עמוד 1
רגיל

וילהלמינה מלכת הולנד

וילהלמינה הלנה פאולין מרי, מלכת הולנד, 1962-1880

היום, לפני 138 שנים, נולדה וילהלמינה, שהייתה מלכת הולנד במשך כמעט חמישים ושמונה שנים, יותר מכל מונרך הולנדי אחר. בכל מה שעברה הולנד בתקופת מלכותה – שתי מלחמות עולם, רפורמה למשטר דמוקרטי, תקופת השפל הגדול וירידת כוחה כמעצמה קולוניאלית – נהנתה המלכה מפופולריות רבה ומתמיכת בני עמה והייתה מעורבת בכל ההכרעות החשובות. במהלך מלחה”ע ה-2 נודעה גם בעמידתה האיתנה בראש הממשלה ההולנדית הגולה, והיוותה מקור עידוד והשראה ללוחמי המחתרת ההולנדית בהתנגדותם להיטלר, אותו כינתה “אויבו הגרוע ביותר של המין האנושי”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עם גלימת ההכתרה, מאת תרזה שוורץ, 1898

בתמונה הקטנה: מקריאה נאום לבני עמה ברדיו אורנג’ של ממשלת הולנד הגולה, 1940

רגיל

אנג’ליקה שץ

אנג’ליקה שץ, 1975-1897

היום, לפני 121 שנים, נולדה אנג’ליקה שץ, פסלת וציירת ילידת בולגריה, בתו המנודה של בוריס שץ, מייסד “בצלאל”. יצירותיה הוצגו ברחבי אירופה, והיא נודעה גם כמורה לאמנות, מבקרת אמנות ודמות בולטת בחיי התרבות. לאחר מלחה”ע השנייה עלתה לישראל, המשיכה לעסוק בציור ובפיסול והתפרנסה מעיצוב כרזות קולנוע, אך מעולם לא זכתה להכרה משמעותית בארץ. ב-2010, לאחר שאוצרת המוזיאון היהודי בפראג מצאה ציור שלה והחלה לחקור על אודותיה, גילה נינהּ יצירות שלה שאופסנו בבוידעם בבית אביו. ב-2013 הוצגו ציורים אלה במוזיאון תל אביב לאמנות, בתערוכה “בת אבודה, בת אובדת”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “ירקות בשוק בבולגריה” מאת אנג’ליקה שץ

בתמונה הקטנה: תמונת פספורט של אנג’ליקה שץ, מתוך אוסף משפחתי, באדיבות דן פאר (נינה שמצא את יצירותיה)

רגיל

דיינה וושינגטון

דיינה וושינגטון (רות לי ג’ונס), 1963-1924

היום, לפני 94 שנים, נולדה דיינה וושינגטון, פסנתרנית וזמרת ג’אז, גוספל ורית’ם אנד בלוז אמריקאית. היא נודעה בקול צלול בעל גוון ייחודי, בחוש קצב יוצא מן הכלל ובדיקציה מושלמת, וכונתה “מלכת הבלוז” בשל תדמיתה, הופעתה ואופן הגשת השירים שלה. השיר “What a Diff’rence a Day Makes”, שהקליטה ב-1959, זיכה אותה בפרס גראמי על הופעת הרית’ם אנד בלוז הטובה ביותר. בגיל 39 מתה ממנת יתר של כדורי שינה ודיאטה, אך עד היום מציינות אותה מוזיקאיות רבות מהדורות שאחריה כמקור השפעה חשוב, והיא נחשבת לאחת המוזיקאיות השחורות המצליחות ביותר בשנות ה-50.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך ארכיון גטי
בתמונה הקטנה: צילום משנת 1954

