עמוד 1
רגיל

מרי דאלי

מרי דאלי, 2010-1928

“אני יודעת שאיענש באותה מידה אם אהיה רק טיפ-טיפונת פמיניסטית או אם אלך עד הסוף. אז אני כבר הולכת עד הסוף” – מרי דאלי (נולדה היום, לפני 89 שנים), פילוסופית ותיאולוגית אמריקאית, לסבית ופמיניסטית רדיקלית. בספריה בחנה איך ניתן להתגבר על האנדרוצנטריות שבדתות המערב ולנכס מחדש תגיות פטריארכליות כמו “מכשפה” ו”משוגעת”. היא נודעה כמי שסירבה לקבל סטודנטים גברים לקורסים שלה במגדר כי לדבריה, “כשנשים נמצאות בכיתה עם גברים צעירים, הן שותקות כל הזמן. צוחקים עליהן אם יש להן רעיונות יוצאי דופן. הן חייבות להיות סקסיות; ואז, הן לא יכולות לחשוב באמת.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אַבּי שטיין

אביגיל חוה (אַבּי) שטיין, נולדה ב-1991

היום, לפני 26 שנים, נולדה אַבּי שטיין, בלוגרית ואקטיביסטית להט”בית אמריקאית, הטרנסג’נדרית המוצהרת הראשונה שנולדה וגדלה במשפחה חסידית והוסמכה לרבנות במוסד חרדי. היא למדה בישיבת ויז’ניץ בניו יורק ובגיל 19 נישאה בשידוך. ב-2012 יצאה בשאלה, עזבה את הקהילה החרדית והתגרשה, וב-2015 הכריזה על היותה טרנסג’נדרית והחלה לתעד את התהליך שהיא עוברת בבלוג. משפחתה ניתקה כל קשר עמה. סיפורה זכה לסיקור נרחב בארה”ב ובעולם, ובעקבות החשיפה הקימה את קבוצת התמיכה הראשונה בארה”ב לטרנסג’נדרים בעלי רקע יהודי אורתודוקסי.

ויקיפדיה

פייסבוק

הבלוג של שטיין

התמונה הקטנה: מתוך כתבה ב”ניו יורק פוסט”

התמונה הגדולה: מתוך כתבה ב”הפינגטון פוסט”

רגיל

אנה ברנביץ’

אנה ברנביץ’, נולדה ב-1975

היום, לפני 42 שנים, נולדה אנה ברנביץ’, ראשת ממשלת סרביה – האישה הראשונה בתפקיד זה והלהט”ב/ית הראשונ/ה העומד/ת בראש מדינה במזרח אירופה (והחמישי/ת בלבד בעולם). ברנביץ’ עבדה במשך יותר מעשור עם ארגונים בינלאומיים, משקיעים זרים והמגזר הציבורי בסרביה. היא כיהנה כנשיאת המועצה ליזמות חדשנית ולטכנולוגיות מידע, כנשיאת המועצה הלאומית למען מיעוטים וכשרת המִנהל הציבורי והשלטון המקומי, תפקיד שבו פעלה לרתימת הטכנולוגיה לייעול מערכות הממשל, להגברת השקיפות ולמאבק בשחיתות. ביוני השנה בחר בה הפרלמנט הסרבי ברוב קולות לראשות הממשלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום הנראוּת הביסקסואלית: סַאפְּפוֹ

