עמוד 1
רגיל

יום הולדת להיא-סטוריה

“נשים עושות היא-סטוריה בכל תחום בכל מקום ובכל תקופה, מדי יום ביומו”

היום, לפני 6 שנים, עלה לרשת פרויקט היא-סטוריה, שנועד להפיץ ולקדם ידע נגיש, בעברית, על נשים ועל פועלן, שלעתים קרובות מדי נדחקו מההיסטוריה. מאז עלו לדף הפייסבוק ולאתר שלנו כ-2,200 רשומות יומיות על נשים שנחקקו בהיסטוריה, בתרבות, במדע ובכלל, על אירועים היסטוריים בעלי השפעה ניכרת על חייהן של נשים, ועל נשים שקידמו נשים, מיעוטים ואת העולם כולו.

מאז 7 באוגוסט 2013 אנחנו מעלות מדי יום פוסט על נשים חזקות, משפיעות, מלאות עשייה ומעוררות השראה.
אנחנו רוצות לנצל את יום ההולדת שלנו, ולהודות מכל הלב לכל העוקבות (והעוקבים), המשתפות, המגיבות, המחבבות, וכל מי שלקחה ולוקחת חלק במסע המרתק שלנו בנבכי ההיא-סטוריה.

לצערנו, לאחר שש שנים אינטנסיביות, אנחנו מרגישות צורך לקחת הפוגה קצרה מהדף, עד אשר נתארגן מחדש באופן יעיל ובר קיימא.
נשמח לצרף אלינו כותבת תוכן נוספת (או שתיים) המעוניינות לקחת חלק בפרויקט האהוב שלנו.
מי שמעוניינת, מוזמנת לפנות אלינו בפרטי.

מזכירות לכולן שכל המידע נמצא גם בדף הפייסבוק שלנו וגם כאן, עם אפשרויות חיפוש מגוונות ונוחות
נשוב אליכן אחרי החגים, עם חברות חדשות וכוחות מחודשים…

אוהבות המון,
שלהב, מתת והילה

רגיל

לובנה אלעליאן

לובנה סלימאן אלעליאן, נולדה ב-1955

היום, לפני 64 שנים, נולדה לובנה אלעליאן, יזמת ואשת עסקים סעודית. היא הקימה וניהלה חברה מצליחה לייעוץ פיננסי, ועמדה בראש השלוחה המזרח-תיכונית של קונצרן הענק “קבוצת אלעליאן”. ב-2004 הייתה חברת מועצת המנהלים של הבנק הסעודי, והאישה הראשונה בערב הסעודית שהייתה דוברת מרכזית בכנס כלכלי. היא מייעצת לחברות כמו “רולס רויס” ו”סיטיגרופ”, חברת חבר הנאמנים של מוסדות אקדמיים יוקרתיים, וחברת מועצת העסקים הבינלאומיים של הפורום הכלכלי העולמי. מזה כעשור היא מופיעה תדיר ברשימות 100 הנשים המשפיעות והחזקות בעולם של “טיים” ושל “פורבס”.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך אתר Mubasher

התמונה הקטנה: מתוך אתר Alfanar

רגיל

אמה אן ריינולדס

אמה אן ריינולדס, 1917-1862

היום, לפני 157 שנים, נולדה אמה אן ריינולדס, אחות ורופאה אפרו-אמריקאית פורצת דרך. בהיותה מורה נחשפה לצרכים הבריאותיים של קהילתה ושאפה למצוא להם מענה. לאחר שבתי ספר להכשרת אחיות סירבו לקבלה בשל גזעה, שיכנעה את רשויות שיקגו להקים בית חולים ומרכז להכשרת אחיות ללא הפרדה גזעית, והוכשרה במחזור הראשון בו. ב-1895 הייתה גם האישה השחורה הראשונה בארה”ב שהשלימה לימודי רפואה. בנוסף לעבודתה במרפאה פרטית, בבתי חולים וכרופאת הבית במוסדות אקדמיים לשחורים, יזמה וארגנה שירות חינמי של אחיות ביקורי בית כדי להנגיש טיפול רפואי לעניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך Provident Hospital, בית החולים לשחורים (ולכולם) שיזמה את הקמתו

