עמוד 1
רגיל

אווה קירי

אווה דניס קירי לבואיס, 2007-1904

היום, לפני 113 שנים, נולדה אווה קירי, סופרת, עיתונאית ופסנתרנית צרפתייה-אמריקאית. החל מגיל 20 ניגנה בקונצרטים ועבדה כעיתונאית. בתחילה כתבה בעיקר על אמנות, מוזיקה ותיאטרון, אך עם פרוץ מלחה”ע ה-2 הצטרפה לכוחות צרפת החופשית ופרסמה דיווחים מצפון אפריקה, מברית המועצות ומאסיה ככתבת צבאית. ספריה – “מאדאם קירי”, הביוגרפיה של אמה, ו”מסע בין לוחמים”, על חוויותיה מהחזיתות השונות – היו לרבי-מכר עולמיים. היא שימשה יועצת לענייני נשים בממשלת דה-גול, ייעצה למזכיר הראשון של נאט”ו ופעלה במסגרת יוניס”ף למען אמהות וילדים נזקקים במדינות מתפתחות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מארי, איירין ואווה קירי עם העיתונאית מארי מלוני, ארה”ב 1920

רגיל

דורג’י צ’ודן

דורג’י צ’ודן, נולדה ב-1960

היום, לפני 57 שנים, נולדה דורג’י צ’ודן, מהנדסת אזרחית ופוליטיקאית מבהוטן, מהמדינות המבודדות ביותר בעולם, המשמרת תרבות בודהיסטית מסורתית. כשהתקבלה לעבודה במחלקה לעבודות ציבוריות, הייתה האישה הבהוטנית הראשונה העובדת כמהנדסת. היא פעלה נגד שחיתות ולמען מודעות לסוגיות מגדריות בבהוטן, ועבדה ביחידה למיגור העוני של האו”ם למען תעסוקה והעצמה של נשים. ב-2008 עברה בהוטן ממשטר מונרכי לחוקתי-דמוקרטי, וצ’ודן פנתה לפוליטיקה, הובילה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, וכיום היא מכהנת כשרת העבודה וההתיישבות, האישה הראשונה בתפקיד שרה בבהוטן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריומה בן יוסף

מריומה בן יוסף, נולדה ב-1964

היום, לפני 53 שנים, נולדה מריומה בן יוסף, מייסדת “בית השנטי”, בית חם לנוער בסיכון בישראל. לאחר שהייתה בעצמה ילדת רחוב וקורבן אונס, ב-1984 החלה לפתוח את ביתה מדי ערב שישי לדיירי רחוב, ועם השנים יצרה בית פתוח לכל נער ונערה חסרי קורת גג באשר הם, ללא הבדל דת, גזע, מגדר ולאום. בעזרת “שנטרפיה”, שיטת הטיפול שהתוותה, מצליחים עשרות אלפי בוגרי בית השנטי, ורבים עוד יותר בארץ ובעולם השואבים ממנה השראה, להתגבר על חוויות העבר הקשות, להביט קדימה בהכרת תודה על עצם החיים ולמצוא את דרכם להגשים חיים נורמטיביים כאזרחים שומרי חוק ותורמים לחברה.

 

“בפני אנשים כמוני, שחוו מצבי קיצון של אלימות, סבל וכאב, עומדת ברירה: אפשר להתנתק ולהיסגר בפני העולם – או להתגבר. רגע של הארה מראה לך שכל מה שעברת הוביל אותך לנקודה הזאת בזמן. הייעוד שלך נחשף. ברגע של צלילות הבנתי שזה הייעוד שלי: לפתוח בית לילדי רחוב – בית השנטי. ידעתי שזה הדבר שייתן לי סיבה לחיות. בגיל 21 מצאתי את הדרך. פתאום הקשבתי באופן שונה, התנהגתי באופן שונה. הייתה לי משימה ואיש לא היה יכול לעצור בעדי. ידעתי שהגעתי לעולם הזה כדי לעזור לילדים האלה לבחור בחיים. לא יכולתי לעשות זאת במקומם – רק להוביל אותם לשם.”

