עמוד 1
רגיל

אִבְּתִסָאם מראענה

אִבְּתִסָאם מראענה-מנוחין, נולדה ב-1975

היום, לפני 42 שנים, נולדה אִבְּתִסָאם מראענה, תסריטאית, במאית ומפיקה ישראלית-פלסטינית. סרטיה הדוקומנטריים, שהוצגו בפסטיבלים ברחבי העולם וזכו בפרסים רבים, נותנים ביטוי לשיח הפנימי של ערביי ישראל ומציגים את מאבקיהם כמיעוט לצד ביקורת על מנהגים בחברה הערבית המחזקים דיכוי ואי-שוויון. היא נכללה ב-2009 ברשימת עשר הנשים המשפיעות בישראל, מרצה באוניברסיטה הפתוחה, בבצלאל ובמכללת ספיר, וחברת מועצת התרבות והאמנות של מפעל הפיס. היא גם פעילה פמיניסטית בולטת, והקימה בין היתר את “הקרן להעצמה נשית” התומכת בנשים שבנות משפחותיהן נרצחו על ידי בני משפחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מתוך ריאיון ליואב איתיאל, מגזין “גפן”

רגיל

אדית שטיין

אדית (יהודית) שטיין, 1942-1891

היום, לפני 126 שנים, נולדה אדית שטיין, פילוסופית, אחות ונזירה גרמנייה יהודייה. היא עבדה כעוזרת מחקר וכחברת סגל בחוג לפילוסופיה, וחקרה את תופעת האמפתיה. ב-1921, בעקבות קריאה בכתביה של תרזה מאווילה, המירה את דתה, שינתה את שמה לתרזה בנדיקטה, הצטרפה למסדר הכרמליתי ולימדה נערות בבית ספר קתולי. עם עליית הנאצים לשלטון פנתה לאפיפיור פיוס ה-11 וניסתה לשכנעו לפעול להצלת העם היהודי. לאחר שנספתה במחנה הריכוז אושוויץ, הייתה לסמל ומופת בעולם הקתולי בשל מותה על אמונתה, כמו המרטירים בראשית הנצרות, והוכרזה על ידי הכנסייה הקתולית כקדושה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זינב בנת עלי

א-סיידה (הגברת) זינב בנת עלי, 681-626

היום, לפני 1391 שנים, נולדה זינב בנת עלי, בתו של הכליף הסוני הרביעי והאימאם השיעי הראשון, עלי, ואשתו פאטמה בת מוחמד. היא זוכה להוקרה עד היום בשני פלגי האסלאם בשל היותה נכדתו היחידה של הנביא מוחמד שהמשיכה את שושלתו, אך גם בשל עמידתה האיתנה כנגד דיכוי ואי-צדק ובשל פעולותיה האמיצות, ביניהן הגנה בגופה על אחיינה, האימאם עלי בן חוסיין, בקרב על כרבלא וגינוי יחסו של יזיד לשבויותיו ולבני משפחתו של מוחמד. יש עדויות לכך שקיימה שיעורים לנשים ללימוד הקוראן. בדמשק ובקהיר הוקמו מסגדים על שמה, וקברה מהווה מוקד עלייה לרגל עבור מוסלמים מכל העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ריצוף אמנותי בתוך חוסנייה (היכל זיכרון של הזרם השיעי) על שם מואווין אול-מולק בעיר כרמאנשאה שבאיראן, המציג את עלי בן חוסיין, זינב בנת עלי ושבויים אחרים הנלקחים לבית המשפט בעיר יזד

בתמונה הקטנה: המקום שממנו ראתה זינב בנת עלי את הקרב של אחיה חוסיין, בכרבלא, עיראק. בערבית הוא ידוע כ”טילה א-זנבייה” (ההר של זינב)

רגיל

שופטות יוצאות אתיופיה בישראל

שופטות יוצאות אתיופיה בישראל, 2016

“אני, הילדה שנולדה בכפר נידח באתיופיה, שעלתה לישראל בגיל צעיר, זוכה להיכלל בין שופטי ישראל” – היום, לפני שנה, נבחרו לראשונה בתולדות מדינת ישראל שתי נשים בנות העדה האתיופית לכהן כשופטות: עו”ד אסתר טפטה-גרדי מונתה לשופטת בביהמ”ש לתעבורה במחוז חיפה, ועו”ד אדנקו סבחת-חיימוביץ’ מונתה לשופטת בבית משפט השלום של מחוז מרכז. שתיהן פעילות גם במסגרת עמותת “טֶבֶקה – משפט וצדק לעולי אתיופיה” (“עשיית צדק” באמהרית), הפועלת לקידום יוצאי אתיופיה בישראל, נאבקת בגילויי אפליה וגזענות כלפי בני העדה ומספקת להם ייצוג משפטי.

