עמוד 1
רגיל

נורמה מק’קורבי

נורמה ליאה מק’קורבי נלסון, 2017-1947

“חוק מדינת טקסס הקובע כי הפלה היא מעשה פלילי סותר את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית ופוגע בזכותה של אישה להחליט אם היא רוצה להמשיך בהיריון או להפסיקו.” (מתוך דבריו של השופט הארי בלקמן בפסק הדין)

היום, לפני 71 שנים, נולדה נורמה מק’קורבי, “ג’יין רו” בתביעה המשפטית ההיסטורית בארה”ב “רו נגד וייד”. ב-1969 הייתה מק’קורבי בת 21, מובטלת ובהריונה השלישי, ולא הצליחה למצוא מרפאת הפלות, שנרדפו ונסגרו אז ע”י הרשויות בטקסס. תביעתה הוכרעה לאחר שלוש שנים (התינוק נולד בינתיים, ונמסר לאימוץ כמו שני קודמיו), כשביהמ”ש העליון קבע כי חוקים מדינתיים האוסרים על הפלות עומדים בסתירה לחוקה בשל פגיעה בזכות לפרטיות, ובכלל זה בזכותה של האישה על גופה. לימים, דעותיה של מק’קורבי עצמה השתנו משמעותית כשהפכה לקתולית ולפעילה של “התנועה למען החיים”.

ויקיפדיה

עוד על “רו נגד וייד” (1973)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בעצרת בעד זכות הבחירה לבצע הפלה, עם עו”ד גלוריה אלרד, הפעילה למען זכויות נשים, 1989 (בוב ריאה, גטי אימג’ז)

בתמונה הקטנה: בעצרת “למען חיים” נגד הפלות, 1997 (רון הפלין, AP)

רגיל

ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה

ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה, 1936-1867

היום, לפני 151 שנים, נולדה ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה, רופאה, פעילת זכויות נשים ופוליטיקאית פולנייה. היא למדה רפואה בפריז וב-1898 פתחה שם מרפאה. ב-1905 החליטה לחזור לפולין, והייתה מהרופאות הראשונות ששילבו בעבודתן חינוך נערות להיגיינה ולתזונה נכונה. ב-1919, שנה לאחר שנשות פולין קיבלו את זכות ההצבעה, נבחרה למועצת העיר ורשה ושם פעלה במשך 25 שנים לקידום בריאותן, זכויותיהן ומעורבותן הפוליטית של נשים. בין היתר הובילה מאבק לדה-קרימינליזציה של הפלות, הקימה את המרפאה הראשונה בפולין לתכנון ילודה, וייסדה את ארגון הרופאות הפולניות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: על ספסל הנאשמים, מאי 1931 (במסגרת המשפט נשלחה לשנת מאסר על ארגון הפגנות)

רגיל

דורותי היל

דורותי היל, 1997-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה דורותי היל, גיאולוגית ופלאונטולוגית אוסטרלית. היא גם השתתפה בתחרויות ספורט (רכיבה, ריצה, חתירה, כדורשת והוקי), הוציאה רישיון טיס ושירתה כקצינת פענוח צפנים במלחה”ע ה-2. עבודתה המקיפה לתיארוך ממלכת החי באוסטרליה באמצעות מאובנים ואלמוגים הפכה לסטנדרט בינלאומי. היא הייתה הפרופסורית הראשונה באוסטרליה, הקימה את התאחדות הפלאונטולוגים האוסטרלית, והייתה האישה הראשונה שכיהנה כנשיאת האקדמיה האוסטרלית למדעים. היא פעלה רבות לקידום נשים באקדמיה ובמדע, ופרסים על שמה מוענקים כיום לחוקרות במדעי כדור הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דורותי היל (מימין), עם ג’יימס לוסון ונורה הולדסוורת, משלחת גיאולוגית של אוניברסיטת קווינסלנד, שנת 1929-1928~
מתוך אתר אוניברסיטת קווינסלנד

