עמוד 1
רגיל

אמל אל-קיבסי

אמל אל-קיבסי, נולדה ב-1969

היום, לפני 48 שנים, נולדה אמל אל-קיבסי, אדריכלית ופוליטיקאית מאבו דאבי. בשנת 2000 השלימה לימודי דוקטורט בהנדסת אדריכלות בבריטניה, הייתה לראשונה בעולם שעסקה בשימור המורשת האדריכלית של איחוד האמירויות הערביות, ותיעדה עבור אונסק”ו יותר מ-350 אתרי מורשת לאומית במדינתה. ב-2007 הייתה לאישה הראשונה שנבחרה למועצה הלאומית הפדרלית של איחוד האמירויות, ומונתה לדוברת המועצה הפדרלית וליו”רית מועצת החינוך. ב-2015 נבחרה לנשיאת המועצה הפדרלית של איחוד האמירויות – והייתה לאישה הראשונה העומדת בראש קונגרס לאומי בעולם הערבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אל-קיבסי (עומדת) מושבעת כחברת מועצה לפני היבחרה לתפקיד דוברת המועצה הלאומית הפדרלית של איחוד האמירויות הערביות (צילום EPA)

רגיל

מרי דאלי

מרי דאלי, 2010-1928

“אני יודעת שאיענש באותה מידה אם אהיה רק טיפ-טיפונת פמיניסטית או אם אלך עד הסוף. אז אני כבר הולכת עד הסוף” – מרי דאלי (נולדה היום, לפני 89 שנים), פילוסופית ותיאולוגית אמריקאית, לסבית ופמיניסטית רדיקלית. בספריה בחנה איך ניתן להתגבר על האנדרוצנטריות שבדתות המערב ולנכס מחדש תגיות פטריארכליות כמו “מכשפה” ו”משוגעת”. היא נודעה כמי שסירבה לקבל סטודנטים גברים לקורסים שלה במגדר כי לדבריה, “כשנשים נמצאות בכיתה עם גברים צעירים, הן שותקות כל הזמן. צוחקים עליהן אם יש להן רעיונות יוצאי דופן. הן חייבות להיות סקסיות; ואז, הן לא יכולות לחשוב באמת.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זוהרה בגום קאזי

זוהרה בגום קאזי, 2007-1912

היום, לפני 105 שנים, נולדה זוהרה בגום קאזי, רופאה בנגלשית שכונתה “פלורנס נייטינגייל של דאקה” בשל היותה האישה המוסלמית-בנגלית הראשונה שעסקה ברפואה. במשך שנים אחדות היא חיה באשרם שייסד מהאטמה גנדי בנאגפור, הודו, והעניקה שם טיפול רפואי חינם לעניים. היא גם אימצה וחינכה ילדים רבים ממשפחות מצוקה ברחבי בנגלדש. במהלך הקריירה שלה, קאזי כיהנה בכמה משרות רפואיות חשובות, ביניהן פרופסורית בקולג’ הרפואי של דאקה ומנהלת מחלקת המיילדות והגינקולוגיה בבית החולים שלו, וכן סיפקה טיפול ללוחמי חופש שנפגעו במהלך מלחמת השחרור של בנגלדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אִבְּתִסָאם מראענה

אִבְּתִסָאם מראענה-מנוחין, נולדה ב-1975

היום, לפני 42 שנים, נולדה אִבְּתִסָאם מראענה, תסריטאית, במאית ומפיקה ישראלית-פלסטינית. סרטיה הדוקומנטריים, שהוצגו בפסטיבלים ברחבי העולם וזכו בפרסים רבים, נותנים ביטוי לשיח הפנימי של ערביי ישראל ומציגים את מאבקיהם כמיעוט לצד ביקורת על מנהגים בחברה הערבית המחזקים דיכוי ואי-שוויון. היא נכללה ב-2009 ברשימת עשר הנשים המשפיעות בישראל, מרצה באוניברסיטה הפתוחה, בבצלאל ובמכללת ספיר, וחברת מועצת התרבות והאמנות של מפעל הפיס. היא גם פעילה פמיניסטית בולטת, והקימה בין היתר את “הקרן להעצמה נשית” התומכת בנשים שבנות משפחותיהן נרצחו על ידי בני משפחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מתוך ריאיון ליואב איתיאל, מגזין “גפן”