יום הנראוּת הביסקסואלית

היום, 23 בספטמבר, מצוין מאז 1999 יום הנראוּת הביסקסואלית. החגיגה של ביסקסואליות בפרט, בניגוד לאירועים להט”ביים באופן כללי, מהווה תגובה לדעות הקדומות ולדחיקה לשוליים של א/נשים ביסקסואלים/ות הן בקהילה ה”סטרייטית” והן בקהילת הלהט”ב. הוגות היום טוענות שמאז מהומות סטונוול, הקהילה ההומו-לסבית גדלה בכוחה הפוליטי ובנראותה, בעוד הקהילה הביסקסואלית היא עדיין בלתי-נראית מבחינות רבות – ובראשן, הנטייה החברתית לסווג א/נשים כ”סטרייטים/ות” או “גייז” לפי המגדר הנתפס של בני/ות זוגם/ן. היום קורא אפוא לחברי וחברות הקהילה הביסקסואלית ולתומכיהם/ן ותומכותיהם/ן להכיר ולחגוג את ההיסטוריה הביסקסואלית, התרבות הביסקסואלית ואת כל הביסקסואלים/ות שבקרבתם/ן.

ויקיפדיה – יום הנראות הביסקסואלית

 

סַאפְּפוֹ, בת המאה ה-7 לפנה”ס

“אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁמִּסְּעָרָה גְּדוֹלָה מֵגִיחַ פִּתְאוֹם יוֹם נִפְלָא?” – סַאפְּפוֹ, משוררת לירית בת המאה השביעית לפנה”ס, מהאי לסבוס שביוון. תחכומה הלשוני, אוצר המילים הרחב שלה, משפטיה הפסטורליים ותיאוריה את רגשותיה ורצונותיה זיכו אותה במקום של כבוד בשירה היוונית והאוניברסלית, ואפלטון כינה אותה “המוזה העשירית”. חלק משירי האהבה שכתבה מוקדשים לנשים, ולכן נחשבה ללסבית; המושג “לסבית” עצמו מקושר לשם האי שבו גרה, לסבוס. אולם סאפפו כתבה שירה ארוטית גם על גברים, ואין ראיות היסטוריות לגבי העדפותיה המגדריות, ועל כן היא מסמלת עבור רבים ורבות מחיקה ביסקסואלית.

ויקיפדיה – סאפפו

הציטוט הוא פרגמנט מתוך שירה “שיר האחים”; ערך ותרגם מיוונית עתיקה: שמעון בוזגלו

באתר של בוזגלו אפשר לקרוא כמה משיריה, שיצאו לאור בספר “מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו” (אבן חושן, 2009)

 

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרט מתוך מוזאיקה ששמה של סאפפו מופיע עליה, ספרטה, מאה 4-3 לספירה

בתמונה הקטנה: “סאפפו וארינה בגן במיטילנה”, צייר סימון סולומון, 1864

רגיל

אליסון בכדל

אליסון בכדל, נולדה ב-1960

היום, לפני 57 שנים, נולדה אליסון בכדל, קריקטוריסטית אמריקאית, אשר עיבוד של רומן גרפי שלה למחזמר זכה בפרס טוני. ב-1983 החלה ליצור את סדרת הקומיקס “לסביות שכדאי להיזהר מהן”, אשר בה נטבע לראשונה המונח “מבחן בכדל”. המבחן בודק אם סרטים וסדרות עלילתיים מקיימים תנאי בסיסי לייצוג נשים: האם יש בהם לפחות סצנה אחת שבה שתי נשים, שיש להן שם פרטי, משוחחות ביניהן על נושא שאינו מערכת יחסים עם גבר? סקירות שונות העלו שרק כ-50% מהסרטים עוברים את המבחן. ב-2014 קבעה קרן הקולנוע האירופית את “מבחן בכדל” כאחד המסננים לסרטים המוגשים לה.

ויקיפדיה – אליסון בכדל

ויקיפדיה – “מבחן בכדל”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קטע מיצירה גרפית של בכדל

רגיל

אביגיל שפֶּרבֶּר

אביגיל שפֶּרבֶּר, נולדה ב-1973

היום, לפני 44 שנים, נולדה אביגיל שפרבר, צלמת ובמאית ישראלית. ב-2005 ייסדה את ארגון “בת קול“, המהווה מסגרת של תמיכה וערבות הדדית לנשים לסביות דתיות ופועל לשינוי התפיסות של החברה הדתית בנושא זה. סרטיה – ביניהם “אחותי בנצ’יה” (1999) על ילדה אתיופית שהכירה בעת השירות הלאומי ומשפחתה אימצה, “התליין” (2010) על התליין של אדולף אייכמן, ו”תקופת מבחן” (2014) על גידול בנה המשותף עם בת זוגה לשעבר – זכו בפרסים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, בפסטיבל הסרטים הישראלי בניו יורק, בפסטיבל סרטי התעודה באמסטרדם (אידפא) וב”דוקאביב”.

