עמוד 1
רגיל

רוזה וולט-שטראוס

רוזה וולט-שטראוס, 1938-1856

היום, לפני 152 שנים, נולדה רוזה וולט-שטראוס, רופאה ופעילה פמיניסטית. ב-1878 הייתה לרופאה הראשונה באוסטריה מולדתה, ובין רופאות העיניים הראשונות באירופה בכלל. היא נישאה לאיש עסקים אמריקאי, ובארה”ב עבדה כמנתחת עיניים ונחשפה לסופרג’יסטיות. עם עלייתה ב-1919 לארץ ישראל, היא פרסמה בעיתונות תביעה להכרה בזכות האישה לשוויון כזכות אוניברסלית שאין לערער עליה, ובמהרה נבחרה ליו”רית התאחדות הנשים העבריות לשיווי זכויות. בזכות המאבק שניהלו בשנות ה-20 מול מנהיגי היישוב הישן, שאלת זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לא הועמדה בספק עם הקמת המדינה.

ויקיפדיה

עוד על “המלחמה בהדרת נשים, גרסת המנדט: מפלגת נשים לוחמנית הוקמה בארץ ישראל כבר ב-1919, כשבמדינות אחרות רק חלמו על כך. המאבק שניהלו קצר הצלחות, בהן העלאת גיל הנישואין וזכות בחירה לנשים” (מתוך כתבה ב”הארץ”, 2013)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בתה, נלי שטראוס-מושנזון, עיתונאית ופעילה פמיניסטית אף היא (בתמונה היא בת שנה, 1893, באדיבות הארכיון הציוני המרכזי)

בתמונה הקטנה: כמה מן המנהיגות והמייסדות של התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל; וולט-שטראוס יושבת במרכז (1932, באדיבות ארכיון יד בן צבי)

רגיל

ספר הבישול הסופרג’יסטי

ספר הבישול הסופרג’יסטי, יצא לאור לראשונה ב-1886

היום, לפני 131 שנים, יצא לאור ספר הבישול הסופרג’יסטי הראשון. בין המתכונים למגוון של מאכלים ביתיים מרגיעים וגם מנות מפוארות, באדיבותן של פעילות בולטות, נשזרו ציטוטים מפורסמים וקריצות סאטיריות בעד זכות ההצבעה לנשים. מאחורי הקלעים של הצעדות, ההפגנות והנאומים שבחזית, ספרי הבישול של הסופרג’יסטיות שימשו לגיוס כספים ולהפצת המסר לכל בית, וכן ליצירת רשתות בין נשים. בנוסף, הן רצו להוציא את העוקץ מהלעג שהופנה כלפיהן ולהפריך את התפיסה הרווחת שתמיכה בשוויון זכויות לנשים עומדת בסתירה ליכולתן לדאוג לבתיהן ולהיות רעיות ואמהות.

 

“פשטידה לבעל הסקפטי

1 ליטר טוב לב אנושי

8 סיבות:

מלחמה

עבדות לבנה

העבדת ילדים

8,000,000 נשים עובדות

דרכי תחבורה רעועות

מים מורעלים

אוכל מזוהם

יש לערבב עם טקט וכפפות קטיפה, בלי סרקזם, במיוחד את הקרום העליון. חובה לעבוד עם הקרום העליון בזהירות רבה, פן יהפוך למריר מדי.”

(אחד המתכונים הסאטיריים מתוך “ספר הבישול הסופרג’יסטי” שיצא לאור בפיטסבורג ב-1915)

 

עוד על ספרי הבישול הסופרג’יסטיים

פייסבוק

 

בתמונה הגדולה: כריכת הספר מ-1886

בתמונה הקטנה: אליס בנקר סטוקהם, מיילדת וגינקולוגית משיקגו, שכאשת רפואה בלטה בהתנגדותה לאלכוהול וללבישת מחוכים, ובאופן מפתיע לזמנה עודדה אוננות. היא תרמה לספר מתכון לעוגת קורליין

