עמוד 1
רגיל

מרתה קוסטון

מרתה ג’יין קוסטון, 1904-1826

היום, לפני 192 שנים, נולדה מרתה קוסטון, ממציאה ואשת עסקים אמריקאית. המצאתה הידועה ביותר היא הנור לאיתות לילה בים, המאפשר לספינות לאותת זו לזו ואל החוף. ב-1859, לאחר תשע שנים שבהן עמלה על הפיתוח הכימי והפירוטכני, רשמה פטנט (על שם בעלה המנוח) והקימה מפעל לייצור הנורים. עוד באותה השנה החל הצי האמריקאי להשתמש בנורי קוסטון, ובמהרה צוידו בהם כל התחנות של שירותי החילוץ וההצלה בארה”ב. הנורים משמשים עד היום לאיתות לספינות, לסימון תנאים מסוכנים לאורך החופים ולזימון אנשי הצלה במקרי טביעה של כלי שיט, ובכך סייעו להצלת אינספור בני אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרסומת לנורי קוסטון, 1913 (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

טילי אסטון

מטילדה אן (“טילי”) אסטון, 1947-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה טילי אסטון, סופרת ומורה אוסטרלית, שנודעת בשל הישגיה בקידום זכויות אנשים עם לקויות ראייה. היא הייתה בעל/ת לקות הראייה הראשון/ה שהתקבל/ה לאוניברסיטה באוסטרליה, אך נאלצה לפרוש לאחר שנה בהיעדר ספרי לימוד בברייל. ב-1894 ייסדה את החברה הוויקטוריאנית לסופרי ברייל (לימים ספריית הברייל הלאומית), וב-1895 את האגודה לקידום עיוורים, שתחת ניהולה הובילה שינוי חברתי וחוקי, ובין היתר השיגה לעיוורים זכות הצבעה, פטור מתשלום על דואר בברייל ותחבורה ציבורית בחינם. ב-1913 מונתה לנהל את מחלקת החינוך הלאומית לעיוורים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בשנות ה-20 לחייה, מקריאה סיפורי אגדות מתוך ספר שנכתב בכתב ברייל [התמונה באדיבות “culture Victoria”]. מתוך כתבה על “תערוכה על חיי החזון של טילי אסטון

בתמונה הקטנה: סנטור פיירבירן מעניק לגברת אסטון, המייצגת את החברה לסופרי ברייל, את המפתח לספריית החברה הוויקטוריאנית לברייל, עם פתיחתה ב-1919. מתוך אתר המוזיאונים של ויקטוריה

רגיל

חוה וֶרבָּה

חוה וֶרבָּה, 1969-1909

“[היא] ידעה רק מוסכם אחד, תמרור אחד בדרכה החינוכית – והוא: הילד, הילד על לבטיו, היסוסיו, הילד – שאליו יש להתייחס לא רק בכבוד וביראת כבוד, אלא שיש להעמיק ולראותו מבפנים, להבין אותו, להכיר אותו, ובזהירות, בתבונה, להוליכו בשבילי החיים. […] היתה זו מהפכה לתת לילד לפתח מבפנים את כוחותיו היוצרים, לתת לו לשחק חופשי בפינת הבובה, לתת לו את קוביות הענק, את האהבה לאסתטי, את האהבה לצליל, למנגינה. […] לתת לו למצוא את עצמו, את אישיותו. ועל הכל: לקשור את הילד בעבותות אהבה אל כור מחצבתו, אל המסורת, אל החגים היהודיים, אל האזרחות הטובה. […] אם קם לנו דור המגינים, דור התקומה, תודות למחנכות כחווה קם הדור הזה. […] דור שלם של גננות הקימה, ומבלי שכתר מנהיגות הוכתר על ראשה, היתה מנהיגה בשדה החינוך בעצם אישיותה, בדרך עבודתה, בדוגמה אשר נתנה לכל מי שבא לגן של חווה וראה אותה בעבודתה.”
(מתוך הספד שכתבה עליה סופרת הילדים והמחנכת ימימה אבידר-טשרנוביץ בעיתון “דבר”)

