

אחרי 2,000 פוסטים, חוגגות שבוע של היא-סטוריה בת אלפיים!

אַנְטִיוֹכִיס בת טְלוֹס

אַנְטִיוֹכִיס הייתה רופאה בת המאה ה-1 לספירה מהעיר טְלוֹס שבליקיה, ברית ערים לחופי הים התיכון, בין יוון לטורקיה של ימינו. היא החלה לעבוד כשוליה של אביה, תלמיד של דיוסקורידס (מחבר “מאטריה מדיקה”, ספר רפואת צמחים שנותר בשימוש עד המאה ה-17). במהרה הקימה אנטיוכיס מרפאה משלה וצברה כישורים וידע גם באסכולת הרפואה ההיפוקרטית, ובשונה מרופאות מוקדמות אחרות לא עסקה בתחום המיילדותי אלא בריפוי מחלות, של גברים ונשים כאחד. על המוניטין שלה מעידות הכרה רשמית שקיבלה ממועצת העיר והתייחסויות לעבודתה בספרי רפואה מרחבי אירופה גם שנים רבות לאחר מותה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: “סטלה מדיקה”, מצבת זיכרון של רופאה גאלית-רומית מהמאה השנייה, מוצגת במוזיאון דה לה קור ד’אור, בעיר מץ שבצרפת

רגיל

בת אלפיים: בּוּדְהָהמִיטְרָה

אחרי 2,000 פוסטים, חוגגות שבוע של היא-סטוריה בת אלפיים!

בּוּדְהָהמִיטְרָה, נולדה בסביבות שנת 60 לספירה

בּוּדְהָהמִיטְרָה הייתה נזירה בודהיסטית מהודו בתקופת השיא של אימפריית קושאן שבמרכז אסיה, שהיוותה במשך מאות שנים את הקשר המרכזי בין סין ורומא, ובין מזרח ומערב בכלל. היא הקימה מקדשים ומונומנטים בכמה ערים לאורך נהר הגנגס, ובהם כתובות מתוארכות של בודהה ושל מתרגלי “הדרך המתומנת האצילה”, הבּוֹדְהִיסַטְּוָה. בזכות פועלה להפצת “התורה הגבוהה”, האַבְּהִידְהַרְמַה (הקאנון הבודהיסטי לפי המסורת הקדומה של הסַרְוָסְטִיוַדָה), ובזכות הצלחתה בגיוס משאביהם של החזקים והעשירים למען החברה כולה, הייתה לה תרומה משמעותית לשימור ולחיזוק הבודהיזם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: פסל המוצג במוזיאון אללהאבאד באוטר פרדש, הודו, שעליו נכתב בבראהמי (אחד הכתבים העתיקים של סנסקריט):
“בשנה 2 לשלטון מהרג’ה קנישקה, ביום השמיני בחודש השני של המאנטה בעונת החורף, דמות זו של בודהיסטווה הוקמה על ידי הנזירה בודההמיטרה, הבקיאה בטריפטיקה, על מנת לחגוג את האל בודהה”

רגיל

בת אלפיים: אַמָאנִיטוֹרֶה

אחרי 2,000 פוסטים, חוגגות שבוע של היא-סטוריה בת אלפיים!

אַמָאנִיטוֹרֶה, מלכת נוביה משנת 1 לפנה”ס עד שנת 20 לספירה לערך

אַמָאנִיטוֹרֶה הייתה קַנְדָקֶה (“מלכה”) של נוביה, חבל ארץ היסטורי בעמק הנילוס, באזור מצרים, סודאן ואתיופיה של ימינו. היא מוזכרת בכמה טקסטים מהעת העתיקה, ביניהם ספר מעשי השליחים בברית החדשה, כמי שהצליחה לשמור על עצמאותה ועוצמתה ולהדוף את ניסיונות הכיבוש הרומאי. היא נודעת גם כאחת מאחרוני הבונים הגדולים של ממלכת כוש, שבנתה מאגרי מים בעיר מַרוּאָה בירת כוש, הקימה ושיקמה כמה מקדשים גדולים לאל אָמוֹן ומבנים רבים נוספים (ביניהם יותר ממאתיים פירמידות נוביות) – שרבים מהם שרדו עד היום ומעידים כי תקופתה הייתה המשגשגת ביותר בהיסטוריה המרואנית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: כן אבן שנמצא ב-1843 בכפר וואד בן נאקה שלגדות הנילוס, מוצג כיום במוזיאון המצרי בברלין. לצד דמותה נכתב, בכתב מרואני ובהירוגליפים מצריים:
“הישארי, הישארי על הכס האדיר, איזיס, גבירת העולם שמתחת, כמו הירח הגדל כביצה בחולפו על פני הרקיע. ומי ייתן שהדבר יעניק כוח לבתך, אמאניטורה”