רגיל

אוֹנָה מסיוטיינה

אוֹנָה מסיוטיינה, 1949-1883

היום, לפני 135 שנים, נולדה אוֹנָה מסיוטיינה, אשת חינוך ופעילת זכויות נשים ליטאית. ב-1905 הייתה ממקימות התאחדות הנשים הליטאיות, הארגון הראשון במדינה למען זכויות נשים. היא הקימה וניהלה את בית הספר הראשון לבנות בשפה הליטאית ופעלה לקידום השפה והתרבות הליטאית. היא פעלה גם נגד האוטוקרטיה הצארית ולמען עצמאות ליטא, ייצגה את איגוד המורים הליטאי ואת מועצת הנשים הליטאיות בכנסים פוליטיים וכיהנה כחברת מועצה במחוז אוטנה. ממשלת ליטא הכירה בפועלה והעניקה לה אותות כבוד רבים, אך עם עליית השלטון הסובייטי הורחקה ממשרות ההוראה ומהשירות הציבורי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מנהלת בית הספר לבנות בווילנה, 1921

בתמונה הקטנה: הפלג הקתולי של האספה המכוננת של נשות ליטא (אונה מסיוטיינה ראשונה מימין), 1921

רגיל

אפואה דורקנו

אפואה דורקנו, 2014-1949

היום, לפני 69 שנים, נולדה אפואה דורקנו, אקטיביסטית גאנית-בריטית, יוזמת התנועה הגלובלית לביטול הנוהג של מילת נשים. היא עבדה כאחות בבתי חולים בלונדון, כשבמהלך הכשרתה כמיילדת התוודעה לתופעה של מילת נשים. היא הובילה משלחת של ארגון זכויות אדם בינלאומי לאפריקה על מנת לאסוף נתונים על היקף הנוהג, שב-1980 פרסמה את אחד הדוחות הראשונים על מילת נשים בעולם. ב-1983 ייסדה דורקנו מרכז מחקר ופיתוח למען בריאות האישה, וכן שימשה כיועצת מיוחדת לארגון הבריאות העולמי, על מנת שהסוגיה “תהפוך מבעיה שאין לה הכרה לסוגיה מרכזית עבור ממשלות ברחבי העולם”.

ויקיפדיה

עוד על מנהג מילת נשים והמאבק למניעתו

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מרצה בכנס TED, דצמבר 2013 (צילום: אופי סנדו)

בתמונה הקטנה: צילום של גרהם טרנר ל”גרדיאן”, 2014

רגיל

אן ויטני

אן ויטני, 1915-1821

היום, לפני 197 שנים, נולדה אן ויטני, פסלת ומשוררת אמריקאית. אף שנאסר אז על נשים לפסל ולצייר מודלים גבריים, היא פיסלה דמויות היסטוריות ופוליטיות חשובות בגודל טבעי, ובכללן נשים מובילות בתחומן, כמו סופרג’יסטיות, אמניות ונשים במקצועות שנחשבו גבריים בלבד בתקופתה. היא שברה מוסכמות גם בחייה הפרטיים, בפעילותה למען שחרור עבדים, למען זכויות נשים, למען גישה שווה להשכלה ולמען שימור הסביבה, ובמערכת היחסים ארוכת השנים שניהלה עם האמנית אבי אדלין מנינג, איתה חיה וטיילה ברחבי העולם. יצירותיה מוצגות כיום כמונומנטים במיטב המוזיאונים בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי גודייבה”, פסל שיש מ-1864, מוצג במוזיאון דאלאס לאמנות

בתמונה הקטנה: אן ויטני (יושבת), עם שותפתה לחיים אבי מדלין מנינג

רגיל

סופיה סמית’