רגיל

אדית שטיין

אדית (יהודית) שטיין, 1942-1891

היום, לפני 126 שנים, נולדה אדית שטיין, פילוסופית, אחות ונזירה גרמנייה יהודייה. היא עבדה כעוזרת מחקר וכחברת סגל בחוג לפילוסופיה, וחקרה את תופעת האמפתיה. ב-1921, בעקבות קריאה בכתביה של תרזה מאווילה, המירה את דתה, שינתה את שמה לתרזה בנדיקטה, הצטרפה למסדר הכרמליתי ולימדה נערות בבית ספר קתולי. עם עליית הנאצים לשלטון פנתה לאפיפיור פיוס ה-11 וניסתה לשכנעו לפעול להצלת העם היהודי. לאחר שנספתה במחנה הריכוז אושוויץ, הייתה לסמל ומופת בעולם הקתולי בשל מותה על אמונתה, כמו המרטירים בראשית הנצרות, והוכרזה על ידי הכנסייה הקתולית כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מלכה רופא

מלכה רופא, 1996-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה מלכה רופא, לוחמת ואלחוטאית בפלמ”ח. ב-1937 הצטרפה לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, ופעלה עם קבוצה מצומצמת של אתתים ב”גדעון”, יחידת הקשר של “ההגנה”. ב-1942 הוכשרה באלחוט מורס ע”י הסוכנות היהודית ובחסות הבריטים, וב-1943 נשלחה ע”י המוסד לעלייה ב’, במסווה של חייל בריטי, להקים תחנת אלחוט בבגדד ולהכין את יהודי עיראק לעלייה לארץ. בחזרתה ארצה שידרה מתחנת האלחוט המרכזית בת”א לתיאום של אוניות מעפילים מארצות אירופה. לאחר קום המדינה ופירוק הפלמ”ח חזרה לקיבוצה, שם עבדה בין השאר בהנהלת חשבונות, במטבח ובחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נזיהה א-דוליימי

נזיהה ג’וודת א-דוליימי, 2007-1923

היום, לפני 10 שנים, נפטרה נזיהה א-דוליימי, רופאה וחלוצה של התנועה הפמיניסטית בעיראק. כרופאה התמקדה במחלות מידבקות באזורים כפריים נידחים, ונחשפה לתנאי המחיה הקשים, במיוחד של נשים. ב-1953 נבחרה לנשיאת התאחדות נשות עיראק, תנועה שבשיאה מנתה 42 אלף חברות. ב-1959 מונתה לשרה לעניינים מוניציפליים – השרה הראשונה בעולם הערבי, וקידמה את חוק מעמד האישה בעיראק, שהסדיר ענייני נישואים וגירושים, ירושה ומשמורת ילדים והיה החוק המתקדם ביותר במזרח התיכון בזמנו. ב-2009 הייתה לפמיניסטית הראשונה המונצחת בעיראק כשפסל בדמותה הוצב בבגדד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ימימה אבידר-טשרנוביץ

ימימה אבידר-טשרנוביץ, 1998-1909

היום, לפני 108 שנים, נולדה ימימה אבידר-טשרנוביץ, אשת חינוך וסופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 1984. היא ניהלה בתי ספר וגני ילדים עירוניים בתל אביב, שהיוו דוגמה לחלוציות חינוכית בהקניית ערכים לאומיים וחברתיים. במקביל כתבה הצגות ילדים עבור “הבימה” ועיבדה תסכיתי רדיו לילדים, תרגמה לעברית קלאסיקות כמו “הקוסם מארץ עוץ”, “פינוקיו”, “עליסה בארץ הפלאות” ואגדות אנדרסן, וכתבה יותר מ-40 ספרים לילדים ולנוער, בהם “גן-גני”, שנועד ללמד הורים ופעוטות על חגי ישראל ומנהגיהם, ו”שמונה בעקבות אחד”, שנבחר בשנת היובל לספר האהוב ביותר על ילדי הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם חברי “החוג הזקן” ב-1928 (גרעין של תנועת “החוגים” שקם בקרב תלמידי גימנסיה הרצליה, והיה לימים לתנועת הנוער החלוצית “המחנות העולים”), ימימה אבידר-טשרנוביץ במרכז השורה העליונה