רגיל

בת אלפיים: דֵנְג סוּי

אחרי 2,000 פוסטים, חוגגות שבוע של היא-סטוריה בת אלפיים!

דֵנְג סוּי קיסרית סין, נולדה בסביבות שנת 80 לספירה

דֵנְג סוּי, או הקיסרית הֵקְסִי (“הצנועה ומשכינת השלום”), שלטה באימפריה הסינית כחלק משושלת האן לקראת סוף המאה ה-1 לספירה. היא חקוקה בהיסטוריה הסינית כבעלת כישורים בולטים בניהול האימפריה, כמי שקיצצה בהוצאות הארמון, הרחיקה מושחתים, פתחה את אסמיה בפני רעבים, התקינה צינורות מים והפחיתה מיסים, וכן השכינה שלום עם שבטים נוודים ופיתחה את המשפט הפלילי. היא הייתה גם מלומדת היטב בחמש הקלאסיקות של הקונפוציאניזם ותרמה לשימורן, עודדה השכלה וחשיבה מקורית, הייתה פטרונית של אמנות, ונחשבת לראשונה בעולם שאימצה רשמית את השימוש בנייר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דמותה של דֵנְג סוּי, מגולמת על ידי השחקנית לִי שֵנְג בסדרת הטלוויזיה “האגדה על בַּאן שוּ” (2015)

רגיל

סוזן סולומון

סוזן סולומון, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה סוזן סולומון, כימאית של האטמוספירה מארה”ב, שנודעת בעבודתה על חקר החור באוזון ושיקומו. היא הייתה הראשונה להעלות את ההשערה כי ריאקציית הרדיקליים החופשיים של תרכובות של כלור, פלואור, פחמן וברום היא הגורם להידלדלות שכבת האוזון, וב-1986 עמדה בראש משלחת לאנטארקטיקה שאיששה השערה זו. מחקריה היוו את הבסיס ל”פרוטוקול מונטריאול”, אחת האמנות הגלובליות הראשונות להגנה על הסביבה, המטילה הגבלות על ייצורם של חומרים המסכנים את שכבת האוזון. היא ממובילות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, שזכה ב-2007 בפרס נובל לשלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במשלחת באנטארקטיקה מטעם מִנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי, 1987

בתמונה הקטנה: מרצה במכון להיסטוריה של המדע בפילדלפיה במסגרת כנס ההרצאות השנתי של אוליוט למען רווחת הציבור, 2010

[התמונות מתוך אתר המכון להיסטוריה של המדע]

רגיל

וירג’יניה פני

וירג’יניה פני, 1913-1826

היום, לפני 193 שנים, נולדה וירג’יניה פני, כלכלנית חברתית אמריקאית, הראשונה לחקור את שוק העבודה של נשים. ספריה נכתבו על סמך מידע שיטתי שאספה בערים גדולות בארה”ב ובאירופה וראיונות שערכה עם אלפי מעסיקים ועובדים, ותיארו את המשרות שהיו פתוחות אז לנשים, וכן את השכר שהרוויחו, את תנאי העבודה, את ההכשרות והשלכות בריאותיות. ספריה שימשו בסיס חשוב לפעילות פמיניסטיות וליוזמות חקיקה, כמו גם לתחום מדעי החברה שנוצר אז. בנוסף הייתה ממובילות התנועה הסופרג’יסטית בראשיתה, הובילה מחאות של נשים על שכר ותנאי העסקה, וכן הקימה סוכנות תעסוקה ייעודית לנשים.