מתוך שיחת TED של מריומה בן יוסף, “לבחור בחיים

על בחירתה של מריומה בן יוסף לאחת מהמועמדים הסופיים בפרויקט CNN Heroes, המוקיר גברים ונשים מרחבי העולם שתרמו “תרומה יוצאת דופן לאנושות”

עוד על “בית השנטי”, בויקיפדיה, באתר ובדף הפייסבוק

 

פייסבוק

התמונה הגדולה צולמה ע”י עדי אדר
בתמונה הקטנה: כריכת “דרך בית השנטי: שיטת טיפול בבני נוער” מאת מריומה בן יוסף

רגיל

עדי אלטשולר

עדי אלטשולר, נולדה ב-1986

היום, לפני 31 שנים, נולדה עדי אלטשולר, אשת חינוך ויזמת חברתית ישראלית. מייסדת תנועת “כנפיים של קרמבו”, תנועת הנוער היחידה לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, זוכת אות הנשיא למתנדב. היא ייסדה גם את מיזם “זיכרון בסלון”, מפגשים אינטימיים להנגשת זיכרון השואה; בערב יום השואה האחרון השתתפו במיזם יותר מ-750,000 איש, כולל בבית הנשיא. כיום עומדת אלטשולר בראש רשת של בתי ספר משולבים לתלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים, וכן מנהלת את יוזמת החינוך של “גוגל ישראל”. ב-2014 נמנתה עם ששת מנהיגי הדור הבא של מגזין “טיים” ונאמה באו”ם כנציגת היזמות החברתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

עוד על “זיכרון בסלון” באתר

רגיל

ג’ודי צ’מברליין

ג’ודי צ’מברליין, 2010-1944

“אדם בריא בנפשו אמור להיות אסרטיבי, בעל רצון חופשי ושאיפות משל עצמו. אך צייתנות היא ערך חשוב בהערכת אנשי מקצוע את ההתקדמות שלנו; כך, לעתים, להיות פציינט טוב נעשה יותר חשוב מאשר להבריא.” – ג’ודי צ’מברליין (נולדה היום, לפני 73 שנים), אקטיביסטית אמריקאית למען ניצולי הפסיכיאטריה, שהחלה לפעול לאחר שאושפזה בכפייה במוסד פסיכיאטרי בשנות ה-60. ספרה מ-1978, “בעצמנו: חלופות למערכת בריאות הנפש בשליטת מטופלים”, הוא טקסט מכונן של תנועת “מצעד השיגעון“, הפועלת לתיקון הדעות הקדומות בנוגע להפרעות נפש ול”משוגעים” ולהגנה על זכויות האדם שלהם.

ויקיפדיה

פייסבוק 

רגיל

אניטה רודיק

דיים אניטה לוסיה רודיק, 2007-1942

היום, לפני 75 שנים, נולדה אניטה רודיק, אשת עסקים ופעילת זכויות אדם וסביבה בריטית, שייסדה את “בודי שופ”, חברת קוסמטיקה לייצור ולשיווק של מוצרי טיפוח טבעיים, שטבעה את המונח “צרכנות מוסרית”. רודיק האמינה שעל חברות מסחריות להוות סוג של מנהיגות מוסרית, בהיותן כוח עצום בימינו, אף יותר מדתות או ממשלות, והחברה שלה הייתה מהראשונות לאסור על שימוש ברכיבים שנוסו על בעלי חיים ומהראשונות לקדם סחר הוגן מול מדינות מתפתחות. ב-1990 הקימה את הארגון “ילדים על הקצה”, שמסייע לילדים שנפגעו או התייתמו בשל מלחמות, אסונות טבע או איידס ומחלות נוספות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זוהרה בגום קאזי

זוהרה בגום קאזי, 2007-1912

היום, לפני 105 שנים, נולדה זוהרה בגום קאזי, רופאה בנגלשית שכונתה “פלורנס נייטינגייל של דאקה” בשל היותה האישה המוסלמית-בנגלית הראשונה שעסקה ברפואה. במשך שנים אחדות היא חיה באשרם שייסד מהאטמה גנדי בנאגפור, הודו, והעניקה שם טיפול רפואי חינם לעניים. היא גם אימצה וחינכה ילדים רבים ממשפחות מצוקה ברחבי בנגלדש. במהלך הקריירה שלה, קאזי כיהנה בכמה משרות רפואיות חשובות, ביניהן פרופסורית בקולג’ הרפואי של דאקה ומנהלת מחלקת המיילדות והגינקולוגיה בבית החולים שלו, וכן סיפקה טיפול ללוחמי חופש שנפגעו במהלך מלחמת השחרור של בנגלדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נזיהה א-דוליימי

