עמוד 1
רגיל

גילדה רדנר

גילדה סוזן רדנר, 1989-1946

היום, לפני 72 שנים, נולדה גילדה רדנר, קומיקאית ושחקנית יהודייה-אמריקאית פורצת דרך. בראשית שנות ה-70 החלה להופיע בסטנד-אפ, זכתה להצלחה מסחררת והצטרפה לתוכנית קומדיה ברדיו ששודרה בכל רחבי ארה”ב. ב-1975 עלתה לשידור תוכנית הטלוויזיה “סאטרדיי נייט לייב”, והיא הייתה חברה בצוות המקורי; היא גם כתבה חלק גדול מהמערכונים, ונודעה במיוחד בפרודיות על מגישי חדשות, שבהשראתה הפכו נפוצות בתוכניות סאטירה. לאחר מותה מסרטן נוסדו לפי צוואתה ארגונים להגברת המודעות לאבחון מוקדם של המחלה, למעקב ורישום של קבוצות סיכון ולתמיכה בחולים ובקרוביהם.

ויקיפדיה

עוד על “קהילות התמיכה בחולי סרטן” (המכונות “מועדוני גילדה”, על שמה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: רדנר ב”סאטרדיי נייט לייב”

בתמונה הקטנה: גילדה רדנר (במרכז), עם (מימין לשמאל) ג’ון קנדי, רוזמרי רדקליף, יוג’ין לוי ודן אקרויד, צוות הקומיקאים של התיאטרון המפורסם “Second City” ב-1974 (מקור: אימגור)

רגיל

שטפני גראף

שטפני מריה (“שטפי”) גראף, נולדה ב-1969

היום, לפני 49 שנים, נולדה שטפני גראף, טניסאית גרמנייה. היא דורגה במקום הראשון בעולם במשך 377 שבועות, יותר מכל שחקן/ית אחר/ת בתולדות הדירוג, והוכתרה כשחקנית הטניס הטובה ביותר במאה ה-20. ב-1988 זכתה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם וגם במדליית זהב אולימפית – היחיד/ה אי פעם שזכתה ב”סלאם המוזהב” בשנה אחת. עד פרישתה ב-1999 זכתה בסה”כ ב-107 תארים ליחידות (22 מהם בטורנירי גראנד סלאם), ו-9 פעמים הוכתרה לשחקנית השנה. כיום היא פעילה ב”ילדים למען מחר”, ארגון שייסדה למען ילדים מאזורי מלחמה ואסון, ובקרן העולמית לשימור חיות בר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איימי “בריז” הארפר

איימי “בריז” הארפר, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה איימי “בריז” הארפר, תאורטיקנית חברתית אפרו-אמריקאית, טבעונית ופמיניסטית. כיועצת אסטרטגית בפרויקטים למען הגברת נגישות, מודעות וייצוג לרבגוניות, היא מפתחת תוכניות לימודים, מתכננת כנסים, חוקרת, מרצה ומפרסמת ספרים ומאמרים על ההצטלבות של אנטי-גזענות, פמיניזם וצריכה אתית (טבעונות, סחר הוגן, אורח חיים “ירוק” וכיו”ב). האנתולוגיה פורצת הדרך שערכה, Sistah Vegan, מכילה אוסף כתבים מאת נשים שחורות טבעוניות המחברים בין בחירות תזונתיות למאבקים של קבוצות שוליים להשתחרר ממערכות דיכוי.

ויקיפדיה

אתר האינטרנט של א’ בריז הארפר

הבלוג “The Sistah Vegan Project

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך קמפיין מימון המונים משנת 2014 להוצאת ספר על “גבריות שחורה, טבעונות וצרכנות אתית”

רגיל

אן סאליבן

יוהנה (“אן”) מנספילד סאליבן מייסי, 1936-1866

היום, לפני 152 שנים, נולדה אן סאליבן, מורה ומטפלת אמריקאית. בגיל 5 לקתה בגרענת, מחלת עיניים זיהומית שהותירה אותה עיוורת כמעט לחלוטין עוד בטרם למדה קרוא וכתוב, אך בסיוע בית המחסה שבו שהתה התקבלה ללימודים בבית הספר פרקינס לעיוורים. בגיל 20, עם סיום לימודיה, הייתה למורה ולבת לוויה של הלן קלר בת ה-6. במהרה הצליחה ללמד את הלן, באמצעות שיטה שפיתחה של הקשה אל כף היד, מאות מילים, חשבון בסיסי, קריאת כתב ברייל – ובעיקר, כיצד לתקשר ולהשתלב בחברה. סאליבן הייתה לאישה הראשונה שזכתה בכבוד להיקבר בקתדרלה הלאומית של ארה”ב בוושינגטון.