היום, לפני 109 שנים, נולדה חוה וֶרבָּה, גננת וסופרת ילדים ישראלית. במהלך לימודיה בסמינר ציוני לגננות בפולין עבדה כמתמחה בבית היתומים של יאנוש קורצ’אק, וכן סייעה להעביר מרכזים חינוכיים ציוניים בפולין ובאוקראינה לחינוך בשפה העברית. ב-1933 עלתה לישראל, וב”גן של חוה” בתל אביב התחנכו ילדים מכל שכבות הציבור, בהם ילדי השכונות, ילדי עולים וילדי מיטב אמני ישראל. היא יישמה תפיסות הומניסטיות חדשניות בחינוך והייתה ממעצבי החינוך לגיל הרך בישראל, כחברת התאחדות הגננות, כמדריכה לגננות ולריתמיקה בסמינר הקיבוצים וכמי שספריה היו לספרי יסוד בגני הילדים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חוה עם ילדי הגן שלה, שלהי שנות ה-30

בתמונה הקטנה: חוה ורבה, אביב 1947

[התמונות מתוך ויקיפדיה]

רגיל

שושנה בירן

שושנה בירן, 1989-1933

היום, לפני 85 שנים, נולדה שושנה בירן, רופאה וחוקרת ישראלית. היא ייסדה את היחידה לטיפול-יום אונקולוגי במרכז הרפואי הדסה עין כרם, ניהלה את המכון האונקולוגי בבית החולים, וכן הכשירה דור של רופאים אונקולוגיים בביה”ס לרפואה של האוניברסיטה העברית. כיושבת ראש של החברה הישראלית לאונקולוגיה, הביאה למודרניזציה של האבחון והטיפול המסייע בסוגי סרטן שונים, והייתה הראשונה לארגן תוכנית טיפול כלל-ארצית לסרטן השד. בנוסף, הייתה נציגה של מדינת ישראל בארגון הבריאות העולמי, וב-1986 מונתה לארגן את הכנס הבין-תחומי היוקרתי של הארגון האירופי לסרטן (ECCO).

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’ואן גנץ קוּני

ג’ואן גנץ קוּני, נולדה ב-1929

היום, לפני 89 שנים, נולדה ג’ואן גנץ קוּני, מפיקת טלוויזיה אמריקאית, יוצרת “רחוב סומסום”. היא יזמה ודחפה יצירת תוכנית חינוכית לגיל הרך שתקדם מיומנויות לימודיות (הרגלי קריאה, עניין במדע) וחברתיות (סובלנות, עזרה לזולת ויישוב סכסוכים), תוך פנייה לבעלי רקע אתני, סוציואקונומי ודתי מגוון ועל סמך מחקרים חינוכיים. “רחוב סומסום” עלתה לשידור ב-1969; נכון להיום, התוכנית מופקת ב-22 מדינות, משודרת ב-140 מדינות וזכתה ב-167 פרסי אמי – יותר מכל תוכנית אחרת. קוני, מהמנהלות הבכירות הראשונות בטלוויזיה האמריקאית, זכתה בין היתר בפרס אמי על מפעל חיים ובמדליית החירות הנשיאותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם אריק ובנץ, שנות ה-70 [מתוך אתר פנדום של “החבובות”]

בתמונה הקטנה: עם ביג בירד ואלמו וחברים, 2009 [מתוך אתר IMDB]

רגיל

פיי דל מונדו

פיי וילאנואבה דל מונדו, 2011-1911

היום, לפני 107 שנים, נולדה פיי דל מונדו, רופאת ילדים פיליפינית. ב-1933 סיימה לימודי רפואה באוניברסיטת מנילה כמצטיינת המחזור, ונשיא הפיליפינים נתן לה מלגה ללימודי המשך בארה”ב, היכן שתרצה; כך הייתה לאישה הראשונה בביה”ס לרפואה של הרווארד, שם התמחתה ברפואת ילדים ובבקטריולוגיה. במהלך מלחה”ע ה-2 טיפלה בילדים במחנות מעצר במסגרת הצלב האדום, ולאחר מכן הקימה בכספה בית חולים לילדים בפיליפינים, הראשון מסוגו באסיה. עם תרומותיה החשובות ב-70 שנות קריירה נמנים מחקר חלוצי על קדחת דנגי וארגון משלחות רפואיות לקידום הבריאות בכפרים נידחים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך האתר “נשים מדהימות בהיסטוריה”

