עמוד 1
רגיל

ברברה באטריק

ברברה באטריק, נולדה ב-1930

היום, לפני 88 שנים, נולדה ברברה באטריק, מתאגרפת בריטית, מחלוצות אגרוף הנשים בעולם. אל מול ביקורות שתיארו אותה כ”מבישה”, “מפלצתית” ו”עלבון לנשיות”, היא החלה ב-1948 להופיע בקרנבלים באירופה ובארה”ב כמתאגרפת, והתמודדה גם מול גברים בקרבות ראווה. במהרה הייתה לאלופת העולם הראשונה באגרוף נשים מקצועני, ואחד הקרבות שבהם השתתפה, בקנדה, היה קרב הנשים הראשון ששודר. ב-1960, בעת הריונה הראשון, פרשה כשהיא בלתי-מנוצחת במשקל זבוב ותרנגול. ב-1989 הקימה את הפדרציה הבינלאומית לאגרוף נשים, וב-2012 הוכנסה להיכל התהילה הבינלאומי לאגרוף.

ויקיפדיה

אתר הפדרציה הבינלאומית לאגרוף נשים (WIBF)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: באטריק עולה לזירה, שנות ה-50
בתמונה הקטנה: באטריק מפגינה כישורי אגרוף גם בגיל 86, מתוך סרטון קצרצר לקידום הסרט הדוקומנטרי “Unladylike”, על מאבקן של נשים להתאגרף

רגיל

אלכוריה אמידאן

אלכוריה “רבאב” אמידאן, נולדה ב-1985

היום, לפני 33 שנים, נולדה אלכוריה אמידאן, פעילת זכויות אדם מסהרה המערבית. מאז 2006 היא נמצאת בחזית המאבק הלא-אלים למען זכותם של אנשי הסהרה להגדרה עצמית כנגד ממשלת מרוקו, שסיפחה את רוב שטחי הסהרה עם שחרורם משליטתה הקולוניאליסטית של ספרד ב-1975. על אף מעצרים רבים ופשיטות משטרתיות על ביתה בשל פעילותה הפוליטית, פועלת אמידאן להגברת המודעות להפרות של זכויות אדם שמבצעת מרוקו כנגד בני העם הסהרווי, באמצעות הפצת תמונות וסרטונים ומפגשים בצפון אירופה עם ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, ארגוני סטודנטים ופוליטיקאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בעת זכייתה בפרס “סטודנטים למען שלום”, נורווגיה, 2009

רגיל

פלורנס ויולט מקנזי

פלורנס ויולט מקנזי, 1982-1890

היום, לפני 128 שנים, נולדה פלורנס ויולט מקנזי, מהנדסת חשמל ומומחית אלחוט אוסטרלית. ב-1922 הייתה “מיס מק” האישה הראשונה באוסטרליה שסיימה תואר בהנדסת חשמל וגם קיבלה רישיון להפעלת רדיו, פתחה חנות למוצרי אלחוט וייסדה את המגזין הראשון באוסטרליה לחובבי רדיו. בשנות ה-30 החלה לפעול לקידום השכלה טכנית לנערות ולנשים ופתחה מרכז להכשרת נשים לתפעל מכשירי חשמל ביתיים כדי לשחררן מעבודות הפרך בבית וגם לשלבן בתעשייה. החל מ-1939 הכשירה נשים לשידור מורס ואיתות חירום, ובמהלך מלחה”ע ה-2 שכנעה את חיל הים האוסטרלי לגייס כ-3,000 מהן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מקנזי, במדים שעיצבה עבור חיל הנשים לאיתות חירום (WESC) שהקימה במסגרת חיל הים האוסטרלי, 1941~

בתמונה הקטנה: מקנזי, 1935~

(התמונות מתוך אתר המתעד את ההיסטוריה של סידני)