סופיה סמית’, 1870-1796

היום, לפני 222 שנים, נולדה סופיה סמית’, יורשת עשירה ופילנתרופית אמריקאית. בהיותה חירשת, שקלה להקדיש את הונה להקמת מוסד לחירשים, אך משמוסד כזה הוקם ב-1868, החליטה לתמוך בהשכלה גבוהה לנשים, ברמה זהה לזו שקיבלו אז גברים – וב-1871, שנה לאחר מותה, מימן עיזבונה את הקמת הקולג’ לנשים בהארטפילד, מסצ’וסטס. “לדעתי בזכות חינוך גבוה ונוצרי יותר לנשים, ה’עוולות’ שנעשו להן יזכו לתשומת לב, שכרן יעלה בהתאם ותתחזק השפעתן על תיקון החברה; כמורות, ככותבות, כאמהות, כחברות בחברה האנושית, כוחן להיטיב יגדל באופן בל ישוער,” כתבה בצוואתה.

ויקיפדיה

אתר “סמית’ קולג'”, מהמכללות הפרטיות הטובות בארה”ב כיום

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך פרויקט תיעוד של נשים חלוצות ממסצ’וסטס

התמונה הקטנה מתוך ספריית סמית’ קולג’, שנת 1868~

רגיל

יום השוויון לנשים

יום השוויון לנשים, מצוין בארה”ב מאז 1973

“זהו סיפור על נשים שיצרו את אחד המאבקים הלא-אלימים היצירתיים והמוצלחים ביותר למען זכויות אזרח שנראו בעולם. זהו מאבק בלתי-רגיל, במיוחד כשמובאות בחשבון המשוכות שהיה על הסופרג’יסטיות לצלוח. ללא כוח כלכלי, חוקי או פוליטי משל עצמן, ולמול התנגדות מבוצרת וממומנת היטב, נשים נאבקו בכל מדינה ומדינה למען זכויותיהן כאזרחיות. כדי להשיג תמיכה בזכותן להצביע, נשים הפיצו אינספור עצומות, נאמו, פרסמו עיתונות ונדדו ברחבי המדינה. לעתים קרובות הן סבלו מלעג, מהטרדות ואף מתקיפות מצד ההמון ומצד המשטרה. חלקן הושלכו לכלא, וזכו ליחס קשה כשמחו על כך. ובכל זאת הן המשיכו לנוע. לבסוף, ב-26 באוגוסט 1920, מטרתן הושגה עם התיקון ה-19.
[…] יום השוויון לנשים מאפשר לנו להקדיש תשומת לב ליתרונות הרבים של שוויון אמיתי ולתפקידן של נשים בחיים הציבוריים שלנו. נשים בשירות הציבורי ובממשל שירתו אותנו היטב כאומה בפועלן למען פינוי מכשולים, אכיפת חוקים, יישום רעיונות חדשים ושינוי עמדות הציבור. הנשים שאנו זוכרות היום מספרות סיפור מעורר השראה על מקומנו בהיסטוריה. הן מזכירות לנו שכאזרחי ואזרחיות ארה”ב יש לכולנו ההזדמנות – והאחריות – להתגבר על מכשולים, להשקיע את מיטב המאמצים ולהצטרף יחד ליצירת חברה דמוקרטית יותר.”
(מתוך “ואף על פי כן, נעו ונעו”, עלון של הפרויקט הלאומי להיסטוריה נשית לקראת יום השוויון 2018)

היום, מזה 45 שנים, נחגג בארה”ב יום השוויון לנשים לציון היום ב-1920 שבו אומץ התיקון ה-19 לחוקה האמריקאית, האוסר על הממשלה למנוע מאזרחיות אמריקאיות את זכות ההצבעה על בסיס מינן. בעקבות השביתה הלאומית של נשות ארה”ב למען שוויון תעסוקתי במהלך שנת 1970 ופעילות הגל השני של הפמיניזם למען ביטול ההבדלים הקבועים בחוק בין גברים לנשים בתחומים כמו המשפחה, הרכוש והתעסוקה, העלתה חברת הקונגרס בלה אבצוג את ההצעה לציין את היום כהוקרה למאבקן של עשרות אלפי הפעילות מאז ועידת סנקה פולס ב-1848, וכתזכורת לדרך שעוד נותרה עד לשוויון אמיתי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בלה אבצוג, יוזמת היום