רגיל

נשים נבחרות בערב הסעודית

נשים נבחרות בערב הסעודית, 2015

היום, לפני שנתיים, נערכו בערב הסעודית בחירות לרשויות מקומיות, אשר לראשונה הותר לנשים לבחור ולהיבחר בהן, לאחר קמפיין נרחב של הנשים הסעודיות למען זכות זו. עם זאת, המשרד לעניינים מוניציפליים מנע מנשים לארגן הכשרות ולהפיץ מידע על זכות ההצבעה, ובסופו של דבר הצליחו להירשם להצבעה רק כ-130,000 נשים סעודיות, לעומת 1.35 מיליון גברים. 2,100 משרות מוניציפליות עמדו לבחירה, ו-978 נשים (לעומת 5,938 גברים) נרשמו כמועמדות, אך רבות מהן נפסלו ללא כל הסבר, ואלה שאושרו יכלו לדבר ישירות רק לנשים מצביעות. על אף כל המכשולים, 20 נשים הצליחו להיבחר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נשים מחלקות עלונים להעלאת מודעות לקראת הבחירות המוניציפליות

רגיל

קנדלריה פיגוארדו

קנדלריה פיגוארדו, 1914-1852

היום, לפני 165 שנים, נולדה קנדלריה פיגוארדו, גיבורת מלחמת השחרור של קובה מידי ספרד. עם פרוץ מלחמת עשר השנים ב-1868, פיגוארדו בת ה-16 הסתערה אל מעוז ההתקוממות באזור ביאמו, בעודה רוכבת על גבי סוס לבן ומנופפת בדגל החדש של קובה העצמאית. ב-1871 לכדו הספרדים רבים ממנהיגי המורדים והוציאו אותם להורג, ופיגוארדו עצמה נכלאה, נחקרה בעינויים ולבסוף גורשה מקובה, ובעיצומה של סופת הוריקן הפליגה לפלורידה. ב-1901, לאחר שארה”ב השתלטה על מושבות ספרד בים הקריבי בסיוע הפליטים הקובנים, פיגוארדו חזרה לקובה וזכתה לראות את הדגל הקובני מונף בגאון בהוואנה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פאנוניקה דה קניגסווארטר

פאנוניקה (ניקה) דה קניגסווארטר, 1988-1913

היום, לפני 104 שנים, נולדה פאנוניקה דה קניגסווארטר, “ברונית הבי-בופ”, בת למשפחת רוטשילד הבריטית שהייתה פטרונית חשובה של מוזיקת ג’אז. בזמן מלחמת העולם השנייה הצטרפה קניגסווארטר לצבא צרפת החופשית ושירתה כמפענחת צפנים, נהגת ושדרנית רדיו. בשנת 1951 עקרה לניו יורק, שם התיידדה עם מוזיקאים בולטים רבים והייתה לפטרונית של כמה מהם, בראשם ת’לוניוס מונק, צ’רלי פרקר ומרי לו ויליאמס. היא נהגה לארח ג’ם סשנים בסוויטה שלה במנהטן ולספק למוזיקאים הסעה להופעות וגם מקום לגור בו כשנזקקו לכך. יצירות ג’אז רבות הוקדשו לה או נקראו על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: פאנוניקה עם ת’לוניוס מונק

התמונה הגדולה צולמה ע”י מונטה סליט, 1964

התמונה הקטנה צולמה בסן פרנסיסקו, לפני הקלטת אלבום

רגיל

פינה קופר

דיים פינה קופר, 1994-1895

היום, לפני 122 שנים, נולדה פינה קופר, “קוּיה” (זקנת שבט או מנהיגה) מאורית, שפעלה במשך שנים רבות למען זכויותיו של עמה בניו זילנד. היא הייתה הנשיאה הראשונה של הליגה לרווחת נשים מאוריות, ארגון לקידום סוגיות של בריאות, דיור, חינוך ורווחה, וגייסה כספים להקמת מרכזים קהילתיים לשימור התרבות המאורית. ב-1975, בגיל 80, ארגנה והובילה צעדה לכל אורך האי הצפוני של ניו זילנד עד לבית הפרלמנט, במחאה על גזילת אדמות מאוריות. פועלה זיכה אותה בהכרה בינלאומית ובאותות כבוד מטעם האימפריה הבריטית ומטעם ניו זילנד, והמאורים מכנים אותה “אֵם האומה”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: המון הצועדים בצעדת הקרקעות המאוריות חוצים את גשר נמל אוקלנד, ניו זילנד, אוקטובר 1975