רגיל

דורה גאבה

איזידורה (דורה) פטרובה גאבה, 1983-1888

היום, לפני 130 שנים, נולדה דורה גאבה, משוררת, סופרת ומתרגמת יהודייה בולגרייה. היא פרסמה ספרי שירה לילדים ולמבוגרים, ספרי מסעות, סיפורים קצרים ומאמרי ביקורת בתחום הספרות והתיאטרון. היא הייתה לסופרת ומשוררת נערצת במיוחד על ידי ילדים ובני נוער בבולגריה, ושיריה הולחנו על ידי מיטב מלחיני בולגריה. היא גם תרגמה יצירות רבות מפולנית, מצ’כית, מרוסית, מיוונית ומצרפתית לבולגרית. היא פתחה את ביתה בפני משוררים צעירים כמרחב לחיות וליצור בו, וכיהנה, בין היתר, כנספחת התרבות של שגרירות בולגריה בפולין וכנשיאת ארגון הסופרים הבולגרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: דורה גאבה (במרכז) עם יורדן סטאבל ואליסבטה בגריאנה, מהסופרים הבולטים בבולגריה בראשית המאה ה-20

רגיל

סופיה סמית’

סופיה סמית’, 1870-1796

היום, לפני 222 שנים, נולדה סופיה סמית’, יורשת עשירה ופילנתרופית אמריקאית. בהיותה חירשת, שקלה להקדיש את הונה להקמת מוסד לחירשים, אך משמוסד כזה הוקם ב-1868, החליטה לתמוך בהשכלה גבוהה לנשים, ברמה זהה לזו שקיבלו אז גברים – וב-1871, שנה לאחר מותה, מימן עיזבונה את הקמת הקולג’ לנשים בהארטפילד, מסצ’וסטס. “לדעתי בזכות חינוך גבוה ונוצרי יותר לנשים, ה’עוולות’ שנעשו להן יזכו לתשומת לב, שכרן יעלה בהתאם ותתחזק השפעתן על תיקון החברה; כמורות, ככותבות, כאמהות, כחברות בחברה האנושית, כוחן להיטיב יגדל באופן בל ישוער,” כתבה בצוואתה.

ויקיפדיה

אתר “סמית’ קולג'”, מהמכללות הפרטיות הטובות בארה”ב כיום

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך פרויקט תיעוד של נשים חלוצות ממסצ’וסטס

התמונה הקטנה מתוך ספריית סמית’ קולג’, שנת 1868~

רגיל

יום השוויון לנשים

יום השוויון לנשים, מצוין בארה”ב מאז 1973

“זהו סיפור על נשים שיצרו את אחד המאבקים הלא-אלימים היצירתיים והמוצלחים ביותר למען זכויות אזרח שנראו בעולם. זהו מאבק בלתי-רגיל, במיוחד כשמובאות בחשבון המשוכות שהיה על הסופרג’יסטיות לצלוח. ללא כוח כלכלי, חוקי או פוליטי משל עצמן, ולמול התנגדות מבוצרת וממומנת היטב, נשים נאבקו בכל מדינה ומדינה למען זכויותיהן כאזרחיות. כדי להשיג תמיכה בזכותן להצביע, נשים הפיצו אינספור עצומות, נאמו, פרסמו עיתונות ונדדו ברחבי המדינה. לעתים קרובות הן סבלו מלעג, מהטרדות ואף מתקיפות מצד ההמון ומצד המשטרה. חלקן הושלכו לכלא, וזכו ליחס קשה כשמחו על כך. ובכל זאת הן המשיכו לנוע. לבסוף, ב-26 באוגוסט 1920, מטרתן הושגה עם התיקון ה-19.
[…] יום השוויון לנשים מאפשר לנו להקדיש תשומת לב ליתרונות הרבים של שוויון אמיתי ולתפקידן של נשים בחיים הציבוריים שלנו. נשים בשירות הציבורי ובממשל שירתו אותנו היטב כאומה בפועלן למען פינוי מכשולים, אכיפת חוקים, יישום רעיונות חדשים ושינוי עמדות הציבור. הנשים שאנו זוכרות היום מספרות סיפור מעורר השראה על מקומנו בהיסטוריה. הן מזכירות לנו שכאזרחי ואזרחיות ארה”ב יש לכולנו ההזדמנות – והאחריות – להתגבר על מכשולים, להשקיע את מיטב המאמצים ולהצטרף יחד ליצירת חברה דמוקרטית יותר.”
(מתוך “ואף על פי כן, נעו ונעו”, עלון של הפרויקט הלאומי להיסטוריה נשית לקראת יום השוויון 2018)