רגיל

קתרין מקינון

קתרין אליס מקינון, נולדה ב-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה קתרין מקינון, משפטנית ופעילה פמיניסטית רדיקלית אמריקאית, המכהנת כראש הקתדרה למשפטים באוניברסיטת מישיגן וכיועצת לענייני מגדר של בית הדין הפלילי הבינלאומי. פועלה מהווה אבן דרך במשפט העולמי בתפיסת חיי היומיום של נשים והשפיע עמוקות על התחיקה המשפטית, ההגות והפעילות הפמיניסטית בנוגע לדיכוי נשים באמצעות אונס, הטרדה מינית, פורנוגרפיה וזנות. בהשפעתה נחקקו החוק הקנדי כנגד מעשים מגונים (1985) והחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית (1998) ו”אמנת האו”ם בדבר מניעת רצח עם” (1992) הכירה בפגיעה המינית בנשות בוסניה.

ויקיפדיה

פייסבוק

כתביה המרכזיים של מקינון אוגדו ותורגמו לעברית על ידי עידית שורר, נערכו על ידי שופטת ביהמ”ש העליון פרופ’ דפנה ברק ארז ויצאו לאור בישראל בספר “פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה” (רסלינג, 2005)

רגיל

יהודית הררי

יהודית (איזנברג) הררי, 1979-1885

היום, לפני 132 שנים, נולדה יהודית הררי, מורה, גננת וסופרת ישראלית, מחלוצות החינוך המיוחד בארץ, ממייסדי תל אביב והסתדרות המורים וחברת מועצת “הבימה”. בספרה “אישה ואם בישראל: מתקופת התנ”ך עד שנת העשור למדינת ישראל” (1958) כתבה “על נשי-ישראל שלקחו חלק פעיל בחיי האומה. […] על האישה היהודית שהאירה את בית ישראל במחשכי הגלות, על הנשים שהשתתפו בבנין מולדתנו, בהחייאת לשוננו, בהפרחת שממותינו, בהגנה על אדמותינו […]. רבים בעמנו וביחוד הנשים אינם יודעים הרבה על חיי האישה הישראלית, ומקוה אני שמספר זה ילמדו להכיר את אחיותיהם ואימותיהם.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן (אנדיני) מקוסינסקי

אן (אנדיני) מקוסינסקי, נולדה ב-1997

היום, לפני 20 שנים, נולדה אן (אנדיני) מקוסינסקי, סטודנטית קנדית ממוצא פיליפיני ופולני, אשר בהיותה תלמידת תיכון המציאה את “הפנס החלול”, המשתמש באפקט תרמואלקטרי כדי להמיר אנרגיית חום לחשמל ולהפעיל נורת לד. מתוך שאיפה “לבטל את השימוש בסוללות שאי-אפשר למחזר”, היא מעורבת בכמה פרויקטים מסחריים המשתמשים בהמצאתה זו. היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס יריד המדע הקנדי, פרס יריד המדע של גוגל לגיל 16-15, פרס המדע הבינלאומי של אינטל ופרס יריד המהנדסים, ונכללה ברשימות “30 מתחת לגיל 30” של “טיים” ושל “פורבס”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזוכים ביריד המדע של גוגל 2013 (משמאל לימין): ויניי קומאר, אן מקוסינסקי, אליף בילגין ואריק צ’ן. צולם ע”י אנדרו פדרמן, גוגל

בתמונה הקטנה: אן מקוסינסקי מחזיקה את ההמצאה המדהימה שלה, הפנס החלול

לקריאה נוספת, כתבה ב”דיגיטל ז’ורנל”: “האם אן מקוסינסקי תשנה את העולם?”

