עמוד 1
רגיל

נורמה מק’קורבי

נורמה ליאה מק’קורבי נלסון, 2017-1947

“חוק מדינת טקסס הקובע כי הפלה היא מעשה פלילי סותר את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית ופוגע בזכותה של אישה להחליט אם היא רוצה להמשיך בהיריון או להפסיקו.” (מתוך דבריו של השופט הארי בלקמן בפסק הדין)

היום, לפני 71 שנים, נולדה נורמה מק’קורבי, “ג’יין רו” בתביעה המשפטית ההיסטורית בארה”ב “רו נגד וייד”. ב-1969 הייתה מק’קורבי בת 21, מובטלת ובהריונה השלישי, ולא הצליחה למצוא מרפאת הפלות, שנרדפו ונסגרו אז ע”י הרשויות בטקסס. תביעתה הוכרעה לאחר שלוש שנים (התינוק נולד בינתיים, ונמסר לאימוץ כמו שני קודמיו), כשביהמ”ש העליון קבע כי חוקים מדינתיים האוסרים על הפלות עומדים בסתירה לחוקה בשל פגיעה בזכות לפרטיות, ובכלל זה בזכותה של האישה על גופה. לימים, דעותיה של מק’קורבי עצמה השתנו משמעותית כשהפכה לקתולית ולפעילה של “התנועה למען החיים”.

ויקיפדיה

עוד על “רו נגד וייד” (1973)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בעצרת בעד זכות הבחירה לבצע הפלה, עם עו”ד גלוריה אלרד, הפעילה למען זכויות נשים, 1989 (בוב ריאה, גטי אימג’ז)

בתמונה הקטנה: בעצרת “למען חיים” נגד הפלות, 1997 (רון הפלין, AP)

רגיל

פֵלֶקְנַס אוּקָה

פֵלֶקְנַס אוּקָה, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה פֵלֶקְנַס אוּקָה, פוליטיקאית יזידית ממוצא טורקי. ב-1999, בגיל 22, הייתה לפרלמנטרית היזידית הראשונה בעולם כשנבחרה לפרלמנט האירופי מטעם גרמניה (שאליה היגרה משפחתה). במשך כעשור כיהנה בוועדות שונות של הפרלמנט האירופי, ביניהן בתחומי תרבות, פיתוח ושוויון הזדמנויות, וכן הביעה תמיכה בקבוצות פרו-כורדיות ודרשה פיקוח הדוק על הפרות של זכויות אדם בטורקיה. ב-2014 היגרה חזרה לעיר דיארבקיר שבטורקיה, בירת “כורדיסטן הטורקית”, וכמה חודשים אחר כך נבחרה לאסיפה הלאומית הטורקית – אחת משני הנציגים היזידים הראשונים בפרלמנט הטורקי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה עליה באתר חדשות חוץ בספרדית

בתמונה הקטנה: מגנה על אישה אחרת במהלך התערבות משטרתית בהפגנה בדיארבקיר, דרום טורקיה, מרץ 2017. מתוך אתר חדשות כורדיסטן

רגיל

מארי פרנסואז ברנאר

מארי פרנסואז ברנאר (נולדה בשם פאני מרטין), 1901-1819

היום, לפני 199 שנים, נולדה מארי פרנסואז ברנאר, פעילת זכויות בעלי חיים צרפתייה. ב-1845 נישאה לקלוד ברנאר, והנדוניה שלה היא שאפשרה לו להפוך למי שנודע בכל העולם כ”אבי הפיזיולוגיה הניסויית”, בשל שיטות המחקר שלו שכללו ניתוחים ללא הרדמה של כלבים, ארנבים וחיות נוספות. ב-1870, על אף היותה קתולית בחברה שמרנית, היא התגרשה ממנו על רקע התנגדותה העמוקה למתודיקה זו – וייסדה יחד עם בנותיה את האגודה הראשונה בצרפת להגנה על בעלי חיים, השתתפה בהפגנות ובמחאות נגד ניסויים בבעלי חיים והקימה מקלט לכלבים וחתולים משוטטים, נטושים וחולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דיוקן של מארי פרנסואז