בתמונה הגדולה: פרט מתוך איור של ועידת סנקה פולס 1848 (Bettmann / גטי אימג’ז)

רגיל

מרטי קיל

ד”ר מרטי קיל, 2011-1948

היום, לפני 70 שנים, נולדה מרטי קיל, פעילה וחוקרת פורצת דרך אמריקאית בתחום האקו-פמיניזם והטבעונות. ב-1982 הקימה בקליפורניה את הארגון “פמיניסטיות למען זכויות בעלי חיים”, כגשר בין התנועה הפמיניסטית והתנועה לשחרור בעלי חיים, שעם הזמן התרחב והיה לארגון בקנה מידה בינלאומי. היא הרצתה ופרסמה ספרים ומאמרים רבים על אתיקה סביבתית, אקולוגיה עמוקה ואקו-פמיניזם, שבהם חקרה את מערכת היחסים של האדם עם הטבע על כל מרכיביו ואת האופנים המקבילים שבהם החברה הפטריארכלית משמרת הן את דיכוי הנשים והן את דיכוי בעלי החיים.

ויקיפדיה

עוד על אקולוגיה עמוקה, פילוסופיה העוסקת בשאלת מיקומו של האדם כחלק אינטגרלי מהסביבה האקולוגית, מתוך השקפה כי לכל המינים זכות שווה לחיות ולשגשג

פייסבוק

התמונה הגדולה מהמצעד הגדול הראשון בוושינגטון לזכויות בע”ח, 1990 (קיל עומדת בדיוק מעל הלוגו, מחייכת). מתוך האתר של “פמיניסטיות למען זכויות בע”ח”

התמונה הקטנה מתוך הבלוג של מרטי קיל

רגיל

קרוליין הסלט

דיים קרוליין הארייט הסלט, 1957-1895

“החשמל סולל דרך גבוהה יותר עבור נשים – נשים המשוחררות מעבודות פרך, שיש להן זמן להגות בחייהן… אנו צועדים לעבר עידן שבו הפן הרוחני הגבוה יותר של החיים יימצא בהתפתחות חופשית יותר, והדבר יתאפשר רק כאשר נשים תשוחררנה מעבודות הפרך השוחקות את הנשמה. אני רוצה שלכל אישה יהיה הפנאי להכיר יותר לעומק את הסוגיות העומדות על סדר היום.”

היום, לפני 123 שנים, נולדה קרוליין הסלט, מהנדסת אלקטרוניקה ופעילת זכויות נשים אנגלייה. היא עבדה כפקידה בחברה לייצור דוודים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 קיבלה שם הכשרה בסיסית בהנדסה והחלה לפעול למען קידום נשים בעולם האלקטרוניקה. בשנות ה-20 הייתה נשיאת ההתאחדות האלקטרית לנשים, שפעלה לרתום את יתרונות החשמל למען שחרור נשים ממטלות משק הבית כך שתוכלנה לממש את שאיפותיהן מחוץ לבית. הסלט הייתה, בין היתר, נציגת בריטניה בכנסים עולמיים על אנרגיה, נשיאת הפדרציה העולמית לנשות מקצוע וחברת הוועדה לעבודת נשים במשרד העבודה הבינלאומי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך חשבון הטוויטר של ארכיון הספרייה של IET – המכון להנדסה וטכנולוגיה בבריטניה
התמונה הקטנה: מתוך כתבה על 10 נשים פורצות דרך בהנדסה באתר “איך דברים עובדים”

 

רגיל

קדמברי מוראלי

קדמברי מוראלי ווייד, נולדה ב-1975

היום, לפני 43 שנים, נולדה קדמברי מוראלי, עיתונאית וסופרת הודית, בעיקר בתחום הספורט. בסוף שנות ה-90 החלה לכתוב בעיתונות ההודית, במיוחד על מגדר, פיתוח וסביבה ומדי פעם על ספורט. בין היתר סיקרה את פסגת כדור הארץ של האו”ם ב-1997. ב-2001 עברה לתחום הספורט במשרה מלאה, ובין היתר היא מסקרת את ענף הקריקט בעולם. ב-2005 מונתה לעורכת הראשית של “ספורט אילוסטרייטד הודו” – האדם הצעיר/ה ביותר והאישה הראשונה בתפקיד זה בעיתון ספורט. היא כותבת גם בלוג מצליח על חייה של בתה כילדה עם צרכים מיוחדים, וכן פועלת לקידום נשים בספורט ובקריירות בכלל.