בתמונה הגדולה: פינה קופר בת ה-80 מובילה את הצעדה

רגיל

סופיה גומליוס

סופיה לוביזה גומליוס, 1915-1840

היום, לפני 177 שנים, נולדה סופיה גומליוס, אשת עסקים שוודית. בגיל 37 לוותה כסף מאחיה כדי להקים משרד פרסום, שהלך וצמח ברחבי אירופה והוא פעיל עד היום, כלומר הוא ממשרדי הפרסום והתקשורת הוותיקים בעולם. היא תמכה בהצגת אמת בפרסום כדי לבנות אמון מול הלקוחות, ובידלה את עצמה ממתחריה דאז בכך שהעסיקה מאיירים ויצרה פרסומות המשלבות אלמנטים ויזואליים עם סלוגנים. גומליוס הייתה גם פעילה למען דמוקרטיה ועיתונות חופשית בשוודיה, ושימשה כגזברית הארגון של נשות שוודיה למען סופרג’יזם. בעת מותה תוארה כאשת העסקים המצליחה ביותר בשוודיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אווה קירי

אווה דניס קירי לבואיס, 2007-1904

היום, לפני 113 שנים, נולדה אווה קירי, סופרת, עיתונאית ופסנתרנית צרפתייה-אמריקאית. החל מגיל 20 ניגנה בקונצרטים ועבדה כעיתונאית. בתחילה כתבה בעיקר על אמנות, מוזיקה ותיאטרון, אך עם פרוץ מלחה”ע ה-2 הצטרפה לכוחות צרפת החופשית ופרסמה דיווחים מצפון אפריקה, מברית המועצות ומאסיה ככתבת צבאית. ספריה – “מאדאם קירי”, הביוגרפיה של אמה, ו”מסע בין לוחמים”, על חוויותיה מהחזיתות השונות – היו לרבי-מכר עולמיים. היא שימשה יועצת לענייני נשים בממשלת דה-גול, ייעצה למזכיר הראשון של נאט”ו ופעלה במסגרת יוניס”ף למען אמהות וילדים נזקקים במדינות מתפתחות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מארי, איירין ואווה קירי עם העיתונאית מארי מלוני, ארה”ב 1920

רגיל

דורג’י צ’ודן

דורג’י צ’ודן, נולדה ב-1960

היום, לפני 57 שנים, נולדה דורג’י צ’ודן, מהנדסת אזרחית ופוליטיקאית מבהוטן, מהמדינות המבודדות ביותר בעולם, המשמרת תרבות בודהיסטית מסורתית. כשהתקבלה לעבודה במחלקה לעבודות ציבוריות, הייתה האישה הבהוטנית הראשונה העובדת כמהנדסת. היא פעלה נגד שחיתות ולמען מודעות לסוגיות מגדריות בבהוטן, ועבדה ביחידה למיגור העוני של האו”ם למען תעסוקה והעצמה של נשים. ב-2008 עברה בהוטן ממשטר מונרכי לחוקתי-דמוקרטי, וצ’ודן פנתה לפוליטיקה, הובילה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, וכיום היא מכהנת כשרת העבודה וההתיישבות, האישה הראשונה בתפקיד שרה בבהוטן.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מריומה בן יוסף

מריומה בן יוסף, נולדה ב-1964

היום, לפני 53 שנים, נולדה מריומה בן יוסף, מייסדת “בית השנטי”, בית חם לנוער בסיכון בישראל. לאחר שהייתה בעצמה ילדת רחוב וקורבן אונס, ב-1984 החלה לפתוח את ביתה מדי ערב שישי לדיירי רחוב, ועם השנים יצרה בית פתוח לכל נער ונערה חסרי קורת גג באשר הם, ללא הבדל דת, גזע, מגדר ולאום. בעזרת “שנטרפיה”, שיטת הטיפול שהתוותה, מצליחים עשרות אלפי בוגרי בית השנטי, ורבים עוד יותר בארץ ובעולם השואבים ממנה השראה, להתגבר על חוויות העבר הקשות, להביט קדימה בהכרת תודה על עצם החיים ולמצוא את דרכם להגשים חיים נורמטיביים כאזרחים שומרי חוק ותורמים לחברה.