רגיל

פאטמה ג’ינאח

פאטמה ג’ינאח, 1967-1893

“אומה אינה יכולה לקוות להשיג שיעור קומה או מעמד אינטלקטואלי מבלי לשחרר קודם כול את התהליכים המנטליים של אנשיה מעול השפה הזרה כאמצעי למחשבה ולביטוי.”
(מתוך נאומה במכללת דגרי ללימודי אורדו, קאראצ’י, יוני 1949)

היום, לפני 126 שנים, נולדה פאטמה ג’ינאח, רופאת שיניים, סופרת ומדינאית פקיסטנית, המכונה “אם האומה”. שותפה ויועצת קרובה של אחיה, מוחמד עלי, לימים המושל הכללי הראשון של פקיסטן. מבקרת נחרצת של הראג’ (השלטון) הבריטי בתת-היבשת ההודית. ממנהיגות הליגה המוסלמית, שדגלה בהקמת מדינה מוסלמית נפרדת מהודו ודחפה לייסוד פקיסטן ב-1947. ממייסדות “התאחדות כל נשות פקיסטן”, שתרמה רבות לקליטת מהגרים מוסלמים במדינה החדשה. ב-1965 התמודדה בבחירות לנשיאות, ועל אף התנגדות מצד אנשי דת קיבלה את רוב הקולות, אך הנשיא המכהן תמרן את ההצבעה ו”נבחר” שוב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך הכתבה “איך סללה פאטמה ג’ינאח את הדרך למה שנשות פקיסטן יכולות להיות“, מגזין “הקאראצ’י”, 2015 (קרדיט: lotte-ppta.com)

בתמונה הקטנה: מתוך מאמר על “תפקידן של נשים בתנועה הפקיסטנית“, באתר “מרכז התקשורת של נשות פקיסטן”

רגיל

דתיה בן דור

דתיה בן דור, נולדה ב-1944

“גב’ בן דור: עכשיו, ילדה, אני חושבת שסוף-סוף אני מבינה למה בעצם אני כותבת.
דתיה: אז באמת למה?
גב’ בן דור: כדי לחיות את העולם כמו הילדים.
דתיה:  למה דווקא כמו הילדים?
גב’ בן דור: כי הם עוד לא מלומדים.
דתיה: אז מה?
גב’ בן דור: אז עוד לא פחלצו להם את החכמה.
דתיה: “פחלצו”! איזו מילה מצחיקה. אז מה?
גב’ בן דור: אז הם יודעים שלכל שאלה יש הרבה יותר מתשובה אחת נכונה וגם אני רוצה לדעת זאת תמיד.
והמון דברים קורים להם בפעם הראשונה, ואני רוצה שגם לי.
והראש שלהם ממציא ביום אחד יותר המצאות משראש מבוגר ממציא בשנה שלמה, ואני רוצה שגם הראש שלי.
והם שרים ורוקדים ומציירים ושומעים סיפורים ועושים הצגות ויש להם המון חגיגות וכל הזמן הם בעיקר משחקים ומותר להם לעשות סתם דברים מצחיקים, וגם אני רוצה.”
(“דתיה מראיינת את גברת בן דור”, מתוך ספרה “גרגרים וזרעונים”, 2012)

היום, לפני 75 שנים, נולדה דַּתְיָה בן דור, סופרת, מחזאית, משוררת ומלחינה לילדים, כלת פרס אקו”ם ופרס ביאליק למפעל חיים. היא כתבה לתוכניות לגיל הרך של הטלוויזיה החינוכית, ביניהן “מה פתאום”, “ציפיטפוט”, “פרפר נחמד” ו”רחוב סומסום”, וכן לערוץ הופ! ילדות ישראלית. כתבה והלחינה שירי ילדים רבים, כמו “מי שטוב לו ושמח”, “אני תמיד נשאר אני”, “ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת”, וכן גרסאות עבריות ל”בזיק ויויו”, “הקטקטים” ועוד. כמה מספריה נבחרו לאהובים ביותר ב”מצעד הספרים השנתי לילדים”, וחלקם, כמו “גברת קרש ומר מערוך” ו”ספר השְׁטוּזים”, שולבו זה מכבר במערכת החינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך האתר “ספרים סופרים ומה שביניהם” (צילום: לי אורפז), 2012