ויקיפדיה

פייסבוק

“בתפילה של ימים נוראים אנחנו אומרים: ‘אלוהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי.’ זה משפט קצת תמוה; הרב קוק מסביר את זה כך: עד שלא נוצרתי כנראה שהעולם לא היה זקוק לי, אחרת כבר הייתי נוצר, ועכשיו שנוצרתי, אם אינני ממלא את הייעוד שלי, אם אני לא מי שנוצרתי להיות, אז בעצם כאילו לא נוצרתי.

“אני חושבת שכולנו מכירות את התחושה הזו, שלא היינו עצמנו, שפחדנו להיות אנחנו, שכאילו לא נוצרנו, אבל ‘בת קול’ מאפשרת לנו – ולעוד רבות שלא יכולות להיות פה הערב – לבחור בחיים, למצוא את הייעוד שלנו, להרגיש שעכשיו שנוצרתי אני כדאית לעולם.”

(מתוך דבריה של שפרבר בערב לרגל עשור ל”בת קול”)

 

בתמונה הגדולה: מתוך אתר “בת קול”

רגיל

ברברה גיטינגס

ברברה ברוקס גיטינגס, 2007-1932

היום, לפני 85 שנים, נולדה ברברה גיטינגס, פעילה להטבפא”קית בולטת אמריקאית. היא הקימה את תא ניו יורק של “בנותיה של ביליטיס”, הארגון הראשון למען זכויות לסביות בארה”ב, וארגנה מחאות נגד האיסור על העסקת הומואים ולסביות ע”י המדינה. גיטינגס הקימה את השדולה הגאה הראשונה במסגרת אגודת הספריות האמריקאית, במטרה לקדם הכללה של ספרות חיובית על הומוסקסואליות בספריות. היה לה גם חלק חשוב בהסרת ההומוסקסואליות מרשימת מחלות הנפש של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה ב-1972. הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה מעניקה פרס שנתי על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריאלה קסטרו

מריאלה קסטרו אספין, נולדה ב-1962

היום, לפני 55 שנים, נולדה מריאלה קסטרו, פעילה למען זכויות להט”ב בקובה, בתו של נשיא קובה ראול קסטרו. היא ניהלה קמפיינים למניעת איידס, להכרה וקבלה של זכויות האדם של להט”בים, וב-2005 הוביל הקמפיין שלה למען טרנסג’נדרים לחוק מדינה המאפשר להם לשנות חוקית את מגדרם וכן לעבור ניתוח לשינוי מין במימון המדינה. קסטרו היא נשיאת המרכז הקובני המולטי-דיסיפלינרי ללימודי מיניות, נשיאת הוועדה הלאומית לטיפול בהפרעות של זהות מגדרית, חברת קבוצת הפעולה למניעת איידס, וחברת הוועד המנהל של האיגוד העולמי לבריאות מינית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בלה אבצוג

בלה סביצקי אבצוג, 1998-1920

“הם העניקו לנו את ‘יום האישה הבינלאומי’. ב-1975 העניקו לנו את ‘שנת האישה’. אמרתי, פעם, מי יודע, אם נתנהג יפה, ירשו לנו להיות ממש-ממש בעניינים. ובכן, לא התנהגנו יפה, ואנחנו היכן שאנחנו” – בלה אבצוג (נולדה היום, לפני 97 שנים), עורכת דין ומנהיגה פמיניסטית יהודייה אמריקאית. “בלה הלוחמנית” הייתה ממובילות הגל השני של הפמיניזם, נמנתה עם מקימות התנועות “נשים למען השלום” ו”האסיפה הפוליטית לנשים”, וכן פעלה למען זכויות האזרח, זכויות להט”ב ואיכות הסביבה. ב-1970 נבחרה לקונגרס, תחת סיסמת הבחירות: “מקומה של האישה בבית – בית הנבחרים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לנורה פולאני

