עמוד 1
רגיל

אליס מנפילד

אליס מנפילד, 1960-1878

היום, לפני 141 שנים, נולדה אליס מנפילד, מדריכת טיולים ובעלת מלון הרים אוסטרלית. מגיל צעיר הובילה טיולי טיפוס במעלה הר בופאלו, שהיה אז, בעשור האחרון של המאה ה-19, מסלול קשה, לא מסומן ושופע חיות בר ושלל סכנות. בהיעדר ציוד מתאים לפעילויות חוץ בטבע הפראי בכלל, ולנשים בפרט, היא עיצבה אותו בעצמה. בזכות אהבתה הנלהבת לאזור, הידע הנרחב שלה, כישוריה כמדריכה בטבע וכישרונה כצלמת, וגם בהיותה אישה החיה לבדה בהרים, הפכה “המדריכה אליס” לאטרקציה תיירותית פופולרית עד כדי כך שמדינת ויקטוריה הכריזה ב-1898 על הפיכתו של ההר לפארק לאומי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: לובשת ז’קט, כובע, מכנסיים וחותלות מצמר המותאמים על ידיה לטיפוס בהרים ומחזיקה מטה הליכה ארוך, ~1930

בתמונה הקטנה: מובילה שיירה של סוסים המעלים כיסאות עץ אל ההר, 1912

(התמונות מתוך ויקיפדיה, באדיבות הספרייה הלאומית של ויקטוריה, אוסטרליה)

רגיל

ליידי פלורנס דיקסי

ליידי פלורנס קרולין דיקסי, 1905-1855

“אין ספק כי הטבע חנן נשים ביכולת מוחית רבה. ניתן לראות זאת בקלות בילדות… אך הגבר פועל בכוונה תחילה למנוע את התפתחותה של יכולת מנטלית זו, ומחוקק כי השכלתן של נשים תהיה ברמה נמוכה מזו של גברים… אני טוענת בפני האדונים הנכבדים כי הליך זה הוא שרירותי ואכזרי, ומנוגד לטבע. זו הייתה הדרך לשלוח אל קברן אלפי נשים ללא הכרה, ללא הספד, ללא שם, נשים שהאינטלקט החד שלהן בוזבז לריק, שכוחותיהן להשפיע טוב שותקו ולא פותחו.”
[מתוך הרומן האוטופי הפמיניסטי שכתבה בשנת 1890, “גלוריאנה, או: המהפכה של 1900”, עמ’ 130-129]

היום, לפני 164 שנים, נולדה פלורנס דיקסי, חובבת הרפתקאות, סופרת ופעילה פמיניסטית סקוטית. ספריה מאתגרים את מקומן של ילדות ונשים בחברה, ומציגים דמויות נשיות חזקות ורבות תושייה. ספרי המסעות המפורסמים שלה יצרו סגנון נשי ייחודי השובר את מסורת הכתיבה על מסעות שהייתה נהוגה במאה ה-19. ככתבת שטח של “מורנינג פוסט” הלונדוני, נשלחה ב-1881 לסקר את מלחמת הבורים ומלחמת הזולו בדרום אפריקה, הביעה הזדהות רבה עם המקומיים והגנה על מאבקם. היא הייתה גם סופרג’יסטית נלהבת וכן תמכה בספורט נשי; בין היתר ייסדה את ההתאחדות הבריטית לכדורגל נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ליידי דיקסי (רוכבת על סוס, עם הגב אלינו) פונה לשותף לרכיבה, לפני כניסתם לכפר אינדיאני. איור מתוך ספרה מ-1880, “לרוחב פטגוניה”, המתאר את מסעה הנועז בחבל פטגוניה שבדרום אמריקה

הספר המלא, באתר הספרייה הדיגיטלית “חגיגה של נשים כותבות”