בתמונה הגדולה: בנותיה, מארי-לואיז (מימין) וז’אן-הנרייט “טוני” (משמאל)

התמונות מתוך מאמר (בצרפתית) על חייו של קלוד ברנאר

רגיל

צ’ר ואנג

צ’ר ואנג, נולדה ב-1958

היום, לפני 60 שנים, נולדה צ’ר ואנג, יזמת ופילנתרופית טאיוואנית. היא מייסדת ויו”רית של חברת HTC וחברת VIA Technologies, מהנשים החזקות והמצליחות בעולם הטכנולוגיה. ב-2011 דורגה על ידי מגזין “פורבס” כאדם העשיר ביותר בטאיוואן, עם הון עצמי של 8.8 מיליארד דולר. ואנג פעילה בקהילה העסקית הבינלאומית, משתתפת בפורום הכלכלי העולמי וייסדה פורום בינלאומי לשיפור ההזדמנויות של נשים בעסקים. היא גם תומכת במיזמים אקדמיים וחינוכיים רבים, ובהם הקמת המכללה הראשונה (וללא שכר לימוד) בגוויג’ואו, מחוז בסין ששיעור האנלפביתים והעניים בו הוא מהגבוהים באסיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת כיו”רית חברת VIA Technologies באירוע של חברת התקשורת הסינית, בייג’ינג 2009

בתמונה הקטנה: נואמת כיו”רית HTC בוועידת המובייל העולמית, ברצלונה 2015

רגיל

ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה

ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה, 1936-1867

היום, לפני 151 שנים, נולדה ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה, רופאה, פעילת זכויות נשים ופוליטיקאית פולנייה. היא למדה רפואה בפריז וב-1898 פתחה שם מרפאה. ב-1905 החליטה לחזור לפולין, והייתה מהרופאות הראשונות ששילבו בעבודתן חינוך נערות להיגיינה ולתזונה נכונה. ב-1919, שנה לאחר שנשות פולין קיבלו את זכות ההצבעה, נבחרה למועצת העיר ורשה ושם פעלה במשך 25 שנים לקידום בריאותן, זכויותיהן ומעורבותן הפוליטית של נשים. בין היתר הובילה מאבק לדה-קרימינליזציה של הפלות, הקימה את המרפאה הראשונה בפולין לתכנון ילודה, וייסדה את ארגון הרופאות הפולניות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: על ספסל הנאשמים, מאי 1931 (במסגרת המשפט נשלחה לשנת מאסר על ארגון הפגנות)

רגיל

מריה ספירדונובה

מריה אלכסנדרובה ספירדונובה, 1941-1884

היום, לפני 77 שנים, הוצאה להורג מריה ספירדונובה, מהפכנית סוציאליסטית רוסייה. ב-1905 התנקשה בחייו של קצין משטרה בכיר שהוביל את דיכוי מרד האיכרים – מעשה הטרור הפוליטי המפורסם ביותר שביצעה אישה ברוסיה. 11 שנים עונתה בכלא בסיביר, עד ששוחררה כגיבורת המהפכה העממית של 1917. אחר כך הובילה את המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית לברית עם לנין, אך ב-1918, משנוכחה באופיו הרודני של המשטר הבולשביקי, ביקרה אותו בחריפות ונכלאה שוב, הפעם במוסד לחולי נפש. במהלך הטיהורים הגדולים של סוף שנות ה-30 נשלחה לעבודות כפייה בגולאג ולבסוף הוצאה להורג.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מריה ספירדונובה (במרכז עם משקפיים), בדרך לסיביר, קיץ 1906. איתה בתמונה מריה שקולניק ורבקה פיאלקה, שתיים מ”השש” (Shesterka), נשות המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית אשר נקטו פעולות טרור פוליטי