לנורה ברנץ’ פולאני, נולדה ב-1950

היום, לפני 67 שנים, נולדה לנורה פולאני, פסיכולוגית, פסיכותרפיסטית ופעילה פוליטית אמריקאית. היא נודעת בעיקר בשל מועמדותה ההיסטורית לנשיאות ארה”ב: ב-1988 היא התמודדה בבחירות מטעם מפלגת הברית החדשה, והייתה האישה הראשונה והאפרו-אמריקאית הראשונה שעמדה בכל הקריטריונים ועלתה להצבעה כמועמדת לנשיאות בכל 50 המדינות בארה”ב. כפסיכולוגית היא עוסקת בפיתוח תוכניות חינוכיות עבור נוער מקהילות מיעוטים בניו יורק, ובפעילותה הפוליטית היא מתמקדת בתחומים של שוויון בין-גזעי, זכויות להט”ב ורפורמה לעידוד מפלגות קטנות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום האישה הבינלאומי: צועדות לקראת שינוי

לכבוד יום האישה הבינלאומי, המצוין מדי שנה ב-8 במרץ, צעדות היא-סטוריות ששינו את העולם!

בימים אלה מארגנות נשות ארה”ב את הצעדות הגדולות ביותר שנראו אי פעם, ואחיות מכל העולם מצטרפות בסולידריות. בשנים האחרונות, נשים בערב הסעודית דרשו חופש תנועה, בהודו דרשו יד קשה נגד אנסים, בפולין דרשו את הזכות להפיל, ובישראל צעדו נשים למען שלום. ימים יגידו איך ועד כמה ישפיעו כל אלה על מהלך ההיא-סטוריה, אך דבר אחד בטוח: העולם היה שונה לגמרי אלמלא צעדו בהמוניהן סבות-סבותינו במהפכה הצרפתית, הסופרג’יסטיות בלונדון ובוושינגטון, נשות פרטוריה במחאה על האפרטהייד, המתנגדות למלחמת וייטנאם, האיסלנדיות למען שכר שווה ועוד ועוד…

 

פריז, 1789

נשות צרפת מוחות בשוק על מחירו ונדירותו של האוכל, וסוחפות אלפים לצעוד לכיוון ארמון ורסאי ולהתעמת עם המלך לואי ה-16. צעדה זו הייתה יריית הפתיחה למהפכה הצרפתית, ששינתה את יחסי הכוחות, מוטטה את החומה הבלתי-עבירה סביב המלך והעבירה את מרכז הכובד מהאצולה אל העם.

לונדון, 1907

“צעדת הבוץ”, הצעדה הגדולה הראשונה של הסופרג’יסטיות, כללה אלפי נשים מכל שכבות החברה, והיוותה נקודת מפנה בדעת הקהל על מתן זכות הצבעה לנשים.

וושינגטון, 1913

נשות ארה”ב יוצאות לצעדה הגדולה הראשונה למען זכות הצבעה לנשים. גברים בקהל, וחלק מהשוטרים, תוקפים את הצועדות, מה שמוביל לשינויים מרחיקי לכת בהתנהלות המשטרה (כולל פיטורי המפכ”ל) ולהבנה הולכת וגוברת בצורך של נשים להיות בעלות קול והשפעה פוליטית כדי שהממסד ישרת גם אותן.

פרטוריה, 1956 

עשרים אלף נשים דרום אפריקאיות מכל הגזעים צועדות במחאה על הניסיון להרחיב את חוקי ההפרדה של משטר האפרטהייד ולהגביל את חופש התנועה של נשים שחורות.