התמונה הקטנה מתוך ויקיפדיה

רגיל

אביבה גלעדי

אביבה גלעדי, 2001-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה אביבה גלעדי, מדענית גרעין ישראלית, מומחית לכורים אטומיים להפקת אנרגיה ולהתפלת מים, שהכשירה רבים ממהנדסי הגרעין של ישראל. ב-1948 עלתה ארצה מהונגריה והחלה ללמד בתיכון. כעבור שנים אחדות הייתה למרצה וחוקרת בטכניון, במחלקה לפיזיקה. לאור הצטיינותה, הוזמנה ע”י הוועדה האמריקאית לאנרגיה אטומית להשתלם בלימודי גרעין בארה”ב, וב-1963 הייתה לאישה הראשונה בעולם בעלת רישיון להפעלת כורים גרעיניים. שנתיים אחר-כך הוזמנה שוב לארה”ב על-מנת לסייע בהקמת כור להתפלת מים בפוארטו ריקו ובהכשרת המהנדסים שיתפעלו אותו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: אביבה גלעדי במרכז למחקר גרעיני שורק, 1963 (מתוך ויקיפדיה)

רגיל

רשמה סאוג’ני

רשמה סאוג’ני, נולדה ב-1975

היום, לפני 43 שנים, נולדה רשמה סאוג’ני, עורכת דין ופוליטיקאית אמריקאית. לאחר לימודי מדע המדינה ומשפטים בהרווארד ובייל, עבדה כיועצת משפטית של חברות השקעות וקרנות גידור. ב-2010 הייתה לאישה הראשונה ממוצא הודי שהתמודדה בבחירות לקונגרס האמריקאי. היא לא נבחרה, אך בעקבות ביקוריה בבתי ספר במהלך הקמפיין, ראתה שהכיתות למדעי המחשב מלאות בבנים, והחליטה לייסד את “Girls Who Code”, עמותה לצמצום הפער המגדרי בתחום הטכנולוגיה. בקורס הראשון למדו כ-20 נערות תכנות, רובוטיקה ועיצוב אתרים; כיום לומדות עשרות אלפי נערות ביותר מ-1500 סניפים בארה”ב.

ויקיפדיה

האתר של “Girls Who Code” האמריקאית

האתר של “She Codes” הישראלית

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך מגזין חדשות עבור אמריקאים ממוצא הודי

התמונה הקטנה מתוך בלוג עצות “להיות אמא עובדת

רגיל

אסתר פול לבג’וי

אסתר פול לבג’וי, 1967-1869

היום, לפני 149 שנים, נולדה אסתר פול לבג’וי, רופאה, סופרג’יסטית ופעילה הומניטרית אמריקאית. ב-1894 השלימה לימודי רפואה, וב-1907 הייתה לאישה הראשונה שמונתה לנהל את מחלקת הבריאות של עיר גדולה (פורטלנד, אורגון). לפני בחירות 1912 הקימה את ליגת הסופרג’יסטיות “שוויון לכול”, והייתה ממובילות הקמפיין שהוביל להפיכת אורגון למדינה השביעית בארה”ב שנתנה זכות בחירה לנשים. במהלך מלחה”ע ה-1 החלה לנהל את בתי החולים האמריקאים לנשים באירופה, ועד מותה ב-1967 פעלה ב-28 מדינות במצבי אסון כדמות מרכזית בארגונים בינלאומיים למתן סיוע הומניטרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אסתר פול לבג’וי, בשנת 1958~, מצביעה על צילום דיוקן שלה בצעירותה. מתוך ארכיון אוניברסיטת אורגון ללימודי בריאות ומדע
התמונה הקטנה מתוך ספריית הקונגרס האמריקאי

רגיל

ניטה בארו

דיים רות ניטה בארו, 1995-1916

היום, לפני 102 שנים, נולדה ניטה בארו, אחות ופעילת בריאות מברבדוס, והאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד הבכיר ביותר במדינה – המושלת הכללית. במשך עשרות שנים, החל משנות ה-40, פעלה למען קידום בריאות הציבור וחינוך לבריאות בברבדוס ובג’מייקה, וייעצה בתחום זה לארגון הבריאות העולמי ולארגון הבריאות הפאן-אמריקאי. ב-1986 מונתה לשגרירת ברבדוס באו”ם, וב-1990 נבחרה למושלת הכללית של ברבדוס. קרן החינוך על שמה מאפשרת לאזרחי הקריביים ללמוד תחומים שיסייעו לקידום האזור, ופרס על שמה ניתן מדי שנה לארגונים אזוריים המקדמים השכלת מבוגרים והעצמת נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בארו היא האישה היחידה במשלחת מכובדים מחבר העמים הבריטי לדרום אפריקה שביקרה את נלסון מנדלה בעודו במאסר, 1986. מתוך כתבה על המשלחת במגזין בברבדוס