 

בתמונה הגדולה: אסתר טפטה-גריידי עם משפחתה בטקס קבלת פנים אצל נשיא המדינה (שנייה מימין לריבלין, עם משקפיים)
בתמונה הקטנה: אדנקו סבחת-חיימוביץ’

עוד על “טֶבֶקה” באתר העמותה
רגיל

אנה ברנביץ’

אנה ברנביץ’, נולדה ב-1975

היום, לפני 42 שנים, נולדה אנה ברנביץ’, ראשת ממשלת סרביה – האישה הראשונה בתפקיד זה והלהט”ב/ית הראשונ/ה העומד/ת בראש מדינה במזרח אירופה (והחמישי/ת בלבד בעולם). ברנביץ’ עבדה במשך יותר מעשור עם ארגונים בינלאומיים, משקיעים זרים והמגזר הציבורי בסרביה. היא כיהנה כנשיאת המועצה ליזמות חדשנית ולטכנולוגיות מידע, כנשיאת המועצה הלאומית למען מיעוטים וכשרת המִנהל הציבורי והשלטון המקומי, תפקיד שבו פעלה לרתימת הטכנולוגיה לייעול מערכות הממשל, להגברת השקיפות ולמאבק בשחיתות. ביוני השנה בחר בה הפרלמנט הסרבי ברוב קולות לראשות הממשלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורותי ווהן

דורותי ג’ונסון ווהן, 2008-1910

היום, לפני 117 שנים, נולדה דורותי ווהן, מתמטיקאית אמריקאית. ב-1929, בגיל 19, סיימה תואר במתמטיקה ועבדה כמורה כדי לסייע למשפחתה בשנות השפל הגדול. ב-1943, משנחקקו צווים נשיאותיים שאפשרו העסקת שחורים במשרדי ממשל פדרלי, הצליחה ווהן להתקבל לעבודה במכון לנגלי, שהפך לימים לחלק מסוכנות נאס”א, ועבדה תחת הפרדה גזעית על חישובים מתמטיים ידניים הקשורים לטיסות חלל. ב-1949, לאחר שהתמחתה בשפות תכנות וקידוד, הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה שקודמה לתפקיד של ראש סגל בנאס”א, אם כי עברו שנים עד שקיבלה תואר רשמי (ושכר) של מפקחת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בסרט “מאחורי המספרים“, המתאר את סיפורן של שלוש אפרו-אמריקאיות פורצות דרך בנאס”א, מגלמת את דמותה אוקטביה ספנסר.

 

בתמונה הגדולה: משמאל דורותי ווהן, במרכז לסלי האנטר, מימין ויויאן אדייר, חשביות העובדות ב-NACA, הארגון שקדם לנאס”א

רגיל

צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה

צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה, נולדה ב-1977

היום, לפני 40 שנים, נולדה צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה, סופרת, פמיניסטית ופעילה חברתית ניגרית. ספרה הראשון “היביסקוס סגול”, העוסק במורשת הקולוניאלית והקתולית בניגריה בתקופת ההפיכה הצבאית באמצע המאה ה-20, זכה בפרס חבר העמים הבריטי והיה מועמד לפרסים נחשבים רבים, ביניהם פרס אורנג’ ופרס בוקר. ספרה הרביעי “אמריקנה”, העוסק בהגירה ובקונפליקט הגזעי בארה”ב, נבחר ע”י הניו יורק טיימס לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר לשנת 2013. ספריה של אדיצ’יה, העוסקים כולם בהשמעת קולן של תרבויות שהושתקו, זכו לשבחי הביקורת ותורגמו לכ-30 שפות (כולל עברית).