ארה”ב, 1961 

“נשים מוחות למען שלום” צועדות ב-60 ערים ברחבי ארה”ב נגד מלחמת וייטנאם ונגד ניסויים גרעיניים, במה שנודע כהפגנת השלום הגדולה ביותר במאה ה-20. הן נתפסו כנשים מכובדות ממעמד הביניים המודאגות לגבי ילדיהן, מה שהקל על הממשל לא לתייג אותן כקיצוניות או כסוציאליסטיות, להקשיב לטענותיהן ולחתום על הסכם עם ברית המועצות.

ניו יורק, 1970 

ברנדה הווארד יוזמת את מצעד הגאווה הראשון, בדיוק שנה לאחר מהומות סטונוול, גל של הפגנות אלימות של להט”בים כנגד פשיטות משטרתיות על הבר הגאה “סטונוול” שבמנהטן. שנתיים אחר כך כבר היו קבוצות להט”ביות בכל עיר גדולה בארה”ב ובמערב אירופה.

איסלנד, 1975 

כמעט כל נשות איסלנד יוצאות לרחובות, שובתות ומפגינות בעד שוויון תעסוקתי ושכר שווה לנשים ולגברים. העובדה שענפים שלמים במשק שותקו לחלוטין, ושהגברים נאלצו לפתע לטפל בילדיהם, פקחה את עיניהם של רבים לתפקידן המהותי של נשים בחברה. כמה חודשים אחר כך הועברו באיסלנד חוקים להבטחת שוויון, וחמש שנים אחר כך נבחרה באיסלנד הנשיאה הראשונה בעולם.

וושינגטון, 1978

מאה אלף נשים צועדות כדי לעודד את כל המדינות בארה”ב לאשר את התיקון לחוקה המבטיח שוויון זכויות לנשים. התיקון עבר ב-1972, לאחר 50 שנות מאבק מאז הצגתו, והצעדה נערכה כמה חודשים לפני התאריך הסופי לאישורו.

פילדלפיה, 1997 

כמעט מיליון נשים אפרו-אמריקאיות צועדות למען חיזוקן של נשים שחורות. הצעדה אורגנה ע”י נשים פרטיות, לא ארגונים, כללה תפילות ונאומים מעוררי השראה והחזון שלה היה להעצים בדרך חיובית את הקהילות השחורות בארה”ב ובכל העולם חברתית, פוליטית וכלכלית.

וושינגטון וערים נוספות בארה”ב, 2000 

“מיליון אמהות” צועדות ביום האם בדרישה לשנות את התיקון השני לחוקת ארה”ב ולהחמיר את הפיקוח על הנשק.

————————–——-

וגם היום, נשות כל העולם צועדות לקראת שינוי:

וושינגטון ועוד, ינואר 2017

כחמישה מיליון צועדות (הצעדות הגדולות ביותר שנערכו אי פעם!) בוושינגטון ובערים נוספות בארה”ב וברחבי העולם לאחר השבעת טראמפ, כדי להביע תמיכה בסוגיות של זכויות אדם, ובפרט זכויות נשים ולהט”בים, זכויות עובדים, הגירה, ביטוח בריאות, הגנת הסביבה, שוויון בין-גזעי וחופש דת.

העולם הערבי, 2011 

ברבות ממדינות ערב מי שחוללו את ההפגנות הגדולות של “האביב הערבי”, כמו מצרים, בחריין ולוב, היו נשים.

ריאד, 2011 

נשות ערב הסעודית דורשות לבטל את ההגבלה המוטלת על חופש התנועה שלהן ולהתיר להן לנהוג, ועל אף הסיכון שייעצרו יוצאות יחד לנהוג ברחובות ריאד.

טורונטו, 2011

שוטר קנדי הגדיש את הסאה בדבריו ש”מי שלא רוצה להיאנס, שלא תתלבש כמו שרמוטה”, וצעדת השרמוטות הראשונה נגד תרבות האונס יצאה לדרך. מאז הצעדה הולכת ומתפשטת ברחבי העולם מדי שנה.