 

“בפני אנשים כמוני, שחוו מצבי קיצון של אלימות, סבל וכאב, עומדת ברירה: אפשר להתנתק ולהיסגר בפני העולם – או להתגבר. רגע של הארה מראה לך שכל מה שעברת הוביל אותך לנקודה הזאת בזמן. הייעוד שלך נחשף. ברגע של צלילות הבנתי שזה הייעוד שלי: לפתוח בית לילדי רחוב – בית השנטי. ידעתי שזה הדבר שייתן לי סיבה לחיות. בגיל 21 מצאתי את הדרך. פתאום הקשבתי באופן שונה, התנהגתי באופן שונה. הייתה לי משימה ואיש לא היה יכול לעצור בעדי. ידעתי שהגעתי לעולם הזה כדי לעזור לילדים האלה לבחור בחיים. לא יכולתי לעשות זאת במקומם – רק להוביל אותם לשם.”

מתוך שיחת TED של מריומה בן יוסף, “לבחור בחיים

על בחירתה של מריומה בן יוסף לאחת מהמועמדים הסופיים בפרויקט CNN Heroes, המוקיר גברים ונשים מרחבי העולם שתרמו “תרומה יוצאת דופן לאנושות”

עוד על “בית השנטי”, בויקיפדיה, באתר ובדף הפייסבוק

 

פייסבוק

התמונה הגדולה צולמה ע”י עדי אדר
בתמונה הקטנה: כריכת “דרך בית השנטי: שיטת טיפול בבני נוער” מאת מריומה בן יוסף

רגיל

ג’וסלין קלמנסיה

ג’וסלין אנדראה קלמנסיה, 2011-1952

“אנחנו, בני האנטילים, צריכים לתרגם כל הזמן. לקרוא ולכתוב בשפה זרה… [לעשות] סינתזה תרבותית, לחשוב בשפה אחרת ולהרגיש בשפה שלנו” – ג’וסלין קלמנסיה (נולדה היום, לפני 65 שנים), סופרת, לשונאית ופמיניסטית ילידת קוראסאו. היא פעלה לקידום התרבות והשפה הקריאולית פפיאמנטו, שפתם של צאצאי העבדים האפריקאים באיים הקאריביים ארובה, בונייר וקוראסאו, עד שב-2007 סוף-סוף הכיר השלטון ההולנדי בשפה כשפה רשמית. קלמנסיה פעלה רבות גם למען השמעת קולן של נשים קאריביות ולמען עצמאות האי קוראסאו, אשר ב-2010 זכה למעמד אוטונומי ונפרד מהאנטילים ההולנדיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קרול גיליגן

קרול גיליגן, נולדה ב-1936

היום, לפני 81 שנים, נולדה קרול גיליגן, פילוסופית של המוסר ופסיכולוגית אמריקאית, מייסדת זרם הפמיניזם התרבותי. בספרה המהפכני “בקול שונה” (1982), היא מבקרת תיאוריות נפוצות על התפתחות המוסר, שהתבססו על נבדקים-זכרים בלבד והניחו כי ישנה היררכיה בין תפיסות מוסר שונות, ומכאן הסיקו כי נשים מוסריות פחות. גיליגן, לעומתם, מסבירה את הבדלי המגדר שנמצאו לא בפער ערכי אלא במנגנוני חִברות שונים, המכוונים גברים למוסר על בסיס צדק מופשט, זכויות פרט והיסקים לוגיים, בעוד המוסר של נשים נוטה להתבסס על ראיית הֶקשר מורכב, דאגה לצורכי הזולת ואחריות בין-אישית.