היום, מזה 45 שנים, נחגג בארה”ב יום השוויון לנשים לציון היום ב-1920 שבו אומץ התיקון ה-19 לחוקה האמריקאית, האוסר על הממשלה למנוע מאזרחיות אמריקאיות את זכות ההצבעה על בסיס מינן. בעקבות השביתה הלאומית של נשות ארה”ב למען שוויון תעסוקתי במהלך שנת 1970 ופעילות הגל השני של הפמיניזם למען ביטול ההבדלים הקבועים בחוק בין גברים לנשים בתחומים כמו המשפחה, הרכוש והתעסוקה, העלתה חברת הקונגרס בלה אבצוג את ההצעה לציין את היום כהוקרה למאבקן של עשרות אלפי הפעילות מאז ועידת סנקה פולס ב-1848, וכתזכורת לדרך שעוד נותרה עד לשוויון אמיתי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בלה אבצוג, יוזמת היום

בתמונה הגדולה: פרט מתוך איור של ועידת סנקה פולס 1848 (Bettmann / גטי אימג’ז)

רגיל

מרטי קיל

ד”ר מרטי קיל, 2011-1948

היום, לפני 70 שנים, נולדה מרטי קיל, פעילה וחוקרת פורצת דרך אמריקאית בתחום האקו-פמיניזם והטבעונות. ב-1982 הקימה בקליפורניה את הארגון “פמיניסטיות למען זכויות בעלי חיים”, כגשר בין התנועה הפמיניסטית והתנועה לשחרור בעלי חיים, שעם הזמן התרחב והיה לארגון בקנה מידה בינלאומי. היא הרצתה ופרסמה ספרים ומאמרים רבים על אתיקה סביבתית, אקולוגיה עמוקה ואקו-פמיניזם, שבהם חקרה את מערכת היחסים של האדם עם הטבע על כל מרכיביו ואת האופנים המקבילים שבהם החברה הפטריארכלית משמרת הן את דיכוי הנשים והן את דיכוי בעלי החיים.

ויקיפדיה

עוד על אקולוגיה עמוקה, פילוסופיה העוסקת בשאלת מיקומו של האדם כחלק אינטגרלי מהסביבה האקולוגית, מתוך השקפה כי לכל המינים זכות שווה לחיות ולשגשג

פייסבוק

התמונה הגדולה מהמצעד הגדול הראשון בוושינגטון לזכויות בע”ח, 1990 (קיל עומדת בדיוק מעל הלוגו, מחייכת). מתוך האתר של “פמיניסטיות למען זכויות בע”ח”

התמונה הקטנה מתוך הבלוג של מרטי קיל

רגיל

מרשה פּ’ ג’ונסון

מרשה פּ’ ג’ונסון, 1992-1945

היום, לפני 73 שנים, נולדה מרשה פּ’ ג’ונסון, טרנסג’נדרית, אמנית דראג ופעילת זכויות להט”ב אמריקאית, מהדמויות הבולטות במהומות סטונוול ב-1969. ג’ונסון כונתה, בין היתר, “ראשת העיר” של רחוב כריסטופר (שבו היה הבר “סטונוול אין”), והייתה דמות פופולרית בסצנה הגאה ובעולם האמנות של ניו יורק. היא הייתה חברה מייסדת של “החזית לשחרור גאה”, ממארגנות עצרת הגאווה הראשונה ביום השנה הראשון לאירועי סטונוול, ממקימות המקלט הראשון לבני נוער גאים דרי רחוב ב-1972, ופעילה בארגון Act Up לשיפור תנאי חייהם של נשאי איידס ולמען מחקר וטיפול רפואי במגפת האיידס.

ויקיפדיה

פייסבוק

ב-1992 נמצאה גופתה צפה בנהר ההדסון. על אף עדויות סותרות, המשטרה קבעה את סיבת המוות כהתאבדות. רק כעבור 20 שנים, בעקבות מאבק עיקש של מקורביה, הסכימה המשטרה לפתוח מחדש את תיק הרצח ולחקור את נסיבות מותה.
הסרט הדוקומנטרי “מותה וחייה של מרשה פּ’ ג’ונסון” מ-2017 (זמין ב”נטפליקס”) מתעד את הניסיון להבין מה באמת אירע לה ולהנציח את תרומתה לתנועת זכויות הלהט”ב.
התמונה הגדולה מתוך הטריילר לסרט