דף הפייסבוק של “צעדת השרמוטות” בישראל


דלהי, 2012

בעקבות מותה המזעזע של קורבן אונס קבוצתי, יוצאות נשות הודו לצעוד על מנת לעורר מודעות לתופעה הנרחבת של אלימות מינית נגד נשים ולדרוש יחס של כבוד לנשים. בתגובה, עוברים ברחבי הודו חוקים חדשים מחמירים כנגד אונס, נפתחים קווי עזרה לנשים נפגעות ונשקלת האפשרות לייסד בית משפט ייעודי לעבירות מין ולפשעים מגדריים.

ארה”ב, 2013 

שלוש נשים אפרו-אמריקאיות (אלישיה גרזה, פטריס קולורס ואופל טומטי) מארגנות את הצעדות הראשונות במחאה על אלימות וגזענות ממוסדות כנגד שחורים, בעיקר מצד המשטרה ובתי המשפט. התנועה (המבוזרת) הופכת לאחד הקולות החזקים והמשפיעים ביותר בשנים האחרונות בארה”ב.

ארגנטינה, 2015 ו-2016 

נשות ארגנטינה צועדות תחת הסלוגן “אפילו לא אישה אחת פחות”, כדי להביא את קולן של נשים נפגעות אלימות אל קדמת הבמה ולדרוש מהרשויות לטפל בבעיית האלימות המגדרית והג’נדרסייד כנגד נשים.

ורשה, 2016

כמאה אלף מנשות פולין צועדות במחאה על העברת חוק חדש שאוסר לחלוטין על ביצוע הפלה. ימים אחדים לאחר מכן, בעקבות הסערה התקשורתית שנוצרה והתמיכה הגלובלית, החוק מבוטל.

ישראל, 2016 

“נשים עושות שלום”, ישראליות ופלסטיניות מכל קצוות הקשת הפוליטית, צועדות מגדר ההפרדה באזור אום אל-פאחם, מגבול לבנון, מעוטף עזה, מאזור יריחו ומגבול מצרים וירדן ליד אילת, ועורכות את “עצרת התקווה” מול בית ראש הממשלה בירושלים.

דף הפייסבוק של “נשים עושות שלום”


————————–——-

“תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות

[נשים טובות] באמצע הדרך
[נשים טובות] מאוד
[נשים טובות יודעות] את הדרך
ו[איתן] אפשר לצעוד”
(נעמי שמר)

פייסבוק

רגיל

אולריקה אלאונורה סטלהמר

אולריקה אלאונורה סטלהמר, 1733-1683

היום, לפני 284 שנים, נפטרה אולריקה אלאונורה סטלהמר, אישה שוודית ששירתה כחייל במלחמה הצפונית הגדולה בין שוודיה לבין קואליציה של רוסיה הצארית, דנמרק ונורווגיה. היא העידה שתמיד נהנתה מהמטלות הניתנות לגברים, שלא למדה כמעט אף אחת מהמטלות המבוצעות על ידי נשים, ושרבים אמרו לה ש”חבל שהיא לא גבר” כדי שתוכל לנצל היטב את כישורי הציד והרכיבה שלה. כשמשפחתה התרוששה, בחרה סטלהמר לברוח מגורלן של אחיותיה – ובמקום להינשא, התחפשה לגבר והתגייסה לצבא. היא נשפטה והורשעה בגין התחזותה לגבר וכן בגין נישואיה לאישה, חטאים דתיים שדינם היה מוות אך נגזר עליה רק חודש מאסר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מיצג עם דמותה במוזיאון בשוודיה