ויקיפדיה

פייסבוק

שיחת ה-TED שלה על “הסכנה שבסיפור יחיד” (עם כתוביות בעברית)

שיחת ה-TED שלה על כך ש”כולנו צריכות להיות פמיניסטיות

רגיל

רובי ברידג’ס

רובי נל ברידג’ס הול, נולדה ב-1954

היום, לפני 63 שנים, נולדה רובי ברידג’ס, האפרו-אמריקאית הראשונה שנכנסה לבי”ס ללבנים במדינות הדרום, לאחר שביהמ”ש העליון כפה עליהן לבטל את מדיניות הסגרגציה. ביום הראשון ללימודים בשנת 1960, ברידג’ס בת ה-6 הגיעה ללימודים במכונית משוריינת, מלווה בארבעה מרשלים. מפגינים רבים התקהלו מול ביה”ס, זרקו ביצים ועגבניות, הניפו שלטים נגד האינטגרציה וקראו סיסמאות גזעניות. הוריהם של כל הילדים הוציאו אותם מביה”ס, אם כי החזירו אותם בהדרגה, וכל המורים מלבד אחת סירבו ללמד אותה במשך כל שנת הלימודים הראשונה. כיום פועלת ברידג’ס לקידום ערכים של סובלנות וכבוד כלפי הזולת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה:

למעלה: ברידג’ס בליווי המרשלים על מדרגות בית הספר, 14 בנובמבר 1960

למטה: “הבעיה שאיתה כולנו חיים”, צייר נורמן רוקוול (1960)

רגיל

ג’יהאן סאדאת

ג’יהאן סאדאת, נולדה ב-1933

היום, לפני 84 שנים, נולדה ג’יהאן סאדאת, מנהיגה פוליטית ופעילת זכויות אדם מצרייה. כגברת הראשונה של מצרים, השפיעה רבות על הרפורמה בחקיקה למען זכויות האזרח במדינה. חוקים שקידמה העניקו לנשים מגוון של זכויות חדשות, כמו הזכות לדמי מזונות ולמשמורת על ילדים במקרה של גירושין, ומכונים לעתים קרובות “חוקי ג’יהאן”. בין היתר ייסדה מרכז שיקומי לפצועי מלחמה אחרי מלחמת ששת הימים, קואופרטיב העוזר לנשים באזור דלתת הנילוס להגיע לעצמאות כלכלית, את החברה המצרית למען חולי סרטן, את בנק הדם המצרי וארגון המסייע ליתומים מצרים למצוא משפחה מאמצת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת באוניברסיטת הרווארד, 1975 (הזכויות על התמונה לאוני’ הרווארד)

בתמונה הקטנה: עם אנואר, 1979

רגיל

נשות בסלניי

נשות בסלניי, 1942

היום, לפני 75 שנים, חלפה על פני בסלניי, כפר צ’רקסי מבודד בקווקז, שיירה של ילדים יתומים ורעבים, רובם יהודים, שניצלו מהפגזת רכבת מלנינגרד וחיפשו מחסה. 32 מנשות הכפר החליטו לאמץ אותם, מתוך תחושת חובה להציל חיי אדם ללא הבדלי דת או מוצא. ישיבת חירום כונסה בכפר עוד באותו היום, והוחלט לתמוך באימוץ, להקצות תוספת מזון למשפחות המאמצות ולזייף את רישומי האוכלוסין של הכפר כדי להעניק לילדים תעודות מזויפות. על אף איומים קולקטיביים חוזרים ונשנים מצד הנאצים, איש מתושבי הכפר לא הסגיר את הילדים. כל הילדים שרדו את המלחמה, ושלושה מהם חיים עד היום בכפר.

ויקיפדיה

פייסבוק

כתבות על מאבקם של תושבי הכפר לקבל הכרה כחסידי אומות עולם:

http://www.davar1.co.il/57566/

https://news.walla.co.il/item/3046775

 

בתמונה הגדולה: האנדרטה לכבוד מצילות היתומים הנמצאת במרכז הכפר (מתוך כתבה ב”רואים עולם” על “הצ’רקסים המוסלמים שהצילו יהודים בשואה“)

בתמונה הקטנה: נשות הכפר יחד עם הילדים, מתוך אתר Circassia (באדיבות הדף “רחוב משלה“, שעלה בו פוסט מורחב על נשות בסלניי)

רגיל

אִסמת חופתאי

אִסמת חופתאי, 1991-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה אִסמת חופתאי, סופרת הודית מוסלמית פורצת דרך, שנודעה באופייה העשוי לבלי חת ובאידיאולוגיה הפמיניסטית שלה. בכתביה עסקה חופתאי בנושאים פמיניסטיים שונים, במיניות נשית, בגינונים מעמדיים ובקונפליקטים רבים נוספים המאפיינים את החברה ההודית המודרנית. רבים מכתביה צונזרו במזרח אסיה בשל עמדותיה המהפכניות בנוגע לנשים ובנוגע לדת. בסגנונה הבוטה השמיעה את קולם של המושתקים והמושתקות, והיוותה השראה לדור שלם של כותבות, קוראות ואינטלקטואליות בשפת האורדו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סלמה סובהן