בתמונה הקטנה: פורטרט של ליידי דיקסי, איור של תיאובלד שרטרן ל”וניטי פייר”, 1884

רגיל

ג’ודית רזניק

ד”ר ג’ודית ארלין רזניק, 1986-1949

היום, לפני 70 שנים, נולדה ג’ודית רזניק, מהנדסת ואסטרונאוטית יהודייה-אמריקאית. כמהנדסת חשמל תכננה מערכות בקרה למכ”ם ולמערכות טילים, וכמהנדסת ביו-רפואית עבדה במעבדה הנוירופיזיולוגית של המכון הלאומי לבריאות וביצעה ניסויים בפיזיולוגיה של מערכות ויזואליות. ב-1978 התקבלה לנאס”א ועבדה על פיתוח מעבורות חלל, תוכנה לשליטה ידנית מרחוק, תוכנת ניסויים וזרוע רובוטית. ב-1984 הייתה ליהודייה הראשונה בחלל, על המעבורת דיסקברי, כמומחית משימה האחראית להפעלת הזרוע הרובוטית שפיתחה ולניסוי בייצור חשמל סולרי בחלל. ב-1986 נהרגה באסון מעבורת החלל צ’לנג’ר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נהנית מאפס כוח משיכה במשימתה הראשונה בחלל, אוגוסט 1984. מתוך דף הטוויטר של “יומני מעבורת החלל” (ShuttleAlmanac)

בתמונה הקטנה: במשרדה במרכז החלל על שם ג’ונסון, ספטמבר 1985. מתוך אתר נאס”א

רגיל

ילנה דימיטרייביץ’

ילנה דימיטרייביץ’, 1945-1862

היום, לפני 157 שנים, נולדה ילנה דימיטרייביץ’, סופרת, משוררת, פעילה חברתית ופמיניסטית סרבית. ספרה הראשון מ-1894, על נשות ההרמון בניש שבסרביה תחת השלטון העות’מאני, הוא הספר הראשון בסרביה שפורסם על ידי אישה. היא הייתה חברה מרכזית ב”מעגל האחיות הסרביות”, ארגון של סופרות, אמניות ופעילות הומניטריות פמיניסטיות שקידם אמנציפציה לנשים ונערות. תשוקתה הגדולה הייתה מסעות בכל רחבי העולם על מנת לאתר נשים חופשיות ולהבין את אורחות חייהן השונים והדומים, וכתיבתה פרשה תמונה רחבה ואוהדת במיוחד של הפמיניזם הלא-מערבי בראשית המאה ה-20.

ויקיפדיה

פייסבוק

תודה לאוראל בילינסון, היסטוריון של הבלקן, על הפוסט המרתק שכתב עליה

בתמונה הגדולה: תמונתה המופיעה על כריכת ספרה האחרון מ-1940, “שבעה ימים ושלושה אוקיינוסים: בכל רחבי העולם”. [מקור]

בתמונה הקטנה: פסל של דימטרייביץ’ במצודת ניש, סרביה

רגיל

מניה שוחט

מניה (וילבושביץ) שוחט, 1961-1878

“בראשי ימי ‘השומר’ שררו יחסים של שותפות בין החברים לחברות, והחברות נתקבלו לשורות ‘השומר’ ברשות עצמן. אך כאשר רבו הזוגות והחברות נכנסו למסגרת ‘השומר’ אך ורק בגלל קשרי משפחה, ללא כל הכשרה, חל שינוי ביחס לחברה. אשת ‘השומר’ סבלה קיפוח מצד ‘השומר’ שכן לא לקחה חלק ברוב הדיונים וההחלטות שקבעו את חיי החברים. כל כינוס שנתי של ‘השומר’ היה מאורע חשוב, מעין חג לחברים; אולם הנשים לא הוזמנו לאסיפות, ורק התלוו אל בעליהן, מלאות צער ועלבון.”
(מניה שוחט מספרת ב-1921 לתלמידות “משק הפועלות” על מעמד האישה בארגון “השומר”)

היום, לפני 58 שנים, הלכה לעולמה מניה שוחט, מהפכנית ומנהיגה ציונית, אֵם ההתיישבות השיתופית והשמירה העברית בארץ ישראל. ברוסיה הצארית הייתה פעילה ב”בונד”, האיגוד הכללי של הפועלים היהודים; הקימה מפלגת פועלים יהודית; וסייעה בכינוס ועידת מינסק, הוועידה הציונית הראשונה באישור השלטון הרוסי. ב-1904 עלתה ארצה והייתה למובילת דרך בהתיישבות השיתופית, ובפרט בחוות סג’רה וכפר גלעדי; בכיבוש העבודה העברית ובניין הארץ ע”י “גדוד העבודה”; בהברחה וקליטה של אלפי מעפילים מגבול הצפון; ובעיקר בהנהגת השמירה העברית בארגונים “בר גיורא”, “השומר” ו”הקיבוץ החשאי”.