ויקיפדיה

פייסבוק

על ספרה “בקול שונה: התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה

 

רגיל

סוראיה טארזי

סוראיה טארזי, 1968-1899

היום, לפני 118 שנים, נולדה סוראיה טארזי, מלכת אפגניסטן בראשית המאה ה-20. המלכה סוראיה ייסדה את ביה”ס הראשון לנערות בקאבול ואת המגזין הראשון לנשים, והייתה המלכה-רעיה המוסלמית הראשונה שליוותה את בעלה באירועים פומביים מכל הסוגים ואף בישיבות ממשלה. היא הסירה מעליה את הרעלה באקט פומבי מתריס, שהיווה דוגמה לנשים של מנהיגים אפגנים נוספים, ועודדה נשים לרכוש השכלה. בהשפעתה, המלך אמאנולה חאן שבר מסורת של מאות שנות פוליגמיה והציב דוגמה אישית של מונוגמיה, וכן היה המנהיג האפגני הראשון שדיבר נגד ההכרח להתכסות ברעלה ותמך בהשכלה לבנות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עדי אלטשולר

עדי אלטשולר, נולדה ב-1986

היום, לפני 31 שנים, נולדה עדי אלטשולר, אשת חינוך ויזמת חברתית ישראלית. מייסדת תנועת “כנפיים של קרמבו”, תנועת הנוער היחידה לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, זוכת אות הנשיא למתנדב. היא ייסדה גם את מיזם “זיכרון בסלון”, מפגשים אינטימיים להנגשת זיכרון השואה; בערב יום השואה האחרון השתתפו במיזם יותר מ-750,000 איש, כולל בבית הנשיא. כיום עומדת אלטשולר בראש רשת של בתי ספר משולבים לתלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים, וכן מנהלת את יוזמת החינוך של “גוגל ישראל”. ב-2014 נמנתה עם ששת מנהיגי הדור הבא של מגזין “טיים” ונאמה באו”ם כנציגת היזמות החברתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

עוד על “זיכרון בסלון” באתר

רגיל

אביגייל אדמס

אביגייל סמית’ אדמס, 1818-1744

“זכרו את הגברות… אלמלא תינתן תשומת לב מיוחדת לגברות, נהיה נחושות למרוד ולא נראה עצמנו מחויבות לחוקים שאינם משמיעים את קולנו ואינם מייצגים אותנו.” – מתוך מכתבה של אביגייל אדמס (שנולדה היום, לפני 273 שנים) לבעלה ג’ון אדמס, הנשיא השני של ארה”ב. מאות מכתביה של הגברת הראשונה נודעים כתיעוד ייחודי בכנותו ובהיקפו של המהפכה האמריקאית. אדמס השפיעה רבות על עיצוב פניה של המדינה שנוסדה, ביקרה את תפיסת החירות של מנסחי החוקה בעודם משעבדים שחורים, ונחשבת לאחת מחלוצות הפמיניזם בארה”ב כמי שפעלה לקידום זכויותיהן לרכוש ולהשכלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, 1953-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, מנהיגה בולטת של נשות מלולוס שבפיליפינים. ב-1888 הובילה את מאבקן הראשון של נשות מלולוס מול המושל הספרדי, שבסופו קיבלו אישור להקים בית ספר לנשים. היא סייעה רבות למהפכנים למען עצמאות הפיליפינים כנגד כיבוש הספרדי והאמריקאי, בין היתר בהקמת הצלב האדום הפיליפיני ובהעברת הודעות מוצפנות בין המורדים. בנוסף, כמי שנשים רבות באו ללמוד ממנה לבשל, מיוחס לה במידה רבה גם שימורו של המטבח הפיליפיני המסורתי. ביתה הוכרז כמרכז מורשת לאומי ומופעל בו היום מוזיאון נשות מלולוס, המנוהל ע”י החימש (בן-נין) שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מוזיאון נשות מלולוס בבית אויאנגקוי-סנטוס
בתמונה הגדולה: “נשות מלולוס”, צייר רפאל דל קסאל. מוצג בבית אויאנגקוי-סנטוס
לפי הבלוג “התייר הטרנסצנדנטלי“, הציור מתאר את הרגע ההיסטורי ב-12 בדצמבר 1888 שבו הנשים, בנותיהם של מהפכנים וסוחרים סינים עשירים, הציגו בפני המושל ולריאנו ויילר את דרישתן ללמוד ספרדית בבית ספר.