רגיל

דורותי היל

דורותי היל, 1997-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה דורותי היל, גיאולוגית ופלאונטולוגית אוסטרלית. היא גם השתתפה בתחרויות ספורט (רכיבה, ריצה, חתירה, כדורשת והוקי), הוציאה רישיון טיס ושירתה כקצינת פענוח צפנים במלחה”ע ה-2. עבודתה המקיפה לתיארוך ממלכת החי באוסטרליה באמצעות מאובנים ואלמוגים הפכה לסטנדרט בינלאומי. היא הייתה הפרופסורית הראשונה באוסטרליה, הקימה את התאחדות הפלאונטולוגים האוסטרלית, והייתה האישה הראשונה שכיהנה כנשיאת האקדמיה האוסטרלית למדעים. היא פעלה רבות לקידום נשים באקדמיה ובמדע, ופרסים על שמה מוענקים כיום לחוקרות במדעי כדור הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דורותי היל (מימין), עם ג’יימס לוסון ונורה הולדסוורת, משלחת גיאולוגית של אוניברסיטת קווינסלנד, שנת 1929-1928~
מתוך אתר אוניברסיטת קווינסלנד

רגיל

אוֹנָה מסיוטיינה

אוֹנָה מסיוטיינה, 1949-1883

היום, לפני 135 שנים, נולדה אוֹנָה מסיוטיינה, אשת חינוך ופעילת זכויות נשים ליטאית. ב-1905 הייתה ממקימות התאחדות הנשים הליטאיות, הארגון הראשון במדינה למען זכויות נשים. היא הקימה וניהלה את בית הספר הראשון לבנות בשפה הליטאית ופעלה לקידום השפה והתרבות הליטאית. היא פעלה גם נגד האוטוקרטיה הצארית ולמען עצמאות ליטא, ייצגה את איגוד המורים הליטאי ואת מועצת הנשים הליטאיות בכנסים פוליטיים וכיהנה כחברת מועצה במחוז אוטנה. ממשלת ליטא הכירה בפועלה והעניקה לה אותות כבוד רבים, אך עם עליית השלטון הסובייטי הורחקה ממשרות ההוראה ומהשירות הציבורי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מנהלת בית הספר לבנות בווילנה, 1921

בתמונה הקטנה: הפלג הקתולי של האספה המכוננת של נשות ליטא (אונה מסיוטיינה ראשונה מימין), 1921

רגיל

הֻדא עזרא נונו

הֻדא עזרא איברהים נונו, נולדה ב-1964

היום, לפני 54 שנים, נולדה הֻדא עזרא נונו, אשת עסקים, פוליטיקאית ודיפלומטית יהודייה-בחריינית. היא נולדה במנאמה בירת בחריין למשפחה של אנשי עסקים יהודים מעיראק, למדה חשבונאות ומנהל עסקים, ניהלה חברת מיקור חוץ גדולה, וכיהנה כמנכ”לית ארגון לפיקוח על זכויות אדם בבחריין ולקידום זכויות נשים. ב-2005 מונתה על ידי מלך בחריין לחברה במועצת השורה, הפרלמנט הבחרייני. ב-2008 מונתה נונו לשגרירת בחריין בארה”ב (כולל ייצוג בחריין גם בקנדה, במקסיקו, בברזיל ובארגנטינה) – האישה הבחריינית הראשונה בתפקיד דיפלומטי בארה”ב והשגרירה היהודייה הראשונה ממדינה ערבית כלשהי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך כתבה עליה ב”וושינגטון פוסט”, 2012

רגיל

אפואה דורקנו

אפואה דורקנו, 2014-1949

היום, לפני 69 שנים, נולדה אפואה דורקנו, אקטיביסטית גאנית-בריטית, יוזמת התנועה הגלובלית לביטול הנוהג של מילת נשים. היא עבדה כאחות בבתי חולים בלונדון, כשבמהלך הכשרתה כמיילדת התוודעה לתופעה של מילת נשים. היא הובילה משלחת של ארגון זכויות אדם בינלאומי לאפריקה על מנת לאסוף נתונים על היקף הנוהג, שב-1980 פרסמה את אחד הדוחות הראשונים על מילת נשים בעולם. ב-1983 ייסדה דורקנו מרכז מחקר ופיתוח למען בריאות האישה, וכן שימשה כיועצת מיוחדת לארגון הבריאות העולמי, על מנת שהסוגיה “תהפוך מבעיה שאין לה הכרה לסוגיה מרכזית עבור ממשלות ברחבי העולם”.