עוד על מניה שוחט

עוד על הארגונים שנמנתה עם מייסדיהם ומנהיגיהם, הראשונים לבסס כוח יהודי לוחם בארץ ישראל, שיצרו תשתית לארגון ה”הגנה”, ולימים לפלמ”ח ולצה”ל:
השומר
בר גיורא
גדוד העבודה וההגנה על שם יוסף טרומפלדור
הקיבוץ החשאי

עוד על הקולקטיב החקלאי שהקימה מניה שוחט בחוות סג’רה (אילניה), גרעין ההתיישבות השיתופית הראשון בארץ ישראל, שהיווה השראה לתנועה הקיבוצית

אתר להנצחת פועלה של מניה וילבושביץ’ שוחט

פייסבוק

רגיל

מוד וגנר

מוד סטיבנס וגנר, 1961-1877

היום, לפני 142 שנים, נולדה מוד וגנר, לוליינית ונערת גומי בקרקסים נודדים בארה”ב ואמנית הקעקועים הידועה הראשונה. ב-1904 פגשה את אמן הקעקועים גאס וגנר, לימים בן זוגה, והפכה למקעקעת מפורסמת בעצמה שהתמחתה בקעקוע ידני מסורתי (אף על פי שאקדח הקעקוע החשמלי כבר הומצא ושימש את רוב המקעקעים דאז). כמי שהרבתה להופיע בירידים ובמופעי בידור, הן כאמנית והן כ”אטרקציה מקועקעת מכף רגל עד צוואר”, היא נחשבת כמי שהפיצה את תרבות הקעקועים אל מחוץ לערי החוף הגדולות בכל רחבי ארה”ב, וכמי שביססה אותה כאמנות וכמעין הצהרת עצמאות על הגוף.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מכוסה קעקועים עד צוואר, 1907

בתמונה הקטנה: מוד וגנר, עם בעלה גאס ובתם לובטה (לימים אמנית קעקועים בפני עצמה), 1911 [מקור]

רגיל

נילי בלאק

נילי בלאק, נולדה ב-1995

היום, לפני 24 שנים, נולדה נילי בלאק, אמנית לחימה ישראלית, אלופת העולם באיגרוף תאילנדי בשלוש השנים האחרונות. היא גדלה במשפחה חרדית-לאומית, ובגיל 11, לאחר גירושי הוריה ויציאת אמה בשאלה, מצאה מפלט בספורט ובאמנויות לחימה והחלה להתאמן ולהתחרות באופן מקצועי. מאז זכתה חמש פעמים באליפות העולם ושלוש פעמים באליפות אירופה באיגרוף תאילנדי, פעם אחת באליפות העולם בקיקבוקס, ופעם אחת במרתון ירושלים. ב-2015 הוענק לה פרס ספורטאית השנה של התאחדות ענפי הספורט שאינם אולימפיים, והיא נכללה ברשימת 100 המשפיעים בעולם היהודי של העיתון “אלגמיינר”.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה באתר ספורט1, על בלאק כ”שגרירה גאה של מדינת ישראל ברחבי העולם” (אוגוסט 2017)

התמונה הקטנה מתוך כתבה ב”מאקו” (ינואר 2018):
“לא משנה לי מאיפה [היריבה שמולי] מגיעה, מאיזו מדינה או מקום. אני רואה מולי מישהי שרוצה לערוף לי את הראש ואני רוצה לעשות לה אותו דבר. זה כיף באיזשהו מקום, העניין של לפרק את מי שמולי. זה להרגיש עליונות, להרגיש שאת שולטת. אפשר להגיד שזה חייתי.”