רגיל

מרג’ורי הורנינג

מרג’ורי ג’ניס הורנינג, נולדה ב-1917

היום, לפני 101 שנים, נולדה מרג’ורי הורנינג, ביוכימאית ופרמקולוגית אמריקאית, מחלוצות תחום הכרומטוגרפיה ויישומיו במחקר על מטבוליזם של תרופות. בשנות ה-40 עבדה כחוקרת במחלקת ילדים בבי”ח, בשנות ה-50 כמנהלת מעבדה כימית במכון הלאומי לבריאות ואחר כך כפרופ’ לביוכימיה במכוני מחקר מובילים בארה”ב. ב-1984 מונתה לנשיאת האגודה האמריקאית לפרמקולוגיה ותרפויטיקה. מחקריה הראו בין היתר כי מטבוליטים של תרופות יכולים לעבור מאישה הרה לעובר ומאם מיניקה לתינוק – ושינו את היחס הרפואי להשפעתם של תרופות, עישון ואלכוהול במהלך היריון על פגמים בעוברים ובתינוקות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מדענים במכון הלאומי לבריאות, 1961 (הורנינג שלישית מימין בשורה הראשונה, במשקפי שמש)

רגיל

ריימונד דה לרוש

“הברונית” ריימונד דה לרוש, 1919-1882

היום, לפני 136 שנים, נולדה ריימונד דה לרוש, טייסת ומהנדסת צרפתייה, האישה הראשונה בעולם שקיבלה רישיון טיס, כשזה הונפק לה ב-8 במרץ 1910 ע”י הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה. כחלק מהאליטה המצומצמת של חלוצי התעופה, השתתפה בטיסות ראווה רבות וקבעה שיאים במשך טיסה, במרחק (323 ק”מ) ובגובה (15 אלף רגל). עם פרוץ מלחה”ע הראשונה ביקשה להתגייס לצבא הצרפתי כטייסת אך נדחתה בטענה כי הדבר מסוכן מדי לנשים, והתנדבה לשרת כנהגת צבאית בחזית, לעתים תחת אש. ב-1919, כששימשה כטייסת המבחן המקצוענית הראשונה בעולם, נהרגה בהתרסקות מטוס.

ויקיפדיה

שבוע התעופה הבינלאומי לנשים מצוין מדי שנה בשבוע של 8 במרץ, היום שבו קיבלה דה לרוש את רישיון הטיס שלה וגם יום האישה הבינלאומי

פייסבוק

רגיל

הדסה שרמן-פריאל

הדסה שרמן-פריאל, 1992-1910

היום, לפני 108 שנים, נולדה הדסה שרמן-פריאל, מחלוצות החינוך המוזיקלי בישראל, יושבת ראש התאחדות הבוגרים והחניכים של גימנסיה הרצליה וחברת הוועד המפקח של הגימנסיה. בגיל 14 חיברה (יחד עם אחיה מאיר) את האופרה הראשונה שלה, “אמנון ותמר”, שהועלתה בגימנסיה על ידי בני מחזורה. בעקבות הצלחתה התמקצעה בתחום וחזרה ללמד מוזיקה בגימנסיה מאמצע שנות השלושים ועד סוף שנות השישים, ניצחה על תזמורת ומקהלת הגימנסיה והעלתה הפקות מקור רבות בביצוע תלמידי הגימנסיה, שרבים מהם היו למוזיקאים מקצועיים. ב-1987 הוענק לה תואר יקירת תל אביב-יפו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזמנה להרצאה של הדסה שרמן-פריאל על החינוך המוזיקלי בגימנסיה הרצליה, במסגרת סדרת הרצאות על “תל אביב הקטנה בהתהוותה 1930-1909” במוזיאון לתולדות תל אביב יפו, 1971 (מקור: הספריה הלאומית)