ויקיפדיה

עוד על מנהג מילת נשים והמאבק למניעתו

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מרצה בכנס TED, דצמבר 2013 (צילום: אופי סנדו)

בתמונה הקטנה: צילום של גרהם טרנר ל”גרדיאן”, 2014

רגיל

איסולינה פֵרֶה

איסולינה פֵרֶה אחואיו, 2000-1914

היום, לפני 104 שנים, נולדה איסולינה פֵרֶה, נזירה ופעילה הומניטרית פורטוריקנית. היא נודעה כ”אמא תרזה של פוארטו ריקו” בשל פועלה הרב לקידום השכלה ותעסוקה בקרב קהילות עניות. ב-1969 הקימה מרכז הכשרה וטיפול קהילתי באזור מוכה עוני בעיר פונסה, שמספק שירותי מרפאה, חינוך, הכשרה תעסוקתית וטכנולוגית, פעילויות תרבות ומעונות יום לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. המרכז לקח על עצמו גם לשקם קהילות לאחר פגיעות הוריקן וכן לספק השכלה והכשרה לנוער רחוב ולנשים בזנות. לימים נקרא מרכז ההכשרה על שמה, ומרכזים נוספים ברוחו נפתחו בקהילות שונות ברחבי פוארטו ריקו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פֵרֶה בצעירותה
בתמונה הקטנה: מקבלת את מדליית החירות הנשיאותית מהנשיא קלינטון, 1999
(התמונות מתוך עמוד להנצחתה)

רגיל

קסם סולטאן

קסם סולטאן (נולדה בשם אנסטסיה, ככל הנראה ביוון), 1651-1590

היום, לפני 367 שנים, הלכה לעולמה קסם סולטאן, אישה רבת השפעה בהיסטוריה העות’מאנית. היא הייתה אשתו האחרונה של סולטאן אהמט הראשון, ובמעמד זה רכשה השכלה בתחומי דת, מתמטיקה, מוזיקה וספרות, והשיגה השפעה פוליטית רבה באימפריה כיועצת לסולטאן. ב-1623, לאחר מותו, הייתה לאישה הראשונה שהוסמכה רשמית לשליטה באימפריה העות’מאנית. היא תרמה לעניים מעושרה הפרטי, סייעה ליתומות להינשא ושחררה את עבדיה לאחר 3 שנים. מאוחר יותר, בעת כהונתם של שני בניה ונכדה, כיהנה כוולידה סולטאן (אם הסולטאן המכהן) ולמעשה המשיכה לנהל את האימפריה באופן לא רשמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם אחד מבניה (מוראד או איברהים), אמן לא ידוע, מחצית שנייה של המאה ה-17 (משוער)

בתמונה הקטנה: עם צוות משרתיה (גטי אימג’ז)

רגיל

אן ויטני

אן ויטני, 1915-1821

היום, לפני 197 שנים, נולדה אן ויטני, פסלת ומשוררת אמריקאית. אף שנאסר אז על נשים לפסל ולצייר מודלים גבריים, היא פיסלה דמויות היסטוריות ופוליטיות חשובות בגודל טבעי, ובכללן נשים מובילות בתחומן, כמו סופרג’יסטיות, אמניות ונשים במקצועות שנחשבו גבריים בלבד בתקופתה. היא שברה מוסכמות גם בחייה הפרטיים, בפעילותה למען שחרור עבדים, למען זכויות נשים, למען גישה שווה להשכלה ולמען שימור הסביבה, ובמערכת היחסים ארוכת השנים שניהלה עם האמנית אבי אדלין מנינג, איתה חיה וטיילה ברחבי העולם. יצירותיה מוצגות כיום כמונומנטים במיטב המוזיאונים בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ליידי גודייבה”, פסל שיש מ-1864, מוצג במוזיאון דאלאס לאמנות