בתמונה הקטנה: דתיה בן דור מקריאה מספריה “שטוזים”, “אותיות מפטפטות” ו”ככה זה בעברית”, פסטיבל “שלום כיתה א'” בבית אבי חי, 2015 (צילום: מעוז ויסטוך לאתר “הבמה”)

רגיל

שרה כפרי

שרה כפרי (או כפרית), 1983-1900

“תפקיד האישה בחברתנו אינו מתמצה בטיפול בילדים, היא חברה שווה לכל, בעלת זכויות וחובות שוות. היא עצמה צריכה להכיר בכך, ואז תשתחרר מכל אותן מסורות והנטיות הטבועות באופייה והמרתקות אותה רק למשק הבית. החברה במושב עדיין אינה עומדת במעלה שווה עם החבר בכל תחומי החיים, עדיין לא תפסה את העמדה הראויה לה. דווקא במושב, המיוסד על הפרט, הבונה את חייו ואת משקו לפי נטיותיו הנפשיות, חייבת החברה להיות שווה עם החבר ביצירת המשק, וכן לשאת על שכמה את עול קיום המשפחה.”
(מתוך “חיים של משמעות”, אסופת מאמרים שכתבה, שיצאה לאור לאחר מותה ב-1985 בעריכת שלמה אבן-שושן)

היום, לפני 119 שנים, נולדה שרה כפרי, אשת ציבור ישראלית. היא הייתה הגננת הראשונה של נהלל, וממייסדות כפר יהושע שבעמק יזרעאל. שנים רבות הייתה פעילה במועצת הפועלות, בארגון אמהות עובדות ובתנועת המושבים, בעיקר בתחומי חינוך, בריאות וסעד. היא פעלה במיוחד למען מעמד האישה: הדריכה נשים במושבים, ולימים במעברות, פעלה לקידום מעמדן ועודדה אותן להשתלב בפעילות ציבורית. כחברת הכנסת השנייה והשלישית מטעם מפא”י, פעלה לגיבוש חוק אימוץ ילדים, להקמת אגף משטרתי ייעודי לטיפול בעבריינות נוער ולהקמת מסגרות מוגנות עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים וסיוע להוריהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך פרויקט “מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה“, ראו בבלוג של ד”ר שרון גבע: “איך קוראים לך תזכירי לי? בעקבות חברת הכנסת שרה כפרי

התמונה הקטנה: מתוך אתר הכנסת

רגיל

פרנסס המילטון ארנולד

פרנסס המילטון ארנולד, נולדה ב-1956

היום, לפני 63 שנים, נולדה פרנסס המילטון ארנולד, מהנדסת, ממציאה ופרופ’ לכימיה ביופיזיקלית אמריקאית, כלת פרס נובל לכימיה 2018. בעבודתה בתחום האנרגיה הסולרית פיתחה מקורות אנרגיה בת-קיימא לאזורים מבודדים. היא זכתה להכרה בינלאומית כמובילת דרך בתחום האבולוציה המכוונת, המאפשר שיפור תהליכים בגוף ע”י יצירה של מערכות ביולוגיות שימושיות, כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים ומעגלי ויסות גנטיים, והכוונה אופטימלית של פעולתן. עם 40 הפטנטים שרשמה נמנים שיטה להפקת ביו-דלק ממקורות מתחדשים, חלופה אקולוגית לחומרי הדברה וריצוף יעיל של הגנום האנושי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: במסיבת עיתונאים בשטוקהולם לרגל קבלת פרס הנובל, דצמבר 2018