“אלו המדברים במרירות כזו כנגד נשים העוסקות במקצועות מסוימים המבוצעים כיום על-ידי גברים: מה הייתם מצפים שנשים רווקות ואלמנות חסרות כול תעשינה על-מנת להרוויח את לחמן?! בוודאי לא הייתם רוצים שהן תגנובנה משום שאינן יכולות להשיג עבודה הגונה. מה אם כן ביכולתן לעשות? מדוע שלא תהיה להן גישה חופשית למשלחי יד שיבטיחו להן פרנסה? אלו המתנגדים להן, לרוב עושים זאת ממניעים אנוכיים. גברים רבים ידיחו נשים משולחן העריכה או הכתיבה, מהחנות, מהמפעל, מהסדנה, ממשרד הטלגרף, ממכונת הדפוס ומכל מקום אחר, מלבד כיתת הלימוד, שולחן התפירה והמטבח. הדעה השגויה שקיימת בנוגע למקצועות המתאימים לנשים חייבת להשתנות כך שתהיה לנשים גישה חופשית לכל המקצועות שבהן הן מעוניינות לעסוק. הייתי מאוד רוצה שדלתות תיפתחנה לרווחה בפני נשים לכל משלח יד ומקצוע שבו הן מסוגלות לעבוד.”
(מתוך ספרה “תעסוקה לנשים: אנציקלופדיה של עבודת נשים”, 1863)
[הספר המלא, סרוק על-ידי הספרייה הציבורית של ניו יורק ואוניברסיטת הרווארד]

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך הבלוג של “המשוטט בניו יורק” על “כוחה של אלמנה: וירג’יניה פני ומאבקה להעסקה ושכר שווים של נשים בארה”ב בסוף המאה ה-19”

בתמונה הקטנה: אסופת מאמרים פרי עטה, שפורסמה בשנת 1869 תחת הכותרת “לחשוב ולפעול: סדרת מאמרים על גברים ונשים, עבודה ושכר”
ההקדמה לאסופת המאמרים נפתחת באמירה:
“מי אשר לועג לכל תקווה או שאיפה חיה של לב אנושי פועם, נמצא כל-כך הרבה מדרגות מתחת לאלוהים”
[הספר המלא, סרוק על-ידי הספרייה הציבורית של ניו יורק ואוניברסיטת הרווארד]

רגיל

כרמן ליירה

כרמן איזבל קארוואג’ל קסאדה, שנודעה בשם העט כרמן ליירה, 1949-1888

היום, לפני 131 שנים, נולדה כרמן איזבל קארוואג’ל קסאדה, שנודעה בשם העט כרמן ליירה, סופרת, אשת חינוך ופעילת זכויות עובדים מקוסטה ריקה. היא נודעת כסופרת הידועה הראשונה מקוסטה ריקה וכמי שייסדה את גן הילדים הראשון בשיטת מונטסורי בקוסטה ריקה, שבו לימדה במיוחד ילדים עניים. היא ייסדה גם את המפלגה הקומוניסטית של קוסטה ריקה וכן את אחד מהאיגודים הראשונים במדינה של נשים פועלות, שיחד ערערו את התבססות החברה על מעמדות ועל הגבלת תפקידי הנשים לבית, לנישואין ולאמהוּת. ככל שהעמיקה פעילותה זו, היא הורחקה מעבודתה במערכת החינוך ולבסוף הוגלתה למקסיקו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דמותה המופיעה בעשור האחרון על שטר של 20 אלף קולון

רגיל

פלורה נוואפה

פלורנס נוואנזורואהו נקירו נוואפה, 1993-1931

“איזו יהירות, איזו טיפשות הובילה אותנו לחורבן הזה, לטירוף הזה, לרשעות הזו, למלחמה הזו, למוות הזה? כשהמלחמה האכזרית הזו תיגמר, לא תהיה עוד מלחמה. זה לא יקרה שוב, לעולם לא. לעולם לא עוד.”
(מתוך ספרה “לעולם לא עוד”, 1975, עמ’ 70)