בתמונה הקטנה: מתוך מאמר באתר אוניברסיטת אונטריו שבקנדה על ביקורה שם

רגיל

גרייס אבון דלאנו

גרייס אבון-אולווה דלאנו, נולדה ב-1935

היום, לפני 83 שנים, נולדה גרייס אבון דלאנו, אחות ומיילדת ניגרית, חלוצה בתחום תכנון המשפחה והבחירה להרות וללדת. התוכנית לבריאות המשפחה, שהקימה בניגריה ב-1961 וניהלה במשך שנים רבות, התפשטה במרוצת השנים מבתי-חולים עירוניים ליוזמות קהילתיות באזורי ספר, במימון ממשלתי ובינלאומי, והתווספו לה גם תוכניות חינוך מיני לנוער ופרויקטים להתמודדות עם מגפת האיידס. היא כתבה ספרים ומאמרים רבים על בריאות נשים, ייעצה לארגונים שונים במדינות רבות באפריקה וכן לפדרציה הבינלאומית של “הורות מתוכננת”, וב-1993 קיבלה פרס על פועלה מארגון הבריאות העולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דלאנו מקבלת אות הוקרה על היוזמה שלה להרחבת השימוש בשיטות מודרניות לתכנון ילודה בערי ניגריה, 2015

התמונות מתוך אתר ההתאחדות לבריאות המשפחה שהקימה בניגריה

רגיל

מריאן דיאמונד

מריאן דיאמונד, 2017-1926

היום, לפני 92 שנים, נולדה מריאן דיאמונד, מדענית ומרצה אמריקאית, חלוצה של מדעי המוח המודרניים. בשנות ה-60 שינתה לעד את התייחסותנו למוח האדם, כשהוכיחה כי מבנה ותפקוד המוח אינם קבועים, אלא גמישים ומשתנים תדיר, בכל גיל, עקב התנסויות וגירויים סביבתיים, ובכלל זה תרגול ושיקום מכוונים. היא הראתה, למשל, כיצד משפיעה חשיבה חיובית על שיפור תפקודה של המערכת החיסונית. מחקרה על המוח של אלברט איינשטיין הצית גם הוא מהפכה מדעית בהבנת תפקידם של תאי גלייה במוח. הרצאות היוטיוב שלה על ביולוגיה אינטגרטיבית הן מהקורסים הפופולריים בעולם.

הקורס המלא של פרופ’ מריאן דיאמונד על אנטומיה, מאוניברסיטת ברקלי (ביוטיוב)

עוד על גמישות מוחית

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך בלוג על חקר המוח

התמונה הקטנה מתוך מאמר על “הפרופסורית שחקרה את המוח של איינשטיין” לרגל צאת הסרט הדוקומנטרי עליה, “הרומן שלי עם המוח”

רגיל

פלורנס סאבין

פלורנס רנה סאבין, 1953-1871

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס סאבין, חוקרת אמריקאית בתחום הרפואה וחלוצה עבור נשים במדע – האישה הראשונה בעלת פרופסורה מלאה בביה”ס לרפואה ג’ון הופקינס, האישה הראשונה באקדמיה הלאומית למדעים, ומנהלת המחלקה הראשונה במוסד רוקפלר למחקר רפואי. מחקריה פורצי הדרך התמקדו בשלושה תחומים: מיפוי המוח התיכון וגזע המוח, התפתחות מערכת הלימפה וכלי הדם העובריים, וחקר מחלת השחפת. את שנותיה האחרונות הקדישה לקידום רפורמה במערכת הבריאות הציבורית, וב-1951 הוענק לה פרס לסקר (המכונה לעיתים “הנובל האמריקאי”) על פועלה זה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה באתר הסמית’סוניאן: “פלורנס סאבין פרצה דרך במדעי הרפואה, ואז וידאה שגם נשים אחרות יוכלו לעשות זאת” (קרדיט ל: Science History Images / Alamy)

בתמונה הקטנה: מלמדת בביה”ס לרפואה ג’ון הופקינס, שנות ה-20 (מתוך ארכיון הסמית’סוניאן)

רגיל

רוני רוס

ד”ר רוני רוס, נולדה ב-1949

“אני מאמינה באדם, ברוחו החיובית וביכולתו להשפיע על תפיסת המציאות שלו ועל סביבתו. מאמינה בכלכלה בריאה, המכוונת למנועי צמיחה. לתפיסתי, אנו רואים מכשולים כאשר אנו מסיטים מבט מהמטרה.”