נזיהה ג’וודת א-דוליימי, 2007-1923

היום, לפני 10 שנים, נפטרה נזיהה א-דוליימי, רופאה וחלוצה של התנועה הפמיניסטית בעיראק. כרופאה התמקדה במחלות מידבקות באזורים כפריים נידחים, ונחשפה לתנאי המחיה הקשים, במיוחד של נשים. ב-1953 נבחרה לנשיאת התאחדות נשות עיראק, תנועה שבשיאה מנתה 42 אלף חברות. ב-1959 מונתה לשרה לעניינים מוניציפליים – השרה הראשונה בעולם הערבי, וקידמה את חוק מעמד האישה בעיראק, שהסדיר ענייני נישואים וגירושים, ירושה ומשמורת ילדים והיה החוק המתקדם ביותר במזרח התיכון בזמנו. ב-2009 הייתה לפמיניסטית הראשונה המונצחת בעיראק כשפסל בדמותה הוצב בבגדד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יהודית הררי

יהודית (איזנברג) הררי, 1979-1885

היום, לפני 132 שנים, נולדה יהודית הררי, מורה, גננת וסופרת ישראלית, מחלוצות החינוך המיוחד בארץ, ממייסדי תל אביב והסתדרות המורים וחברת מועצת “הבימה”. בספרה “אישה ואם בישראל: מתקופת התנ”ך עד שנת העשור למדינת ישראל” (1958) כתבה “על נשי-ישראל שלקחו חלק פעיל בחיי האומה. […] על האישה היהודית שהאירה את בית ישראל במחשכי הגלות, על הנשים שהשתתפו בבנין מולדתנו, בהחייאת לשוננו, בהפרחת שממותינו, בהגנה על אדמותינו […]. רבים בעמנו וביחוד הנשים אינם יודעים הרבה על חיי האישה הישראלית, ומקוה אני שמספר זה ילמדו להכיר את אחיותיהם ואימותיהם.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הלנה כגן

ד”ר הלנה כגן, 1978-1889

היום, לפני 128 שנים, נולדה הלנה כגן, רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל. היא למדה רפואה בשווייץ, אך בארץ ישראל לא הורשתה לעבוד כרופאה והועסקה כאחות בביה”ח העירוני בירושלים, וכן הכשירה נערות יהודיות וערביות לעבודה כאחיות. במהלך מלחה”ע ה-1, כשרוב הרופאים גויסו לשירות צבאי, כגן הפעילה מרפאה ובית חולים, ורכשה את אמון הקהילה היהודית והערבית גם יחד. היא ניהלה את מחלקת הילדים הראשונה בארץ, ייסדה מרפאות טיפת חלב מטעם ויצו, ובמהלך המצור על ירושלים במלחמת העצמאות מונתה לאחראית על כל המרפאות בעיר, כולל טיפול בפליטים מהשכונות הערביות.

ויקיפדיה

פייסבוק

תמונה גדולה: בעבודה, מתוך אתר “אהבת ירושלים

תמונה קטנה: מתוך אתר “רחוב משלה“, באדיבות ויצו

 

רגיל

קלרה גונזלס

קלרה גונזלס קאריו, 1990-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה קלרה גונזלס, האישה הראשונה בפנמה שסיימה לימודי משפטים ושכיהנה כשופטת, והראשונה באמריקה הלטינית שסיימה דוקטורט במשפטים. עבודת התזה שלה הייתה המחקר הראשון על מעמדן של נשים בפנמה ודחפה לשינוי בחוקה הפנמית. ב-1923 הקימה גונזלס את המפלגה הפמיניסטית הלאומית, וב-1946 כיהנה בוועדת החוקה שהעניקה לנשים שוויון חוקי ופוליטי מלא. כשופטת בבימ”ש לנוער סייעה בניסוח קווי המדיניות לשיפוט קטינים והקימה מוסד שיקומי לבני נוער. ביה”ס לסנגורים ציבוריים בפנמה נקרא על שמה, וכן פרס לעורכי דין הנאבקים למען זכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מניפסט הנשים בגאנה

מניפסט הנשים בגאנה, 2004

היום, לפני 13 שנים, פורסם “מניפסט הנשים בגאנה” על ידי קואליציה של פעילות פמיניסטיות וארגוני נשים מגאנה. המניפסט מתאר את מצבן של הנשים הגאניות ודורש שוויון זכויות, קורא להשתתפותן במפלגות הגאניות ובממשלה, ותובע מהממשלה להבטיח להן שכר מינימום וגישה למערכות חינוך ובריאות, ובפרט להפלות. המניפסט מתייחס גם באופן מיוחד לסוגיות הנוגעות לנשים בעלות מוגבלויות. מאז פרסומו העבירה ממשלת גאנה חוק למניעת אלימות במשפחה, חוק נגד סחר בנשים וחוק למען אנשים בעלי מוגבלויות, וכן הוציאה את מילת הנשים אל מחוץ לחוק.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ד”ר רוז מנסה-קוטין, מנהלת ארגון ABANTU מערב אפריקה, אחד הגופים המקדמים זכויות נשים בגאנה