ויקיפדיה

על “עושת הנפלאות“, סרט המתעד את שיטת הלימוד והתקשורת שפיתחה סאליבן עבור קלר

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אן סאליבן (עומדת) והלן קלר (יושבת), סביבות 1909

בתמונה הקטנה: סאליבן וקלר בקייפ קוד, 1888

רגיל

סוואטי פירמאל

סוואטי פירמאל, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה סוואטי פירמאל, מהמדעניות והתעשייניות המובילות בהודו. ענקית התרופות “פירמאל” בניהולה מובילה מחקרים מדעיים על סרטן, סכרת, דלקות ומחלות מידבקות, מפתחת תרופות בנות השגה ופועלת לקידום הרפואה הציבורית. פירמאל הקימה מרכז לאבחון מחלות כרוניות ומרכז לרפואת ספורט, הראשון מסוגו, ומימנה קמפיינים רבים למען בריאות הציבור, רפואה מניעתית, טיהור מים ותזונה נכונה. כנשיאת לשכת המסחר של הודו, האישה הראשונה בתפקיד זה, פעלה לביסוס של מדיניות ציבורית המעודדת יזמות נשית, שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי והציבורי ופיתוח אזורי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פירמאל בכנס העיתונאים הראשון שלה כנשיאת לשכת המסחר ההודית, אוקטובר 2009

רגיל

הספרייה לעיוורים של חיה בֶּם

הספרייה לעיוורים, הוקמה ב-1951 ע”י חיה בֶּם (1986-1913)

היום, לפני 67 שנים, ייסדה חיה בֶּם את הספרייה הראשונה בישראל לעיוורים ולבעלי לקויות ראייה, אותה ניהלה במשך 27 שנים. על פי המלצתו של מומחה הולנדי בשם ד”ר לודוויג כהן, עיוור בעצמו, שהוזמן ע”י משרד הביטחון כיועץ לשיקום עיוורים מקרב נכי צה”ל במלחמת העצמאות, ארגנה בֶּם קבוצת מתנדבים, אשר למדו כתיבת ברייל, פיתחו את שפת הברייל בעברית והעתיקו ספרים ידנית במרתף ביתה הפרטי בנתניה. במרוצת השנים הספרייה התרחבה בהיקף ובמגוון, התחדשה במכונות ברייל ובאולפן הקלטות, ורכשה מוניטין בינלאומי כמובילה את הנגשתם של תרבות, אמנות, השכלה ומידע ללקויי ראייה.

עוד על חיה בֶּם

עוד על הספרייה, בערך ויקיפדיה ובאתר הספרייה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אולפן ההקלטות של הספרייה
בתמונה הקטנה: חיה בֶּם

רגיל

מארי-קלייר קינג

מארי-קלייר קינג, נולדה ב-1946

היום, לפני 72 שנים, נולדה מארי-קלייר קינג, גנטיקאית אמריקאית. במסגרת מחקריה, בין היתר, הוכיחה כי הגנום של בני אדם ושל שימפנזים זהה ב-99%, חקרה את הגורמים הגנטיים לאובדן שמיעה, וגילתה את הגנים האחראים על תורשת סרטן השד וסרטן השחלות, גילוי שחולל מהפכה בחקר של מחלות רבות. קינג כיהנה גם כנשיאת הקהילה האמריקאית לזכויות אדם והייתה חלוצה בהחלת חקר DNA על נושא זכויות אדם, תחום המכונה גנטיקה משפטית – הוכחה של קרבה משפחתית בין נעדרים באזורי לחימה וקורבנות אחרים של הפרת זכויות אדם, כמו הילדים החטופים בארגנטינה שאותרו, לבין הוריהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קינג (משמאל) מציגה את מחקר ה-DNA לזיהוי נעדרים וחטופים. הצילום באדיבות “הסבתות של כיכר דה מאז’ו” מארגנטינה
בתמונה הקטנה: קינג והצוות שלה, מתוך “סיאטל טיימז”, 1998