רגיל

בתיה מקוב

בתיה מקוב, 1911-1841

היום, לפני 107 שנים, הלכה לעולמה בתיה מקוב, חלוצה עברית, ממקימי העיר רחובות. עוד ברוסיה ניהלה לבדה, תוך כדי גידול עשרת ילדיה, עסק מסחר מצליח של מטעים ומפעלים לסיגריות, לעורות וליי”ש. ב-1890 התוודעה לארגון חובבי ציון והחליטה לעלות ארצה, על אף שבעלה סירב לעלות איתה. היא הייתה בין המתיישבים הראשונים ברחובות, שם עסקה בחקלאות וגידלה כרמי ענבים בחלקה בת 250 דונם שרכשה. בפרוטוקול האסיפה הכללית המייסדת מסוף 1890, מקוב הייתה האישה היחידה שהשתתפה בבחירת הוועד הראשון למושבה, אולם עקב היותה אישה לא יכלה להיבחר בעצמה לוועד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בול שהונפק להנצחתה במלאת 100 שנים למותה (כחלק מסדרת “נשים פורצות דרך” של דואר ישראל)

רגיל

שיין גולד

שיין אליזבת גולד, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה שיין גולד, שחיינית אוסטרלית. ב-1971, בהיותה בת 15 בלבד, שברה את השיא העולמי הראשון שלה, ב-100 מ’ חתירה, והייתה לאישה הראשונה שיורדת מגבול 17 דקות ב-1500 מ’ חתירה. באולימפיאדת מינכן 1972 זכתה ב-5 מדליות אישיות, והייתה לאישה הראשונה – והיחידה עד כה – שהחזיקה בשיאי העולם בחתירה בכל המרחקים, מ-100 מ’ ועד 1500 מ’. מאז פרשה משחייה היא עובדת בחווה, מלמדת רכיבה על סוסים וגלישה ומאמנת שחייה. בחודש שעבר הייתה השורדת האחרונה ב”הישרדות אוסטרליה” – הזוכה המבוגר/ת ביותר בהיסטוריה הבינלאומית של התוכנית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מובילה מדי בוקר קבוצת שחייה בחוף המזרחי של טסמניה (אחד האזורים הקשים לשחייה ולשיט בשל זרמים חזקים מהאוקיינוס השקט)

בתמונה הקטנה: עם אחת ממדליות הזהב שלה, 1972 [מתוך האתר “ביוגרפיות וחיים” (בספרדית)]

רגיל

אופאל קונז

אופאל קונז, 1967-1894

היום, לפני 124 שנים, נולדה אופאל קונז, מהטייסות הראשונות בארה”ב ובעולם. ב-1929, לאחר שהשתתפה בדרבי האוויר הראשון לנשים, הייתה ממייסדות הארגון “99” לקידום נשים טייסות, שכלל 99 מתוך 117 הנשים בעולם שהיה להן אז רישיון טיס. ב-1930 הייתה לטייסת הראשונה שהתחרתה בתחרות פתוחה מול גברים, וגם זכתה בה. בשנות ה-30 הקימה את פלוגות האוויר ע”ש בטסי רוס, כוח צבאי למחצה שיועד לספק סיוע הומניטרי בעתות חירום ולהכשיר טייסות מילואים לתמיכה בחיל האוויר האמריקאי. במהלך מלחה”ע ה-2 הכשירה מאות טייסים בתוכנית האזרחית של הצי האמריקאי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך אתר הסרט התיעודי “לפרוץ מתוך העננים: דרבי האוויר הראשון לנשים

בתמונה הקטנה: קונז (משמאל) עם רות אלדר, שחקנית וחלוצת טיסה אמריקאית, דצמבר 1930

רגיל

אנה לאונאוונס

אנה הנרייטה אדוארדס לאונאוונס, 1915-1831

היום, לפני 187 שנים, נולדה אנה לאונאוונס, סופרת מסעות, מחנכת ואקטיביסטית בריטית-הודית. ב-1870 התפרסם ספרה המצליח, “האומנת האנגלייה בחצר מלך סיאם”, שתיאר את חוויותיה כמורה של נשותיו וילדיו של המלך מונגקאט מסיאם (כיום תאילנד) ואת ביקורתה על חצר המלך, על מוסד העבדות ועל מעמד הנשים. היא חיה וכתבה גם באוסטרליה, בסינגפור, ברוסיה ובארה”ב, ולבסוף השתקעה בקנדה, שם הייתה לסופרג’יסטית וממייסדות מועצת הנשים המקומית ומכללת נובה סקוטיה לאמנות ועיצוב, המוסד הראשון בקנדה שהעניק תואר באמנות. כתביה ודמותה היוו השראה לספרים, לסרטים ולמחזות.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: דיוקן, שנת 1862~