רגיל

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

על פי תפיסת חז”ל, יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, על עבירות שבין אדם – ובת-חוה – למקום. יום זה מוקדש אפוא להתנקות ולהשתחררות מחטאים ומקיבעונות שליליים כדי לקדם את השנה החדשה במצפון נקי ובראש שקט.

אך עבירות שבין אדם לחברו – ולחברתו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו – וחברתו.

ביום שבו אפילו לעבריינים מותר להיות חלק מהקהילה (“בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים”), חשוב לזכור ולהזכיר את הנשים הספורות שבמרוצת הדורות הצליחו לפרוץ דרך ולהיכלל בבתי הכנסת ובמקומות הלימוד, וזכו לקבל הכרה לדורות כתלמידות חכמים וכראשות ישיבה.

גמר חתימה טובה!

 

מרים שפירא, נולדה בסביבות 1360

אם משפחת לוריא המפורסמת, המיוחסת לרש”י ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, אשר הייתה ראשת ישיבה באלזס (חבל ארץ בצרפת של היום) והרצתה שיעורים בתלמוד לפני בחורי ישיבתה, כפי שמעידים צאצאיה המהרש”ל והאר”י.

חוה בכרך, 1652-1585

מלומדת צ’כית נודעת, אשר מלבד ידיעותיה התורניות וחידושי הלכה שהתפרסמו בשמה, הייתה מיוחסת מאוד, נכדתו של המהר”ל מפראג. נכדה רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את שם ספרו הנודע “חות יאיר” על שמה, כתב על בקיאותה בתלמוד הבבלי והירושלמי, במדרשי חז”ל ובספרות השו”ת כי “היתה אם כל חי בתורה ובמעשים, אשר אשה בכל אלה לא מצאנו”.

אסנת ברזאני, 1670-1590

רבנית, למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן ונודעה בכינוי “התנאית”. אביה העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק והתנה את נישואיה בכך שתמשיך בלימוד התורה ולא תיאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת טיפול במשק הבית. בני דורה ראו בה סמכות רבנית לכל דבר, כמי שהייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה, וצאצאיה שימשו ברבנות בעיראק עד המאה ה-20.

חנה רחל ורברמאכר, 1888-1805

נודעה כ”בתולה מלודמיר”, השתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו”רות. ההנהגה הדתית באוקראינה לא ראתה זאת בעין יפה, ומשגברו הרינונים עליה עלתה לארץ ישראל, ובירושלים המשיכה לנהוג כאדמו”רית – התעטפה בטלית, הניחה תפילין, ערכה מדי שבת סעודה שלישית לחסידיה בביתה שבמאה שערים, לימדה תורה, העניקה ברכות, התפללה עם נשים אחרות בכותל המערבי ובקבר רחל, ולפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית.

 

מאחורי הטקסט שבכותרת התמונה:

“גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי […] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה” – אגרת מחורזת משנת 1664, מאת הרב פנחס חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, לרבנית אסנת ברזאני

(מתוך הספר “יהודי מוצל: מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה”, מאת עזרא לניאדו, הוצאת המכון לחקר יהדות מוצל, 1981)

פייסבוק

רגיל

אנה ברנביץ’

אנה ברנביץ’, נולדה ב-1975

היום, לפני 42 שנים, נולדה אנה ברנביץ’, ראשת ממשלת סרביה – האישה הראשונה בתפקיד זה והלהט”ב/ית הראשונ/ה העומד/ת בראש מדינה במזרח אירופה (והחמישי/ת בלבד בעולם). ברנביץ’ עבדה במשך יותר מעשור עם ארגונים בינלאומיים, משקיעים זרים והמגזר הציבורי בסרביה. היא כיהנה כנשיאת המועצה ליזמות חדשנית ולטכנולוגיות מידע, כנשיאת המועצה הלאומית למען מיעוטים וכשרת המִנהל הציבורי והשלטון המקומי, תפקיד שבו פעלה לרתימת הטכנולוגיה לייעול מערכות הממשל, להגברת השקיפות ולמאבק בשחיתות. ביוני השנה בחר בה הפרלמנט הסרבי ברוב קולות לראשות הממשלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קרן טנדלר