רגיל

ברברה סבירסקי

ברברה סבירסקי, נולדה ב-1941

היום, לפני 77 שנים, נולדה ברברה סבירסקי, סוציולוגית, פעילה חברתית וממובילות התנועה לשוויון מגדרי בישראל. ב-1977 הייתה ממייסדות המקלט הראשון לנשים מוכות בישראל בחיפה, שהציב לראשונה על במת השיח הציבורי את סוגיית האלימות של גברים כלפי נשים במשפחה. ב-1987, בפרוץ האינתיפאדה הראשונה, הייתה ממארגנות פרויקט “מפת השלום”, שבו הביעו כ-4,000 נשים את רצונן לנהל משא ומתן עם הפלסטינים. ב-1991 הייתה ממייסדי מרכז אדוה, שהפך עם השנים תחת ניהולה למכון מחקר מוביל של המדיניות הציבורית והחברה הישראלית על בסיס ערכים של שוויון וצדק חברתי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך ויקיפדיה (צילום: אלון סיגוי)

בתמונה הקטנה: ברב-שיח בוועידת עדיף ה-13 (הוועידה המקצועית השנתית של תעשיית הביטוח והחיסכון ארוך הטווח) שהתקיימה באווניו, קרית שדה התעופה, דצמבר 2013

רגיל

גולדה מילוסלבסקי

גולדה מילוסלבסקי, 1906-1853

היום, לפני 112 שנים, הלכה לעולמה גולדה מילוסלבסקי, ממייסדי המושבה נס ציונה ומהדמויות המרכזיות בשנותיה הראשונות של המושבה. ב-1883 עלתה לארץ-ישראל, וזמן קצר אחר כך רכשה נחלה במושבה צעירה, לימים נס ציונה, ובה נטעה כרם במו ידיה בעודה חיה בצריף בפרדס. משום שידעה להציג את טענותיה בבהירות ובכישרון רטורי רב והייתה בין הראשונים לדבר עברית, זכתה להערכה רבה באסיפות האיכרים במושבה. היא כונתה “אמא גולדה” בשל דאגתה הגדולה לאנשי המושבה – למשל ייסדה גמ”ח לסיוע למתיישבים שסבלו ממחסור ואספה לשם כך כספים באירופה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: גולדה ודב מילוסלבסקי, יאלטה, חצי האי קרים, דרום רוסיה (טרם העלייה לארץ-ישראל)

בתמונה הקטנה: גולדה ודב מילוסלבסקי, ראשון לציון, 1883~. מתוך אתר אנציקלופדיה תדהר לחלוצי היישוב ובוניו

רגיל

אמינה וודוד

אמינה וודוד, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אמינה וודוד, חוקרת אמריקאית בתחומי המגדר והאסלאם, המתמחה בפרשנות ביקורתית של הקוראן מנקודת מבט פמיניסטית. היא פעילה בולטת בפמיניזם המוסלמי העולמי ומייסדת הארגון “אחיות באסלאם”, וכן תומכת בליברליזם ובשוויון זכויות ללהט”ב. היא ידועה כאישה המוסלמית הראשונה שהחל מ-1994 מנחה תפילות ונושאת דרשות יום שישי מול קהל מוסלמי מעורב מגדרית, תחת גינויים עזים ואיומים מצד גורמים אסלאמיים. בפעילותה זו היא מקדמת דיון ציבורי ברחבי העולם המוסלמי סביב רפורמה בשריעה שתאפשר גם לנשים לכהן כאימאם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אמינה וודוד לפני קהל מתפללים של גברים ונשים, מתכוננת להשתחוויה במהלך תפילת שישי באוקספורד, דרום אנגליה, אוקטובר 2008 (צילום: אדריאן דניס, גטי אימג’ז)

רגיל

בילקיסו יוסוף

חג’יה בילקיסו יוסוף, 2015-1952

היום, לפני 3 שנים, נהרגה בילקיסו יוסוף, עיתונאית ניגרית, האישה הראשונה שהייתה עורכת ראשית של עיתון ארצי בניגריה. היא נודעה בטור שלה “משמר החברה האזרחית” ופעלה רבות למען זכויות נשים ולקידום חברה רב-דתית. יוסוף לקחה תחת חסותה עיתונאיות צעירות, הייתה ממובילות קמפיין “החזירו את הבנות שלנו” למען הנערות שנחטפו ע”י ארגון בוקו חראם, וייסדה כמה עמותות, ביניהן “נשים בניגריה”, “התאחדות הנשים המוסלמיות”, “ארגון הפעילים נגד מלריה” ו”קרן רפורמת הבריאות של ניגריה”. היא נהרגה באסון העלייה לרגל במכה, שבו נרמסו למוות כאלפיים איש בשעטה המונית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסימה צ’אטֵרג’י