התמונה הקטנה: דיוקן מאת רוברט האריס, שנת 1905~

(התמונות מתוך ויקיפדיה)

רגיל

מיי ג’מיסון

מיי קרול ג’מיסון, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה מיי ג’מיסון, מהנדסת, רופאה ואסטרונאוטית אמריקאית. מילדותה התעניינה במדע ובחלל, ושאבה השראה מהתנועה לזכויות האזרח ומדמותה של לוטננט אוהורה ב”מסע בין כוכבים”. היא השלימה לימודי הנדסת כימיה ורפואה, הצטרפה לחיל השלום והוצבה בליבריה ובסיירה לאון, שם ניהלה צוותים רפואיים וסייעה לפיתוח חיסונים. ב-1992 הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה בחלל, וערכה ניסויים להשפעת מיקרו-כבידה על תאי עצם. כיום היא פרופ’ ללימודי סביבה, מקדמת חינוך למדע ולמעורבות חברתית, והקימה חברת טכנולוגיה שמפתחת מכשיר לניטור וריפוי מערכת העצבים.

ויקיפדיה

סרטון קצר על “מיי ג’מיסון: כשאסטרונאוטית מבקרת ב’סטאר טרק’

פייסבוק

בתמונה הגדולה: במעבורת החלל “אנדוור”, 1992

בתמונה הקטנה: כלוטננט פלמר (לצד וורף) ב”מסע בין כוכבים: הדור הבא”, 1993

רגיל

איזבלה בירד

איזבלה לוסי בירד-בישופ, 1904-1831

היום, לפני 187 שנים, נולדה איזבלה בירד, חוקרת ארצות, סופרת וצלמת בריטית-סקוטית. בצעירותה חלתה, ולשם הבראה נשלחה להפליג לארה”ב ולקנדה; את רשמיה מהמסע תיארה בספר “אישה אנגלייה באמריקה”, שראה אור ב-1856. מסעותיה הבאים, שברובם טיילה בגפה, גם באזורים נידחים, היו לאוסטרליה ולהוואי, למזרח הרחוק, לפרס ולסיני. ב-1888 ייסדה שני בתי חולים בטיבט ובהודו. ב-1901, בגיל 70, ערכה את מסעה האחרון להרי האטלס. היא כתבה בפירוט על חוויותיה, וספרי המסעות שלה העניקו לה מעמד של ידוענית. בירד הייתה החברה הראשונה בחברה הגאוגרפית המלכותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן משנת 1890

בתמונה הקטנה: עם המצלמה שלה, בשנטאו שבמחוז גואנדונג שבדרום סין, בשנים 1897-1894

רגיל

אדית “ג’קי” רון

אדית אנה “ג’קי” רון, 2009-1919

היום, לפני 99 שנים, נולדה ג’קי רון, אוקיינוגרפית וחוקרת יבשות אמריקאית, האישה הראשונה בעולם שהייתה חלק מצוות מחקר באנטארקטיקה. ב-1947 הגיעה לאנטארקטיקה עם משלחת שחקרה לראשונה את ים וֶדֶּל שבאוקיינוס הדרומי ומיפתה את קו החוף הלא-נודע האחרון בעולם. במשך 15 חודשים, רון ערכה בדיקות סייסמוגרפיות ובדיקות גאות ושפל, וכן שימשה כמתעדת של תגליות המשלחת. היא חזרה למה שהגדירה כ”יבשת המרהיבה ביותר בעולם” עוד פעמים רבות, כולל ביקור בקוטב הדרומי. מדף הקרח רון-פילכנר, אחד ממדפי הקרח הגדולים באנטארקטיקה, קרוי על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך אתר “משפחת רון – חוקרי אנטארקטיקה” (גם חמה מרטין רון, בעלה פין רון, בתה קארן רון-טופק ונכדיה מייקל וג’קלין עסקו בתחום)