רגיל

המלכה ראניה

ראניה אל-עבדאללה מלכת ירדן, נולדה ב-1970

היום, לפני 47 שנים, נולדה ראניה אל-עבדאללה מלכת ירדן. היא נולדה בכווית לפליטים פלסטינים, ונודעת בפעילותה למען איכות הסביבה, בריאות, חינוך, דיאלוג בין-תרבותי ועוד, וכן למען בני עמה הפלסטינים. היא הקימה את קרן נהר הירדן, גוף חוץ-ממשלתי לעידוד אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, יזמה תוכנית הגנה על ילדים בסיכון של אלימות במשפחה ואת קרן אל-עמאן למען עתידם של יתומים, וקידמה מתן מלגות לירדנים הלומדים באוניברסיטאות ברחבי העולם. ב-2007 הכיר בה יוניסף כנציגה הראשונה למען הילדים, וב-2009 היא מונתה ליו”רית כבוד של יוזמת האו”ם למען חינוך לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ביקור אצל פליטות סוריות בלסבוס, יוון

רגיל

ג’יהאן סאדאת

ג’יהאן סאדאת, נולדה ב-1933

היום, לפני 84 שנים, נולדה ג’יהאן סאדאת, מנהיגה פוליטית ופעילת זכויות אדם מצרייה. כגברת הראשונה של מצרים, השפיעה רבות על הרפורמה בחקיקה למען זכויות האזרח במדינה. חוקים שקידמה העניקו לנשים מגוון של זכויות חדשות, כמו הזכות לדמי מזונות ולמשמורת על ילדים במקרה של גירושין, ומכונים לעתים קרובות “חוקי ג’יהאן”. בין היתר ייסדה מרכז שיקומי לפצועי מלחמה אחרי מלחמת ששת הימים, קואופרטיב העוזר לנשים באזור דלתת הנילוס להגיע לעצמאות כלכלית, את החברה המצרית למען חולי סרטן, את בנק הדם המצרי וארגון המסייע ליתומים מצרים למצוא משפחה מאמצת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת באוניברסיטת הרווארד, 1975 (הזכויות על התמונה לאוני’ הרווארד)

בתמונה הקטנה: עם אנואר, 1979

רגיל

פסקל ברקוביץ

פסקל נועה ברקוביץ, נולדה ב-1967

היום, לפני 50 שנים, נולדה פסקל ברקוביץ, ספורטאית ואשת תקשורת ישראלית ילידת צרפת. בגיל 15 נחשפה במקרה למוצאה היהודי ולמדינת ישראל, וביולי 1984 הגיעה לראשונה לפעילות התנדבותית בישראל. בדצמבר אותה השנה החליקה בדרכה לבית הספר, נפלה מתחת לרכבת נוסעת ושתי רגליה נקטעו. ב-1985 עלתה לישראל, והייתה למתנדבת הראשונה בצה”ל בכיסא גלגלים. במהלך השנים ייצגה את ישראל במשחקים הפאראלימפיים בשחייה, בחתירה ובאופני יד. היא גם שדרנית, כתבת ועורכת ברדיו ובטלוויזיה, במאית סרטי תעודה ומעבירה הרצאות העצמה מעוררות השראה לקהלים רבים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרויקט ספורט אתגרי שכולל מפגש עם פסקל וטיפוס על קירות, מתוך אתר “נגישות ישראל”