אסימה צ’אטֵרג’י, 2006-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה אסימה צ’אטֵרג’י, כימאית הודית פורצת דרך. ב-1944 הייתה לאישה הראשונה שקיבלה דוקטורט במדעים בהודו, וב-1975 הייתה לאישה הראשונה שנבחרה לנשיאת ההתאחדות ההודית למדעים. מחקריה בתחום הכימיה האורגנית והפיטו-רפואה התמקדו בפיתוח תרופות על בסיס חקר הצומח, ובמיוחד צמחי המרפא של תת-היבשת ההודית. על סמך מחקרים אלה פותחו, בין היתר, טיפול בסוגי סרטן שונים על בסיס תרכובות חנקן של צמח הווינקה, תרופות אנטי-אפילפטיות על בסיס שרכי מים מסוג מרסיליה ותרופות נגד מלריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך סקירה של חייה ב”גוגל” לרגל 100 שנים להיוולדה

רגיל

נורמה מק’קורבי

נורמה ליאה מק’קורבי נלסון, 2017-1947

“חוק מדינת טקסס הקובע כי הפלה היא מעשה פלילי סותר את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית ופוגע בזכותה של אישה להחליט אם היא רוצה להמשיך בהיריון או להפסיקו.” (מתוך דבריו של השופט הארי בלקמן בפסק הדין)

היום, לפני 71 שנים, נולדה נורמה מק’קורבי, “ג’יין רו” בתביעה המשפטית ההיסטורית בארה”ב “רו נגד וייד”. ב-1969 הייתה מק’קורבי בת 21, מובטלת ובהריונה השלישי, ולא הצליחה למצוא מרפאת הפלות, שנרדפו ונסגרו אז ע”י הרשויות בטקסס. תביעתה הוכרעה לאחר שלוש שנים (התינוק נולד בינתיים, ונמסר לאימוץ כמו שני קודמיו), כשביהמ”ש העליון קבע כי חוקים מדינתיים האוסרים על הפלות עומדים בסתירה לחוקה בשל פגיעה בזכות לפרטיות, ובכלל זה בזכותה של האישה על גופה. לימים, דעותיה של מק’קורבי עצמה השתנו משמעותית כשהפכה לקתולית ולפעילה של “התנועה למען החיים”.

ויקיפדיה

עוד על “רו נגד וייד” (1973)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בעצרת בעד זכות הבחירה לבצע הפלה, עם עו”ד גלוריה אלרד, הפעילה למען זכויות נשים, 1989 (בוב ריאה, גטי אימג’ז)

בתמונה הקטנה: בעצרת “למען חיים” נגד הפלות, 1997 (רון הפלין, AP)

רגיל

ברברה לונגהי

ברברה לונגהי, 1638-1552

היום, לפני 466 שנים, נולדה ברברה לונגהי, ציירת איטלקייה. בניגוד לנוהג דאז לצייר סצנות תנ”כיות דרמטיות ענקיות, ציוריה היו קטנים ושלווים, בעיקר בנושא “המדונה והילד”, והתאפיינו בקומפוזיציה פשוטה ובצבעים רכים ומעודנים לצד עוצמת רגשות מעוררי אמפתיה. היא זכתה להערכה רבה כציירת פורטרטים וכאמנית מוכשרת במהלך חייה; בסדרת הביוגרפיות ההיסטורית על “חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר” (איטליה, 1568), הוזכרו רק נשים ספורות, והיא ביניהן. עם זאת, רוב יצירותיה לא נחתמו בשמה ו/או אבדו, ורק מיעוטן נשמרו ומוצגות היום במיטב המוזיאונים בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: ציורים המיוחסים לברברה לונגהי, מתוך ויקיפדיה:

בתמונה הגדולה דיוקן עצמי כסנטה קתרינה מאלכסנדריה

בתמונה הקטנה ציור מסדרת “המדונה והילד”, 1600~

רגיל

יאנג הואני

יאנג הואני, 2004-1909

היום, לפני 14 שנים, הלכה לעולמה יאנג הואני, אשת כפר ומומחית ברפואה מסורתית סינית. היא הייתה האישה האחרונה שקראה, שרה וכתבה בשפת נושו, כתב סימניות סודי הנחשב לכתב המגדרי היחיד אי פעם, שהומצא על ידי נשים בסין והועבר מאות שנים מאם לבת. בעת שנשים לא הורשו ללמוד קרוא וכתוב, כמעט לא יצאו מאגף הנשים בביתן ונחשבו לרכוש של גברים, באמצעות הנושו הן יכלו לחלוק את תחושותיהן וחוויותיהן עם נשים אחרות במילותיהן שלהן, שרק נשים ידעו לפענח. ב-2004 פורסמה אסופת שירים וסיפורים שכתבה יאנג בנושו, המהווה תיעוד מרכזי למורשת התרבותית הייחודית הזו.

ויקיפדיה

עוד על נושו (משמעות מילולית בסינית: “כתב של נשים”)

בתמונה הקטנה: יאנג הואני כותבת בנושו, מתוך אתר הסופרת ליסה סי, על עבודת התחקיר לספרה המצוין “סיפור כתוב במניפה” (שעובד גם לסרט), המתאר את חוויותיהן של נערות ונשים בסין של המאה ה-19 דרך מכתביהן זו לזו בנושו

פייסבוק

רגיל

סוניטה ויליאמס

סוניטה לין “סוני” פאנדיה-ויליאמס, נולדה ב-1965

היום, לפני 53 שנים, נולדה סוניטה ויליאמס, אסטרונאוטית אמריקאית. היא שירתה כטייסת קרב בצי ארצות הברית במהלך מלחמת המפרץ, וצברה למעלה מ-3,000 שעות טיסה כטייסת ניסוי של הצי ביותר מ-30 דגמי כלי טיס. ב-1998 נבחרה לתוכנית האסטרונאוטים של נאס”א, ומאז שהתה בתחנת החלל הבינלאומית בסה”כ 319 ימים ב-4 משימות; במהלכן ביצעה 7 הליכות חלל, שנמשכו בסה”כ 50 שעות ו-40 דקות – שיא לנשים בזמן פעילות חוץ-רכבית. ב-2007 השתתפה במרתון בוסטון על גבי מסילת כושר בתחנת החלל – ריצת המרתון הראשונה בחלל; שנה אחר כך השתתפה באותו מרתון על כדור הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עוברת על רשימת המשימות בתחנת החלל הבינלאומית

רגיל

קלר אפשטין

קלר אפשטין, 2000-1911

היום, לפני 107 שנים, נולדה קלר אפשטין, ארכיאולוגית ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 1995 על מפעל חייה בתחום הארכיאולוגיה. ב-1937 עלתה מבריטניה לארץ ישראל, הצטרפה לקיבוץ עין גב ואחר כך לגינוסר, וב-1942 התגייסה לחיל העזר לנשים בצבא הבריטי. בראשית שנות ה-50 השתתפה בחפירות באתר סוסיתא שבגולן, שבהן נתגלו שרידי עיר סלאוקית וכנסייה ביזנטית, והתאהבה במקצוע. במהלך עבודתה רבת השנים ברשות העתיקות, חשפה תרבויות ואתרים שלא נודעו עד אז בצפון ארץ ישראל והפכה למומחית בעלת שם עולמי לארכיאולוגיה של רמת הגולן ושל התקופה הכלקוליתית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מרכז בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר (“אם הקשתות”) ברמת הגולן, לאחר שחזור חלקי, 2007

התמונה הקטנה מתוך אתר “רחוב משלה”