התמונה הקטנה מתוך עמוד ההנצחה שלה באתר “תוכנית אנטארקטיקה” של החברה המדעית האמריקאית (זכויות על התמונה לחיל הים של ארה”ב)

רגיל

ברברה באטריק

ברברה באטריק, נולדה ב-1930

היום, לפני 88 שנים, נולדה ברברה באטריק, מתאגרפת בריטית, מחלוצות אגרוף הנשים בעולם. אל מול ביקורות שתיארו אותה כ”מבישה”, “מפלצתית” ו”עלבון לנשיות”, היא החלה ב-1948 להופיע בקרנבלים באירופה ובארה”ב כמתאגרפת, והתמודדה גם מול גברים בקרבות ראווה. במהרה הייתה לאלופת העולם הראשונה באגרוף נשים מקצועני, ואחד הקרבות שבהם השתתפה, בקנדה, היה קרב הנשים הראשון ששודר. ב-1960, בעת הריונה הראשון, פרשה כשהיא בלתי-מנוצחת במשקל זבוב ותרנגול. ב-1989 הקימה את הפדרציה הבינלאומית לאגרוף נשים, וב-2012 הוכנסה להיכל התהילה הבינלאומי לאגרוף.

ויקיפדיה

אתר הפדרציה הבינלאומית לאגרוף נשים (WIBF)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: באטריק עולה לזירה, שנות ה-50
בתמונה הקטנה: באטריק מפגינה כישורי אגרוף גם בגיל 86, מתוך סרטון קצרצר לקידום הסרט הדוקומנטרי “Unladylike”, על מאבקן של נשים להתאגרף

רגיל

סוניטה ויליאמס

סוניטה לין “סוני” פאנדיה-ויליאמס, נולדה ב-1965

היום, לפני 53 שנים, נולדה סוניטה ויליאמס, אסטרונאוטית אמריקאית. היא שירתה כטייסת קרב בצי ארצות הברית במהלך מלחמת המפרץ, וצברה למעלה מ-3,000 שעות טיסה כטייסת ניסוי של הצי ביותר מ-30 דגמי כלי טיס. ב-1998 נבחרה לתוכנית האסטרונאוטים של נאס”א, ומאז שהתה בתחנת החלל הבינלאומית בסה”כ 319 ימים ב-4 משימות; במהלכן ביצעה 7 הליכות חלל, שנמשכו בסה”כ 50 שעות ו-40 דקות – שיא לנשים בזמן פעילות חוץ-רכבית. ב-2007 השתתפה במרתון בוסטון על גבי מסילת כושר בתחנת החלל – ריצת המרתון הראשונה בחלל; שנה אחר כך השתתפה באותו מרתון על כדור הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עוברת על רשימת המשימות בתחנת החלל הבינלאומית

רגיל

דורותי היל

דורותי היל, 1997-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה דורותי היל, גיאולוגית ופלאונטולוגית אוסטרלית. היא גם השתתפה בתחרויות ספורט (רכיבה, ריצה, חתירה, כדורשת והוקי), הוציאה רישיון טיס ושירתה כקצינת פענוח צפנים במלחה”ע ה-2. עבודתה המקיפה לתיארוך ממלכת החי באוסטרליה באמצעות מאובנים ואלמוגים הפכה לסטנדרט בינלאומי. היא הייתה הפרופסורית הראשונה באוסטרליה, הקימה את התאחדות הפלאונטולוגים האוסטרלית, והייתה האישה הראשונה שכיהנה כנשיאת האקדמיה האוסטרלית למדעים. היא פעלה רבות לקידום נשים באקדמיה ובמדע, ופרסים על שמה מוענקים כיום לחוקרות במדעי כדור הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דורותי היל (מימין), עם ג’יימס לוסון ונורה הולדסוורת, משלחת גיאולוגית של אוניברסיטת קווינסלנד, שנת 1929-1928~
מתוך אתר אוניברסיטת קווינסלנד