רגיל

מודֵסטָה סַאנחִינֵס אוריאַרטֶה

מודֵסטָה קֵסַרֵאָה סַאנחִינֵס אוריאַרטֶה, 1887-1832

היום, לפני 186 שנים, נולדה מודֵסטָה סַאנחִינֵס אוריאַרטֶה, מחשובות המלחינים בבוליביה של המאה ה-19. היא הלחינה עשרות יצירות, אשר פורסמו במלואן רק בשנים האחרונות. ב-1863 הייתה ממייסדי החברה הפילהרמונית של לה-פאס. היא עבדה גם כעיתונאית וכעורכת, כתבה מאמרים על נשים ופרסמה סיפורי אגדות על מולדתה. היא תרמה רבות למען מתן שירותים סוציאליים לקשישים, ליתומים ולעניים, לבניית אגף בבית חולים עבור מי שאינם יכולים לשלם על טיפול רפואי, ולאספקת מזון לעניים ולרעבים, וכן גייסה כספים למען הפצועים ושבויי המלחמה במלחמת האוקיינוס השקט בין בוליביה, צ’ילה ופרו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איזבלה ספרינגמוּל טֵחַאדָה

איזבלה ספרינגמוּל טֵחַאדָה, נולדה ב-1997

“אני רוצה לייצא את המותג שלי לכל העולם. אני רוצה שכולם יידעו שאנשים עם תסמונת דאון יכולים לעשות כל מה שהם רוצים. אני רוצה להיות מסוגלת לחיות ללא עזרה ולפרנס את עצמי ב-100%. אני רוצה שאנשים יכירו אותי בזכות העבודה שלי ובזכות הלב שלי.”

היום, לפני 21 שנים, נולדה איזבלה ספרינגמוּל טֵחַאדָה, מעצבת אופנה מגואטמלה, שהתפרסמה כמעצבת האופנה הראשונה בעלת תסמונת דאון. כבר כילדה קטנה הפגינה כישרון רב באיור ובעיצוב בגדים לבובותיה. היא למדה עיצוב אופנה, תפירה וסריגה בעצמה, לאחר שבתי ספר לאופנה דחו אותה בשל התסמונת. עיצוביה, המושפעים מהפולקלור הגואטמלי וכן מותאמים במיוחד למאפיינים הפיזיים של בעלי תסמונת דאון, הוצגו ב-2015 במוזיאון הטקסטיל והלבוש הילידי של גואטמלה. שנה אחר כך הוזמנה להציג בשבוע האופנה של לונדון וברומא, וכן נכללה ברשימת מאה הנשים מעוררות ההשראה של ה-BBC.

ויקיפדיה

האתר של איזבלה

פייסבוק

 

רגיל

הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ

הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ, 2006-1908

“הכול בחיים חולף. רק הנדבה היא אמיתית ומתמשכת. כאשר את נותנת, את מקבלת. נדבה היא החיסון הטוב ביותר מפני קארמה רעה.”

היום, לפני 110 שנים, נולדה הוֹ יוּאֵן הוֹאוּ, נזירה בודהיסטית ילידת סין. בגיל חמש נמכרה ע”י משפחתה הענייה כשפחה. בסוף שנות העשרה הצליחה להגר לסינגפור, פתחה עסק קטן לעיצוב שיער, חסכה סנט לסנט, ובשנות ה-40 לחייה, לאחר כמה השקעות חכמות, קנתה בתים להשכרה. ככל שהתעשרה אימצה עוד ועוד ילדים ממשפחות עניות – 31 בסה”כ. ב-1969 הקימה את הבית הסיעודי הבודהיסטי הראשון לנשים עניות מבוגרות. ב-1996, בגיל 88, התראיינה לטלוויזיה כ”גברת הראשונה של הנדבה בסינגפור”, ומינפה את פרסומה על מנת להקים בתים סיעודיים נוספים לחולים נזקקים בכל גיל, מגדר, גזע או דת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אָלֶטָה יאקובס