בתמונה הקטנה: פרשים בצבא השוודי מהמאה ה-17

רגיל

יעל דיין

יעל דיין, נולדה ב-1939

היום, לפני 78 שנים, נולדה יעל דיין, פוליטיקאית, עיתונאית וסופרת ישראלית, הידועה במאבקיה למען שלום, זכויות אדם, נשים ולהט”בים. בין היתר כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ, ובתפקידה האחרון יו”רית המועצה העירונית של תל אביב-יפו. כיו”רית הראשונה של הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת הובילה חקיקה פמיניסטית בישראל, ובראשה החוק האוסר על הטרדה מינית שיזמה ב-1998 ותיקון החוק נגד לשון הרע כך שיכלול איסור על ביזוי אדם בשל מינו או נטייתו המינית. ב-2002 קיבלה את תואר הכבוד “יקירת הקהילה” של הארגונים הגאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: צילמה נירה ידין, 2014
התמונה הקטנה: בי-בי-סי, שנות ה-70

רגיל

אלן דג’נרס

אלן לי דג’נרס, נולדה ב-1958
היום, לפני 59 שנים, נולדה אלן דג’נרס, קומיקאית, שחקנית ומנחת טלוויזיה אמריקאית. היא החלה את דרכה במופעי סטנד-אפ בראשית שנות ה-80. קומדיית המצבים “אלן” בכיכובה עלתה לאוויר ב-1994 ודורגה בין עשר התוכניות הנצפות ביותר. פרק היציאה מהארון של דמותה – הפעם הראשונה שדמות ראשית יצאה מהארון כלסבית – היה הפרק הנצפה ביותר בתוכנית אי פעם. תוכנית האירוח המצליחה שלה עלתה לאוויר ב-2003, זכתה בפרסי אמי רבים והפכה אותה מסמל של הקהילה הלהט”בית לאחת הידועניות האהובות ביותר בארה”ב בכלל. ב-2016 העניק לה הנשיא אובמה את מדליית החירות הנשיאותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ריווין קונל

ריווין קונל, נולדה ב-1944
היום, לפני 73 שנים, נולדה פרופ’ ריווין קונל, סוציולוגית אוסטרלית נודעת, טרנסקסואלית. היא עוסקת בסוגיות של תרבות, תקשורת, חינוך ופוליטיקה הגמוניים, וכן מייעצת לאונסק”ו וליוזמות בינלאומיות שונות באשר לגבריות ולמגדר. קונל התפרסמה בזכות מחקרה הנרחב על דינמיקת מעמדות ועל האופן שבו מדרגי מעמד ומגדר מובנים מחדש בחיי היום-יום. קונל ידועה ברחבי העולם בעיקר בזכות מחקריה על הבניה חברתית של גבריות, ונחשבת לאחת ממייסדי תחום מחקר זה. ספרה “גברויות”, שהוא המצוטט ביותר בתחום ומעורר פולמוס רב, עוסק בפנים הרבות של המגדר הגברי ובמושג “גבריות הגמונית”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לין קונווי

לין קונווי, נולדה ב-1938
היום, לפני 79 שנים, נולדה לין קונווי, אשת מדעי המחשב וממציאה אמריקאית, שנודעת גם בפעילותה האקטיביסטית כטרנסקסואלית. ב-1957 נאלצה לעזוב את לימודיה ב-MIT לאחר ניסיון כושל לשנות את מינה, וב-1968 פוטרה מ-IBM משגילו על כוונתה לעבור הליך לשינוי מין. תרומתה הרבה של קונווי למדעי המחשב כוללת מערכת שהמציאה בשנות ה-60 לתהליכי אוטומציה ותזמון פקודות, שרוב מעבדי השבבים הקיימים היום משתמשים בה. ספרה על מערכות VLSI הפך לספר הלימוד הסטנדרטי לעיצוב שבבי מחשב, והיא לימדה את הקורס בתחום ב-MIT החל מ-1978. היא תרמה רבות גם לתשתית החדשה של מערכות תומכות אינטרנט בשנות ה-80.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פורשיה סימפסון-מילר