התמונה הקטנה: מתוך המאמר “האבולוציה המכוונת של פרנסס ארנולד: החלבונים מתפתחים, וכך גם היא“, “בלומברג ביזנס-וויק”, מרץ 2012 (צילום: קייל ג’ונסון)

רגיל

ורה רובין

ורה פלורנס (קופר) רובין, 2016-1928

“החיים שלי היו מסע מרתק. נעשיתי אסטרונומית משום שלא יכולתי לדמיין את עצמי חיה כאן, על כדור הארץ, מבלי לנסות להבין איך עובד היקום. הקריירה המדעית שלי נסבה סביב תצפיות בתנועה של כוכבים בתוך הגלקסיות ושל גלקסיות בתוך היקום. ב-1965, אם התמזל מזלך והתעניינת בשימוש בטלסקופים, יכולת להיכנס לתוך מעבדת מחקר שבנתה מכשירים שצמצמו את זמני החשיפה פי 10 ולהצליח לגלות תגליות מדהימות. נשים בדרך כלל נזקקו ליותר מזל ויותר כוח התמדה מאשר גברים.”
(מתוך מאמרה “מסע מרתק“, הירחון לאסטרונומיה ולאסטרופיזיקה, גיליון 49, ספטמבר 2011)

היום, לפני 91 שנים, נולדה ורה רובין, אסטרונומית יהודייה אמריקאית, עטורת פרסים מדעיים חשובים. היא הייתה מהראשונות שהצביעו על קיומם של צבירי גלקסיות, תיאוריה מהפכנית ולפיה הגלקסיות לא מפוזרות ביקום באופן אקראי ואחיד פחות או יותר, אלא מרוכזות סביב מרכזי מסה. במחקריה פורצי הדרך על תנועת הגזים והכוכבים גילתה את “אפקט רובין-פורד”, אי-התאמה בין המסה של גלקסיות גדולות לבין מהירות הסיבוב העצמי שלהן, ובכך הוכיחה את קיומו של החומר האפל ביקום, מהתיאוריות הפיזיקליות החשובות של המאה ה-21. היא גם פעלה רבות לקידום נשים ושוויון במדע ובאקדמיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ורה רובין וקנט פורד בוחנים את הציוד במצפה הכוכבים לוול, 1965

בתמונה הקטנה: רובין מקבלת את המדליה הלאומית למדעים מנשיא ארה”ב ביל קלינטון, 1993

התמונות מתוך עמוד לכבודה באתר מכון קרנגי למדע בוושינגטון

רגיל

לואיז בלנשרד בתון

ג’ני לואיז בלנשרד בתון, 1915-1856

היום, לפני 163 שנים, נולדה לואיז בלנשרד בתון, האישה הראשונה שעבדה באופן רשמי כאדריכלית מקצועית בארה”ב. היא הצליחה להתמחות במשרד אדריכלים ידוע בבפאלו, ניו יורק, וכעבור חמש שנים פתחה משרד עצמאי יחד עם בעלה. היא תכננה בעיקר מבנים תעשייתיים וציבוריים, ביניהם כמה מהמבנים הראשונים בארה”ב שהשתמשו בבטון יצוק בתוך מסגרת פלדה ונכללים כיום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים. ב-1889 הייתה לחברה הראשונה באיגוד האדריכלים האמריקאי. היא סירבה להשתתף בתערוכה העולמית של שיקגו ב-1893 מאחר שהוצע לה עשירית מהשכר שהוצע לגברים על עיצוב מבנים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: השותפים במשרד האדריכלים בתון, בתון ופוקס, ~1891 (זכויות לננסי הרלן)

בתמונה הקטנה: מבנה הנשקייה ה-74 של המשמר הלאומי של ארה”ב בניו יורק (לימים היכל המוזיקה אלמווד), שתכננה ב-1886 (מקור: מוזיאון ההיסטוריה של באפלו)