אָלֶטָה הנרייטה יאקובס, 1929-1854

היום, לפני 164 שנים, נולדה אָלֶטָה יאקובס, רופאה, ממציאה, פעילה חברתית וסופרג’יסטית הולנדית יהודייה. בעת שהגישה של נשים להשכלה הייתה מוגבלת, היא נאבקה להיות הרופאה הראשונה בהולנד, והאישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה הולנדית בכלל. על אף השמצות וגינויים סייעה בפיתוח הדיאפרגמה כאמצעי מניעה, וסיפקה לנשים בזנות ייעוץ חינם להגנה ממחלות מין. בראשית המאה ה-20 יצאה למסע לקידום מעורבות פוליטית של נשים באפריקה, במזה”ת ובאסיה, והייתה ממייסדות “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, מארגוני הנשים המשפיעים בפוליטיקה העולמית עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כמה מהמשתתפות בקונגרס הנשים הבינלאומי בהאג 1915. יאקובס הייתה מיוזמותיו, ומטרתו הייתה למחות על המלחמה המשתוללת באירופה (מלחה”ע ה-1) ולהציע דרכים למניעת מלחמות בעתיד. בין היתר, נוסדה בו “ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחירות”, ארגון הנשים למען שלום הוותיק בעולם והראשון שקיבל מעמד של ארגון מייעץ לאו”ם, הפועל בעשרות מדינות בעולם.
משמאל לימין: אניטה אאוגספורג (גרמניה), ג’יין אדמס (ארה”ב), יוג’יניה האנר (ארה”ב), אלטה יאקובס (הולנד), קריסטל מקמילן (בריטניה), רוזה ג’נוני (איטליה)

בתמונה הקטנה: יאקובס בהפגנה למען זכות בחירה לנשים ב-1916

רגיל

ביאטריס בריגדן

ביאטריס אליס בריגדן, 1977-1888

“לפי הסטנדרטים שרווחו בימיה, להיות שאפתנית, להיוותר רווקה מבחירה, לפרנס את עצמה בנחישות ולבטא ללא הרף את האמת שלה – כל אלה היו סיבות מספיקות לתייגה כרדיקלית.” (מתוך ספרה של אליסון קמפבל מ-1991, “ביאטריס בריגדן: השנים המעצבות של פמיניסטית סוציאליסטית, 1932-1888”, עמ’ 151)

 

היום, לפני 130 שנים, נולדה ביאטריס בריגדן, מהפכנית חברתית ופמיניסטית קנדית. במסגרת תנועת הגוספל החברתי, שעיגנה רציונל דתי ומוסרי לקידום שוויון חברתי וכלכלי, היא הרצתה בפני נשים על נושאים “שערורייתיים” כמו מחלות מין, תכנון ילודה ושוויון מגדרי אינטלקטואלי. פורום הדוברים של הפועלים שייסדה ערך כנסים רבים על סוגיות חברתיות וכלכליות של נשים, ילידים, מהגרים ובני מעמד הפועלים. בריגדן ייסדה גם את התאחדות הנשים החברתית-כלכלית, שהקימה קבוצות לימוד בכל ערי קנדה לחיזוק ביטחונן העצמי ומעורבותן הפוליטית של נשים, והפכה לימים לחלק מהמפלגה הדמוקרטית החדשה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסמה ג’הנגיר

אסמה ג’ילאני ג’הנגיר, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אסמה ג’הנגיר, עורכת דין ופעילת זכויות אדם פקיסטנית. ב-1980 ייסדה יחד עם אחותה, הנא ג’ילאני, את משרד עורכי הדין הראשון בפקיסטן שבראשו עומדות נשים. ב-1983 הייתה ממקימות פורום הנשים למאבק בחוקים הפקיסטניים המפלים נשים, ביניהם החוק הקובע שעדותה של אישה שווה חצי מעדות גבר, החוק שלפיו על קורבנות אונס להוכיח את חפותן והחוק המתיר לנשים להינשא רק למי שהגבר המשמורן שלהן מאשר. ב-1987 הייתה למייסדת ויו”רית של הנציבות הפקיסטנית לזכויות אדם, הפועלת בין היתר נגד העסקת ילדים ועונש מוות ולמען חופש דת ודמוקרטיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פטי סמית