רגיל

צפורה אבנימלך

צפורה (אייזנר) אבנימלך, 1989-1904

היום, לפני 114 שנים, נולדה צפורה אבנימלך, מראשונות האחיות הקהילתיות בישראל. בגיל 16 היגרה לבדה מגליציה לארה”ב, ותוך כדי עבודה במפעלי יזע בניו יורק למדה סיעוד. עם פרוץ מאורעות תרפ”ט הצטרפה למשלחת של “הדסה” לארץ ישראל, ואחר כך עבדה כאחות קהילתית ביישוב היהודי בעיר העתיקה, בהדרכת אמהות בטיפות חלב ובהמשך כאחות מלווה בבתי ספר, תפקיד שצפורה ועמיתותיה בנו כך שיתמקד ברפואה מונעת ובחינוך לבריאות ולהיגיינה לילדי בתי הספר ולבני משפחותיהם בכלל. בשנות ה-50 מונתה לאחות הראשית ולמנהלת שירותי האחיות בבתי הספר של הדסה בירושלים.

(המידע באדיבות נכדתה, שירה אבנימלך)

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך אלבום משפחתי

התמונה הקטנה: מחזור ראשון של אחיות חדר ניתוח, ביה”ס לסיעוד של “הדסה”, 1938

רגיל

ג’יין לודון

ג’יין ווב לודון, 1858-1807

היום, לפני 211 שנים, נולדה ג’יין לודון, סופרת אנגלייה, מחלוצות תחום המדע הבדיוני. בגיל 17 נותרה יתומה וחסרת פרוטה, והחליטה להתפרנס מכתיבה. ב-1827 יצא לאור ספרה הראשון, “המומיה”, רומן מוזר ופרוע המתרחש במאה ה-22; בשונה מיצירות מד”ב מוקדמות רבות, העתיד לפי לודון לא תואר כדומה לקיים בשינויים קלים אלא כלל שינויים מהפכניים בטכנולוגיה, במדע, בחברה ואפילו באופנה, כמו רובוטים רפואיים, אינטרנט ומכנסי נשים. היא כתבה גם מדריכי גינון פופולריים, אשר לראשונה מסגרו את הגינון כתחביב המתאים גם לנשים צעירות ולאו דווקא כאמנות הדורשת רמה גבוהה של מומחיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: איור מתוך אחד ממדריכי הגינון של ג’יין לודון, 1842

רגיל

הלנה הקדושה

פלוויה יוליה הלנה, הידועה גם כהלנה הקדושה, הלנה מקונסטנטינופול או הלנה אוגוסטה, 329-248 (משוער)

היום מציינת הכנסייה הקתולית הרומית את יומה של הלנה הקדושה, אמו ויועצתו של קונסטנטינוס הראשון, הקיסר הרומי הראשון שהתנצר. הלנה נחשבת לעולת הרגל הראשונה של הנצרות, לאחר שיצאה לפלשתינה על מנת לאתר מקומות חשובים מהברית הישנה והחדשה. לפי המסורת הנוצרית, אחד היהודים המלומדים גילה לה את מקום “הצלב האמיתי” שעליו נצלב ישו, ושם הקימה את כנסיית הקבר בירושלים. מיוחסות להלנה גם בנייתן של כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית האלאונה (“העלייה לשמים”) בהר הזיתים ומציאת חפצים כמו חולצתו של ישו, החבל שבו נקשר לצלב וחלקים מהצלב עצמו.

* לפי המסורת הביזנטית, הלנה אחראית גם לאוכלוסיית החתולים הגדולה בקפריסין – במאה ה-4 היא ייבאה מאות חתולים ממצרים ומפלשתינה לקפריסין כדי להיפטר מהנחשים שהיו בסביבת המנזר שהקימה ליד לימסול, שידוע כיום כ”מנזר סנט ניקולס של החתולים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הלנה וקונסטנטינוס, פסיפס בקתדרלת אייזיק הקדוש, סנט פטרסבורג

בתמונה הקטנה: הלנה מוצאת את הצלב של ישו, איור איטלקי, שנת 825 (משוער)

רגיל

קרוליין הסלט

דיים קרוליין הארייט הסלט, 1957-1895

“החשמל סולל דרך גבוהה יותר עבור נשים – נשים המשוחררות מעבודות פרך, שיש להן זמן להגות בחייהן… אנו צועדים לעבר עידן שבו הפן הרוחני הגבוה יותר של החיים יימצא בהתפתחות חופשית יותר, והדבר יתאפשר רק כאשר נשים תשוחררנה מעבודות הפרך השוחקות את הנשמה. אני רוצה שלכל אישה יהיה הפנאי להכיר יותר לעומק את הסוגיות העומדות על סדר היום.”