קרן טנדלר, 2006-1979

היום, לפני 38 שנים, נולדה קרן טנדלר, שהייתה המכונאית המוטסת היחידה בצה”ל. כהנדסאית מכונות במסגרת לימודי עתודה, היא הוצבה בטייסת מסוקי ה”יסעור” בתל נוף כמכונאית קרקע. היא נאבקה להתקבל לקורס מכונאים מוטסים, עברה כבת יחידה גיבוש טיס, טירונות בנים “רובאי 7” וקורס צניחה, וב-2001 סיימה את ההסמכה בטייסת עם הציונים הגבוהים ביותר. טנדלר נאבקה גם על הזכות לצאת למשימות קרביות והשתתפה במבצעים רבים, בארץ ובחו”ל. היא נפלה במלחמת לבנון השנייה, כשמטוסה נפגע מטיל שירה חזבאללה במהלך טיסה מבצעית להנחתת לוחמים בעומק דרום לבנון.

עמוד “יזכור”

דף זיכרון בפייסבוק

תמונות מתוך אתר חיל האוויר

 

פייסבוק

רגיל

הלנה כגן

ד”ר הלנה כגן, 1978-1889

היום, לפני 128 שנים, נולדה הלנה כגן, רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל. היא למדה רפואה בשווייץ, אך בארץ ישראל לא הורשתה לעבוד כרופאה והועסקה כאחות בביה”ח העירוני בירושלים, וכן הכשירה נערות יהודיות וערביות לעבודה כאחיות. במהלך מלחה”ע ה-1, כשרוב הרופאים גויסו לשירות צבאי, כגן הפעילה מרפאה ובית חולים, ורכשה את אמון הקהילה היהודית והערבית גם יחד. היא ניהלה את מחלקת הילדים הראשונה בארץ, ייסדה מרפאות טיפת חלב מטעם ויצו, ובמהלך המצור על ירושלים במלחמת העצמאות מונתה לאחראית על כל המרפאות בעיר, כולל טיפול בפליטים מהשכונות הערביות.

ויקיפדיה

פייסבוק

תמונה גדולה: בעבודה, מתוך אתר “אהבת ירושלים

תמונה קטנה: מתוך אתר “רחוב משלה“, באדיבות ויצו

 

רגיל

דורותי ווהן

דורותי ג’ונסון ווהן, 2008-1910

היום, לפני 117 שנים, נולדה דורותי ווהן, מתמטיקאית אמריקאית. ב-1929, בגיל 19, סיימה תואר במתמטיקה ועבדה כמורה כדי לסייע למשפחתה בשנות השפל הגדול. ב-1943, משנחקקו צווים נשיאותיים שאפשרו העסקת שחורים במשרדי ממשל פדרלי, הצליחה ווהן להתקבל לעבודה במכון לנגלי, שהפך לימים לחלק מסוכנות נאס”א, ועבדה תחת הפרדה גזעית על חישובים מתמטיים ידניים הקשורים לטיסות חלל. ב-1949, לאחר שהתמחתה בשפות תכנות וקידוד, הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה שקודמה לתפקיד של ראש סגל בנאס”א, אם כי עברו שנים עד שקיבלה תואר רשמי (ושכר) של מפקחת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בסרט “מאחורי המספרים“, המתאר את סיפורן של שלוש אפרו-אמריקאיות פורצות דרך בנאס”א, מגלמת את דמותה אוקטביה ספנסר.