ויקיפדיה

הבלוג שלה על בתה, “תיאטרון הבובות

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם בתה, מתוך עמוד הטוויטר שלה

רגיל

מרי וירג’יניה קוק פאריש

מרי וירג’יניה קוק פאריש, 1945-1862

“נראה כי לבנים חושבים שניתנה להם זכות משמיים להפעיל מלחמת אזרחים על שחורים, עד כדי שפיכות דמים. הם מתייחסים לחייהם של אחיהם השחורים כבועה שאפשר לפוצצה להנאתם. אותה הרוח שהתקיימה בדרום לפני עשרים וארבע שנים [עת בוטלה העבדות], עודנה קיימת ומשגשגת היום. זכויותיו של השחור כאזרח עדיין נשדדות, דבר המובהר לו מעל לכל ספק באמצעות מותם של אלו שנפלו במרד האחרון. הזעקה אינה יכולה להימשך עוד.”
(מתוך טור שלה במוסף הנשים של כתב העת “הבפטיסט האמריקאי”, 1889)

היום, לפני 156 שנים, נולדה מרי וירג’יניה קוק פאריש, אשת חינוך, עיתונאית ופעילה חברתית אמריקאית, מראשונות הפמיניזם הבפטיסטי השחור. אף שכנערה שחורה בדרום ארה”ב דלתות רבות היו סגורות בפניה, היא נאבקה ללמוד ולהצטיין, והייתה לפרופ’ לחינוך באוניברסיטה. היא נודעה ככותבת ונואמת מוכשרת, ונאבקה לפרסם את דעותיה בקהילה הנוצרית על זכות בחירה לנשים, על רפורמה חברתית לאי-אפליית שחורים ועל שוויון זכויות לכולם בתעסוקה ובחינוך. ב-1896 השתתפה בכנס הייסוד של ההתאחדות הלאומית של נשים צבעוניות, שם פעלה לקידום רפורמה בחינוך, בבריאות וברווחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור של קוק פאריש, 1891 (מתוך הארכיון הדיגיטלי של ספריית ניו יורק)

בתמונה הקטנה: צילום משנת 1893 לערך
רגיל

אנה פילוסופובה

אנה פבלנה פילוסופובה, 1912-1837

היום, לפני 181 שנים, נולדה אנה פילוסופובה, פילנתרופית ופמיניסטית רוסייה, ממייסדות תנועת הנשים ברוסיה. ב-1860 הייתה ממייסדות אגודה פילנתרופית, שבמקום לחלק קצבאות לעניים העניקה להם השכלה ודיור בעלות נמוכה כדי שיוכלו להתפרנס בכוחות עצמם. ב-1867 יזמה פנייה לצאר לפתיחת קורסים אוניברסיטאיים לנשים, ולאחר כעשור של התנגדות מצד שמרנים קיבלה אישור רשמי לפתוח את אוניברסיטת הנשים הראשונה ברוסיה. ב-1908 כיהנה כיו”רית קונגרס הנשים הרוסיות הראשון, שפעל לקידום זכות בחירה גם לנשים, לאחר שב-1905 הוקם הפרלמנט הרוסי וזכות כזו הוענקה לגברי רוסיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן משנת 1911, מתוך “טרטיאקוב גלרי”, מגזין אמנות רוסי-אנגלי