פטרישיה לי “פטי” סמית, נולדה ב-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה פטי סמית, זמרת, מוזיקאית, משוררת, עיתונאית וסופרת אמריקאית. היא כונתה “המשוררת הרשמית של הפאנק” עם צאת אלבום הבכורה פורץ הדרך שלה מ-1975, “Horses”, אשר השפיע על אמנים רבים ונחשב לאחד מאלבומי הבכורה החשובים של הרוק. בשנות ה-80, בעקבות טיפול שעברה, הפכה לתומכת פעילה בטיפול פסיכיאטרי במחלות נפש, ומימנה את הקמתם של קווי טלפון לתמיכה נפשית באנשים על סף התאבדות. בנוסף תמכה במפלגה הירוקה ושרה בקמפיינים שלה, וכן נאמה ושרה במחאה נגד מלחמת עיראק. ב-2007 נכנסה להיכל התהילה של הרוקנרול.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אווה קירי

אווה דניס קירי לבואיס, 2007-1904

היום, לפני 113 שנים, נולדה אווה קירי, סופרת, עיתונאית ופסנתרנית צרפתייה-אמריקאית. החל מגיל 20 ניגנה בקונצרטים ועבדה כעיתונאית. בתחילה כתבה בעיקר על אמנות, מוזיקה ותיאטרון, אך עם פרוץ מלחה”ע ה-2 הצטרפה לכוחות צרפת החופשית ופרסמה דיווחים מצפון אפריקה, מברית המועצות ומאסיה ככתבת צבאית. ספריה – “מאדאם קירי”, הביוגרפיה של אמה, ו”מסע בין לוחמים”, על חוויותיה מהחזיתות השונות – היו לרבי-מכר עולמיים. היא שימשה יועצת לענייני נשים בממשלת דה-גול, ייעצה למזכיר הראשון של נאט”ו ופעלה במסגרת יוניס”ף למען אמהות וילדים נזקקים במדינות מתפתחות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מארי, איירין ואווה קירי עם העיתונאית מארי מלוני, ארה”ב 1920

רגיל

דורג’י צ’ודן

דורג’י צ’ודן, נולדה ב-1960

היום, לפני 57 שנים, נולדה דורג’י צ’ודן, מהנדסת אזרחית ופוליטיקאית מבהוטן, מהמדינות המבודדות ביותר בעולם, המשמרת תרבות בודהיסטית מסורתית. כשהתקבלה לעבודה במחלקה לעבודות ציבוריות, הייתה האישה הבהוטנית הראשונה העובדת כמהנדסת. היא פעלה נגד שחיתות ולמען מודעות לסוגיות מגדריות בבהוטן, ועבדה ביחידה למיגור העוני של האו”ם למען תעסוקה והעצמה של נשים. ב-2008 עברה בהוטן ממשטר מונרכי לחוקתי-דמוקרטי, וצ’ודן פנתה לפוליטיקה, הובילה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, וכיום היא מכהנת כשרת העבודה וההתיישבות, האישה הראשונה בתפקיד שרה בבהוטן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריומה בן יוסף

מריומה בן יוסף, נולדה ב-1964

היום, לפני 53 שנים, נולדה מריומה בן יוסף, מייסדת “בית השנטי”, בית חם לנוער בסיכון בישראל. לאחר שהייתה בעצמה ילדת רחוב וקורבן אונס, ב-1984 החלה לפתוח את ביתה מדי ערב שישי לדיירי רחוב, ועם השנים יצרה בית פתוח לכל נער ונערה חסרי קורת גג באשר הם, ללא הבדל דת, גזע, מגדר ולאום. בעזרת “שנטרפיה”, שיטת הטיפול שהתוותה, מצליחים עשרות אלפי בוגרי בית השנטי, ורבים עוד יותר בארץ ובעולם השואבים ממנה השראה, להתגבר על חוויות העבר הקשות, להביט קדימה בהכרת תודה על עצם החיים ולמצוא את דרכם להגשים חיים נורמטיביים כאזרחים שומרי חוק ותורמים לחברה.