בתמונה הקטנה: הזכויות על הצילום שמורות לפסקל ברקוביץ

רגיל

עאישה אל-סנא

עאישה אל-סנא, נולדה ב-1941

היום, לפני 76 שנים, נולדה עאישה אל-סנא, עובדת סוציאלית, אחות ופעילת זכויות נשים מרוקאית. היא עבדה במשרד הבריאות המרוקאי למען העלאת מודעות לבריאותן של נשים וכן פעלה רבות למען תחומים שנויים במחלוקת, שזיכו אותה בביקורת רבה מצד שמרנים, כמו אמצעי מניעה, מעמדם של ילדים ממזרים וקורבנות גילוי עריות. בשנות ה-70 החלה להפיק תוכניות טלוויזיה ורדיו שעסקו בבריאותן של נשים, ביניהן תוכנית הטלוויזיה הראשונה במרוקו שעסקה בחינוך להיגיינה. ב-1985 הקימה את “איגוד הסולידריות הנשית”, שמטרתו לסייע לאמהות יחידניות ולקורבנות התעללות ולהעניק להן הכשרות שונות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נורית וינבלט

נורית וינבלט, 2008-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה נורית וינבלט, מרפאה בעיסוק, חוקרת ופדגוגית אשר פעלה כל חייה לקידום תחום הגרונטולוגיה ולשיפור חייהם של קשישים ובעלי מוגבלויות. וינבלט הובילה את פיתוחו של תחום הזִקנה בריפוי בעיסוק בארץ בראייה הוליסטית, יזמה והובילה השתלמויות עבור מרפאות בעיסוק בתחום זה, ובהמשך יזמה והנהיגה את הפורום הארצי למרפאים בעיסוק בזִקנה. היא פיתחה את תחום הפנאי כתחום עיסוק חשוב המלווה אותנו לכל אורך מעגל החיים, וביססה את נושא הטיפול (care giving) באדם סיעודי על מעגליו השונים. ב-1998 מונתה לרֹאשת החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: הלוגו של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק, שב-2005 העניקה לד”ר וינבלט את אות המצוינות על פועלה החשוב בתחום האקדמי ובשיווק המקצוע בארץ ובחו”ל

רגיל

פלורנס ג’פראי הרימן

פלורנס ג’פראי הרימן, 1967-1870

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס ג’פראי הרימן, סופרג’יסטית, פעילה חברתית, פעילת שלום ודיפלומטית אמריקאית. היא הובילה את אחד המצעדים הסופרג’יסטיים בניו יורק, חשפה בפני ועידת הנשים את תנאי העבודה הקשים במפעלי היזע ואת תנאי המגורים בשיכונים, ותוארה ע”י הנשיא רוזוולט כמי שאחראית ל”אספקת חלב לילדים היונקים העניים”. ב-1937 מונתה לשגרירה בנורווגיה. בראשית מלחה”ע ה-2 הקימה את “ועדת החסד”, שסייעה לילדים ולנשים באזורי המלחמה, וב-1940 ארגנה את הברחת אזרחי ארה”ב מהמדינות הסקנדינביות. הרימן המשיכה בפעילותה הפילנתרופית גם בשנות ה-90 לחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סידי (שרה) ורונסקי

סידי (שרה) ורונסקי, 1947-1883

היום, לפני 134 שנים, נולדה סידי ורונסקי, מחלוצות העבודה הסוציאלית בגרמניה ובארץ ישראל. ורונסקי פעלה בלשכת הרווחה המרכזית ליהודי גרמניה, ייצגה ארגוני רווחה שונים בכנסים בינלאומיים והתמנתה לחברת סגל בביה”ס הראשון לעבודה סוציאלית בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עלתה לישראל וייסדה בירושלים את הספרייה המרכזית, את ביה”ס הראשון לעבודה סוציאלית ואת ארגון העובדות הסוציאליות. היא האמינה כי השירות הסוציאלי הוא מרכיב מהותי בבניין הבית הלאומי היהודי, קידמה חקיקה למען קשישים, אמהות ונוער, וטבעה בחיבוריה הרבים ז’רגון מקצועי שמשמש עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נאדיה חילו

נאדיה חילו, 2015-1953

היום, לפני 64 שנים, נולדה נאדיה חילו, אשת ציבור ועובדת סוציאלית ערבייה-ישראלית. היא הייתה אחת הערביות הראשונות בשירות המבחן לנוער, הקימה את “מרכז הירש” המשלב פעילויות רווחה וחינוך לגיל הרך, ייסדה את עמותת “מנארה” לקידום מנהיגות נשית ערבית, ונבחרה לממונה על מעמד האישה הערבייה במרכז השלטון המקומי. כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, הנוצרייה הראשונה בכנסת, הקימה את השדולה לדו-קיום יהודי-ערבי, ופעלה בין היתר לשיפור הטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, לגיבוש נהלים לטיפול בקטינים חוסים ולמניעת רצח נשים במגזר הערבי.

ויקיפדיה

פייסבוק