בתמונה הקטנה: דיוקן מאת מיכאיל בריאנסקי, 1876

רגיל

קתרינה ואן טוסנברוק

אלברטה פיליפינה קתרינה ואן טוסנברוק, 1925-1852

“לפני הכול, אני מאמינה שלנשים צריך להיות אמון וכבוד לעצמן. אני מאמינה שבאמצעות עבודה מתמדת אנו יכולות להגיע לעצמאות כלכלית. הדימוי של האישה בשיח יתפתח אז למושג חדש. אינני מעזה להתנבא איך הוא ייראה, אבל בדבר אחד אני בטוחה: אנחנו הנשים מגלמות את האידיאל, בין שנאחז במטאטא, באזמל ניתוחים או בהגה השלטון.”
(מתוך נאום של קתרינה ואן טוסנברוק על “היעדר חיי רוח בקרב נשים צעירות וילדות”, בפתיחת כנס על עבודת נשים, האג 1898, לקידום עצמאות כלכלית לנשים)

היום, לפני 166 שנים, נולדה קתרינה ואן טוסנברוק, רופאה וסופרג’יסטית הולנדית. ב-1880 הייתה לסטודנטית הראשונה באוניברסיטת אוטרכט, ומהרופאות המוסמכות הראשונות בהולנד ובאירופה בכלל. היא התמחתה כגינקולוגית, בעת שבה לא היו רופאות מומחיות, וקידמה היגיינה ורפואה מונעת לנשים; בין היתר, התנגדה למחוכים, תמכה בהפלות ופעלה נגד ניתוחי עיקור לא הכרחיים. ב-1899, על אף ספק ולעג מצד הממסד הרפואי, הוכיחה את קיומו ומבנהו של היריון חוץ-רחמי בשחלות, וב-1902 חקרה לראשונה את סרטן צוואר הרחם. לאחר מותה נוסדה קרן על שמה, המעניקה מלגות מחקר לנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ד”ר ואן טוסנברוק, צילום: ג’ייקוב מרקלבך, 1922 (מתוך האתר של ארכיון העיר אמסטרדם)

בתמונה הקטנה: ד”ר ואן טוסנברוק, צילום: פ”ד ואן ראיין, סביבות 1890

רגיל

אניטה היל

אניטה פיי היל, נולדה ב-1956

היום, לפני 62 שנים, נולדה אניטה היל, עורכת דין ואקדמאית אפרו-אמריקאית. ב-1991 האשימה מועמד לביהמ”ש העליון, קלרנס תומאס, בהטרדות מיניות כשהיה ממונה עליה בנציבות לשוויון הזדמנויות ובמשרד החינוך. אל מול ערעור אמינותה עד כדי רצח אופי, היא העידה בפני ועדת הסנאט ועברה גם בדיקת פוליגרף (בעוד תומאס סירב), אך בסופו של דבר מועמדותו אושרה והוא מונה לשופט עליון. הפרשה עוררה מודעות להטרדות מיניות וקידמה את השיח הציבורי בנושא, ושנה אחר כך נבחר מספר שיא של נשים לתפקידים פוליטיים. ב-2017 מונתה היל לעמוד בראש “הוועדה נגד הטרדות” בעקבות Me Too.

ויקיפדיה

פאטי מארי, אחת מהנבחרות לסנאט ב-1992, סיפרה שהחליטה לרוץ בבחירות מכיוון ש”זה היה כל כך מוזר, לראות את הגברים האלה מתחקרים בתוקפנות את האישה הזאת מהכיסאות הגדולים שלהם ומביטים בה מלמעלה. אז אמרתי, אני הולכת לרוץ לסנאט. כי הם צריכים שם מישהי שתגיד מה שאני הייתי אומרת אם הייתי שם”, כלומר להגן על היל ולתחקר את תומאס ולא אותה.