היום, לפני 69 שנים, נולדה רוני רוס, מחלוצות ההיי-טק בישראל. היא היזמת הראשונה שמכרה טכנולוגיה לחברת מיקרוסופט והאישה הראשונה בישראל שעשתה אקזיט. היא מנכ”לית חברת “פנורמה” המפתחת בינה עסקית, דירקטורית, מומחית לניהול, להשקעות ולליווי חברות היי-טק, מרצה בנושאי יזמות וטכנולוגיה, וכן פועלת למען קידום נשים למשרות בכירות ולעידוד נערות למקצועות הטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה ב”גלובס” על אגודת ידידי מכון ויצמן, צילום: איתן בלסון ואוהד הרכס

התמונה הקטנה מתוך שיחה שלה ב”הארץ” עם מרב מיכאלי על היכולת לשלב בין קריירה ומשפחה, צילום: עופר וקנין

רגיל

אנה לאונאוונס

אנה הנרייטה אדוארדס לאונאוונס, 1915-1831

היום, לפני 187 שנים, נולדה אנה לאונאוונס, סופרת מסעות, מחנכת ואקטיביסטית בריטית-הודית. ב-1870 התפרסם ספרה המצליח, “האומנת האנגלייה בחצר מלך סיאם”, שתיאר את חוויותיה כמורה של נשותיו וילדיו של המלך מונגקאט מסיאם (כיום תאילנד) ואת ביקורתה על חצר המלך, על מוסד העבדות ועל מעמד הנשים. היא חיה וכתבה גם באוסטרליה, בסינגפור, ברוסיה ובארה”ב, ולבסוף השתקעה בקנדה, שם הייתה לסופרג’יסטית וממייסדות מועצת הנשים המקומית ומכללת נובה סקוטיה לאמנות ועיצוב, המוסד הראשון בקנדה שהעניק תואר באמנות. כתביה ודמותה היוו השראה לספרים, לסרטים ולמחזות.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: דיוקן, שנת 1862~

התמונה הקטנה: דיוקן מאת רוברט האריס, שנת 1905~

(התמונות מתוך ויקיפדיה)

רגיל

ענת גלבר

ענת גלבר, נולדה ב-1980

היום, לפני 38 שנים, נולדה ענת גלבר, אלופת ישראל ואלופת עולם בדיבייט לאוניברסיטאות. במהלך לימודיה לתואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, בעקבות קורס על “רטוריקה ואמנות השכנוע”, הצטרפה למועדון הדיבייט, וב-2002 זכתה באליפות הדיבייט בישראל. ב-2003 וב-2005 זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות אירופה בדיבייט לאוניברסיטאות, בקטגוריית ESL (דוברי אנגלית כשפה שנייה). ב-2006 זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות העולם בדיבייט לאוניברסיטאות שנערכה באירלנד. כיום גלבר מאמנת את מועדוני אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון וגופים נוספים.

ויקיפדיה

עוד על ליגת הדיבייט הישראלית (קבוצת פייסבוק)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך ריאיון לחדשות ערוץ 1, לאחר זכייתה באליפות העולם ב-2006

בתמונה הקטנה: בריאיון בתוכנית “לונדון וקירשנבאום”, לאחר זכייתה באליפות העולם ב-2006

רגיל

סיידי טאנר מוסל אלכסנדר

סיידי טאנר מוסל אלכסנדר, 1989-1898

היום, לפני 29 שנים, הלכה לעולמה סיידי טאנר מוסל אלכסנדר, כלכלנית, משפטנית ופעילת זכויות אמריקאית. ב-1921 הייתה לאפרו-אמריקאית הראשונה בעלת דוקטורט בכלכלה, ושנים אחדות אחר כך הייתה גם הראשונה שהשלימה לימודי משפטים באוניברסיטת פנסילבניה והראשונה שהצטרפה ללשכת עורכי הדין של פנסילבניה. היא דיברה רבות נגד דומיננטיות לבנה בפוליטיקה, בחברה ובכלכלה, ובמשך יותר מ-50 שנים פעלה למען זכויות לשחורים ולנשים ולמען צדק אתני וכלכלי למעמד הפועלים. מייד לאחר מלחה”ע ה-2, ושוב בשנות ה-60, הובילה את הוועדה הנשיאותית לחקיקה למען זכויות אדם בארה”ב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך ארכיון אוניברסיטת פנסילבניה, 1948