סלמה סובהן, 2003-1937

היום, לפני 80 שנים, נולדה סלמה סובהן, עורכת דין, אשת אקדמיה ופעילת זכויות אדם מבנגלדש. סובהן סיימה את לימודי המשפטים באנגליה ב-1958 ועברה את מבחני הלשכה בפקיסטן ב-1959, ובכך הייתה לעורכת הדין הראשונה בפקיסטן. היא הייתה חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת דאקה, בירת בנגלדש. ב-1986 הייתה ממייסדות הארגון “איין או סליש קנדרו” (מרכז לצדק ולגישור), אחד מארגוני זכויות האדם המובילים בבנגלדש כיום, המעניק סיוע משפטי בענייני זכויות עובדים וזכויות נשים וכן חושף הפרות של זכויות אדם על ידי כוחות הביטחון הבנגליים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פלורנס ג’פראי הרימן

פלורנס ג’פראי הרימן, 1967-1870

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס ג’פראי הרימן, סופרג’יסטית, פעילה חברתית, פעילת שלום ודיפלומטית אמריקאית. היא הובילה את אחד המצעדים הסופרג’יסטיים בניו יורק, חשפה בפני ועידת הנשים את תנאי העבודה הקשים במפעלי היזע ואת תנאי המגורים בשיכונים, ותוארה ע”י הנשיא רוזוולט כמי שאחראית ל”אספקת חלב לילדים היונקים העניים”. ב-1937 מונתה לשגרירה בנורווגיה. בראשית מלחה”ע ה-2 הקימה את “ועדת החסד”, שסייעה לילדים ולנשים באזורי המלחמה, וב-1940 ארגנה את הברחת אזרחי ארה”ב מהמדינות הסקנדינביות. הרימן המשיכה בפעילותה הפילנתרופית גם בשנות ה-90 לחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נאדיה חילו

נאדיה חילו, 2015-1953

היום, לפני 64 שנים, נולדה נאדיה חילו, אשת ציבור ועובדת סוציאלית ערבייה-ישראלית. היא הייתה אחת הערביות הראשונות בשירות המבחן לנוער, הקימה את “מרכז הירש” המשלב פעילויות רווחה וחינוך לגיל הרך, ייסדה את עמותת “מנארה” לקידום מנהיגות נשית ערבית, ונבחרה לממונה על מעמד האישה הערבייה במרכז השלטון המקומי. כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, הנוצרייה הראשונה בכנסת, הקימה את השדולה לדו-קיום יהודי-ערבי, ופעלה בין היתר לשיפור הטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, לגיבוש נהלים לטיפול בקטינים חוסים ולמניעת רצח נשים במגזר הערבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אדמוניה לואיס

אדמוניה ויילדפלאואר לואיס, 1907-1844

היום, לפני 173 שנים, נולדה אדמוניה לואיס, פסלת אמריקאית. היא האישה הראשונה ממוצא אפריקאי וילידי שזכתה לתהילה בינלאומית בעולם האמנות בשל יכולתה לשלב תמות ודימויים אפריקאים וילידיים בפיסול בסגנון נאו-קלאסי. עבודותיה התפרסמו במיוחד במהלך מלחמת האזרחים, כשפיסלה את דיוקנאותיהם של פעילים למען שחרור עבדים. ממכירת יצירותיה אלה הצליחה לחסוך די כסף על מנת לעבור לרומא, ועל דרכונה נכתב: “גברת אדמוניה לואיס היא נערה שחורה שנשלחה לאיטליה לאחר שהפגינה כישרון אדיר כפסלת.” הסטודיו המצליח שלה ברומא הפך לאתר עלייה לרגל לשוחרי אמנות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סמר בדווי

סמר מוחמד בדווי, נולדה ב-1981

היום, לפני 36 שנים, נולדה סמר בדווי, לוחמת זכויות אדם סעודית. ב-2010, לאחר שנים של אלימות מצד אביה, הגישה נגדו תלונה על שסירב להתיר לה להינשא. במקביל הגיש האב כמה תלונות נגדה בגין חוסר ציות למערכת המשמורת הגברית, והיא נעצרה ושוחררה רק כעבור חצי שנה, לאחר קמפיין בינלאומי למענה, והמשמורת עליה ניתנה לדודה. מאז עתרה נגד המשרד לעניינים מוניציפליים על סירובו לרשום אותה בפנקס הבוחרים (התביעה הראשונה בערב הסעודית למען זכות הצבעה לנשים), הגישה תלונה נגד משרד הרישוי על סירובו להנפיק לה רישיון נהיגה ונאמה בפני מועצת האו”ם לזכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הא שיאנגנינג