התמונות מתוך הערך שלה באתר “הנשים החלוצות של האדריכלות האמריקאית

רגיל

סוהיר אל-קלמאווי

סוהיר אל-קלמאווי, 1997-1911

היום, לפני 108 שנים, נולדה סוהיר אל-קלמאווי, סופרת, פמיניסטית ופוליטיקאית מצרייה, שתרמה רבות לתרבות ולספרות במצרים של המאה ה-20. היא הייתה מהנשים הראשונות שלמדו באוניברסיטת קהיר, הראשונה שהשלימה תואר שני ודוקטורט באמנויות, המרצה הראשונה וראשת הפקולטה הראשונה באוניברסיטה. בכתביה ובפועלה הדגישה את תפקידן החברתי של נשים כמשמרות ומחדשות היסטוריה קהילתית, וחגגה את דמות האישה החדשה האחראית באופן מלא על חייה. היא הייתה נשיאת האיגוד הפמיניסטי המצרי, ב-1958 נבחרה לפרלמנט, ועמדה בראש הארגון הממשלתי לקידום הספרות הערבית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מנהלת היריד הבינלאומי הראשון של הספרות הערבית במצרים, 1969

בתמונה הקטנה: אל-קלמאווי (במרכז התמונה, עומדת) יחד עם הנשים הראשונות בוגרות תואר באוניברסיטת קהיר (כל אחת בתחום לימודים אחר), 1929 [מקור]

רגיל

ביאטריס אייצ’יסון

ביאטריס אייצ’יסון, 1997-1908

“הניחו לעולם להמשיך לרחוש מסביב, והמשיכו להגיע להישגים ע”י הקשבה למה שהלב לוחש”

היום, לפני 111 שנים, נולדה ביאטריס אייצ’יסון, מתמטיקאית, סטטיסטיקאית וכלכלנית אמריקאית. היא ניהלה את המחלקה לכלכלת תחבורה ותובלה במשרד המסחר האמריקאי, וכן ייעצה למשרד התחבורה ההגנתית במהלך מלחה”ע ה-2. ב-1953 הייתה לאישה הבכירה ביותר בשירות הדואר האמריקאי ובשירות הפדרלי בכלל, והראשונה בדרג קובעי המדיניות, כשמונתה לנהל את המחלקה לחקר תעבורה בשירות הדואר. ב-1961 הוענק לה פרס השירות הציבורי של ארה”ב, ואייצ’יסון מינפה את ההזדמנות ושיכנעה את הנשיא ג’ונסון להוציא צו נשיאותי האוסר על אפליה על בסיס מין בממשל ארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם עמיתיה מהמחלקה למתמטיקה בקמפוס הומווד, אוניברסיטת ג’ון הופקינס, 1933 [מקור]

רגיל

אמה אסון

אמה אֵסון, 1965-1889

היום, לפני 130 שנים, נולדה אמה אֵסון, פוליטיקאית אסטונית. בצעירותה עבדה כמורה להיסטוריה בבי”ס לבנות, והייתה פעילה בארגוני נשים שונים לקידום סוגיות חברתיות וחינוכיות. ב-1912 גם כתבה את ספר הלימוד הראשון בשפה האסטונית. ב-1919 נבחרה מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית למועצת עיר הבירה טאלין וכן לפרלמנט הלאומי הראשון של אסטוניה כמדינה עצמאית. היא הייתה האישה הראשונה, ואחת משתיים בלבד שהיו שותפות לניסוח של החוקה החדשה, במיוחד בתחומי החינוך והשוויון המגדרי, בין היתר של החוק שב-1920 נתן לנשות אסטוניה זכויות פוליטיות מלאות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חברות המועצה המחוקקת באסטוניה, 1920. למעלה: אמה אֵסון (משמאל) והלמי ג’נסן (מימין); למטה (מימין לשמאל): אנה טורווד-טלמן, מיני קורס-אולסק, מרי רייזיק.