בתמונה הקטנה: תמונה קבוצתית של משתתפות הכנס הלאומי של אגודת דלתא סיגמא תטא באוניברסיטת פנסילבניה, 1921 (סיידי ראשונה מימין)

רגיל

קאזויו סג’ימה

קאזויו סג’ימה, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה קאזויו סג’ימה, אדריכלית יפנית ופרופ’ לעיצוב אדריכלי בטוקיו, בווינה ובפרינסטון. עיצוביה מתאפיינים באלמנטים מודרניים ונקיים, בשימוש נרחב בזכוכית, במתכת ובשיש, וביצירת מפגש בין הפנים והחוץ. עם עבודותיה נמנים המוזיאון לאמנות עכשווית בניו יורק, תיאטרון דה-קונסטליני בהולנד ומרכז הלמידה של רולקס באוניברסיטת שווייץ לטכנולוגיה. ב-2010 הייתה האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש אגף הארכיטקטורה בביאנלה בוונציה ולאצור את התערוכה הבינלאומית השנתית, וכן הייתה האישה השנייה בהיסטוריה שזכתה בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום של יעל אנגלהרט, מתוך כתבה ב”הארץ” על קמפוס “בצלאל” החדש בירושלים

בתמונה הקטנה: סג’ימה עם השותף שלה, ריו נישיזווה, בריאיון ל”טיימס של יפן

רגיל

מרתה קנוקרט

מרתה מתילדה קנוקרט-מק’קנה, 1966-1892

היום, לפני 126 שנים, נולדה מרתה קנוקרט, מרגלת וסופרת בלגית. היא החלה ללמוד רפואה, אך הלימודים הופסקו עם פרוץ מלחה”ע ה-1. באוגוסט 1914 פשטו כוחות גרמניים על כפר מגוריה; בשל הידע הרפואי שלה, ומאחר שידעה אנגלית וגרמנית בנוסף לצרפתית ופלמית, חסו עליה הגרמנים ושכרו את שירותיה כאחות. ב-1915 גויסה ע”י סוכנת בריטית, ובמשך כשנתיים ניצלה את קרבתה לסגל הצבאי הגרמני כדי לאסוף מידע מודיעיני עבור בעלות הברית, ואף השתתפה בפיצוץ מאגר תחמושת של הגרמנים. לאחר המלחמה קיבלה אותות כבוד מטעם בריטניה, צרפת ובלגיה, ופרסמה כעשרה ספרי מתח וריגול.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך לוח פינטרסט על גיבורות מלחמת העולם הראשונה

התמונה הקטנה מתוך הבלוג “גבירות מרגלות: גיבורות ההתנגדות

רגיל

דורין לורנס

דורין דלסיטה לורנס, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה דורין לורנס, מורה לחינוך מיוחד ואקטיביסטית בריטית ילידת ג’מייקה. ב-1993 נרצח בנה סטפן על רקע גזעני בלונדון, והיא האשימה את המשטרה בחקירה לא-מקצועית ממניעים גזעניים. בזכות תמיכה שגייסה מצד רבים בקהילה, בתקשורת ובפוליטיקה, הוקמה ועדת חקירה ציבורית שהכריעה ב-1999 כי המשטרה אכן “גזענית באופן ממוסד” וכי יש להעמיד למשפט חוזר את מבצעי הרצח (שזוכו מ”חוסר ראיות”) – קביעה מהפכנית במשפט הפלילי. מאז, לורנס קידמה רפורמה בעבודת המשטרה, ייסדה קרן ע”ש בנה לחינוך לסובלנות ופועלת למען צדק לקורבנות פשעים גזעניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת על רקע תמונת בנה [מקור]

בתמונה הקטנה: צילום של פרנקלין רוג’רס במסגרת פרויקט צילום של נשים מרקעים מגוונים הנאבקות על צדק חברתי “מסירות – דיוקן של לורטה”, 2018 [מקור]