 

“בפני אנשים כמוני, שחוו מצבי קיצון של אלימות, סבל וכאב, עומדת ברירה: אפשר להתנתק ולהיסגר בפני העולם – או להתגבר. רגע של הארה מראה לך שכל מה שעברת הוביל אותך לנקודה הזאת בזמן. הייעוד שלך נחשף. ברגע של צלילות הבנתי שזה הייעוד שלי: לפתוח בית לילדי רחוב – בית השנטי. ידעתי שזה הדבר שייתן לי סיבה לחיות. בגיל 21 מצאתי את הדרך. פתאום הקשבתי באופן שונה, התנהגתי באופן שונה. הייתה לי משימה ואיש לא היה יכול לעצור בעדי. ידעתי שהגעתי לעולם הזה כדי לעזור לילדים האלה לבחור בחיים. לא יכולתי לעשות זאת במקומם – רק להוביל אותם לשם.”

מתוך שיחת TED של מריומה בן יוסף, “לבחור בחיים

על בחירתה של מריומה בן יוסף לאחת מהמועמדים הסופיים בפרויקט CNN Heroes, המוקיר גברים ונשים מרחבי העולם שתרמו “תרומה יוצאת דופן לאנושות”

עוד על “בית השנטי”, בויקיפדיה, באתר ובדף הפייסבוק

 

פייסבוק

התמונה הגדולה צולמה ע”י עדי אדר
בתמונה הקטנה: כריכת “דרך בית השנטי: שיטת טיפול בבני נוער” מאת מריומה בן יוסף

רגיל

עדי אלטשולר

עדי אלטשולר, נולדה ב-1986

היום, לפני 31 שנים, נולדה עדי אלטשולר, אשת חינוך ויזמת חברתית ישראלית. מייסדת תנועת “כנפיים של קרמבו”, תנועת הנוער היחידה לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, זוכת אות הנשיא למתנדב. היא ייסדה גם את מיזם “זיכרון בסלון”, מפגשים אינטימיים להנגשת זיכרון השואה; בערב יום השואה האחרון השתתפו במיזם יותר מ-750,000 איש, כולל בבית הנשיא. כיום עומדת אלטשולר בראש רשת של בתי ספר משולבים לתלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים, וכן מנהלת את יוזמת החינוך של “גוגל ישראל”. ב-2014 נמנתה עם ששת מנהיגי הדור הבא של מגזין “טיים” ונאמה באו”ם כנציגת היזמות החברתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

עוד על “זיכרון בסלון” באתר

רגיל

ג’ודי צ’מברליין

ג’ודי צ’מברליין, 2010-1944

“אדם בריא בנפשו אמור להיות אסרטיבי, בעל רצון חופשי ושאיפות משל עצמו. אך צייתנות היא ערך חשוב בהערכת אנשי מקצוע את ההתקדמות שלנו; כך, לעתים, להיות פציינט טוב נעשה יותר חשוב מאשר להבריא.” – ג’ודי צ’מברליין (נולדה היום, לפני 73 שנים), אקטיביסטית אמריקאית למען ניצולי הפסיכיאטריה, שהחלה לפעול לאחר שאושפזה בכפייה במוסד פסיכיאטרי בשנות ה-60. ספרה מ-1978, “בעצמנו: חלופות למערכת בריאות הנפש בשליטת מטופלים”, הוא טקסט מכונן של תנועת “מצעד השיגעון“, הפועלת לתיקון הדעות הקדומות בנוגע להפרעות נפש ול”משוגעים” ולהגנה על זכויות האדם שלהם.

ויקיפדיה

פייסבוק 

רגיל

אניטה רודיק

דיים אניטה לוסיה רודיק, 2007-1942

היום, לפני 75 שנים, נולדה אניטה רודיק, אשת עסקים ופעילת זכויות אדם וסביבה בריטית, שייסדה את “בודי שופ”, חברת קוסמטיקה לייצור ולשיווק של מוצרי טיפוח טבעיים, שטבעה את המונח “צרכנות מוסרית”. רודיק האמינה שעל חברות מסחריות להוות סוג של מנהיגות מוסרית, בהיותן כוח עצום בימינו, אף יותר מדתות או ממשלות, והחברה שלה הייתה מהראשונות לאסור על שימוש ברכיבים שנוסו על בעלי חיים ומהראשונות לקדם סחר הוגן מול מדינות מתפתחות. ב-1990 הקימה את הארגון “ילדים על הקצה”, שמסייע לילדים שנפגעו או התייתמו בשל מלחמות, אסונות טבע או איידס ומחלות נוספות.

ויקיפדיה

פייסבוק