התמונות מתוך האתר “קול הנשים” (באסטונית), שפרסם ב-2014, לרגל יום העצמאות האסטוני ה-96, את המאמר שפרסמה אמה אֵסון בגיליון מס’ 2 של עיתון “קול הנשים” ב-1928, לרגל יום העצמאות העשירי

רגיל

מריה ג’וזפה גרסיה גרנדוס

מריה ג’וזפה גרסיה גרנדוס, 1848-1796

“עַל מַר גּוֹרָלֵךְ בּוֹכָה הַטֶּבַע
הֲרֵי גַּם הַפֶּרַח הַזּוֹהֵר בְּיוֹתֵר קָמֵל
כַּאֲשֶׁר חֶרֶק מְתֹעָב שׁוֹכֵן בְּצַלְּקוֹתָיו”
(מתוך שירה משנת 1837, “לאישה הצעירה היפה (שנקשרה על כורחה לזקן חולה)”)

היום, לפני 223 שנים, נולדה מריה ג’וזפה גרסיה גרנדוס, אינטלקטואלית, סופרת, עיתונאית ומשוררת גואטמלית. במהלך המאבק לעצמאות גואטמלה הוציאה לאור את העיתון הפוליטי “מאה ואחת פעמים” שסיקר ופירש את המאורעות, ובו פרסמה יצירות סאטיריות שהביעו מחאה, לעגו למנהיגים ועוררו את החברה להתנער מגישות ומנהגים מיושנים. היא בולטת גם כפמיניסטית שהקדימה את זמנה, הראשונה במרכז אמריקה שביטאה בכתיבתה מוטיבים וסגנון של התנועה הספרותית הרומנטית החדשה, ובפרט זו הנשית. שיריה האינטימיים היו מלאי רגשות וחששות אוניברסליים והביאו לידי ביטוי סובייקט נשי חדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: תחריט של מריה ג’וזפה גרסיה גרנדוס על שולחן הכתיבה שלה, 1840

רגיל

גרטרוד פרוטיין

גרטרוד איזבל פרוטיין, 2005-1914

היום, לפני 105 שנים, נולדה גרטרוד פרוטיין, אשת חינוך ופוליטיקאית מגרנדה, “הגברת הראשונה של התיירות” ומהפמיניסטיות המשפיעות ביותר באיים הקריביים. היא ייסדה את השלוחה הקריבית של ארגון הנשים ההתנדבותי “מועדון הסוֹרוֹפּטימיסטיות”. לאחר כ-25 שנים בהוראה, ב-1957 הייתה לאישה הראשונה שנבחרה למועצה המחוקקת של גרנדה, וכיהנה בוועדות החינוך והרווחה. שנה אחר כך הייתה לנציגה הראשונה בפדרציה של איי הודו המערבית. בשנות ה-60 הקימה את התאחדות התיירות של גרנדה, ייסדה סדנאות לקידום תיירות למלונאים, לנהגי מוניות ולסוחרים, והפכה את גרנדה ליעד תיירותי מבוקש.

עוד על גרטרוד פרוטיין

עוד על “מועדון הסורופטימיסטיות“, מארגוני הנשים הגדולים בעולם, המשמש כמשקיף באו”ם ומייעץ לאונסק”ו וליוניצף, שבמסגרתו מתנדבות בעלות מקצועות חופשיים ונשות עסקים למען שיפור חייהן של נשים וילדות

פייסבוק

התמונות מתוך ויקיפדיה, זכויות לג’ים רודין, Yellow Poui Art Gallery

רגיל

נטי סטיבנס

נטי מריה סטיבנס, 1912-1861

היום, לפני 158 שנים, נולדה נטי סטיבנס, מדענית אמריקאית, מחלוצות מדע הגנטיקה. ב-1905 היא הייתה הראשונה לזהות ולהגדיר שהבסיס הכרומוזומלי לקביעת מין תלוי בנוכחות או בהיעדר כרומוזום Y, בתקופה שבה לא היה לגמרי מקובל שגנטיקה משפיעה על תופעות פיזיולוגיות יותר מאשר גורמים סביבתיים. עשרות המאמרים שפרסמה בקריירה הקצרה שלה הוכיחו את חוקי התורשה של מנדל וקידמו מאוד את ההבנה של תורשה כרומוזומלית. היא אמנם זכתה בהכרה על תרומתה למדע, אך לא קיבלה משרה סדירה באוניברסיטה ועמיתיה, אף שרק התבססו על מחקריה בדיעבד, קיבלו עליהם קרדיט חלקי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סטיבנס ב-1904 (צילום באדיבות מכון קרנגי למדע). מתוך העמוד המוקדש לה באתר היכל התהילה הלאומי לנשים