בתמונה הקטנה: אן ויטני (יושבת), עם שותפתה לחיים אבי מדלין מנינג

רגיל

אמהות ח’אווראן

אמהות ח’אווראן, פועלות מאז 1980

יום הזיכרון העממי לקורבנות המשטר האיראני, מצוין מאז 1988

אמהות ח’אווראן הוא ארגון נשים הפועלות למען משפחות הנרצחים והאסירים קורבנות המשטר האיראני מאז 1980. אמהות ובנות משפחה של הקורבנות חשפו ב-1988 קברים לא מסומנים בח’אווראן ובהם המונים שהוצאו להורג ע”י המדינה. מאז הן מפגינות, פונות לאו”ם ומתעדות את מקרי הטבח על-מנת לחשוף בפני העולם את הפרת זכויות האדם באיראן, על אף שבמרוצת השנים נרדפו, הותקפו, נכלאו והורחקו מח’אווראן על ידי המשטר. הן גם פועלות לשימור בית הקברות וקבעו יום זיכרון לקורבנות ב-1 בספטמבר. הארגון זכה בפרס בינלאומי, אך תביעותיו להכרה ולצדק נותרו עדיין ללא מענה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור לכבוד מתן פרס קוואנגג’ו לזכויות אדם לאמהות ח’אווראן ב-2014, מאת המאייר האיראני תוכא נייסתאני

בתמונה הקטנה: אמהות ח’אווראן בתהלוכת יום הזיכרון לקורבנות המשטר האיראני בשנת 2005

רגיל

סופיה סמית’

סופיה סמית’, 1870-1796

היום, לפני 222 שנים, נולדה סופיה סמית’, יורשת עשירה ופילנתרופית אמריקאית. בהיותה חירשת, שקלה להקדיש את הונה להקמת מוסד לחירשים, אך משמוסד כזה הוקם ב-1868, החליטה לתמוך בהשכלה גבוהה לנשים, ברמה זהה לזו שקיבלו אז גברים – וב-1871, שנה לאחר מותה, מימן עיזבונה את הקמת הקולג’ לנשים בהארטפילד, מסצ’וסטס. “לדעתי בזכות חינוך גבוה ונוצרי יותר לנשים, ה’עוולות’ שנעשו להן יזכו לתשומת לב, שכרן יעלה בהתאם ותתחזק השפעתן על תיקון החברה; כמורות, ככותבות, כאמהות, כחברות בחברה האנושית, כוחן להיטיב יגדל באופן בל ישוער,” כתבה בצוואתה.

ויקיפדיה

אתר “סמית’ קולג'”, מהמכללות הפרטיות הטובות בארה”ב כיום

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך פרויקט תיעוד של נשים חלוצות ממסצ’וסטס

התמונה הקטנה מתוך ספריית סמית’ קולג’, שנת 1868~

רגיל

יום השוויון לנשים

יום השוויון לנשים, מצוין בארה”ב מאז 1973

“זהו סיפור על נשים שיצרו את אחד המאבקים הלא-אלימים היצירתיים והמוצלחים ביותר למען זכויות אזרח שנראו בעולם. זהו מאבק בלתי-רגיל, במיוחד כשמובאות בחשבון המשוכות שהיה על הסופרג’יסטיות לצלוח. ללא כוח כלכלי, חוקי או פוליטי משל עצמן, ולמול התנגדות מבוצרת וממומנת היטב, נשים נאבקו בכל מדינה ומדינה למען זכויותיהן כאזרחיות. כדי להשיג תמיכה בזכותן להצביע, נשים הפיצו אינספור עצומות, נאמו, פרסמו עיתונות ונדדו ברחבי המדינה. לעתים קרובות הן סבלו מלעג, מהטרדות ואף מתקיפות מצד ההמון ומצד המשטרה. חלקן הושלכו לכלא, וזכו ליחס קשה כשמחו על כך. ובכל זאת הן המשיכו לנוע. לבסוף, ב-26 באוגוסט 1920, מטרתן הושגה עם התיקון ה-19.
[…] יום השוויון לנשים מאפשר לנו להקדיש תשומת לב ליתרונות הרבים של שוויון אמיתי ולתפקידן של נשים בחיים הציבוריים שלנו. נשים בשירות הציבורי ובממשל שירתו אותנו היטב כאומה בפועלן למען פינוי מכשולים, אכיפת חוקים, יישום רעיונות חדשים ושינוי עמדות הציבור. הנשים שאנו זוכרות היום מספרות סיפור מעורר השראה על מקומנו בהיסטוריה. הן מזכירות לנו שכאזרחי ואזרחיות ארה”ב יש לכולנו ההזדמנות – והאחריות – להתגבר על מכשולים, להשקיע את מיטב המאמצים ולהצטרף יחד ליצירת חברה דמוקרטית יותר.”
(מתוך “ואף על פי כן, נעו ונעו”, עלון של הפרויקט הלאומי להיסטוריה נשית לקראת יום השוויון 2018)