היום, לפני 88 שנים, נולדה פלורה נוואפה, סופרת, אשת חינוך ופעילה חברתית מניגריה, המכונה “האמא של הספרות האפריקאית המודרנית”. היא זכתה להכרה בינלאומית מיד עם פרסום ספרה הראשון, “אפורו” (1966), ומציגה בספריה את חייהן ונקודת מבטן של הנשים הניגריות בחברה המודרנית. נוואפה נודעה גם בתפקידה כשרת הבריאות והרווחה, שבמסגרתו עסקה בשיקום ניגריה לאחר מלחמת ביאפרה בסוף שנות ה-60, ובמיוחד באיחוד משפחות ובהקמת מסגרות ליתומים ולפליטים. ב-1974 ייסדה הוצאה לאור, הראשונה באפריקה בבעלות אישה שחורה והראשונה שהתמקדה בנשים כקהל יעד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך כרזת הסרט הדוקומנטרי “הבית של נוואפה” (2016), מאת היוצר הניגרי אונייקה נווליו [טריילר]

בתמונה הקטנה: מתוך ריאיון עמה לטלוויזיה הנורווגית, 1987

רגיל

מרגרט מויר

ליידי מרגרט ברוס מויר, 1942-1864

“חיוני לנשים ללמוד ולהבין את החשמל. כוונתי לכך שעליהן לא רק להכיר היטב מכונות כביסה, הסקה ובישול חשמליות, אלא גם לרכוש די ידע טכני שיאפשר להן לתקן נתיכים ולבצע תיקונים קטנים אחרים. רק בדרך זו תוכלנה נשים להעריך את המחיר הנמוך ואת השימושיות הגבוהה של החשמל, ולהתייחס אליו כאל כוח שביכולתו לחלצן מעבודות הבית הבלתי הכרחיות.”
(מתוך מאמרה על “חזון הבית העתידי”, שפורסם ב”מורנינג פוסט” ביולי 1931)

היום, לפני 155 שנים, נולדה מרגרט מויר, מהנדסת אוטו-דידקטית, מחנכת ופעילה למען זכויות עובדים וזכויות נשים מסקוטלנד. כאחת ממייסדות “אגודת המהנדסות” הבריטית ב-1919, נודעה כמי שהובילה את “שחר עידן החשמל” וקידמה את הכנסת החשמל אל תוך בתי המגורים כחלק חשוב משחרורן של נשים לפתח קריירות מחוץ לבית. כדי לאפשר לפועלים במשרה מלאה לנוח בסוף השבוע, יישמה תוכנית רווחה שבמסגרתה גייסה עובדים חלופיים ואף עבדה בעצמה כמפעילת מחרטה. היא הקימה מערך של הכשרות בהנדסה לנשים, תמכה בעבודתן של טייסות חלוצות וקידמה הנגשה של תעסוקה לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן משנת 1900~

בתמונה הקטנה: אנדרטה לציון משפחת מויר בבית הקברות ברוקווד, בריטניה

רגיל

אולגה חנקין

אולגה חנקין לבית בלקינד, 1943-1852

היום, לפני 167 שנים, נולדה אולגה חנקין, אשת העלייה הראשונה והמיילדת העברייה הראשונה. משפחתה נמנתה עם מייסדי תנועת ביל”ו, וביתה בסנט פטרבורג היה למקום מפגש של הוגים עברים ופעילי “חובבי ציון”. ב-1886 עלתה לארץ-ישראל, התיישבה בראשון לציון והשתתפה במאבקם של איכרי המושבה נגד עריצותם של פקידי הברון רוטשילד. כמיילדת מוערכת יצרה קשרים חברתיים ומקצועיים עם כלל תושבי הארץ, ובזכותם צלח פועלו של בעלה יהושע לרכישת קרקעות להתיישבות ציונית בפלשתינה, בין היתר באזור רחובות, חדרה, עמק יזרעאל והגליל. היא גם הרבתה לתרום לתעשייה ולמפעלי חסד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום משנת 1915~ מתוך האנציקלופדיה של מייסדי היישוב היהודי בא”י [מקור]

בתמונה הקטנה: חנוכת בית בלקינד בראשון לציון, שנות השלושים; אולגה חנקין ישובה במרכז (בשמלה שחורה). מתוך “אלבום המשפחות – עדת ראשון לציון