בתמונה הקטנה: סטיבנס במעבדה בתחנה הזואולוגית בנאפולי, 1909 (זכויות לארכיון מכללת ברין מאר). מתוך “נטי סטיבנס: כרומוזומי המין וסקסיזם“, רשומה בבלוג של החברה האמריקאית לגנטיקה

רגיל

אליס מ’ בולדינג

אליס מרי בולדינג, 2010-1920

“תרבות של שלום צומחת ומשגשגת רק מתוך ראייה של האופן שבו הדברים יכולים להיות, בעולם שבו שיתוף ואכפתיות הם חלק מדרך החיים המקובלת של כולם […]
תהיה לנו מערכת יחסים מכבדת ומוקירה עם כדור הארץ – או מדיניות הגיונית לגבי מה שיש לנו באוויר, באדמה, במים – רק אם ילדים צעירים מאוד ילמדו על הדברים האלה בבית, במגרש המשחקים, ברחוב ובבית הספר. אנחנו צריכים בני אדם שפונים אל הדרך הזו ממש מהזיכרונות המוקדמים ביותר שלהם.”

היום, לפני 99 שנים, נולדה אליס מרי בולדינג, סוציולוגית אמריקאית ילידת נורווגיה, יוצרת הדיסציפלינה האקדמית של לימודי שלום ויישוב קונפליקטים ואחת האקטיביסטיות החשובות בתחום במאה ה-20. בהשראת הרוחניות הקווייקרית, היא מתייחסת לשלום ואי-אלימות כאל תהליך יומיומי, אישי ובין-אישי, מדגישה את מקומן החשוב של נשים ומשפחות בתהליכי שלום, ומציעה המצאה מחדש של “תרבות אזרחית גלובלית” המחייבת פתיחות, גמישות וקבלת האחר לשם צמיחה והתפתחות בעולם משתנה תדיר. בין היתר הייתה ממנהיגות ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחופש וההתאחדות הבינלאומית לחקר השלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך הרצאה ציבורית שהעבירה על “מקומן של משפחות בעתות שינוי: לדמיין עתיד משפחתי”, מכון ונייר לחקר המשפחה, קנדה, 1981

בתמונה הקטנה: בולדינג בשנות ה-80, מתוך הספר “אליס בולדינג: חיים למען שלום”, מאת מרי לי מוריסון (2005)

רגיל

יסמין אבו פריחה

ד”ר יסמין אבו פריחה, נולדה ב-1989

היום, לפני 30 שנים, נולדה יסמין אבו פריחה, רופאה ופעילה חברתית בדואית ישראלית. עוד בהיותה תלמידת תיכון הקימה, במסגרת עמותת LEAD לפיתוח מנהיגות צעירה בישראל, מרכז העשרה והעצמה לנערות בדואיות בתל שבע. היא עובדת כרופאה פנימית במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. מייסדת ומנכ”לית ארגון “ג’נסיס”, המנגיש בדיקות סקר גנטיות לאוכלוסייה הבדואית, ששיעור הסובלים ממחלות גנטיות ותמותת התינוקות בה גבוהים בהרבה מהממוצע. היא פעילה גם בפרויקט ואדי עתיר, חווה חקלאית קהילתית המבוססת על תכנון בר-קיימא.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך נאומה בוועידת איפא”ק, מרץ 2019