 

בתמונה הגדולה: משמאל דורותי ווהן, במרכז לסלי האנטר, מימין ויויאן אדייר, חשביות העובדות ב-NACA, הארגון שקדם לנאס”א

רגיל

דרו גילפין פאוסט

קתרין דרו גילפין פאוסט, נולדה ב-1947

היום, לפני 70 שנים, נולדה דרו גילפין פאוסט, היסטוריונית אמריקאית ונשיאת אוניברסיטת הרווארד – האישה הראשונה בתפקיד זה. היא סיימה לימודי דוקטורט בתרבות אמריקאית באוניברסיטת פנסילבניה, וב-1970 הצטרפה לסגל האוניברסיטה. תחום התמחותה הוא היסטוריה של דרום ארה”ב, החל מהכרזת העצמאות ועד מלחמת האזרחים, ומעמדן של נשים בתקופה זו. בין יוזמותיה הראשונות כנשיאת הרווארד: הפחתת שכר הלימוד בהתאם להכנסת משפחת הסטודנט/ית, העלאת המימון למחקר של סגל זוטר, החייאת האמנויות בהרווארד והגברת הקיימות של האוניברסיטה ע”י הפחתת פליטת גזי חממה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קייט מילט

קתרין מוריי “קייט” מילט, 2017-1934

“כשקבוצה אחת שולטת על אחרת, מערכת היחסים ביניהן היא פוליטית. כשהסדר כזה נמשך זמן רב, מתפתחת אידיאולוגיה שמגבה אותו (פאודליזם, גזענות וכיו”ב). כל הציוויליזציות ההיסטוריות הן פטריארכליות, והאידיאולוגיה שלהן היא עליונות גברית […] וזהו אולי כלי הנשק החזק ביותר של הפטריארכיה, האוניברסליות העל-זמנית שלה… היא מבוצרת עדיין בעמדתה משום שהצליחה לגרום לעצמה להיתפס כדבר טבעי.” – קייט מילט (נולדה היום, לפני 83 שנים), סופרת ואמנית אמריקאית, מהאקטיביסטיות והתאורטיקניות הבולטות בפמיניזם הרדיקלי ובגל השני בכלל, מחברת “פוליטיקה מינית” (1970).

ויקיפדיה – קייט מילט

ויקיפדיה – “פוליטיקה מינית”

פייסבוק

רגיל

מרי מידג’לי

מרי מידג’לי, נולדה ב-1919

“אנו זקוקים ל’פלורליזם מדעי’ – להכרה בכך שיש ריבוי צורות ומקורות של מידע, לעומת הצמצום, אותה אמונה המשוכנעת שיש חזות אחת גורפת הפותרת את כל הבעיות.” – מרי מידג’לי (נולדה היום, לפני 98 שנים), פילוסופית בריטית חשובה בתחום האתיקה של המדע, הנחשבת למבקרת הלוחמנית ביותר של מה שהוא לגישתה מצג השווא היומרני של המדע. הגותה מתנגדת לתפיסות דיכוטומיות ודטרמיניסטיות רווחות, וכמו-דתיות לטענתה, של אבולוציה, של גנטיקה ושל שכלתנות, ומציבה את הסימפתיה והאמפתיה במרכז התפתחותם של האדם ובעלי החיים בכלל, כחלק ממערכת אקולוגית אחת שלמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פלורנס דיקס

פלורנס אמיליה דיקס, 1959-1864

היום, לפני 153 שנים, נולדה פלורנס דיקס, מורה וסופרת קנדית. ב-1918, לאחר ארבע שנות מחקר וכתיבה, שלחה להוצאה לאור “מקמילן” את ספרה, “הרשת של הרומן העולמי”, המתעד את ההיסטוריה של העולם תוך הדגשת תרומתן של נשים. כעבור כחצי שנה קיבלה דחייה. כשקראה את “דברי ימי עולם” של הרברט ג’ורג’ ולס, שיצא לאור ב-1920 באותה הוצאה, הבחינה בדמיון ברור בינו לבין ספרה. היא תבעה את ההוצאה ואת ולס אך הפסידה, וכך גם בביהמ”ש לערעורים ולבסוף גם בביהמ”ש העליון בלונדון. רבים כיום מאמינים כי בתי המשפט זלזלו בה בשל מגדרה וכי ללא ספק נעשה פלגיאט.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיקס מימין