היום, לפני 123 שנים, נולדה קרוליין הסלט, מהנדסת אלקטרוניקה ופעילת זכויות נשים אנגלייה. היא עבדה כפקידה בחברה לייצור דוודים, ובמהלך מלחה”ע ה-1 קיבלה שם הכשרה בסיסית בהנדסה והחלה לפעול למען קידום נשים בעולם האלקטרוניקה. בשנות ה-20 הייתה נשיאת ההתאחדות האלקטרית לנשים, שפעלה לרתום את יתרונות החשמל למען שחרור נשים ממטלות משק הבית כך שתוכלנה לממש את שאיפותיהן מחוץ לבית. הסלט הייתה, בין היתר, נציגת בריטניה בכנסים עולמיים על אנרגיה, נשיאת הפדרציה העולמית לנשות מקצוע וחברת הוועדה לעבודת נשים במשרד העבודה הבינלאומי של האו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: מתוך חשבון הטוויטר של ארכיון הספרייה של IET – המכון להנדסה וטכנולוגיה בבריטניה
התמונה הקטנה: מתוך כתבה על 10 נשים פורצות דרך בהנדסה באתר “איך דברים עובדים”

 

רגיל

סאוסן נאטור-חסון

סאוסן נאטור-חסון, נולדה ב-1979

היום, לפני 39 שנים, נולדה סאוסן נאטור-חסון, הדיפלומטית הישראלית הדרוזית הראשונה. היא הייתה ממקימי עמותת “ניצני סובלנות” לקידום ערכי סובלנות, אי אלימות, שוויון ושלום במוסדות חינוך. כעורכת דין התמחתה בדיני נזיקין, בדיני ביטוח ובדיני עבודה, ובמסגרת תפקידה כתובעת במחוז צפון של משרד התמ”ת טיפלה בתיקים תקדימיים כנגד מעסיקים שהפרו חוקי עבודה ופגעו בזכויות עובדיהם. ב-2010 הצטרפה לקורס הצוערים של משרד החוץ, ומאז כיהנה כסגנית ומ”מ שגריר ישראל בבולגריה וכיועצת משפטית לאגפי משרד החוץ ולנציגויות ישראל בעולם. כיום היא מכהנת כסגנית שגרירת ישראל ביוון.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך ריאיון עמה ב”פורטל הכרמל”

רגיל

שרה פורבס בונטה

שרה פורבס בונטה, 1880-1843

היום, לפני 138 שנים, הלכה לעולמה שרה פורבס בונטה, נסיכת בני היורובה שבמערב אפריקה, אזור ניגריה של היום. בגיל 5 התייתמה מהוריה בטבח של צבא דהומיי (ממלכה באזור בנין של היום, ממובילות סחר העבדים האטלנטי דאז) ושועבדה כשפחה למלך – ובמפנה דרמטי נמסרה לקצין בצי המלכותי הבריטי כ”מתנה” למלכה ויקטוריה, שהתרשמה מאוד מחוכמתה יוצאת הדופן ומכישרונה המוזיקלי של הצעירה, אימצה אותה כבת חסות ומימנה את השכלתה. לימים נישאה שרה לאיש עסקים עשיר מסיירה לאון ושבה עמו לאפריקה. כמה מצאצאיה נמנים היום עם האריסטוקרטיה של ניגריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: דיוקנאות של שרה פורבס בונטה מאת קאמי סילבי, ספטמבר 1862. מהדיוקנאות המצולמים הראשונים של אדם שחור, מוצגים היום בגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון

רגיל

ג’וזפין קוקרן

ג’וזפין גאריס קוקרן, 1913-1839

היום, לפני 105 שנים, הלכה לעולמה ג’וזפין קוקרן, ממציאה אמריקאית. כדי לשמור על כלי החרסינה היקרים שלה, וכדי להקל על עקרות הבית לאחר שטרחו על הכנת ארוחה ואירוח, תכננה במחסן הכלים שבחצר ביתה מכונה אוטומטית לשטיפת כלים. ב-1886 רשמה פטנט על אבטיפוס למדיח הכלים: דוד נחושת שבתוכו גלגל עם רשת ברזל, ובה מקום ייעודי לצלחות ולכוסות; כשהגלגל הסתובב בעזרת מנוע חשמלי, הותזו מלמעלה מים חמים עם סבון. בתערוכה העולמית של שיקגו ב-1893 זכה המדיח שלה בפרס הראשון, ובעקבותיו זכה גם להצלחה מסחרית. ב-2006 הוכנסה להיכל התהילה של הממציאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: קוקרן מציגה את האבטיפוס הראשון למדיח הכלים האוטומטי

רגיל

ארת’ה פסקל-טרוליו

ארת’ה פסקל-טרוליו, נולדה ב-1943

היום, לפני 75 שנים, נולדה ארת’ה פסקל-טרוליו, משפטנית מהאיטי. ב-1971 סיימה לימודי משפטים והייתה לעורכת הדין הראשונה במדינה. החל מ-1975 כיהנה בתפקידי שיפוט שונים, וב-1988 מונתה לנשיאת ביהמ”ש העליון של האיטי – האישה הראשונה בתפקידים אלה. לאחר הפיכה צבאית נגד המשטר הרודני בהאיטי, השלטון הועבר לידיה כנשיאה זמנית – האישה הראשונה בראש הרפובליקה. היא הנהיגה מעבר מסודר לשלטון דמוקרטי ובדצמבר 1990 נבחר נשיא בבחירות חופשיות. הדוגמה החיובית שהציבה הובילה נשים רבות בהאיטי להתמודד על משרות ציבוריות, ביניהן סנאטוריות ושרות.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מתוך אתר הקרן על שמה, העוסקת בשיפור איכות החיים של תושבי האיטי ע”י קידום תעסוקה הוגנת וחוסן קהילתי בפני סכנות סביבתיות תוך שיתופי פעולה בין התושבים וכבוד לסביבה

רגיל

טרזיה טייווה

טרזיה טייווה, 2017-1968

“הִתְעוֹרְרוּ
תָּמִיד הָיִינוּ
רַק אַבְנֵי מִדְרָךְ בַּגֶּשֶׁר
[…]
הֵם רוֹדְפִים אַחַר פַּאי אָמֶרִיקָאִי בַּמִּזְרָח
וְסוּג כָּלְשֶׁהוּ שֶׁל זֶן בַּמַּעֲרָב
מִזְרָח וּמַעֲרָב הֵם כַּמּוּבָן יַחֲסִיִּים
מִשּׁוּלָיו שֶׁל הָאַגָּן שֶׁלָּנוּ
עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו הַקַּוָה-קַוָה
אֲבָל הָאַגָּן שֶׁל שׁוּלֵיהֶם
הוּא רֵיק
הֵם לוֹקְחִים אֶת הַקַּוָה-קַוָה שֶׁלָּהֶם בִּכְמוּסוֹת
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קַל לִשְׁכֹּחַ
שֶׁיֵּשׁ חַיִּים וְאַהֲבָה וּלְמִידָה
בֵּין
אַסְיָה וְאָמֶרִיקָה
בֵּין
אַסְיָה וְאָמֶרִיקָה
יֵשׁ אוֹקְיָנוֹס
וּבָאוֹקְיָנוֹס הַזֶּה
אַבְנֵי הַמִּדְרָךְ שֶׁל הַגֶּשֶׁר
מִתְעוֹרְרוֹת”

היום, לפני 50 שנים, נולדה טרזיה טייווה, משוררת ואקדמאית קיריבטית ואפרו-אמריקאית פורצת דרך, שחקרה תרבויות, היסטוריה ופוליטיקה באיי האוקיינוס השקט.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך שירה “אַמְנֶסְיָה” (AmneSIA), שפורסם בשנת 2000
(תרגמה לעברית: מתת גולדברג אלון)

* קַוָה-קַוָה הוא צמח האופייני לאיי האוקיינוס השקט, שמהשורש שלו מופק משקה אנתאוגני – חומר פסיכואקטיבי שמביא לתחושת רגיעה, לאלחוש ו/או לאופוריה, ונעשה בו שימוש בעיקר בטקסים מקודשים, דתיים ורוחניים.