פייסבוק

בתמונה הגדולה: היל בפסטיבל הסרטים סאנדנס 2015, צילום: ויקטוריה וויל

בתמונה הקטנה: שער מגזין “טיים” מ-21 באוקטובר 1991, המציב את אניטה היל מול קלרנס תומאס תחת הכותרת “סקס, שקרים ופוליטיקה”

רגיל

גייל סימון

גייל סימון, נולדה ב-1974

היום, לפני 44 שנים, נולדה גייל סימון, סופרת קומיקס אמריקאית. בסוף שנות ה-90 הייתה ספרית בוגרת לימודי תיאטרון וכתבה בבלוג “נשים במקררים”, שביקר את הייצוג הנשי בתעשיית הקומיקס ובמיוחד את הנטייה להתעלל בדמויות נשיות רק כדי להניע או להצדיק את מעשיו של הגיבור. בעקבות הצלחת הבלוג החלה לכתוב טור שבועי בשם “אתם עוד תצטערו!”, שבו יצרה פרודיות ותקצירים סאטיריים ליצירות קומיקס, וכן את רצועת הקומיקס השבועית של “משפחת סימפסון”. היא כותבת, בין היתר, עבור “דדפול” של מארוול, סדרת “ציפורי הטרף” של די-סי, “בטגירל”, “וונדר וומן” ו”טומב ריידר”.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה על גייל סימון באתר Sideshow

בתמונה הקטנה: סימון בקומיק-קון ניו יורק, 2017

רגיל

לואיזה גארט אנדרסון

ד”ר לואיזה גארט אנדרסון, 1943-1873

היום, לפני 145 שנים, נולדה לואיזה גארט אנדרסון, חלוצה בתחום הרפואה וסופרג’יסטית אנגלייה. היא למדה ועבדה כמנתחת בביה”ס הלונדוני לרפואה לנשים, שנוסד ע”י אמה, אליזבת גארט אנדרסון, הרופאה המוסמכת הראשונה. ב-1910 הייתה במשלחת שהציגה בפני ראש ממשלת בריטניה דרישה לאפשר לנשים את זכות ההצבעה, וכן הייתה חברת האיגוד החברתי והפוליטי של נשות בריטניה. במהלך מלחה”ע ה-1, לאחר שהצעותיה נדחו ע”י הרשויות בבריטניה, התנדבה לצבא צרפת כמנתחת ראשית בחיל הרפואה לנשים והקימה בתי חולים צבאיים שאוישו כולם ע”י נשים – מהמנתחות ועד הסניטריות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם כלביה ויליאם וגארט, סביבות 1915

בתמונה הקטנה: עם אמה, 1876. מתוך הספר “בנות גארט החלוצות – לשבור את המחסומים העומדים בפני נשים” (2008)

רגיל

רחל צברי

רחל צברי, 1995-1909

היום, לפני 109 שנים, נולדה רחל צברי, אשת ציבור ומחנכת ישראלית, מהנשים הראשונות בארגון “ההגנה”. עם פרוץ מאורעות תרפ”ט דרשה לצרף גם את הנשים לפעילות מבצעית, הוכשרה בהפעלת נשק, בקרב פנים אל פנים ובעזרה ראשונה, נמנתה עם המסתערבות הראשונות ופיקדה על פלוגת הנשים הראשונה בארגון. במקביל עבדה כמורה וכמפקחת חינוכית, פעלה לקידום מעמד המורים והדריכה מורות לגיל הרך בפסיכולוגיה חינוכית. ב-1951 הייתה לאישה הראשונה מעדות המזרח שנבחרה לכנסת, ועסקה רבות במקומם של בני עדות המזרח, בסוגיות דת ומדינה, בחינוך ובזכויות נשים.

ויקיפדיה

בין התחומים שקידמה כחברת כנסת: ביטול נישואי ילדות ומכירת בנות לנישואין, ענישת גברים גרושים המשתמטים מדמי מזונות, הכרה בפגיעה בעקרות בית כתאונת עבודה, מינוי דיינות בבתי דין רבניים, שריון מקום לנשים במועצות הכוללות גברים בלבד, הנהגת יום חינוך ארוך ומערך חינוך קדם-גני מגיל שלוש, צמצום מספר התלמידים בכיתה, החלת אינטגרציה בבתי הספר והקמת כיתות נפרדות למחוננים.