רגיל

ריימונד דה לרוש

“הברונית” ריימונד דה לרוש, 1919-1882

היום, לפני 136 שנים, נולדה ריימונד דה לרוש, טייסת ומהנדסת צרפתייה, האישה הראשונה בעולם שקיבלה רישיון טיס, כשזה הונפק לה ב-8 במרץ 1910 ע”י הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה. כחלק מהאליטה המצומצמת של חלוצי התעופה, השתתפה בטיסות ראווה רבות וקבעה שיאים במשך טיסה, במרחק (323 ק”מ) ובגובה (15 אלף רגל). עם פרוץ מלחה”ע הראשונה ביקשה להתגייס לצבא הצרפתי כטייסת אך נדחתה בטענה כי הדבר מסוכן מדי לנשים, והתנדבה לשרת כנהגת צבאית בחזית, לעתים תחת אש. ב-1919, כששימשה כטייסת המבחן המקצוענית הראשונה בעולם, נהרגה בהתרסקות מטוס.

ויקיפדיה

שבוע התעופה הבינלאומי לנשים מצוין מדי שנה בשבוע של 8 במרץ, היום שבו קיבלה דה לרוש את רישיון הטיס שלה וגם יום האישה הבינלאומי

פייסבוק

רגיל

פאניה חיסין

פאניה (פרידה) חיסין (פריזר), 1920-1862

היום, לפני 156 שנים, נולדה פאניה חיסין, מחלוצות העלייה הראשונה לארץ ישראל. היא נולדה ברוסיה והשתלמה בקונסרבטוריון במוסקבה להיות זמרת אופרה. ב-1881, לאחר פרוץ הפוגרומים שנודעו בשם “הסופות בנגב”, הצטרפה יחד עם בעלה ד”ר חיים חיסין לגרעין הראשון של אגודת ביל”ו שעלה לארץ, והם למדו חקלאות ב”מקווה ישראל” ועבדו בפרדסי יפו. הם נמנו עם המשפחות המייסדות של “אחוזת בית”, וכן היו ממקימיהן ומגניהן של ראשון לציון וגדרה, והיא הייתה דמות בולטת בפעילויות הציבוריות והחברתיות בתל אביב הקטנה. בני הזוג חיסין מונצחים יחד ברחוב ובגינה ציבורית בתל אביב.

ויקיפדיה

עוד באתר “משפחות מייסדי תל אביב

ובאתר “אלבום המשפחות – עדת ראשון לציון

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקנה של פאניה חיסין (צולם בערך בשנת 1913)

התמונה הקטנה: מתוך אלבום המשפחות של עדת ראשון לציון

רגיל

אנני לונדונדרי

אנני כהן קופצ’ובסקי, שנודעה כאנני לונדונדרי (על שם הספונסר הראשון שלה במסע האופניים), 1947-1870

הקיפה את העולם באופניים בין יוני 1894 לספטמבר 1895

היום, לפני 124 שנים, בשעה 11 בבוקר, יצאה אנני לונדונדרי האמריקאית למסע אופניים מסביב לעולם. שני גברים עשירים מבוסטון התערבו שאף אישה לא תצלח מסע כזה תוך 15 חודשים. אנני, אם לשלושה שלא רכבה על אופניים עד אז, נענתה לאתגר ויצאה לדרך מבוסטון. בשילוב מעבורות ורכבות, היא רכבה ברחבי אירופה, המזרח התיכון ואסיה, הפליגה חזרה לקליפורניה וחצתה את ארה”ב. מסעה הסתיים בבוסטון ב-24 בספטמבר 1895, שבועיים לפני הזמן. בזכות כישורים יוצאי דופן כאשת מכירות וכמספרת סיפורים, הצליחה להשיג מימון וכיסוי תקשורתי למסע, ומינפה את פרסומה לקריירה כעיתונאית ומרצה.

ויקיפדיה

עוד עליה באתר הספר של פיטר זיוטלין (נכד אחיה), “מסביב לעולם על שני גלגלים: המסע המופלא של אנני לונדונדרי” (2007)

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך מאמר עליה באתר “מדיום”