הא שיאנגנינג, 1972-1878

היום, לפני 139 שנים, נולדה הא שיאנגנינג, מהפכנית, פמיניסטית, פוליטיקאית ואמנית סינית ילידת הונג קונג. היא הייתה שותפה בולטת בתנועה המהפכנית של סון יאט-סן, “אבי האומה” של הרפובליקה הסינית. היא נאבקה למען שיווי זכויות מוחלט לנשים כשרה בממשלתו של סון, ארגנה את העצרת הראשונה בסין ליום האישה הבינלאומי ב-1924 והקימה בתי חולים ובתי ספר לנשים. בעתות מלחמה, מול היפנים, ארגנה את פעילותן של נשות הצלב האדום ואת איגוד ההצלה הלאומי. היא הייתה גם ציירת ומשוררת מוערכת, כיהנה בשנות ה-60 כיו”רית איגוד האמנים הסיניים וב-1997 הוקם מוזיאון על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

קרדיט לצילום: Niu Weiyu

רגיל

אחינועם ניני

אחינועם ניני, נולדה ב-1969

היום, לפני 48 שנים, נולדה אחינועם ניני, זמרת, מלחינה, מתופפת ופעילת שמאל ישראלית. ניני התפרסמה באירופה בפרט ובעולם בכלל כאמנית פופ ומוזיקת עולם לאחר שהשיר “Babel“, שהקליטה ב-1988 עבור פסקול הסרט “Notre dame de Paris“, הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת. תקליטה הבינלאומי הראשון “Noa” יצא ב-1994, ומאז שיתפה פעולה והופיעה עם מיטב מוזיקאי העולם ובאירועים בינלאומיים חשובים. במקביל, ניני פעילה בתנועות לזכויות אדם ולשלום, וב-2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו”ם הנאבק ברעב העולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם מירא עווד

רגיל

מח’תאראן ביבי

מח’תאראן ביבי, נולדה ב-1972

היום, לפני 45 שנים, נולדה מח’תאראן ביבי, פעילת זכויות אדם פקיסטנית, שייסדה ארגון למען חינוך לנשים וילדות ומנהלת כמה בתי ספר ומוסדות סיוע. ב-2002 נפלה קורבן לאונס קבוצתי על ידי בני שבט סמוך, שבוצע כנקמה על כך שאחיה קיים יחסי מין עם אחת מבנות השבט שלהם ו”חילל את כבודה”. בניגוד למקובל, ביבי החליטה להביא את התוקפים למשפט, ומאבקה זכה לסיקור תקשורתי נרחב בפקיסטן וברחבי העולם. חמישה מהנאשמים זוכו בשל חוסר ראיות מספקות, ורק על נאשם אחד נגזר מאסר עולם. אנשי ממשל ובכירים אחרים ממשיכים לאיים עליה ולהטריד אותה ואת הארגון שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוזן לה-פלצ’ה פיקוט

סוזן לה-פלצ’ה פיקוט, 1915-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה סוזן לה-פלצ’ה פיקוט, רופאה ופעילה חברתית אמריקאית בת שבט אומהה. נשים ילידיות היו לעתים קרובות מרפאות, אך לה-פלצ’ה הייתה האישה הילידית הראשונה שהשלימה לימודי רפואה מערבית, בעת שבה היו מעט מאוד בתי ספר שקיבלו נשים. בנוסף לעבודתה הרפואית היא עודדה מודעות להיגיינה ולבריאות הציבור, ובמיוחד לצורך בצמצום שתיית האלכוהול בשמורה. כמו כן, כאחת הבודדות בשבט שידעה אנגלית היטב, סייעה לבני השבט לצלוח את הקשיים שהערימה בפניהם הרשות לענייני אינדיאנים בכל הנוגע לחלוקה הוגנת של אדמותיהם ולקבלת פיצוי ראוי על מכירתן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בוגרות בתי ספר לרפואה במאה ה-19 (לה-פלצ’ה במרכז השורה השנייה מלמעלה)