פייסבוק

התמונה הגדולה לא מאומתת, מתוך אתר מידע על ישראל

התמונה הקטנה מתוך אתר הכנסת

רגיל

מוניקה לוינסקי

מוניקה סמיל לוינסקי, נולדה ב-1973

היום, לפני 45 שנים, נולדה מוניקה לוינסקי, אקטיביסטית נגד בריונות רשת, אשת תקשורת ומעצבת אופנה יהודייה אמריקאית. ב-1995, בגיל 22, החלה לעבוד כמתמחה בבית הלבן, והייתה לה מערכת יחסים עם נשיא ארה”ב ביל קלינטון. חשיפת הפרשה והכחשתה, לצד האשמות קודמות של קלינטון בהתנהגות מינית בלתי הולמת כמושל ארקנסו, הובילו לניסיון הדחתו באשמת עדות שקר ושיבוש הליכי משפט. לוינסקי נעשתה בן לילה ידועה לשמצה בכל העולם כסמל סקס, כמופקרת ופתיינית, ולמעשה הייתה לאחת הראשונות שנפלו קורבן לשיימינג רשת בינלאומי בעקבות חשיפה של ניצול יחסי מרות.

ויקיפדיה

שיחת ה-TED של מוניקה לוינסקי, “מחיר הבושה”:
“ביוש ציבורי כספורט דמים חייב להיפסק,” היא אומרת. “ב-1998, אני הייתי ‘פציינט אפס’, הסנונית הראשונה למגפת השיימינג, כשאיבדתי את כל המוניטין האישי שלי באופן כמעט מיידי ברמה הגלובלית.” כיום, שיימינג ציבורי ברשת מהסוג שהיא חוותה הפך לדבר נפוץ – שלעתים הוא אף קטלני. בשיחה אמיצה, היא בוחנת מקרוב את תרבות ההשפלה המאפיינת כיום את הרשת ומבקשת לסלול דרך אחרת.

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מוקפת בצוותי חדשות מחוץ למשרד עורך הדין שלה, יולי 1998 (מקור: וושינגטון פוסט)

רגיל

סימין בהבהאני

סימין (ח’לילי) בהבהאני, 2014-1927

“עוֹד אֶבְנֵךְ שֵׁנִית מוֹלֶדֶת
גַּם אִם בְּמֶלֶט נִשְׁמַת חַיַּי
אֲחַזְּקֵךְ בְּעַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ
גַּם אִם יִהְיוּ הֵם עַצְמוֹתַי

עוֹד אָרִיחַ אֶת פְּרָחַיִךְ
מִנְּחִירֵי דּוֹרֵךְ הַצָּעִיר
עוֹד אֶשְׁטֹף אֶת הַדָּם מִפָּנַיִךְ
גַּם אִם בְּזֶרֶם דִּמְעוֹתַי

עוֹד יַגִּיעַ אוֹתוֹ יוֹם מְבֹרָךְ
בּוֹ תִּסּוֹג הָאֲפֵלָה מִן הַבַּיִת
עוֹד אָשׁוּב אֶת שִׁירַי לִצְבֹּעַ
בָּאוֹר שֶׁאֶטֹּל מִתְּכֵלֶת שָׁמַי

[…]
עוֹד אֶבְנֵךְ שֵׁנִית מוֹלֶדֶת
גַּם אִם יִתַּשּׁוּ כּוֹחוֹתַי.”

היום, לפני 91 שנים, נולדה סימין בהבהאני, המשוררת הלאומית של איראן ופעילה למען זכויות אדם ואישה. “הלביאה האיראנית”, כך כונתה, נחשבת לסמל של השירה הפרסית ושל המשכילים באיראן, והייתה מועמדת פעמיים לפרס נובל בספרות.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך שירה “עוד אבנך שנית מולדת”, תרגמה לעברית: אורלי נוי