התמונה הקטנה: מתוך אתר “a-list“, מאגר מומחים ודוברים ערבים בישראל

רגיל

אגנס מקלארן

אגנס מקלארן, 1913-1837

היום, לפני 182 שנים, נולדה אגנס מקלארן, רופאה וסופרג’יסטית סקוטית. ב-1876 השלימה לימודי רפואה, ולאחר מכן ישבה בוועד המנהל של ביה”ס לרפואה לנשים בלונדון, הייתה חברה באיגוד הרופאים של אירלנד והפעילה מרפאה בצרפת. ב-1898 המירה את דתה לקתוליות כדי להצטרף למשלחת מיסיונרית להודו, והייתה הראשונה לתת טיפול רפואי לנשים שם, שבשל הנורמות המקובלות לא יכלו לקבל טיפול מרופאים גברים. היא גם פעלה למען צדק חברתי, השתתפה במחאות נגד העבדות הלבנה (סחר בנשים לצורכי מין), וכיהנה כמזכירת החברה הלאומית של אדינבורו לסופרג’יזם לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אגנס מקלארן בשנת 1872, צילום מתוך ספרה של הלן בלקבורן, “זכות בחירה לנשים” (1902)

רגיל

פועה רקובסקי

פועה רקובסקי, 1955-1865

“עלינו להפיץ השכלה בקרב נשים יהודיות, מכיוון שדלתות העיתונות היידית חתומות בפנינו בשבעה מנעולים… לעורר את האשה היהודיה ליטול את גורלה בידיה, לדרוש ולהגן בעצמה על זכויותיה. אלה מאתנו היכולות לדבר, עיתוננו מציע להן הזדמנות להשמיע קולן.”

היום, לפני 154 שנים, נולדה פועה רקובסקי, מחנכת, סופרת ומתרגמת ליידיש, פעילה ציונית ופמיניסטית פולנייה-ישראלית. אשת החינוך היהודייה הבולטת בפולין במפנה המאה, הראשונה להקים בי”ס לנערות שכלל גם לימודי יהדות ועברית. ממייסדות איגוד הנשים היהודיות בפולין, שקרא לנשים לקחת על עצמן תפקיד פעיל בחברה ובפוליטיקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך מאמרה כעורכת הירחון “פרויען-שטים” (קול אשה), שהוציא לאור איגוד הנשים היהודיות בשנות ה-20 בפולין
ראו עוד בספרייה הווירטואלית של מט”ח

בתמונה הגדולה: בעשור התשיעי לחייה, שנות ה-50
בתמונה הקטנה: פועה רקובסקי (במרכז) בסמינריון לפועלות בבית החלוצות בתל אביב, 1938
התמונות מתוך ספרה האוטוביוגרפי “לא נכנעתי: ספר זכרונות” (יצא לאור בשנת 1957)

רגיל

סמירה חורי

סמירה חורי, נולדה ב-1929

היום, לפני 90 שנים, נולדה סמירה חורי, פעילה פמיניסטית, חברתית ופוליטית ערבייה ישראלית. ב-1948 סייעה לפליטים שהגיעו לעירה נצרת, ובעקבות זאת הצטרפה למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י), למאבק למען מעמד הפועלים ונגד הממשל הצבאי. בשנות ה-50 הקימה את הארגון “אלנהדה אלניסאאיה” לקידום נשים בחברה הערבית ולעידודן לפתח תודעה חברתית ופוליטית. בשנות ה-70 הייתה ממייסדות תנד”י, תנועה פמיניסטית יהודית-ערבית למען שלום ושוויון. ב-1974 הייתה לאישה הערבייה הראשונה שכיהנה כחברת מועצת עיר. ב-1991 הייתה מיוזמות המקלט הראשון לנשים ערביות קורבנות אלימות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סמירה חורי (מחזיקה זר פרחים), לשמאלה תמר גוז’נסקי (עם השלט “שוויון בין המינים, שלום בין העמים”), ולימינה מנכ”לית תנד”י פתחיה סגייר, בתהלוכת יום האישה בנצרת, מרץ 2007

בתמונה הקטנה: סמירה חורי מקבלת מח”כ עאידה תומא-סלימאן תעודת הוקרה מטעם ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי (צילום: אל אתיחאד).
מתוך כתבה באתר מק”י, “ח”כ תומא-סולימאן ביום האשה: קיים פער רב בין החוקים לבין המציאות“, מרץ 2016