היום, מזה 45 שנים, נחגג בארה”ב יום השוויון לנשים לציון היום ב-1920 שבו אומץ התיקון ה-19 לחוקה האמריקאית, האוסר על הממשלה למנוע מאזרחיות אמריקאיות את זכות ההצבעה על בסיס מינן. בעקבות השביתה הלאומית של נשות ארה”ב למען שוויון תעסוקתי במהלך שנת 1970 ופעילות הגל השני של הפמיניזם למען ביטול ההבדלים הקבועים בחוק בין גברים לנשים בתחומים כמו המשפחה, הרכוש והתעסוקה, העלתה חברת הקונגרס בלה אבצוג את ההצעה לציין את היום כהוקרה למאבקן של עשרות אלפי הפעילות מאז ועידת סנקה פולס ב-1848, וכתזכורת לדרך שעוד נותרה עד לשוויון אמיתי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בלה אבצוג, יוזמת היום

בתמונה הגדולה: פרט מתוך איור של ועידת סנקה פולס 1848 (Bettmann / גטי אימג’ז)

רגיל

מרטי קיל

ד”ר מרטי קיל, 2011-1948

היום, לפני 70 שנים, נולדה מרטי קיל, פעילה וחוקרת פורצת דרך אמריקאית בתחום האקו-פמיניזם והטבעונות. ב-1982 הקימה בקליפורניה את הארגון “פמיניסטיות למען זכויות בעלי חיים”, כגשר בין התנועה הפמיניסטית והתנועה לשחרור בעלי חיים, שעם הזמן התרחב והיה לארגון בקנה מידה בינלאומי. היא הרצתה ופרסמה ספרים ומאמרים רבים על אתיקה סביבתית, אקולוגיה עמוקה ואקו-פמיניזם, שבהם חקרה את מערכת היחסים של האדם עם הטבע על כל מרכיביו ואת האופנים המקבילים שבהם החברה הפטריארכלית משמרת הן את דיכוי הנשים והן את דיכוי בעלי החיים.

ויקיפדיה

עוד על אקולוגיה עמוקה, פילוסופיה העוסקת בשאלת מיקומו של האדם כחלק אינטגרלי מהסביבה האקולוגית, מתוך השקפה כי לכל המינים זכות שווה לחיות ולשגשג

פייסבוק

התמונה הגדולה מהמצעד הגדול הראשון בוושינגטון לזכויות בע”ח, 1990 (קיל עומדת בדיוק מעל הלוגו, מחייכת). מתוך האתר של “פמיניסטיות למען זכויות בע”ח”

התמונה הקטנה מתוך הבלוג של מרטי קיל

רגיל

מרשה פּ’ ג’ונסון

מרשה פּ’ ג’ונסון, 1992-1945

היום, לפני 73 שנים, נולדה מרשה פּ’ ג’ונסון, טרנסג’נדרית, אמנית דראג ופעילת זכויות להט”ב אמריקאית, מהדמויות הבולטות במהומות סטונוול ב-1969. ג’ונסון כונתה, בין היתר, “ראשת העיר” של רחוב כריסטופר (שבו היה הבר “סטונוול אין”), והייתה דמות פופולרית בסצנה הגאה ובעולם האמנות של ניו יורק. היא הייתה חברה מייסדת של “החזית לשחרור גאה”, ממארגנות עצרת הגאווה הראשונה ביום השנה הראשון לאירועי סטונוול, ממקימות המקלט הראשון לבני נוער גאים דרי רחוב ב-1972, ופעילה בארגון Act Up לשיפור תנאי חייהם של נשאי איידס ולמען מחקר וטיפול רפואי במגפת האיידס.