רגיל

פֵלֶקְנַס אוּקָה

פֵלֶקְנַס אוּקָה, נולדה ב-1976

היום, לפני 42 שנים, נולדה פֵלֶקְנַס אוּקָה, פוליטיקאית יזידית ממוצא טורקי. ב-1999, בגיל 22, הייתה לפרלמנטרית היזידית הראשונה בעולם כשנבחרה לפרלמנט האירופי מטעם גרמניה (שאליה היגרה משפחתה). במשך כעשור כיהנה בוועדות שונות של הפרלמנט האירופי, ביניהן בתחומי תרבות, פיתוח ושוויון הזדמנויות, וכן הביעה תמיכה בקבוצות פרו-כורדיות ודרשה פיקוח הדוק על הפרות של זכויות אדם בטורקיה. ב-2014 היגרה חזרה לעיר דיארבקיר שבטורקיה, בירת “כורדיסטן הטורקית”, וכמה חודשים אחר כך נבחרה לאסיפה הלאומית הטורקית – אחת משני הנציגים היזידים הראשונים בפרלמנט הטורקי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה עליה באתר חדשות חוץ בספרדית

בתמונה הקטנה: מגנה על אישה אחרת במהלך התערבות משטרתית בהפגנה בדיארבקיר, דרום טורקיה, מרץ 2017. מתוך אתר חדשות כורדיסטן

רגיל

מארי פרנסואז ברנאר

מארי פרנסואז ברנאר (נולדה בשם פאני מרטין), 1901-1819

היום, לפני 199 שנים, נולדה מארי פרנסואז ברנאר, פעילת זכויות בעלי חיים צרפתייה. ב-1845 נישאה לקלוד ברנאר, והנדוניה שלה היא שאפשרה לו להפוך למי שנודע בכל העולם כ”אבי הפיזיולוגיה הניסויית”, בשל שיטות המחקר שלו שכללו ניתוחים ללא הרדמה של כלבים, ארנבים וחיות נוספות. ב-1870, על אף היותה קתולית בחברה שמרנית, היא התגרשה ממנו על רקע התנגדותה העמוקה למתודיקה זו – וייסדה יחד עם בנותיה את האגודה הראשונה בצרפת להגנה על בעלי חיים, השתתפה בהפגנות ובמחאות נגד ניסויים בבעלי חיים והקימה מקלט לכלבים וחתולים משוטטים, נטושים וחולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דיוקן של מארי פרנסואז

בתמונה הגדולה: בנותיה, מארי-לואיז (מימין) וז’אן-הנרייט “טוני” (משמאל)

התמונות מתוך מאמר (בצרפתית) על חייו של קלוד ברנאר

רגיל

צ’ר ואנג

צ’ר ואנג, נולדה ב-1958

היום, לפני 60 שנים, נולדה צ’ר ואנג, יזמת ופילנתרופית טאיוואנית. היא מייסדת ויו”רית של חברת HTC וחברת VIA Technologies, מהנשים החזקות והמצליחות בעולם הטכנולוגיה. ב-2011 דורגה על ידי מגזין “פורבס” כאדם העשיר ביותר בטאיוואן, עם הון עצמי של 8.8 מיליארד דולר. ואנג פעילה בקהילה העסקית הבינלאומית, משתתפת בפורום הכלכלי העולמי וייסדה פורום בינלאומי לשיפור ההזדמנויות של נשים בעסקים. היא גם תומכת במיזמים אקדמיים וחינוכיים רבים, ובהם הקמת המכללה הראשונה (וללא שכר לימוד) בגוויג’ואו, מחוז בסין ששיעור האנלפביתים והעניים בו הוא מהגבוהים באסיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נואמת כיו”רית חברת VIA Technologies באירוע של חברת התקשורת הסינית, בייג’ינג 2009

בתמונה הקטנה: נואמת כיו”רית HTC בוועידת המובייל העולמית, ברצלונה 2015

רגיל

איימי ויינהאוס

איימי ג’ייד ויינהאוס, 2011-1983

היום, לפני 35 שנים, נולדה איימי ויינהאוס, זמרת-יוצרת יהודייה-בריטית, מהמוזיקאיות הבולטות בשני העשורים האחרונים. סגנונה האקלקטי עירב ז’אנרים רבים, בהם סול, סקא, ג’אז ורית’ם אנד בלוז. ב-2006 יצא אלבומה השני, Back to Black, האלבום הנמכר ביותר בעולם ב-2007, שהפך אותה לאמנית הבריטית הראשונה שזכתה בחמישה פרסי גראמי באותה השנה, כולל תגלית השנה, תקליט השנה ושיר השנה. היא זכתה גם בפרס הזמרת הטובה ביותר בבריטניה לשנת 2007, ובפרסים רבים נוספים. ביולי 2011 הפכה למרבה הצער לחלק מ”מועדון 27” כשנפטרה בביתה שבלונדון מהרעלת אלכוהול.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ויינהאוס מופיעה בטקס פרסי MTV, לוס אנג’לס 2007