רגיל

פרחה (פלורה) ששון

פרחה (פלורה) ששון, 1936-1859

היום, לפני 158 שנים, נולדה פרחה ששון, אשת עסקים יהודייה ממוצא בגדאדי, שנודעה כפילנתרופית, רבנית מלומדת ופעילה ציונית. משפחת ששון (“הרוטשילדים של המזרח”) שלטה על חלק גדול מהמסחר הענף בין הודו לבריטניה, ולאחר פטירת בעלה היא קיבלה לידיה את ניהול חברת “דוד ששון ושות'”, חברת המסחר הבינלאומית הגדולה של המשפחה. היא מימנה יוזמות פילנתרופיות שונות, ובראשן פיתוח והפצת החיסון נגד כולרה בהודו, תמכה במפעל לתחיית העברית, פעלה נגד מנהג הסגרגציה בין נשים לגברים ופרסמה כמה מאמרים בכתבי עת יהודיים על סוגיות שונות בהיסטוריה ועל הדת היהודית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עליא מאגדה אל-מהדי

עליא מאגדה אל-מהדי, נולדה ב-1991

היום, לפני 26 שנים, נולדה עליא מאגדה אל-מהדי, בלוגרית פמיניסטית מצרייה. היא התפרסמה ב-2011 לאחר שפרסמה בבלוג שלה תמונת עירום עצמית במחאה על היחס לנשים בחברה המצרית, שאותה תיארה כ”חברה של אלימות, גזענות, סקסיזם, הטרדות מיניות וצביעות”. בעקבות זאת ספגה איומים רבים על חייה, וכן ניסיונות מאסר, חטיפה ואונס, אך גם זכתה לתמיכה רבה בעולם, ובישראל הצטלמו בעירום 50 נשים ישראליות לאות הזדהות עמה. ב-2013 קיבלה מקלט מדיני בשוודיה, שם הצטרפה לנשות ארגון “פמן” בהפגנות בעירום כנגד החלת חוקה במדינות ערב המתבססת על השריעה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מדלן דה-סקודרי

מדלן דה-סקודרי, 1701-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה מדלן דה-סקודרי, סופרת ואשת תרבות צרפתייה, מהדמויות המובילות ברנסאנס הצרפתי ובסלונים הספרותיים של פריז. בתחילה פרסמה את חיבוריה תחת שמו של אחיה, המחזאי ג’ורג’ דה-סקודרי, ואחד מהם – “ארטמן, או כורש הגדול” – נודע כרומן הארוך ביותר שפורסם אי-פעם והוא כולל כ-2.1 מיליון מילים. ב-1652 ייסדה בפריז חוג ספרותי משלה, אשר בו הנהיגה שיח המעדיף דיאלוג על פני נאום וקונצנזוס על פני ויכוח, והפכה לסופרת המפורסמת ביותר בדורה. בחיבוריה הציבה נשים כגיבורות וכמובילות שיח, עודדה השכלה לנשים והתנגדה למוסד הנישואין.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“ליל האימה”

“ליל האימה”, 1917

היום, לפני 100 שנים, קבוצה של 33 חברות הארגון “הזקיפות השקטות”, שנעצרו משום שהפגינו בחזית הבית הלבן מדי יום בדרישה לקבל זכות הצבעה לנשים, הוכו ועונו באכזריות ע”י סוהרים. האירוע, שזכה לכינוי “ליל האימה”, מסמל את שיאו של גל המעצרים של הסופרג’יסטיות המיליטנטיות בהנהגת “מפלגת הנשים הלאומית” של אליס פול, 218 נשים בסך הכול. הן סבלו גם מתנאי מעצר קשים במיוחד, כולל אוכל מעופש, מניעת טיפול רפואי, מניעת ביקורים והאכלה בכפייה. לאחר מאבק משפטי עיקש שזכה לכיסוי תקשורתי נרחב, הכריז בית המשפט שמעצרן, הרשעתן וכליאתן נעשו באופן שמנוגד לחוקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חברות “מפלגת הנשים הלאומית”, שכונו “הזקיפות השקטות”, בחזית הבית הלבן ב-1917
בתמונה הקטנה: אליס פול על המרפסת, חוגגת יחד עם סופרג’יסטיות נוספות את ניצחונן עם קבלת זכות ההצבעה ב-1920