פורשיה סימפסון-מילר, נולדה ב-1945

היום, לפני 71 שנים, נולדה פורשיה סימפסון-מילר, פוליטיקאית ג’מייקנית – כיום מנהיגת האופוזיציה בפרלמנט של ג’מייקה ובעבר ראשת ממשלת ג’מייקה, האישה הראשונה בתפקיד זה. היא כיהנה, בין היתר, גם כשרת הביטחון, שרת הפיתוח ושרת העבודה והרווחה. מצע המפלגה שלה מתבסס על העצמה של מיעוטים, נשים ואוכלוסיות מוחלשות ועל שיתוף פעולה אזורי בין עמי הקאריביים. היא הייתה הראשונה בהיסטוריה של ג’מייקה, מדינה בעלת מורשת להט”בפובית ביותר, שדיברה במהלך הבחירות לראשות הממשלה בעד זכויות אזרח רשמיות עבור להט”ב. ב-2012 נכללה ברשימת 100 האישים המשפיעים בעולם של מגזין “טיים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רבקה אן היינמן

רבקה אן היינמן, נולדה ב-1963

היום, לפני 53 שנים, נולדה רבקה אן היינמן, מתכנתת משחקי וידאו אמריקאית. היא הייתה ממייסדיה של חברת “Interplay Productions” וחברות ותיקות נוספות בתעשיית משחקי המחשב. ב-1980 זכתה באליפות ה”פולשים מהחלל” בחסות חברת “אטארי”, ובכך הייתה לאדם הראשון שניצח בתחרות לאומית למשחק וידאו כלשהו. החל מאמצע שנות ה-80 תכנתה קווסטים (משחקי הרפתקה ממוחשבים) רבים שהפכו לקאלט בקרב גיימרים, ומ-2001 היא גם כותבת סיפורים באתר FanFiction. את תהליך השינוי לחיים פומביים כאישה החלה ב-2003, אז הייתה מהראשונים שדיברו בגלוי על דיספוריה מגדרית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן בנקרופט

אן בנקרופט, נולדה ב-1955

היום, לפני 61 שנים, נולדה אן בנקרופט, הרפתקנית, מדריכה להישרדות בטבע וסופרת אמריקאית. היא האישה הראשונה שהשלימה בהצלחה מסעות מפרכים לשני הקטבים, הצפוני והדרומי, האישה הראשונה שצלחה את גרינלנד בסקי, וכן הובילה את משלחת הסקי הראשונה לקוטב הדרומי שכללה רק נשים. בנקרופט וההרפתקנית הנורבגית ליב ארנסן היו הנשים הראשונות שצלחו את אנטארקטיקה בסקי. ב-1995 הפכה בנקרופט לחברת כבוד בהיכל התהילה הלאומי האמריקאי לנשים. כלסבית מוצהרת, היא גם הובילה קמפיין ב-2006 נגד הצעת תיקון לחוקה האוסר על הכרה חוקית בנישואים חד-מיניים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ז’קלין אודרי

ז’קלין אודרי, 1977-1908

היום, לפני 108 שנים, נולדה ז’קלין אודרי, במאית קולנוע צרפתייה. היא החלה ליצור סרטים בצרפת שלאחר מלחה”ע השנייה והתמחתה בעיבוד לקולנוע של יצירות ספרותיות, במיוחד של סופרות כמו הרוזנת דה סגיר, קולט ודורותי בוסי. אודרי הייתה האישה הראשונה שנחלה הצלחה מסחרית כבמאית בצרפת, אף שסרטיה היו שנויים במחלוקת וצונזרו לא מעט, בעיקר בשל הנגיעות הפמיניסטיות בהם. רבים מהם הציגו דמויות מרכזיות של נשים ונקודת מבט רדיקלית על תפקידי מגדר ועל מיניות נשית. סרטה מ-1951, “אוליביה” (שהתפרסם גם בשם “בור הבדידות”), מהווה אבן דרך בייצוג של מערכות יחסים לסביות.

ויקיפדיה

עוד על הסרט “אוליביה”

פייסבוק