ויקיפדיה

פייסבוק

ב-1992 נמצאה גופתה צפה בנהר ההדסון. על אף עדויות סותרות, המשטרה קבעה את סיבת המוות כהתאבדות. רק כעבור 20 שנים, בעקבות מאבק עיקש של מקורביה, הסכימה המשטרה לפתוח מחדש את תיק הרצח ולחקור את נסיבות מותה.
הסרט הדוקומנטרי “מותה וחייה של מרשה פּ’ ג’ונסון” מ-2017 (זמין ב”נטפליקס”) מתעד את הניסיון להבין מה באמת אירע לה ולהנציח את תרומתה לתנועת זכויות הלהט”ב.
התמונה הגדולה מתוך הטריילר לסרט

רגיל

קרוליין הסלט

דיים קרוליין הארייט הסלט, 1957-1895

“החשמל סולל דרך גבוהה יותר עבור נשים – נשים המשוחררות מעבודות פרך, שיש להן זמן להגות בחייהן… אנו צועדים לעבר עידן שבו הפן הרוחני הגבוה יותר של החיים יימצא בהתפתחות חופשית יותר, והדבר יתאפשר רק כאשר נשים תשוחררנה מעבודות הפרך השוחקות את הנשמה. אני רוצה שלכל אישה יהיה הפנאי להכיר יותר לעומק את הסוגיות העומדות על סדר היום.”

היום, לפני 123 שנים, נולדה קרוליין הסלט, מהנדסת אלקטרוניקה ופעילת זכויות נשים אנגלייה. היא עבדה כפקידה בחברה לייצור דוודים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 קיבלה שם הכשרה בסיסית בהנדסה והחלה לפעול למען קידום נשים בעולם האלקטרוניקה. בשנות ה-20 הייתה נשיאת ההתאחדות האלקטרית לנשים, שפעלה לרתום את יתרונות החשמל למען שחרור נשים ממטלות משק הבית כך שתוכלנה לממש את שאיפותיהן מחוץ לבית. הסלט הייתה, בין היתר, נציגת בריטניה בכנסים עולמיים על אנרגיה, נשיאת הפדרציה העולמית לנשות מקצוע וחברת הוועדה לעבודת נשים במשרד העבודה הבינלאומי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך חשבון הטוויטר של ארכיון הספרייה של IET – המכון להנדסה וטכנולוגיה בבריטניה
התמונה הקטנה: מתוך כתבה על 10 נשים פורצות דרך בהנדסה באתר “איך דברים עובדים”

 

רגיל

סאוסן נאטור-חסון

סאוסן נאטור-חסון, נולדה ב-1979

היום, לפני 39 שנים, נולדה סאוסן נאטור-חסון, הדיפלומטית הישראלית הדרוזית הראשונה. היא הייתה ממקימי עמותת “ניצני סובלנות” לקידום ערכי סובלנות, אי אלימות, שוויון ושלום במוסדות חינוך. כעורכת דין התמחתה בדיני נזיקין, בדיני ביטוח ובדיני עבודה, ובמסגרת תפקידה כתובעת במחוז צפון של משרד התמ”ת טיפלה בתיקים תקדימיים כנגד מעסיקים שהפרו חוקי עבודה ופגעו בזכויות עובדיהם. ב-2010 הצטרפה לקורס הצוערים של משרד החוץ, ומאז כיהנה כסגנית ומ”מ שגריר ישראל בבולגריה וכיועצת משפטית לאגפי משרד החוץ ולנציגויות ישראל בעולם. כיום היא מכהנת כסגנית שגרירת ישראל ביוון.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך ריאיון עמה ב”פורטל הכרמל”