בתמונה הקטנה: מאחורי הקלעים עם הלהקה המלווה שלה, 2009

רגיל

אִימה סומאק

אִימה סומאק (נולדה בשם זוילה אוגוסטה אמפראטריס צ’אווארי דל קאסטיו), 2008-1922

היום, לפני 96 שנים, נולדה אִימה סומאק, זמרת פרואנית-אמריקאית, אחת הנציגות הבולטות של סוגת האקזוטיקה, מוזיקת לאונג’ וגרסאות נוסח-הוליווד של שירי עם דרום אמריקאיים ושירי אינקה. היא זכתה להצלחה בינלאומית החל משנות החמישים, בעיקר בזכות המנעד הקולי שלה, שהתפרש על פני יותר מארבע אוקטבות (ויש הטוענים שהגיע לשש!). היא מעולם לא למדה פיתוח קול בצורה מקצועית ולא ידעה לקרוא תווים, וייחסה את כישרונה המיוחד לשירתה כילדה עם הציפורים בהרי האנדים. ב-2006 קיבלה מידי נשיא פרו את עיטור מסדר השמש של פרו.

ויקיפדיה

אפשר לשמוע את המנעד הקולי יוצא הדופן שלה בשירה מ-1953, “צ’ונצ’ו” (“יצורי היער”)

פייסבוק

רגיל

ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה

ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה, 1936-1867

היום, לפני 151 שנים, נולדה ג’סטינה בודז’ינסקה-טיליקה, רופאה, פעילת זכויות נשים ופוליטיקאית פולנייה. היא למדה רפואה בפריז וב-1898 פתחה שם מרפאה. ב-1905 החליטה לחזור לפולין, והייתה מהרופאות הראשונות ששילבו בעבודתן חינוך נערות להיגיינה ולתזונה נכונה. ב-1919, שנה לאחר שנשות פולין קיבלו את זכות ההצבעה, נבחרה למועצת העיר ורשה ושם פעלה במשך 25 שנים לקידום בריאותן, זכויותיהן ומעורבותן הפוליטית של נשים. בין היתר הובילה מאבק לדה-קרימינליזציה של הפלות, הקימה את המרפאה הראשונה בפולין לתכנון ילודה, וייסדה את ארגון הרופאות הפולניות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: על ספסל הנאשמים, מאי 1931 (במסגרת המשפט נשלחה לשנת מאסר על ארגון הפגנות)

רגיל

מריה ספירדונובה

מריה אלכסנדרובה ספירדונובה, 1941-1884

היום, לפני 77 שנים, הוצאה להורג מריה ספירדונובה, מהפכנית סוציאליסטית רוסייה. ב-1905 התנקשה בחייו של קצין משטרה בכיר שהוביל את דיכוי מרד האיכרים – מעשה הטרור הפוליטי המפורסם ביותר שביצעה אישה ברוסיה. 11 שנים עונתה בכלא בסיביר, עד ששוחררה כגיבורת המהפכה העממית של 1917. אחר כך הובילה את המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית לברית עם לנין, אך ב-1918, משנוכחה באופיו הרודני של המשטר הבולשביקי, ביקרה אותו בחריפות ונכלאה שוב, הפעם במוסד לחולי נפש. במהלך הטיהורים הגדולים של סוף שנות ה-30 נשלחה לעבודות כפייה בגולאג ולבסוף הוצאה להורג.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מריה ספירדונובה (במרכז עם משקפיים), בדרך לסיביר, קיץ 1906. איתה בתמונה מריה שקולניק ורבקה פיאלקה, שתיים מ”השש” (Shesterka), נשות המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית אשר נקטו פעולות טרור פוליטי